חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות גירושין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גירושין. הצג את כל הרשומות

גירושין

גירושין.
מהי הסיבה העיקרית לגירושין? גירושין מתרחשים כאשר זוג נשוי מחליט להיפרד.
כדי להבין למה זוגות שנישאו נפרדים ומתגרשים, רצוי לבדוק מהם אותם הקריטריונים שגרמו להם להגיע למסקנות שהגיעו שבאמצעותם הם בחרו את בן או בת הזוג שלהם לפני החתונה?
במידה והקריטריונים לבחירת בן או בת הזוג היו שגויים, לרוב מערכת היחסים תתפרק והזוג יתגרש.
ברמת המודעות שלנו כיום, רוב האנשים בוחרים את בן או את בת הזוג שלהם, כשהרגשות הפנימיים שבהם הם הקריטריונים שמאפשרים להם להחליט, וגם אינטרסים כלכליים ו/או דתיים ו/או אידיאולוגיות כאלו ואחרות.
בחירה בן/בת זוג שנעשית ללא כל מודעות עצמית לקריטריונים האמיתיים שתואמים את מהות ומטרת הזוגיות מבחינה אבולוציונית, יוצרת מציאות שבה הבסיס לקשר הזוגי הוא אינו איתן.
כאשר הקריטריונים הם רגשיים, הם נובעים מתוך צורך ונזקקות רגשית אישית, אינדיבידואלית, אגואיסטית ואינטרסנטית, שיוצרים מצב שבו בן ובת הזוג משתמשים, מנצלים, אחת את השני, במודע או שלא או מתוך הסכמה הדדית, לשם מימוש הפנטזיה האישית, מה שגורם לכל אחת ואחד במערכת הזוגית לחיות באשליה שהם יצרו, מה שמתנפץ במבחן המציאות האמיתית.
הקריטריונים הרגשיים לבחירת בן או בת זוג הם כל אותם הרגשות החיוביים שבנו כמו, יופי, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, יצר מיני, תשוקה, תאווה ועוד, וגם מתוך הרגשות השליליים שבנו, כמו: הפחד מהבדידות, הפחד מלהזדקן לבד, ועוד.
הרגשות הפנימיים שבנו כשהם הקריטריונים לבחירת בן או בת הזוג יוצרים מצב שבו הזוג כל אחד בנפרד נמצא בהזיה רגשית, וכתוצאה מההזיה הרגשית, הזוג בונה לעצמו מציאות שהיא אשליה.
אבל, כאשר ההזיה הרגשית מסתיימת, אז האשליה מתנפצת לה, וכאשר זה קורה ומתפקחים מההזיה הרגשית פתאום מגלים שמי שחי איתנו כבן או כבת הזוג, ומה שהם הרגישו חשבו ודמינו בתהליך ההכרות, שונה במציאות האמיתית הקיימת.
לכן, רצוי שלא להחליט על פי הרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו להזיות וליצירת מציאויות שהן אשליה, שבמבחן המציאות האמיתית מתפרקות, דבר שיכול לגורם לסבל רגשי ואף לנזק בריאותי.
דוגמה לקריטריונים שגויים, הגבר מייצר את הזרע והאישה מייצרת את הביצית, ובאמצעות אקט קיום יחסי מין הגבר מפרה את האישה כדי שתלד תינוק וזה הרציונאל שבקיום יחסי מין, אבל מבחינה רגשי, אמוציונלית, אנחנו רוצים ליהנות מקיום יחסי מין שלא למטרה שלשמה היא נועדה, התנהגות זו יוצרת בנו פיצול, קונפליקט, ניגוד תודעתי, ואז הקריטריון לבחירת בן/בת הזוג הוא שגוי.
אהבה זהו רגש פנימי, אישי, אינדיבידואלי שקיים בנו, ולכן אנחנו אוהבים אך ורק את עצמנו, אבל הטעות שאנחנו עושים היא בפרוש שלנו לרגש הפנימי, כי אנחנו מייחסים, משליכים, את רגש האהבה שרק אנחנו מרגישים כלפי בן או בת הזוג, לכן כשאנחנו אומרים אני אוהב אותך היא אמרה שגויה, לכן אהבה היא לא הקריטריון האמיתי לבחירת בן או בת זוג למטרת זוגיות.
מראה היופי משקף הרגשה אישית טובה כלפי הפנים של בן או בת הזוג, הרגשה שנפסקת ונעלמת כשמתרגלים, וגם הגיל משנה את פנינו, כך שקריטריון זה לבחירה הוא שגוי, ועוד.
כדי ליצור מערכת יחסים זוגית, שמטרתה להקים משפחה עם ילדים ובניית שושלת בריאה ויציבה, רצוי להבין במכלול שלם של נושאים שקשורים לכך.
באופן כללי זוגיות אמיתית היא זוגיות שהקריטריונים הם ענייניים נטו.
כלומר, זוגיות נועדה לשם הרבייה וההתרבות, כשהמטרה היא לשדרג את התפתחותנו מדור לדור.
כלומר, מטרת הזוגיות היא להביא ילדים לעולם, ולגדל אותם באופן הבריא שניתן, והתואם למהות ומטרת החיים.
מטרת הרבייה וההתרבות היא גם לשם למידה והתפתחות אישית, משפחתית וחברתית.
אנחנו זקוקים לרבייה ולהתרבות בעיקר לשם החקירה, הלמידה, וההתפתחות האישית, וזאת כיוון שלא נוכל להתפתח לבד, אנחנו חייבים אנשים ואירועים בחיינו, כדי לקבל את ההשתקפות, את המראה, שיאפשרו לנו להבין מי אנחנו.
יצור שהוא יחיד בטבע, הזן שלו יכחד.
כלומר, כאשר אנחנו נולדים אנחנו באים לעולם וחיים ללא כל מודעות עצמית, בשלב מסוים בחיינו אנחנו מתחילים את התהליך שלנו למודעות עצמית, כדי שנוכל לממש את התהליך ההתפתחותי הזה, ולכן הנושא מצריך אותנו להתרבות.
לשם כך, יצרנו בתהליך האבולוציה את האפשרות להתרבות באמצעות ההזדווגות, ולשם כך יצרנו לעצמנו את הזוגיות.
זוגיות כדרך הטבע שנעשית לשם הרבייה וההתרבות, מורכבת מגבר ואישה, וזאת כיוון שבאמצעות קיום יחסי מין ניתן להביא תינוק לעולם.
איך רצוי שתהיה בחירת בן או בת הזוג? רצוי שהמנעים לא יהיו מתוך אינטרס רגשי ו/או כלכלי ו/או אידיאולוגי כזה או אחר, אלא מתוך הבנה למהות ומטרת הזוגיות מהבחינה האבולוציונית.
הבחירה צריכה להיות עלפי המראה החיצוני ומבנה הגוף, כך שבני הזוג יהיו כמה שיותר דומים אחת לשני וגם באישיותם, וגם ברוגע הפנימי שלהם, וברמת התובנות האישיות שלהם.
בני זוג שהם דומים גם מבחינה חיצונית וגם מבחינה פנימית, מאפשרת לילדים להיות פחות מבולבלים, כי ההורים הם המראה שלהם לזהותם, ואז הבסיס התחלתי הוא איתן יותר להתפתחות בריאה יותר.
חשוב לזכור שגם אם טועים ניתן לרוב לתקן.
מסקנה: כול בחירה שמטרתה אינה תואמת את מהות ומטרת הזוגיות מהבחינה האבולוציונית, עלולה לגרום להתפרקותה של הזוגיות והמשפחה, וכמובן לקריסתה של השושלת, ולכך יש השפעה על כל אחד מהמעורבים כולל הילדים אם יש, לסבל רגשי, ואף יכול לפגוע בבריאות.
רצוי להבין ולתאם את מטרת מערכת היחסים והזוגיות כדי שהציפיות לא יביאו לאכזבה, ולהגיע להסכמה על המטרה המשותפת, ואת זאת רצוי לעשות עוד לפני שמחליטים על קשר מבוסס, כלומר רצוי לתאם עוד לפני שהזוג מגדיר לעצמו ומחליט על עצם היותו זוג.
סיכום: הגירושין הם תוצאה של בחירת בן או בת זוג על פי קריטריונים שגויים, וחוסר הבנה למהות ומטרת הזוגיות והחיים.
אם מבינים ומתאימים את עצמנו אפשר להימנע מגירושין, ובכך לממש את היעוד הטבעי שלנו בחיים בנושא הזוגיות, למרות השינויים האישיותיים שאנחנו עוברים בחיינו.
המסר במאמר: רגשות, כסף, דת, ושאר האידיאולוגיות, אשר אינם תואמים למהות ומטרת החיים מהבחינה האבולוציונית, הם אינם הקריטריונים הרלוונטיים לשם בחירת בן או בת זוג.
הקריטריונים לבחירת בן או בת זוג, רצוי שיהיו רגועים, רציונאליים וענייניים.
 

אהבה

אהבה.
איך רצוי להתייחס לרגש האהבה? דוגמה לפרוש שמוביל למחשבה שגויה, לרגש שגורם לנו להרגיש טוב כמו האהבה, שנכון גם לגבי שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
אם אני מרגיש את רגש האהבה, ואני אומר לחברה שלי, אני אוהב אותך.     
אז אני זה שמרגיש את רגש האהבה, רגש האהבה זה פנימי, זה בי, רגש האהבה זה בגופי, זה בתוכי.
לכן, אני אוהב אך ורק את עצמי, ואז אני נכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש האהבה.
אני לא אוהב את החברה שלי, אני גם לא אוהב כול דבר אחר שהוא חיצוני לי.
אני מייחס, אני משליך, את מה שרק אני מרגיש בתוכי, שזה את רגש האהבה שקיים בי, כלפי החברה שלי, שהופכת להיות האובייקט והקורבן לצורך והנזקקות שלי לאהוב.
בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני אוהב את החברה שלי, וככה אני מאבד את זהותי.
למה אני מאבד את זהותי? אני מאבד את זהותי, כיוון שאם אני חושב שרגש האהבה שנמצא בי, נמצא בה, כי אני זה שמרגיש את רגש האהבה, ואני זה שאומר לחברה שלי שאני אוהב אותה, כשבעצם אני אוהב אך ורק את עצמי, אז אני חושב ומדמיין, שהיא זה אני.
הנזק הבריאותי הוא בפיצול האישיות, זה מצב של איבוד האני העצמי שלנו, מה שלא נכון לעשות, וזה איבוד הזהות האמיתית שלנו.
זה נכון גם לגבי כול הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם הפעלתם אישיותנו תתנפץ לה לאין סוף דמויות.
בן אנוש רגוע, חי ללא הפעלת הרגשות הפנימיים.
הרגשות הפנימיים יוצרים את הפיצול, הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, ולכן השאיפה רצוי שתהיה להתחברות הרוגע הפנימי.
בן אנוש רגוע אינו מתנדנד, מזגזג, בין הרגשות החיוביים שגורמים לו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד, לרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
הרגשות גורמים לאי הפעלה נכונה של הגוף, וכתוצאה מהם הוא אינו מתפקד ופועל באופן מכוון.
מצב בריאותי זה גורם לנו להיחלש, להחלשות המערכת החיסונית, לתופעות פיזיולוגיות, לחלות, לבלאי, לזקנה, לסבל ואף למוות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות מחוברים לאני העצמי, הפעלת רגש ולא משנה איזה מהם, מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נעשית באופן שהוא אינו ברור לנו.
מטרת הזוגיות באספקט הרציונלי נעשית לשם הרבייה וההתרבות.
לכן, המטרה האבולוציונית בהבאת ילדים לעולם, היא לשדרג עם בן/בת הזוג הנבחר מבחינה גנטית את הילדים המשותפים לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, בריאה יותר, ככה שהם יסבלו כמה שפחות בחייהם.
כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן/בת זוג, כשהמטרה העיקרית שלנו היא לשם הזוגיות והקמתה של משפחה, והבאת ילדים לעולם, ובנייתה של שושלת, שכוללת נכדים ונינים, וגם בקשר זוגי שנעשה מאותו המין, הטעות שאנחנו עושים היא בכך, שהבחירה שלנו נעשית באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, שזו בחירה אמוציונאלית, שהיא אינה עניינית ואינה תואמת למהות ומטרת החיים כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, יופי, משיכה רגשית מינית, תשוקה, ייצר מיני, הפחד מלהיות לבד, ועוד סיבות רגשיות רבות אחרות.
כאשר בפועל הבחירה של בן/בת הזוג, רצוי שתעשה באופן הרגוע, הרציונאלי, שנעשה באופן ענייני, לשם מימוש מהות ומטרת החיים.
בחירה רציונלית שרצוי שתעשה על פי המראה, מבנה הגוף, האישיות, מצב בריאותי, ורמת התובנות שמאפשרות חיים רגועים משותפים, שלווים ובריאים יותר.
תובנות אלו מאפשרות לנו להבין איך לבנות את עצמנו מבחינה גנטית, באופן הבריא ביותר, ולבצע את הבחירה הבריאה ביותר, והעברת הידע הגנטי הנרכש מכך לדורות הבאים.
מסקנה: רגש האהבה וגם שאר הרגשות הפנימיים שבנו, הם בסך הכל כימיקלים שאנחנו מייצרים בגופנו, שגורמים לנו למצבי הזיה, שכתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, כשאשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
נרקומן שנמצא בקריז וזקוק לסם, מזריק את הסם לגופו באמצעות מזרק לתוך מחזור הדם.
ההבדל בין נרקומן למי שאוהב הוא, שאת הסם שנקרא רגש האהבה, מייצר בן האנוש האוהב בתוך גופו.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
סיכום: הגורם העיקרי לסבל האנושי, לכול התופעות הפיזיולוגיות, להחלשות המערכת החיסונית, המחלות, הבלאי, הזקנה, הייסורים הפנימיים, ואף למוות, אלה הם הרגשות הפנימיים.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים, הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, וגם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע, אנחנו נכנסים למצב תודעתי של הזיות, מחשבות שגויות, דמיון, בעיות אישיות, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך לפרוש שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים בגופנו, ואנחנו נכנסים למצב של הזיה, אנחנו יוצרים לעצמנו דמויות בתודעה שהופכות לתדמיות שלנו בחיי היום יום, שאלה הן אינן הזהות האמיתית שלנו.
אהבה זה רגש שגורם לנו להזיה, לראות, לחשוב, ולדמיין את עצמנו ואת בן/בת הזוג הנבחר והמציאות, כאשליה.
כל מי שאוהב מתענה ומתייסר בתוכו, והוא אינו יכול לעבד נתונים באופן הברור, השפוי, ולהגיע למסקנות האמיתיות, לא של עצמו ולא בבחירת בן/בת הזוג.
לכן, כדי לשמור על עצמנו ולא לאבד את זהותנו האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש האהבה ואת שאר הרגשות הפנימיים שבנו, להתנתק מהם ולהירגע, יש לבצע זאת במודע ומתוך רצון, ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות קיימים, ובכך הגוף יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן ומכוונן, ואז יתאפשר לנו להיות רגועים יותר, ובכך נאפשר לגוף לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו בעצמו.
רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לשינוי הרגלים שגויים, יכול לתקן את עצמו בעצמו.
המסר במאמר: רגש האהבה גורם למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה, כי כשאתם אוהבים אתם אוהבים אך ורק את עצמכם.
לכן, רגש האהבה הוא אינו קריטריון לבחירת בן/בת זוג, אם רוצים שהזוגיות תתנהל באופן הרגוע, הרציונאלי ושתתנהל באופן הענייני, שיאפשר בסיס לקשר איתן, קשר יציב וקבוע.
רגש האהבה בשלב מסוים נמוג, ואז הוא גורם לייסורים פנימיים, ואף פוגע בבריאות.