חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות כתות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כתות. הצג את כל הרשומות

דגל

דגל.
מה מסמל דגל? דגל הוא יריעת בד שצבועה בגוונים, עיטורים וצורות, שמונח לרוב על הקצה העליון של התורן.
מקורו ותפקידו ההיסטורי של הדגל היה לסמן את מיקומה של קבוצת אנשים.
השימוש בדגל החל בשדות הקרב, שנועד לסימון לשם ההפרדה בין היריבים.
יש האומרים שהוא הומצא על ידי הסינים או ההודים בתקופה העתיקה.
תפקידו המקורי ומטרתו של הדגל היה מתן עזרה בזיהוי.
הדגל הוא סימלם של דתות, כתות, מדינות, צבאות, פלוגות, גדודים, תנועות, קבוצות אידיאולוגיות, מחלקות, קבוצות ספורט, ועוד.
דגל מסמל אידיאולוגיה.
אנשים היו בעבר וגם כיום מוכנים למות למען הדגל, שמסמל בעבורם את האידיאולוגיה שמשקפת את דעתם, ואף היו נאבקים בגאווה לשאת אותו בשדה הקרב, וזו הייתה מבחינתם מוכנות להקרבה עצמית למען המטרה האידיאולוגית שלשמה הם מוכנים ולמות.
הדגל מסמל גם על אחיזת טריטוריה של קבוצת אנשים.
חשוב להבין שהמין האנושי הוא קהילה אחת, ושכוכב הלכת שעליו אנחנו נמצאים לא שייך לאף אחד, אנחנו בסך הכול דיירים שחיים עליו.
מה עוד צריכה האנושות לעבור כדי להבין זאת?
רק כאשר בן האנוש יבין מהי זהותו האמיתית הוא לא יצטרך לשאת יותר דגל.
רק כאשר האנושות תבין את מהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית לא יצטרכו יותר לשאת דגל.
רק כאשר בן האנוש יתחבר לזהותו האמיתית הוא יוכל לפרש באופן ברור יותר, שפוי יותר, את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, ואז הוא לא יצטרך לשאת יותר דגל.
למה? כי אין כמו הדגל לשקף את ההפרדה והפרוד בין בני האנוש בעולם.
למה? כי אין כמו הדגל להמחיש את הגזענות הקיימת בעולם, והארגון שמשקף זאת מכול הוא האו"ם.
האומות המאוחדות שלו דגל משלו, ממחיש בברור את הפרוד בין כול בני האנוש עם התצוגה של הדגלים בטריטוריה שלו, של דגלי המדינות הקיימות בעולם. 
מסקנה: הדגל שהוא יריעת בד שמונף בקצהו העליון של התורן, ממחיש עד כמה בן האנוש נמצא במצב של הזיה רגשית, ועד כמה המציאות שבה הוא חי היא אשליה.
סיכום: עוד בגיל צעיר חינכו, לימדו, ואילפו ילדים בכול מדינות העולם לעמוד דום מול הדגל ולתת לו את הכבוד הראוי לו, בעיקר באירועים טקסיים.
הדגל נוצר לשם ההמחשה שבן אנוש אחד הוא שונה מהשני.
המחשה זו היא שגויה, כיוון שכול האנושות, כול המין האנושי בעולם שייך לאותו הזן, לכן כול מי שרואה את עצמו אחר ושונה ומבדיל את עצמו הוא הגזען, לרוב הוא לא מודע לכך.
כדי שהגזענות תעלם מהעולם רצוי תחילה לבטל ולהסיר את הדגלים.
המסר במאמר: אין כמו הדגל להמחיש את הגזענות הקיימת בעולם בין בני האנוש.
רק כאשר בן האנוש יהיה נטרלי, ולא משייך את עצמו לאף דת ו/או לאום ו/או אידיאולוגיה כזו או אחרת שהדגל הוא הסמל שמייצג את אותה הקבוצה הנבדלת שאליה הוא משתייך ופריד עצמו משאר המין האנושי, רק אז המציאות שבה נחייה תשודרג לשלב התפתחותי מתקדם יותר, רגוע יותר.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה ללא דגלים ומשמעותו פחות סבל אנושי בעולם.
סמל הגזענות זה דגל.
 

גזענות

גזענות.
מהי גזענות? המין האנושי מכיל בתוכו את כול בני האנוש בעולם, כלומר כול בני האנוש בעולם הם קהילה אחת.
לכל בני האנוש בעולם יש מהות ויש להם מטרה משותפת לחייהם, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
כיום זהותנו האמיתית אינה ברורה לנו, ולכן היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן שגוי.
כתוצאה מכך נוצר הפילוג הקיים כיום בין בני האנוש בעולם, פילוג זה יצר את הגזענות.
גזענות נוצרת כאשר בן האנוש כיחיד או כקבוצה מוציאים את עצמם מהקולקטיב של קהילת המין האנושי מסיבה שבעיקרה היא רגשית, אמוציונלית, שגורמת לגזען לפרש את עצמו ואת המציאות באופן מעוות.
למה, כי זהותנו היא אישיות רגועה, רציונלית, אישיות שהיא אינה מייצרת ומפעילה את הגוף באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים, מה שמאפשר לה את השפיות.
מסקנה: גזענות נוצרת כאשר מסיבה רגשית שבעיקרה נובעת מהרגשות השליליים, מוציא עצמו בן האנוש מהקולקטיב של קהילת המין האנושי.
לסיכום: הגורמים לגזענות הם רבים ומגוונים, אך הסיבה העיקרית לגזענות הקיימת בעולם היא חוסר ההבנה לזהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מצב זה יוצר מציאות שבה לכול אחד פרוש משלו לזהותו ולמציאות, מה שגרם להקמתן אל אידיאולוגיות רבות ומגוונות ולחלוקת המין האנושי למדינות, לקבוצות, לדתות, לכתות ועוד, ולשנאה ולהפרדה בין בני האנוש בעולם, מה שהוביל לגזענות הקיימת בעולם כיום.
המסר במאמר: כאשר נבין מהי זהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נוכל לתקן את אישיותנו ובכך להתחבר אליה, מה שיאפשר לאיחוד המין האנושי מחדש ולגזענות להיעלם מהעולם.
  


גורו

גורו.
איך רצוי להתייחס לנושא? גורו נחשב כמנהיג דתי, מיסטי, רוחני שכמומחה בתחומו הוא מלמד ומדריך את קהל מאמיניו בתובנות שאליהן הוא הגיע במהלך חייו.
גורו נחשב כאחד שיש לו את היכולת להוציא את מאמיניו מהחושך אל האור.
גורו יכול להיות גבר והוא גם יכול להיות אישה.
למה אנשים צריכים וזקוקים לגורו? בעיקר כי אנשים מחפשים משמעות לחייהם.
גורו זהו שם תואר שמשקף דמות דמיונית שאותה הגורו מנסה לממש במציאות שבה הוא חי, התואר משקף תדמית שהגורו יצר לעצמו שמוצגת לקהל המאמינים או שקהל המאמינים יצרו בעבורו, ואין לתדמית כול קשר לזהותו האמיתית.
רצוי לזכור שמבחינתו של הגורו הוא גם נמצא בחיפוש עצמי.
ההתייחסות למי שהגיע לתובנות מסוימות בחייו שיכולות לקדם אותו ואותנו, רצוי שתהיה ללא שם תואר וללא קהל מאמינים, כלומר כול ניסיון לצבור קהל מאמינים שילכו בדרכו נעשה מתוך הצורך להנהיג.
כשמישהו רוצה להנהיג המעשה נעשה מתוך הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, האגואיסטית והאינטרסנטית שמושגת באופן מניפולטיבית וזאת כדי לשלוט באנשים.
אנחנו נולדים ומחונכים בבית ובחברה שיש בהם ערכים תרבותיים כאלו ואחרים, המסע והחיפוש שלנו הוא אחר האפשרויות האחרות שיובילו אותנו באמצעות האירועים שאנחנו חווים בחיינו למודעות עצמית ולאמת.
רצוי לזכור שללא האירועים שמתרחשים בחיינו לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח, כלומר אנחנו במתכוון יוצרים לעצמנו אירועים שאנחנו לוקחים בהם חלק ופוגשים אנשים כדי שנוכל ללמוד על עצמנו בעזרם.
לכן, להאמין בגורו משמעות הדבר שהמאמין מאמין אבל עדיין הוא לא הגיע להבנה שעליו לסמוך אך ורק על עצמו ולא ללכת אחרי אף אחד.
מסקנה: גורו הוא שם תואר למי שקיים בו אגו, שזקוק לקהל מאמינים שאותם הוא רוצה להנהיג וזאת כדי להיות השולט בקהל המאמינים מתוך אינטרס כזה או אחר.
סיכום: החיפוש אחר משמעות לחיים הביא למצב שבו יקומו אנשים שיקראו לעצמם גורו ויסחפו אחריהם מאמינים, אך רצוי לזכור שאם מאמינים במישהו עדיין לא הגיע השלב שבו אתם יכולים לסמוך על עצמכם.
המסר במאמר: גורו היו קיימים בעבר, גורו קיימים כיום, וגורו יהיו קיימים בעתיד, כול עוד אנשים יצטרכו גורו.
כאשר נגיע לשלב התפתחותי שבו נבין מהי זהותנו והמציאות האמיתית לא נצטרך גורו.
 

הבורא ההוכחה האמיתית לקיומו

הבורא ההוכחה האמתית לקיומו.
איך אפשר לפתור את החידה לעצם קיומו של בורא לכול? כשמתכוונים לבורא הכוונה היא לישות "אנרגטית" שתכננה, שיצרה ובראה אותנו בני האנוש את העולם שבו אנחנו נמצאים וחיים ואת היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, בורא שתכנן ושאחראי לכול המתרחש מרגע היצירה ועד לסיומו של העולם והיקום מלהתקיים.
כדי לפתור את החידה לעצם קיומו של בורא לכול, אנחנו צריכים להתחיל לפתור לעצמנו כמה חידות, ולכן עלינו להתחיל מעצם היווצרותנו וקיומנו.
חידה ראשונה, איך נוצרו החיים מבחינה אבולוציונית, שזה בית הספר שלנו למודעות ונצחיות?
החיים נוצרו כאשר בשלו להם התנאים על פני העולם שלנו ליצירת הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה, הרכב אנרגטי זה בשלב מסוים התפצל לו להרכב זכרי והרכב נקבי.
פיצול להרכב נקבי והרכב זכרי אפשר את ההזדווגות ביניהם ואת ההתרבות.
בעת ההזדווגות בין הזכר והנקבה נוצרה לה התודעה ובנייתו של הגוף הפיזי.
מהי התודעה? התודעה היא אנרגיה הזהה לאותה האנרגיה שיצרה את העולם.
כלומר, התהליך האינסטינקטיבי שמתרחש לו בעולמנו על מגוון הרחב של האפשרויות הקיימות בו נוסף לנו הוא ליצור את התנאים שיאפשרו את שכפולה של אותה האנרגיה שממנה נוצר הכול.
שיכפול זה מאפשר את יצירת מצב הצבירה.
כלומר, מצב הצבירה של העולם והיקום הוא אינו גז, נוזל, מוצק ופלזמה, אלא אנרגיה ניטראלית נקייה, אנרגיה הזהה לאותה האנרגיה שממנה נוצר הכול.
חידה שנייה, ממה מורכב בן האנוש, מה מהות ומטרת החיים?
בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה שהיא מי שאנחנו זהה לאותה האנרגיה ניטראלית ונקייה, שממנה נוצר הכול.
מבחינה אבולוציונית, התודעה שהיא מי שאנחנו היא מצב הצבירה שהטבע יצר.
הגוף הוא אמצעי ביולוגי, כלי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
התודעה בעת התרחשות תופעת המוות משתחררת ועוזבת באופן אינסטינקטיבי את הגוף המת.
התודעה זקוקה לגוף כדי שישמש לה כהשתקפות, כמראה, לשם התיקון, לשם הטרנספורמציה, לשם השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות באמצעות תהליך החיים וזה מהות ומטרת חיינו.
כלומר, מטרת החיים היא שהתודעה שהיא מי שאנחנו שאינה מודעת ולכן היא אינה נצחית מהרגע שנולדנו, תהפוך להיות ישות אנרגטית שמודעת ונצחית.
חידה שלישית, מה כול זה קשור לרוחניות?  
שאלת השאלות היא האם האנרגיה הניטראלית הנקייה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, יכולה הייתה ליצור את מה שאנחנו מכנים העולם והיקום?
התשובה היא שכן, כי ישות שמודעת ונצחית שאינה יכולה להתנפץ לרסיסים יצרה מציאות שממנה כביכול האנרגיה הניטרלית הנקייה התנפצה ושממנה נוצר הכול.
לכן, הקשר לרוחניות הוא בכך שהמפץ האנרגטי לא היה יכול להתרחש.
כלומר, כול מה שאנחנו עדים לו מתקיים אך ורק בדמיוננו, כנשמות.
חידה רביעית, אז מה באמת כן קורה לנו מבחינה רוחנית?
בעולם האמיתי כולנו נשמות, ישנן נשמות שהן מודעות לעצמן ולעצם קיומן וישנן כאלו שאינן.
הבורא הוא ישות אנרגטית שמודע לעצמו ולעצם קיומו ונצחי.
הבורא, תכנן, יצר, ברא, בתודעתו בדמיונו תכנית לימודים שבה כול נשמה שאינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה תעבור תיקון, תעבור טרנספורמציה, תעבור שינוי שבתהליך כביכול אבולוציוני היא תהפוך להיות לנשמה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית.
תכנית לימודים זו של הבורא מאפשרת לו להפנט כול נשמה שצריכה לעבור תיקון, ולשדר לתודעתה שדר טלפתי שבו היא תצפה בסרט תלת מימד, כהולוגרמה, שבה היא תיוולד, תחייה, ותמות כביכול כבן/ת אנוש בעולם החיים, מה שנקרא גלגול נשמה אחד, שבו היא תעבור תיקון מסוים, כאשר תהליך זה ימשך על פני מספר רב של גלגולים בתהליך האבולוציוני עד לתיקון הסופי והתעוררותה של הנשמה מההפנוט, כאשר היא מודעת לעצמה ולעצם קיומה, ונצחית כמו הבורא.
חידה חמישית, האם קיים אלוהים? התשובה היא שמבחינה אבולוציונית, לא.
האם קיים קשר בין הבורא שהזכרתי לאלוהים? לאלוהים לדתות ולכתות אין כול קשר לבורא ולנושא הרוחני, נושא זה קשור אך ורק לתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
אמונה באלוהים אינה מאפשרת את פתרון החידה וההבנה לעצם קיומו של בורא לכול.
תהליך האמונה באלוהים ואורח החיים הדתי, במהותו הוקם כדי ליצור שלב מתקדם יותר בתהליך למודעות עצמית והתפתחותית לשם ההבנה מהו אותו האני העצמי שלנו ולהתחבר אליו, בתהליך אחר החיפוש לפירוש לזהותנו ולמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, מהבחינה האבולוציונית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מרגע הבריאה ועד לסיומה של הבריאה, הבורא אינו משתתף בתוכנית הלימודים שהוא יצר, ברא, לכן הדיבור, הפניה, והתפילה אינה רלוונטית ואינה אפקטיבית, כי המאמין פונה לעצמו אך הוא אינו מודע לכך.
ללא ההבנה לזהותנו ולמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, לא ניתן יהיה להבין את הנושא הרוחני, כלומר לא ניתן יהיה להבין את הנושא הרוחני ולפתור את החידה לעצם קיומו של בורא לכול עוד לפני שאנחנו יודעים מי אנחנו ומהי המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים.
מסקנה: בן האנוש יצר את אלוהים, ואילו הבורא יצר את בן האנוש העולם והיקום.
סיכום: ללא ההבנה לזהותנו האמיתית לא יהיה ניתן לפתור את החידה, האם קיים בורא לכול.
כול ניסיון להבין קודם כול את הנושא הרוחני לפני ההבנה לזהות האמיתית שלנו יתפרש באופן שגוי, כי ההתבוננות היא פנימית.
המסר במאמר: קיים בורא לכול שזו אנרגיה ניטרלית ונקייה, וזה המצב הצבירה שממנו נוצר העולם והיקום, אנרגיה שכביכול התנפצה ושעלינו להגיע אליה מתוך תיקון האישיות המנופצת שלנו.