חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבות. הצג את כל הרשומות

מחשבות

מחשבות.
מהיכן נובעות המחשבות? המחשבות נובעות מהרגשות שאנחנו מייצרים בגופנו.
ייצור רגש ולא משנה איזה מהם יגרום לנו למחשבות שווא ולדמיין.
רגשות שליליים יוצרים מחשבות שליליות, רגשות חיוביים יוצרים מחשבות חיוביות, כשהרוגע הפנימי מנטרל את הרגשות והמחשבות השליליות והחיוביות והדמיון, מצב שמאפשר לנו להבין באופן ברור, שפוי, את האני העצמי האמיתי שלנו, ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
קיים הבדל מהותי בין הבנה שנובעת ממצב רגוע, לבין מחשבה שנובעת ממצב רגשי.
ייצור רגש יוצר מחשבה ודמיון, מצב שגורם לניתוק מהאני העצמי, מזהותנו האמיתית, שגורם לניתוק מהמציאות האמיתית.
מצב זה גורם לנו לפרש וליצור מבחינה תודעתית, דמות דמיונית שהיא אינה זהותנו האמיתית, שנמצאת במציאות דמיונית.
בניסיון שלנו לממש את הדמות הדמיונית שבתודעתנו, אנחנו יוצרים לעצמנו תדמית, ועם התדמית שיצרנו לעצמנו אנחנו מתנהלים איתה בחיי היום יום, ויוצרים עקב פרוש, תרגום שגוי לכך, מציאות שהיא אינה תואמת את המציאות האמיתית, מציאות זו נחשבת לאשליה.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות חיוביות ושליליות.
אל המצב הזה שנקלענו אליו בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, עלינו לתקן, למה? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין בשני נושאים עיקריים.
נושא אחד הוא הרגשות הפנימיים שבנו, והנושא השני הוא זהותנו האמיתית.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו? רגשות הם חומרים כימים, שאנחנו מיצרים בגופנו, אם הדבר נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע.
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והם גם כוללים בתוכם גם את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
הרגשות הפנימיים שבנו, כשאנחנו מייצרים את אותם החומרים הכימיים בגופנו, גורמים לנו למעבר מתמיד בין כול מגוון הרגשות, בין הרגשות החיוביים שבנו לרגשות השליליים שבנו ולהפך, ועם הנדנדה הרגשית הזו, ועם הזיגזג הרגשי הזה, אנחנו חיים את חיינו, כתוצאה מכך התנהגותנו משתנה באופן תדיר, כלומר האישיות משתנה בהתאם לכל סוג רגש ורגש.
כתוצאה מפרוש שגוי לרגשות הפנימיים שבנו אנחנו מוצפים במחשבות שווא.
כמה דוגמאות, אם אני אומר לחברה שלי "אני אוהב אותך", הפרוש האמיתי לרגש האהבה הפנימי שבי הוא שאני אוהב אך ורק את עצמי, אני רק חושב שאני אוהב את החברה שלי.
אם אני כביכול מפחד מהשכן שלי, הפרוש האמיתי לרגש הפחד הפנימי שבי הוא, שאני מפחד אך ורק מעצמי, אני רק חושב שאני מפחד מהשכן שלי.
אם אני כביכול שונא את החבר שלי, הפרוש האמיתי לרגש השנאה הפנימי שבי הוא, שאני שונא אך ורק את עצמי, אני רק חושב שאני שונא את החבר שלי.
כתוצאה מפרוש שגוי לרגשות הפנימיים שבי, שאותם אני מייחס לכל מיני גורמים שהם חיצוניים לי או דמיוניים, נוצרות להן כל אותן המחשבות שווא, כתוצאה מכך אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות.
מצב זה מוביל אותנו לשאלה הבאה, מהי זהותנו האמיתית? זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
המחשבות הם אחד מהמימדים ההרסניים ביותר הקיימים בנו, כיוון שבמשך חיינו אנו מוצפים באין סוף של מחשבות שמטעות ומבלבלות אותנו שגורמות לנו להתנהל כסהרוריים, המחשבות הם מידע שגוי, שגורמים לנו ליצור לעצמנו את אורח החיים הלא מתאים והלא בריא לגוף.
איך להגיע למסקנות האמיתיות? כדי להגיע למסקנות האמיתיות בחיינו, רצוי לזהות את המחשבות ולא להתייחס אליהם, ולקלוט ולאגור את הנתונים האמיתיים.
עיבוד הנתונים האמיתיים, יאפשר לנו להגיע למסקנות האמיתיות.
המחשבות נובעות מהרגשות, מהאמוציות.
ההבנות מגיעות מהרוגע הפנימי, מהרציונאליות.
התובנות משקפות את ההבנות, לאחר שקובעו בתודעתנו.
לכן כול ייצור רגש שיוצר מחשבה ודמיון, יגרום למסקנה שגויה.
מסקנה: מחשבה אינה מאפשרת את ההבנה.
המחשבות נוצרות מהרגשות הפנימיים שבנו שגורמים לנו לדמיין.
סיכום: כדי לנטרל את המחשבות, רצוי לזהות את הרגשות ולהירגע מהם.
דמיון ומחשבות שליליות נוצרות מרגשות שליליים, דמיון ומחשבות חיוביות נוצרות מרגשות חיוביים.
הרוגע הפנימי מנטרל את הרגשות, ואז המחשבות והדמיון נעלמים, מה שמאפשר לנו את הבהירות, את השפיות, ביכולת שלנו להבין את האני העצמי האמיתי שלנו ואת המציאות האמיתית.
המסר במאמר: מחשבה נחשבת כמידע שהוא שגוי, הבנה נחשבת כנתון שהוא אמיתי.
עיבוד המחשבות יוביל אותנו למסקנה שגויה, ובהתאם לאורח חיים שגוי.
עיבוד ההבנות יוביל אותנו למסקנה אמיתית, ובהתאם לאורח חיים בריא.

התאבדויות

התאבדויות.
איך רצוי להתייחס לנושא ההתאבדויות? התאבדות מתרחשת כאשר בן האנוש מחליט שהוא רוצה לשים קץ לחייו ולמות.
כדי לבצע את תכנון ההתאבדות מרגע קבלת ההחלטה האמצעים לכך הם רבים ומגוונים.
מה רצוי לדעת לפני שמחליטים להתאבד? ראשית כדאי לדעת מי אנחנו וממה מורכב בן האנוש.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף האנושי הוא כלי, אמצעי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו והוא מורכב מתאים תאים, מיליארדים של תאים.
התודעה שהיא מי שאנחנו, בעת פעולת ההתאבדות והתרחשות תופעת המוות, משתחררת ועוזבת את הגוף המת.
תפקידו של הגוף בחיינו הוא לשמש כהשתקפות, כמראה, לתודעה.
למה רצוי לדעת את זה לפני ההתאבדות?
הצורך להשתקפות של התודעה שמתבצע באמצעות הגוף בתהליך החיים, שקשור לתהליך האבולוציה הוא לשם התיקון, הטרנספורמציה, כלומר השינוי והמעבר מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, שחי את חייו באופן אינסטינקטיבי מרגע היוולדו, ושפועל ומתנהג באופן אוטומטי, מעבר לבן אנוש רגוע, רציונאלי וענייני, שמודע לעצמו ולעצם קיומו, והאחראי הבלעדי לתכנון חייו והתאמתם למהות ומטרת החיים, שמאפשר את הבריאות, אריכות החיים, ביטול תהליך הזקנה ונצחי.
יעד הנצחיות יכול להתקיים אך ורק באמצעות הגוף שהוא האמצעי, שהוא הכלי, לשם ביצוע המשימה ומימוש מהות ומטרת החיים.
הנצחיות היא בחיינו עם הגוף מה שמאפשר את הנצחיות לאחר סיומו של היקום, מה שמאפר את הנצחיות כנשמה מבחינה רוחנית.
אם כך, למה רצוי שלא להתאבד?
לאחר ביצוע ההתאבדות והתרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף, מה שלא יאפשר את מימוש מהות ומטרת חיינו.
לא רצוי להתאבד, כיוון שהמתאבד ממשיך להתקיים גם לאחר התרחשות תופעת המוות, אך ללא הגוף הפיזי אלא כתודעה.
כל עוד בן האנוש לא ביצע את התיקון, את הטרנספורמציה, כלומר את השינוי והמעבר שהזכרתי עם ובעזרת הגוף בעודו בחיים אז גם לאחר המוות כתודעה הבלבול והסבל ימשיכו להתקיים, אומנם באופן שונה.
כלומר, לאחר שמתאבדים ומתים ומשתחררים מהגוף אז ממשיכים להתקיים, וזה לא סוף הסיפור כמו שחושב המתאבד או הרוצה להתאבד.
לכן, לפני שמחליטים להתאבד רצוי לדעת שתודעה שאינה מודעת לעצמה עוד בחייה עם הגוף היא גם לא תהיה מודעת לעצמה גם לאחר המוות, אך בעיקר היא לא תוכל להיות נצחית, לכן כדאי שנתונים אלו יהיו במודע אצל מי שחושב להתאבד.
איך רצוי להתייחס לרצון להתאבד? הסיבות העיקריות הן רגשיות עם השלכות לבעיות אישיות ו/או מחלות בריאותיות שנובעות מסבל שקשה מנשוא.
בהתייחסות לסיבות הרגשיות האישיותיות, חשוב להבין מהם אותם הרגשות הפנימיים שמהם סובל ומתייסר הרוצה להתאבד, ולדעת איך להתייחס אליהם בהתאם ולהירגע, יש דרך להירגע.
חשוב להבין שלרוב אפשר לצאת מכל מצב רגשי, רק שרצוי להבין ולבנות את הרצון וגם את היכולת הפיזיולוגית לכך.
למה? זאת כיוון שהמידע עקב פרוש מוטעה שקיים אצל מי שחושב להתאבד על עצמו ועל המציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי הם שגויים, מעצם התייחסותו למידע שמוביל לרצון לשים קץ לחיו, כתוצאה מעיבוד המידעים והמסקנה הסופית שמובילה להחלטה השגויה, החלטה שמטשטשת בין המציאות האמיתית לאשליה.
לכן, רצוי לפנות, לדבר, להתייעץ עם מישהו מוסמך על הרצון להתאבד לפני ביצוע ההחלטה, כדי שיעזור לעשות סדר בבלגן הרגשי והמחשבתי, שמוביל את מי שרוצה להתאבד לדמיין כל מיני דברים שהם מנותקים מהבנת האני העצמי האמיתי, הזהות והמציאות האמיתית, כי האני העצמי שלנו רוצה להמשיך ולחיות ולממש את מהות החיים.
רצוי ללמוד לעבור את המשבר הרגשי, כי מהמשברים הרגשיים תהיה לנו את האפשרות והיכולת להתקדם לרמת הכרות עצמית, מודעות עצמית והתפתחותית מתקדמת יותר, ובכך לעבור את השלב הקשה.
מה קורה לאחר ההחלטה וביצוע ההתאבדות?
המתאבד אינו מודע למעשיו, כי אם הוא היה מודע למעשיו הוא לא היה מחליט להתאבד.
המתאבד אינו מודע לכך שכבר לא יהיה לו את הגוף שאיתו הוא יוכל להמשיך לחיות, וליצור קשר עם החיים, הוא גם לא מבין מה זה מוות.
למה? כי אם הוא היה מבין ומודע לנושא הוא לא היה רוצה להתאבד.
מי שהתאבד ממשיך להתקיים, מעשה ההתאבדות לא מסיים את המשך עצם קיומו.
לאחר ההתאבדות והמוות, כשהתודעה תשתחרר ותעזוב את הגוף של המתאבד, התודעה תמשיך להיות מבולבלת ולסבול, מה שיהפוך את מעשה ההתאבדות לאכזבה אחת גדולה.
התודעה שהשתחררה ושהפעילה וחיה עם הגוף בעבר, לרוב הנתונים שציינתי לא היו ברשותה, כתוצאה מכך לא תדע אותה התודעה לאחר ביצוע ההתאבדות ועזיבת הגוף, וכשאין ברשותה את הידע הדרוש, להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה, ולשלוט בעצמה במרחב הקוסמי, מה שניתן ללמוד לעשות זאת רק עם הגוף בעודה בחיים.
מצב זה מאפשר לגורמים אנרגטיים חזקים יותר לשייך, לשלוט, ולעשות בתודעה כרצונם, כמו בחיים.
החיים הם ההשתקפות למה שקורה במרחב הקוסמי, מבחינת הכוחות האנרגטיים הפועלים.
לכן, הפתרון שלא להתמודד עם החיים, לא יעזור ולא יקל על המתאבד בהחלטתו לאחר ביצוע ההתאבדות, כלומר לאחר המוות.
מה כדאי לדעת לפני ההתאבדות? ישנם גורמים נוספים שחשוב להבין למה רצוי לחיות, לחיים יש מהות ויש להם מטרה, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר כדי לממש את החיים מהבחינה הרוחנית.
כלומר, חשוב להבין שהחיים לא נוצרו סתם כך, יש לחיים מהות ויש להם מטרה שעלינו להבין ולממש רק בהיותנו בחיים.
מסקנה: כל התאבדות היא פספוס, פספוס מעצם האפשרות של המתאבד למממש את מהות ואת מטרת חייו, ולנו כחברה הפספוס שלא ידענו לכוון, לזהות, ולדעת איך לגשת ולעזור.
הפתרון לבעיה הוא בהבנה ובהסבר לנתונים שציינתי, כאשר מבינים יש סדר ולא פוחדים ולא מבולבלים, ואז המחשבות שווא על התאבדות נעלמות.
אם לא נלמד מהטעויות ונתקנם הטעויות יחזרו על עצמן עד שנלמד לפרש נכון איך להתייחס לרגשות הפנימיים שבנו שהם הסיבה העיקרית להתאבדויות.
חשוב להבין איך לחיות חיים רגועים ושלווים שכוללים סדר ושיגרה שאותם צריך ולהם זקוק הגוף.
סיכום: התאבדות מטרתה להפסיק את החיים ולמות שלא כדרך הטבע.
אבל, מה שלא מבין הרוצה להתאבד ולמות הוא שהחיים אולי מפסיקים, אבל המתאבד ימשיך להתקיים גם לאחר המוות כתודעה.
הקיום ממשיך גם לאחר המוות, זאת כיוון שמי שאנחנו באמת זו התודעה, הגוף הוא האמצעי, הוא הכלי, שבאמצעותו מתאפשר לנו לממש את יעודנו בחיים, ולכול אחד ואחת יש יעוד בחיים.
לאחר ההתאבדות והתרחשות תופעת המוות התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף המת.
כלומר, הבלבול והסבל שהיו בחייו של המתאבד, ימשיכו ללוות ולהתקיים כתודעה גם לאחר תופעת המוות במרחב הקוסמי, ומבחינה רוחנית הנשמה לא ביצעה את התיקון.
לכן, רצוי שהרוצה להתאבד ייקח נתונים אלו בחשבון.
היכולת להפסיק את הבלבול והסבל, יכולת זו יכולה להתבצע אך ורק עם ובעזרת הגוף הפיזי.
לכן, רצוי וכדאי להמשיך לחיות עם כל הקושי הכרוך מכך, להתייעץ ולקחת עזרה ולעבור את המשבר.
המסר במאמר: הבלבול והסבל שגרמו לבן האנוש להתאבד ולמות, ימשיכו ללוות את התודעה של המתאבד גם לאחר המוות, אך ללא הגוף הפיזי.
לכן, התאבדות היא לא הפתרון שיגאל את המתאבד מייסוריו הפנימיים.
את הייסורים הפנימיים מבחינתה של התודעה לאחר המוות לא ניתן יהיה להפסיק, ניתן יהיה לבצע זאת ולתקן אך ורק עם ובעזרת הגוף הפיזי בעודנו בחיים, לכן התאבדות היא לא הפתרון אלא בריחה שאינה מובילה לשום מקום.
זכרו הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים למצבי הזיה, מחשבות שווא, קולות, הרס, דמיון ועוד.
רצוי לדעת שלרגשות החיוביים ולשליליים אין כל קשר לחיצוני אלא אך ורק לפנימי.



רגשות טובים רגשות רעים


רגשות טובים רגשות רעים.
מה כוללים בתוכם אותם הרגשות? הרגשות הפנימיים שבנו מחולקים לרגשות חיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, ולרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, ייאוש, עצב, צער, ועוד.
האם קיים נזק בריאותי, מאותם הרגשות הפנימיים שבנו שאנחנו מייצרים?
כתוצאה מהרגשות החיוביים והשליליים, שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות הטובים שבנו לבין הרגשות הרעים שבנו וההפך.
כתוצאה מכך, התנהגותנו משתנה, האישיות משתנה אנחנו משתנים.
כתוצאה מכך, המחשבות שלנו מתחלפות באופן תדיר.
כתוצאה מכך אנחנו מדמיינים ויוצרים מציאויות שהן אשליות, שאין להן כול קשר למציאות האמיתית.
למה הדבר גורם?
הרגשות החיוביים והשליליים יוצרים בנו את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי.
מצב זה מבלבל אותנו, ולכן אנחנו מתנהגים באופן סהרורי.
מצב זה גורם לכך, שאנחנו מתנתקים מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית.
ברגע שאנחנו איננו מפרשים את זהותנו האמיתית ואת המציאות האמיתית באופן האמיתי, הברור, השפוי מבחינה תודעתית, גופנו הפיזי פועל ומתפקד באופן שהוא אינו מכוון.
הגוף הפיזי האנושי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
לכן, חשוב להבין איך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו באופן הבריא.
יכולת זו תאפשר לנו לשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית ובריאותית.
מהי האלטרנטיבה, האפשרות האחרת הנוספת?
מרגע שנולדנו אנחנו חיים ויוצרים לעצמנו מציאויות, שבהן המטרה שלנו היא ליהנות ולהרגיש את הרגשות החיוביים, אבל בעיקר אנחנו שואפים שלא להרגיש את אותם הרגשות השליליים שבנו.
מצב זה מחליש אותנו, מחליש את המערכת החיסונית שלנו, גורם לנו לחלות, גורם לנו לכל התופעות הפיזיולוגיות למיניהן, גורם לשחיקה ולבלאי של הגוף הפיזי שלנו, גורם להאצת הזקנה, ואף למוות.
ככה אנחנו חיים את חיינו עם הסבל הזה ללא הידיעה שאפשר אחרת, שאפשר ללמוד לחיות ברוגע ובשלווה.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מאפשר את הפעלת ותפקוד הגוף ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו וההפך.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית, ולפרש את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שמאפשר לנו את הבריאות.
הרוגע הפנימי מאפשר לגוף לעבוד ולתפקד באופן מכוון, מה שמנטרל את כל המחשבות שווא והדמיונות, שכתוצאה מהם אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליות, שמתנפצות לנו במבחן המציאות האמיתית בתחומי החיים שלנו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתייחס באופן הענייני לעצמנו ולמציאות, ובאופן הרציונלי ולא האמוציונלי.
כמובן שנושא הרגשות החיוביים והרגשות השליליים הם נושא אחד, מתוך מגוון רחב של נושאים שרצוי ללמוד אותם ולחיות על פיהם, כמו: רוגע, תזונה, פעילות גופנית, שינה, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
אורח חיים רגוע ושלוו, שקיים בו סדר ושיגרה, מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
מסקנה: הרגשות החיוביים והשליליים, הטובים והרעים, יוצרים את המחשבות החיוביות והשליליות, הטובות והרעות, שיוצרים את הדמיון החיובי ואת הדמיון השלילי, את הטוב ואת הרע, שמנתקים אותנו מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית, וגורם לנו ליצור מציאויות שהן אשליות.
אבל בעיקר פוגעים לנו בבריאות.
סיכום: הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתנתק מאותם הרגשות החיוביים והשליליים, להתחבר לזהותנו האמיתית, ומאפשר לנו להתחבר למציאות האמיתית.
כדי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, רצוי קודם כול ללמוד לזהות אותם ורק לאחר מכן, לא לייצר אותם, וזאת מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיק אותם, כי אז הם קיימים בנו.
המסר במאמר: הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות, לכן כשאנחנו מרגישים אנחנו מסוממים.
הרוגע הפנימי שהוא ללא הרגשות החיוביים והשליליים, הטובים והרעים, מאפשר לנו את השפיות.





פחד

פחד.
מהו  פחד? דוגמה לפרוש ולמחשבה שגויה שלנו לרגש שגורם לנו להרגיש פחד.
אם אני מרגיש ופוחד למשל מהחבר שלי, וגם מכול דבר אחר שהוא מהמציאות.     
אז אני זה שמרגיש את רגש הפחד, רגש הפחד זה פנימי זה בי.
רגש הפחד זה בתוכי זה בגופי, לכן אני פוחד אך ורק מעצמי, כתוצאה מכך אני נכנס למצב של הזיה רגשית ומחשבות שווא ודמיון, ואז אני מתנהג בהתאם.
אני לא פוחד מהחבר שלי, ואני גם לא פוחד מכול דבר אחר שהוא מהמציאות.
אני מייחס, משליך, את מה שרק אני מרגיש שזה את רגש הפחד שנמצא בי, כלפי החבר שלי, וגם כלפי אותם גורמים מהמציאות.
בגלל פרוש שגוי וחוסר ההבנה שלי לרגש הפחד שנמצא רק בגופי, אני מאבד את זהותי האמיתית.
אני מאבד את זהותי האמיתית, כיוון שאם אני חושב שרגש הפחד שנמצא בי, נמצא בחבר שלי, כי אני פוחד אך ורק מעצמי ואין לכך כול קשר לחבר, אז אני חושב שהוא זה אני, וזה מצב של קונפליקט, ניגוד תודעתי.
פרוש שגוי לרגשות הפנימיים גורם לאיבוד האני העצמי, הזהות האמיתית, וכתוצאה מכך נפגעת היכולת לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים שנעשה באופן שגוי.
זה נכון לגבי כול הרגשות הפנימיים שמעצם ייצורם והפעלת הגוף באמצעותם האישיות תתנפץ למגוון רחב של דמויות.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות החיוביים שגורמים להרגיש איתם טוב הם, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
וגם הרגשות השליליים שגורמים להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, רוע, כעס, עצב, צער, לחץ ועוד.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שבין הרגשות החיוביים והשליליים.
מצב זה מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים יעשה באופן ברור, שפוי יותר.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות רציונליים, שמתייחסים לגופנו ולחיים באופן הענייני והבריא, מה שמנטרל את הרגשת הפחד.
מסקנה: מי שפוחד פוחד אך ורק מעצמו.
אם ההתייחסות אינה נכונה, גורם הדבר למחשבות שווא ולדמיון עם כול אותם הקולות הפנימיים שמלווים לכך, קולות שאינם קשורים למציאות האמיתית.
סיכום: רגש הפחד וכול שאר הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה.
לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות שבהן אנחנו יכולים לחיות.
אפשרות אחת היא עם הרגשות הפנימיים השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, צער, עצב, כעס, לחץ ועוד.
אפשרות שנייה היא עם הרגשות הפנימיים החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
חינכו, תכנתו, אילפו אותנו ואמרו לנו שעלינו לשאוף ולחיות תמיד אך ורק עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, והעיקר שלא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע.
אבל, יש אפשרות שלישית שאותה לא למדו אותנו, והיא להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, גם מהרגשות החיוביים וגם מהשליליים, ורצוי לעשות זאת אך ורק מתוך הבנה ורצון ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות הפנימיים יהיו קיימים בנו.
אפשרות שלישית זו מאפשרת לנו את הרוגע הפנימי.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תעשה באופן ברור, שפוי יותר.
כאשר אנחנו רגועים, אנחנו רציונליים וענייניים, ואילו כאשר אנחנו רגישים אנחנו מבולבלים שמשנים את האישיות כול העת, אמוציונליים ולא ענייניים.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו בריאים יותר, כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מכלול שלם של נושאים שרצוי להבין בהם וליישמם בחיינו.
המסר במאמר: כאשר אנחנו מרגישים אנחנו מתנתקים מזהותנו ומהמציאות האמיתית.
כאשר אנחנו פוחדים רגש הפחד גורם לנו לפרש באופן שגוי את האני העצמי שלנו, ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
הפרוש השגוי לרגש הפחד שבנו גורם לנו להרגיש רדופים ולכן יצרנו לעצמנו אויבים.
כאשר בן האנוש פוחד הוא פוחד אך ורק מעצמו, והוא רודף אך ורק את עצמו, והוא האויב היחידי של עצמו והמציאות משקפת זאת.
 

בדידות

בדידות.
מהי בדידות? הבדידות נובעת כתוצאה ממצב רגשי שבו שרוי בן האנוש, כלומר הוא מרגיש פחד מעצם היותו לבד.
להיות לבד זהו מצב שבו בן האנוש נמצא עם עצמו, כלומר ללא אנשים ו/או בעלי חיים סביבו, והוא לא פוחד מעצם היותו לבד.
ההבדל בין בדידות לבין להיות לבד הוא במצב הרגשי, כלומר ההבדל הוא ברגש הפחד שמרגיש האיש הבודד.
המצב הפיזי של האיש הבודד ושל האיש שנמצא לבד הוא דומה, אך הרגש גורם לבן האנוש שמרגיש בודד והוא מפחד, להיות במצב שבו הוא בהזיה רגשית, שגורם לו לחשוב ולדמיין שהוא נמצא במציאות אחרת, אבל זוהי אשליה.
הבדידות, כלומר הפחד מלהיות לבד, גורמת לבן האנוש להתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, ולכן הוא מפרש, מתרגם, באופן שגוי את המציאות האמיתית שבה הוא באמת נמצא וחי.
אנשים שמרגישים בודדים ושאינם מתרגמים באופן הברור את המציאות שבה הם חיים, יוצרים לעצמם מציאויות דמיוניות, שבהן הם חושבים שאם יהיה להם בן/בת זוג אז הם לא ירגישו בודדים, ואם יהיו להם ילדים אז הם לא ירגישו בודדים, ואם יהיה להם בעל חיים אז הם לא ירגישו בודדים ועוד, אבל ההרגשה היא הרגשה אישית ושום גורם חיצוני שציינתי ואחר לא יכולים לשנות את הרגשת הבדידות הפנימית, מלבד בן האנוש שמרגיש בודד ושצריך לתקן את עצמו בעצמו, להירגע ובכך להשתנות.
מסקנה: ישנו הבדל משמעותי בין, להיות לבד, לבין להיות בודד.
סיכום: כאשר בן האנוש נמצא לבדו, הוא אינו מפחד במציאות שבה הוא נמצא.
כאשר בן האנוש בודד, הוא מפחד במציאות שבה הוא נמצא.
כתוצאה מהרגשת הבדידות שמלווה ברגש הפחד, בן האנוש מתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, בגלל רגש הפחד שבו, ולכן כתוצאה מההזיה שגורם רגש הפחד, תרגום המציאות אצל בן האנוש הבודד מתורגמת באופן שגוי, כאשליה.
המסר במאמר: בדידות זוהי הרגשה של פחד, כאשר נמצאים לבד.