חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות השם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות השם. הצג את כל הרשומות

הבריאה

הבריאה.
מהי הבריאה? בריאה היא היכולת לתכנן וליצור מציאות.
הבריאה מיוחסת לבורא והיא נחשבת כתופעה על טבעית.
הבריאה, היצירה, החלה כאשר נברא בן האנוש, העולם, והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
אבל, כדי להבין האם אכן באמת התרחשה תופעת הבריאה, צריכים קודם כול לפתור את החידה לשאלה, האם קיים בורא לכול? הפתרון לחידה האם קיים בורא לכול נמצא בהתבוננות פנימית,
כלומר בפרוש והבנה לזהותנו האמיתית.
רק לאחר מכן נוכל ויהיה באפשרותנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, ולייחס זאת למהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת חיינו היא להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.
ואז? ברגע שנגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, ועם המודעות העצמית שתאפשר לנו להבין איך להיות נצחיים, נוכל להבין שהבריאה, היצירה, היא בעצם מציאות מדומה.
כלומר, היכולת שלנו להתחבר לזהותנו האמיתית ולפרש את המציאות האמיתית, תאפשר לנו להבין את התהליך האבולוציוני ואת התהליך הקוסמי, כשיכולת התפתחותית זו תאפשר לנו להבין שהתרחשות המפץ הגדול לא התרחשה כלל, כיוון שהאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול לא הייתה יכולה להתנפץ.
לכן, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל גם אותנו אינו קיים כלל, מה שמקשר אותנו לנושא הרוחני.
מהי הבריאה? הבריאה היא תולדה של הפנוט הנשמות שצריכות לעבור תיקון.
במציאות הרוחנית אנחנו נשמות, ישנן נשמות שמודעות לעצמן ולעצם קיומן ונצחיות, וישנן נשמות שאינן, כדי שאותן נשמות אשר אינן מודעות לעצמן ולעצם קיומן יעברו תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות כמו הבורא, ברא, יצר, הבורא את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל בתוכו גם את בן האנוש והעולם, וזאת כדי שישמש כבית ספר שבו הנשמות יעברו את הטרנספורמציה בתהליך שנקרא אבולוציה.
איך זה נעשה? כאשר הבורא החל את תהליך הבריאה, היצירה, הוא הפנט ושידר באופן טלפתי לכול אותן הנשמות שאמורות לעבור תיקון שדר אנרגטי, מה שמאפשר לכול נשמה ונשמה שהופנטה על ידי הבורא לצפות במתרחש בתודעתה.
מרגע שהנשמה הופנטה וקלטה את השדר האנרגטי ששודר ונקלט בתודעתה על ידי הבורא, הנשמה צופה בתודעתה כשהיא כביכול בן אנוש שנמצא כביכול בעולם החיים והמוות כחלק מהיקום.
לנשמה מהגלגול הראשון ועד הגלגול האחרון שלה והתעוררותה בעולם הרוחני האמיתי אין כול אפשרות להשפיע על מהלך העניינים.
כלומר, בן האנוש הוא דמות וירטואלית שנמצא בעולם וירטואלי, במציאות מדומה, סרט שמוקרן לתודעה של הנשמה.
הסרט ששודר מהבורא מוקרן לתוך תודעתה של כול נשמה ונשמה, כאשר הבורא הוא זה שתכנן, יצר, וברא את תוכנית הלימודים שנקראת תהליך ההתפתחות האבולוציונית וזה בית הספר שלנו, כביכול כבני אנוש כשעלינו לעבור בה תיקונים ושינויים.  
מרגע שהנשמה הופנטה והיא צופה בתוכה, בתודעתה, והיא כביכול כבן אנוש הראשון בעולם החיים, רק אז נברא העולם והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
כלומר, בן האנוש, העולם, והיקום וכל מה שהוא מכיל בתוכו נבראו בו זמנית.
לכן, מבחינה רוחנית כשאנחנו בני האנוש מדברים על העולם שמחוץ לעולם החיים והמוות, אנחנו מתכוונים למה שקורה לנו כנשמות בעולם הרוחני, האמיתי, שהוא מחוץ למציאות המדומה.
מסקנה: בן האנוש הראשון, העולם, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, נבראו, נוצרו, בו זמנית בתודעתנו כנשמות על ידי הבורא.
סיכום: לאחר ההתחברות של בן האנוש לאני העצמי שלו, לזהותו האמיתית, יתאפשר לו לפרש את המציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שיאפשר לו לפתור את החידה לנושא האבולוציוני, קוסמי ורוחני.
הפתרון לחידה האבולוציוני קוסמי יוביל לפתרון הנושא הרוחני, שיאפשר את ההבנה שהמפץ הגדול לא התרחש, והיקום וכול מה שהוא מכיל אינו קיים כלל.
מה שיוביל אותנו למסקנה שכולנו נשמות, נשמות שנמצאות במצב של הפנוט.
הבריאה ותהליך האבולוציה מאפשרים לנו כנשמות לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אנרגטי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות, כמו הבורא.
המסר במאמר: בן האנוש הוא דמות וירטואלית, במציאות וירטואלית, שהיא מציאות מדומה, שברא, שיצר, הבורא בתודעתנו כנשמות וזוהי הבריאה.
  

תיאולוגיה

תיאולוגיה.
תיאולוגיה עוסקת בדיון על אודות האלוהים, לדעתם של המאמינים האלוהים שהם מדברים, פונים, ומתפללים אליו המוזכר בכתובים העתיקים הוא הבורא ולכן הוקמו להן הדתות, אך אלוהים קשור לתהליך ההתפתחותי שלנו בחיפוש אחר זהות, והוא אינו הבורא מהבחינה הרוחנית, והכוונה לבורא שהוא ישות שתכנן יצר וברא את כול הקיים והמתרחש ביקום.
האמונה באלוהים שקשורה לתהליך ההתפתחותי שלנו, אינה מאפשרת בשלב זה את ההבנה לעצם קיומו של בורא, לא ניתן לפתור את החידה לעצם קיומו של הבורא עוד לפני שפתרנו לעצמנו את החידה לזהותנו.
מיהו האלוהים? אלוהים הוא דמות דמיונית בדמיונם של המאמינים שמדברים, פונים, ומתפללים לעצמם אך הם אינם מודעים לכך, מה שממחיש את הקונפליקט, הניגוד התודעתי הקיים במאמין בשלב זה שבו הוא נמצא בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלו, שבמסע לתקן את אישיותו וללמוד להבין איך להתחבר לזהותו האמיתית, כי כולנו נולדנו ללא ההבנה לזהותנו, ולכן אין לנו את היכולת להבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים מהבחינה האבולוציונית קוסמית אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית, כתוצאה מכך בשלב זה אין לנו את היכולת לפתרון החידה לעצם קיומו של בורא.
האלוהים הוא גם תוצר של כביכול אירועים על טבעיים, אמונה בניסים שקרו בעבר וגם מתרחשים כביכול כיום, הדבר נעשה שלא מתוך ההבנה שאין ניסים ואין תופעות שהן על טבעיות, אלא שהכול הוא טבעי אך לא מובן לנו.
האלוהים הוא גם תוצר של הסדר הקבוע שכביכול קיים במערכת השמש וביקום שאלוהים סידר, אבל אין סדר קבוע לא במערכת השמש ולא ביקום, כי הכול נע ומשתנה למרות שמסתכלים על היקום וזה נראה כאילו קיים סדר קבוע.
אלוהים הוא גם תוצר של כתובים עתיקים, אנשים בהיסטוריה האנושית שהעלו בכתב את רגשותיהם, מחשבותיהם, ודמיונם כתוצאה מפרוש שגוי לזהותם ולמציאות שבה הם חיו.
האם קיים בורא לכול? את החידה הזו רצוי לפתור, והפתרון צריך להיות ברור והוא קודם כול וראשית לכול צריך להתחיל מהשאלה, מי אנחנו בכלל מעצם קיומנו כבני אנוש?
כלומר, הפתרון לחידה צריך להתחיל בנו עצמנו מתוך תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלנו.
כשהמסקנה הנובעת מכך היא, שבן האנוש שואף מבחינה תודעתית למצב צבירה של היקום.
מצב הצבירה שאליו שואף בן האנוש הוא מודעות עצמית ונצחיות.
אם המצב הצבירה שאליו שואף בן האנוש מבחינה תודעתית הוא מודעות עצמית ונצחיות, אז האנרגיה שאמורה הייתה להתנפץ במפץ הגדול הייתה מודעת לעצמה ונצחית, מה שמוביל למסקנה שהמפץ הגדול לא התרחש, כי ישות אנרגטית שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית לא יכולה הייתה להתנפץ כי היא נצחית, מה שמקשר אותנו לנושא הרוחני ולעצם קיומו של בורא.
מיהו הבורא? הבורא הוא  ישות אנרגטית שמודע לעצמו ולעצם קיומו ונצחי.
הבורא כנשמה השכיל לתקן את עצמו בעולם האמיתי שבו הוא נמצא ולהיות מודע לעצמו ולעצם קיומו ונצחי, ובכך הגיע להבנה מהו אותו האני העצמי שלו, זהותו כנשמה בעולם שמחוץ לעולם החיים והמוות מבחינה רוחנית.
הבורא הוא המתכנן היוצר והבורא של בית הספר מה שנקרא עולם החיים והמוות בתהליך שנקרא אבולוציה, והוא אינו משתתף והוא אינו חלק בתהליך האבולוציה מרגע הבריאה ועד סיומה, ולכן לא ניתן לפנות אליו. 
כאן בעולם החיים והמוות מבחינה אבולוציונית קוסמית, זהו בית הספר שלנו שבו אנחנו כול בני האנוש אמורים לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אישיות, כשהמטרה בסוף כול התהליך היא להיות בן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, המבין שהוא האחראי הבלעדי לתכנון חייו, שחי ברוגע ובשלווה ונצחי.
כשמבחינה רוחנית, כלומר במקביל לעולם החיים והמוות, הנשמה שלנו תעבור תיקון ושינוי ותהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית כמו הבורא.
האינטליגנציה של הבורא כוללת את כול הידע הקיים ביקום, שכוללת את תהליך האבולוציה עד סוף כול הדורות.
האינטליגנציה של הבורא מבחינה רוחנית היא הבאת הנשמות לרמת מודעות עצמית ונצחיות.
מסקנה: כדי לפתור את החידה האם קיים בורא לכול? על בן האנוש להיות מודע לעצמו ולעצם קיומו.
כלומר, להיות מודע משמעותו לצאת מתוך האינסטינקט שאיתו הוא נולד וחי ולהתחבר לזהות האמיתית, וכדי לעשות זאת בן האנוש צריך לתקן ולשנות את אישיותו.
לא ניתן להבין את עצם קיומו של הבורא ללא ההבנה לזהותנו האמיתית.
כלומר, לא ניתן להבין אם קיים בורא אם עדיין אנחנו לא יודעים מי אנחנו בכלל.
כאשר נבצע זאת נוכל לפתור לעצמנו את החידה ולהבין שקיים בורא לכול.
ובעיקר להבין שהאלוהים שאליו פונים, מדברים, ומתפללים המאמינים, ושבעקבות כך הוקמו להן כול הדתות והכתות היא דמות דמיונית בתודעתו של המאמין, ושאין לאלוהים כול קשר לרוחניות, אלא לתהליך ההתפתחות וההתחברות שעובר המאמין בעצמו ועם עצמו לקראת התיקון והשינוי האישיותי הסופי למודעות עצמית ונצחיות.
סיכום: אבולוציה היא תוכנית הלימודים של המין האנושי שהבורא תכנן יצר וברא.
הבריאה נועדה לשמש בית ספר לנשמות שצריכות לעבור תיקון ושינוי.
בעולם האמיתי כולנו נשמות.
מטרת התיקון והשינוי מבחינה רוחנית היא, להביא את הנשמה ממצב שהיא אינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, לרמת מודעות עצמית שבה היא תהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, המודעת לכך שהיא האחראית הבלעדית לתכנון חייה ונצחית, כמו הבורא.
המסר במאמר: אלוהים המוזכר בכתובים העתיקים הוא אינו הבורא מבחינה רוחנית.
אמונה באלוהים היא אינה ההבנה לעצם קיומו של בורא לכול.
אלוהים הוא דמות דמיונית בתודעתו של המאמין, שעדיין נמצא בתהליך למודעות עצמית ושאינו מבין בקיומו של בורא, אבל בעיקר לא מודע לזהותו האמיתית שאליה הוא אמור וצריך להתחבר בהמשך מסע חייו, ולכן אין לו את היכולת לפרש באופן הברור את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
לכן, כול העיסוק בתיאולוגיה אינו קשור לנושא הרוחני, אלא קשור לתהליך התפתחותי שלנו להכרות ולמודעות עצמית, תהליך שבו אנחנו מנסים להבין מי אנחנו, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
 

אלוהים

אלוהים.
מיהו האלוהים? דמות האלוהים קשורה באופן ישיר לתהליך ההתפתחות שלנו ואין לה כול קשר למציאות האמיתית.
לדעתם של המאמינים האלוהים שהם מדברים, פונים, ומתפללים אליו הוא אשר יצר וברא הכול.
כשמזכירים את אלוהים הכוונה לישות ממימד אחר שאחראית על כול הקיים והמתרחש ביקום.
האמונה באלוהים אינה נעשית מתוך הבנה, כי אמונה היא אינה הבנה, ולכן לא ניתן רק מתוך האמונה בלבד לפתור את החידה לעצם קיומו.
המסקנה מתוך ניסיון החיים והידע שצברתי בתהליך למודעות עצמית שלי עם עצמי היא, שאלוהים הוא דמות דמיונית בדמיונו של המאמין שמדבר, פונה ומתפלל לעצמו, אך הוא אינו מודע לכך, מה שממחיש את הקונפליקט, הניגוד התודעתי, המתרחש בדמיונו של המאמין בשלב זה שהוא נמצא בו בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות במסע שלו בחיפוש אחר ההתחברות לזהותו ולמציאות האמיתית ומשמעות לחייו.
איך רצוי שיהיה? רצוי לחקור וללמוד איך לפרש נכון מי אנחנו ולהתחבר לזהותנו האמיתית, כי בשלב זה בתהליך ההתפתחות שלנו אנחנו עדיין איננו יודעים לפרש לעצמנו באופן הברור מהי זהותנו, ולכן אין לנו גם את היכולת לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
למה יצר בן האנוש את האלוהים? כי האלוהים מבחינתו הוא תוצר של אירועים על טבעיים, אמונה בניסים שקרו, הצורך בהשגחה, כשהדבר נעשה שלא מתוך ההבנה שאין תופעות על טבעיות ואין ניסים, אלא שהכול הוא תהליך טבעי, אך לא הכול מובן בשלב זה.
האלוהים הוא גם תוצר של הסדר הקבוע שכביכול קיים במערכת השמש וביקום כולו, אבל אין סדר קבוע לא במערכת השמש ולא ביקום, כי הכול משתנה למרות כשמסתכלים על היקום וזה נראה ככה.
אלוהים הוא גם תוצר דמיוני של כתובים עתיקים שאנשים בהיסטוריה האנושית העלו והביעו בכתב את דעותיהם, את רגשותיהם, מחשבותיהם, ודמיונם מתוך האירועים שקרו, תוצאה של פרוש שגוי למחשבות בניסיון לתת הסבר לאותה תקופה.
אלוהים והדתות הם גם תוצר שהומצאו כיוון שהמאמינים צריכים וזקוקים לריגושים לשם טקס הפולחן הרגשי, כי המאמין חרד וזקוק לחיזוק ולחמלה.
אלוהים הוא גם דמות דמיונית בתודעתו של המאמין שמאפשרת לו להתפלל ולפנות אליו, כי אישיותו של המאמין התנפצה לה למגוון רחב של דמויות, וזאת כתוצאה מהרגשות הפנימיים שהם הרגשות החיוביים והרגשות השליליים, התפילה לאלוהים מאפשרת סנכרון של כל הדמויות הדמיוניות שבתודעתו של המאמין והכוונתם ופניתם לדמות אחת, לאותה הדמות הדמיונית האלוהית, שהמאמין פונה ומתפלל אליה במסע להתחבר לאני העצמי שלו.
אלוהים הוא גם דמות שהמאמין פונה ומתפלל אליו, כי הוא אינו יודע מה מצפה לו לאחר המוות.
אלוהים הוא גם דמות שהמאמין פונה ומתפלל אליו, כי במחשבתו עליו לבטל את עצמו עוד בחייו למען האלוהים, כדי להתחבר אליו לאחר המוות, לכן הוא עובד אותו בחייו, במטרה שלאחר מותו יהיו לו נקודות זכות, ועוד. 
שלב מתקדם יותר בהתפתחות האנושית יהיה, כאשר בן האנוש יתקן את אישיותו ויתחיל לדבר לעצמו, מה שיאפשר לו לנטרל את הקונפליקט ולהתחבר לעצמו, לזהותו ולמציאות האמיתית, מה שיאפשר לו בריאות ואריכות חיים, כשהשאיפה היא מימוש מהות ומטרת החיים שהיא לשם המודעות העצמית וביטול הזקנה ונצחיות, ואז דמות האלוהים הדמיונית תעלם לה.
למה? כיוון שבשלב זה של בתהליך ההתפתחות רמת המודעות מאפשרת להתייחס לעצמנו ולמציאות באופן הרגשי, האמוציונלי, ולכן הפרוש וההתייחסות העצמית של המאמין היא אינה עניינית, אלא נעשית מתוך הזיה רגשית, ולכן היא אינה מתאימה לזהות ואינה מותאמת למהות ומטרת החיים, ולכן השפיות אינה מתאפשרת.
איך רצוי שיהיה? שלב מתקדם יותר בתהליך ההתפתחות שלנו למודעות עצמית יהיה, כאשר נתקן את אישיותנו, תיקון שיאפשר לנו להיות רגועים ולא רגישים, רציונאליים ולא אמוציונאליים, ושההתייחסות לעצמנו תהיה עניינית, מה שיאפשר לנו להתאים את אורח החיים שלנו למהות ומטרת החיים האמיתיים.
מסקנה: האמונה אינה מאפשרת את ההבנה.
דמות האלוהים קשורה באופן ישיר לתהליך ההתפתחות, ואין לה כול קשר למציאות האמיתית.
סיכום: ברמת המודעות הנוכחית של המאמין כיום, אישיותו בנויה לכך שהוא רגיש ואמוציונלי, שאינו מתייחס באופן הענייני לעצמו, ולכן ההתייחסות שלו למהות ומטרת החיים אינה תואמת את המציאות האמיתית.
השפיות יכולה להתאפשר למאמין רק כאשר הוא יתקן את אישיותו וילמד ויכוון את גופו לרוגע הפנימי שלא כולל בתוכו את הרגשות החיוביים והשליליים, כשהרוגע הפנימי מאפשר את הרציונאליות וההתייחסות העניינית לעצמנו ולמציאות.
המסר במאמר: אלוהים הוא דמות דמיונית בתודעתו של המאמין שנמצא במסע פנימי כדי להבין מיהו, כי הוא אינו מודע לזהותו האמיתית שאליה הוא אמור להתחבר, ולכן אין לו את היכולת לפרש לעצמו באופן הברור את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
המאמין יצר את האלוהים ולא אלוהים יצר את המאמין.