חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות אלוקים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אלוקים. הצג את כל הרשומות

הבורא ההוכחה האמיתית לקיומו

הבורא ההוכחה האמיתית לקיומו.
איך אפשר לפתור את החידה לעצם קיומו של בורא לכול? כשמתכוונים לבורא הכוונה היא לישות אנרגטית שתכננה, שיצרה ובראה אותנו בני האנוש את העולם שבו אנחנו נמצאים וחיים ואת היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, בורא שתכנן ושאחראי לכול המתרחש מרגע המפץ הגדול ועד לסיומו של היקום מלהתקיים.
כדי לפתור את החידה לעצם קיומו של בורא לכול, אנחנו צריכים להתחיל לפתור לעצמנו כמה חידות, ולכן עלינו להתחיל מעצם היווצרותנו וקיומנו.
חידה ראשונה, איך נוצרו החיים מבחינה אבולוציונית?
החיים נוצרו כאשר בשלו להם התנאים על פני כוכב הלכת שלנו ליצירת הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה, הרכב אנרגטי זה בשלב מסוים התפצל לו להרכב זכרי והרכב נקבי.
פיצול להרכב נקבי והרכב זכרי איפשר את ההזדווגות ביניהם ואת ההתרבות.
בעת ההזדווגות בין הזכר והנקבה נוצרה לה התודעה ובנייתו של הגוף הפיזי.
מהי התודעה? התודעה היא אנרגיה הדומה לאותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
כלומר, התהליך האינסטינקטיבי שמתרחש לו ביקום על מגוון הרחב של האפשרויות הקיימות בו הוא ליצור את התנאים שיאפשרו את שכפולה של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
שיכפול זה מאפשר את יצירת מצב הצבירה ביקום.
כלומר, מצב הצבירה של היקום הוא אינו גז, נוזל, מוצק ופלזמה, אלא אנרגיה ניטראלית נקייה, אנרגיה הדומה לאותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
חידה שנייה, ממה מורכב בן האנוש, מה מהות ומטרת החיים?
בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה שהיא מי שאנחנו דומה לאותה האנרגיה ניטראלית ונקייה, הדומה לאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
התודעה שהיא מי שאנחנו היא מצב הצבירה שהטבע יצר.
הגוף הוא אמצעי ביולוגי, כלי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
התודעה בעת התרחשות תופעת המוות משתחררת ועוזבת באופן אינסטינקטיבי את הגוף המת.
התודעה זקוקה לגוף כדי שישמש לה כהשתקפות, כמראה, לשם התיקון, לשם הטרנספורמציה, לשם השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות באמצעות תהליך החיים וזה מהות ומטרת חיינו.
כלומר, מטרת החיים היא שהתודעה שהיא מי שאנחנו תהפוך להיות ישות אנרגטית שמודעת ונצחית.
חידה שלישית, מה כול זה קשור לרוחניות?  
שאלת השאלות היא האם האנרגיה הניטראלית והנקייה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית יכולה הייתה להתנפץ לה, ולגרום למה שאנחנו מכנים המפץ הגדול?
התשובה היא שלא, כי ישות שמודעת ונצחית אינה יכולה להתנפץ, כי היא נצחית.
לכן, הקשר לרוחניות הוא בכך שהמפץ הגדול לא היה יכול להתרחש.
כלומר, כול מה שאנחנו עדים לו מתקיים אך ורק בדמיוננו, כנשמות.
חידה רביעית, אז מה באמת כן קורה לנו מבחינה רוחנית?
בעולם האמיתי כולנו נשמות, ישנן נשמות שהן מודעות לעצמן ולעצם קיומן וישנן כאלו שאינן.
הבורא הוא ישות אנרגטית שמודע לעצמו ולעצם קיומו ונצחי.
הבורא, תכנן, יצר, ברא, בתודעתו בדמיונו תוכנית לימודים שבה כול נשמה שאינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה תעבור תיקון, תעבור טרנספורמציה, תעבור שינוי שבתהליך אבולוציוני קוסמי היא תהפוך להיות לנשמה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית.
תוכנית לימודים זו של הבורא מאפשרת לו להפנט כול נשמה שצריכה לעבור תיקון, ולשדר לתודעתה שדר טלפתי שבו היא תצפה בסרט תלת מימד, כהולוגרמה, שבה היא תיוולד, תחייה, ותמות כביכול כבן אנוש בעולם החיים, מה שנקרא גלגול נשמה אחד, שבו היא תעבור תיקון מסוים, כאשר תהליך זה ימשך על פני מספר רב של גלגולים בתהליך האבולוציוני קוסמי עד לתיקון הסופי והתעוררותה של הנשמה מההפנוט בעולם האמיתי, כאשר היא מודעת לעצמה ולעצם קיומה, ונצחית כמו הבורא.
חידה חמישית, האם קיים אלוהים? התשובה היא שמבחינה אבולוציונית קוסמית לא.
האם קיים קשר בין הבורא שהזכרתי לאלוהים? לאלוהים לדתות ולכתות אין כול קשר לבורא ולנושא הרוחני, נושא זה קשור אך ורק לתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
אמונה באלוהים אינה מאפשרת את פתרון החידה וההבנה לעצם קיומו של בורא לכול.
תהליך האמונה באלוהים ואורח החיים הדתי, במהותו הוקם כדי ליצור שלב מתקדם יותר בתהליך למודעות עצמית והתפתחותית לשם ההבנה מהו אותו האני העצמי שלנו ולהתחבר אליו, בתהליך אחר החיפוש לפרוש לזהותנו ולמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מרגע הבריאה ועד לסיומה של הבריאה, הבורא אינו משתתף בתוכנית הלימודים שהוא יצר, ברא, לכן הדיבור, הפניה, והתפילה אינה רלוונטית ואינה אפקטיבית, כי המאמין פונה לעצמו אך הוא אינו מודע לכך.
ללא ההבנה לזהותנו ולמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, לא ניתן יהיה להבין את הנושא הרוחני, כלומר לא ניתן יהיה להבין את הנושא הרוחני ולפתור את החידה לעצם קיומו של בורא לכול עוד לפני שאנחנו יודעים מי אנחנו ומהי המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים.
מסקנה: בן האנוש יצר את אלוהים, ואילו הבורא יצר את בן האנוש.
סיכום: ללא ההבנה לזהותנו האמיתית לא יהיה ניתן לפתור את החידה, האם קיים בורא לכול.
כול ניסיון להבין קודם כול את הנושא הרוחני לפני ההבנה לזהות האמיתית שלנו יתפרש באופן שגוי.
המסר במאמר: קיים בורא לכול.
 

תיאולוגיה

תיאולוגיה.
תיאולוגיה עוסקת בדיון על אודות האלוהים, לדעתם של המאמינים האלוהים שהם מדברים, פונים, ומתפללים אליו המוזכר בכתובים העתיקים הוא הבורא ולכן הוקמו להן הדתות, אך אלוהים קשור לתהליך ההתפתחותי שלנו בחיפוש אחר זהות, והוא אינו הבורא מהבחינה הרוחנית, והכוונה לבורא שהוא ישות שתכנן יצר וברא את כול הקיים והמתרחש ביקום.
האמונה באלוהים שקשורה לתהליך ההתפתחותי שלנו, אינה מאפשרת בשלב זה את ההבנה לעצם קיומו של בורא, לא ניתן לפתור את החידה לעצם קיומו של הבורא עוד לפני שפתרנו לעצמנו את החידה לזהותנו.
מיהו האלוהים? אלוהים הוא דמות דמיונית בדמיונם של המאמינים שמדברים, פונים, ומתפללים לעצמם אך הם אינם מודעים לכך, מה שממחיש את הקונפליקט, הניגוד התודעתי הקיים במאמין בשלב זה שבו הוא נמצא בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלו, שבמסע לתקן את אישיותו וללמוד להבין איך להתחבר לזהותו האמיתית, כי כולנו נולדנו ללא ההבנה לזהותנו, ולכן אין לנו את היכולת להבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים מהבחינה האבולוציונית קוסמית אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית, כתוצאה מכך בשלב זה אין לנו את היכולת לפתרון החידה לעצם קיומו של בורא.
האלוהים הוא גם תוצר של כביכול אירועים על טבעיים, אמונה בניסים שקרו בעבר וגם מתרחשים כביכול כיום, הדבר נעשה שלא מתוך ההבנה שאין ניסים ואין תופעות שהן על טבעיות, אלא שהכול הוא טבעי אך לא מובן לנו.
האלוהים הוא גם תוצר של הסדר הקבוע שכביכול קיים במערכת השמש וביקום שאלוהים סידר, אבל אין סדר קבוע לא במערכת השמש ולא ביקום, כי הכול נע ומשתנה למרות שמסתכלים על היקום וזה נראה כאילו קיים סדר קבוע.
אלוהים הוא גם תוצר של כתובים עתיקים, אנשים בהיסטוריה האנושית שהעלו בכתב את רגשותיהם, מחשבותיהם, ודמיונם כתוצאה מפרוש שגוי לזהותם ולמציאות שבה הם חיו.
האם קיים בורא לכול? את החידה הזו רצוי לפתור, והפתרון צריך להיות ברור והוא קודם כול וראשית לכול צריך להתחיל מהשאלה, מי אנחנו בכלל מעצם קיומנו כבני אנוש?
כלומר, הפתרון לחידה צריך להתחיל בנו עצמנו מתוך תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלנו.
כשהמסקנה הנובעת מכך היא, שבן האנוש שואף מבחינה תודעתית למצב צבירה של היקום.
מצב הצבירה שאליו שואף בן האנוש הוא מודעות עצמית ונצחיות.
אם המצב הצבירה שאליו שואף בן האנוש מבחינה תודעתית הוא מודעות עצמית ונצחיות, אז האנרגיה שאמורה הייתה להתנפץ במפץ הגדול הייתה מודעת לעצמה ונצחית, מה שמוביל למסקנה שהמפץ הגדול לא התרחש, כי ישות אנרגטית שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית לא יכולה הייתה להתנפץ כי היא נצחית, מה שמקשר אותנו לנושא הרוחני ולעצם קיומו של בורא.
מיהו הבורא? הבורא הוא  ישות אנרגטית שמודע לעצמו ולעצם קיומו ונצחי.
הבורא כנשמה השכיל לתקן את עצמו בעולם האמיתי שבו הוא נמצא ולהיות מודע לעצמו ולעצם קיומו ונצחי, ובכך הגיע להבנה מהו אותו האני העצמי שלו, זהותו כנשמה בעולם שמחוץ לעולם החיים והמוות מבחינה רוחנית.
הבורא הוא המתכנן היוצר והבורא של בית הספר מה שנקרא עולם החיים והמוות בתהליך שנקרא אבולוציה, והוא אינו משתתף והוא אינו חלק בתהליך האבולוציה מרגע הבריאה ועד סיומה, ולכן לא ניתן לפנות אליו. 
כאן בעולם החיים והמוות מבחינה אבולוציונית קוסמית, זהו בית הספר שלנו שבו אנחנו כול בני האנוש אמורים לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אישיות, כשהמטרה בסוף כול התהליך היא להיות בן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, המבין שהוא האחראי הבלעדי לתכנון חייו, שחי ברוגע ובשלווה ונצחי.
כשמבחינה רוחנית, כלומר במקביל לעולם החיים והמוות, הנשמה שלנו תעבור תיקון ושינוי ותהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית כמו הבורא.
האינטליגנציה של הבורא כוללת את כול הידע הקיים ביקום, שכוללת את תהליך האבולוציה עד סוף כול הדורות.
האינטליגנציה של הבורא מבחינה רוחנית היא הבאת הנשמות לרמת מודעות עצמית ונצחיות.
מסקנה: כדי לפתור את החידה האם קיים בורא לכול? על בן האנוש להיות מודע לעצמו ולעצם קיומו.
כלומר, להיות מודע משמעותו לצאת מתוך האינסטינקט שאיתו הוא נולד וחי ולהתחבר לזהות האמיתית, וכדי לעשות זאת בן האנוש צריך לתקן ולשנות את אישיותו.
לא ניתן להבין את עצם קיומו של הבורא ללא ההבנה לזהותנו האמיתית.
כלומר, לא ניתן להבין אם קיים בורא אם עדיין אנחנו לא יודעים מי אנחנו בכלל.
כאשר נבצע זאת נוכל לפתור לעצמנו את החידה ולהבין שקיים בורא לכול.
ובעיקר להבין שהאלוהים שאליו פונים, מדברים, ומתפללים המאמינים, ושבעקבות כך הוקמו להן כול הדתות והכתות היא דמות דמיונית בתודעתו של המאמין, ושאין לאלוהים כול קשר לרוחניות, אלא לתהליך ההתפתחות וההתחברות שעובר המאמין בעצמו ועם עצמו לקראת התיקון והשינוי האישיותי הסופי למודעות עצמית ונצחיות.
סיכום: אבולוציה היא תוכנית הלימודים של המין האנושי שהבורא תכנן יצר וברא.
הבריאה נועדה לשמש בית ספר לנשמות שצריכות לעבור תיקון ושינוי.
בעולם האמיתי כולנו נשמות.
מטרת התיקון והשינוי מבחינה רוחנית היא, להביא את הנשמה ממצב שהיא אינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, לרמת מודעות עצמית שבה היא תהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, המודעת לכך שהיא האחראית הבלעדית לתכנון חייה ונצחית, כמו הבורא.
המסר במאמר: אלוהים המוזכר בכתובים העתיקים הוא אינו הבורא מבחינה רוחנית.
אמונה באלוהים היא אינה ההבנה לעצם קיומו של בורא לכול.
אלוהים הוא דמות דמיונית בתודעתו של המאמין, שעדיין נמצא בתהליך למודעות עצמית ושאינו מבין בקיומו של בורא, אבל בעיקר לא מודע לזהותו האמיתית שאליה הוא אמור וצריך להתחבר בהמשך מסע חייו, ולכן אין לו את היכולת לפרש באופן הברור את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
לכן, כול העיסוק בתיאולוגיה אינו קשור לנושא הרוחני, אלא קשור לתהליך התפתחותי שלנו להכרות ולמודעות עצמית, תהליך שבו אנחנו מנסים להבין מי אנחנו, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
 

גלגול נשמות

גלגול נשמות.
מה זה גלגול נשמות? מבחינה רוחנית להיוולד בעולם החיים כביכול כבן אנוש ולמות, נחשב לגלגול אחד, מה שנעשה מספר רב של פעמים נחשב לגלגולי הנשמה.
כלומר, הנשמה עוברת מספר רב של גלגולים עד לתיקון הסופי שלה.
מטרת התיקון שנעשה במספר רב של גלגולי הנשמה היא להפוך את הנשמה, מנשמה שאינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה לנשמה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, האחראית הבלעדית לעצמה ונצחית.
התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר נעשה במספר רב מאד של גלגולים, כיוון שבכול גלגול נעשה תיקון מזערי יחסית בגלל שאורך החיים שלנו קצר, וגם בגלל הקושי הרב בתהליך השינוי עד למימוש והבאת הנשמה לתיקון הסופי שלה, כשבסוף התיקון הנשמה תתעורר בעולם האמיתי, ותהפוך להיות לנשמה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית.
התיקונים והשינויים שבן האנוש עובר בחייו עד למותו שנעשים בגלגול אחד, נעשים בהתאם לתוכנית לימודים שתוכננה בעבורו ומראש על ידי הבורא.
תהליך האבולוציה והקוסמי שקשורים זהו בית הספר שברא, שיצר, הבורא בעבור תיקון הנשמות.
מבחינה אבולוציונית תוכנית הלימודים שהיא תוכנית החקירה, הלמידה, וההתפתחות של המין האנושי בנויה, תוכננה, ונוצרה כך שתיקון הנשמה מבחינתה יהיה במיוחד בעבורה.
תוכנית הלימודים האבולוציונית תביא את תיקון הנשמה שאין לה כול שליטה על השינויים שהיא עוברת, שנמצאת במצב של הפנוט וצופה בכול המתרחש, תביא אותה בסוף כול הדורות, בסיום תוכנית הלימודים האבולוציונית קוסמית, ולאחר התעוררותה בעולם האמיתי, להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, ולהיות כמו הבורא ועם הבורא בעולם האמיתי.
רצוי שלא להתייחס לגלגולים קודמים.                                 
רצוי להתייחס ולהתמקד בגלגול הנוכחי שלנו מהסיבה שיש להתמקד בחיים הנוכחיים, בזהות החדשה שקיבלנו.
בכול פעם שאנחנו נולדים מחדש, כלומר עוברים גלגול, אנחנו נכנסים לתוכנית לימודים חדשה שכוללת בתוכה את כול ההבנות והתיקונים שצברנו מהגלגולים הקודמים שלנו, שמקדמת את הנשמה למטרה.
כול ניסיון להתמקד בדמות שהייתה לנו מהגלגול הקודם, יגרום לנו קונפליקט תודעתי, כיוון שאותו בן אנוש בגלגול הנוכחי הוא כבר אינו אותה הדמות מהגלגול הקודם, והוא אינו נמצא במציאות מהגלגול הקודם, כלומר במציאות הקודמת שהייתה לו, לכן חשוב להבין זאת ולהתמקד בגלגול הנוכחי.
מסקנה: להיוולד מחדש, לחיות את החיים ולמות, נחשב לגלגול אחד של הנשמה.
סיכום: מבחינה רוחנית, תוכנית החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית קוסמית, היא תוכנית התיקונים, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר של כול נשמה ונשמה למודעות עצמית ונצחיות, שברא, יצר הבורא.
כול נשמה ונשמה מבחינה תודעתית הופנטה על ידי הבורא באמצעות שדר אנרגטי טלפתי, והיא נכנסה למציאות וירטואלית, כסרט שהוא תלת מימד כשהבמאי הוא הבורא, שבו הנשמה היא כביכול דמות בן אנוש שנמצא וחי במציאות שיש בה כביכול חיים ומוות, מה שנחשב כגלגול חיים אחד.
מטרת התוכנית של הבורא היא לגרום לנשמה שלא מודעת לעצמה ולעצם קיומה, להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה, שאחראית הבלעדית לעצמה ונצחית כמו הבורא.
בסוף כול גלגולי הנשמה ולאחר כול התיקונים והשינויים שהנשמה אמורה לעבור, הנשמה תתעורר מההפנוט שבה היא הייתה שרויה בעולם האמיתי עם שאר הנשמות שהיו צריכות לעבור תיקון ולצידו של הבורא שהוא נשמה נצחית.
המסר במאמר:
להיוולד, לחיות את החיים ולמות, במספר רב של פעמים עד לתיקון הסופי של הנשמה נחשב לגלגולי הנשמה.

אלוהים

אלוהים.
מיהו האלוהים? דמות האלוהים קשורה באופן ישיר לתהליך ההתפתחות שלנו ואין לה כול קשר למציאות האמיתית.
לדעתם של המאמינים האלוהים שהם מדברים, פונים, ומתפללים אליו הוא אשר יצר וברא הכול.
כשמזכירים את אלוהים הכוונה לישות ממימד אחר שאחראית על כול הקיים והמתרחש ביקום.
האמונה באלוהים אינה נעשית מתוך הבנה, כי אמונה היא אינה הבנה, ולכן לא ניתן רק מתוך האמונה בלבד לפתור את החידה לעצם קיומו.
המסקנה מתוך ניסיון החיים והידע שצברתי בתהליך למודעות עצמית שלי עם עצמי היא, שאלוהים הוא דמות דמיונית בדמיונו של המאמין שמדבר, פונה ומתפלל לעצמו, אך הוא אינו מודע לכך, מה שממחיש את הקונפליקט, הניגוד התודעתי, המתרחש בדמיונו של המאמין בשלב זה שהוא נמצא בו בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות במסע שלו בחיפוש אחר ההתחברות לזהותו ולמציאות האמיתית ומשמעות לחייו.
איך רצוי שיהיה? רצוי לחקור וללמוד איך לפרש נכון מי אנחנו ולהתחבר לזהותנו האמיתית, כי בשלב זה בתהליך ההתפתחות שלנו אנחנו עדיין איננו יודעים לפרש לעצמנו באופן הברור מהי זהותנו, ולכן אין לנו גם את היכולת לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
למה יצר בן האנוש את האלוהים? כי האלוהים מבחינתו הוא תוצר של אירועים על טבעיים, אמונה בניסים שקרו, הצורך בהשגחה, כשהדבר נעשה שלא מתוך ההבנה שאין תופעות על טבעיות ואין ניסים, אלא שהכול הוא תהליך טבעי, אך לא הכול מובן בשלב זה.
האלוהים הוא גם תוצר של הסדר הקבוע שכביכול קיים במערכת השמש וביקום כולו, אבל אין סדר קבוע לא במערכת השמש ולא ביקום, כי הכול משתנה למרות כשמסתכלים על היקום וזה נראה ככה.
אלוהים הוא גם תוצר דמיוני של כתובים עתיקים שאנשים בהיסטוריה האנושית העלו והביעו בכתב את דעותיהם, את רגשותיהם, מחשבותיהם, ודמיונם מתוך האירועים שקרו, תוצאה של פרוש שגוי למחשבות בניסיון לתת הסבר לאותה תקופה.
אלוהים והדתות הם גם תוצר שהומצאו כיוון שהמאמינים צריכים וזקוקים לריגושים לשם טקס הפולחן הרגשי, כי המאמין חרד וזקוק לחיזוק ולחמלה.
אלוהים הוא גם דמות דמיונית בתודעתו של המאמין שמאפשרת לו להתפלל ולפנות אליו, כי אישיותו של המאמין התנפצה לה למגוון רחב של דמויות, וזאת כתוצאה מהרגשות הפנימיים שהם הרגשות החיוביים והרגשות השליליים, התפילה לאלוהים מאפשרת סנכרון של כל הדמויות הדמיוניות שבתודעתו של המאמין והכוונתם ופניתם לדמות אחת, לאותה הדמות הדמיונית האלוהית, שהמאמין פונה ומתפלל אליה במסע להתחבר לאני העצמי שלו.
אלוהים הוא גם דמות שהמאמין פונה ומתפלל אליו, כי הוא אינו יודע מה מצפה לו לאחר המוות.
אלוהים הוא גם דמות שהמאמין פונה ומתפלל אליו, כי במחשבתו עליו לבטל את עצמו עוד בחייו למען האלוהים, כדי להתחבר אליו לאחר המוות, לכן הוא עובד אותו בחייו, במטרה שלאחר מותו יהיו לו נקודות זכות, ועוד. 
שלב מתקדם יותר בהתפתחות האנושית יהיה, כאשר בן האנוש יתקן את אישיותו ויתחיל לדבר לעצמו, מה שיאפשר לו לנטרל את הקונפליקט ולהתחבר לעצמו, לזהותו ולמציאות האמיתית, מה שיאפשר לו בריאות ואריכות חיים, כשהשאיפה היא מימוש מהות ומטרת החיים שהיא לשם המודעות העצמית וביטול הזקנה ונצחיות, ואז דמות האלוהים הדמיונית תעלם לה.
למה? כיוון שבשלב זה של בתהליך ההתפתחות רמת המודעות מאפשרת להתייחס לעצמנו ולמציאות באופן הרגשי, האמוציונלי, ולכן הפרוש וההתייחסות העצמית של המאמין היא אינה עניינית, אלא נעשית מתוך הזיה רגשית, ולכן היא אינה מתאימה לזהות ואינה מותאמת למהות ומטרת החיים, ולכן השפיות אינה מתאפשרת.
איך רצוי שיהיה? שלב מתקדם יותר בתהליך ההתפתחות שלנו למודעות עצמית יהיה, כאשר נתקן את אישיותנו, תיקון שיאפשר לנו להיות רגועים ולא רגישים, רציונאליים ולא אמוציונאליים, ושההתייחסות לעצמנו תהיה עניינית, מה שיאפשר לנו להתאים את אורח החיים שלנו למהות ומטרת החיים האמיתיים.
מסקנה: האמונה אינה מאפשרת את ההבנה.
דמות האלוהים קשורה באופן ישיר לתהליך ההתפתחות, ואין לה כול קשר למציאות האמיתית.
סיכום: ברמת המודעות הנוכחית של המאמין כיום, אישיותו בנויה לכך שהוא רגיש ואמוציונלי, שאינו מתייחס באופן הענייני לעצמו, ולכן ההתייחסות שלו למהות ומטרת החיים אינה תואמת את המציאות האמיתית.
השפיות יכולה להתאפשר למאמין רק כאשר הוא יתקן את אישיותו וילמד ויכוון את גופו לרוגע הפנימי שלא כולל בתוכו את הרגשות החיוביים והשליליים, כשהרוגע הפנימי מאפשר את הרציונאליות וההתייחסות העניינית לעצמנו ולמציאות.
המסר במאמר: אלוהים הוא דמות דמיונית בתודעתו של המאמין שנמצא במסע פנימי כדי להבין מיהו, כי הוא אינו מודע לזהותו האמיתית שאליה הוא אמור להתחבר, ולכן אין לו את היכולת לפרש לעצמו באופן הברור את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
המאמין יצר את האלוהים ולא אלוהים יצר את המאמין.