חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות אישיות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אישיות. הצג את כל הרשומות

זהות

זהות.
מהי זהותנו האמיתית? זהות ניתנת לפרוש על המגוון הרחב של האפשרויות הקיימות בחיפוש אחר האני העצמי האמיתי שלנו, זהותנו האמיתית משתקפת בהתנהגותנו.
התנהגות רגועה משקפת ומאפשרת לנו לשמור על זהותנו האמיתית.
אורח חיים שהוא רגוע ושלו מאפשר לנו לממש את השמירה על זהותנו האמיתית ועל בריאותנו.
התנהגותנו משקפת את מי שאנחנו.
התנהגות קשורה להפעלה, הזנה ותחזוק של הגוף הפיזי שלנו.
הפעלה, הזנה ותחזוקה של הגוף, קשורים למגוון רחב של נושאים שעלינו להבין בהם ושמאפשרים לנו את התהליך למודעות עצמית, מה שיאפשר לשמור על זהותנו האמיתית, נושאים כמו רוגע, תזונה, שינה, פעילות גופנית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ של זמן, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
ההפעלה, ההזנה, ותחזוקה שמתאימים ובריאים לגוף, מנטרלים מאיתנו את הסבל, מה שיאפשר לנו לשמור על בריאותינו.
ללא ההבנה למגוון הנושאים שציינתי לא נוכל להבין ולפרש לעצמנו מהי זהותנו האמיתית ובכך לשמור על שפיותנו.
ללא ההבנה למגוון הנושאים שציינתי שיאפשרו לנו לפרש ולהבין מהי זהותנו האמיתית, לא נוכל לתרגם לעצמנו ובעצמנו את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים באופן הברור, השפוי.
ללא היכולת שלנו לפרש באופן ברור מהי הזהות האמיתית וללא היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית, אנחנו מנותקים, כלומר איננו מחוברים לזהות ולמציאות.
כאשר אנחנו איננו מחוברים לזהותנו ולמציאות האמיתית, זה אומר שמבחינה תודעתית אנחנו כלואים בעולם דמיוני וחיים בעולם האשליות.
להיות כלואים בעולם הדמיון זה אומר שיצרנו לעצמנו דמות או כמה דמויות, שאותם אנחנו מנסים לממש במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, ולכן הדמות הופכת להיות התדמית בחיי היום יום שלנו שיוצרת התנהגות סהרורית.
מצב זה יוצר בנו קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי. פיצול אישיות.
רוגע, זהו מצב שבו אנחנו לא מייצרים ומפעילים את גופנו באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והם גם כוללים בתוכם את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
הרגשות החיוביים הפנימיים שגורמים לנו להרגשה הטובה הם: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה הם: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער עצב, ועוד.
כאשר אנחנו רגועים, שזהו מצב שהוא ללא הרגשות הפנימיים שבנו, אז אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותו האמיתית.
רגשות הם סמים, הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
כדי להגיע לזהותנו האמיתית עלינו להיגמל מהסמים.
לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות שעלינו לחיות עימן:
אפשרות אחת היא באמצעות הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב.
אפשרות שנייה היא באמצעות הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע.
וככה בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנע בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע שקיים בנו אנחנו חיים.
חינכו, תכנתו ואילפו אותנו לשאוף ולחיות אך ורק עם אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, ורצוי שלא לחיות עם אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע איתם.
אבל, יש אפשרות שלישית שהיא להיות רגועים, כלומר לא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב, וגם לא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע, וכדי להתחבר לזהותנו האמיתית עלינו לשאוף למצב זה.
כלומר, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי אנשים חיים באופן רגשי, אמוציונאלי, כשההתייחסות לחיים היא אינה עניינית, שלב מתקדם יותר בהתפתחות שלנו יהיה שלב שבו נהיה אנשים רגועים, רציונאליים, שמתייחסים לגופנו באופן הבריא, ולחיינו באופן הענייני.
איך רצוי להתייחס לרגשות הפנימיים שבנו?
הרגש גורם לנו למחשבות שווא ולדמיונות ולכול אותן הבעיות האישיות הידועות.
הטעות הנפוצה שלנו לפרוש הרגשות הפנימיים שבנו היא בכך, שאנחנו מייחסים את מה שרק אנחנו מרגשים לכל מיני גורמים שהם חיצוניים או דמיוניים.
דוגמה, כשאנחנו כועסים הכעס הוא רגש פנימי, ולכן אנחנו כועסים אך ורק על עצמנו, אבל הופכים את האחר לאובייקט שהוא הקורבן שעליו אנחנו מייחסם ומשליכים את כעסנו.
כשאנחנו פוחדים הפחד הוא רגש פנימי, ולכן אנחנו פוחדים אך ורק מעצמנו, אבל הופכים את האחר לאובייקט שהוא הקורבן, שעליו אנחנו משליכים את פחדינו.
כשאנחנו אוהבים האהבה היא רגש פנימי, ולכן אנחנו אוהבים אך ורק את עצמנו, אבל הופכים את האחר לאובייקט שהוא הקורבן, שעליו אנחנו משליכים את אהבתנו.
כשאנחנו מרגישים רדופים הרגש הוא פנימי, ולכן אנחנו בורחים אך ורק מעצמנו, אבל הופכים את האחר לאויב שיכול להיות גם דמות דמיונית כמו שטן, שד, ועוד, שהופכים להיות האובייקטים שעליהם אנחנו משליכים את הרגשת הנרדפות הפנימית שבנו.
וככה גם עם שאר הרגשות הפנימיים שבנו, שאותם אנחנו מייחסים לכל מיני גורמים שהם חיצוניים או דמיוניים לנו.
מסקנה: הזהות האמיתית שלנו היא כאשר גופנו מתנהג ומתפקד באופן מכוון, רגוע.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו את השפיות.
סיכום: אורח חיים שהוא רגוע ושלו שכולל בתוכו מגוון רחב של נושאים שיש להבינם ולחיות על פיהם מאפשר לנו להתייצב ולהתאזן, ולהתנהג באופן רגוע וזה האני העצמי שלנו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
המסר במאמר: כאשר אנחנו רגישים, אמוציונאליים ולא עניינים אנחנו לא מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שגורם להתנהגותנו להשתנות בכל עת, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים נעשית באופן שגוי ולא שפוי.
כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים ועניינים לגופנו ולחיים אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נעשית באופן ברור יותר, שפוי יותר.
זכרו הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים, שגורמים לנו למצבי הזיה ומחשבות שווא והרגשות הם הגורמים לנו להתנתק מזהותנו האמתית שניפצו את אישיותנו.
לרגשות החיוביים והשליליים אין כל קשר לחיצוני אלא אך ורק לפנימי.


האני העצמי

האני העצמי.
מהו אותו האני העצמי שלנו? כשמתכוונים לאני העצמי מתכוונים לזהותנו האמיתית.
אם כך מהי זהותנו האמיתית? לפני שעונים על השאלה, רצוי להבין למה אנחנו לא יודעים מהי זהותנו האמיתית?
כיום אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו.
רגשות פנימיים אלו הם אינם יציבים, ולכן הם גורמים לנו להתנהג באופן שונה, ובהתאם לכל סוג רגש שאנחנו מייצרים, מה שניפץ את אישיותנו.
כלומר, אם אנחנו אוהבים אנחנו מתנהגים בהתאם, ואם אנחנו מפחדים אנחנו מתנהגים בהתאם, ואם אנחנו שמחים אנחנו מתנהגים בהתאם, ואם אנחנו כועסים אנחנו מתנהגים בהתאם, וכך גם עם שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
כל סוג רגש שאנחנו מייצרים בגופנו גורם לנו להזיות, למחשבות שגויות, לדמיין, לשמוע קולות פנימיים, להרס עצמי, ולמגוון בעיות אישיות.
מצבים רגשיים אלו גורמים לנו למצבי הזיה, ויצירת מציאויות שהן אשליה.
למה? כיוון שהרגשות הפנימיים שבנו הם חומרים כימיים, שגורמים לנו למצבי הזיה.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים שמסממים אותנו רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
לכן בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אישיותנו היא רגישה, אמוציונאלית, שאינה מתייחסת באופן ענייני ובריא לגוף, והוא אינו מותאם למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
מצב זה גרם לאישיות שלנו, מבחינה תודעתית להתנפץ למגוון רחב של דמויות.
למה? כיוון שזהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
מהו רוגע פנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו כאשר אנחנו לא מייצרים ולא מפעילים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים.
מצב תודעתי ופיזיולוגי זה מנטרל את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שבין הרגשות החיוביים לשליליים.
רמה התפתחותית מתקדמת זו מאפשרת לנו את הרוגע הפנימי, שמשתקפת בהתנהגות רגועה.
הרוגע הפנימי שבנו מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית.
כלומר, זהותנו האמיתית היא רק כאשר אנחנו רגועים.
כאשר אנחנו רגועים, מתאפשר לנו להתנהג באופן רגוע, באופן רציונאלי, ואז ההתייחסות היא עניינית שמתאימה ובריאה לגוף, ומותאמת למהות ומטרת החיים.
כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד, מתוך מגוון רחב של נושאים שרצוי להבין בהם ולחיות לפיהם, כמו: רוגע, שינה, תזונה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, חיים ללא לחץ של זמן, חיים ללא בעיות הישרדותיות ועוד, מה שמאפשר לנו את החיים הרגועים והשלווים.
ללא אורח חיים שיש בו סדר ושיגרה, שכוללים את הנושאים שציינתי, יהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי להתחבר ולשמור על האני העצמי, על זהותנו האמיתית.
לכן רצוי להבין שהמטרה שלנו בחיים היא לשאוף ולהתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית.
כשנתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, נפתור לעצמנו את כול הבעיות האישיות הקיימות, ותתאפשר לנו היכולת לתרגם באופן ברור, שפוי יותר, את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מסקנה: כשמתכוונים לאני העצמי שלנו, מתכוונים לזהותנו האמיתית.
סיכום: כיום בעיקר בגלל הרגשות הפנימיים שבנו, גופנו הפיזי מתפקד ופועל באופן שהוא אינו מכוון.
מצב זה גורם לנו לסבל בחיינו, מה שיכול לפגוע לנו בבריאות, אם לא נתקן זאת.
לכן, חשוב מאד לתרגם ולהבין מהי זהותנו האמיתית באופן הברור, ולשאוף להתחבר אליה.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שמאפשר לנו את השפיות.
המסר במאמר: האני העצמי שלנו, זהותנו האמיתית, מתאפשרת לנו אך ורק כאשר אנחנו רגועים ואורח החיים שלנו הוא שלוו.