חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות זוגיות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זוגיות. הצג את כל הרשומות

כניסה להריון

כניסה להריון.
איך רצוי שהמעשה יעשה? הכניסה להריון כדרך הטבע יכולה להתבצע בין גבר לאישה בלבד.
האישה היא זו שמופרת על ידי הגבר באמצעות הזרע שהוא פולט מאיבר מינו לתוך נרתיקה של האישה, כשהמעשה מתאפשר באמצעות פעולה פיזית שנעשית באמצעות של קיום יחסי מין.
הזרע של הגבר חודר לביצית שנמצאת ברחמה של האישה, שגורם להפרייתה ולתחילת היווצרותו של הוולד, והאישה היא זו שנושאת את העובר ברחמה, בבטנה, למשך תקופה של כתשעה חודשים לערך.
כיום, לפני שמחליטים להביא תינוק לעולם על הגבר והאישה לעבור את כל הבדיקות הנחוצות והדרושות על פי המלצה ו/או הדרישה של הרופא המטפל.
אנחנו זקוקים לבדיקות ולידע הרפואי לגבי מצבנו הגופני בגלל שזו רמת המודעות העצמית שלנו לגבי מה שמתחולל בתוכנו.
כשרמת המודעות שלנו תשודרג לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, כלומר כשנהיה מודעים יותר למתרחש בתוך גופנו באופן ברור יותר נזדקק פחות לגורם חיצוני כמו בדיקה של רופא למשל, שיגיד לנו מה קורה בתוך גופנו, ולכך אנחנו שואפים למודעות זו.
כאשר מחליטים להיות זוג ולהביא תינוק לעולם, רצוי להבין ולדעת כול שלב ושלב בתהליך ההכרות, הזוגיות, הזיווג, והשלבים שלאחר מכן.
רצוי גם להבין איך לחיות באורח חיים בריא, רגוע ושלוו.
רצוי גם ללמוד איך להפעיל את הגוף בעיקר מהבחינה הרגשית, וגם בנושא הזנת הגוף, ותחזוקת הגוף.
אבל חשוב להבין מה מהות ומטרת ההריון?
חשוב להבין גם בנושאים חשובים נוספים לפני הכניסה להריון כמו,למה צריך בן/בת זוג?
מהם הקריטריונים לבחירת בן/בת זוג? מה מהות ומטרת זוגיות?
מה מהות ומטרת המשפחה? מה המהות והמטרה בקיום יחסי מין?
למה מביאים תינוק לעולם? איך נכנסים להריון?
איך מתרחש בעברת הידע הגנטי לוולד? איך מתבצעת התקשורת בין האם לעובר?
איך לשמור על העובר בתהליך ההריון? איך לגדל את התינוק, הילד, הנער?
איך צריכה להיות בנויה מערכת היחסים במשפחה?
איך לגדל את הילד ולשאוף לשלמות בריאותית והתפתחותית? ועוד.
איך מתבצע התהליך הטבעי בעת הכניסה להריון? התנוחה הרצויה והטבעית לנו בני האנוש בעת של קיום יחסי מין עם בן/בת הזוג, וזאת כדי להיכנס להריון ושהביצית תופרה מזרעו של הגבר, היא כאשר האישה שוכבת על הגב והגבר שוכב על האישה, כך שבתנוחה זו תתבצע החדירה של איבר המין הגברי לתוך איבר מינה של האישה, וזה המצב הרצוי והטבעי לנו בני האנוש לשם הרבייה וההתעברות בשלב זה בהתפתחותנו.
כול תנוחה אחרת בשלב זה בהתפתחותנו נוצרה עקב הזיה רגשית, פנטזיה, מחשבות ודמיון, בגלל הצורך והנזקקות שלנו לריגושים, להנאה, לתשוקה, לתאווה, לשם האורגזמה והפורקן המיני, מה שלא מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
אבל לא לימדו אותנו, כי לא ידעו כנראה, שישנה אפשרות נוספת.
אפשרות שלישית היא להפעיל את הגוף שלנו ללא ייצור הרגשות הפנימיים שבנו.
הפעלת הגוף ללא הרגשות הפנימיים לא החיוביים ולא השליליים, מביאה את הגוף למצב של רוגע פנימי.
רוגע פנימי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים נעשית באופן ברור יותר, שפוי יותר.
התייחסות רגועה, רציונלית ועניינית זו, תגרום לנו להתייחסות שונה במהותה מההתייחסות הרגשית, האמוציונלית והלא עניינית שאיתה חיינו עד כה בעיקר בכול הנושא המיני.
כמה דוגמאות, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא לאפשר לאישה להיכנס להריון, כול התנהגות אחרת שהיא לשם הריגוש וההנאה שהיא לשם האורגזמה והפורקן, כלומר לשם האמוציונליות מנתקת את בן האנוש מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, התנהגות שיוצרת מציאות שהיא אינה המציאות אמיתית, אלא אשליה.
בן אנוש רגוע, רציונלי וענייני, יקיים יחסי מין לשם המטרה הטבעית שלשמה היא נועדה.
כאשר זוג, גבר ואישה מחליטים להביא תינוק לעולם, והאישה רוצה להיכנס להריון כדרך הטבע, האישה והגבר רצוי שיהיו במצב של ייחום ולא במצב של גירוי מיני רגשי, שנובע כתוצאה מהרגשות שבנו כמו, יצר מיני, תשוקה, תאווה ועוד, כיוון שהצורך שלנו לריגושים גורם לנו לפיצול, לקונפליקט, ניגוד תודעתי.
גבר ואישה שמחליטים להביא תינוק לעולם, רצוי שידע זה יהיה קיים אצלם.
מה רצוי לדעת בעת תהליך הכניסה להריון, קיום יחסי מין בעת הייחום, אבר המין הגברי חודר לאבר המין הנשי כדי לשפוך את הזרע לתוך איבר המין, נרתיקה של האישה, כשהאישה צריכה להיות במצב של ביוץ, כדי שהזרע יחדור את הביצית בדיוק ברגע הנכון, ורצוי שהאישה תחוש את הביוץ במודע.
כניסה להריון, ההפריה, נוצרת כתוצאה מפעולה של חדירת הזרע, שזה סוג של אנרגיה, לביצית שזה גם סוג של אנרגיה, שיוצר תהליך של התרכבות.
כלומר, נוצרת ראקציה בין שני סוגים של אנרגיות.
כאשר נוצרת הראקציה מתגבשת לה התודעה של הוולד.
התודעה של הוולד זהו מבנה אנרגטי, שנוצר מהראקציה שנוצרה בין הזרע והביצית, וזהו השלב הראשוני והבסיסי ביותר להיווצרותו של הוולד ברחמה של האם.
ברגע שנוצרה התודעה מתחיל להתפתח ברחמה של האם העובר.
התודעה שזה מי שאנחנו, מרגע שהיא נוצרה, מאפשרת את תחילתה של בנית הגוף, שאותו צריך להזין ולבנות, וזה מתחיל לקרות מתחילת ייצור התא הראשון של מה שיתפתח בהמשך כוולד, ואת הידע הגנטי לבניה עצמית הוולד קולט מתודעתה של אימו באמצעות שדר אנרגטי שנעשה באופן טלפתי.
את הידע שקולטת תודעתו של הוולד על מנת לבנות את עצמו באופן עצמאי, הוא קולט כשדר אנרגטי, שנעשה בשידור ישיר מהתודעה של אימו.
הסבר קצר על מבנה הגוף הפיזי שלנו, בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
הגוף הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו,  לאחר התרחשות תופעת המוות, התודעה שהיא מי שאנחנו, משתחררת ועוזבת את הגוף המת באופן אינסטינקטיבי.
הסיבה הטבעית שבגללה יש לנו את הרצון והצורך להביא תינוק לעולם הוא כדי להוריש את מבנה הדי.אן.אי. כלומר את הידע הגנטי שלנו לילדנו, לשם המשך ההתפתחות האישית והחברתית ושמירה על המשכיות המין האנושי לשם מימוש והגשמת מהות ומטרת החיים.
הצורך של המין האנושי לרבייה והתרבות נעשה לשם השגת היעד, כי ללא התרבות לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח לבד, כי תינוק שבא לעולם צריך את הוריו ואת האנשים שסביבו, וזאת כדי לחקות, לחקור, וללמוד על עצמו כדי לגדול ולהתפתח, בגלל שהוא אינו מודע לעצמו ואינו יכול לראות את עצמו בעצמו.
מהות ומטרת החיים היא תיקון ושינוי מדפוס התנהגות אינסטינקטיבי מרגע הלידה והתנהגות התפתחותית שנעשית באופן אוטומטי ללא היכולת להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומו, להפוך מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, שהאחראים הבלעדיים לתכנון חיינו ונצחיים, גם בחיינו וגם כתודעה ללא הגוף הפיזי לאחר התרחשות תופעת המוות.
מסקנה: הכניסה להריון כדרך הטבע צריכה להתבצע באמצעות של קיום יחסי מין בין הגבר והאישה, וזה הסדר בתהליך הטבעי.
סיכום: הכניסה להריון מאפשרת את היווצרותו של הוולד ברחמה, בבטנה של האישה, וזאת לאחר שהופרתה על ידי הגבר כדרך הטבע.
רצוי לבצע את הכניסה להריון במודעות למצב הייחום והביוץ.
מרגע שהופרתה הביצית נוצרת התודעה של מה שעתיד להיות הוולד.
האם משדרת לתודעתו של הוולד, ובכך היא מזינה את הידע הגנטי שלה לבניה ולהתפתחות הוולד, באמצעות שפת הטלפתיה.
השדר האנרגטי שמשודר מתודעתה של האם נקלט בתודעתו של העובר שבונה את עצמו באופן עצמאי, והוא נעזר וניזון לשם הבנייה העצמית באימו.
לכן, ישנו קשר טלפתי חזק מאד בין האם לוולד, לתינוק, והילד לכול החיים.
המסר במאמר: לאחר קיום יחסי המין נוצרת התודעה של הוולד שניזון מהידע הגנטי של האם, שמשודר אליו באופן טלפתי, הוולד בונה את עצמו באופן עצמאי, כאשר את המזון, המים, החמצן, שמירה על הטמפרטורה ועוד לשם הגדילה וההתפתחות הוא ניזון מהאם.

משברים רגשיים

משברים רגשיים.
איך רצוי להתייחס למשברים רגשיים בחיים? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו.
כלומר, כיום אנחנו חיים באורח חיים שהוא רגשי, אמוציונאלי, ולכן הוא אינו יכול להתנהל באופן ענייני.
אורח חיים אמוציונלי זה אינו מתאים ואינו בריא לגוף, ואינו תואם למהות ומטרת החיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שמשתנים, התנהגותנו משתנה בהתאם לכל סוג רגש, מה שמלווה בהזיות, במחשבות שווא, דמיון, קולות פנימיים, הרס עצמי, ושאר בעיות אישיות הקיימות.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות, מה שמוביל אותנו למשברים רגשיים.
מהי זהותנו האמיתית? זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם לא את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
כאשר אנחנו רגועים מתאפשר לנו להיות רציונאליים, ולכן רק אז תתאפשר לנו היכולת להתייחס לאורח חיינו באופן ענייני, שמתאים ובריא לגוף ותואם למהות ומטרת החיים.
כתוצאה מהרוגע הפנימי ההתנהגות שלנו היא רגועה, מה שישתקף במציאות שניצור לעצמנו, שתהיה גם כן רגועה ושלווה.
עד שנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה נחווה משברים רגשיים בחיינו בעוצמה כזו או אחרת.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו שגורמים לנו לאותם המשברים, אם הם אישיים ו/או משפחתיים ו/או במערכת היחסים הזוגית ו/או החברתיים?
חינכו, תכנתו, אילפו אותנו, שיש רק שתי אפשרויות שאיתם אנחנו צרכים להתמודד בחיינו.
אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדה, שנאה, רוע, כעס, דיכאון, לחץ, צער, עצב ועוד.
בגלל שהרגשות משתנים הם יוצרים נדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים לבין הרגשות השליליים וככה אנחנו חיים את חיינו עם כול הסבל הכרוך מכך.
מתי אנחנו כן מודעים למשברים רגשיים? כשאנחנו נולדים אנחנו מרגישים וחיים את חיינו מתוך אינסטינקט ומתנהגים רגשית באופן אוטומטי ללא כול מודעות לכך, ולכן בתקופה זו אנחנו לא מודעים לרגשות הפנימיים שבנו, וזאת למרות שאנחנו מרגישים, מה שמוביל אותנו לחוות משברים רגשיים בחיינו שההתייחסות שלנו כלפיהם נלקחת כמובן מאליו.
בשלב מסוים בחיינו אנחנו מתחילים להתחבר ולהיות מודעים לרגשות הפנימיים שבנו ו/או לכך שאנחנו סובלים מבעיה בריאותית, ולכן שלב זה הוא תחילתו של תהליך למודעות עצמית, ויציאה מתוך דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי וההתנהגות הרגשית האוטומטית שאיתה נולדנו ואיתה חיינו.
שלב זה בחייהם של האנשים הבוגרים כשהם מתחילים להיות מודעים יותר לרגשותיהם הפנימיים ו/או לסבל הבריאותי האישי, גורם להם המצב להעצמת הפחד והבלבול מה שמוביל להתנהגות סהרורית, כלומר קיימת בהלה מעצם השינוי האישיותי, ולכן מתרחשים להם המשברים הרגשיים שמתעצמים.
בשלב זה של תחילת המודעות העצמית לרגשות הפנימיים ולסבל, כל עוד אנחנו מרגישים את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב אז נדמה לנו שהכל בסדר.
אבל ברגע שאנחנו מתחילים להיות מודעים יותר ויותר לרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, אז אנחנו מתחילים להיות מודעים יותר לכך שמשהו אינו כשורה בנו, ולכן אנחנו מתחילים בדרך כלל לשאול את השאלה, מה קורה איתי ולמה זה קורה לי? מה שמשקף התעוררות.
בגלל פרוש, תרגום, שגוי לרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו מיחסים, משליכים, את מה שרק אנחנו מרגישים בתוכנו כלפי כול מיני גורמים שהם חיצוניים לנו ו/או דמיוניים ומאשימים אותם במה שאנחנו מרגישים, כשבעצם מה שאנחנו מרגישים קשור אך ורק אלינו.
כלומר, אם אני אומר לחברה שלי שאני אוהב אותה, אז אני אוהב אך ורק את עצמי כי רק אני מרגיש, ולכן אני לא אוהב את החברה שלי.
אם אני פוחד מהחבר שלי, אז פוחד אך ורק מעצמי, ולא מהחבר שלי.
אם אני מתעצבן על איישתי, אז אני עצבני אך ורק על עצמי ולא על איישתי.
אם אני שונא את השכן שלי, אז אני שונא אך ורק את עצמי, ולא את השכן שלי.
כלומר, האנשים שאנחנו מייחסים כלפיהם את רגשותינו הם אובייקטים, שכלפיהם אנחנו מייחסים את רגשותינו, ולכן הם הופכים להיות הקורבן.
המשברים הרגשיים הם תוצאה ישירה של פרוש שגוי לרגשותינו.
מסקנה: הפירוש השגוי לרגשותינו הפנימיים גורם לנו לא להבין את עצמנו, את זהותנו באופן האמיתי, הברור, השפוי, כתוצאה מכך אנחנו בונים לעצמנו אורח חיים, יוצרים מציאות, כשהבסיס אינו איתן, וזאת כיוון שהקריטריונים שלנו לבחירה, ליצירה של המציאות הם רגשיים ורגשות הם משהו שהוא אינו יציב, ולכן כל עיבוד המידעים שאנחנו עושים גורמים לנו למסקנות שגויות, שבמבחן המציאות האמיתית האשליה תתנפץ לנו.
המשברים הרגשיים בחיינו נובעים מרגשות שגורמים לנו למצבי הזיה למחשבות שווא, דמיון, קולות פנימיים, הרס עצמי, ולמגוון בעיות אישיות.
סיכום: כשמתחילים להתחבר לגוף ולהיות מודעים לרגשות הפנימיים שבנו, רצוי להבין שמה שאנחנו מרגישים רק אנחנו יכולים להרגיש ולא אף אחד אחר.
מעצם ההבנה עצמה, זהו מרכיב עיקרי וחשוב ליכולת שלנו בעת משבר רגשי אישי להבין שעלינו להימנע מלהאשים את האחר, את הקורבן שבחרנו בגלל רגשותינו, במידה וניקח אחריות על עצמנו הדבר יכול להקטין או למנוע את המשברים הרגשיים, האישיים, החברתיים, המשפחתיים, ובזוגיות שלנו.
המסר במאמר: אנחנו נולדים עם דפוס התנהגות רגשי שמלווה אותנו לאורך חיינו.
לכן, המשברים הרגשיים קיימים במשפחה שבה נולדנו ושבה גדלנו, והמשברים יהיו גם במשפחה שאותה נקים, והם ילוו אותנו בכל מקום ומסגרת שבה נהיה, אם בבית הספר, בצבא, בהשכלה הגבוה, בחברה, בזוגיות, במסגרת העבודה ועוד, עד שנלמד להירגע מייצור והפעלת אותם הרגשות הפנימיים שבנו, ואז ההתנהגות שלנו תהיה רגועה, ובעיקר נהיה ברורים יותר בהעברת המסר, ושפויים יותר.
אנחנו אלו שבונים את עצמנו, ואנחנו אלו שיוצרים לעצמנו את המציאות שבה נחיה, ולכן חשוב להבין ולהיות מודעים לרוגע הפנימי שבנו שמחבר אותנו לאני העצמי שלנו
.



בגידות

 בגידות.
למה יש לגברים וגם לנשים את הצורך לבגוד מינית? בגידה מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג מקיים יחסי מין ללא ידיעתו וללא הסכמתו של בן/בת הזוג.
שתי סיבות עיקריות לכך שאנשים בוגדים, סיבה אחת שאנשים בוגדים היא, הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, והאגואיסטית לשם טקס הפולחן הרגשי, שכולל בתוכו גם את הצורך לבגידה מינית בבן/בת הזוג.
סיבה שנייה שאנשים בוגדים, נובעת מכך שאנחנו מחקים את דפוס ההתנהגות של הורינו שבגדו בנו.
לפני ההסבר כמה נושאים שרצוי לדעת.
מהי המהות והמטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין?
המהות והמטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם, כדרך הטבע בתהליך האבולוציה.
מגוון הרגשות היצריים המיניים, שכוללים בתוכם את התשוקה והתאווה שבנו, גורם לנו לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, והם מתנגשים עם המהות והמטרה האמיתית, הרציונאלית לעצם קיום יחסי מין, מה שגורם למערכת היחסים הזוגית לאין סוף בעיות, ולנו סבל בחיינו.
כלומר, הקונפליקט התודעתי שלנו הוא בין הרציונל לאמוציונל.
התפיסה שאם אנחנו נהנים מעצם קיום יחסי המין, אז אין בכך כול פגיעה בריאותית, שמובילה לסבל הוא שגוי.
זאת כיוון שמעצם ההתנהגות המינית שלנו שנעשית לשם ההנאה, אנחנו איננו מפעילים את הכלי הביולוגי, את גופנו הפיזי, בהתאם ליעוד הטבעי שלו.
למה? אישה שמקיימת יחסי מין ומטרתה להביא תינוק לעולם, מכינה את גופה לשם כך, כלומר כדי להיכנס להיריון.
אותה אישה, אם היא רוצה ליהנות מעצם קיום יחסי המין ולא להביא תינוק לעולם, היא מונעת מעצמה מלהיכנס להיריון, מצב זה שהאישה מכניסה את עצמה אליו, גורם לה לקונפליקט תודעתי.
כלומר, בעת קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, היא גם כן מכינה את גופה וזאת כדי לממש את המהות והמטרה שלשם כך נועד הדבר, כלומר כדי להביא תינוק לעולם, אך מצד שני היא מונעת מעצמה למממש את המטרה.
אותו הדבר לגבי הגבר, גבר שמקיים יחסי מין לשם הפרית האישה והבאת תינוק לעולם, מכין את גופו כדי להפרות את האישה, הזרע שהוא פולט מטרתו וייעודו להפרות את האישה, אבל אם הוא רוצה ליהנות מעצם קיום יחסי המין ולא להפרות את האישה ולהביא ילד לעולם, אז הוא מונע מעצמו מלממש את המהות, שוב קונפליקט תודעתי.
פולחן רגשי, הצורך והנזקקות הרגשית שלנו, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין הוא לשם טקס הפולחן הרגשי.
הצורך והנזקקות שלנו לטקס הפולחן הרגשי, נובע בעיקר בגלל הרגשות הפנימיים שבנו.
למה? כי הפולחן הרגשי מאפשר לנו להשתחרר מאותם הרגשות הפנימיים שבנו, מאותם רגשות שליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע כמו, פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, ובכך לעבור ולהרגיש את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, יצר מיני, תשוקה, תאווה, ועוד.
מציאות זאת גורמת לנו לחיות בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנעה בין הרגשות השליליים שבנו לבין הרגשות החיוביים שבנו, וההפך.
כלומר, מעצם קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, הפורקן, וההגעה לאורגזמה, שמשקף את טקס הפולחן הרגשי, אנחנו משחררים את עצמנו מההרגשה הרעה שבתוכנו, ומעבירים את עצמנו להרגשה הטובה שבתוכנו, וזה בעצם מהות ומטרת טקס הפולחן הרגשי, מה שאינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, ללא ייצור והפעלת הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, ללא הרגשות השליליים שבנו, וללא הרגשות החיוביים שבנו, מה שמשתקף בהתנהגות רגועה.
מה גורמת ההתייחסות השגויה במערכת יחסים?
אחד מהקריטריונים החשובים ביותר שלנו, לבחירת בן או בת זוג הוא המשיכה הרגשית המינית, שמטרתה היא לשם ההנאה.
כלומר, בזוגיות שהמשיכה הרגשית המינית היא הבסיס, המהות והמטרה למערכת היחסים, אז מערכת היחסים אינה יכולה להיות איתנה ויציבה, כי הבסיס שלה הוא אינו איתן, וזאת בגלל שהרגש היצרי המיני, התשוקה, התאווה, משתנים והם אינם יכולים לגרום לנו להנאה באופן קבוע.
חשוב לזכור שכאשר אנחנו מקיימים יחסי מין לשם הנאה אנחנו משתמשים, מנצלים את בן/בת הזוג שלנו לשם ההנאה האישית, האינדיבידואלית, האגואיסטית והאינטרסנטית שלנו, גם אם הדבר נעשה בהסכמה.
לכן, אנחנו איננו מכירים את בן/בת הזוג שלנו באופן האמיתי, אלא כאובייקט מיני, שאמור לענות לנו על הצרכים הרגשיים היצרים האישיים שלנו.
החיפוש אחר הריגושים המיניים הוא חיפוש אין סופי, ואם לא מחדשים ושומרים על הריגוש המיני אז משעמם, מה שגורם לשקיעה באותם הרגשות השליליים, וכך הלאה.
בגידה כפולחן רגשי, מאחר וישנו ההרגל במערכת היחסים הרגשית המינית במערכת הזוגיות, ולאט לאט הריגוש מעצם קיום יחסי המין דועך או שהוא כבר כמעט ואינו קיים, נוצר מצב שהפולחן הרגשי המיני, אשר נועד לשם ההנאה והפורקן במערכת היחסים הזוגית, שהוא הבסיס לזוגיות ולמציאות שהזוג יצר לעצמו, המצב הזה אינו מאפשר לאחד מבני הזוג או לשניהם את היציאה מהרגשות השליליים שגורמים לו או לה להרגשה הרעה הפנימית, אז יש כאלה שיש להם את הצורך והנזקקות לצאת מהמצב וליהנות ולכן הם בוגדים, כי הם צרכים ונזקקים לריגוש החיובי, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין, מה שמוציא אותם מההרגשה הלא טובה שבה הם נמצאים.
יש כאלה שהופכים את הבגידה המינית בזוגיות לפולחן רגשי, כדי להשתחרר מאותם הרגשות שגורמים להם להרגיש רע, ויש כאלה שמחפשים את טקס הפולחן הרגשי, כלומר את ההנאה במשהו אחר כמו, אוכל, ספורט תחרותי, דת, ועוד, מה שמאפשר להם אחיזה ברגשות החיוביים הטובים ולא לשקוע לתוך אותם הרגשות השליליים הרעים.
ברוב המקרים בן/בת הזוג שבוגדים מינית, אינם מודעים לתהליך הרגשי שהם עוברים עם עצמם, ולכן הם כל כך צרכים וזקוקים להנאה המינית כדי לבגוד והם עושים זאת באופן אינסטינקטיבי.
תמיד ישנו הצד השני האשם, כביכול האשם, במצב שנוצר עקב הבגידה המינית של בן/בת הזוג, ואף אחד מהבוגדים בדרך כלל אינו יכול לראות את עצמו במצבו בעצמו, כלומר להבין שהסיבה לבגידה נובעת ממצבו הרגשי האישי, שנובע מעצם הצורך והנזקקות שלו להשתחרר מאותם הרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש רע איתם, לכן האשמה נופלת על הנבגד/ת.
הבגידה הרגשית המינית יכולה לנבוע גם מדפוס התנהגות שרואים בבית, כלומר מאחד ההורים, או כנקמה בבן/בת הזוג שבגד או שמאמצים את הריגוש שבבגידה מהחברים שבוגדים, או אפילו מאמצים מתוכניות טלביזיה למיניהן שבהן רואים בגידות ועוד, וכך לאט לאט המעשה יכול להפוך לדפוס התנהגות.
הנבגד או הנבגדת בדרך כלל לאחר הגילוי, יוצאים הכי פגועים מעצם הבגידה, ובדרך כלל הם חושבים שהם האשמים, אבל זו טעות לחשוב כך, כי הם אינם אשמים.
הבוגד והבוגדת הם גם כן אינם אשמים, אין כאן עניין של להאשים אחת את השני.
שני בני הזוג הם הקורבנות של עצמם, ולחוסר המודעות העצמית ולפרוש וההבנה שגויים שלהם לרגשותיהם הפנימיים ולעצם השאלה הבסיסית שהיא, איך להפעיל את הכלי הביולוגי הזה שנקרא הגוף הפיזי, כך שההפעלה תהיה מתאימה לבריאותנו ותואמת למהות ומטרת החיים, אבל בעיקר שתהיה מותאמת למהות ומטרת הזוגיות?
לכן, לא כדאי להיכנס להאשמות הדדיות עקב הבגידה הרגשית המינית, אפשר ורצוי לסלוח ולהשלים.
אם בני הזוג מבינים את מכלול הנושאים שציינתי, יהיה להם קל יותר להבין את עצמם ואת בן או בת הזוג שלהם וההתנהגויות הרגשיות המיניות שנובעות מכך, שכוללות בעיקר את הצורך לבגוד. 
במקרה של בגידה מינית רגשית במערכת היחסים, רצוי להבין שהצד הבוגד נמצא במשבר רגשי, במצוקה רגשית, כלומר הוא מרגיש שרע לו או לה, ומכך נובעת הבגידה, כי אם הוא לא יבגוד וישתמש בטקס פולחן הרגשי המיני ויבגוד הוא או היא ישקעו עמוק לתוך אותם הרגשות השליליים שגורמים להם להרגיש רע עם עצמם ומשם קשה לצאת.
רצוי שבני הזוג ילמדו ויביאו את עצמם למצב של רוגע פנימי.
חשוב לא לפרק את הזוגיות, המשפחה והשושלת, כי זה חלק עיקרי ממהות ומטרת החיים.
הבחירה והפרוק נעשים באופן אמוציונאלי ולא רציונאלי.
איך ההורים קשורים לנושא הבגידה? בתפיסה שלנו כחברה, וברמת המודעות שלנו נכון לשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, אנחנו מתייחסים לקיום יחסי המין לשם ההנאה כאל אחד מהנושאים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, במגוון הקריטריונים והאפשרויות שלנו כדי ליהנות מהחיים וזאת כדי שלא נרגיש רע עם עצמנו, וההתייחסות הזו היא גם לשם בחירת חבר או חברה, או לבחירת בן או בת זוג לחיי זוגיות והקמת משפחה עם ילדים ויצירת שושלת.
הצורך והנזקקות הרגשית היצרית המינית של רובנו לקיים יחסי מין, היא חלק בלתי נפרד מהמחשבות היום יומיות שלנו, אם אנחנו מודעים לכך או שאנחנו איננו מודעים לכך.
כיוון שבמערכת היחסים בין ההורים שלנו יש לרוב רגשות יצריים, תשוקה, תאווה, והם צריכים ונזקקים אחת לשני כתוצאה מכך, וקיום יחסי המין הוא חלק אינטגראלי מאורח החיים המיני שלהם, וכיוון שהילדים הם גם כן יצרים, נוצר מצב שבו ההורים מקימים יחסי מין ביניהם לשם ההנאה, ואילו הילדים שהם גם יצרים לא מקימים יחסי מין לשם ההנאה, הפורקן, וההגעה לאורגזמה, מצב זה גורם להם לא להיות רגועים ולסבל.
למה? כיוון שהילד אמור לחקות את הוריו, ולכן כאשר ההורה מקיים יחסי מין לשם ההנאה, הילד רוצה גם כן לקיים יחסי מין לשם ההנאה, והוא לא מבין למה לא מאפשרים לו הוריו לעשות מה שהם עושים, מה שגורם לילד לבלבול, תסכול, לפחד וסבל, שגורם לו לחפש איך להוציא את האגרסיות המיניות שבו החוצה ולהתפרק.
הבלבול, התסכול, והפחד גורם לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי אצל הילד.
לכן, ההרגשה והתפיסה המחשבתית האינסטינקטיבית של הילד היא שההורים בוגדים בו.
למה? כי הוא אינו מבין למה ההורים שלו כן נהנים והוא אינו יכול ליהנות גם כן?
מה שגורם למערכת היחסים במשפחה להיות יצרית, אמוציונאלית, רגשית, שאינה יכולה להיות רגועה, אינה יכולה להיות רציונאלית ועניינית, מציאות זו גורמת סבל רב לכל המשפחה.
מהם הקשרים הרגשיים היצריים המיניים במשפחה?
כיוון שהילדים מחקים את הוריהם לרוב, חוץ מהנושא היצרי מיני, שאינו מורשה להם.
הבת שואלת את עצמה, למה אבא שלי מקיים יחסי מין ונהנה עם אימא שלי ואיתי לא?
כלומר, הבת גם כן רוצה ליהנות, כי גם היא צריכה וזקוקה רגשית להנאה ולפורקן המיני, אחרת היא תסבול.
הבן שואל את עצמו, למה אימא שלי מקיימת יחסי מין ונהנית עם אבא שלי ואיתי לא?
כלומר, הבן גם כן רוצה ליהנות, כי גם הוא צריך וזקוק רגשית להנאה ולפורקן המיני, אחרת הוא יסבול.
כלומר, נוצרת לה מערכת יחסים שבה האם בוגדת בבן שלה, כיוון שהיא אינה מקיימת עימו יחסי מין, והאבא בוגד בבת שלו, כיוון שהוא אינו מקיים איתה יחסי מין לשם ההנאה.
כולם רוצים ליהנות, אך לא לכולם מתאפשר.
ההורים מדחיקים: רצוי לזכור שבבית רואים, נוגעים, מריחים, שומעים הכול לרוב שלא במודע, ולכן היצריות היא משני הצדדים גם מצד ההורים כלפי הילדים וההפך בין הילדים להורים, וגם בין הילדים בינם לבין עצמם, אך ברוב המקרים מצליחים כולם להדחיק אותם, כלומר הרגשות היצרים המינים קיימים בין כל בני ובנות המשפחה, אך הם מודחקים.
עם תחושת הרגשת הבגידה המינית של הילדים מצד ההורים, שיוצרת את דפוס ההתנהגות הרגשי האינסטינקטיבי וההתנהגות האוטומטית אנחנו חיים, ומאוחר יותר אנחנו יוצרים לעצמנו מציאות שמשקפת את תחושת הרגשת הבגידה המינית האישית, שאנחנו סוחבים אותה איתנו מאז הילדות.
ולכן, המציאות שאנחנו יוצרים לעצמנו היא או שנבגוד או שיבגדו בנו, ואם זה לא קורה לנו בפועל, לפחות נחשוב על זה.
הסבל האישי, המשפחתי, והחברתי של המין האנושי, נובע כתוצאה מפרוש ומהפעלה שגויה של הכלי הביולוגית שנקרא הגוף הפיזי, שמופעל באמצעות ייצור הרגשות הפנימיים ושמתנהג בהתאם.
לכן, רצוי לעשות סדר תודעתי אחר, חדש שמתאים לאני העצמי האמיתי שלנו.
מסקנה: הסיבה לצורך ולנזקקות הרגשית מעצם הבגידה המינית, נובעת מהרגשות הפנימיים שבנו, מעצם הרגשות החיוביים שגורמים לבוגד להרגיש טוב עם עצמנו, כי ללא הבגידה הוא ישקע לתוך הרגשות השליליים.
בשלב מסוים כיוון שקיום יחסי המין בין בני הזוג כבר אינו מרגש ומהנה יותר, או שאינו נעשה במידה מספקת לשם ההנאה והפורקן וההגעה לאורגזמה או שהוא אינו מתרחש כלל, וזאת כדי שיאפשר את טקס הפולחן הרגשי, ומצב כזה שנוצר הוא ללא הבגידה המינית, יגרום הדבר לשקיעתו של הבוגד לתוך הרגשות השליליים שבו, עם כל המחשבות והדמיון המתלווים מכך, מה שיכול להוביל לאיבוד השפיות.
סיכום: רצוי לזכור שהרגשנו את הבגידה הרגשית המינית עוד מהורינו בהיותנו ילדים, שלא אפשרו לנו לחקות אותם וליהנות גם כן מיחסי מין, מצב טראומטי זה מתפרש אצלנו כבגידה מצידם בנו, ועם דפוס ההתנהגות הבוגדני הזה, רובנו יצרנו לעצמנו בהמשך חיינו את המציאות שבה או שנבגוד או שיבגדו בנו, או שלפחות נחשוב על זה.
חשוב להבין מה מהות ומטרת הזוגיות, ובעיקר מה מהות ומטרת קיום יחסי המין, ולמה מביאים ילדים לעולם?
במידה ובזוגיות יש את הצורך בקיום יחסי המין, שנעשה לשם ההנאה והפורקן הרגשי, רצוי להבין שכול צד משתמש, מנצל, את הצד השני כדי ליהנות ולהגיע לפורקן רגשי מיני, מה שמונע את ההכרות העמוקה ובסיס איתן לקשר.
מטרת ההנאה והפורקן בקיום יחסי המין היא לא לשקוע לאותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, שמשם קשה יהיה לנו להוציא את עצמנו.
הבגידה המינית היא צורך רגשי קיומי מבחינתו של הבוגד/ת.
ללא הבגידה המינית שזקוק לו הבוגד/ת הוא יכול ללכת לאיבוד מבחינה רגשית.
לכן, חשוב להבין איך להיות רגועים ולחיות בשלווה, כי כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, יעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
אם מבינים את מגוון ההתנהגויות, שנובעות מהצרכים הרגשיים שלנו ובעיקר המיניים, אז ניתן גם לסלוח לבוגד/ת, למרות הקושי שכרוך בכך.
המסר במאמר:
בגידה מינית נעשית לשם הצורך והנזקקות הרגשית המינית של הבוגד/ת והריגוש שנובע מכך.
הבוגד/ת מעצם המעשה, אם במודע או שלא במודע, מנסה להציל את עצמו מבחינה רגשית.
לכן, המסקנה שלי היא שברוב מקרי מעשה הבגידה המינית, הם אינם נעשים לשם הפגיעה במתכוון בבן/בת הזוג, למרות שבפועל כך מתפרש מעשה הבגידה המינית.
לרובנו הכי קשה זה לסלוח, אבל מעצם היכולת לסלוח המעשה משקף את היכולות שלנו.
 

פורנו

פורנו.
למה קיים בנו הצורך והנזקקות הרגשית המינית לצפות בסרטי פורנו? פורנו היא תעשיה שלמה שמייצרת סרטים שבהם מקיימים יחסיי מין.
הסרטים שמביימים ומצלמים ובהם משחקים שחקנים בתעשיית הפורנו, מספקת את הצורך בצפייה לשם הצרכים הרגשיים המיניים, על מגוון האפשרויות הרחב שבסרטים יוכל הצופה לצפות ולהביא את עצמו עם או בלי פרטנר לסיפוק מיני עם ההנאה המקסימלית הכרוכה מכך, מעצם הגעה לאורגזמה.
לפני שמנסים להבין למה תעשיית הפורנו גדלה והתפתחה לממדים שבה היא נמצאת כיום, רצוי להבין מהיכן החל הכול, כי ברגע שנבין מהיכן החל הכול, נוכל להבין את עצמנו באופן ברור יותר.
לקיום יחסי מין יש מהות ויש מטרה, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם.
כלומר, מרגע שהגבר מייצר בגופו את הזרע ופולט אותו לתוך נרתיקה של האישה, פעולה זו מטרתה להפרות את הביצית שהאישה ייצרה בגופה, תהליך זה מאפשר את הכניסה להריון כשבסוף התהליך נולד תינוק, וזה קורה בעת קיום יחסיי מין עם בן/בת הזוג באופן הטבעי.
אקט מיני זה שיש לו מהות ושיש לו מטרה אבולוציונית הוא אקט רציונלי, כשהתייחסות היא רגועה ועניינית, התנהגות שמשקפת את האני העצמי, את הזהות האמיתית שלנו.
למה? כיוון שיצור הזרע ויצור הביצית לא נעשה סתם ככה בשביל ההנאה שהיא הזיה רגשית זמנית, יש לכך מטרה רציונלית אבולוציונית.
אם כך הדבר, למה אנחנו מתנהגים באופן שהוא אינו רגוע, אינו רציונלי, ואינו ענייני?
התשובה היא שהאנושות בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, נמצאת בשלב שבו בן האנוש אינו מחובר לעצמו, כלומר לזהותו האמיתית, כתוצאה מכך היכולת שלו לפרש את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי, נעשית באופן שגוי ולכן הוא חי בפנטזיה.
מה גרם לכך? כדי לענות על שאלה זו, רצוי להבין למה הצורך והנזקקות הרגשית המינית שלנו, לעצם קיום יחסיי מין ו/או אוננות, שנעשה לשם ההנאה וההרגשה הטובה באמצעות ההגעה לאורגזמה, ללא כול כוונה לממש את האקט המיני למטרת רבייה והתרבות?
כלומר, למה הצורך של המין האנושי בטקס הפולחן הרגשי מעצם קיום יחסיי מין ו/או האוננות גם תוך כדי הצפייה בסרט פורנו?
כאשר מקיימים יחסי מין או מאוננים לשם ההנאה וההגעה לאורגזמה, הכוונה היא להרגיש את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, כי אנחנו לא רוצים להרגיש את אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע.
מהם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש באמצעותם טוב? הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, תשוקה, יצרים מיניים, תאווה ועוד, ולרגשות אילו אנחנו שואפים להגיע במשך כול מהלך חיינו, ככה אנחנו מחונכים, ככה אנחנו מאולפים ומתוכנתים להתנהג.
למה הצורך והנזקקות שלנו להרגיש את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמו?
הצורך והנזקקות שלנו להרגיש טוב עם עצמו, נעשה כיוון שאנחנו מרגישים רע עם עצמו.
מהם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש באמצעותם רע? הרגשות השליליים כוללים בתוכם את רגש הרוע, פחד, חרדה, דיכאון, לחץ, הרגשת הנרדפות, כעס, צער, עצב ועוד.
הרגשות החיוביים והשליליים, ממחישים את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי שנמצא בו בן האנוש שמייצר, מפעיל, ומתנהג באמצעות הרגשות הפנימיים שבו, האמוציונליות וההתייחסות הלא עניינית שלו למהות ומטרת החיים מכול הבחינות, לבין הרוגע הפנימי שזהו מצב פיזיולוגי שהוא ללא הרגשות החיוביים וללא הרגשות השליליים, שמאפשר את הרציונליות וההתייחסות העניינית למהות ומטרת החיים שמאפשרת את החיבור לאני העצמי, לזהות האמיתית.
כלומר, קיום יחסיי מין או אוננות לשם ההנאה וההגעה לאורגזמה, גורמת לנו להרגיש טוב עם הפנטזיה, וזה מאפשר לנו לצאת מהמצב שבו רע לנו עם עצמו, וזאת כדי שלא נשקע לאותם הרגשות, המחשבות, הדמיון שנלווים כשרע לנו, וזו מטרת טקס הפולחן הרגשי המיני.
כלומר, בשלב מסוים בהיסטוריה האנושית, התחלנו לייצר ולהפעיל את גופו ולהתנהג באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, והתחלנו את הנדנדה, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים לשליליים וההפך, כשטקס הפולחן הרגשי המיני הוא התחום בין הקדומים ביותר, תחום אחד מתוך מגוון רחב של תחומים שאותם הפכנו לצורך ולנזקקות רגשית, וכול זאת כדי להרגיש את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמו ולא את הרגשות השליליים.
מה כול זה קשור לתעשיית סרטי הפורנו? לפני הטכנולוגיה היה צורך לדמיין, המין האנושי הגיע בשלב זה בהתפתחותו שקיימת טכנולוגיה שהיא זמינה ומאפשרת תקשורת והעברת ידע ישירות לבית המגורים שכולל גם את סרטי הפורנו, פעם כדי לצפות בסרט פורנו שהיה מיצרך נדיר, היה צורך ללכת לבית הקולנוע ולצפות בסרט עם קהל אנשים רב שהגיע גם כן לאירוע.
כיום, בגלל ההתקדמות הטכנולוגית הצפייה בסרטי פורנו נעשית נגישה לכולם, בעיקר בגלל התפתחות האינטרנט בעולם, מצב זה מאפשר צפייה בסרטים רבים ומגוונים וגם בחינם.
מציאות זו העלתה את סף הריגוש, וגרמה לאנשים להיחשף למגוון רחב של אפשרויות מיניות, שהם לא היו מודעים להן קודם לכן, אפשרויות שמאפשרות סף ריגוש גבוה יותר מבעבר, ושאליהם רוב אנשים מנסים להגיע ולממשם במציאות שבה הם חיים, אך זאת אשליה.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כשרמת המודעות העצמית שלנו תתייחס לקיום יחסי מין באופן הרציונלי, ואז נהיה רגועים רגשית מינית, ולא יהיה צורך לפנטז גם באמצעות סרטי הפורנו.
מסקנה: בשלב זה בחיינו לסרטי הפורנו יש תפקיד חשוב כאמצעי טקסי לפולחן רגשי, שאותם אנשים צריכים ולהם הם זקוקים לשם ההנאה וההרגשה הטובה וההגעה לאורגזמה, אם באמצעות קיום יחסי מין או אוננות ואת זה לא יהיה ניתן למגר, אלא אך ורק מתוך הבנה, רצון, ובניה עצמית לתיקון האישיות שיאפשר התייחסות עניינית למהות ומטרת הרבייה.
סיכום: הרגשות הפנימיים שבנו הם הגורם לכך שאנחנו זקוקים לטקסים פולחניים רגשיים.
רמת המודעות העצמית וההתפתחותית כיום משקפת את חיי הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שאנשים חיים שנע בין הרגשות החיוביים לשליליים.
סרטי הפורנו הם אמצעי שיצרנו לעצמנו, כדי שיתאפשר לנו להגיע לפורקן מיני ולהרגיש טוב עם עצמו, אחרת נרגיש רע עם עצמו, מצב שממחיש את הסבל שאיתו אנשים חיים, למרות שהם אינם מודעים לכך שההנאה היא כסבל.
המסר במאמר: בשלב התפתחותי מתקדם יותר שבו נלמד להיות רגועים יותר, רציונליים וענייניים, וניצור לעצמנו אורח חיים בריא רגוע ושלוו, שמתאים לזהותנו האמיתית ומותאם למהות ומטרת החיים, לא יהיה צורך בסרטי פורנו.
 

זוגיות

זוגיות.
מהי מטרת הזוגיות? הצורך האינסטינקטיבי והטבעי שלנו לזוגיות, נעשית לשם הקמתה של משפחה, הבאת ילדים לעולם, ויצירת שושלת בריאה ויציבה, שנעה בהתאם לרמת המודעות שלנו לאותה תקופה, נעשית לשם ההתפתחות האישית, משפחתית וחברתית.
הצורך הבסיסי שלנו ושל כול צורות החיים הוא לשכפל את עצמם באמצעות הרבייה וההתרבות.
כל צורות החיים הם סוג של אנרגיה, והפרוש לאנרגיה היא עצם קיומו של משהו שהוא בעל הרכב כימי.
בן האנוש השיך לזן שנקרא המין האנושי הוא גם כן סוג של אנרגיה.
לאנרגיה שהיא בעלת הרכב וצורתה היא בן אנוש על פני כוכב הלכת שלנו, וגם הרכבים וצורות אנרגטיות אחרות ביקום יש להם מהות ויש להן מטרה.
המהות והמטרה של הצורות האנרגטיות לאחר תהליך מסוים היא תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר מאנרגיה שהיא אינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, ושאינה אחראית לעצמה, שחיה מתוך אינסטינקט ומתנהגת באופן אוטומטי, להפוך ולהיות אנרגיה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, שהאחראית הבלעדית לחייה ונצחית.
כדי להשיג את המטרה הזו בנינו לעצמנו בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, ויצרנו את הגוף הפיזי האנושי, שמאפשר לתודעה את התיקון, את השינוי והמעבר לכך, וזה נעשה מתוך הניסיון והידע שאנחנו צוברים במהלך חיינו, שאותו אנחנו מעבירים לדורות הבאים, וזאת כדי שהם ישפרו אותו לשם השגת היעד.
ללא הזוגיות שמאפשרת את הרבייה וההתרבות, לא נוכל ללמוד ולהתפתח ולהשיג את מהות ומטרת החיים שלשמה נוצרנו, כי רק באמצעות ההרכב האנרגטי, שיוצר את צורת החיים שחייבת להיות מאותו הזן ניתן יהיה לבצע זאת, כי עם הרכב וצורת חיים אחת בלבד מזן מסוים אחד, שקיימת בו רק ישות אחת בלבד, הדבר לא יהיה ניתן לביצוע, וזאת מכיוון שברגע שנוצרנו ובאנו לאוויר העולם, הדרך היחידה שלנו ללמוד על עצמנו ולהיות מודעים לעצמנו היא דרך הורינו, והאנשים שאנחנו מכירים במהלך חיינו.
אנחנו צריכים וזקוקים לאנשים סביבנו, כיוון שמרגע שבאנו לאוויר העולם אנחנו לא יכולים לראות את עצמנו בעצמנו, כלומר את עצמנו באופן עצמאי, אלא אך ורק דרך הורינו והאנשים שנכיר בהמשך חיינו, אלה שדרכם נוכל לקבל את ההשתקפות, את המראה שלה אנחנו זקוקים, וזאת כדי שנלמד להכיר מהי האישיות שיצרנו לעצמנו, ושבאמצעותם נוכל לתקן ולשנות את עצמנו, ללמוד ולהתפתח למטרה שציינתי, שזה השינוי והמעבר לישות שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, כשהשלב הסופי מטרתו להיות נצחיים, ואת זאת ניתן יהיה לבצע אך ורק אם נתרבה.
לשם כך יצרנו לעצמנו את האפשרות להתרבות באמצעות ההזדווגות שמאפשרת את הרבייה, ולשם כך יצרנו את הזוגיות.
זוגיות כדרך הטבע לשם הרבייה וההתרבות מורכבת מגבר ואישה בלבד.
מהם הקריטריונים לבחירת בן/בת זוג.
מטרת הזוגיות נעשית לשם הרבייה וההתרבות, לכן המטרה האבולוציונית בהבאת ילדים לעולם היא לשדרג עם בן/בת הזוג הנבחר מבחינה גנטית את הילדים המשותפים, לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, בריאה יותר, וגם כדי שהם יסבלו כמה שפחות בחייהם.
לכן, כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן/בת זוג, כשהמטרה העיקרית שלנו היא לשם הזוגיות, וגם הקמתה של משפחה והבאת ילדים לעולם ובנייתה של שושלת שכוללת נכדים ונינים ועוד, השגיאות שאנחנו עושים הם בכך שהבחירה שלנו נעשית בעזרת הרגשות הפנימיים שבנו, האמוציונליות שהיא אינה עניינית ושאינה תואמת למהות ומטרת החיים כמו, האהבה, אושר, שמחה, צחוק, יופי, משיכה רגשית מינית, תשוקה, ייצר מיני, הפחד מלהיות לבד, הפחד להזדקן לבד, ועוד סיבות רגשיות רבות אחרות, וגם שיקול אינטרסנטי כלכלי, כספי, ואחר.
מצב רגשי זה משקף את האגואיזם, את האינטרסנטיות, ואת הדרך המניפולטיבית שלנו להשיג את בן או בת הזוג שהופך או הופכת להיות הקורבן לנזקקות ולצרכים הרגשיים והכלכליים שלנו.
כאשר בפועל הבחירה של בן או בת הזוג צריכה להיעשות באופן הרגוע, הרציונלי, שנעשית באופן ענייני, לשם מימוש מהות ומטרת החיים שציינתי.
הבחירה רצוי שתעשה על פי הרוגע, הבריאות, המראה, מבנה הגוף, האישיות, ורמת התובנות שמאפשרות חיים רגועים, שלווים ובריאים יותר.
תובנות אלו מאפשרות לנו להבין איך לבנות את עצמנו מבחינה גנטית באופן הבריא ביותר, ובכך לבצע את הבחירה הבריאה ביותר, לשם העברת הידע הגנטי הנרכש לדורות הבאים.
רק כאשר בן האנוש הוא רגוע, כלומר כשהוא אינו מייצר ומפעיל את הרגשות הפנימיים שבו לא החיוביים ולא השליליים הוא מחובר לעצמו, לאני העצמי, לזהותו האמיתית, ואז היכולת שלו לפרש את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי תעשה באופן ברור, שפוי יותר, במצב כזה היכולת שלנו לבחירת בן או בת הזוג תהיה ברורה ועניינית יותר, וכמובן תחזיק מעמד.
הזוגיות מורכבת מגבר ואישה כי רק באמצעות של קיום יחסיי מין בין הגבר והאישה, רק אז האישה יכולה להיכנס להיריון ולהביא ילדים לעולם באופן ובהליך הטבעי.
כול הגדרה אחרת לזוגיות ושימוש באמצעים הרפואיים והמדעיים כאמצעי להבאת ילד לעולם, וגם כאשר הזוגיות היא מאותו המין, היא לא נעשית באופן ובהליך הטבעי, ולכך יש השלכות על הזוג ועל הילדים שיבואו לעולם, כי הדבר לא נעשה באופן ובסדר הטבעי, כלומר ערעור הסדר בתהליך הטבעי בהעברת הידע הגנטי, יוצר בלבול ופחד לדור ההמשך שיהיה לו קשה לשרוד ללא בסיס איתן.
מסקנה: מהות ומטרת הזוגיות היא לשם הרבייה וההתרבות.
היכולת האישית והחברתית שלנו לחקור, ללמוד, להתפתח, יכולה להתקיים אך ורק אם נתרבה.
הצורך שלנו לרבייה ולהתרבות מטרתה לגרום לכך שבסוף התהליך האבולוציוני נהיה מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, ונבין שאנחנו האחראיים הבלעדיים על חיינו ונצחיים, משימה זו יכולה להתבצע אך ורק אם ההתייחסות שלנו למהות ומטרת הזוגיות תעשה באופן הענייני.
לסיכום: כל מטרה אחרת של הזוגיות שהיא לא לשם המטרה הטבעית שלשמה היא נועדה, יכולה לגרום להתפרקותה של הזוגיות והמשפחה, וכמובן השושלת אם קיימת, ולכך יש השפעה בהתפתחות האישית של כל אחד ואחת מהמעורבים במעשה כולל הילדים אם יש.
רצוי שבני הזוג יבינו זאת, ויקבעו לעצמם את מטרת מערכת היחסים ומטרת הזוגיות בניהם בהתאם, ולהסכים על המטרה המשותפת ביחד, ואת זה רצוי לעשות לפני שמחליטים להביא ילדים לעולם, וגם רצוי עוד לפני שמגדירים ומחליטים על עצם הזוגיות, וכול זאת כדי לממש את מהות ומטרת חיינו באופן הבריא ביותר שאפשר, בהתאם לרמת המודעות שאנחנו נמצאים בו בשלב זה.
המסר במאמר: בשלב זה בתהליך הבחירה שלנו את בן או בת הזוג, המעשה נעשה מתוך צורך ונזקקות רגשית, אמוציונלית, אגואיסטית, אינטרסנטית, ומתוך אינטרסים כלכליים כאלו ואחרים שמושגים באופן מניפולטיבי.
כאשר בחירת בן או בת הזוג נעשית באופן רגשי, אמוציונלי, אינטרסנטי, הבחירה נעשית באופן כזה שהיא אינה עניינית ואינה תואמת למהות ומטרת החיים, ולכן הבסיס לקשר הזוגי הוא אינו איתן, מה שיכול להוביל לפרדה ולגירושין, ובכך לא ימשש הזוג את מהות ומטרת הקשר עם כול הסבל הכרוך מהפרדה.
חשוב להבין שהקריטריונים לבחירת בן או בת הזוג, רצוי שיתנהלו באופן רגוע, רציונלי, ענייני ובריא, לשם העברת ידע גנטי משדורג לדור הבא שיקום.

בן או בת

בן או בת.
האם ניתן לקבוע את מין הילוד? החשיבה המדעית כיום אינה משקפת מודעות עצמית, אלא חשיבה ספקולטיבית.
לעומת זאת החשיבה הדתית מאז ועד היום אינה משקפת מודעות עצמית, אלא חשיבה מיסטית.
כתוצאה של חוסר במודעות עצמית ומהמחשבה המדעית והדתית שרוב האנושות מסתמכת עליהם, התנתקנו מהיכולת שלנו להיות מודעים ליכולות הטמונות בנו.
למה? כיוון שאם המדענים קבעו שמין הילוד נקבע באופן שהוא גורל, מזל, אקראי, ולאנושות אין את היכולת להחליט ולקבוע את מין הילוד, ואם ככה המאמינים בתורת המדע חושבים שצריך להיות, אז הם מאמצים את דעתם של המדענים וחיים בהתאם.
ככה גם בתחום הדתי, המאמינים מאמינים שאלוהים הוא זה שקובע בעבורם את מין הילוד, כי הכול אלוהים מחליט, ואז את האמונה הזו המאמינים מאמצים, ואיתה הם יוצרים לעצמם את המציאות שבה הם חיים.
כלומר אמונה בכך שאין ביכולתנו לקבוע בעבור עצמנו.
מהי האפשרות הנוספת? ישנה אפשרות נוספת שהיא מאפשרת לנו להבין ולא להאמין.
יכולת זו מתאפשרת לנו באמצעות ההתבוננות שלנו בעצמנו, בתוכנו, יכולת זו נקראת מודעות עצמית, שמאפשרת לנו להכיר את עצמנו ולקבוע בעבור עצמנו, כיוון שרק אנחנו אלו שקובעים לעצמנו ובעצמנו את המציאות שבה נרצה לחיות, כולל בקביעת מין הילוד.
איך זה נעשה? לפני שאענה על שאלה זו, הבסיס לכול הוא להבין ממה אנחנו מורכבים.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת באופן אינסטינקטיבי.
הגוף הפיזי שלנו הוא כלי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
הגוף הוא האמצעי שמשמש לתודעה את ההשתקפות שלה היא זקוקה, לשם המודעות העצמית והנצחיות באמצעות תהליך החיים.
כלומר, כשנולדנו חיינו מתוך אינסטינקטיביות והתנהגותנו התנהלה באופן אוטומטית ללא כל מודעות עצמית, לרוב עד שלב מסוים בחיינו שבו אנחנו מתחילים את התהליך שלנו למודעות עצמית והתפתחות אישית, תהליך שמטרתו שנהיה מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, שנכיר את גופנו הפיזי ויכולותיו לפרטי פרטים, ושנבין איך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו באופן הבריא ביותר, ושנבין שאנחנו האחראים הבלעדיים לתכנון חיינו, כשהמטרה היא באמצעות היכולת המודעת שלנו להיות בריאים יותר, לבטל את תהליך הזיקנה ואף להגיע לרמה התפתחותית שבה יתאפשר לנו להיות נצחיים.
מה כל זה קשור למין הילוד? הקשר הוא שמודעות עצמית מנטרלת ומבטלת את התפיסה המחשבתית שרק אנחנו אלו שלא קובעים לעצמנו ובעצמנו.
כול הידע הגנטי שנצבר לאורך ההיסטוריה האנושית נמצא אצלנו בתודעה והוא מועבר מדור לדור.
בשלב זה המטרה שלנו היא להעלות את הידע שנצבר בתת מודע אצלנו בתודעה למודע, כולל את היכולת שלנו לקבוע לעצמנו ובעצמנו את מין הילוד.
לפני שהאישה נכנסת להריון הזוג מחליט על מין הילוד, אבל רק האישה היא זו שקובעת בסופו של דבר את מין הילוד, כי בגופה, ברחמה הכול מתרחש.
בעת קיום יחסי מין בין הגבר לאישה, הזרע של הגבר מפרה את הביצית של האישה.
תהליך זה יוצר קודם כול ולפני הכל את התודעה, כשבשלב זה הוא עדיין לא התפתח כעובר ברחמה של האם.
כאשר נוצרת התודעה האם היא זו שמזינה את התודעה של מי שעתיד להיות עובר ברחמה בכול הידע הגנטי לבניית הגוף הפיזי שלו, והוא זה אשר בונה את עצמו בעצמו.
כלומר, אנחנו בנינו את עצמנו בעצמנו, מהתא הראשון ועד האחרון.
תהליך בנייתו של הגוף הפיזי של מי שעתיד להיות עובר, מתרחש כאשר הוא מקבל את כל העזרה הלוגיסטית מהאם כדי לגדול ולהתפתח.
כול הידע הגנטי מועבר לעובר באמצעות שפת הטלפתיה, שזהו שדר אנרגטי, כאשר את האמצעים לבניית הגוף כמו, מזון, מים, חמצן, טמפרטורה, וכמובן שמירה והגנה בעת תהליך ההיריון, העובר מקבל מהאם.
האם היא זו שקובעת את מין הילוד, אך בגלל שהיא אינה מודעת לכך היא מבולבלת.
לכן, חשוב שהאפשרות שהעליתי תהיה במודע.
מסקנה: התודעה היא מי שאנחנו, השפה האמיתית שלנו היא שפת הטלפתיה, לכן קיים קשר טלפתי בין האם לעובר.
חוסר למודעות עצמית והמדע והדת גרמו לכך, שנחשוב שאין ביכולתנו להיות אחראיים על עצמנו ובעצמנו, כולל בבחירת מין הילוד.
סיכום: בעת התרחשות הראקציה שבין הזרע לביצית נוצרת התודעה של מי שעתיד להתפתח ולהיות כעובר, הידע לבניית הגוף הפיזי של העובר משודר מתודעתה של האם לתודעתו של מי שעתיד להתפתח כעובר באמצעות שפת הטלפתיה, ידע שמועבר מדור לדור ושעבר מוטציה גנטית בתהליך האבולוציה.
עם הידע ששודר מהאם ושנקלט בתודעתו של מי שאמור להתפתח כעובר, העובר הוא זה שבונה את עצמו בעצמו.
לאחר שהידע ששודר באופן טלפתי מהאם, ונקלט בתודעתו של מי שעתיד לגדול ולהתפתח כעובר, הוא מקבל את כל העזרה הלוגיסטית לכך מהאם ברחמה כמו, מזון, מים, חמצן, טמפרטורה, והגנה ושמירה על העובר בעת הגדילה וההתפתחות שלו עד הלידה.  
המסר במאמר: האישה היא המחליטה והאחראית הבלעדית על גופה הפיזי, לכן האם היא זו שקובעת לעצמה ובעצמה את מין הילוד, והיא זו שמחליטה האם ברחמה יגדל ויתפתח בן או שזו תהיה בת.
  

אהבה

אהבה.
איך רצוי להתייחס לרגש האהבה? דוגמה לפרוש שמוביל למחשבה שגויה, לרגש שגורם לנו להרגיש טוב כמו האהבה, שנכון גם לגבי שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
אם אני מרגיש את רגש האהבה, ואני אומר לחברה שלי, אני אוהב אותך.     
אז אני זה שמרגיש את רגש האהבה, רגש האהבה זה פנימי, זה בי, רגש האהבה זה בגופי, זה בתוכי.
לכן, אני אוהב אך ורק את עצמי, ואז אני נכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש האהבה.
אני לא אוהב את החברה שלי, אני גם לא אוהב כול דבר אחר שהוא חיצוני לי.
אני מייחס, אני משליך, את מה שרק אני מרגיש בתוכי, שזה את רגש האהבה שקיים בי, כלפי החברה שלי, שהופכת להיות האובייקט והקורבן לצורך והנזקקות שלי לאהוב.
בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני אוהב את החברה שלי, וככה אני מאבד את זהותי.
למה אני מאבד את זהותי? אני מאבד את זהותי, כיוון שאם אני חושב שרגש האהבה שנמצא בי, נמצא בה, כי אני זה שמרגיש את רגש האהבה, ואני זה שאומר לחברה שלי שאני אוהב אותה, כשבעצם אני אוהב אך ורק את עצמי, אז אני חושב ומדמיין, שהיא זה אני.
הנזק הבריאותי הוא בפיצול האישיות, זה מצב של איבוד האני העצמי שלנו, מה שלא נכון לעשות, וזה איבוד הזהות האמיתית שלנו.
זה נכון גם לגבי כול הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם הפעלתם אישיותנו תתנפץ לה לאין סוף דמויות.
בן אנוש רגוע, חי ללא הפעלת הרגשות הפנימיים.
הרגשות הפנימיים יוצרים את הפיצול, הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, ולכן השאיפה רצוי שתהיה להתחברות הרוגע הפנימי.
בן אנוש רגוע אינו מתנדנד, מזגזג, בין הרגשות החיוביים שגורמים לו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד, לרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
הרגשות גורמים לאי הפעלה נכונה של הגוף, וכתוצאה מהם הוא אינו מתפקד ופועל באופן מכוון.
מצב בריאותי זה גורם לנו להיחלש, להחלשות המערכת החיסונית, לתופעות פיזיולוגיות, לחלות, לבלאי, לזקנה, לסבל ואף למוות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות מחוברים לאני העצמי, הפעלת רגש ולא משנה איזה מהם, מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נעשית באופן שהוא אינו ברור לנו.
מטרת הזוגיות באספקט הרציונלי נעשית לשם הרבייה וההתרבות.
לכן, המטרה האבולוציונית בהבאת ילדים לעולם, היא לשדרג עם בן/בת הזוג הנבחר מבחינה גנטית את הילדים המשותפים לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, בריאה יותר, ככה שהם יסבלו כמה שפחות בחייהם.
כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן/בת זוג, כשהמטרה העיקרית שלנו היא לשם הזוגיות והקמתה של משפחה, והבאת ילדים לעולם, ובנייתה של שושלת, שכוללת נכדים ונינים, וגם בקשר זוגי שנעשה מאותו המין, הטעות שאנחנו עושים היא בכך, שהבחירה שלנו נעשית באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, שזו בחירה אמוציונאלית, שהיא אינה עניינית ואינה תואמת למהות ומטרת החיים כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, יופי, משיכה רגשית מינית, תשוקה, ייצר מיני, הפחד מלהיות לבד, ועוד סיבות רגשיות רבות אחרות.
כאשר בפועל הבחירה של בן/בת הזוג, רצוי שתעשה באופן הרגוע, הרציונאלי, שנעשה באופן ענייני, לשם מימוש מהות ומטרת החיים.
בחירה רציונלית שרצוי שתעשה על פי המראה, מבנה הגוף, האישיות, מצב בריאותי, ורמת התובנות שמאפשרות חיים רגועים משותפים, שלווים ובריאים יותר.
תובנות אלו מאפשרות לנו להבין איך לבנות את עצמנו מבחינה גנטית, באופן הבריא ביותר, ולבצע את הבחירה הבריאה ביותר, והעברת הידע הגנטי הנרכש מכך לדורות הבאים.
מסקנה: רגש האהבה וגם שאר הרגשות הפנימיים שבנו, הם בסך הכל כימיקלים שאנחנו מייצרים בגופנו, שגורמים לנו למצבי הזיה, שכתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, כשאשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
נרקומן שנמצא בקריז וזקוק לסם, מזריק את הסם לגופו באמצעות מזרק לתוך מחזור הדם.
ההבדל בין נרקומן למי שאוהב הוא, שאת הסם שנקרא רגש האהבה, מייצר בן האנוש האוהב בתוך גופו.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
סיכום: הגורם העיקרי לסבל האנושי, לכול התופעות הפיזיולוגיות, להחלשות המערכת החיסונית, המחלות, הבלאי, הזקנה, הייסורים הפנימיים, ואף למוות, אלה הם הרגשות הפנימיים.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים, הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, וגם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע, אנחנו נכנסים למצב תודעתי של הזיות, מחשבות שגויות, דמיון, בעיות אישיות, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך לפרוש שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים בגופנו, ואנחנו נכנסים למצב של הזיה, אנחנו יוצרים לעצמנו דמויות בתודעה שהופכות לתדמיות שלנו בחיי היום יום, שאלה הן אינן הזהות האמיתית שלנו.
אהבה זה רגש שגורם לנו להזיה, לראות, לחשוב, ולדמיין את עצמנו ואת בן/בת הזוג הנבחר והמציאות, כאשליה.
כל מי שאוהב מתענה ומתייסר בתוכו, והוא אינו יכול לעבד נתונים באופן הברור, השפוי, ולהגיע למסקנות האמיתיות, לא של עצמו ולא בבחירת בן/בת הזוג.
לכן, כדי לשמור על עצמנו ולא לאבד את זהותנו האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש האהבה ואת שאר הרגשות הפנימיים שבנו, להתנתק מהם ולהירגע, יש לבצע זאת במודע ומתוך רצון, ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות קיימים, ובכך הגוף יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן ומכוונן, ואז יתאפשר לנו להיות רגועים יותר, ובכך נאפשר לגוף לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו בעצמו.
רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לשינוי הרגלים שגויים, יכול לתקן את עצמו בעצמו.
המסר במאמר: רגש האהבה גורם למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה, כי כשאתם אוהבים אתם אוהבים אך ורק את עצמכם.
לכן, רגש האהבה הוא אינו קריטריון לבחירת בן/בת זוג, אם רוצים שהזוגיות תתנהל באופן הרגוע, הרציונאלי ושתתנהל באופן הענייני, שיאפשר בסיס לקשר איתן, קשר יציב וקבוע.
רגש האהבה בשלב מסוים נמוג, ואז הוא גורם לייסורים פנימיים, ואף פוגע בבריאות.