גילוי עריות.
למה גילוי עריות מתרחש במשפחה? גילוי עריות הוא מונח שמתאר מערכת של קיום יחסי מין, שנעשית בין הורים לילדיהם ו/או בין הילדים בינם לבין עצמם.
הסדר הקיים במשפחה בכול הקשור לקיום יחסי מין שנעשה לשם ההנאה הוא, שההורים יכולים לקיים יחסי מין בינם לבין עצמם וליהנות, ואילו קיום יחסי מין בין ההורים לילדיהם ו/או בין הילדים בינם לבין עצמם הוא אסור על פי הסדר המשפחתי והחברתי הקיים כיום ועל פי חוק, אבל בתא המשפחתי קיימים יצרים מיניים, כי בשלב זה בתהליך האבולוציה רמת המודעות העצמית וההתפתחות החברתית שלנו אנחנו יצורים רגישים, יצריים, ואמוציונליים.
במשפחה מסוימת ההורים יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, ולכן הם לא יקימו יחסי מין עם ילדיהם, ויש להם ילדים שחונכו שקיום יחסי מין בין הילדים לבין עצמם הוא אסור, ולכן הם לא יקיימו יחסי מין בניהם.
במשפחה אחרת ההורים אינם יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, כי זו רמת המודעות שלהם, ולכן הם יקיימו יחסי מין עם ילדיהם, ויש ילדים שהם אינם מחונכים לכך, או שהם אינם יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, ולכן הם כן יקימו יחסי מין ביניהם, ולכן גילוי עריות קורה אצלם במשפחה, למרות האיסור על פי החוק.
במשפחה שההורים וגם הילדים שולטים ביצרים הרגשיים המינים שלהם אין גילוי עריות.
במשפחה שבה ההורים וגם הילדים אינם שולטים ביצרים הרגשיים המינים שלהם, יכולים להתרחש מצבים שבהם יתרחש גילויי עריות, אבל בשתי המשפחות ישנם וקיימים מתחים יצריים רגשיים מיניים.
כתוצאה מהמצב שבו יש מתח יצרי רגשי מיני במשפחה, ולא משנה כרגע באיזו מהמשפחות, נוצרת מציאות משפחתית, שכול המעורבים בה הם אינם רגועים מבחינה רגשית ובעיקר מינית, מה שגורם סבל לכל המעורבים.
למה? כיוון שמהות ומטרת קיום יחסי המין, מנקודת התייחסות רציונלית ולא אמוציונלית היא להביא תינוק לעולם.
הצורך והנזקקות היצרית הרגשית המינית שלנו לקיים יחסי מין לשם ההנאה, משקף פיצול, קונפליקט, ניגוד תודעתי, בשלב זה בהתפתחותנו שנע בין הרציונל לאמוציונל לרוב שלא במודע.
ברמת המודעות העצמית שלנו כיום, המציאות היצרית הרגשית מינית, גורמת למשפחות לחיות את חייהן על פי אורח חיים אשר משקף את מה שקורה בתוך המשפחה.
כלומר, ההתנהגות במשפחה נובעת מהרגשות הפנימיים של כול אחד ואחת מהמשפחה, מציאות אשר יוצרת את אורח החיים הרגשי, האמוציונלי.
אורח חיים רגשי, אמוציונאלי, כשההתייחסות לנושא קיום יחסי המין היא אינה עניינית כלומר רציונלית, אינה מאפשרת את אורח החיים הרגוע, הרציונלי, ואת ההתייחסות העניינית והבריאה לגוף הפיזי שלנו ולחיים עצמם.
כדי להימנע מאורח החיים הלא רגוע, האמוציונלי והלא ענייני, רצוי להבין את האפשרות הנוספת, שהיא שמהות ומטרת קיום יחסי מין היא להביא תינוק לעולם, ובכך לרצות את השינוי, ואז לבנות את היכולת הפיזיולוגית לשינוי הרגלים שגויים.
ברמת המודעות שלנו כיום כחברה, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה הוא לרוב בסדר העדיפויות הראשון במעלה אצלנו, והחשוב ביותר כטקס שנעשה לשם הפולחן הרגשי, כאחד מתוך אין סוף האפשרויות לטקסים שיצרנו לעצמנו.
מהו טקס הפולחן הרגשי? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות הטובים כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגש הרע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כיוון, שברמת המודעות העצמית שלנו בשלב זה בהתפתחותנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו ומתנהגים באופן רגשי, אמוציונלי בלבד, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו, לבין הרגשות השליליים שבנו, וההפך, מה שמוביל למגוון רחב של בעיות אישיות.
טקס הפולחן הרגשי מאפשר לנו את היציאה מאותם הרגשות השליליים שבנו, ובכך להרגיש את אותם הרגשות החיוביים שבנו, המגוון הרחב של הטקסים הפולחניים הרגשיים, כולל בתוכו גם את טקס קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, כמו כן הוא כולל בתוכו גם את תופעת התנהגות גילוי העריות במשפחה הרגשית, האמוציונלית כיום, במאבק האישי האגואיסטי, האינטרסנטי להישרדות רגשית.
ברוב אם לא בכול המקרים היצר המיני, התשוקה, התאווה, הם הקריטריונים הרגשיים שלנו לשם בחירת בן/בת זוג, ובמערכות היחסים שלנו קיום יחסי מין הוא החשוב מכול, אם המעשה נעשה לשם החברות, זוגיות, נישואים, מה שהופך את בן/בת הזוג לאובייקט מיני גם אם המעשה נעשה בהסכמה הדדית, התייחסות זו עוברת מדור לדור, וזה המסר שעובר לילדים.
איך רצוי להתייחס לנושא? ישנם הורים ו/או ילדים שהם אינם יכולים לשלוט ביצריהם הרגשיים המיניים, וכתוצאה מכך מתרחשים להם מעשים של גילוי עריות, אפשר להעניש אותם, אפשר לכעוס עליהם, אפשר לנדות אותם, אפשר להחרים אותם ואף לכלוא אותם, אבל גילוי עריות במשפחה לא יפסק בחברה שלנו כול עוד לא נבין ונלמד שיש אפשרות נוספת אחרת, מעצם ההתייחסות הרגועה, הרציונלית והעניינית לקיום של יחסי מין שמהות ומטרתו היא להביא תינוק לעולם, ורצוי לבצע זאת כדי להשתנות ולהתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, שהיא הזהות הרגועה, הרציונלית, זהות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, זהות שמתייחסת למהות ומטרת החיים באופן הענייני.
אפשרות זו תאפשר לנו לחיות את חיינו ברמת מודעות עצמית מתקדמת יותר ומפותחת יותר מהידועה לנו כיום, מציאות שהיא רגועה ושלווה, מה שיקטין ואף יעלים את התרחשות גילוי העריות בתא המשפחתי.
מסקנה: תופעת גילוי העריות במשפחה כאשר היא מתרחשת, היא משקפת את רמת המודעות הרגשית, היצרית המינית, האמוציונלית שיוצרת מציאות קשה, שגורמת סבל רב לכל המעורבים במעשה.
גם במשפחות שאין בהם גילוי עריות, יש יצרים, יש תאוות, יש תשוקות, ויש מתחים מיניים, למרות שלא נעשה דבר, אם הדבר ידוע במודע או שלא במודע.
סיכום: כדי להימנע מגילוי עריות רצוי להבין איך לחיות באורח חיים שונה מהמוכר לנו כיום, כלומר אנחנו רצוי שנבצע לעצמנו סדר תודעתי חדש.
סדר תודעתי חדש מצריך מאיתנו לשנות הרגלים שגויים, ובכך לתקן את עצמנו, את אישיותנו ולהשתנות.
השינוי יתרחש כאשר נבין איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק את גופנו הפיזי באופן הבריא, וניצור בעבורנו מציאות שמתאימה לאישיות החדשה ושמותאמת למהות ומטרת החיים.
מציאות שתאפשר לנו את אורח החיים הזה היא מציאות רגועה ושלווה.
המסר במאמר: בן אנוש רגוע, רציונאלי, אשר מתייחס לגופו ולחיים באופן הענייני והבריא, חי ללא ייצור והפעלת הרגשות הפנימיים שבו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים, ורצוי שהתיקון האישיותי יעשה מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לכך, אך לא מתוך הדחקתם של הרגשות, כי אז הם יהיו קיימים בתוכנו.
כאשר נגיע לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, תופעת גילוי העריות במשפחה תקטן ואף תיפסק.
כאשר נגיע לרמת מודעות והתפתחות מתקדמת זו, הסבל המשפחתי והחברתי יקטן ואף יפסק.
למה גילוי עריות מתרחש במשפחה? גילוי עריות הוא מונח שמתאר מערכת של קיום יחסי מין, שנעשית בין הורים לילדיהם ו/או בין הילדים בינם לבין עצמם.
הסדר הקיים במשפחה בכול הקשור לקיום יחסי מין שנעשה לשם ההנאה הוא, שההורים יכולים לקיים יחסי מין בינם לבין עצמם וליהנות, ואילו קיום יחסי מין בין ההורים לילדיהם ו/או בין הילדים בינם לבין עצמם הוא אסור על פי הסדר המשפחתי והחברתי הקיים כיום ועל פי חוק, אבל בתא המשפחתי קיימים יצרים מיניים, כי בשלב זה בתהליך האבולוציה רמת המודעות העצמית וההתפתחות החברתית שלנו אנחנו יצורים רגישים, יצריים, ואמוציונליים.
במשפחה מסוימת ההורים יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, ולכן הם לא יקימו יחסי מין עם ילדיהם, ויש להם ילדים שחונכו שקיום יחסי מין בין הילדים לבין עצמם הוא אסור, ולכן הם לא יקיימו יחסי מין בניהם.
במשפחה אחרת ההורים אינם יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, כי זו רמת המודעות שלהם, ולכן הם יקיימו יחסי מין עם ילדיהם, ויש ילדים שהם אינם מחונכים לכך, או שהם אינם יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, ולכן הם כן יקימו יחסי מין ביניהם, ולכן גילוי עריות קורה אצלם במשפחה, למרות האיסור על פי החוק.
במשפחה שההורים וגם הילדים שולטים ביצרים הרגשיים המינים שלהם אין גילוי עריות.
במשפחה שבה ההורים וגם הילדים אינם שולטים ביצרים הרגשיים המינים שלהם, יכולים להתרחש מצבים שבהם יתרחש גילויי עריות, אבל בשתי המשפחות ישנם וקיימים מתחים יצריים רגשיים מיניים.
כתוצאה מהמצב שבו יש מתח יצרי רגשי מיני במשפחה, ולא משנה כרגע באיזו מהמשפחות, נוצרת מציאות משפחתית, שכול המעורבים בה הם אינם רגועים מבחינה רגשית ובעיקר מינית, מה שגורם סבל לכל המעורבים.
למה? כיוון שמהות ומטרת קיום יחסי המין, מנקודת התייחסות רציונלית ולא אמוציונלית היא להביא תינוק לעולם.
הצורך והנזקקות היצרית הרגשית המינית שלנו לקיים יחסי מין לשם ההנאה, משקף פיצול, קונפליקט, ניגוד תודעתי, בשלב זה בהתפתחותנו שנע בין הרציונל לאמוציונל לרוב שלא במודע.
ברמת המודעות העצמית שלנו כיום, המציאות היצרית הרגשית מינית, גורמת למשפחות לחיות את חייהן על פי אורח חיים אשר משקף את מה שקורה בתוך המשפחה.
כלומר, ההתנהגות במשפחה נובעת מהרגשות הפנימיים של כול אחד ואחת מהמשפחה, מציאות אשר יוצרת את אורח החיים הרגשי, האמוציונלי.
אורח חיים רגשי, אמוציונאלי, כשההתייחסות לנושא קיום יחסי המין היא אינה עניינית כלומר רציונלית, אינה מאפשרת את אורח החיים הרגוע, הרציונלי, ואת ההתייחסות העניינית והבריאה לגוף הפיזי שלנו ולחיים עצמם.
כדי להימנע מאורח החיים הלא רגוע, האמוציונלי והלא ענייני, רצוי להבין את האפשרות הנוספת, שהיא שמהות ומטרת קיום יחסי מין היא להביא תינוק לעולם, ובכך לרצות את השינוי, ואז לבנות את היכולת הפיזיולוגית לשינוי הרגלים שגויים.
ברמת המודעות שלנו כיום כחברה, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה הוא לרוב בסדר העדיפויות הראשון במעלה אצלנו, והחשוב ביותר כטקס שנעשה לשם הפולחן הרגשי, כאחד מתוך אין סוף האפשרויות לטקסים שיצרנו לעצמנו.
מהו טקס הפולחן הרגשי? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות הטובים כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגש הרע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כיוון, שברמת המודעות העצמית שלנו בשלב זה בהתפתחותנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו ומתנהגים באופן רגשי, אמוציונלי בלבד, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו, לבין הרגשות השליליים שבנו, וההפך, מה שמוביל למגוון רחב של בעיות אישיות.
טקס הפולחן הרגשי מאפשר לנו את היציאה מאותם הרגשות השליליים שבנו, ובכך להרגיש את אותם הרגשות החיוביים שבנו, המגוון הרחב של הטקסים הפולחניים הרגשיים, כולל בתוכו גם את טקס קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, כמו כן הוא כולל בתוכו גם את תופעת התנהגות גילוי העריות במשפחה הרגשית, האמוציונלית כיום, במאבק האישי האגואיסטי, האינטרסנטי להישרדות רגשית.
ברוב אם לא בכול המקרים היצר המיני, התשוקה, התאווה, הם הקריטריונים הרגשיים שלנו לשם בחירת בן/בת זוג, ובמערכות היחסים שלנו קיום יחסי מין הוא החשוב מכול, אם המעשה נעשה לשם החברות, זוגיות, נישואים, מה שהופך את בן/בת הזוג לאובייקט מיני גם אם המעשה נעשה בהסכמה הדדית, התייחסות זו עוברת מדור לדור, וזה המסר שעובר לילדים.
איך רצוי להתייחס לנושא? ישנם הורים ו/או ילדים שהם אינם יכולים לשלוט ביצריהם הרגשיים המיניים, וכתוצאה מכך מתרחשים להם מעשים של גילוי עריות, אפשר להעניש אותם, אפשר לכעוס עליהם, אפשר לנדות אותם, אפשר להחרים אותם ואף לכלוא אותם, אבל גילוי עריות במשפחה לא יפסק בחברה שלנו כול עוד לא נבין ונלמד שיש אפשרות נוספת אחרת, מעצם ההתייחסות הרגועה, הרציונלית והעניינית לקיום של יחסי מין שמהות ומטרתו היא להביא תינוק לעולם, ורצוי לבצע זאת כדי להשתנות ולהתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, שהיא הזהות הרגועה, הרציונלית, זהות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, זהות שמתייחסת למהות ומטרת החיים באופן הענייני.
אפשרות זו תאפשר לנו לחיות את חיינו ברמת מודעות עצמית מתקדמת יותר ומפותחת יותר מהידועה לנו כיום, מציאות שהיא רגועה ושלווה, מה שיקטין ואף יעלים את התרחשות גילוי העריות בתא המשפחתי.
מסקנה: תופעת גילוי העריות במשפחה כאשר היא מתרחשת, היא משקפת את רמת המודעות הרגשית, היצרית המינית, האמוציונלית שיוצרת מציאות קשה, שגורמת סבל רב לכל המעורבים במעשה.
גם במשפחות שאין בהם גילוי עריות, יש יצרים, יש תאוות, יש תשוקות, ויש מתחים מיניים, למרות שלא נעשה דבר, אם הדבר ידוע במודע או שלא במודע.
סיכום: כדי להימנע מגילוי עריות רצוי להבין איך לחיות באורח חיים שונה מהמוכר לנו כיום, כלומר אנחנו רצוי שנבצע לעצמנו סדר תודעתי חדש.
סדר תודעתי חדש מצריך מאיתנו לשנות הרגלים שגויים, ובכך לתקן את עצמנו, את אישיותנו ולהשתנות.
השינוי יתרחש כאשר נבין איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק את גופנו הפיזי באופן הבריא, וניצור בעבורנו מציאות שמתאימה לאישיות החדשה ושמותאמת למהות ומטרת החיים.
מציאות שתאפשר לנו את אורח החיים הזה היא מציאות רגועה ושלווה.
המסר במאמר: בן אנוש רגוע, רציונאלי, אשר מתייחס לגופו ולחיים באופן הענייני והבריא, חי ללא ייצור והפעלת הרגשות הפנימיים שבו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים, ורצוי שהתיקון האישיותי יעשה מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לכך, אך לא מתוך הדחקתם של הרגשות, כי אז הם יהיו קיימים בתוכנו.
כאשר נגיע לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, תופעת גילוי העריות במשפחה תקטן ואף תיפסק.
כאשר נגיע לרמת מודעות והתפתחות מתקדמת זו, הסבל המשפחתי והחברתי יקטן ואף יפסק.
