חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות מדינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדינה. הצג את כל הרשומות

מדינה

מדינה.
מהי מדינה? ההגדרה למדינה היא, קבוצת אנשים שגרים בטריטוריה מוגדרת, שהחליטו שהשטח שהם אימצו לעצמם שייך אך ורק להם.
המשמעות להגדרת מדינה היא, שליט, נשלטים, שלטון, אידיאולוגיה, שטח, גבולות, חומות, גדרות, דגל, המנון, וצבא שישמור על הטריטוריה מפני הפולשים, האויבים.
מהיכן הרעיון? מדינה היא יצירה דמיונית, שהומצאה על ידי אותם האנשים שרצו להבדיל את עצמם ולחיות בטריטוריה המוגדרת כשלהם בלבד, אך זו אשליה.
מדינה היא מילה שמשקפת את המתרחש בתודעתו המחולקת של בן האנוש, כי אם הוא מחלק את כוכב הלכת, אז המעשה משקף פרוש שגוי של הזהות והמציאות.
מדינה היא מילה שמשקפת את פחדיו, מחשבותיו, ודמיונותיו של בן האנוש, המתנשא והמרגיש רדוף על ידי אויביו.
מהי המציאות האמיתית? במציאות האמיתית כול בני האנוש בעולם הם קהילה אחת ללא המדינות שמפרידות ביניהם, למרות הבדלי רמת המודעות הקיימת.
למה? כיוון שלכולנו יש מטרה משותפת שעלינו לשאוף אליה, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
בתקופה זו של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו חיים את חיינו על פי הרגשות הפנימיים שבנו.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו? הגוף שלנו הוא בית חרות לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, שגורמים לנו למצבי הזיה, ולהתנהגות שמשתנה בהתאם לכול סוג רגש, מה שמנתק אותנו מזהותנו האמיתית שאמורה להיות רגועה וללא הרגשות החיוביים והשליליים.
נרקומן מזריק את הסם באמצעות מזרק לווריד, ואז הוא מכניס את עצמו למצב של הזיה.
כשאנחנו מרגישים אנחנו מייצרים את הרגשות, שהם גם כן סם בתוך גופנו, ואז אנחנו נכנסים למצבי הזיה רגשית.
כשאנחנו נמצאים במצב שבו הגוף שלנו אינו מכוון אין באפשרותנו להיות שפויים.
הרגשות הם פנימיים, הם אישיים, הם אינדיבידואלים, שרק אנחנו יכולים להרגיש אותם.
כלומר, אף אחד אחר מלבדנו אינו יכול להרגיש את מה שאנחנו מרגישים.
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים והשליליים.
הרגשות החיוביים כוללים את רגש האהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
הרוגע הפנימי מתאפשר לנו כאשר אנחנו לא מייצרים את הרגשות הפנימיים שבו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות רציונליים ואת השפיות.
השפיות היא תוצאה של המסקנות האמיתיות, לאחר עיבוד הנתונים האמיתיים שמהם אנחנו ניזונים.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית.
כאשר אנחנו מחוברים לזהותנו האמיתית, מתאפשרת לנו היכולת לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
מה כל זה קשור למדינה? הסיבה העיקרית שבגללה קמו להן המדינות, היא הרגשות.
הרגשות הפנימיים שבנו הם שגרמו לנו לחלוקת הקהילה לקבוצות רבות ולהקמת מדינות, שהוקמו בעיקר בעקבות הרגשות השליליים שבנו, כמו רגש הפחד והרגשת הנרדפות.
רגשות אלו גרמו לאנשים ליצור לעצמם כביכול אויבים.
אויב הוא תוצר של רגש הפחד, מכך שאנחנו מרגישים שרודפים אותנו, ואז המחשבה היא שתפיסת טריטוריה ושמירה עליה תגן עלינו, אך זו אשליה.
רצוי לזכור, שמי שפוחד פוחד אך ורק מעצם ההרגשה הפנימית שבו, ולכן הוא פוחד מעצמו בלבד, והוא מרגיש רדוף והוא האויב של עצמו, והמציאות שהוא יוצר משקפת את המתרחש בתודעתו, בפרוש שגוי לזהותו ובפרוש שגוי למציאות.
מצב זה משקף את הקונפליקט, הניגוד התודעתי, שנמצאת בה האנושות בשלב זה בתהליך ההתפתחות שלה.
מודעות עצמית מאפשרת את ההבנה הזו.
כשזו ההרגשה והמחשבה הקולקטיבית האנושית, האנושות חיה את חייה במצב של הזיה שגורמת לדמיון.
דמיון זה מוביל ליצירת מציאות שהיא אשליה.
כתוצאה מהקמת המדינות, כול מדינה ציירה לעצמה דגל על בד שמבדיל אותה כמדינה משאר הקבוצות האחרות.
אין כמו הדגל הלאומי כדי לסמל את הגזענות הקיימת בעולם.
אין כמו ההמנון הלאומי כדי לסמל את הגזענות הקיימת בעולם.
אין כמו תדמית החייל שמסמלת עד כמה זו אינה זהותו האמיתית.
אין כמו מלחמה שמסמלת עד כמה זו אשליה שהיא אינה המציאות האמיתית.
אז איך רצוי שיהיה? התיקון הוא אישיותי, כלומר רק לאחר שנלמד להיות רגועים, רציונליים וענייניים, ותתאפשר לנו השפיות, הפחד והרגשת הנרדפות הפנימית שבנו ייעלמו.
כאשר נהיה שפויים ייעלמו להם האויבים.
כאשר נגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה לא יהיה צורך במדינות עם גבולות וגדרות וחומות שצבא שומר עליהן, ואז ייעלמו להם הסמלים שמשקפים את הגזענות המוצגים כהמנון וכדגל.
רק אז לא נצטרך חיילים ומלחמות, כי נבין שכול זה אשליה.
מסקנה: מדינה משקפת טריטוריה שקבעו לעצמם אנשים, שקיים בהם קונפליקט שבין הרגש הטוב והרגש הרע.
אנשים שמחולקים תודעתית בין הרגש הטוב והרגש הרע, מדמיינים שביכולתם לחלק את כוכב הלכת לאזורים, אך הגבול שמשתקף במציאות שהם יצרו משקף את בן האנוש המחולק באישיותו.
סיכום: ביטול ייצור הרגשות הפנימיים שבנו, שמסממים אותנו וגורמים לנו להתנהג באופן סהרורי, יאפשר לנו להגיע לרוגע הפנימי.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לעצמנו, למי שאנחנו באמת, ומאפשר את הרציונליות.
הרציונליות מאפשרת את ההתייחסות העניינית למהות ומטרת החיים.
שלב התפתחותי מתקדם זה יאפשר לנו את השפיות.
השפיות תיצור את ביטול המדינות, כשהדגל וההמנון מסמלים אותן.
המסר במאמר: במציאות האמיתית אין מדינות שמפרידות בין בני האנוש בעולם.
לחיים יש מהות ויש לחיים מטרה, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
בשלב זה הלכנו לאיבוד, ואנחנו נמצאים בהזיה רגשית, וחיים במציאות שהיא אשליה.
כשתיקון האישיות יעשה ולא יהיו מדינות, דתות, כתות, דגלים, המנונים, גבולות, גדרות, חומות, צבאות עם חיילים וכלי נשק להשמדה המונית, רק אז נעבור לשלב התפתחותי מתקדם יותר של חיים רגועים ושלווים יותר, ונגאל את עצמנו מהייסורים שאנחנו מביאים על עצמנו.
  

שוויון חברתי

שוויון חברתי.
מהו שוויון חברתי? המילה שוויון מתייחסת לשווה, שווה פירושו זהה.
האם אנחנו זהים? התשובה היא שאנחנו לא זהים.
האם אנחנו שווים? התשובה היא שאנחנו לא שווים.
ולכן הסיסמה שוויון חברתי אינה יכולה להתקיים במבחן המציאות האמיתית.
כלומר, התייחסות חברתית שוויונית שהיא זהה לכולנו, אינה יכולה להתקיים באף שיטת מחייה שתאפשר את אורח החיים הרגוע והשלו ואת החיים הבריאים.
שיטה שוויונית שזהה לכולם ניתנת ליישום באמצעות חינוך, תכנות, אילוף בן האנוש, ואפשר לראות זאת בשיטות מחיה הקיימות גם כיום.
עלינו להתאים לעצמנו אורח חיים שיקנה לנו את אפשרות החקירה, הלמידה, וההתפתחות האישית והחברתית, כלומר אין אנשים שהם זהים, אולי דומים שהם מאותו המין.
כדי לתכנן באופן האישי את אורח החיים הבריא, רצוי להבין איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק  את הגוף הפיזי שלנו, רק אז נוכל מבחינה חברתית להתאים לעצמנו את אורח החיים הבריא.
כאשר הגוף הפיזי שלנו יהיה מותאם לאורח החיים הבריא, תתאפשר לנו יכולת ההתאמה למימוש מהות ומטרתם חיינו, ויצירת מציאות מתאימה לכך. 
ההתייחסות האישית ו/או החברתית, צריכה להתבסס על אורח חיים בריא.
כלומר, לחיים יש מהות ויש להם מטרה, וכול אחד בוחר לעצמו את הדרך למימוש עצם קיומו.
רצוי לזכור שבשלב זה עדיין לא ידועה לנו מה מהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית, חוסר ודאות זה יוצר בלבול, והבלבול משתקף בשיטות המחיה למיניהן שיצרנו לעצמנו לאורך כול ההיסטוריה האנושית.
כלומר, רצוי ליצור לעצמנו מציאות שבה אורח החיים שלנו יהיה בריא ויתאים למהות ומטרת החיים.
ללא התובנות בנושאים אלו, כל שיטה שניצור תתנפץ לנו במבחן המציאות האמיתית.
מהם החיים הרגועים ושלווים, ומה מהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית? ניתן לקרוא את התובנות שלי במגוון המאמרים שכתבתי בנושאים אלו.
תמצית מנושאים אלו: רוגע, הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים ומפעילים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
הרוגע מאפשר לנו את השפיות ולהתחבר לזהותנו האמיתית.
שלווה, משלימה את הרוגע הפנימי והיא כוללת בתוכה את הנושאים הבאים, תזונה, שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, חיים ללא לחץ של זמן, חיים ללא דאגה קיומית והישרדותי ועוד.
מהות ומטרת החיים, לתהליך האבולוציה יש מטרה, וכדי לממש את המטרה נוצרו להם החיים, ולכן לחיים יש מהות.
המהות היא שבן האנוש יעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, שנולד וחי מתוך אינסטינקט ומתנהג באופן אוטומטי, לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, האחראי הבלעדי לתכנון חייו, כשהמטרה היא להכיר ולהביא את הגוף הפיזי שלנו לביטול תהליך הזקנה ולהיות נצחי.
מצב זה יאפשר לנו להיות נצחים גם לאחר התרחשות תופעת המוות מבחינה קוסמית ואת הנצחיות כנשמה מבחינה רוחנית.
כדי לממש זאת, עלינו להתאים לעצמנו אורח חיים שמתאים לנו, ותואם למהות ומטרת החיים, וזו תהיה המציאות האמיתית.
מסקנה: שוויון חברתי משמעות הדבר זהות שהיא זהה לכולם.
אבל, כיוון שאנחנו לא זהים אלא דומים ומאותו המין על מגוון זניו ובעלי מודעות עצמית שונה, לא ניתן יהיה ליצור שיטה שמתאימה לכולנו כאחד.
שיטות משטר שמתאימות לכולם כבר נוסו בעבר ואף קימות כיום, מתוך מחשבה שניתן לחנך, לתכנת ולאלף את האזרח באמצעות חוקים ו/או מצוות ו/או פקודות וליצור לעצמו זהות ומציאות בהתאם.
רצוי להבין מהו אותו אורח החיים הבריא לנו שמתאים לזהות האמיתית שלנו.
כשנגיע לשלב התפתחותי שפוי ומתקדם זה, נוכל להבין מהי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, ובכך להתאים את עצמנו למציאות זאת ולממש את מטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
סיכום: בשלב זה של תהליך ההתפתחות האבולוציונית שלנו, שיטה שוויונית שהיא זהה לכולם היא אינה תואמת את זהותנו והמציאות האמיתית.
לכן, שיטות נוצרות ומתנפצות להן במבחן המציאות האמיתית, מה שגורם סבל רב.   
המסר במאמר: שיטה שוויונית, אורח חיים שזהה לכולם הוא אינו מתאים לזהותנו האמתית.

דגל

דגל.
מה מסמל דגל? דגל הוא יריעת בד שצבועה בגוונים, עיטורים וצורות, שמונח לרוב על הקצה העליון של התורן.
מקורו ותפקידו ההיסטורי של הדגל היה לסמן את מיקומה של קבוצת אנשים.
השימוש בדגל החל בשדות הקרב, שנועד לסימון לשם ההפרדה בין היריבים.
יש האומרים שהוא הומצא על ידי הסינים או ההודים בתקופה העתיקה.
תפקידו המקורי ומטרתו של הדגל היה מתן עזרה בזיהוי.
הדגל הוא סימלם של דתות, כתות, מדינות, צבאות, פלוגות, גדודים, תנועות, קבוצות אידיאולוגיות, מחלקות, קבוצות ספורט, ועוד.
דגל מסמל אידיאולוגיה.
אנשים היו בעבר וגם כיום מוכנים למות למען הדגל, שמסמל בעבורם את האידיאולוגיה שמשקפת את דעתם, ואף היו נאבקים בגאווה לשאת אותו בשדה הקרב, וזו הייתה מבחינתם מוכנות להקרבה עצמית למען המטרה האידיאולוגית שלשמה הם מוכנים ולמות.
הדגל מסמל גם על אחיזת טריטוריה של קבוצת אנשים.
חשוב להבין שהמין האנושי הוא קהילה אחת, ושכוכב הלכת שעליו אנחנו נמצאים לא שייך לאף אחד, אנחנו בסך הכול דיירים שחיים עליו.
מה עוד צריכה האנושות לעבור כדי להבין זאת?
רק כאשר בן האנוש יבין מהי זהותו האמיתית הוא לא יצטרך לשאת יותר דגל.
רק כאשר האנושות תבין את מהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית לא יצטרכו יותר לשאת דגל.
רק כאשר בן האנוש יתחבר לזהותו האמיתית הוא יוכל לפרש באופן ברור יותר, שפוי יותר, את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, ואז הוא לא יצטרך לשאת יותר דגל.
למה? כי אין כמו הדגל לשקף את ההפרדה והפרוד בין בני האנוש בעולם.
למה? כי אין כמו הדגל להמחיש את הגזענות הקיימת בעולם, והארגון שמשקף זאת מכול הוא האו"ם.
האומות המאוחדות שלו דגל משלו, ממחיש בברור את הפרוד בין כול בני האנוש עם התצוגה של הדגלים בטריטוריה שלו, של דגלי המדינות הקיימות בעולם. 
מסקנה: הדגל שהוא יריעת בד שמונף בקצהו העליון של התורן, ממחיש עד כמה בן האנוש נמצא במצב של הזיה רגשית, ועד כמה המציאות שבה הוא חי היא אשליה.
סיכום: עוד בגיל צעיר חינכו, לימדו, ואילפו ילדים בכול מדינות העולם לעמוד דום מול הדגל ולתת לו את הכבוד הראוי לו, בעיקר באירועים טקסיים.
הדגל נוצר לשם ההמחשה שבן אנוש אחד הוא שונה מהשני.
המחשה זו היא שגויה, כיוון שכול האנושות, כול המין האנושי בעולם שייך לאותו הזן, לכן כול מי שרואה את עצמו אחר ושונה ומבדיל את עצמו הוא הגזען, לרוב הוא לא מודע לכך.
כדי שהגזענות תעלם מהעולם רצוי תחילה לבטל ולהסיר את הדגלים.
המסר במאמר: אין כמו הדגל להמחיש את הגזענות הקיימת בעולם בין בני האנוש.
רק כאשר בן האנוש יהיה נטרלי, ולא משייך את עצמו לאף דת ו/או לאום ו/או אידיאולוגיה כזו או אחרת שהדגל הוא הסמל שמייצג את אותה הקבוצה הנבדלת שאליה הוא משתייך ופריד עצמו משאר המין האנושי, רק אז המציאות שבה נחייה תשודרג לשלב התפתחותי מתקדם יותר, רגוע יותר.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה ללא דגלים ומשמעותו פחות סבל אנושי בעולם.
סמל הגזענות זה דגל.