דגל

דגל.
מה מסמל דגל? דגל הוא יריעת בד שצבועה בגוונים, עיטורים וצורות, שמונח לרוב על הקצה העליון של התורן.
מקורו ותפקידו ההיסטורי של הדגל היה לסמן את מיקומה של קבוצת אנשים.
השימוש בדגל החל בשדות הקרב, שנועד לסימון לשם ההפרדה בין היריבים.
יש האומרים שהוא הומצא על ידי הסינים או ההודים בתקופה העתיקה.
תפקידו המקורי ומטרתו של הדגל היה מתן עזרה בזיהוי.
הדגל הוא סימלם של דתות, כתות, מדינות, צבאות, פלוגות, גדודים, תנועות, קבוצות אידיאולוגיות, מחלקות, קבוצות ספורט, ועוד.
דגל מסמל אידיאולוגיה.
אנשים היו בעבר וגם כיום מוכנים למות למען הדגל, שמסמל בעבורם את האידיאולוגיה שמשקפת את דעתם, ואף היו נאבקים בגאווה לשאת אותו בשדה הקרב, וזו הייתה מבחינתם מוכנות להקרבה עצמית למען המטרה האידיאולוגית שלשמה הם מוכנים ולמות.
הדגל מסמל גם על אחיזת טריטוריה של קבוצת אנשים.
חשוב להבין שהמין האנושי הוא קהילה אחת, ושכוכב הלכת שעליו אנחנו נמצאים לא שייך לאף אחד, אנחנו בסך הכול דיירים שחיים עליו.
מה עוד צריכה האנושות לעבור כדי להבין זאת?
רק כאשר בן האנוש יבין מהי זהותו האמיתית הוא לא יצטרך לשאת יותר דגל.
רק כאשר האנושות תבין את מהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית לא יצטרכו יותר לשאת דגל.
רק כאשר בן האנוש יתחבר לזהותו האמיתית הוא יוכל לפרש באופן ברור יותר, שפוי יותר, את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, ואז הוא לא יצטרך לשאת יותר דגל.
למה? כי אין כמו הדגל לשקף את ההפרדה והפרוד בין בני האנוש בעולם.
למה? כי אין כמו הדגל להמחיש את הגזענות הקיימת בעולם, והארגון שמשקף זאת מכול הוא האו"ם.
האומות המאוחדות שלו דגל משלו, ממחיש בברור את הפרוד בין כול בני האנוש עם התצוגה של הדגלים בטריטוריה שלו, של דגלי המדינות הקיימות בעולם. 
מסקנה: הדגל שהוא יריעת בד שמונף בקצהו העליון של התורן, ממחיש עד כמה בן האנוש נמצא במצב של הזיה רגשית, ועד כמה המציאות שבה הוא חי היא אשליה.
סיכום: עוד בגיל צעיר חינכו, לימדו, ואילפו ילדים בכול מדינות העולם לעמוד דום מול הדגל ולתת לו את הכבוד הראוי לו, בעיקר באירועים טקסיים.
הדגל נוצר לשם ההמחשה שבן אנוש אחד הוא שונה מהשני.
המחשה זו היא שגויה, כיוון שכול האנושות, כול המין האנושי בעולם שייך לאותו הזן, לכן כול מי שרואה את עצמו אחר ושונה ומבדיל את עצמו הוא הגזען, לרוב הוא לא מודע לכך.
כדי שהגזענות תעלם מהעולם רצוי תחילה לבטל ולהסיר את הדגלים.
המסר במאמר: אין כמו הדגל להמחיש את הגזענות הקיימת בעולם בין בני האנוש.
רק כאשר בן האנוש יהיה נטרלי, ולא משייך את עצמו לאף דת ו/או לאום ו/או אידיאולוגיה כזו או אחרת שהדגל הוא הסמל שמייצג את אותה הקבוצה הנבדלת שאליה הוא משתייך ופריד עצמו משאר המין האנושי, רק אז המציאות שבה נחייה תשודרג לשלב התפתחותי מתקדם יותר, רגוע יותר.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה ללא דגלים ומשמעותו פחות סבל אנושי בעולם.
סמל הגזענות זה דגל.
 

מלחמה

מלחמה.
מהי מלחמה? מלחמה זוהי מציאות שהיא אשליה, תדמית החייל זו אינה זהותנו האמיתית.
מלחמה זוהי מציאות שבה בן אנוש אחד או יותר רוצים להרוג אחד את השני.
המניעים להתנהגות זו כיחיד או כקבוצה הם רבים ומגוונים.
אבל, הסיבה העיקרית לכך שבן האנוש נלחם היא בגלל פרוש שגוי שלו עצמו לרגשותיו הפנימיים, ובעיקר בגלל פרוש שגוי שלו עצמו לרגש הפחד הקיים בו.
רגש הפחד שמרגיש בן האנוש שפוחד גורם לו לפרש את עצמו ואת המציאות שבה הוא נמצא וחי באופן שגוי, כי כתוצאה מרגש הפחד שמרגיש בן האנוש הוא מרגיש רדוף.
כתוצאה מכך שבן האנוש פוחד ומרגיש רדוף, הוא יצר לעצמו מציאות שמשקפת אויב שרודף אותו ורוצה לפגוע בגופו ואף להרוג אותו.
מהו רגש הפחד? רגש הפחד הוא הגורם העיקרי לכך שאנחנו מרגישים רדופים, וליצור לעצמנו מציאות שבה יש לנו כביכול אויב, רגש הוא סם אשר גורם לנו להכניס את עצמנו למצב של הזיה רגשית, וכתוצאה מכך ליצור לעצמנו מציאות שהיא אשליה.
בן האנוש שמרגיש את רגש הפחד בתוכו וחושב ומדמיין שרודפים אותו, הוא בעצם פוחד אך ורק מעצמו והא היחידי שרודף אחר עצמו, אך הוא אינו מודע לכך שבגלל ההרגשה הוא יצר לעצמו מציאות שבה האויב רודף אותו כדי לפגוע בו וזו משמעות ההשתקפות.
האויב שיצרנו לעצמנו משמש לנו כהשתקפות לאישיותנו הזקוקה לתיקון.
למה? כיוון שאת רגש הפחד שרק אנחנו יכולים להרגיש אותו, כי אנחנו ייצרנו אותו בתוך גופנו, אנחנו מייחסים, משליכים, אותו לכול מיני גורמים שהם חיצוניים לנו.
דוגמה, רגש הפחד יוצר מחשבה ודמיון.
לכן, אני מדמיין שאם אני פוחד אז אני פוחד מהאויב שלי, אני מדמיין שאם אני מרגיש רדוף אז האויב רודף אותי.
כתוצאה מפרוש שגוי לרגשות הפנמיים שבי, אני יוצר בהתאם את האשליה.
דוגמאות אילו משקפות את הפרוש השגוי של האנושות, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו לרגשות הפנימיים שבנו.
כתוצאה מכך אנחנו חיים בקונפליקט, ניגוד תודעתי עם עצמנו, ומבחינה תודעתית מדמיינים דברים שגורמים לנו להתנהגות רגשית, אמוציונלית, סהרורית שהיא אינה עניינית, כמו למשל מלחמה.
מה רצוי שיהיה? רצוי שתהיה מציאות של רוגע ושל שלווה וזו מציאות שהיא קבועה ויציבה, מציאות שבה לא נמצאים במצב של מלחמה וגם לא נמצאים במצב של שלום.
כלומר, האלטרנטיבה למציאויות של שלום ושל מלחמה היא מציאות של רוגע ושלווה.
מציאות של רוגע ושל שלווה היא המציאות האמיתית, כול מציאות אחרת יוצרת מציאות שהיא אשליה.
מהי מציאות של רוגע ושלווה? מהו הרוגע הפנימי?
הרוגע הפנימי זהו מצב שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את רגשותינו הפנימיים, לא את הרגשות החיוביים שבנו וגם לא את הרגשות השליליים שבנו, ואז אין אויב ואין מלחמה.
הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות שגורמים לנו להזיה ולהתהלך כסהרוריים.
הרוגע הפנימי מנטרל את הנדנדה הרגשית את הזיגזג הרגשי שנע בין הרגשות החיוביים והשליליים.
הרוגע הפנימי מנטרל את כול המחשבות שווא והדמיונות, ושאר בעיות האישיות הנלווים מהרגשות הפנימיים שבנו.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, הנאה, שמחה, צחוק, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע איתם כמו, רוע, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
הרוגע הפנימי מנטרל את הרגשות, את האמוציות, שהם הגורם העיקרי לכך שאנשים אינם רגועים ושנלחמים אלה באלה.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו את הבריאות, הרציונליות ואת ההתייחסות העניינית לגופנו הפיזי ושתואמת למהות ומטרת חיינו.
מהי שלווה? שלווה משלימה את הרוגע הפנימי בכך שאורח חיינו מנוהלים בסדר ובשגרה, שמאפשרת לנו את אורח החיים הבריא, השלווה כוללת בתוכה מגוון רחב של נושאים כמו, תזונה, פעילות גופנית, שינה, שמירה על היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, חיים ללא לחץ של זמן, וחיים שהם ללא כול דאגת הישרדות ועוד.
מי שחי במציאות של שלום ולא במציאות שהיא רגועה ושלווה חי במציאות שהיא אשליה.
מי שחי במציאות של מלחמה ולא במציאות שהיא רגועה ושלווה חי במציאות שהיא אשליה.
מציאות שהיא אשליה תתנפץ לה במבחן המציאות האמיתית.
הסכם שלום או מצב של מלחמה זוהי מציאות שהיא לתקופה מסוימת שהיא אינה קבועה ושהיא אינה יציבה, שיכולה להשתנות בכול רגע נתון ממצב אחד למצב שני.
מהי המציאות האמיתית? המציאות האמיתית היא מציאות רגועה ושלווה.
במציאות האמיתית הרגועה והשלווה כול בני האנוש בעולם צרכים לחיות כקהילה אחת, שחייה את חייה ברוגע ובשלווה עם מטרות משותפות למימוש והגשמת מהות ומטרת החיים.
במציאות האמיתית הרגועה והשלווה אין חלוקה למדינות, אין גבולות, אין גדרות וחומות, אין המנונים, סמלים, דגלים, צבא, אמצעים להשמדה, עדות, דתות, כתות, שבטים, אשר מפרידים את קהילת בני האנוש בעולם, למרות ההפרש הקיים מבחינת המודעות העצמית.
ההבנה, הרצון, ובניית היכולת לחיי רוגע ושלווה שהיא מציאות קבועה ויציבה, צריכה להיות עם הבנה ורצון משותף לכולם, והיא תוכל להתממש לאחר תיקון האישיות האמוציונלית לרציונליות.
לחיים של כולנו יש מהות ויש להם מטרה, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
רק לאחר שנתקן ונשנה את אישיותנו תשתנה המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים ולא להפך, אך רצוי לפני הכול להבין לאן לשאוף.
מסקנה: מציאות של שלום זהו מצב זמני של מציאות שהיא ללא מלחמה, ואילו מציאות של מלחמה היא מציאות זמנית שהיא ללא שלום.
סיכום: מציאות רגועה ושלווה היא מציאות שלא קיים בה מצב זמני של שלום ולא קיים בה מצב זמני של מלחמה.
מציאות אמיתית זו מנטרלת את הצורך במדינות, גבולות וחומות, המנונים, סמלים, דגלים, צבא, אמצעים להשמדה, עדות, דתות, כתות, שבטים ועוד, אשר גורמים להפרדה בקהילת בין בני האנוש בעולם ואשר יוצרים את הגזענות בעולם, אלא קהילה אחת עם חזון משותף לכולם למימוש מהות ומטרת החיים.
המסר במאמר: תיקון ושינוי אישיותי מאישיות אמוציונלית לרציונלית, תשנה את המציאות ולא ההפך כמו שנעשה כיום בניסיון לשנות את המציאות לפני תיקון האישיות.

שלום

שלום.
מהו שלום? שלום זוהי מציאות זמנית שבה החליט או החליטו קבוצת אנשים שהיו מסוכסכים ורבו ונלחמו ביניהם, להפסיק את הלוחמה ולא להילחם ביניהם יותר, כתוצאה ממניעים כאלו או אחרים, כלומר אותן קבוצות החליטו שלא לריב ולא להרוג או לנסות להרוג אחד את השני בשלב זה, שלום זוהי מציאות זמנית של אי לוחמה.
למה הכוונה? התקופה שבה בני האנוש חיים בשלום ביניהם תקפה לתקופה מסוימת, שזוהי מציאות שהיא לא קבועה ולא יציבה, ושיכולה להשתנות בכל רגע נתון למצב של סכסוך ואלימות.
אנשים ששואפים לשלום הם אנשים ששואפים לאי לוחמה לתקופה מסוימת, אם המעשה נעשה במודע או שהמעשה נעשה שלא במודע.
מה רצוי שיהיה? רצוי שתהיה מציאות של רוגע ושל שלווה, וזו מציאות שהיא קבועה ויציבה, מציאות שבה לא נמצאים במצב זמני של מלחמה וגם לא נמצאים במצב זמני של שלום.
כלומר, האלטרנטיבה למציאות של שלום ושל מלחמה היא מציאות של רוגע ושלווה.
מציאות של רוגע ושל שלווה היא המציאות האמיתית, כל מציאות אחרת יוצרת מציאות שהיא אשליה.
מהי מציאות של רוגע ושלווה? מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי זהו מצב שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את רגשותינו הפנימיים, לא את הרגשות החיוביים שבנו וגם לא את הרגשות השליליים שבנו, מה שמאפשר את ההתנהגות הרגועה.
הרוגע הפנימי מנטרל את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים והשליליים, מה שמנטרל את כל המחשבות שווא והדמיון ושאר בעיות האישיות הנלווים לרגשות הפנימיים שבנו.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים שבנו וגם את הרגשות השליליים שבנו.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, הנאה, שמחה, צחוק, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע איתם כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
הרוגע הפנימי מנטרל את הרגשות, את האמוציות, שהם הגורם העיקרי לכך שאנשים אינם רגועים ושנלחמים אלה באלה.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו את הרציונליות ואת ההתייחסות העניינית לגוף ולאורח החיים, שתואמת למהות ומטרת חיינו.
מהי שלווה? שלווה משלימה את הרוגע הפנימי בכך שאורח חיינו מנוהלים בסדר ובשגרה, שמאפשר לנו את אורח החיים הבריא, השלווה כוללת בתוכה מגוון נושאים כמו, תזונה, פעילות גופנית, שינה, שמירה על היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, חיים ללא לחץ של זמן, חיים ללא דאגות הישרדות וחיים שהם אינם בעלי אינטרס כספי או אחר ועוד.
מהי מציאות שהיא אשליה? מי שחי במציאות של שלום ולא במציאות שהיא רגועה ושלווה, חי במציאות שהיא אשליה.
מי שחי במציאות של מלחמה ולא במציאות שהיא רגועה ושלווה, חי במציאות שהיא אשליה.
מציאות שהיא אשליה תתנפץ לה במבחן המציאות האמיתית.
הסכם שלום או מצב של מלחמה זוהי מציאות שהיא לתקופה מסוימת שהיא אינה קבועה ושהיא אינה יציבה, שיכולה להשתנות בכול רגע נתון ממצב אחד למצב שני.
המציאות האמיתית היא מציאות רגועה ושלווה, במציאות האמיתית הרגועה והשלווה כול בני האנוש בעולם צריכים לחיות כקהילה אחת, שחייה את חייה ברוגע ובשלווה עם מטרות משותפות למימוש והגשמת מהות ומטרת החיים.
במציאות האמיתית הרגועה והשלווה אין חלוקה למדינות, אין גבולות, אין גדרות וחומות, אין המנונים, סמלים, דגלים, צבא, אמצעים להשמדה, עדות, דתות, כתות, שבטים, אשר מפרידים את קהילת בני האנוש בעולם.
ההבנה, הרצון, ובניית היכולת לחיי רוגע ושלווה שהיא מציאות קבועה ויציבה, צריכה להיות עם הבנה ורצון משותף לכולם.
לחיים של כולנו יש מהות ויש להם מטרה, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
ההבנה, הרצון ובניית היכולת לחיות במציאות של רוגע ושלווה, תתאפשר ותתרחש רק כאשר השאיפה של כול בני האנוש בעולם תהיה לא למציאות של שלום, והשאיפה גם לא תהיה למציאות של מלחמה, אלא למציאות האמיתית שהיא המציאות הרגועה והשלווה.
רק לאחר שבן האנוש יתקן וישנה את אישיותו, תשתנה המציאות שבה הוא נמצא וחי ולא להפך.
מסקנה: מציאות של שלום זהו מצב זמני של מציאות שהיא ללא מלחמה, ואילו מציאות של מלחמה היא מציאות זמנית שהיא ללא שלום.
סיכום: מציאות רגועה ושלווה היא מציאות שאין בה מציאות של שלום ושאין בה מציאות של מלחמה.
מציאות אמיתית זו מנטרלת את הצורך במדינות, במציאות זו אין גבולות, אין גדרות וחומות, אין המנונים, סמלים, דגלים, צבא, אמצעים להשמדה, עדות, דתות, כתות, שבטים ועוד, אשר מפרידים את קהילת בין בני האנוש בעולם ואשר יוצרים את הגזענות בעולם, קהילה אחת עם חזון משותף לכולם למימוש מהות ומטרת החיים.
המסר במאמר: שינוי אישיותי ישנה את המציאות ולא להפך.