מציאות

מציאות.
מהי המציאות? מציאות נוצרת כתוצאה ממגוון רחב של סוגי אנרגיות, שנמצאות באינטראקציה ביניהן, ושיוצרות צורות והרכבים אנרגטיים.
היכולת להבין את המציאות מתאפשרת, כאשר מבינים את מהות ומטרת ההקשרים שנוצרו עקב האינטראקציה.
מהי אנרגיה? אנרגיה היא עצם קיומו של משהו, כלומר אם קיים משהו ביקום אז זו אנרגיה, ואם לא קיים משהו ביקום אז זו אינה אנרגיה.
איך אפשר להבין מהי המציאות? המציאות נוצרת מאותן האנרגיות, וישנה מציאות אמיתית אחת.
את המציאות האמיתית אחלק לשלושה נושאים עיקריים, אבולוציוני, יקום ורוחני.
כדי להבין ולפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן הברור ביותר, רצוי להבין קודם כול ולפני הכול מי אנחנו?
בן האנוש הוא אנרגיה, אנרגיה שהיא בעלת הרכב וצורה.
בן האנוש שהוא בעל הרכב והוא גם בעל צורה, נוצר בתהליך האבולוציה מהרכבים כימים, שיצרו את מי שהוא כיום.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי הוא האמצעי, הוא הכלי המשמש כהשתקפות לתודעה, שצריכה לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי בתהליך שנקרא אבולוציה.
מה זה קשור להבנת המציאות? הקשר הוא שכדי להבין את המציאות אנחנו צריכים להתכוונן מבחינה כימית.
כלומר, כדי להבין את המציאות האמיתית, בן האנוש צריך להתאים את עצמו, לכוון את עצמו, כך שהרכבו האנרגטי יהיה תואם למהות ומטרת חייו, ויתאים למהות ומטרת עצם היווצרותו, כשייך, כהרכב, וכחלק מהאנרגית היקום.
מה קורה לאחר שבן האנוש תיקן, כיוון, והתאים את עצמו? אנחנו נוצרים כהרכב אנרגטי, הרכב שנולד וחי ופועל באופן אינסטינקטיבי ואנחנו מתנהגים באופן אוטומטי תוך כדי צבירת ניסיון חיים וידע עד לשלב מסוים בחיינו שבו אנחנו מתחילים את התהליך למודעות עצמית.
כלומר, חיינו עד לשלב מסוים בחיינו ללא כול מודעות לעצמנו ולעצם קיומנו, כשבשלב מסוים בחיינו אנחנו מתחילים להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, תהליך זה מאפשר לנו לתקן את האישיות ולהשתנות. 
לאחר התיקון, לאחר הטרנספורמציה, ולאחר השינוי האנרגטי, נוצרת לה ומתאפשר לה היכולת לשפיות?
מהי השפיות? השפיות מאפשרת לנו לפרש מבחינה תודעתית את עצמנו ואת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, כלומר באופן שהוא מובן לנו יותר, מה שניתן להיעשות אך ורק מתוך התבוננות מעצם החוויה שבהוויה.
למה? כיוון שאז היכולת שלנו לאסוף נתונים, לעבד אותם, ולהגיע למסקנות הנכונות והאמיתיות מתאפשרת לנו.
כאשר נגיע לרמת מודעות והתפתחותית מתקדמת זו, נוכל לפרש באופן האמיתי את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים, הן מהבחינה האבולוציונית, והן מהבחינה הרוחנית.
כול עוד הדבר לא יקרה, נפרש את עצמנו, כלומר את זהותנו ואת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן שגוי, מה שיפגע בנו כאנרגיה שהיא בעלת הרכב כימי ובעלת צורה, כלומר נתקלקל ונתפרק, כלומר ניפגע, נחלה, נזדקן ונמות.
מה זה קשור? הקשר הוא בהבנה שאנחנו שואפים למימוש הנצחיות, אם הדבר נעשה במודע או שלא, כלומר בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, ובהרכבו הכימי המכוון מבחינה תודעתית וללא הגוף הפיזי, הוא יכול להיות נצחי גם לאחר סיומו של היקום ולאחר מכן כנשמה.
אבל, כדי להגיע לרמה התפתחותית ומודעות מתקדמת זו, עלינו לכוון את עצמנו כימית לכך, מה שאנחנו כקהילת המין האנושי עדיין לא יודעים איך לבצע זאת.
כאשר התיקון הזה יתבצע, כבר לא נהיה מבחינה תודעתית כחלק אינטגראלי מהחברה הנורמלית, כי נצא מהדפוס הזה.
למה? כיוון שאז נהיה ישות אנרגטית שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, ישות שהאחראית לעצמה ולקיומה ונצחית, ישות שאינה מושפעת מאנרגיות שאינן מגובשות.
מסקנה: לפני שמתחילים להבין מהי המציאות האמיתית, רצוי להבין מהי זהותנו האמיתית.
כדי להגיע למצב זה עלינו להבין איך לכוון את עצמנו, ולהתאים את עצמנו לתהליך האבולוציוני כחלק מהיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
סיכום: מציאות נוצרת כתוצאה מאין סוף סוגים של אנרגיות, כשבהרכבם יש מגוון רחב של אפשרויות, מה שיוצר הרכבים כימיים שהם בעלי צורה שיש להם מהות ויש להם מטרה מעצם היווצרותם.
כדי להבין מהי המציאות, רצוי לאסוף את הנתונים, לעבד אותם, ולהגיע למסקנות האמיתיות שיאפשרו לנו להבין קודם כול את עצמנו באופן השפוי, כאשר נגיע לרמת מודעות מתקדמת זו, יתאפשר לנו לפרש באופן האמיתי את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הרוחנית.
לא ניתן לעשות זאת בסדר ההפוך, כלומר להבין את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, ורק אחר כך לנסות ולהבין מי אנחנו.
המסר במאמר: כול עוד אנחנו לא מבינים את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים אנחנו חיים באשליה.
מציאות שנוצרה וקיימת יכולה להיות מובנת באופן האמיתי, אך ורק למי שמפרש את זהותו האמיתית באופן הברור, השפוי.
 

שפיות

שפיות.

מהי שפיות? פירוש המילה שפיות היא, צלילות, בהירות, תקינות.
כלומר, השפיות משקפת את היכולת שלנו לפרש את עצמנו, כלומר את זהותנו האמיתית באופן הברור, הצלול והבהיר, כך שתתאפשר לנו גם היכולת לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים באופן הברור, הצלול והבהיר.
השינוי מאי שפיות לשפיות, זהו מעבר מבן אנוש שחי עם עצמו בבלבול בעיקר רגשי, מחשבתי, ועם הדמיון שנלוו לרגשות, ושאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, שחי את חייו מיום היוולדו באופן אינסטינקטיבי ומתנהג רגשית באופן אוטומטי, מעבר לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, ומבין שהוא האחראי הבלעדי לתכנון חייו, מבין לאורח החיים המתאים והבריא לגוף הפיזי שלו, כשהמהות והמטרה לחייו מובנים לו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית והן מהבחינה הרוחנית, מה שמאפשר את השפיות.
התנהגותנו היא בהתאם לרמת המודעות העצמית שלנו, כלומר שאם אנחנו שפויים, אז היכולת שלנו להבין את עצמנו ואת המציאות ברורה לנו, ואם אנחנו במצב של אי שפיות, אז היכולת שלנו להבין את עצמו ואת המציאות מוגבלת.
כלומר, יכולת השפיות מתאפשרת לנו, מעצם התיקון העצמי, מעצם תיקון האישיות.
תיקון האישיות שמאפשר את השפיות מצריך טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית.
הגורם העיקרי לאי שפיות ולהתנהגות שמשתנה ושאינה רגועה ויציבה, אלה הם בעיקר הרגשות הפנימיים שבנו.
כלומר, ייצור והפעלת הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, אינם מאפשרים לנו לפרש באופן הברור, השפוי את עצמנו, את זהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים תהיה שגויה.
כדי לתקן את עצמנו, ובכך להביא את הגוף הפיזי לשינוי, שיאפשר את השפיות מבחינה תודעתית והתנהגותית, המעשה מצריך מאיתנו להבין מהם אותם התיקונים האישיים שעלינו לבצע, ולבצע אותם.
מהם אותם הרגשות פנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את אותם הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע איתם, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
נטרול הרגשות שרצוי להיעשותו במודע, בהבנה, רצון ובניית היכולת הפיזיולוגית לכך, ולא מתוך הדחקה, כי כשמדחיקים אז הרגשות עדיין קיים בנו, מצב שמאפשר לנו את הרוגע הפנימי וההתחברות לאני העצמי, שרצוי להיעשותו מתוך תהליך של חקירה, למידה, והכרה עצמית על מכלול הרגשות הפנימיים הקיימים בנו, שאיתם נולדנו ושאיתם אנחנו חיים באופן אינסטינקטיבי, ושאיתם אנחנו מתנהגים באופן אוטומטי, תהליך שנלמד ונרכש מתוך האירועים וניסיון החיים והידע שצברנו על עצמנו במהלך חיינו.
כדי להביא ולאפשר לגוף את הרוגע הפנימי, עלינו לחיות את חיינו באורח חיים בריא.
אורח חיים בריא, זהו אורח חיים שהוא רגוע ושלוו, שקשור להבנה במגוון רחב של נושאים שקשורים לכך, כמו: רוגע, תזונה, פעילות גופנית, שינה, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, לחיות ללא לחץ של זמן, ללא בעיות הישרדות, ועוד.
חינכו, תכנתו ואילפו אותנו שיש שתי אפשרויות:
אפשרות אחת שהיא להפעיל את גופנו באמצעות הרגשות החיוביים, שגורמים לנו להרגיש טוב איתם.
אפשרות שנייה שהיא להפעיל את גופנו באמצעות הרגשות השליליים, שגורמים לנו להרגיש רע איתם, שאותם אנחנו לא רוצים להרגיש.
אבל ישנה אפשרות שלישית שהיא להפעיל את הגוף ללא הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם ללא הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, וזהו הרוגע הפנימי, וזהו השקט הפנימי, וזוהי זהותנו האמיתית.
מצב זה מנטרל בנו את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו, ולהפך.
אפשרות קיומית זו, לא רק שהיא מנטרלת את היכולת שלנו להרגיש, היא גם מונעת מאיתנו את כל אותן המחשבות, הדמיון, ההזיות, הקולות הפנימיים, הרגשת הנרדפות, ההרס העצמי, המחלות, התופעות הפיזיולוגיות ועוד, וזהו מצב הבריא לגוף.
התיקון האישיותי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, מה שמאפשר לנו לפרש את המציאות שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים באופן ברור יותר, באופן בהיר יותר, באופן שפוי יותר.
אישיות מתוקנת זו, מאפשרת לנו להיות רגועים, רציונאליים, שמתייחסים לגוף באופן המתאים והבריא, שמותאם למהות ומטרת החיים.
אישיות מתוקנת זו מבטלת את האישיות הקודמת, הרגשית, האמוציונאלית, שהתייחסה לגוף באופן הלא מתאים והלא בריא, אישיות שלא הייתה מותאמת למהות ומטרת החיים.
מסקנה: יכולת השפיות יכולה להתאפשר לנו מעצם המודעות העצמית, וההבנה לזהותנו האמיתית, ומעצם ההבנה למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
סיכום: בן האנוש הוא כלי ביולוגי שמאפשר לו לשמש כמחשב על.
כדי למצות את עצמנו כמחשב על עלינו לקלוט ולאסוף את הנתונים האמיתיים, לעבדם, ובכך להגיע למסקנות האמיתיות.
כדי להגיע למסקנות האמיתיות, על הכלי הביולוגי להיות במצב שהוא מכוונן.
כדי להגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, עלינו לשנות את אישיותנו ואת אורח חיינו, מה שיאפשר לנו להיות בריאים יותר.
כשנגיע לרמת מודעות שתאפשר לנו את הבריאות, תתאפשר לנו השפיות.
המסר במאמר: הרגשות הפנימיים שבנו, גם החיוביים וגם השליליים, ואורח החיים הלא מתאים והלא בריא בהתייחסות שלנו לגוף, ופרוש שגוי למציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים יוצרים בנו את האי שפיות.
השפיות תתאפשר לנו כאשר אישיותנו תתוקן והיא תהיה רגועה, רציונאלית, אישיות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן המתאים והבריא, ושמותאם למהות ומטרת החיים.
אישיותנו תהיה שפויה, המציאות שבה נחיה תשקף זאת, ולא ההפך.
     

פסל

פסל.
מה משקף הפסל? פסל זוהי יצירת אומנות שנעשתה בידי אומן.
היצירה של הפסל תחילה נוצרת בדמיונו של האומן, שמממש ביצירה את רגשותיו, מחשבותיו, ודמיונו, ואת יצירתו הוא מבצע באמצעות פיסול ומפסל את הפסל.
כיוון שהפסל היא יצירה דמיונית, וכיוון שהפסל הוא מימוש יצירת האומנות הדמיונית של האומן, מעשה זה גורם לכך שהאומן מדמיין.
כיוון שדמיון זו אינה המציאות האמיתית, נוצר מצב שהאומן אשר פיסל את הפסל התנתק מזהותו ומהמציאות האמיתית לעולם הדמיון.
לכן, מי שבמציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי הפסל הוא חלק מהמציאות שלו, הוא גורם לעצמו לניתוק מהאני העצמי שלו, מהזהות ומהמציאות האמיתית ועובר מבחינה תודעתית לעולם הדמיון.
כלומר, ההתייחסות לפסל כחלק מהמציאות שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, גורמת לנו לכניסה לעולם הדמיוני של המדמיין אשר פיסל את הפסל או כול יצירת אומנות אחרת.
כאשר בן האנוש מנותק מהאני העצמי שלו, מזהותו ומהמציאות האמיתית ועובר מבחינה תודעתית למציאות דמיונית, מעשה זה יכול לפגוע בבריאותו.
מאז שבן האנוש החליט שלא במודע לייצר ולהפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים שבו, אשר מאפשרים לו לדמיין יצירות, מעשה זה גרם לו למצבי הזיה רגשית וליצירת מציאויות שהן אשליה,
והפסל ממחיש את האשליה.
כיוון שיצירת הפסל ותצוגת הפסל בבית, בחצר, בגן, ברחוב או בכול מקום אחר עוברת מדור לדור, גורם הדבר לכך שכול אחד שבסביבתו מונח הפסל בונה את עצמו כאשר הוא מנותק מזהותו ומהמציאות האמיתית, בגלל שהיכולת שלו לפרש את עצמו ואת המציאות נעשה באופן שגוי, אלא אם כן הוא מודע להבדל.
אומנם הפסל הוא בין הקדומים ביצירות האומנות שהמציא בן האנוש והמשמעותי ביותר, אבל גם בובה, אנדרטה, ציור, וכן כול אותן דמויות דמיוניות שמפורסמות באמצעי התקשורת כמו, איורים, אנימציות שהם יצירה דמיונית משפיעות ומבלבלות ופוגעות בהתפתחות ובזהות האמיתית שלנו.
פסל וכול שאר יצירות האומנות יכולים לגרום להכחדת הציביליזציה במידה ולא נבין ונתקן את האישיות ונשתנה.
כלומר, רצוי להעלים את הפסל וכול שאר יצירות האומנות שמשקפות את המצב הדמיוני והלא מציאותי.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יתרחש כאשר נבין, נרצה, ונתקן את ההרגלים השגויים שבחיינו, נשתנה ונחיה ללא פסל, וללא כול שאר אותן יצירות האומנות הדמיוניות, וזאת כדי לחיות במציאות האמיתית.
מסקנה: פסל הוא יצירת אומנות מין הדמיון.
פסל כיצירת אומנות נובעת ממצב של הזיה רגשית, שמאפשר לנו מבחינה תודעתית לדמיין.
פסל במציאות גורם לבלבול בין אמיתי לבין מה שהוא אינו אמיתי, וליצירת מציאויות שהן אשליה.
סיכום: מי שבמציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי הפסל הוא חלק מהמציאות שלו, הוא מפרש באופן שגוי את האני העצמי, מה שמוביל לניתוק מהאני העצמי שלו, מהזהות ומהמציאות האמיתית, ועובר תודעתית לעולם הדמיון.
כלומר, ההתייחסות לפסל כחלק מהמציאות שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, גורמת לנו לכניסה לעולם הדמיוני של המדמיין אשר פיסל את הפסל.
המסר במאמר: למה זה יכול לפגוע בריאותית? כי אז יכולתו של בן האנוש לתכנן את חייו ולפרש את עצמו ואת המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי נעשה באופן שגוי, ואז יכולתו להיות במודעות עצמית למתרחש בתוך גופו ולפקח עליו אינה מאפשרת לו לבצע זאת, מה שיכול לפגוע בריאותית.
פסל גורם לקונפליקט בין מה שאמיתי ומה שלא אמיתי, כאשר לרוב הפסל אינו מודע לכך, אחרת הוא לא היה יוצר או מציב פסל במציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי.
 

גזענות

גזענות.

מהי גזענות? המין האנושי מכיל בתוכו את כול בני האנוש בעולם, כלומר כול בני האנוש בעולם הם קהילה אחת.
לכל בני האנוש בעולם יש מהות ויש להם מטרה משותפת לחייהם, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
כיום זהותנו האמיתית אינה ברורה לנו, ולכן היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן שגוי.
כתוצאה מכך נוצר הפילוג הקיים כיום בין בני האנוש בעולם, פילוג זה יצר את הגזענות.
גזענות נוצרת כאשר בן האנוש כיחיד או כקבוצה מוציאים את עצמם מהקולקטיב של קהילת המין האנושי מסיבה שבעיקרה היא רגשית, אמוציונלית, שגורמת לגזען לפרש את עצמו ואת המציאות באופן מעוות.
למה, כי זהותנו היא אישיות רגועה, רציונלית, אישיות שהיא אינה מייצרת ומפעילה את הגוף באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים, מה שמאפשר לה את השפיות.
מסקנה: גזענות נוצרת כאשר מסיבה רגשית שבעיקרה נובעת מהרגשות השליליים, מוציא עצמו בן האנוש מהקולקטיב של קהילת המין האנושי.
לסיכום: הגורמים לגזענות הם רבים ומגוונים, אך הסיבה העיקרית לגזענות הקיימת בעולם היא חוסר ההבנה לזהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מצב זה יוצר מציאות שבה לכול אחד פרוש משלו לזהותו ולמציאות, מה שגרם להקמתן אל אידיאולוגיות רבות ומגוונות ולחלוקת המין האנושי למדינות, לקבוצות, לדתות, לכתות ועוד, ולשנאה ולהפרדה בין בני האנוש בעולם, מה שהוביל לגזענות הקיימת בעולם כיום.
המסר במאמר: כאשר נבין מהי זהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נוכל לתקן את אישיותנו ובכך להתחבר אליה, מה שיאפשר לאיחוד המין האנושי מחדש ולגזענות להיעלם מהעולם.
  

רגשות טובים רגשות רעים

רגשות טובים רגשות רעים.
מה כוללים בתוכם אותם הרגשות? הרגשות הפנימיים שבנו מחולקים לרגשות חיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, ולרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, ייאוש, עצב, צער, ועוד.
האם קיים נזק בריאותי, מאותם הרגשות הפנימיים שבנו שאנחנו מייצרים?
כתוצאה מהרגשות החיוביים והשליליים, שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות הטובים שבנו לבין הרגשות הרעים שבנו וההפך.
כתוצאה מכך, התנהגותנו משתנה, האישיות משתנה אנחנו משתנים.
כתוצאה מכך, המחשבות שלנו מתחלפות באופן תדיר.
כתוצאה מכך אנחנו מדמיינים ויוצרים מציאויות שהן אשליות, שאין להן כול קשר למציאות האמיתית.
למה הדבר גורם?
הרגשות החיוביים והשליליים יוצרים בנו את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי.
מצב זה מבלבל אותנו, ולכן אנחנו מתנהגים באופן סהרורי.
מצב זה גורם לכך, שאנחנו מתנתקים מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית.
ברגע שאנחנו איננו מפרשים את זהותנו האמיתית ואת המציאות האמיתית באופן האמיתי, הברור, השפוי מבחינה תודעתית, גופנו הפיזי פועל ומתפקד באופן שהוא אינו מכוון.
הגוף הפיזי האנושי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
לכן, חשוב להבין איך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו באופן הבריא.
יכולת זו תאפשר לנו לשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית ובריאותית.
מהי האלטרנטיבה, האפשרות האחרת הנוספת?
מרגע שנולדנו אנחנו חיים ויוצרים לעצמנו מציאויות, שבהן המטרה שלנו היא ליהנות ולהרגיש את הרגשות החיוביים, אבל בעיקר אנחנו שואפים שלא להרגיש את אותם הרגשות השליליים שבנו.
מצב זה מחליש אותנו, מחליש את המערכת החיסונית שלנו, גורם לנו לחלות, גורם לנו לכל התופעות הפיזיולוגיות למיניהן, גורם לשחיקה ולבלאי של הגוף הפיזי שלנו, גורם להאצת הזקנה, ואף למוות.
ככה אנחנו חיים את חיינו עם הסבל הזה ללא הידיעה שאפשר אחרת, שאפשר ללמוד לחיות ברוגע ובשלווה.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מאפשר את הפעלת ותפקוד הגוף ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו וההפך.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית, ולפרש את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שמאפשר לנו את הבריאות.
הרוגע הפנימי מאפשר לגוף לעבוד ולתפקד באופן מכוון, מה שמנטרל את כל המחשבות שווא והדמיונות, שכתוצאה מהם אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליות, שמתנפצות לנו במבחן המציאות האמיתית בתחומי החיים שלנו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתייחס באופן הענייני לעצמנו ולמציאות, ובאופן הרציונלי ולא האמוציונלי.
כמובן שנושא הרגשות החיוביים והרגשות השליליים הם נושא אחד, מתוך מגוון רחב של נושאים שרצוי ללמוד אותם ולחיות על פיהם, כמו: רוגע, תזונה, פעילות גופנית, שינה, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
אורח חיים רגוע ושלוו, שקיים בו סדר ושיגרה, מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
מסקנה: הרגשות החיוביים והשליליים, הטובים והרעים, יוצרים את המחשבות החיוביות והשליליות, הטובות והרעות, שיוצרים את הדמיון החיובי ואת הדמיון השלילי, את הטוב ואת הרע, שמנתקים אותנו מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית, וגורם לנו ליצור מציאויות שהן אשליות.
אבל בעיקר פוגעים לנו בבריאות.
סיכום: הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתנתק מאותם הרגשות החיוביים והשליליים, להתחבר לזהותנו האמיתית, ומאפשר לנו להתחבר למציאות האמיתית.
כדי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, רצוי קודם כול ללמוד לזהות אותם ורק לאחר מכן, לא לייצר אותם, וזאת מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיק אותם, כי אז הם קיימים בנו.
המסר במאמר: הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות, לכן כשאנחנו מרגישים אנחנו מסוממים.
הרוגע הפנימי שהוא ללא הרגשות החיוביים והשליליים, הטובים והרעים, מאפשר לנו את השפיות.