הבריאה.
מהי הבריאה? בריאה היא היכולת לתכנן וליצור מציאות.
הבריאה מיוחסת לבורא והיא נחשבת כתופעה על טבעית, למה? כי הבריאה כולה מתרחשת בדמיונו של הבורא כהוויה ללא עבר הווה ועתיד.
הבריאה, היצירה, החלה כאשר נברא בן האנוש, העולם, והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
אבל, כדי להבין האם אכן באמת התרחשה תופעת הבריאה, צריכים קודם כול לפתור את החידה לשאלה, האם קיים בורא לכול? הפתרון לחידה האם קיים בורא לכול נמצא בהתבוננות פנימית,
כלומר בפרוש והבנה לזהותנו האמיתית.
רק לאחר מכן נוכל ויהיה באפשרותנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, ולייחס זאת למהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת חיינו היא להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.
ואז? ברגע שנגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, ועם המודעות העצמית שתאפשר לנו להבין איך להיות נצחיים, נוכל להבין שהבריאה, היצירה, היא בעצם מציאות מדומה.
כלומר, היכולת שלנו להתחבר לזהותנו האמיתית ולפרש את המציאות האמיתית, תאפשר לנו להבין את התהליך האבולוציוני ואת התהליך הקוסמי, כשיכולת התפתחותית זו תאפשר לנו להבין שהתרחשות המפץ הגדול לא התרחשה כלל, כיוון שהאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול לא הייתה יכולה להתנפץ.
לכן, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל גם אותנו אינו קיים כלל, מה שמקשר אותנו לנושא הרוחני.
מהי הבריאה? הבריאה היא תולדה של הפנוט הנשמות שצריכות לעבור תיקון.
במציאות הרוחנית אנחנו נשמות, ישנן נשמות שמודעות לעצמן ולעצם קיומן ונצחיות, וישנן נשמות שאינן, כדי שאותן נשמות אשר אינן מודעות לעצמן ולעצם קיומן יעברו תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות כמו הבורא, ברא, יצר, הבורא את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל בתוכו גם את בן האנוש והעולם, וזאת כדי שישמש כבית ספר שבו הנשמות יעברו את הטרנספורמציה בתהליך שנקרא אבולוציה.
איך זה נעשה? כאשר הבורא החל את תהליך הבריאה, היצירה, הוא הפנט ושידר באופן טלפתי לכול אותן הנשמות שאמורות לעבור תיקון שדר אנרגטי, מה שמאפשר לכול נשמה ונשמה שהופנטה על ידי הבורא לצפות במתרחש בתודעתה.
מרגע שהנשמה הופנטה וקלטה את השדר האנרגטי ששודר ונקלט בתודעתה על ידי הבורא, הנשמה צופה בתודעתה כשהיא כביכול בן אנוש שנמצא כביכול בעולם החיים והמוות כחלק מהיקום.
לנשמה מהגלגול הראשון ועד הגלגול האחרון שלה והתעוררותה בעולם הרוחני האמיתי אין כול אפשרות להשפיע על מהלך העניינים.
כלומר, בן האנוש הוא דמות וירטואלית שנמצא בעולם וירטואלי, במציאות מדומה, סרט שמוקרן לתודעה של הנשמה.
הסרט ששודר מהבורא מוקרן לתוך תודעתה של כול נשמה ונשמה, כאשר הבורא הוא זה שתכנן, יצר, וברא את תכנית הלימודים שנקראת תהליך ההתפתחות האבולוציונית וזה בית הספר שלנו, כביכול כבני אנוש כשעלינו לעבור בה תיקונים ושינויים.
מרגע שהנשמה הופנטה והיא צופה בתוכה, בתודעתה, והיא כביכול כבן אנוש הראשון בעולם החיים, רק אז נברא העולם והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
כלומר, בן האנוש, העולם, והיקום וכל מה שהוא מכיל בתוכו נבראו בו זמנית.
לכן, מבחינה רוחנית כשאנחנו בני האנוש מדברים על העולם שמחוץ לעולם החיים והמוות, אנחנו מתכוונים למה שקורה לנו כנשמות בעולם הרוחני, האמיתי, שהוא מחוץ למציאות המדומה.
מסקנה: בן האנוש הראשון, העולם, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, נבראו, נוצרו, בו זמנית בתודעתנו כנשמות על ידי הבורא.
סיכום: לאחר ההתחברות של בן האנוש לאני העצמי שלו, לזהותו האמיתית, יתאפשר לו לפרש את המציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שיאפשר לו לפתור את החידה לנושא האבולוציוני, קוסמי ורוחני.
הפתרון לחידה האבולוציוני יוביל לפתרון הנושא הרוחני, שיאפשר את ההבנה שהמפץ הגדול לא התרחש, והחלל וכול מה שהוא מכיל אינו קיים כלל.
מה שיוביל אותנו למסקנה שכולנו נשמות, נשמות שנמצאות במצב של הפנוט.
הבריאה ותהליך האבולוציה מאפשרים לנו כנשמות לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אנרגטי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות, כמו הבורא.
המסר במאמר: בן האנוש הוא דמות וירטואלית, במציאות וירטואלית, שהיא מציאות מדומה, שברא, שיצר, הבורא בתודעתנו כנשמות וזוהי הבריאה.
הבריאה מיוחסת לבורא והיא נחשבת כתופעה על טבעית, למה? כי הבריאה כולה מתרחשת בדמיונו של הבורא כהוויה ללא עבר הווה ועתיד.
הבריאה, היצירה, החלה כאשר נברא בן האנוש, העולם, והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
אבל, כדי להבין האם אכן באמת התרחשה תופעת הבריאה, צריכים קודם כול לפתור את החידה לשאלה, האם קיים בורא לכול? הפתרון לחידה האם קיים בורא לכול נמצא בהתבוננות פנימית,
כלומר בפרוש והבנה לזהותנו האמיתית.
רק לאחר מכן נוכל ויהיה באפשרותנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, ולייחס זאת למהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת חיינו היא להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.
ואז? ברגע שנגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, ועם המודעות העצמית שתאפשר לנו להבין איך להיות נצחיים, נוכל להבין שהבריאה, היצירה, היא בעצם מציאות מדומה.
כלומר, היכולת שלנו להתחבר לזהותנו האמיתית ולפרש את המציאות האמיתית, תאפשר לנו להבין את התהליך האבולוציוני ואת התהליך הקוסמי, כשיכולת התפתחותית זו תאפשר לנו להבין שהתרחשות המפץ הגדול לא התרחשה כלל, כיוון שהאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול לא הייתה יכולה להתנפץ.
לכן, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל גם אותנו אינו קיים כלל, מה שמקשר אותנו לנושא הרוחני.
מהי הבריאה? הבריאה היא תולדה של הפנוט הנשמות שצריכות לעבור תיקון.
במציאות הרוחנית אנחנו נשמות, ישנן נשמות שמודעות לעצמן ולעצם קיומן ונצחיות, וישנן נשמות שאינן, כדי שאותן נשמות אשר אינן מודעות לעצמן ולעצם קיומן יעברו תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות כמו הבורא, ברא, יצר, הבורא את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל בתוכו גם את בן האנוש והעולם, וזאת כדי שישמש כבית ספר שבו הנשמות יעברו את הטרנספורמציה בתהליך שנקרא אבולוציה.
איך זה נעשה? כאשר הבורא החל את תהליך הבריאה, היצירה, הוא הפנט ושידר באופן טלפתי לכול אותן הנשמות שאמורות לעבור תיקון שדר אנרגטי, מה שמאפשר לכול נשמה ונשמה שהופנטה על ידי הבורא לצפות במתרחש בתודעתה.
מרגע שהנשמה הופנטה וקלטה את השדר האנרגטי ששודר ונקלט בתודעתה על ידי הבורא, הנשמה צופה בתודעתה כשהיא כביכול בן אנוש שנמצא כביכול בעולם החיים והמוות כחלק מהיקום.
לנשמה מהגלגול הראשון ועד הגלגול האחרון שלה והתעוררותה בעולם הרוחני האמיתי אין כול אפשרות להשפיע על מהלך העניינים.
כלומר, בן האנוש הוא דמות וירטואלית שנמצא בעולם וירטואלי, במציאות מדומה, סרט שמוקרן לתודעה של הנשמה.
הסרט ששודר מהבורא מוקרן לתוך תודעתה של כול נשמה ונשמה, כאשר הבורא הוא זה שתכנן, יצר, וברא את תכנית הלימודים שנקראת תהליך ההתפתחות האבולוציונית וזה בית הספר שלנו, כביכול כבני אנוש כשעלינו לעבור בה תיקונים ושינויים.
מרגע שהנשמה הופנטה והיא צופה בתוכה, בתודעתה, והיא כביכול כבן אנוש הראשון בעולם החיים, רק אז נברא העולם והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
כלומר, בן האנוש, העולם, והיקום וכל מה שהוא מכיל בתוכו נבראו בו זמנית.
לכן, מבחינה רוחנית כשאנחנו בני האנוש מדברים על העולם שמחוץ לעולם החיים והמוות, אנחנו מתכוונים למה שקורה לנו כנשמות בעולם הרוחני, האמיתי, שהוא מחוץ למציאות המדומה.
מסקנה: בן האנוש הראשון, העולם, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, נבראו, נוצרו, בו זמנית בתודעתנו כנשמות על ידי הבורא.
סיכום: לאחר ההתחברות של בן האנוש לאני העצמי שלו, לזהותו האמיתית, יתאפשר לו לפרש את המציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שיאפשר לו לפתור את החידה לנושא האבולוציוני, קוסמי ורוחני.
הפתרון לחידה האבולוציוני יוביל לפתרון הנושא הרוחני, שיאפשר את ההבנה שהמפץ הגדול לא התרחש, והחלל וכול מה שהוא מכיל אינו קיים כלל.
מה שיוביל אותנו למסקנה שכולנו נשמות, נשמות שנמצאות במצב של הפנוט.
הבריאה ותהליך האבולוציה מאפשרים לנו כנשמות לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אנרגטי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות, כמו הבורא.
המסר במאמר: בן האנוש הוא דמות וירטואלית, במציאות וירטואלית, שהיא מציאות מדומה, שברא, שיצר, הבורא בתודעתנו כנשמות וזוהי הבריאה.
