חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות אבולוציה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אבולוציה. הצג את כל הרשומות

צ'ארלס דרווין

צ'ארלס דרווין.
היכן טעה צ'ארלס דרווין? צ'ארלס דרווין היה חוקר טבע אנגלי שחי במאה ה 18.
בראשית כתובי ברצוני לציין שלא קראתי את ספריו, אבל כן קראתי חלק מטענותיו העיקריות, לגבי התהליך הטבעי והעל טבעי אודותיהם הוא כתב את דעותיו.
חלק מהטענות של דרווין שברצוני להתייחס אליהם הם:
1. לאבולוציה על פי דרווין אין תוכנית או מטרה.
2. ההבדלים הראשוניים בין האורגניזם הם מקריים.
3. בספרו השני כתב דרווין שהאדם והקופים מוצאם מאב קדום אחד דמוי קוף.
4. דרווין טען שאין כול גורם חיצוני, לרבות האל, המנווט את תהליך האבולוציה.
כדי להבין את הכיוון המוטעה במחקריו של דרווין, למרות חלקו החשוב בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, רצוי להבין שההתייחסות שלו למחקריו החלה מחוסר היכולת שלו להבין את עצמו בעצמו, מעצם היותו יצור חי.
למה? כי רק דרך ההתבוננות הפנימית, והיכולת שלו לחקור, להבין, ולהכיר את עצמו בכוחות עצמו, ובכך להיות מודע לעצמו ולעצם קיומו, היה מתאפשר לו להגיע למסקנות האמיתיות לשאלות החשובות שהוא העלה.
לכן, ללא היכולת של דרווין להבין את מהות עצם קיומו כסוג זן נוסף של יצור חי, לא יתאפשר לו להבין את מטרת חייו, הן מבחינת תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, הקוסמית, ובעיקר מהבחינה הרוחנית.
ברגע שנבין את מהות ומטרת חיינו, נוכל להבין את התהליך האבולוציוני הקוסמי.
ברגע שנבין את התהליך האבולוציוני הקוסמי, נוכל לפתור לעצמנו גם את החידה לשאלה הרוחנית, האם קיים בורא לכול?
אנסה להסביר את דעתי אחת לאחת לטענותיו של דרווין:
1. במחקריו של דרווין היה חסר לו את הידע ליעד הסופי, שאליו שואפים להגיע כול ההרכבים והסוגים האנרגטיים, שהם בעלי צורה כזו או אחרת על כוכב הלכת שלנו, וגם כול הסוגים וההרכבים בעלי הצורה הקיימים ביקום.
מהו היעד הסופי? היעד הסופי של כל ההרכבים והסוגים האנרגטיים, שיוצרים את כול המגוון הרחב של הצורות האנרגטיות, הוא השאיפה שלהם להיות מודעים לעצמם ולעצם קיומם ונצחיים.
במקרה שלנו שנקרא המין האנושי, המודעות העצמית והנצחיות תתאפשר לנו באמצעות התודעה, כשהגוף הפיזי משמש לתודעה ככלי שבאמצעותו תתבצע המשימה.
ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי הוא כלי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
הגוף הוא הכלי, הוא האמצעי, שתפקידו לאפשר מבחינה תודעתית את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר למודעות עצמית ולנצחיות בחיים עם הגוף הפיזי, וגם לאחר המוות כתודעה שהיא ללא הגוף הפיזי.
הגוף תפקידו לשמש לתודעה כהשתקפות, כמראה, לביצוע המשימה במהלך החיים ולעלות ידע הקיים בתת מודע שלנו למודע.
התודעה שזה מי שאנחנו, לאחר התרחשות תופעת המוות, משתחררת ועוזבת את הגוף המת.
כך קורה גם לכול היצורים החיים.
בן האנוש שהוא הזן המתקדם ביותר מבחינת תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, נע לעבר כיוון היעד שציינתי, להיות מודע לעצמו ולעצם קיומו, שמודע לאחריות הבלעדית לתכנון חייו ונצחי על כוכב הלכת שזהו ביתו, שמאפשר לו לבצע את המשימה.
במידה ועוד בחייו בן האנוש יבין את התיקון והשינוי האישיות שעליו לבצע, לשם מימוש השגת היעד שלו למודעות עצמית ולנצחיות כתודעה באמצעות הגוף, הוא יהיה נצחי גם לאחר המוות של הגוף שיתרחש מסיבה קוסמית, והוא יהיה נצחי גם לאחר היעלמותו של היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, וחזרתה של האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול למצב הצבירה הראשוני שלה.
תזכורת, היקום נוצר כתוצאה מהמפץ הגדול.
במפץ הגדול התנפצה האנרגיה שיצרה את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
מהי אותה אנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול? האנרגיה שהתנפצה במפץ הגדול היא אנרגיה ניטראלית נקייה.
השאיפה של החומר שמכיל היקום היא ליצור את התנאים שיאפשרו את האנרגיה במצב הצבירה הראשוני שלה, ליצור את התודעה והכלי, כלומר ליצור את ההרכב אנרגטי שהוא בעל צורה שבאמצעותו תוכל התודעה לגרום לעצמה את התיקון, את הטרנספורמציה לשם השינוי והמעבר למודעת עצמית ונצחיות.
תהליך התיקון, הטרנספורמציה של האנרגיה, השינוי והמעבר יכול להתקיים כול עוד היקום וכול סוגי האנרגיות שהוא מכיל בתוכו לא חזרו למצב הצבירה הראשוני של אותה האנרגיה שממנה החל הכול, שהיא אנרגיה ניטראלית נקייה שהתנפצה במפץ הגדול ויצרה את היקום.
אנרגיה ניטראלית נקייה היא אנרגיה שאינה מכילה משקל, טמפרטורה ושדה אלקטרומגנטי או כול סוג אחר שיקשור או יחבר אותה לאנרגיות אחרות, וישלול ממנה את החופש המוחלט לעצמאותה.
נתונים אלו שציינתי לא היו ידועים לדרווין, ולכן הוא לא היה יכול להבין שלחיים יש תוכנית, מהות ומטרה כדי לממש את היעד הסופי.
2. דרווין טען שקיימת מקריות בין האורגניזם הראשוניים בטבע.
בטבע קיימת הרמוניה, תקשורת ושיתוף פעולה בין כול הזנים, כולל הצמחים, בעלי החיים ואף כוכב הלכת שהוא ביתנו, והכול כדי לאפשר לבצע ולממש את המשימה שציינתי.
ידע זה קיים בתודעתו של כול זן בעל כלי שהוא האמצעי למימוש המטרה, אך ידע זה נמצא בתת מודע.
כדי להעלות ידע זה למודע, צריך לעבור דרך מסוימת למודעות עצמית בתהליך האבולוציה, לבנות את הכלי, וזאת כדי להגיע לאותו השלב שבו אותו הזן יהיה מוכן להכיל את ידע זה ולעלותו למודע.
ברגע שזן מסוים העלה ידע זה שציינתי למודע, הוא שידרג את עצמו מבחינה התפתחותית, והוא החל שלב מתקדם יותר בהתפתחותו.
יכול להיות שזן מסוים שגא בבניה העצמית שלו, רק כדי שזנים אחרים ילמדו מהטעות שהוא עשה, כדי שיוכל להתקדם בתהליך האבולוציה וזו הסיבה העיקרית לכך שאותו זן נכחד, יכול להיות שזן מסוים בנה את עצמו, אך הוא נכחד שלא באשמתו, כדי שזנים מפותחים יותר ילמדו ויחקרו אודותיו, כדי להבין את התהליך האבולוציוני שהוא עבר וילמדו.
יכול להיות שזן מסוים נכחד כדי שזן אחר יבין שהמוות קיים.
יכול להיות שזן מסוים נכחד כדי שזן אחר ישרוד.
יכול להיות שזן מסוים נכחד כדי שזן אחר ילמד ויתחדש.
יכול להיות שזן מסוים בנה את עצמו כאמצעי עזר, כמו מזון לשם מימוש מטרתו של זן אחר ולקדמו בתהליך האבולוציה ועוד.
רצוי לזכור שרק דרך הטעויות והסבל הכרוך מכך, ניתן להתקדם ברמת המודעות לעבר המטרה הסופית.
הטעויות והסבל מאפשרות את התיקון ואת המודעות העצמית.
היכולת לתקן את הטעויות משדרגת את אותו הזן מבחינה התפתחותית, ומקדמת אותו לקראת המודעות העצמית והמטרה הסופית.
לכול אירוע שקורה בטבע יש סיבה, רק רצוי להבין ולקשר את הסיבה לאירוע.
כך שהטענה של דרווין בדבר מקריות היא שגויה.
3. דרווין טען בספרו השני שהאדם והקופים מקורם מאב קדום אחד דמוי קוף.
כול ההרכבים האנרגטיים שיצרו את המגוון הרחב של צורות החיים, מקורם מאותו הרכב התחלתי קדום.
אותו הרכב התחלתי קדום מאפשר את יצירת כול צורות החיים, שחלקם נשמרו לאורך כול הדורות, כך שזהו המוצא המשותף לכול.
כיוון, שדרווין לא הבין שיש מהות ושיש מטרה לחיים, הוא גם לא היה יכול להבין לאן שואפים להגיע כל ההרכבים והצורות האנרגטיות שצורתם שונה.
לאן השאיפה? השאיפה של כול ההרכבים והצורות האנרגטיות היא להגיע למבנה פיזי, שיאפשר לאותו הזן המתפתח ללמוד ולחקור על עצמו בעצמו על כול ההרכבים והמכלול השלם שבו, שמאפשר לו את עצם קיומו ואת החיים כיצור חי.
התודעה והגוף הפיזי הם המכלול השלם שיוצר את זהותו של בעל החיים שמאפשר לו זאת.
אם ניקח לדוגמה את המין האנושי, זן זה הגיע לתובנות רבות מעצם הבניה העצמית שלו שאפשרה לו לחיות על היבשה, להגדיל את קיבולת צריכת החמצן, להגדיל את מגוון צריכת המזון, לעמוד על שתי רגליים ואפשרה לו גם להשתמש בידיו.
למצב זה שואפים להגיע כל הזנים בטבע, וזוהי מטרתם הראשונה שיכולה לאפשר להם את המחקר העצמי, כשהמטרה היא חקירה ולמידה וההתפתחות העצמית לפרטי פרטים לשם המודעות העצמית שתאפשר את הנצחיות.
המין האנושי התפתח והגיע לאן שהוא הגיע כיום, מתחילת האפשרות לעצם החיים על כוכב הלכת ועד עצם היום הזה כקבוצת אורגניזם אחת מגובשת, שעברה במשך דורות רבים מוטציה גנטית.
כשעוברים מוטציה גנטית משנים, משתנים, מתפתחים ובניה שלא מאפשרת את מימוש היעד הסופי במשך הדורות נעלמת, אבל אין בכך מקריות.
לכן, המסקנה של דרווין שהאדם והקופים הם מאב דמוי קוף קדום היא שגויה.
מה שכן סביר להניח הוא, שאולי הם דומים לנו במצבם כיום ואיך שנראינו פעם.
התהליך שהמין האנושי עבר מתחילת החיים ובמשך דורות רבים כזן, שהתחיל את התהליך מתא אורגניזם אחד ויחיד, ויסיים את ייעודו כהרכב אנרגטי בעל צורה, שעשוי ממספר רב של תאים ובעל מגוון רחב של תאים הוא תהליך אחד רצוף מתחילתו ועד לסיומו.
הקופים על מגוון הרחב של ההרכבים והצורות שהם יצרו לעצמם, נמצאים בתהליך שהוא מפגר אחרי התפתחותו של המין האנושי בתהליך האבולוציה.
כלומר, לא יתכן שהמין האנושי והקופים מקורם מאב קדום משותף דמוי קוף, אלה הם שני זנים שבנו את עצמם בנפרד ולחוד, ולכל זן יש את התהליך הייחודי לו.
חשוב להדגיש שהמין האנושי הוא הזן הקדום ביותר בעולם, ששרד את כל התהליך מרגע שהתאפשרו החיים על פני הכוכב ועד היום, וההוכחה לכך היא שאנחנו הזן המפותח ביותר על פני הכוכב, כי כדי להגיע לרמת המודעות העצמית שלנו כיום, היינו חייבים לעבור תהליך אבולוציוני.
4.טענתו של דרווין בדבר אי קיומו של גורם חיצוני כלשהו, כולל האל, שמנווט את תהליך האבולוציה, היא אכן טענה נכונה.
השאלות שצריכות להישאל הן:
האם קיים בורא לכל? האם האל, האלוהים שאליו פונים, מדברים, מתפללים האנשים שמאמינים, ואשר משייכים את עצמם לדת או כת מסוימת הוא הבורא האמיתי?
אנסה להסביר, ראשית, קיים בורא לכל.
אבל, כדי לפתור את החידה, ולהבין האם באמת קיים בורא לכול, רצוי שתישאל ורצוי שתתקבל תשובה ברורה ומדויקת, והתשובה לכך רצוי שתהיה מוכחת ורציונלית, והשאלות שיובילו אותנו אל התשובה הן, מהי זהותנו האמיתית? מהי המציאות האמיתית? מה המהות והמטרה לעצם קיומנו מבחינת תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית? מה מהות ומטרת התהליך הקוסמי, ומה הקשר של תהליך זה אלינו?
תשובות לשאלות אלו יובילו אותנו לפתרון החידה לשאלה, האם קיים בורא לכול מבחינה רוחנית?
לנושא הדתי יש קשר ישיר לתהליך ההתפתחות האבולוציונית שלנו, והחיפוש אחר זהותנו האמיתית והבנת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, כשלב בהתפתחות המין שלנו, אך אין לכך כול קשר לנושא הרוחני ולעצם ההוכחה לקיומו של בורא לכול, שצריך להיפתר באופן רציונלי.
דרווין לא ידע לפרש מהי זהותו והמציאות האמיתית, ומהות ומטרת חייו מבחינה אבולוציונית וקוסמית, ולכן הוא לא היה יכול לפתור לעצמו את החידה, ולהבין את עצם קיומו של בורא לכול מבחינה רוחנית.
מי הוא האל, האלוהים שאליו מכוון דרווין? האל, האלוהים, המוזכר בדתות הוא אינו הבורא.
האל, האלוהים, שמוזכר בדתות ובכתות שאליו מדברים, פונים, ומתפללים המאמינים, ממחיש את הקונפליקט, הניגוד התודעתי, הקיים בבן האנוש בשלב זה בהתפתחותו.
האל, האלוהים, שאליו המאמין מדבר, פונה, ומתפלל זה בעצם אליו עצמו, אך הוא אינו מודע לכך.
לכן אני מסכים עם דרווין שטען שמבחינת תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי את עצמו ובעצמו, האל, האלוהים, אינו קיים כמשהו שהוא על טבעי שעושה סדר בכל.
למה? כי האל, האלוהים, קיים אך ורק בדמיונו של בן האנוש שמאמין אך אינו מבין.
אמונה באלוהים היא אינה ההבנה לעצם קיומו של הבורא האמיתי.
האל, האלוהים, הוא אינו הבורא האמיתי.
כלומר, את הפתרון לחידה על עצם קיומו של בורא, נוכל להגיע אליו רק בשלב שבו נהיה מודעים לזהותנו האמיתית, שתאפשר לנו לפתור את החידה למהות ומטרת חיינו בתהליך האבולוציה, שיוביל אותנו לפתרון החידה לתהליך הקוסמי, שיאפשר לנו להבין את הנושא הרוחני, ואת הפתרון לעצם קיומו של בורא לכל.
מסקנה: הטעות העיקרית של דרווין היא מעצם אי יכולתו להבין שיש לחיים מהות ושיש להם מטרה, ושאין כול מקריות בכול מה שנעשה ביקום מרגע שלאחר המפץ הגדול ועד חזרתה של האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול למצב הצבירה הראשוני שלה.
סיכום: אנחנו המין האנושי הזן המפותח והמתקדם ביותר מכול ההרכבים והצורות האנרגטיות על כוכב הלכת שהוא ביתנו, עברנו מוטציה גנטית שאפשרה לנו לחקור את הטבע שבו אנחנו חיים, היקום שבו אנחנו נמצאים, ובעיקר את עצמנו בעצמנו.
תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, מאפשר לנו את המודעות העצמית.
אנחנו נולדים וחיים מתוך אינסטינקט ומתנהגים באופן אוטומטי ללא היכולת שלנו להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, בשלב מסוים בחיינו אנחנו מתחילים לצאת מתוך דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו, ולצאת גם מדפוס ההתנהגות האוטומטי שפעלנו על פיו לאורך חיינו, ואנחנו מתחילים את התהליך החשוב מכול של חיינו למודעות עצמית.
תהליך זה נקרא תיקון, טרנספורמציה של האישיות, שינוי ומעבר למודעות.
תהליך התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר, מאפשר לנו להיות יותר ויותר מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, ולצאת מהמצב הקודם שבו לא היינו מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו.
תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות למודעות עצמית, מאפשר את המימוש העצמי לנצחיות.
הנצחיות הן מהבחינה האבולוציונית ולאחר מכן מבחינה קוסמית, והן מהבחינה הרוחנית כנשמות הם המהות והמטרה שאליה אנחנו שואפים, הדבר נעשה שלא במודע עד שלב מסוים שבו נבין ונהיה מודעים לכך, שזהו היעד הסופי שלנו.
דרווין למרות החלק החשוב שיש לו בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלנו לא הבין זאת.
לכן, היכולת שלו לתת הסבר שיפתור את התעלומה למהות מוצאנו ומטרת חיינו, מתבררת כשגויה.
כתוצאה מכך היכולת שלו להבין באופן רציונלי, האם קיים בורא לכול מבחינה רוחנית, ולתת הסבר שיפתור את החידה למהות חיינו מבחינה רוחנית לא הייתה אפשרית לו לאותה תקופה.
המסר במאמר: מהות החיים ומטרתם היא להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, האחראים הבלעדיים לתכנון חיינו ונצחיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית כנשמה, ולידע זה דרווין לא השכיל להגיע.
 

הבריאה

הבריאה.
מהי הבריאה? בריאה היא היכולת לתכנן וליצור מציאות.
הבריאה מיוחסת לבורא והיא נחשבת כתופעה על טבעית, למה? כי הבריאה כולה מתרחשת בדמיונו של הבורא כהוויה ללא עבר הווה ועתיד.
הבריאה, היצירה, החלה כאשר נברא בן האנוש, העולם, והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
אבל, כדי להבין האם אכן באמת התרחשה תופעת הבריאה, צריכים קודם כול לפתור את החידה לשאלה, האם קיים בורא לכול? הפתרון לחידה האם קיים בורא לכול נמצא בהתבוננות פנימית,
כלומר בפרוש והבנה לזהותנו האמיתית.
רק לאחר מכן נוכל ויהיה באפשרותנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, ולייחס זאת למהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת חיינו היא להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.
ואז? ברגע שנגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, ועם המודעות העצמית שתאפשר לנו להבין איך להיות נצחיים, נוכל להבין שהבריאה, היצירה, היא בעצם מציאות מדומה.
כלומר, היכולת שלנו להתחבר לזהותנו האמיתית ולפרש את המציאות האמיתית, תאפשר לנו להבין את התהליך האבולוציוני ואת התהליך הקוסמי, כשיכולת התפתחותית זו תאפשר לנו להבין שהתרחשות המפץ הגדול לא התרחשה כלל, כיוון שהאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול לא הייתה יכולה להתנפץ.
לכן, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל גם אותנו אינו קיים כלל, מה שמקשר אותנו לנושא הרוחני.
מהי הבריאה? הבריאה היא תולדה של הפנוט הנשמות שצריכות לעבור תיקון.
במציאות הרוחנית אנחנו נשמות, ישנן נשמות שמודעות לעצמן ולעצם קיומן ונצחיות, וישנן נשמות שאינן, כדי שאותן נשמות אשר אינן מודעות לעצמן ולעצם קיומן יעברו תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות כמו הבורא, ברא, יצר, הבורא את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל בתוכו גם את בן האנוש והעולם, וזאת כדי שישמש כבית ספר שבו הנשמות יעברו את הטרנספורמציה בתהליך שנקרא אבולוציה.
איך זה נעשה? כאשר הבורא החל את תהליך הבריאה, היצירה, הוא הפנט ושידר באופן טלפתי לכול אותן הנשמות שאמורות לעבור תיקון שדר אנרגטי, מה שמאפשר לכול נשמה ונשמה שהופנטה על ידי הבורא לצפות במתרחש בתודעתה.
מרגע שהנשמה הופנטה וקלטה את השדר האנרגטי ששודר ונקלט בתודעתה על ידי הבורא, הנשמה צופה בתודעתה כשהיא כביכול בן אנוש שנמצא כביכול בעולם החיים והמוות כחלק מהיקום.
לנשמה מהגלגול הראשון ועד הגלגול האחרון שלה והתעוררותה בעולם הרוחני האמיתי אין כול אפשרות להשפיע על מהלך העניינים.
כלומר, בן האנוש הוא דמות וירטואלית שנמצא בעולם וירטואלי, במציאות מדומה, סרט שמוקרן לתודעה של הנשמה.
הסרט ששודר מהבורא מוקרן לתוך תודעתה של כול נשמה ונשמה, כאשר הבורא הוא זה שתכנן, יצר, וברא את תכנית הלימודים שנקראת תהליך ההתפתחות האבולוציונית וזה בית הספר שלנו, כביכול כבני אנוש כשעלינו לעבור בה תיקונים ושינויים.  
מרגע שהנשמה הופנטה והיא צופה בתוכה, בתודעתה, והיא כביכול כבן אנוש הראשון בעולם החיים, רק אז נברא העולם והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
כלומר, בן האנוש, העולם, והיקום וכל מה שהוא מכיל בתוכו נבראו בו זמנית.
לכן, מבחינה רוחנית כשאנחנו בני האנוש מדברים על העולם שמחוץ לעולם החיים והמוות, אנחנו מתכוונים למה שקורה לנו כנשמות בעולם הרוחני, האמיתי, שהוא מחוץ למציאות המדומה.
מסקנה: בן האנוש הראשון, העולם, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, נבראו, נוצרו, בו זמנית בתודעתנו כנשמות על ידי הבורא.
סיכום: לאחר ההתחברות של בן האנוש לאני העצמי שלו, לזהותו האמיתית, יתאפשר לו לפרש את המציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שיאפשר לו לפתור את החידה לנושא האבולוציוני, קוסמי ורוחני.
הפתרון לחידה האבולוציוני יוביל לפתרון הנושא הרוחני, שיאפשר את ההבנה שהמפץ הגדול לא התרחש, והחלל וכול מה שהוא מכיל אינו קיים כלל.
מה שיוביל אותנו למסקנה שכולנו נשמות, נשמות שנמצאות במצב של הפנוט.
הבריאה ותהליך האבולוציה מאפשרים לנו כנשמות לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אנרגטי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות, כמו הבורא.
המסר במאמר: בן האנוש הוא דמות וירטואלית, במציאות וירטואלית, שהיא מציאות מדומה, שברא, שיצר, הבורא בתודעתנו כנשמות וזוהי הבריאה.
  

גורל רוחני

גורל רוחני. 
האם יש לנו שליטה על חיינו מבחינה רוחנית? גורל פירושו מקרה, אקראי, מזל.
חיינו מבחינה רוחנית נקבעו לנו עוד מלפני שנולדנו.
כול מה שקרה, קורה ויקרה לנו אמור לקרות לנו.
לכן, מבחינה רוחנית האירועים שמתרחשים בחיינו הם אינם קורים לנו במקרה, באופן אקראי, במזל.
כלומר, מבריאת בן האנוש הראשון, העולם, והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, ועד סוף כול הדורות, סוף היקום, סוף כול גלגולי הנשמה, הכול תוכנן מראש.
גלגול אחד של הנשמה שעוברת מספר רב של גלגולים, פירוש הדבר להיוולד ולחיות את החיים ולמות.
תכנון חיינו נקבע על ידי הבורא שהוא המנהל של בית הספר, מה שנקרה עולם החיים והמוות, מהגלגול הראשון ועד הגלגול האחרון שלנו.
תוכנית האבולוציה היא בית הספר של החיים שבו נעבור כנשמות את התיקונים הדרושים.
התיקונים הדרושים מטרתם לגרום לנשמה להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, כמו הבורא.
תהליך ההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי היא תוכנית הלימודים שלנו כבני האנוש בעולם החיים והמוות.
מבחינה רוחנית מי שאנחנו באמת, נשמות.
הנשמות עוברות תיקון בעולם החיים והמוות.
תיקון הנשמה זהו תהליך שנעשה במשך גלגולי חיים רבים.
בכול גלגול הנשמה עוברת תיקון מסוים, כיוון שהתיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר מנשמה שהיא אינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה לנשמה שמודעות לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, זהו שינוי שכרוך בתהליך שהוא ארוך מסובך וקשה, ולכן מספר הרב של גלגולים שצריכה לעבור הנשמה.
אנחנו כביכול, כבני האנוש בסך הכול דמויות וירטואליות בתוך המציאות המדומה, הסרט, שנקרא חיים בתהליך האבולוציה.
איך הדבר נעשה? הדבר נעשה באמצעות הפנוט הנשמה שצרכה לעבור תיקון על ידי הבורא.
כלומר, ההפנוט מתבצע באמצעות טלפתיה, שדר אנרגטי שמשודר מתודעתו של הבורא לתודעתה של הנשמה המהופנטת, ואז הנשמה שצריכה לעבור תיקון תיוולד ותיכנס כביכול לעולם החיים והמוות, אבל זו אשליה.
תוכנית ההתפתחות האבולוציונית זהו בית הספר שלנו, כשכול תוכנית הלימודים הזו תוכננה על ידי הבורא, ולנו כבני האנוש בעולם החיים אין כל שליטה על מה שקרה, קורה, ויקרה לנו בחיינו.
אנחנו כנשמות מבחינה רוחנית בסך הכול צופים במתרחש בתודעתנו וצופים בעצמנו כביכול כבני אנוש ובכל מה שמתרחש וקורה לנו בעולם החיים והמוות, שהיא תוכנית החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שתכנן הבורא.
איך זה נעשה? השדר האנרגטי שמשודר על ידי הבורא משודר לתודעתנו כנשמות לאחר שהופנטנו על ידי הבורא, ומרגע זה אנחנו אך ורק צופים בסרט שמתרחש בתוכנו, בתודעתנו כנשמות.
האם הנשמה היא בתוך הגוף או שהגוף נימצא בתוך התודעה של הנשמה?
הגוף הפיזי האנושי הוא דמות וירטואלית בתוך תודעתה של הנשמה שצופה בו, ולא ההפך כמו שנהוג לחשוב שהנשמה היא בתוך הגוף וחשוב מאד גם להבין את ההבדל.
התיקונים שלנו כביכול כבני אנוש בעולם החיים זו למידה על גופנו, כלומר ממה מורכב הגוף הפיזי שלנו, ואיך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו, כך שהוא יפעל ויתפקד באופן מכוון ובריא.
כאשר הגוף יפעל ויתפקד באופן מכוון, נוכל להבין את ההתאמה שלנו למהות ומטרת החיים מבחינה אבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
בסוף כול התהליך, כלומר בסוף כל הדורות אנשים יהיו מתוקנים, מודעים יותר, מפותחים יותר, ששואפים לשלמות פנימית, כלומר השאיפה היא שמבנה הדי.אן.אי שלנו יהיה כמה שיותר מושלם, מה שיאפשר את אריכות החיים באופן הבריא, ביטול הזקנה, כשהמטרה היא להיות נצחיים.
בסיום תוכנית התיקונים כשנגיע להיות נשמות שמודעות לעצמן ולעצם קיומן והאחראיות לגורלן ונצחיות, נהיה כמו הבורא ונתעורר ונימצא עם הבורא בעולם האמיתי.
מסקנה: כשאומרים שכול המתרחש בחיינו הוא גורל רוחני, כלומר שהאירועים מתרחשים באופן אקראי, במקרה, במזל, הדבר אינו כך, זאת כיוון שכול החיים של כול אחד ואחת מאיתנו תוכננו על ידי הבורא, ואין לנו כל שליטה על מה שקרה, קורה ויקרה לנו.
לאחר שמבינים את הנושא הרוחני רצוי להתייחס ולקבל את כול מה שקורה לנו בהבנה וברוגע ובשלווה.
סיכום: ברגע שנבין ונשלים עם המתרחש בחיינו מבחינה רוחנית ללא כול ניסיון התנגדות רגשיות, עשינו לעצמנו תיקון עצמי משמעותי, שכתוצאה מכך נהיה יותר רגועים ושלווים בעולם החיים והמוות.
הבנת הנושא הרוחני, רק מעצם ההבנה עצמה הוא תיקון עצמי חשוב מאד ושלב התפתחותי מתקדם לקראת סוף התהליך של ביצוע כול התיקונים שלנו.
חשוב להבין שכול בני האנוש בעולם כקהילת המין האנושי הם קהילה אחת עם אותה מטרה רוחנית.
לכן, כול בני האנוש בעולם צרכים להתאחד לקהילה אחת עם מטרה רוחנית משותפת, וללא ההפרדה שקיימת בקהילת המין האנושי כיום, כתוצאה מהחלוקה של בני האנוש לדתות, כתות, מדינות עם גבולות שיצרנו לעצמנו, כי כולנו בסופו של דבר נשמות שצריכות לעבור תיקון.
המסר במאמר:
הנשמה שצריכה לעבור תיקון מהופנטת על ידי הבורא, ובאמצעות שדר טלפתי הנשמה צופה בכול המתרחש בתודעתה, והיא כביכול נמצאת בעולם החיים כבן אנוש, וכך היא עוברת גלגולים רבים עד לתיקון הסופי.
  

נשמה ומוות

נשמה ומוות.
מה קורה לנשמה לאחר המוות? מבחינה רוחנית בן אנוש שמת סיים את כול התיקונים והשינויים האישיותיים שהוא היה אמור לעבור בימי חייו, ולכן הוא סיים גם את אחד מהגלגולים של הנשמה שלו.
מהם גלגולי הנשמה? להיוולד, לחיות, ולמות בעולם החיים והמוות בתהליך האבולוציה נחשב כגלגול אחד של הנשמה.
להיוולד לחיות ולמות מספר רב של פעמים עד לגלגול האחרון, מסמל את סיומו של תהליך תיקון הנשמה, מה שנקרא גלגולי הנשמה.
תופעת המוות מתרחשת כאשר הגוף מפסיק לתפקד כתוצאה מסיבה כלשהי, ואז בן האנוש נחשב כמת.
לאחר התרחשות תופעת המוות תודעתו של המת משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף הפיזי, ועוברת להיוולד מחדש בתוך גוף פיזי אחר.
לאחר המוות התודעה שעוברת לגוף אחר, תיוולד שוב בעולם החיים והמוות לעוד גלגול של הנשמה כשבמהלך החיים החדשים בן האנוש ימשיך את התיקונים והשינויים שעל הנשמה שלו לעבור.
כול גלגולי הנשמה מתבצעים, כאשר הנשמה מהופנטת והיא צופה בכול המתרחש בה, כלומר בתודעתה במשך מספר רב של גלגולים ללא כול יכולת להשפיע על מהלך הטרנספורמציה.
התהליך של גלגולי הנשמה יעשה עד אשר יושלמו כל התיקונים והשינויים שיגרמו לנשמה להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, לאחר שתתעורר בעולם האמיתי.
לאחר שהנשמה תתעורר בעולם האמיתי, שזה העולם שהוא מחוץ לעולם החיים והמוות, היא תהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, האחראית הבלעדית לעצמה ונצחית, כמו הבורא ועם הבורא.
בן האנוש עוד בחייו רצוי שיבין את כול מכלול הנושאים הקשורים אליו מבחינה רוחנית, כדי להגיע לשלב הרוחני הסופי, ללא ההבנה הדרושה לא תוכל הנשמה שלו להיות מתוקנת בעולם האמיתי.
מבחינה אבולוציונית, קוסמית, חשוב לדעת שכול עוד בן האנוש לא יבין איך להתאים את גופו הפיזי לאורח החיים הבריא, והוא לא יהיה מותאם למהות ומטרת חייו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אז הוא לא ביצע לעצמו את התיקונים והשינויים הדרושים לתיקון הנשמה שלו.
מהות ומטרת החיים שלנו כבני אנוש, מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, היא תיקון הנשמה שלנו מבחינה רוחנית.
מי אנחנו בכלל? מבחינה רוחנית מי שאנחנו באמת, נשמה.
הבורא ברא, יצר, את תוכנית האבולוציה שקשור לתהליך הקוסמי, שהיא תוכנית הלימודים שלנו להתפתחות אישית וחברתית כבני אנוש, כדי שנעבור בה את תיקון האישיות הדרוש לנו לשם תיקון הנשמה שיסתיים בסוף כול הדורות, כלומר סוף עולם החי, סוף החיים והמוות, סוף היקום, והתעוררות הנשמה שלנו בעולם האמיתי.
כול עוד לא נבין איך לתקן את עצמנו כבני אנוש נתענה ונתייסר.
לכן, אם ההתייחסות היא לנושא הרוחני, רצוי להבין את משמעות המוות, ולקבל את המוות בהבנה.
טקס הפולחן הרגשי והטקס הדתי בקבורת המת מיותר, כי עלינו להמשיך את החיים ולשאוף לתיקון עצמי מתמיד, ובכך להגיע לרוגע הפנימי ולחיים השלווים.
מסקנה: להיוולד מחדש, לחיות את החיים ולמות, זהו סבב אחד שמסמל את גלגול הנשמה שלנו עד לתיקון הסופי של הנשמה, תהליך שבו נלמד איך להפעיל, להזין, ולתחזק את הגוף  כך שנהיה נצחיים, רמה התפתחותית זו תסמל בעבורנו שהנשמה שלנו ביצעה לעצמה את כול התיקונים שהיא הייתה אמורה לבצע.
סיכום: תהליך האבולוציה שמאפשר להיוולד ואת החיים והמוות, הוא האמצעי שברא הבורא לשם התיקון של הנשמה שלנו, מה שנעשה במספר רב של גלגולים, וזאת כיוון שהתיקון אינו יכול להתבצע בגלגול אחד בלבד.
המסר במאמר: תופעת המוות מסמלת את הצורך של הנשמה להמשך התיקונים בגלגול הבא.
  

גזענות

גזענות.
מהי גזענות? המין האנושי מכיל בתוכו את כול בני האנוש בעולם, כלומר כול בני האנוש בעולם הם קהילה אחת.
לכל בני האנוש בעולם יש מהות ויש להם מטרה משותפת לחייהם, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
כיום זהותנו האמיתית אינה ברורה לנו, ולכן היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן שגוי.
כתוצאה מכך נוצר הפילוג הקיים כיום בין בני האנוש בעולם, פילוג זה יצר את הגזענות.
גזענות נוצרת כאשר בן האנוש כיחיד או כקבוצה מוציאים את עצמם מהקולקטיב של קהילת המין האנושי מסיבה שבעיקרה היא רגשית, אמוציונלית, שגורמת לגזען לפרש את עצמו ואת המציאות באופן מעוות.
למה, כי זהותנו היא אישיות רגועה, רציונלית, אישיות שהיא אינה מייצרת ומפעילה את הגוף באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים, מה שמאפשר לה את השפיות.
מסקנה: גזענות נוצרת כאשר מסיבה רגשית שבעיקרה נובעת מהרגשות השליליים, מוציא עצמו בן האנוש מהקולקטיב של קהילת המין האנושי.
לסיכום: הגורמים לגזענות הם רבים ומגוונים, אך הסיבה העיקרית לגזענות הקיימת בעולם היא חוסר ההבנה לזהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מצב זה יוצר מציאות שבה לכול אחד פרוש משלו לזהותו ולמציאות, מה שגרם להקמתן אל אידיאולוגיות רבות ומגוונות ולחלוקת המין האנושי למדינות, לקבוצות, לדתות, לכתות ועוד, ולשנאה ולהפרדה בין בני האנוש בעולם, מה שהוביל לגזענות הקיימת בעולם כיום.
המסר במאמר: כאשר נבין מהי זהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נוכל לתקן את אישיותנו ובכך להתחבר אליה, מה שיאפשר לאיחוד המין האנושי מחדש ולגזענות להיעלם מהעולם.
  


מנהרת הזמן

מנהרת הזמן.
מהי מנהרת הזמן? הכוונה במנהרת הזמן היא שניתן לעבור ולצפות בעבר או בעתיד להתרחש מין ההווה.
זמן זהו מושג שהמציא בן האנוש שאין לו כול קשר בהבנת המציאות האמיתית.
למה? כיוון שמושג הזמן לא קיים במציאות האמיתית, אלא בדמיונו של בן האנוש שיצר לעצמו וחי במימד הזמן, כלומר מימד הזמן הוא מימד דמיוני שבו תודעתית כלוא בן האנוש בשלב זה.
מה הניע את בן האנוש להמציא את מימד הזמן? כמה סיבות, בתחילה המציא בן האנוש את שעון השמש ושעון החול, בעיקר כדי לקבל מושג היכן נמצאת השמש במשך היום ביחס לכוכב הלכת, ולאחר מכן המציא בן האנוש את השעון המכני, ולאחר מכן את השעון הדיגיטלי והאנלוגי, ולאחר שבן האנוש המציא את השעון לסוגיו, הוא החל לחיות את חייו בהתאם לשעון שהוא המציא.
ככה החלה האנושות להתמכר למימד הזמן, ולבנות לעצמה אורח חיים שמתאים למימד הזמן, כאשר השעון הוא האמצעי לאינדיקציה.
המצאת השעון שהובילה לאורח החיים על פי מימד הזמן, גרם לכך שאנשים החלו לייצר בגופם הפיזי את הורמון הלחץ, וליצור לעצמם מציאות שהיא בהתאם להרגשת הלחץ הפנימי.
כלומר, אנשים החלו לחיות את חייהם כשהם בהזיה רגשית ובהרגשת לחץ מתמיד, ואורח חייהם מותאם לכך.
אך זוהי מציאות שהיא אשליה, ועם האשליה הלא בריאה הזו החלו המדענים לפתח תיאוריות אבולוציוניות קוסמיות, וכך מצא עצמו מקצוע המדע מתאים את התיאוריות שלו למימד הזמן.
אז מה כן קיים במציאות האמיתית? במציאות האמיתית מימד הזמן אינו קיים, ולכן להמצאת השעון אין כול ערך, כי במציאות האמיתית קיימת ההוויה.
מהי ההוויה? ההוויה היא מימד שמשקף את המציאות האמיתית, מימד שבו לא קיים עבר, ולא קיים הווה, ולא קיים עתיד.
מה הכוונה? הכוונה היא שמה שאנחנו תופסים ומפרשים כעבר הווה ועתיד, לא קיים במציאות האמיתית.
זה אומר שהאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול ושיצרה את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, שכולל אותנו בתוכו חזרה לה כבר למצב הצבירה הראשוני שלה, אך אנחנו שעדיין חושבים במושגים של מימד הזמן כמו עבר הווה ועתיד, ועדיין לא מסוגלים לפרש את ההתרחשות שקרתה כתופעה שכבר קרתה.
למה? כיוון שבתפיסה המוגבלת שמתאפשרת באמצעות הגוף הפיזי שלנו לא ניתן להבין זאת.
אז איך כן ניתן להבין זאת? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש? 
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא אמצעי, כלי רובוט ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
כלומר, באמצעות התודעה ניתן להבין זאת, אך ידע זה קיים אצלנו בתת מודע, וכדי להעלותו למודע רצוי להבין איך להביא את הגוף למצב של רוגע פנימי ולהתחבר לזהותנו האמיתית, וכך באמצעות האפשרות שלנו לחיות ולצבור ניסיון חיים וידע יהיה ניתן להעלותו, כלומר את הידע הזה שנמצא בתת מודע שלנו למודע, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תתאפשר לנו באופן הברור, השפוי יותר.
אז מה כן קרה? מה שקרה כבר קרה, כלומר הפרוש האמיתי לכול שהכול כבר קרה.
כשחיים במושגי הזמן ומפרשים את המציאות באמצעות היכולות הפיזיות המוגבלות שלנו, אז מרגישים, חושבים, ומדמיינים שיש עבר הווה ועתיד.
אך ברציונליות אין רגשות אין מחשבות ואין דמיון ולכן גם לא קיים מימד הזמן, שהוא רגש הלחץ שגורם לנו למצבי הזיה ולדמיין וליצור לעצמנו מציאויות שהן אינן אמיתיות אלא אשליה.
מה הקשר למדע? המדענים ותורת המדע מנסים להבין את המציאות שבה הם נמצאים בהתאם ליכולות הפיזיות והטכנולוגיות הקיימות כיום, ובהתאם לרמת המודעות העצמית שלהם.
לכן, כול עוד רמת המודעות העצמית אינה מאפשרת לנו לשדרג את עצמה לרמה התפתחותית מפותחת יותר, הרעיונות וההמצאות שנובעות מעצם המצאת מימד הזמן ימשיכו לקרות, וכשזה קורה אז מדמיינים שקיימת מנהרת זמן ושאפשר ליצור מכונת זמן, ועל סמך זה קמות להן גם תיאוריות על איך מתנהל היקום על פי מימד הזמן.
אך במציאות האמיתית אין מנהרת זמן ולא יכולה להיבנות לה מכונת זמן, ואם מנסים להבין את היקום באמצעות מימד הזמן שאינו קיים במציאות האמיתית יוצרים אשליה.
במציאות האמיתית ישנה ההוויה, וכדי להבין שקיימת הוויה קודם כול על בן האנוש להבין ממה הוא מורכב, ומי הוא בכלל, ומה מהות ומטרת חייו, הן מהבחינה האבולוציונית הקוסמית ורק אחר כך יהיה ניתן להבין גם את המימד הרוחני.
כיום מנסים להבין את הנושאים שציינתי בסדר הפוך.
איך רצוי להתייחס לנושא? ראשית ישנם אנשים שהביאו את עצמם לאפשרות להתחבר להוויה, כמו נוסטרדמוס ושאר כביכול מגלי העתידות למיניהם, אך הם עשו ועושים זאת מתוך חוסר הבנה ובניה עצמית שגויה שלא בהתאם לסדר הקיים, ולכן מבחינה בריאותית הם התפרקו, מתפרקים ואף מתים.
כדי להגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זאת, רצוי להבין איך לבנות את עצמנו באופן היציב והבריא וזאת כדי שלא נתפרק ונמות, לאן שעדיין לא הגענו מבחינה התפתחותית.
שנית, חשוב להבין שמבחינה קוסמית כול ההתרחשויות והאירועים הקורים ביקום כמו שאנחנו תופסים אותם במוגבלויות הפיזיות שלנו ושאנחנו חלק מהתהליך, אין לנו את היכולת על היווצרותם והתנהלותם, ואין לנו אף את היכולת על עצם היווצרותנו, קיומנו, חיינו ומותנו.
התהליך למודעות עצמית ונצחיות מתאפשר לנו מבחינה קוסמית באמצעות תהליך האבולוציה, כשבשלב מסוים בתהליך ההתפתחות שלנו נגיע ליכולת שלנו להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו בתהליך החיים שאנחנו חווים אותו ללא כול אפשרות לשנות את מהלך חיינו.
כלומר, היכולת שלנו בתהליך מוגבלת אך ורק לצפייה במתרחש, ואין לנו כול יכולת לשנות משהו במהלך חיינו. 
מסקנה: מימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית.
סיכום: ברמת המודעות הנוכחית שלנו כיום, האנושות בוחנת את המציאות על פי היכולת הפיזית שהובילה ליכולת טכנולוגית, וכך מתפרשת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, אך תודעתית הדברים מובנים אחרת.
רמת המודעות הובילה את האנושות להמציא את מימד הזמן.
מימד הזמן חילק את ההוויה לעבר הווה ועתיד, לכן בחשיבה של המדענים ובתורתם קיימת האפשרות למנהרת זמן בחלל, ואף אולי ליצור את מכונת הזמן, אך זו מציאות שהיא אשליה.
במציאות האמיתית קיימת ההוויה, שזהו מימד שבו אין זמן, אין עבר, הווה ועתיד, ולכן רצוי להעלות ידע זה מתת המודע למודע, מה שישדרג אותנו מבחינה התפתחותית ויאפשר לנו לחיות ללא לחץ.
כלומר, מרגע המפץ הגדול וחזרתה של האנרגיה למצב הצבירה שלה, מה שקרה כבר קרה.
כלומר, מה שאנחנו עדים לו באמצעות היכולות הפיזיות והטכנולוגיות המוגדלות שלנו כבר קרה ואיננו, הסתיים.
המסר במאמר: במציאות האמיתית מימד הזמן אינו קיים, קיימת ההוויה.
 

מהות החיים

מהות החיים.
האם לחיים יש מהות ומטרה? לחיים יש מהות ויש להם מטרה.
מהות החיים היא לבצע את התיקון, לבצע את הטרנספורמציה, את השינוי, והמעבר מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו שנולד וחי את חייו מתוך אינסטינקט ופועל ומתנהג באופן אוטומטי, לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, האחראי הבלעדי לתכנון חייו, כשהמטרה היא להיות נצחי, אם המעשה נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע.
מהות החיים היא בהבנה איך לכוון את הגוף הפיזי שלנו, כך שהוא יפעל ויתפקד באופן המאוזן והיציב, המתאים והבריא לו, תהליך זה מוביל אותנו למודעות עצמית.
כאשר נגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה נהיה בריאים יותר, נאריך חיים יותר, נבטל את תהליך הזקנה, ואף נוכל להיות נצחיים.
איך מגיעים לרמה התפתחותית מתקדמת זו? כדי להגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, רצוי להבין במגוון רחב של נושאים שכוללים בתוכם את הידע, איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק את הגוף.
למה? כיוון שהגוף צריך וזקוק לסדר ולשגרה בחייו, ולשמירה ולהגנה עליו במהלך החיים, וזאת על מנת שלא לשחוק אותו ולגרום לו לבלאי, וכך נימנע מעצמנו את כל אותן התופעות הפיזיולוגיות שפוקדות אותנו, המחלות, ושאר הנזקים שאנחנו גורמים לעצמנו.
מה הקשר למהות ומטרת החיים? הקשר הוא שברגע שנבין זאת נוכל להתחבר לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, תעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שיאפשר לרמת המודעות העצמית שלנו להתפתח.
בתהליך האבולוציה הידע שצברנו עובר מדור לדור, כשבשלב מסוים בתהליך נצא מדפוס הפעולה האינסטינקטיבי שאיתו נולדנו ומההתנהגות האוטומטית שאיתה אנחנו חיים ושנובעת מכך ונעבור לשלב של מודעות עצמית.
כלומר, ניכנס לשלב התפתחותי מתקדם יותר שבו נהיה מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, ונתחיל לבנות את עצמנו אחרת מהידוע לנו כיום, עם סדר תודעתי חדש כשבסוף התהליך מטרתו היא שנהיה נצחיים.
האפשרות להיות נצחיים עם הגוף, תאפשר לנו להיות נצחיים גם מבחינה קוסמית וגם כנשמה מבחינה רוחנית וזה מהות ומטרת החיים.
מסקנה: לתהליך האבולוציה יש מהות ויש מטרה, ולכן לחיים שלנו יש מהות ויש להם מטרה.
סיכום: מהות החיים היא תיקון, טרנספורמציה, שינוי, ומעבר למודעות עצמית כשהמטרה היא שנהיה נצחיים.
כדי להגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, רצוי לחיות באורח חיים רגוע ושלוו שמתאים ובריא יותר מהידוע לנו כיום.
כדי שנממש את מהות ומטרת חיינו עלינו לבצע לעצמנו סדר תודעתי אחר, חדש.
המסר במאמר: מהות ומטרת החיים היא להבין איך להיות נצחיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית כנשמה.
 

החיים

החיים.
מהי ההגדרה לחיים? החיים הם מכלול התופעות ההתנהגותיות של האורגניזם החי, המסוגל להזדווג וליצור את התודעה והגוף הפיזי ולהתרבות, התנהגויות שנובעות כתוצאה מהשפעות חיצוניות לו, וגם אם זה כתוצאה משינוים והשפעות פנימיות לו, מרגע היווצרותו של האורגניזם החי ועד לרגע מותו.
בגלל המגוון הרחב של אפשרויות החיים הקיימות, ובגלל אין ספור האפשרויות ההתנהגותיות של האורגניזם החי, וגם כיוון שאין אף צורת חיים שזהה אחת לשנייה, אולי דומה, ניתן לנסות ולהבין את דפוס ההתנהגות של האורגניזם באמצעות התבוננות בלבד.
כול ניסיון לנסות ולהבין את החיים אחרת, יוצר מציאות שמתפרשת באופן שגוי, כלומר אי הבנת זהותו של האורגניזם החי והמציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
להיווצרות האורגניזם החי יש מהות ויש מטרה לחייו, והיא לעורר במסע חייו ודורותיו את התודעה למודעות עצמית ונצחיות בתהליך האבולוציה.
מסקנה: האורגניזם החי הוא הרכב אנרגטי מסוים שהוא בעל צורה, שניסיון החיים, חווית האירועים, החיים והידע שנצבר כתוצאה מכך, מאפשרים לו להשתנות, כלומר לעבור מוטציה גנטית.
סיכום: את השינוי ההתנהגותי והמבני, את המוטציה הגנטית שעובר האורגניזם החי בחייו ניתן להבין אך ורק מתוך צפייה והתבוננות בו.
השינוי ההתנהגותי והמבני מאפשר את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר האנרגטי של התודעה באמצעות הכלי, האמצעי שהוא הגוף הפיזי לשם ההתפתחות למודעות עצמית ונצחיות.
מטרת התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר ההתנהגותי והבניה הפיזית של האנרגיה מרגע היווצרות האורגניזם החי היא להיות מודע לעצמו ולעצם קיומו האחראי הבלעדי לתכנון חייו ונצחי בתהליך שנקרא אבולוציה.
המסר במאמר: החיים הם מכלול ההתנהגויות והשינויים שעובר האורגניזם החי מרגע היווצרותו ועד לרגע מותו או נצחיותו בסוף המסע האבולוציוני.

    

ההוויה

 הוויה.

מה היא הוויה? הנוכחות של עצם קיומנו ביחס למציאות שבה אנחנו נמצאים באמת משקפת את ההוויה, אבל אז נשאלת השאלה מהי זהותה של אותה נוכחות, ומהי אותה המציאות שבה היא נמצאת?

כלומר, איך אני זה שצריך להבין, מפרש לעצמי את זהותי והמציאות האמתית שבה אני נמצא וחי? תשובה לכך תוביל אותי להבין את ההוויה שבה אני נמצא בה.
אחלק את ההסבר שלי לשלושה נושאים עיקריים, הנושא האבולוציוני, נושא היקום והנושא הרוחני.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, המין האנושי מחפש את התשובה לשאלה, מהי זהותו האמיתית? אז מהי זהותנו האמיתית? המפתח לפתרון החידה לכול מתחיל מהפרוש האמיתי לזהותנו האמיתית, מה שיאפשר לנו להתחבר לעצמנו לאני העצמי שלנו, ואז נוכל לפרש ולהבין את ההוויה שבה אנחנו נמצאים.
כיום זהותנו היא אישיות רגישה, אמוציונלית, אישיות שאינה מאפשרת לעצמה להתייחס לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, וכתוצאה מכך אורח החיים אינו תואם למהות ומטרת החיים.
זהותנו האמיתית היא אישיות רגועה, רציונלית, אישיות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, אישיות שאורח החיים שלה מתאים למהות ומטרת החיים.
ברגע שנתחבר לזהותנו האמיתית, אז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים תתאפשר לנו באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שיאפשר לנו להבין את ההוויה, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מבחינת היקום והן מהבחינה הרוחנית.
מהי ההוויה מבחינה אבולוציונית? כדי לענות על השאלה הזו אנחנו קודם כול צריכים להבין ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי הוא אמצעי, כלי ביולוגי שנבנה בתהליך האבולוציה, וזאת כדי שאנחנו כתודעה נוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
התודעה בעת התרחשות תופעת המוות משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
ברמה התודעתית, מרגע היווצרות החיים שלנו בתהליך האבולוציה, באופן אינסטינקטיבי תכננו ויצרנו לעצמנו את התוכנית שתאפשר לנו כחברה את מימוש מהות ומטרת חיינו עד לסוף כול הדורות.
כלומר, ההוויה שבה אנחנו נמצאים בשלב זה מבחינה אבולוציונית כבר תוכננה.
כלומר, מה שקרה, מה שקורה ואת מה שיקרה, תכננו כבר לעצמנו.
לכן, מה שנותר לנו לעשות הוא לצפות בכול המתרחש ולנסות להבין את ההוויה שבה אנחנו נמצאים ללא היכולת שלנו להשפיע על התוכנית שתוכננה כבר.
כלומר, אנחנו בסך הכול שחקנים בתסריט שידוע מראש.
מהי ההוויה מבחינת היקום? ההתייחסות מבחינת היקום להוויה שבה אנחנו נמצאים, מתייחסת להתרחשות בריאת היקום שיצר את העולם וכול מה שהוא מכיל בתוכו ואת התהליך שעובר על היקום.
מרגע התרחשות בריאת היקום ועד לחזרתה של אותה האנרגיה שממנה עשוי הכול למצב הצבירה הראשוני שלה, נוצרה לה מציאות שבה לנו כסוג של הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה אין כול אפשרות שליטה על מה שקרה, קורה ויקרה לנו וליקום שאנחנו חלק ממנו ומהתהליך שהיקום עובר.
כלומר, ההוויה בהתייחסות ליקום מתאפשרת לנו ברמת המודעות שלנו כיום, לפרש ולהבין את עצמנו ואת המציאות באמצעות הגוף הפיזי שלנו, ובאמצעות האמצעים הטכנולוגים שהמצאנו לעצמנו, ולכן הפרוש להוויה שבה אנחנו נמצאים ולמציאות היקום נעשית במושגים של זמן.
כלומר, מימד הזמן גורם לנו לחלק את ההוויה של היקום בהתאם, לעבר, הווה ועתיד.
אך מבחינה תודעתית, כי אנחנו התודעה, מימד הזמן אינו קיים, מימד הזמן זו המצאה דמיונית לא אמתית.
המחשבה מבחינת היקום היא שמה שאנחנו מפרשים כיום שמתרחש, התרחש בעבר ויתרחש בעתיד וזו טעות.
מבחינתנו מה שעובר על היקום אין לנו כול שליטה על מה שקורה לנו, מה שנותר לנו לעשות הוא לצפות בכל המתרחש, וזו ההוויה שלנו מבחינת היקום.
מהי ההוויה מבחינה רוחנית? כדי לענות על השאלה הזו, ראשית רצוי לפתור את החידה לנושא הרוחני.
כלומר, צריכה להישאל השאלה, האם קיים בורא שברא הכול, ואם יש בורא אז מי אנחנו בכלל?
כדי לפתור את החידה לנושא הרוחני, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה הבאה, האם בכלל יכולה הייתה להתרחש בריאת היקום והעולם? כלומר האם הכול התרחש באמת? התשובה היא שהבריאה כלל לא התרחשה, כי היא לא הייתה יכולה להתרחש.
למה? כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים לחזור לתהליך האבולוציה.
תהליך האבולוציה מטרתו לאפשר לנו לממש את מהות ומטרת חיינו.
מה מהות ומטרת חיינו? מהות ומטרת חיינו בתהליך האבולוציה היא, שמבחינה תודעתית באמצעות הגוף הפיזי שלנו נעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות.
כלומר, שהתודעה שהיא מי שאנחנו תהיה מודעת לעצמה ולעצמם קיומה, האחראית הבלעדית לתכנון חייה ונצחית.
תודעה שהגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, היא בעצם אותו הרכב אנרגטי שדומה לאותה האנרגיה של הבורא שיצר את הבריאה.
ואז נשאלת שאלת השאלות, האם אנרגיה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, האחראית הבלעדית לתכנון חייה ונצחית, שמוגדרת כאנרגיה ניטראלית ונקייה, יכולה הייתה להתנפץ בבריאת היקום והעולם וליצור את החומר?
התשובה היא שלא, לכן בריאת היקום והעולם לא הייתה יכולה להתרחש באמת, כי הבריאה היא יצירה דמיונית של הבורא, בדמיון אין חומר.
מכאן, אני מגיע לפתרון החידה הרוחנית, שיש בורא לכול.
אז מי אנחנו בכלל? אנחנו נשמות, אנחנו כנשמות בדמיונו של הבורא מבחינה רוחנית מהופנטים על ידי הבורא, וכדי לעבור תיקון מנשמה שאינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, שצריכה להפוך ולהיות נשמה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית כמו הבורא בעולם האמיתי, הבורא הפנט את הנשמות שצריכות לעבור תיקון.
איך זה נעשה? הבורא משדר לאותן הנשמות שצריכות לעבור תיקון, שדר אנרגטי לתודעתה של כול נשמה ונשמה שצריכה לעבור תיקון, מה שיוצר את האשליה שיש יקום, שיש עולם, שיש חיים, שקיים בן האנוש.
לכן, ברא, יצר, דמיין הבורא את התסריט שבו כול נשמה ונשמה, כביכול כבן אנוש תעבור גלגולים רבים עד לתיקון הסופי שבה הנשמות תתעוררנה מההפנוט בעולם האמיתי.
לכן, מבחינתה של הנשמה שצריכה לעבור תיקון, ההוויה היא המציאות המדומה שבה היא שרויה, כנשמה שמהופנטת על ידי הבורא וצופה בכול המתרחש בדמיונה, וזוהי ההוויה האמיתית.
מסקנה: הנוכחות של עצם קיומנו ביחס למציאות שבה אנחנו נמצאים משקפת את ההוויה.
לכן, ההתייחסות שלנו להוויה צריכה להיות הן מהבחינה האבולוציונית, היקום והרוחנית.
סיכום: מבחינה אבולוציונית ההוויה היא בהבנה, שמרגע היווצרותנו ועד סוף החיים הכול תוכנן כבר, לכן מבחינה אבולוציונית אנחנו עדים למה שתוכנן כבר בעבורנו.
מבחינת היקום, ההוויה היא בהבנה שמימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית.
כלומר, אין עבר, אין הווה, אין עתיד, קיימת ההוויה.
האנרגיה מרגע הבריאה חזרה לעצמה, התובנה לידע זה מבחינה תודעתית קיימת בתת מודע, ואנחנו רק יכולים לצפות במתרחש בשלב זה בעזרת היכולות המוגבלות של הגוף הפיזי שלנו בעודנו בחיים.
מבחינה רוחנית, ההוויה היא בהבנה שבריאת היקום והעולם לא היה יכול להתרחש כלל.
לכן, אנחנו כנשמות שמהופנטים על ידי הבורא צופים במתרחש, ללא היכולת להשפיע על מהלך העניינים שהבורא תכנן ויצר בעבורנו עד לסיום כול התיקונים וההתעוררות של הנשמה בעולם האמיתי.
המסר במאמר: פתרון החידה לזהותנו האמיתית יוביל אותנו להבנת הנושא האבולוציוני.
פתרון החידה לנושא האבולוציוני יוביל אותנו להבנת נושא היקום.
פתרון החידה לנושא היקום יוביל אותנו להבנת הנושא הרוחני.
פתרון החידה לנושא הרוחני יוביל אותנו להבנת ההוויה הכללית.
שההוויה הכללית מתרחשת בדמיונו של הבורא.
לכן, כדי לפתור לעצמנו את החידה לכול, ובעיקר כדי להבין את ההוויה שבה אנחנו נמצאים, רצוי קודם כול להבין מי אנחנו ומהי זהותנו האמתית.
 

 

אבולוציה

אבולוציה.
מה מהות ומטרת תהליך האבולוציה? אבולוציה זהו תהליך שמטרתו לגרום לטרנספורמציה של התודעה.
לכן, בתנאים שהתאפשרו על פני כוכב הלכת, נוצרו להן כול אותם ההרכבים וצורות החיים למיניהם שהם בעלי הגוף הפיזי שהוא האמצעי, שהוא הכלי, לתיקון, לטרנספורמציה, לשינוי ומעבר מבחינה תודעתית, ממצב של אי יכולת של התודעה להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה, להפוך ולהיות תודעה שבתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות תעבור באמצעות הגוף שלה והחיים את התיקון, את השינוי, שיאפשר לה את ביצוע המוטציה הגנטית באמצעות תהליך אבולוציוני שנערך במשך דורות רבים, כדי שבסוף התהליך התודעה תהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, וזוהי מהות ומטרת החיים מבחינה אבולוציונית.
כמה נושאים שרצוי להבין בהם שיוצרים את תהליך האבולוציה כמו, מהי אותה האנרגית הבריאה? מהי אנרגיה? איך נוצרו להם החיים? ממה מורכב בן האנוש ורוב היצורים החיים?
מהי אותה אנרגית הבריאה? אנרגית הבריאה שיצרה את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, הייתה אנרגיה שהיא ניטראלית ונקייה, שהיא ישות אנרגטית שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית.
בסוף התהליך שעובר על היקום האנרגיה הניטראלית הנקייה תחזור למצב הצבירה הראשוני שלה.
כתוצאה מכך, בתהליך שנוצר לו מרגע התרחשות ועד לסיומו, נוצרו להן מגוון רחב של הרכבים אנרגטיים שהם בעלי צורה ביקום, שיש להם מהות ושיש להם מטרה.
המהות והמטרה היא לאפשר לאותם ההרכבים והצורות שנוצרו את יכולת השכפול של אותה אנרגית הבריאה, ולהפוך אותם להיות ישויות אנרגטיות שמודעות לעצמן ולעצם קיומן ונצחיות, מגוון האפשרויות הקיימות ביקום וזאת כדי לאפשר את הטרנספורמציה הוא רחב.
מהי אנרגיה? אנרגיה נחשבת לעצם קיומו של משהו, כלומר אם קיים משהו ביקום זו אנרגיה.
האנרגיה הקיימת ביקום מחולקת לשתי קבוצות עיקריות:
קבוצה אחת היא אנרגיה שמושפעת ומשפיעה על אנרגיות אחרות.
לכן היא נחשבת לאנרגיה שאינה ניטראלית ושהיא אינה נקייה, והיא בעלת טמפרטורה, משקל ושדה אלקטרומגנטי או כול סוג הרכב אחר שגורם לה לתלות וקושר ומושך אותה להרכבים אנרגטיים אחרים שאינם מאפשרים לה את החופש והחרות.
לכן היא נחשבת לאנרגיה שנמצאת בתהליך או שהיא חלק מתהליך.
קבוצה שנייה היא אנרגיה שאינה מושפעת מאנרגיות אחרות, והיא ישות שנחשבת לאנרגיה ניטראלית ונקייה, שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, האחראית הבלעדית לתכנון חייה והיא נחשבת לישות עצמאית ונצחית.
אנרגיה שהיא ניטראלית ונקייה היא ללא טמפרטורה, ללא משקל וללא שדה אלקטרומגנטי או כול סוג הרכב אנרגטי אחר שיכול לגרום לה לתלות ולקשור ולמשוך אותה להרכבים אנרגטיים אחרים שאינם מאפשרים לה את החופש והחרות המוחלט.
לכן היא אינה מושפעת מאנרגיות אחרות, והיא נחשבת לאנרגיה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה והיא אנרגיה שנחשבת לישות עצמאית ונצחית שעברה את תהליך ההזדככות לשם כך.
איך נוצרו להם החיים? החיים התאפשרו ברגע שנוצרו להם התנאים המתאימים בעולם, שאפשרו את בניתם של ההרכבים האנרגטיים שהם בעלי צורה, אשר בשלב מסוים אפשרו את החלוקה של אותם ההרכבים והצורות האנרגטיים שנבנו להרכבים זכריים והרכבים נקביים.
למה? כיוון שברגע ההזדווגות המתאפשרת מחלוקה זו אשר מאפשרת את ההתרבות נוצרת לה התודעה.
מהי התודעה? התודעה היא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול, אנרגיה שהיא ניטראלית ונקייה.
מרגע היווצרותה של התודעה התודעה צריכה את האמצעי, את הכלי, שיאפשר לה את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות, ולשם כך היא זקוקה וצריכה את הגוף הפיזי שישמש לה לשם מימוש המטרה ואת ההמשכיות בתהליך האבולוציה.
למה? כיוון שהגוף מאפשר לה את ההשתקפות, את המראה, לשם הבניה העצמית למודעות עצמית ונצחיות, באמצעות תהליך החיים המאפשרים את צבירת הניסיון והידע הקיים שמאפשר להעלותו מתת המודע למודע.
ההשתקפות, המראה, למודעות העצמית ונצחיות של התודעה שנעשית באמצעות הגוף, יכולה להתאפשר לה אך ורק בחברת בני מינה בתהליך האבולוציה, צורת חיים אחת בודדה תיכחד.
המינים קנאים לזהותם, למה? כיוון שהתערבבות עם בני מין שונים, יכולה לגרום להכחדתם כתוצאה מאיבוד הזהות.
תינוק נולד וחי באופן אינסטינקטיבי ומתנהג באופן אוטומטי, ולכן בשלב זה בחייו הוא אינו יכול לראות את עצמו בעצמו, לכן הוא צריך להתחיל את התהליך למודעות עצמית ובנית ההבנה לזהותו קודם כול בעזרתם של הוריו וגם בעזרת החברה שבה הוא גדל וחי אשר משמשים לו כהשתקפות, כמראה, מה שמאפשר לו את ההכרות העצמית וההתפתחות דרכם.
ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה היא שכפול של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
התודעה היא אנרגיה כדורית המאפשרת את ההולוגרמה.
כלומר, אנחנו כתודעה צופים בכול המתרחש בתוכנו.
בעת התרחשות תופעת המוות התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
הגוף הוא אמצעי ביולוגי, כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, שבו משתמשת ונעזרת התודעה בתהליך האבולוציה לשם מימוש מהות ומטרת החיים, מהות ומטרת החיים היא להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.
בעת היווצרותה של התודעה שמתאפשר מרגע ההזדווגות והמפגש בין הזרע של הגבר והביצית של האישה, מתחילה התודעה את התהליך שלה למודעות עצמית ונצחיות, כאשר הגוף משמש לה ככלי והוא האמצעי למימוש מהות ומטרת החיים, תהליך שנעשה על פני דורות רבים בתהליך שנקרא אבולוציה, כשהידע נחשף נאגר ומצטבר במודע ועובר מדור לדור.
רצוי לזכור, שבן האנוש בהרכבו ובצורתו הנוכחית, התאפשר לו להגיע למצב זה לאחר בניה עצמית שהחלה מתא אחד בודד והתפתח לממדים שלו כיום.
לכן, המוצא שלנו נובע מההתפתחות שלנו בעצמנו כחברה הומוגנית ולא ממוצא אחר, כמו שטען דארווין שהמוצא שלנו מהקופים.
למה בהרכב ובצורה כגוף? כיוון שההרכב והצורה הנוכחית מאפשרים לנו את היכולת להפעיל את הגוף ולחקור וללמוד אודותיו, ואודות המציאות לשם מימוש מהות ומטרת החיים הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
מסקנה: אבולוציה זהו תהליך שצריכה לעבור התודעה בעזרת הגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו, הגוף הוא הכלי, הוא האמצעי, שנבנה לשם התיקון, לשם הטרנספורמציה, לשם השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות.
סיכום: כאשר בשלו התנאים על פני כוכב הלכת נוצרו להם הרכבים וצורות, שאפשרו את היווצרותם של האנרגיה הזכרית והאנרגיה הנקבית, בעת ההזדווגות וההתרבות בין האנרגיה הזכרית והאנרגיה הנקבית נוצרת לה התודעה ובהמשך בנייתו של הגוף שמורכב מתאים תאים.
הצורך לכך נובע מהשאיפה של האנרגיה הקיימת ביקום, ליצור ולשכפל את אותה אנרגית הבריאה.
למה? כיוון שהאנרגיה הקיימת ביקום שואפת ליצור את התנאים לכך באופן אינסטינקטיבי, ולהגיע למצב הצבירה הראשוני שלה שהייתה רגע לפני הבריאה.
מצב ביניים זה שנוצר עד למימוש המטרה, יוצר את התנאים ביקום שמאפשרים לשכפל של אותה אנרגית הבריאה, שנעשה תוך כדי התהליך עד לסיומו של היקום, כשבסיומו תודעה שעברה את הטרנספורמציה לא תיכחד.
כתוצאה מכך התהליך משתקף אצלנו מבחינה אבולוציונית, כשבסוף תהליך האבולוציה יתאפשר לתודעה למממש את מטרתה ויעודה, דומה לתהליך שעובר על היקום.
המסר במאמר: התודעה שהיא מי שאנחנו, והיא נוצרה לה בעקבות השאיפה האינסטינקטיבית של האנרגיה הקיימת ביקום שנוצרה לה בעת הבריאה, כדי ליצור את התנאים המתאימים בתהליך החיים שיאפשרו את היווצרותם ושכפולם של תודעות רבות נוספות, וזאת לשם המודעות העצמית והנצחיות.