עולמות עליונים

 עולמות עליונים.

עולמות עליונים במימד הנוסף הקיים.
שמים, כלומר שם מים, השאלה המתבקשת, איך יכול להיות שאם מעלינו יש שם מים הם לא נשפכים עלינו על העולם התחתון שלמטה? ובכן הכול קשור לדחיסות האנרגיה, כלומר ה שם מים (שמים) בעולמות העליונים לא יכולים להישפך עלינו כי האנרגיה דחוסה יותר מהאנרגיה שבה אנחנו נמצאים וחיים כאן למטה.
מה קשורה דחיסות האנרגיה בעולמות העליונים אלינו היצורים החיים כאן למטה? ובכן גם עלינו פועלת הדחיסות האנרגטית אומנם קצת באופן שונה מהעולמות העליונים אבל היא מקשרת אותנו אליהם, כדי להבין את כול התהליך רצוי להתחיל מהתחלה, כלומר מרגע היווצרותנו כיצורים חיים.
בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, מרגע היווצרותנו לאחר שהזרע חדר לביצית נוצרת ריאקציה שיוצרת את התודעה שבונה לנו את הגוף הפיזי באמצעות המידע הנוסחה ה די.אן.איי. שמועבר מתודעת האם לתודעת העתיד להיות עובר שנמצא ברחמה באופן טלפתי, כאשר התודעה בונה באופן עצמוני את גוף העובר על ידי תזונה מים ואוויר שהוא מקבל מאמו, הריון שיערך כתשעה חודשים לערך עד השלמת הגוף הפיזי שיהיה מוכן לצאת לחיים, מרגע הלידה אנחנו מתחילים במסע לבניה עצמית משפחתית חברתית מה שנעשה במשך דורות רבים לשם הבנת ומימוש מהות ומטרת החיים.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת החיים שנעבור שינוי אישיותי ומעבר מבני אנוש שלא מודעים לעצמם ולעצם קיומם למודעים לעצמם ולעצם קיומם שאחראיים הבלעדיים לתכנון ובריאת חייהם ונצחיים עד רמת הנשמה.
מה כול זה קשור לעולמות העליונים? הקשר הוא  שבתהליך האבולוציה בעולם התחתון יש שלבים שעלינו לחקור ולהבין במסע לגילוי מי אנחנו ומהי המציאות האמתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הבניה חייבת להיות אחראית ויציבה ויש לבנות את יסודות הצמיחה באופן איתן, וזאת כדי שלא נתפרק ונאבד שפיות בהמשך המסע הפנימי שלנו לגילוי האמת.
תהליך האבולוציה בעולם התחתון הוא בית הספר שברא הבורא לשם התעוררות הנשמה למודעות ונצחיות בסוף תהליך הבריאה.
בשלב קדום באבולוציה ההתפתחותית שלנו חיינו בפרדיגמה ללא מודעות לרגשות הפנימיים שבנו, ולכן לא התייחסנו לחלומות שחלמנו, כי חיינו מתוך אינסטינקט הישרדותי.
שלב ביניים בתהליך האבולוציה שלנו היא הפרדיגמה שבה יצאנו מהאינסטינקט שאיתו חיינו והתחלנו את המסע שלנו למודעות עצמית והבנו שבן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, ושהתודעה יכולה לצאת מהגוף ולשוטט בעולם התחתון, וזה קרה לרוב בעת שהתחלנו להיות מודעים לרגשות הפנימיים שבנו שהכתיבו את חיינו לטוב ולרע שפיצלו את אישיותנו וניפצו אותה ככול שפיתחנו את הרגשות החיוביים והשליליים שבנו.
השלב המתקדם בתהליך האבולוציוני שלנו למודעות עצמית והתפתחותית היא הפרדיגמה שבה הבנו מהי זהותנו האמתית מהו ה"אני" העצמי שלנו ומתי מתאפשר לנו להיות אנרגיה דחוסה בעולם התחתון, מה שיאפשר לנו את ההבנה למציאות שבה אנחנו נמצאים בעולמות באופן השפוי, השפיות תאפשר לנו להתחיל את המסע לעולמות העליונים באופן רגוע ויציב ללא תנודות בהתקדמותנו בעולמות העליונים.
בפרדיגמה זו שתייצב אותנו מבחינת שפיות, נבין שהגוף שלנו היה מעיין בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו כינינו אותם רגשות חיוביים ורגשות שליליים שגרמו לנו להזיה ויצירת תדמיות במציאויות שהן אשליה, ולכן נרגיע עצמנו מאותם רגשות מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת לכך, כדי שנוכל לשמור על השפיות בהמשך המסע לעולמות העליונים.
איך נעשה המסע שלנו לעולמות העליונים? האמת היא שאנחנו שם ללא כול מודעות עצמית לכך, בעיקר בעת מדיטציה ושינה כשהגוף בהרפיה מלאה, כשכול אחד/ת בהתאם למודעות העצמית שבה הוא נמצא בעולם התחתון עם השלכות לעולמות העליונים.
בשלושת הפרדיגמות שציינתי התייחסנו לנושא החלימה בהתאם לרמת המודעות שהיינו בה לאותה תקופה.
למשל, בפרדיגמה הראשונה החלימה לא הייתה במודעות.
בפרדיגמה השנייה התחלנו את המסע פנימה והתחלנו להתייחס לחלימה כול אחד/ת בהתאם לרמת המודעות שלו.
בפרדיגמה השלישית ההתייחסות שלנו למה שהגדרנו כחלומות בשלבי ההתפתחות הקדומים ישודרג למימד הנוסף הקיים שהוא יהיה חלק מהמציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מימד שנבין שאנחנו לא מתים אף פעם כי כביכול המת הופך להיות אנרגיה דחוסה שאנחנו במימד התחתון לא יכולים לראות, שמימד הזמן והמרחב דחוס יותר, מימד שבו יש עולמות שנוכל להגיע אליהם בהתאם לרמת המודעות ולתיקון האישיותי שנעשה בעולם התחתון שבו ניוולד בגלגולים עד לתיקון הסופי.
התיקון הסופי יוביל אותנו לעולם העליון ביותר שבו נמצא הבורא ישות מודעת ונצחית שבראה את כול העולמות וזה מהות ומטרת החיים.
בעת מדיטציה ושינה עמוקה הגוף הפיזי נימצא בהרפיה מלאה, וזה מאפשר לנו כעת כאנרגיה לא דחוסה להשיל מעלינו את אותה האנרגיה שאינה דחוסה ולהיות אנרגיה דחוסה ולעבור לעולמות העליונים ששם האנרגיה דחוסה בהתאמה, כשכול אחד/ת עובר לעולמו הוא בהתאם למודעות מהעולם התחתון, כשכול התהליך לרוב נעשה בשלב זה ללא כול מודעות עצמית לכך באופן אינסטינקטיבי ויעלה למודע כשהידע ישותף ואנשים יחלו לחוות.
בתפיסת ה"אני" והמציאות בעולם התחתון אנחנו חושבים שאנחנו "מבלים" את רוב חיינו כאן, אבל לא כך הדבר בעולמות העליונים הזמן דחוס יותר ולכן אנחנו נמצאים וחיים בעולמות העליונים הרבה יותר, כמו לדוגמה שעת מדיטציה או שינה היא שבוע בעולמות העליונים לערך המחשה לפרופורציה שבין העולמות, כי מימד הזמן לא קיים באמת, ורצוי לדעת שאם השינה אינה רצופה הטרטור שלנו גדל במעבר בין העולמות.
מסקנה, קיים מימד נוסף שקיימים בו עולמות עליונים, שנוכל להגיע אליהם בהתאם למודעות העצמית ולידע לכך, ושנוכל להתקדם בעולמות העליונים בהתאם לתיקון האישיותי בעולם התחתון.
לסיכום, בפרדיגמה השלישית ניחשף לעולמות העליונים ששם האנרגיה דחוסה יותר מהעולם התחתון שבו נולדנו, ושכדי שנוכל להיכנס אליהם יש באפשרותנו להשיל את האנרגיה הלא דחוסה מעלינו בעולם התחתון בעת מדיטציה ושינה ולהיכנס לעולמות העליונים, וכול אחד/ת בהתאם לרמת המודעות ותיקון האישיותי שביצע.
המסר במאמר, כדי לממש את מהות ומטרת החיים בבריאה שברא הבורא עלינו לטפס עד העולם העליון שבו שוכן הבורא, כי מטרת בריאת העולמות שנהיה כמו הבורא, מודעים ונצחיים.