חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות זהות מינית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זהות מינית. הצג את כל הרשומות

זהות מינית

זהות מינית.
מהי זהות מינית? כאשר תינוק נולד אמור להיות לו איבר ממין זכר או ממין נקבה.
ישנם מקרים חריגים שבהם הזיהוי הוא אינו ברור.
מלבד אותם מקרים חריגים, תינוק שנולד הוא או בן זכר או בת נקבה.
אז למה נוצר לו כל הבלבול הקיים בזהות המינית בשלב מסוים בחיינו?
שתי סוגיות אלו הן תוצאה של חוסר הבנה.
מדוע ישנם מקרים חריגים, שבהם הזיהוי הוא אינו ברור?
כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת.
שכאשר נוצרת הריאקציה שבין הזרע לביצית, נוצרת התודעה של הוולד, העתיד לגדול ולהתפתח עם גוף פיזי ברחמה של אימו.
התודעה של הוולד קולטת את הידע הגנטי שנמצא בתודעתה של האם, ואשר משודרת אליו באמצעות שדר אנרגטי, כלומר באופן טלפתי מהאם, כלומר קיימת תקשורת טלפתית בין האם לעובר.
כאשר השדר הטלפתי אשר שודר מהאם נקלט בתודעתו של מי שאמור להתפתח ולהיות עובר, הוא בונה את עצמו באופן עצמאי על פי הנוסחה הגנטית שהוא קלט מאימו.
הוולד שבונה את עצמו באופן עצמאי, נעזר באימו שממנה הוא ניזון, אם זה מזון, שתייה, אוויר לנשימה, טמפרטורת גוף, שמירה והגנה, ועוד.
כלומר, מין הילוד נקבע על ידי האם עוד מלפני הריאקציה שבין הזרע והביצית.
לכן, זוג שמחליט להביא תינוק לעולם, רצוי שיבחר את מין הילוד כהחלטה משותפת, אבל האישה היא זו שקובעת את מין הילוד בעת הכניסה להריון.
לאחר שהאם קובעת את מין הילוד לפני תחילת הכניסה להיריון, ובעת הריאקציה שבין הזרע לביצית והתהוותה של התודעה, האם מזינה את תודעתו של העובר בידע הגנטי לבניית הגוף הפיזי שלו, כמו כן היא מזינה את הוולד ומחליטה בעבורו אם הוא יהיה זכר או שזו תהיה נקבה.
כלומר, האישה היא זו שקובעת את היצירה הפיזית שכוללת את מין הילוד.
כיוון שכך נעשה הדבר באופן אינסטינקטיבי, והנשים מבצעות זאת באופן אוטומטי ללא כול מודעות עצמית לכך, וכיוון שנשים רבות אינן מודעות לתהליך היצירה שלהן עצמן, אז רצוי שידע זה יהיה קיים אצלן במודע, מה שימנע מהאם בלבול בקביעת מין הילוד, בלבול שיכול להוביל את האם למצב של חוסר יכולת לזיהוי מין הילוד הקיים ברחמה ולהתייחסות לעובר שלא על פי מינו האמיתי, מה שמוביל לבלבול בזהות המינית בהמשך ההתפתחות המאוחרת יותר שלו.
דוגמה, אם האם שלא במודע, כי היא אינה מודעת לכך שהיא זו שבוחרת ומחליטה את מין הילוד, קבעה שהיא רוצה בת, אך היא מתייחסת לעובר שברחמה כבן או שהיא אינה מתייחסת לעובר על פי מינו בכלל, תיווצר בעיית זהות מינית.
סוגיה שנייה, ישנו הרצון שלנו להבין מי אנחנו בכלל, שכולל את זהותנו המינית, שנעשה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלנו במסע חיינו למודעות עצמית.
וישנו הבלבול לגבי הזהות המינית לאחר שבגרנו, כלומר גבר שמרגיש שהוא אישה, ואישה שמרגישה שהיא גבר.
כלומר, כול אחד ואחת מרגישים שהם כלואים בתוך גוף שהוא אינו תואם את הרגשתם.
למה זה קורה? הסיבה לכך נובעת מייצור והפעלת הרגשות הפנימיים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לנו להיות מבולבלים, ואינם מאפשרים לנו להבין מהי זהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך גם מהי זהותנו המינית.
הרגשות הפנימיים הם סם הזיה שגורמים לנו לדמיין, וליצירת מציאויות שהן אשליה.
הרגשות הפנימיים גורמים תודעתית, ליצירת דמויות ולהתנהגות שהיא אינה רגועה.
כלומר, אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות שהן אינן זהותנו האמיתית.
כתוצאה מאותם הרגשות הפנימיים, בן שהוא נולד כזכר, יכול להרגיש, לחשוב, ולדמיין שהוא בת נקבה.
בת שהיא נולדה נקבה, יכולה להרגיש, לחשוב, ולדמיין שהיא בן זכר.
כלומר, הרגש גורם לפרוש שגוי של הזהות המינית.
חשוב להבין, שמי שנולד זכר הוא זכר, ומי שנולדה נקבה היא נקבה, אך הרגש הפנימי מבלבל וגורם לפרוש שגוי בזהות המינית, מה שמוביל לסבל.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, עצב, לחץ, כעס, צער, עצב ועוד.
חינכו, אילפו, ותכנתו אותנו לשאוף ולחיות אך ורק עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והעיקר שלא לחיות עם אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
אבל, ישנה אפשרות נוספת שלישית, אפשרות שלישית היא לא לייצר ולהפעיל את הגוף הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, לא החיוביים ולא השליליים, וזאת מתוך הבנה ורצון ובניית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא לבצע זאת מתוך הדחקת הרגשות הפנימיים, כי אז הם יהיו קיימים בנו.
כלומר, לחיות ברוגע זה אומר ללא הרגשות הפנימיים שגורמים לנו להרגשה הטובה, ולחיות ללא הרגשות הפנימיים שגורמים לנו להרגשה הרעה, מצב זה מביא את הגוף הפיזי לרוגע פנימי, מה שמאפשר להפעיל אותו באופן מאוזן, יציב, מכוון, מה שבריא יותר, מצב זה מנטרל מאיתנו את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגש הטוב לרגש הרע, כי התנהגות היא רגועה.
הרוגע הפנימי מנטרל את כל אותן המחשבות, הדמיונות, הקולות הפנימיים, הקונפליקטים, הניגודים, ההרס העצמי, וכל אותן תופעות נפשיות ואישיותיות.
כאשר בן האנוש רגוע הוא מחובר לעצמו, לזהותו האמיתית, ואז מתאפשרת לו היכולת לפרש באופן הברור, האמיתי, השפוי את זהותו המינית, וגם את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי באופן ברור יותר, שפוי יותר.
מה מהות ומטרת קיום יחסי מין? מהות ומטרת הזוגיות, שכוללת זכר ונקבה כדרך הטבע, היא להביא תינוק לעולם בעת של קיום יחסי מין.
מטרת קיום יחסי המין בהתייחסות רציונלית היא להביא תינוק לעולם, כלומר יצור הזרע אצל הגבר, ויצור הביצית אצל האישה נעשה לשם מטרה אבולוציונית מוגדרת, והמטרה היא להביא תינוק לעולם.
כלומר, יצור הזרע אצל הגבר ויצור הביצית אצל האישה, אינם מיוצרים סתם ככה בשביל ההנאה הרגשית.
כתוצאה מכך, הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לנו לקונפליקט, ולכך שנפרש את עצמנו ואת זהותנו המינית באופן שגוי בגלל התייחסות רגשית.
מסקנה: כחלק מניסיון החיים וצבירת הידע במסע חיינו הוא להבין לזהותנו המינית לשם המודעות עצמית.
ישנם שמבולבלים ומחפשים את התשובות לזהותם המינית על מגוון האפשרויות, לכן רצוי לאפשר להם לבצע את מסעם ולא לחסום כול אפשרות לכך.
סיכום: הקושי והבלבול בזיהוי מין הילוד, נוצרים כתוצאה מחוסר הבנה, איך ומי קובע את מין הילוד?
לפני הכניסה להריון, רצוי שהאם תדע שהיא זו שקובעת את מין הילוד, קביעה זו תמנע את התופעה של תינוקות שקשה לזהות את מינם.
הקושי והבלבול לזהות המינית בשלבים מתקדמים יותר בחיינו, נובעים כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו.
כאשר הזכר מרגיש, חושב, ומדמיין שהוא נקבה, אז בדמיונו הוא נקבה, ואז הוא מנסה לממש את הדמות הדמיונית שבתודעתו כתדמית במציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, מה שגורם לו להתנהג בהתאם או לשנות את מינו, אך זוהי אשליה.
כאשר הנקבה מרגישה, חושבת, ומדמיינת שהיא זכר, אז בדמיונה היא זכר, ואז היא מנסה לממש את הדמות הדמיונית שבתודעתה כתדמית במציאות שבה היא נמצאת ושבה היא חיה, מה שגורם לה להתנהג בהתאם ואף לשנות את מינה, אך זוהי אשליה.
הומואים, לסביות ואף סטרייטים, מתייחסים לנושא המיני באופן רגשי, אמוציונלי, ולא ענייני, במקום להתייחס לנושא באופן הרגוע, הרציונלי והענייני, שמתאים לגוף הפיזי ותואם למהות ומטרת החיים מבחינה אבולוציונית, וכתוצאה מכך קיימת גם תופעת בעיית הזהות המינית.
חשוב להבין שדמיון זו אינה המציאות האמיתית.
המסר במאמר: מי שנולד כבן ויש לו איבר מין זכרי הוא זכר, ומי שנולדה כבת ויש לה איבר מין נקבי היא נקבה.
קיום יחסי מין מבחינה רציונלית אבולוציונית, המטרה היא להביא תינוק לעולם.
ההנאה מעצם קיום יחסי מין, מאפשרת לנו ללמוד על זהותנו המינית, כשלב בתהליך למודעות עצמית והתפתחותית מתקדמת יותר.