חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

תמיכה רגשית

תמיכה רגשית.
איך רצוי לתמוך? ישנו שלב מסוים בחיינו שבו אנחנו נכנסים לתהליך רגשי עם עצמנו, תהליך שתחילתו מפחיד, מבלבל ומבהיל, שמכניס אותנו לנדנדה רגשית, לזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו, עם כל המחשבות שנלוות, הדמיונות, ההזיות, הרס עצמי, הקולות הפנימיים ושאר בעיות האישיות שגורמים לנו להתפרק, מצב שרצוי להבין אותו ובעיקר איך לצאת ממנו, ולבנות את עצמנו מחדש באופן האיתן ביותר והבריא ביותר ובעיקר השפוי.
ממה נובע המשבר? מרגע שתינוק יוצא לאוויר העולם הוא מתחיל את מסע החיים שלו לגדילה, לחקירה, להכרות, ללמידה, ולהתפתחות אישית.
החקירה, ההכרות, הלמידה וההתפתחות האישית, בשלב מאוחר יותר בחיינו כוללת בתוכה בעיקר את הנושאים כמו הכרות גופנו הפיזי, אנשים שסביבנו, המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, תהליך האבולוציה שאנחנו חלק ממנו, הקוסמי, הדתי, הרוחני ועוד.
לכן מבחינה התפתחותית אבולוציונית בשלב מתקדם יותר בחיינו המסע האישי שלנו הופך לחיפוש אחר משמעות למהות ומטרת חיינו, ואת הניסיון להבין איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק את גופנו באופן הבריא, מה שמאפשר את תחילתו של התיקון, של הטרנספורמציה, כלומר תחילתו של השינוי האישיותי והמעבר מבן אנוש שנולד וחי מתוך אינסטינקט ושהתנהגותו התנהלה באופן אוטומטי ללא כול מודעות עצמית, והמעבר לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו והאחראי הבלעדי לתכנון חייו, ונצחי.
מבחינה קוסמית המסע האישי שלנו הוא בניסיון להבין מהי המציאות הקוסמית שאנחנו חלק ממנה, ואיך היא מתקשרת אלינו.
מבחינה רוחנית המסע מורכב הרבה יותר וזאת כיוון שתוך כדי מהלך המסע לחקירה, להכרות, למידה והתפתחות אישית, מבחינה אבולוציונית קוסמית, עלינו להבין האם קיים בורא לכול ואת הקשר שלנו כנשמות לעולם הרוחני.
כלומר, לחיים שלנו יש משמעות, מהות, ויש להם מטרה, ולמימוש המטרה אנחנו שואפים להגיע, אם המעשה נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע.
המסע לחיפוש משמעות לחיים מבחינה אישית, הוא מסע שמתחיל עם מעט מאד ידע, כמובן שיחסית, תלוי מה ההורים הכנו לילד שלהם, ומהי רמת המודעות שלהם עצמם, ולכן מרגע תחילתו של המסע, הילד, הנער והבוגר מבולבלים, וגם בגלל הידע המועט והאין סוף האפשרויות הקיימות בעולם, ומה שמקשה עוד יותר זהו רגש הפחד והחרדה מהלא נודע, מצב אישי שגורם לנו להיות מבוהלים ולהתנהל כסהרורים.
הורים, אחים ואחיות ומכרים, שהכירו בן המשפחה שהחל את מסע חייו, הכירו אותו על פי אותו דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי ודפוס ההתנהגות שיצרו את האישיות המוכרת להם, שאיתה הוא נולד ושאיתה הוא גדל וחי.
מהשלב שבו הכנסנו את עצמנו למסע חיינו למודעות עצמית, הדבר גורם לנו לפחד, חרדה ובולבל, ולכן דברינו, מעשינו והתנהגותנו משתנה, והופכת להיות שונה מהמוכרת לקרובינו.
כלומר, הכניסה לתחילתו של תהליך למודעות עצמית, גורמת לנו להתפרק מה שמצריך אותנו לבניה עצמית לאישיות מחודשת, אחרת משהייתה מוכרת לנו ולסובבים אותנו.
הפחד, החרדה, הבלבול ובעיקר הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שבין הרגשות החיוביים הטובים והרגשות השליליים הרעים שבנו, והבלבול שנובע מכך, בעיקר מעצם תחילת השינוי, היא תחילתו של תהליך לגיבוש אישיות חדשה שתאפשר לנו לשדרג את עצמנו לרמה התפתחותית מתקדמת יותר.
כתוצאה מכך ההורים והמכרים שרואים את השינוי אינם יודעים איך להתייחס למצב, מה שגורם להם גם לפחד ולבלבול מעצם היציאה מאורח החיים השגרתי והיציב שהם חיו איתו ושהיו רגילים אליו, וגם מתוך פחד שיקרה משהו.
כול הורה וכל מכר מתייחס לשינוי אחרת, ולכן התגובות הן שונות.
יש הורה שנלחץ ופוחד והתנהגותו היא בהתאם, ויש הורה שמסביר את דעתו בסבלנות ותומך ואינו מתערב בתהליך ולא מנסה לעצור את תהליך השינוי, יש הורים שמחרימים, ויש הורה שמנסה לעצור את התהליך, ויש הורה שרוצה לכפות את דרכו שלו על הילד ועוד.
יש מכר שתומך ויש מכר שמתרחק ויש מכר שמחרים, אך מעטים המכרים שנשארים בקשר בעיקר בגלל הפחד מהשינוי האישיותי שעוברים, וגם בגלל השינוי באורח החיים היציב שהיה מוכר לכל המעורבים בדבר ושהשתנה.
הקשר הרגשי, האמוציונלי והלא ענייני, בעיקר במשפחה האמוציונלית כיום, שנובע מתוך חוסר הבנה של רוב ההורים ורוב המכרים לייעודנו בחיים הוא אשר מקשה על מערכת היחסים שבין כול המעורבים בתהליך השינוי.
לכן, חשוב שההורים והמכרים קודם כל יבינו את מהות ומטרת החיים, ויאפשרו ולא יתנגדו וילחמו במי שיוצא למסע חייו גם אם יש בתהליך זה קושי, כי הקושי הוא חלק מהגיבוש האישיות.
כתוצאה מחוסר ההבנה לתהליך, ההתפתחות מתעכבת ואף נעצרת.
כתוצאה מכך, האנשים שנכנסים לתהליך לרוב מתפרקים וקשה להם להירגע.
רצוי לזכור, שמי שנכנס לתהליך כבר לא יוכל להתאים את עצמו לאורח החיים הקודם של חייו.
אורח החיים שהיה אינו מתאים ובריא לגוף הפיזי והוא גם אינו תואם למהות ומטרת החיים בשלבי ההתפתחות המתקדמים יותר.
לכן, התמיכה הרגשית תתאפשר מעצם ההבנה למטרת התהליך ולתהפוכות הרגשיות ולפעמים הקיצוניות שמלוות בהתנהגויות אשר אינן שגרתיות ולנתבן לרוגע הפנימי.
מסקנה: ההורים והמכרים רצוי שילמדו יבינו ויתמכו בתהליך.
הכניסה לתהליך דומה מאד לכניסה למבוך שיש בו הרבה מאד דרכים שאינן מובילות אל היציאה.
כמו במבוך שיש בו כניסה אחת ויש בו יציאה אחת, יש רק דרך אחת מתוך אין סוף הדרכים ללא מוצא שמובילה למוצא, כאשר לכול אחד המסע האישי שלו.
סיכום: ההורים והמכרים רצוי שיבינו שיש משמעות, מהות ומטרה לחיים, ולכן רצוי לדעת שבשלב מסוים מתחיל מסע החיים למודעות עצמית.
מסע החיים שהחל מרגע תחילת התהליך למודעות עצמית, לא יהיה ניתן לחזור אחורה ולהחזיר את המצב לקדמותו.
לכן, כדאי להיות בקשר עם מי שחווה את התהליך, עבר אותו, ומבין את הקשיים בדרך.
כמובן, שהתהליך למודעות עצמית הוא מסע לחקירה אין סופית, אך חשוב איך לצלוח את השלב הראשוני הקשה מכול ולהגיע לרוגע הפנימי והשפיות.
המסר במאמר: תמיכה רגשית והכוונה לרוגע הפנימי יתאפשרו אם נבין מהי מטרת התהליך שנכנסו אליו.



אין תגובות: