חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות קונפליקט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קונפליקט. הצג את כל הרשומות

קונפליקט

קונפליקט.
מהו קונפליקט? קונפליקט פירושו מאבק, סכסוך, ניגוד, התנגשות.
הקונפליקט מתרחש תודעתית, כאשר אנחנו איננו מחוברים לאני העצמי בגלל פרוש שגוי לזהות שלנו, מה שלא מאפשר לנו את המודעות העצמית.
לקונפליקט התודעתי יש השלכה מילולית ו/או התנהגותית, והוא משתקף לנו באופן חיצוני בחברת אנשים.
מהי התודעה שבה מתרחש הקונפליקט? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה היא אנרגיה כדורית שמאפשרת את ההולוגרמה, שמאפשרת לנו לצפות בתוכנו, בעצמנו כבני אנוש שנמצאים וחיים במציאות שאותה יצרנו לעצמנו.
הגוף הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית לשם מימוש מהות ומטרת החיים.
לאחר התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחרר ועוזבת את הגוף המת באופן אינסטינקטיבי.
התודעה צריכה וזקוקה לגוף, כדי שישמש לה כהשתקפות שלה היא זקוקה.
למה? זאת כדי לתקן, לבצע טרנספורמציה, שינוי, ומעבר ממצב ללא מודעות עצמית, למודעות עצמית ונצחיות.
הקונפליקט שמתרחש אצלנו בתודעה משליך על תפקודו והתנהגותו של הגוף, מה שגורם לו לא לפעול באופן מכוון, כלומר שפוי.
כאשר הגוף אינו מתפקד ופועל באופן מכוון, הדבר פוגע לנו בבריאות, ואז מתרחשות להן כל אותן התופעות האישיות, הפיזיולוגיות, להיחלשות המערכת החיסונית, מחלות, שגורמים לסבל ואף למוות.
מה ההבדל בין קונפליקט להתלבטות? התלבטות, דילמה, מתרחשת גם כן באופן תודעתי, בינינו לבין עצמו, אבל מצב זה שונה מהקונפליקט, בכך שההתלבטות, הדילמה, נעשית כאשר אנחנו רגועים, מודעים, ומחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שלא קורה לנו במצב שבו אנחנו בקונפליקט.
השאיפה היא, אם המעשה נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע, להביא את עצמנו למצב שבו לא יהיה קיים בנו קונפליקט, אלא אך ורק התלבטות בינינו לבין עצמנו, מה שישדרג אותנו מבחינה התפתחותית, תיקון אישיות זה בריא לגוף.
הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, הפיצול האישיות, הוא הגורם העיקרי לכול הבעיות האישיות, ומשקף התנהגות סהרורית, בלבול, שחיקת הגוף, בלאי, זקנה, חולשה, הרס העצמי, ואף למוות.
כתוצאה מהקונפליקט הקיים בנו, מתרחשים להם האירועים וחוויות שיצרנו לעצמנו בחיינו, שגורמים לנו להרס עצמי וחברתי, ולסבל אנושי.
הקונפליקט לא רק שהוא פוגע והורס אותנו מבחינה בריאותית, הוא גם גורם לנו ליצור מציאות שהיא אשליה, מציאות שהיא אשליה תתנפץ לה במבחן המציאות האמיתית.
מהם הגורמים לקונפליקט התודעתי? הגורמים הם הרגשות הפנימיים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו הם האחראיים לתופעה שנקראת קונפליקט תודעתי.
למה? כיוון שהקונפליקט התודעתי, משתקף ברגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה וברגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
למה? כיוון שהמסקנות שאנחנו מגיעים אליהן בחיינו, לגבי הפרוש האמיתי לזהותנו ולגבי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים הוא שגוי, זאת כיוון שמסקנות אלו מעובדות להן באמצעות הרגשות החיוביים שזה צד אחד של הקונפליקט התודעתי, ומהרגשות השליליים שזה הצד השני של הקונפליקט התודעתי, כשרגשות אלו אינם יציבים ומשתנים באופן תדיר.
כתוצאה מכך שהרגשות אינם יציבים ומשתנים, אנחנו משתנים, המסקנות לגבי עצמנו והמציאות שגויות ומשתנות באופן תדיר, ולכן אנחנו מבולבלים וחיים כסהרוריים. 
מהם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות החיוביים הטובים שבנו כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים הרעים שבנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
מה הקשר לקונפליקט התודעתי? הקשר הוא בכך, שיצרנו לעצמנו דמויות שהן טובות ודמויות שהן רעות.
כלומר, בכול אחד ואחת מאיתנו יש בו או בה את הרגש הטוב ואת הרגש הרע, והתדמית החיצונית שיצרנו לעצמנו משקפת זאת.
לכן, כאשר יש בנו את הרגש הטוב וגם את הרגש הרע על מגוון ההתנהגויות, מצב זה משקף את הקונפליקט התודעתי, משמעות הדבר שאישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות.
מהו רגש? רגש הוא סם שאנחנו מייצרים בתוך הגוף, שגורם לנו למצבי הזיה, שכתוצאה מכך אנחנו מפרשים באופן שגוי את זהותנו האמיתית ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
דוגמה, נרקומן מזריק את הסם עם מזרק לווריד שלו, וכתוצאה מכך הוא הוזה.
כשאנחנו מחליטים להרגיש, אנחנו גם כן נרקומנים, נרקומנים שמייצרים את סם הרגש בתוך הגוף, וכתוצאה מכך, אנחנו נכנסים למצבי הזיה, כשהגוף משמש לנו לבית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
איך מנטרלים קונפליקט? כדי להביא את הגוף לתפקוד מכוון, שיאפשר לנו את השפיות, רצוי ללמוד איך להירגע מהרגשות.
מהו רוגע? רוגע הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים, מפעילים, ומתנהגים באמצעות הרגשות, לא את הרגשות החיוביים ולא השליליים.
הרוגע הוא מצב שבו הגוף מתפקד ופועל באופן מאוזן, מה שמאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית, ובכך לפרש באופן האמיתי את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כלומר, אנחנו צריכים לתקן את אישיותנו, ולבצע טרנספורמציה מאנשים רגישים, אמוציונליים, שלא מתאמים את הגוף ליכולותיו ולייעודו בחיים, לתקן את עצמנו ולהשתנות ולהיות אנשים רגועים, רציונליים, שמתאימים את אורח החיים שלנו ליכולותיו של הגוף, ושמתייחסים ומתאימים את עצמנו באופן הענייני והבריא למהות ומטרת החיים.
סדר תודעתי חדש זה יאפשר את התיקון האישיותי, שינטרל ויבטל את הקונפליקט התודעתי שבנו.
כמובן, שישנם נושאים נוספים שקשורים לאורח החיים הבריא הרגוע והשלוו, שיש להבין בהם ולחיות על פיהם.
חיים ללא קונפליקט תודעתי, מאפשרים את השפיות, מאפשרים את הבריאות, מאפשרים את אריכות החיים, מאפשרים את ביטול הזקנה, מאפשרים את הנצחיות.
כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, יתאפשרו לנו החיים הרגועים והשלווים.
מסקנה: הקונפליקט התודעתי שבנו נוצר כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, שכוללים את הרגשות הטובים שבנו, ואת הרגשות הרעים הקיים בנו.
סיכום: הרגשות הפנימיים שבנו מסממים אותנו, כשהגוף משמש לבית חרושת לייצור סמים.
ייצור הרגשות הפנימיים שבנו גורם לנו להיות מסוממים, לחיות כסהרוריים, ולהיות בהזיה.
כתוצאה מהם, אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, שמתנפצות להן במבחן המציאות האמיתית, וככה יצרנו לעצמנו את הקונפליקט התודעתי. 
המסר במאמר: הרוגע הפנימי, זהו סדר תודעתי חדש, שמשקף תיקון אישיותי שיאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית.
כשנתחבר לזהותנו האמיתית, נוכל לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
שלב התפתחותי מתקדם זה, סדר תודעתי חדש זה, ינטרל ויבטל את הקונפליקט התודעתי הקיים בנו, ויאפשר לנו את החיים הבריאים והשפויים.

קולות פנימיים

קולות פנימיים.
מהם אותם קולות פנימיים? אלו הם קולות כביכול, שאינם נקלטים באמצעות מערכת השמיעה של הגוף, למרות שככה נדמה לנו, אלה הם מסרים שאנחנו יוצרים אותם בעצמנו אצלנו בתוך התודעה.
ישנם אנשים ששומעים קולות פנימיים, ואין להם כול הסבר לתופעה, שגורמת להם לחשוב ולדמיין שגורמים חיצוניים כביכול אחראיים לתופעה, שכביכול מנסים לתקשר איתם, ואף להשפיע עליהם באופן כזה או אחר, לפגוע בהם, ואולי אף לכוון אותם.
כדי להבין מהם אותם הקולות הפנימיים, ראשית רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו, והגוף הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, לשם מימוש מהות ומטרת החיים.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף המת.
התודעה היא אנרגיה כדורית המאפשרת את ההולוגרמה.
כלומר, אנחנו כתודעה צופים בתוכנו בסרט תלת ממד, וצופים על עצמנו ועל המציאות שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים.
המוח הוא מקרן, שמאפשר את הקרנת הסרט בתלת ממד שיוצר את ההולוגרמה, המוקרן לתוך התודעה.
הצפייה של התודעה בגוף ובמתרחש במציאות, כוללת בתוכה את כל החושים והמחושים שהגוף משדר אליה.
לתודעה אין את היכולת להרגיש ולחוש, אלא ביכולתה אך ורק לקלוט את השדר האנרגטי כמסר, שמאפשר את האינדיקציה לתודעה למתרחש בתוך הגוף ומחוצה לו. 
למה חשוב להבין את זה? כיוון שברגע שאנחנו מפרשים באופן שגוי את האני העצמי שלנו, את זהותנו האמיתית, היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים נעשית באופן שגוי.
כלומר, נוצר מצב שבו אנחנו יוצרים בתודעה דמויות דמיוניות, שכביכול מדברות ביניהן מה שמכונה קולות פנימיים, ואז אנחנו יוצרים מציאויות שהן מהדמיון ומתנהגים בהתאם.
כתוצאה מכך שאנחנו מדמיינים אנחנו יוצרים כמה וכמה ממדים.
למה זה קורה לנו? זאת כיוון שאישיותנו התנפצה לה כתוצאה מייצור הרגשות הפנימיים שבנו, שכוללים את הרגשות החיוביים והשליליים, כשלכול רגש נוצרת הדמות הדמיונית.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את רגש האהבה, האושר, הצחוק, ההנאה, השמחה, היצר המיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
כתוצאה מהרגשות החיוביים שבנו וגם כתוצאה מהרגשות השליליים שבנו, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגש הטוב שבנו, לבין הרגש הרע שבנו, לכן רצוי להתנתק ולהירגע מהרגשות, אך רצוי לעשות זאת במודע ומתוך רצון ולא להדחיק את הרגשות כי אז קיימים בנו.
כתוצאה מאותם הרגשות החיוביים והשליליים, אנחנו חיים בקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי.
קונפליקט תודעתי זה גורם לנו בשלב מסוים בחיינו להיות מודעים לקולות הפנימיים שמתרחשים בנו בתוך התודעה.
כתוצאה מהקולות הפנימיים, אנחנו מתקשרים בעצם עם אותן הדמויות הדמיוניות שיצרנו בתודעה, שכביכול אנחנו שומעים אותם.
הדמויות שייצרנו שהן תוצר לוואי של אישיות מנופצת ומפוצלת מדברות ביניהן, ולכן בשלב מסוים בחיינו אנחנו מודעים לקולות הפנימיים, שהיו קיימים תמיד אך לא היינו מודעים להם.
כלומר, אנחנו מתקשרים עם עצמנו בכמה מימדים דמיוניים שיצרנו בגלל הרגשות, מצב זה נובע מכך שאנחנו לא רגועים ולא מחוברים לאני העצמי.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים, מפעילים, ומתנהגים באמצעות הרגשות הפנימיים, לא באמצעות הרגשות החיוביים וגם לא באמצעות הרגשות השליליים, מה שמנטרל את כל המחשבות והדמיונות, אבל בעיקר מנטרל ומפסיק את הקולות הפנימיים, הרוגע הפנימי משקף את מי שאנחנו את זהותנו האמיתית.
התיקון, השינוי האישיותי יתרחש, כאשר נבין ונתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז ייעלמו להן כל אותן הדמויות שיוצרות את הקולות הפנימיים שמתרחשים אצלנו בתודעה.
כדי להגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, עלינו תחילה להיות מודעים שהדיאלוג רצוי שיהיה עם עצמנו, מה שנקרא דיבור פנימי עצמי.
מסקנה: כתוצאה מפיצול וניפוץ האישיות ומחוסר מודעות עצמית וההבנה לזהותנו האמיתית, יצרנו לעצמנו שלא במודע בתודעה דמויות דמיוניות בשני מימדים עיקריים, כשאחד מהמימד הוא הטוב והשני הוא המימד הרע, שאחראיים ויוצרים כביכול קולות פנימיים, שאותם אנחנו כביכול שומעים ומנהלים ריבים, מלחמות, מאבקים, אהבה ושנאה, דו שיח, יוצרים אויב, מקבלים כביכול מסרים, כשבעצם את הקולות הפנימיים אנחנו יוצרים בעצמנו ללא כול מודעות עצמית לכך, אך מייחסים את הקולות הפנימיים לכל מיני גורמים חיצוניים שהם לא מציאותיים, לא קיימים, דמיוניים.
סיכום: בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, אנחנו התודעה והגוף הוא כלי ביולוגי שאותו מפעילה התודעה, על כל המתרחש בחיינו אנחנו צופים בסרט שהוא תלת ממד, כהולוגרמה, בתוכנו כתודעה.
כתוצאה מהקונפליקט התודעתי שבו אנחנו שרויים, כתוצאה מהרגשות החיוביים והשליליים שפיצלו וניפצו את אישיותנו, אנחנו מפרשים את עצמנו בכמה וכמה מימדים, כשהתקשורת כביכול ביניהם יוצרת את תופעת הקולות הפנימיים, כשאת הקולות הפנימיים שבנו אנחנו יוצרים בעצם עצמנו אך לא מודעים, ואין לקולות הפנימיים כל קשר לגורם חיצוני כלשהו.
המסר במאמר: כדי להפסיק את הקולות הפנימיים עלינו להבין איך לתקן את אישיותנו, ולהתחבר לאני העצמי האמיתי שלנו לזהותנו האמיתית, ואז נתחיל לנהל דיאלוג  עם עצמנו, ושהדיאלוג יתרחש באמצעות דיבור עצמי פנימי, מה שיגרום לכול אותן הדמויות הדמיוניות שיצרנו ושאותן אנחנו כביכול שומעים ומנהלים איתן דו איתנו שיח או שומעים אותם להיעלם, ואז הקולות הפנימיים ייעלמו להם גם כן.