סקס

סקס.
מה המהות והמטרה של קיום יחסי מין? מהות ומטרת קיום יחסי המין זה להביא תינוק לעולם.
אם המהות והמטרה של קיום יחסי מין זה להביא תינוק לעולם, אז למה אנחנו מקיימים יחסי מין גם שלא על מנת להביא תינוק לעולם?
כול הפעלה של גופנו הפיזי, שנעשית שלא לשם מימוש המהות והמטרה שלשמה היא יועדה, יוצר בנו פיצול, קונפליקט, ניגוד תודעתי, מה שגורם לנו לפרוש שגוי לזהותנו האמיתית, מה שיכול להוביל לפגיעה בריאותית.
הצורך והנזקקות היצרית הרגשית שלנו, שכתוצאה מכך אנחנו מקיימים יחסי מין לשם ההנאה, נובע בעיקר מחוסר ידיעה, חוסר הבנה, מחשבות שגויות, וכתוצאה מחוסר ביכולת של שליטה על הרגשות הפנימיים שבנו, אם המעשה נעשה במודע או שלא במודע.
הרגשות הפנימיים שבנו מובילים אותנו לכול אותן המחשבות, ולכל אותם מצבי הדמיון ובעיות אישיות.
ברמת המודעות שלנו בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף ככה שנחיה אך ורק עם הרגשות הפנימיים שבנו, ובעיקר עם אלו שגורמים לנו להרגשה הטובה, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, תשוקה, תאווה ועוד.
האמצעי להשגת ההנאה מעצם קיום יחסי המין, נעשה באמצעות פנטזיה שממומשת באקט טקס הפולחן הרגשי של קיום יחסי מין, כשבאמצעות התנהגות זו השאיפה שלנו היא ליהנות מהפעולה עצמה, כשהשאיפה המתמדת היא להגיע לפורקן, לאורגזמה ולשפיכה, ובכך להיות מסופקים מינית, ליהנות ולהרגיש טוב עם עצמנו וזו אשליה.
מה מטרת טקס הפולחן הרגשי? מטרת טקס הפולחן הרגשי, שמתרחש במקרה זה באמצעות של קיום יחסי המין, מאפשר לנו את המעבר הרגשי מהרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, ולעבור לאותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו כמו, אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, תשוקה, תאווה, יצר מיני ועוד.
עם המצבים הרגשיים המשתנים האלו, ועם הזיגזג הרגשי, עם הנדנדה הרגשית הזו, אנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות שבה אנחנו חיים, אם המעשה נעשה במודע או שלא במודע.
כתוצאה מכך, אנחנו לא יכולים להיות רגועים.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי יתאפשר לנו ללא הנדנדה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו לבין הרגשות השליליים שבנו, מה שמנטרל את כל המחשבות, הדמיון, הפנטזיות הנלווים ובעיקר את בעיות האישיות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו את הרציונליות ואת ההתייחסות העניינית לגופנו ולמהות ומטרת חיינו.
חשוב להבין שכאשר אנחנו רגועים, רציונליים ועניינים, כלומר כאשר אנחנו נטולי רגשות, ואנחנו לא מקיימים יחסי מין לשם ההנאה, אנחנו לא נמצאים בנדנדה, בזיגזג, שנע בין אי סיפוק מיני לסיפוק מיני.
קיום של יחסי מין שנעשה שלא על מנת להביא תינוק לעולם אלא לשם ההנאה, יגרום לכך שכול אחד מבני הזוג מתנהג ומתייחס לבן זוגו או לבת זוגתו כאל אובייקט מיני, שיענה או תענה על צרכיו או צרכיה הרגשיים היצריים המיניים, גם אם הניצול, השימוש, אחת את השני נעשה מתוך הסכמה הדדית.
לכן אם אחד מהקריטריונים שלנו לבחירת בן/בת הזוג נעשה על פי היצר המיני, תאווה, תשוקה, נוצר מצב שבו בני הזוג אינם מכירים אחד את השני, אלא משתמשים אחד בשני לסיפוק צרכיהם המינים הרגשיים היצריים, האישיים, האינטרסנטיים והאגואיסטיים, ולכן התנהגותם נעשית באופן מניפולטיבי לשם השגת מטרתם.
כאשר הקריטריונים לזוגיות הם יצרים מיניים, תאווה ותשוקה, הבסיס למערכת היחסים היא אינה יכולה להיות איתנה, ואף יכולה להביא לפרוק הזוגיות, כי בשלב מסוים נגמרת היכולת לריגוש, ואז לרוב האשמה נופלת על הצד השני.
כאשר אנחנו מתכננים להביא תינוק לעולם, מעצם ההחלטה, אנחנו מפעילים את הגוף הפיזי שלנו ומכינים אותו למצב של ייחום, ואז מקימים יחסי מין, כשבסוף התהליך הזרע של הגבר חודר את הביצית של האישה, מצב זה מאפשר את מימוש מהות ומטרת יחסי המין והיעוד של מערכת הזוגיות.
מעצם קיום יחסי מין שנעשה שלא לשם מימוש המהות והמטרה שלשמה היא מיועדת, הדבר גורם לנו לקונפליקט, ניגוד תודעתי, שאנחנו איננו מודעים לו, מצב זה גורם לנו לאי שקט פנימי, מועקה, ומצב רגשי מעורער ולא יציב, וזאת כיוון שהגוף אינו מתפקד באופן מאוזן ויציב, כלומר הוא אינו מכוון, מצב זה נובע בגלל הרגשות הפנימיים המשתנים שבנו, ואשר גורמים לנו להתנהגות שמשתנה בהתאם, כלומר אישיותנו משתנה באופן תדיר, פעם טובה ופעם רעה.
כתוצאה מכך שאנחנו מקיימים יחסי מין שלא על מנת להביא תינוק לעולם, אלא לשם ההנאה, ואנחנו מייצרים הורמונים על מנת לממש את מהות יעודנו הטבעי, כשבפועל אנחנו לא רוצים לממש את יעודנו הטבעי, ולא רוצים להביא תינוק לעולם, הדבר יוצר בנו שתי דמויות, דמות אחת רציונלית שרוצה להביא תינוק לעולם, כי זה דרך הטבע והמהות ולשם כך אנחנו מתנהגים באופן הטבעי ומקימים יחסי מין, ואילו הדמות שנייה האמוציונלית שאינה רוצה להביא תינוק לעולם, כי הדמות השנייה רוצה ליהנות, להרגיש את הרגש הטוב, וזה מצב שנובע מאי הבנה בהפעלה נכונה ובריאה של הגוף, שגורם לנו להיות במצב של הזיה רגשית, שיוצרת מציאות שהיא אשליה, שנובע מקונפליקט.
אישה שמקיימת יחסי מין וזאת על מנת ליהנות, ומשתמשת באמצעי מניעה, וזאת כדי שלא להיכנס להריון, מכניסה את עצמה לקונפליקט, שנע בין האמוציונליות שבה לבין הרציונליות שבה.
דמות אחת מקיימת יחסי מין, ובכך היא מכינה את גופה כדי להיכנס להיריון, כי זו המהות וזו המטרה לעצם המעשה, ואילו דמות שנייה שרוצה ליהנות מונעת מעצמה מלהיכנס להריון, בדרך כזו או אחרת, כיוון שמטרתה היא ליהנות מעצם קיום יחסי המין.
בגלל הפעלה והתנהגות שגויה של הגוף הנשי, ומעצם של קיום יחסי מין שנעשה לשם ההנאה, האישה מייצרת ביצית פעם בחודש ומקבלת מחזור פעם בחודש, ומאחר והביצית אינה אמורה לממש את יעודה, כיוון שהאישה אינה רוצה להיכנס להריון, נוצר מצב שבו הגוף מפיל או פולט את הביצית שצריכה הייתה לעבור הפריה על ידי הזרע של הגבר, כי לשם קח הביצית נוצרה בגופה של האישה וזו מטרת הביצית מעצם ייצורה, אך בפועל זה לא מה שקורה הביצית לא מופרת, אם ככה בשביל מה לייצר את הביצית, ולעבור את כל התהליך של המחזור החודשי?
ברמה התפתחותית מתקדמת יותר, יהיה אפשר להפעיל את הגוף הנשי אחרת, ולהפסיק את יצור הביציות במידה ולא רוצים ללדת ילדים, ובמידה שמבינים ורוצים ובונים את היכולת הפיזיולוגית לכך, מעצם ההבנה שקיום יחסי המין מטרתו להביא תינוק לעולם בלבד, ומשנים את ההרגל היצרי המיני הרגשי השגוי הקודם.
בשלב התפתחותי מתקדם יותר, אישה שנמצאת במודעות לכך, תייצר ביציות ותקיים יחסי מין אך ורק כדי להיכנס להריון, וזאת כאשר היא תרצה להביא תינוק לעולם, הפעלת הגוף באופן מכוון יגרום לכך שהאישה תימנע מייצור אותם ההורמונים, ובכך היא לא תייצר את הביצית, ולא יהיה לה מחזור פעם בחודש, ואז היא גם לא תחווה ביוץ, והיא גם לא תחווה את הפלת הביצית ללא מטרת הפריה פעם בחודש.
כלומר, רק כאשר האישה תרצה ללדת היא תאפשר לעצמה להיות מיוחמת, ואז היא תייצר את אותם הורמונים, ואז היא תייצר את הביצית ותגיע למצב של ביוץ, וזאת כדי להיכנס להיריון בלבד, והאישה לא תפעיל את כל מערכת הרבייה שלה במחזוריות קבועה של פעם בחודש ללא מטרה, מה שנעשה כיום ללא ההבנה שיש אפשרות נוספת להפעלה עצמית.
סדר חדש יאפשר לאישה להפעיל בעצמה את גופה, ולהחליט אם היא רוצה להיות בביוץ, ולהכין את עצמה להריון או שלא, ככה האישה מתקנת את עצמה את אישיותה, והיא פועלת כדרך הטבע ושומרת על עצמה ועל בריאותה.
גבר שמקיים יחסי מין וזאת כדי להפרות את האישה, שזו המהות והמטרה מעצם קיום יחסי מין, מתייחס לגופו ומפעיל אותו באופן המכוון והבריא.                                  
גבר שמקיים יחסי מין וזאת שלא על מנת להפרות את האישה, אלא מסיבות של צורך ונזקקות רגשית שנעשה לשם ההנאה, יוצר לעצמו קונפליקט, ניגוד תודעתי, כתוצאה מהאמוציונליות שבו לבין הרציונליות שבו.
גבר שמקיים יחסי מין וזאת על מנת שלא להפרות את האישה, מייצר הורמונים שמאפשרים את ייצור הזרע, וזאת כדי להפרות את האישה, אך בפועל זוהי לא מטרתו, המצב הזה יוצר בו קונפליקט, כי דמות אחת בו רוצה להפרות את האישה, כי זוהי המהות והמטרה מעצם ייצור הזרע וקיום יחסי המין, ולכן ככה הוא מתנהג, ואילו הדמות השנייה אינה רוצה להפרות את האישה, כי המטרה היא להגיע לאורגזמה, שפיכה וליהנות, כלמור לספק את עצמו רגשית מינית.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה, כאשר באפשרותו של הגבר יהיה לשלוט ברגשותיו היצרים המיניים, ובמערכת הרבייה שלו ולהחליט לייצר את הזרע רק כדי להפרות את האישה ולהכניסה להריון.
שלב התפתחותי מתקדם יותר במערכת הזוגיות בין הגבר והאישה, מעצם הזיווג ביניהם, יאפשר להם את מימוש ייעודם הטבעי, וזאת כאשר הם יחליטו לקיים יחסי מין אך ורק כדי שהאישה תיכנס להיריון ושתלד תינוק, מעצם ההבנה והפעולה הרציונלית והעניינית, כול המוליכים העצבים וההורמונים, יפעילו את המערכות הרבייה הביולוגיות לשם ההתרבות, גם של הגבר וגם של האישה באופן המיועד לכך.
כשהגבר והאישה מתוך בחירה אישית, בשלב מסוים בחייהם לא יהיו מעוניינים לממש את ייעודם ולהביא תינוק לעולם יותר, אז הם לא יקימו יחסי מין כדי ליהנות, וזאת מתוך הבנה הדדית למהות והמטרה, אז הגוף של כול אחת ואחד מהם ימצא במצב של רוגע פנימי, ולכן הגוף שלהם יפעל ויתפקד באופן מאוזן ויציב כלומר מכוון, ומערכת היחסים בין בני הזוג תהיה רגועה ולא רגשית, אמוציונלית, מה שמאפשר זוגיות על בסיס איתן ויציב.
מעצם קיום יחסי מין במסגרת יצירת הזוגיות, לשם הקמתה של משפחה והבאת ילדים לעולם ובנייתה של שושלת יציבה, בריאה, ומאריכת חיים, אנו גורמים לכך שאנחנו שומרים על המשכיות, מעצם שמירה על העברת הידע הגנטי שירשנו ושמשודרג בכול דור ודור לדורות הבאים שלנו.
מצב פיזיולוגי מתקדם זה ישדרג אותנו מבחינה התפתחותית בתהליך האבולוציה שאנחנו חווים ועוברים.
מסקנה: קיום יחסי מין מטרתו להביא תינוק לעולם.
כאשר הגבר מייצר בגופו הפיזי את הזרע, וכאשר האישה מייצר בגופה הפיזי את הביצית, יש לכך יעוד.
ייצור הרגש היצרי המיני הפנימי שבנו, גורם לנו למחשבות ודמיונות, לפנטזיות ואשליות, שאין להם כול קשר עם זהותנו האמיתית והמציאות האמיתית. 
סיכום: המהות והמטרת של קיום יחסי מין היא להביא תינוק לעולם, וזהו הרציונל וההתייחסות העניינית לנושא, וזוהי התייחסות עניינית בהפעלה נכונה ובריאה של גופנו, שמותאם למהות ומטרת חיינו מבחינה אבולוציונית.
קיום יחסי מין לשם ההנאה, השפיכה, האורגזמה, והסיפוק היצרי המיני שלנו, משקף את האמוציונליות שבנו וההתייחסות הלא עניינית לגופנו, וההתייחסות הלא עניינית למהות ומטרת חיינו מבחינה אבולוציונית.
שתי גישות אלו לחיים, הרציונלית והאמוציונלית, יוצרות בנו את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי עם השלכות פיזיות.
התייחסות רגשית, אמוציונלית, שהיא אינה עניינית מנתקת אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ומהיכולת שלנו לפרש באופן האמיתי את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים בה, באופן הברור, השפוי.
התייחסות רגועה, רציונלית והעניינית, משקפת את האני העצמי שלנו, את זהותנו האמיתית.
המסר במאמר: קיום יחסי מין לשם ההנאה זהו טקס פולחן רגשי לשם מימוש פנטזיות, שמטרתו לגאול אותנו מההרגשה הרעה שבה אנחנו שרועים ונתונים, ולהעביר אותנו להרגשה הפנימית הטובה.
הרוגע הפנימי יתפשר לנו כאשר נפסיק את ייצור הרגשות השליליים והחיוביים הפנימיים שבנו, החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והשליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, ואז ננטרל את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי בתוכנו, מה שיפסיק את הקונפליקט.
תיקון אישיותי זה יאפשר לנו להירגע, ולהתייחס למהות ומטרת קיום יחסי המין באופן הרציונלי והענייני.
 

כניסה להריון

כניסה להריון.
איך רצוי שהמעשה יעשה? הכניסה להריון כדרך הטבע יכולה להתבצע בין גבר לאישה בלבד.
האישה היא זו שמופרת על ידי הגבר באמצעות הזרע שהוא פולט מאיבר מינו לתוך נרתיקה של האישה, כשהמעשה מתאפשר באמצעות פעולה פיזית שנעשית באמצעות של קיום יחסי מין.
הזרע של הגבר חודר לביצית שנמצאת ברחמה של האישה, שגורם להפרייתה ולתחילת היווצרותו של הוולד, והאישה היא זו שנושאת את העובר ברחמה, בבטנה, למשך תקופה של כתשעה חודשים לערך.
כיום, לפני שמחליטים להביא תינוק לעולם על הגבר והאישה לעבור את כל הבדיקות הנחוצות והדרושות על פי המלצה ו/או הדרישה של הרופא המטפל.
אנחנו זקוקים לבדיקות ולידע הרפואי לגבי מצבנו הגופני בגלל שזו רמת המודעות העצמית שלנו לגבי מה שמתחולל בתוכנו.
כשרמת המודעות שלנו תשודרג לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, כלומר כשנהיה מודעים יותר למתרחש בתוך גופנו באופן ברור יותר נזדקק פחות לגורם חיצוני כמו בדיקה של רופא למשל, שיגיד לנו מה קורה בתוך גופנו, ולכך אנחנו שואפים למודעות זו.
כאשר מחליטים להיות זוג ולהביא תינוק לעולם, רצוי להבין ולדעת כול שלב ושלב בתהליך ההכרות, הזוגיות, הזיווג, והשלבים שלאחר מכן.
רצוי גם להבין איך לחיות באורח חיים בריא, רגוע ושלוו.
רצוי גם ללמוד איך להפעיל את הגוף בעיקר מהבחינה הרגשית, וגם בנושא הזנת הגוף, ותחזוקת הגוף.
אבל חשוב להבין מה מהות ומטרת ההריון?
חשוב להבין גם בנושאים חשובים נוספים לפני הכניסה להריון כמו,למה צריך בן/בת זוג?
מהם הקריטריונים לבחירת בן/בת זוג? מה מהות ומטרת זוגיות?
מה מהות ומטרת המשפחה? מה המהות והמטרה בקיום יחסי מין?
למה מביאים תינוק לעולם? איך נכנסים להריון?
איך מתרחש בעברת הידע הגנטי לוולד? איך מתבצעת התקשורת בין האם לעובר?
איך לשמור על העובר בתהליך ההריון? איך לגדל את התינוק, הילד, הנער?
איך צריכה להיות בנויה מערכת היחסים במשפחה?
איך לגדל את הילד ולשאוף לשלמות בריאותית והתפתחותית? ועוד.
איך מתבצע התהליך הטבעי בעת הכניסה להריון? התנוחה הרצויה והטבעית לנו בני האנוש בעת של קיום יחסי מין עם בן/בת הזוג, וזאת כדי להיכנס להריון ושהביצית תופרה מזרעו של הגבר, היא כאשר האישה שוכבת על הגב והגבר שוכב על האישה, כך שבתנוחה זו תתבצע החדירה של איבר המין הגברי לתוך איבר מינה של האישה, וזה המצב הרצוי והטבעי לנו בני האנוש לשם הרבייה וההתעברות בשלב זה בהתפתחותנו.
כול תנוחה אחרת בשלב זה בהתפתחותנו נוצרה עקב הזיה רגשית, פנטזיה, מחשבות ודמיון, בגלל הצורך והנזקקות שלנו לריגושים, להנאה, לתשוקה, לתאווה, לשם האורגזמה והפורקן המיני, מה שלא מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
אבל לא לימדו אותנו, כי לא ידעו כנראה, שישנה אפשרות נוספת.
אפשרות שלישית היא להפעיל את הגוף שלנו ללא ייצור הרגשות הפנימיים שבנו.
הפעלת הגוף ללא הרגשות הפנימיים לא החיוביים ולא השליליים, מביאה את הגוף למצב של רוגע פנימי.
רוגע פנימי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים נעשית באופן ברור יותר, שפוי יותר.
התייחסות רגועה, רציונלית ועניינית זו, תגרום לנו להתייחסות שונה במהותה מההתייחסות הרגשית, האמוציונלית והלא עניינית שאיתה חיינו עד כה בעיקר בכול הנושא המיני.
כמה דוגמאות, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא לאפשר לאישה להיכנס להריון, כול התנהגות אחרת שהיא לשם הריגוש וההנאה שהיא לשם האורגזמה והפורקן, כלומר לשם האמוציונליות מנתקת את בן האנוש מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, התנהגות שיוצרת מציאות שהיא אינה המציאות אמיתית, אלא אשליה.
בן אנוש רגוע, רציונלי וענייני, יקיים יחסי מין לשם המטרה הטבעית שלשמה היא נועדה.
כאשר זוג, גבר ואישה מחליטים להביא תינוק לעולם, והאישה רוצה להיכנס להריון כדרך הטבע, האישה והגבר רצוי שיהיו במצב של ייחום ולא במצב של גירוי מיני רגשי, שנובע כתוצאה מהרגשות שבנו כמו, יצר מיני, תשוקה, תאווה ועוד, כיוון שהצורך שלנו לריגושים גורם לנו לפיצול, לקונפליקט, ניגוד תודעתי.
גבר ואישה שמחליטים להביא תינוק לעולם, רצוי שידע זה יהיה קיים אצלם.
מה רצוי לדעת בעת תהליך הכניסה להריון, קיום יחסי מין בעת הייחום, אבר המין הגברי חודר לאבר המין הנשי כדי לשפוך את הזרע לתוך איבר המין, נרתיקה של האישה, כשהאישה צריכה להיות במצב של ביוץ, כדי שהזרע יחדור את הביצית בדיוק ברגע הנכון, ורצוי שהאישה תחוש את הביוץ במודע.
כניסה להריון, ההפריה, נוצרת כתוצאה מפעולה של חדירת הזרע, שזה סוג של אנרגיה, לביצית שזה גם סוג של אנרגיה, שיוצר תהליך של התרכבות.
כלומר, נוצרת ראקציה בין שני סוגים של אנרגיות.
כאשר נוצרת הראקציה מתגבשת לה התודעה של הוולד.
התודעה של הוולד זהו מבנה אנרגטי, שנוצר מהראקציה שנוצרה בין הזרע והביצית, וזהו השלב הראשוני והבסיסי ביותר להיווצרותו של הוולד ברחמה של האם.
ברגע שנוצרה התודעה מתחיל להתפתח ברחמה של האם העובר.
התודעה שזה מי שאנחנו, מרגע שהיא נוצרה, מאפשרת את תחילתה של בנית הגוף, שאותו צריך להזין ולבנות, וזה מתחיל לקרות מתחילת ייצור התא הראשון של מה שיתפתח בהמשך כוולד, ואת הידע הגנטי לבניה עצמית הוולד קולט מתודעתה של אימו באמצעות שדר אנרגטי שנעשה באופן טלפתי.
את הידע שקולטת תודעתו של הוולד על מנת לבנות את עצמו באופן עצמאי, הוא קולט כשדר אנרגטי, שנעשה בשידור ישיר מהתודעה של אימו.
הסבר קצר על מבנה הגוף הפיזי שלנו, בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
הגוף הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו,  לאחר התרחשות תופעת המוות, התודעה שהיא מי שאנחנו, משתחררת ועוזבת את הגוף המת באופן אינסטינקטיבי.
הסיבה הטבעית שבגללה יש לנו את הרצון והצורך להביא תינוק לעולם הוא כדי להוריש את מבנה הדי.אן.אי. כלומר את הידע הגנטי שלנו לילדנו, לשם המשך ההתפתחות האישית והחברתית ושמירה על המשכיות המין האנושי לשם מימוש והגשמת מהות ומטרת החיים.
הצורך של המין האנושי לרבייה והתרבות נעשה לשם השגת היעד, כי ללא התרבות לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח לבד, כי תינוק שבא לעולם צריך את הוריו ואת האנשים שסביבו, וזאת כדי לחקות, לחקור, וללמוד על עצמו כדי לגדול ולהתפתח, בגלל שהוא אינו מודע לעצמו ואינו יכול לראות את עצמו בעצמו.
מהות ומטרת החיים היא תיקון ושינוי מדפוס התנהגות אינסטינקטיבי מרגע הלידה והתנהגות התפתחותית שנעשית באופן אוטומטי ללא היכולת להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומו, להפוך מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, שהאחראים הבלעדיים לתכנון חיינו ונצחיים, גם בחיינו וגם כתודעה ללא הגוף הפיזי לאחר התרחשות תופעת המוות.
מסקנה: הכניסה להריון כדרך הטבע צריכה להתבצע באמצעות של קיום יחסי מין בין הגבר והאישה, וזה הסדר בתהליך הטבעי.
סיכום: הכניסה להריון מאפשרת את היווצרותו של הוולד ברחמה, בבטנה של האישה, וזאת לאחר שהופרתה על ידי הגבר כדרך הטבע.
רצוי לבצע את הכניסה להריון במודעות למצב הייחום והביוץ.
מרגע שהופרתה הביצית נוצרת התודעה של מה שעתיד להיות הוולד.
האם משדרת לתודעתו של הוולד, ובכך היא מזינה את הידע הגנטי שלה לבניה ולהתפתחות הוולד, באמצעות שפת הטלפתיה.
השדר האנרגטי שמשודר מתודעתה של האם נקלט בתודעתו של העובר שבונה את עצמו באופן עצמאי, והוא נעזר וניזון לשם הבנייה העצמית באימו.
לכן, ישנו קשר טלפתי חזק מאד בין האם לוולד, לתינוק, והילד לכול החיים.
המסר במאמר: לאחר קיום יחסי המין נוצרת התודעה של הוולד שניזון מהידע הגנטי של האם, שמשודר אליו באופן טלפתי, הוולד בונה את עצמו באופן עצמאי, כאשר את המזון, המים, החמצן, שמירה על הטמפרטורה ועוד לשם הגדילה וההתפתחות הוא ניזון מהאם.

משיכה רגשית מינית

משיכה רגשית מינית.
מהי משיכה רגשית מינית? משיכה מינית מתרחשת כאשר מבחינה רגשית אנחנו מגורים מינית.
כלומר, אנחנו מפעילים את מערכת הרבייה שלנו למטרת הריגוש, ההנאה, שהיא אינה למטרת הרבייה וההתרבות שלשם כך היא נועדה, ובכך אנחנו מצליחים בעזרת הפרטנר הנבחר, ושאליו אנחנו מייחסים את רגשותינו המיניים, להביא את עצמו ביחד איתו לפורקן מיני, אורגזמה, פרטנר שבעצם הופך להיות האובייקט המיני שלנו, שיעדנו אותו לשם ההנאה וסיפוק היצרים המיניים שבנו, גם אם המעשה נעשה בהסכמה.
ישנם שני מצבים עיקריים להתייחסות לנושא של קיום יחסיי מין.
מצב אחד ההתייחסות היא רציונלית ועניינית, כאשר זוג שהם גבר ואישה רוצים להביא תינוק לעולם כדרך הטבע למטרת רבייה והתרבות, וזאת לשם הקמתה של משפחה עם ילדים ושושלת, ואז הגבר באמצעות של קיום יחסיי המין מפרה את האישה.
מצב שני ההתייחסות היא רגשית, אמוציונלית שהיא אינה עניינית, כאשר בן האנוש רגשית מגורה מינית, ובאמצעות הפרטנר שבחר שהוא כביכול נמשך אליו מינית, הוא מביא את עצמו למצב של פורקן מיני, אורגזמה, שנעשה לשם ההנאה והסיפוק הרגשי המיני האישי והאגואיסטי, וזהו טקס הפולחן הרגשי.
מה מטרת טקס הפולחן הרגשי, שכולל בתוכו גם את קיום יחסי המין שנעשה לשם הריגוש?
חינכו אותנו שיש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים הפנימיים שבנו שגורמים לנו להרגשה הטובה כמו, אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, תאווה, תשוקה ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים הפנימיים שבנו שגורמים לנו להרגשה הרעה כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
אורח חיים זה משקף את התנהגותנו הרגשית שגורמת לנו לשינוי התנהגותי תמידי עם כל המחשבות הנלוות והדמיונות, מצב שגורם לנדנדה רגשית, לזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו לבין הרגשות השליליים שבנו, מה שאינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי, את הרציונליות ואת ההתייחסות העניינית לגופנו, ולאורח החיים הרגוע והשלוו.
מטרת טקס הפולחן הרגשי הוא לאפשר לנו את ההרגשה החיובית, ובכך להוציא אותנו מההרגשה השלילית באמצעות יצירת מציאות שמאפשרת את האירוע והחוויה הנבחרים והמתאים למימוש המטרה.
מהו הרוגע הפנימי? אפשרות שלישית נוספת שאותה לא לימדו אותנו היא להיות רגועים.
כלומר, לא לייצר ולהפעיל את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, לא החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, וגם לא את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע.
כלומר, הרוגע הפנימי הוא ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים לשליליים ולהפך, מה שמאפשר לנו את ההתנהגות היציבה שלא משתנה והשפויה.
כלומר, ייצור והפעלת היצר הרגשי המיני, מעצם המשיכה הרגשית המינית שבנו וקיום יחסי המין לשם ההנאה, זהו טקס הפולחן הרגשי שמטרתו להוציא אותנו מהרגשה הרעה, מצב זה מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן שגוי, ותהפוך את המציאות לאשליה, אשליה במבחן המציאות האמיתית תתנפץ לה.
למה? כי מהות והמטרה של קיום יחסי המין היא לשם הרבייה וההתרבות.
המצב הפיזיולוגי שבו אנחנו מכניסים את עצמנו ומגורים רגשית מינית, שמביא אותנו להנאה ולפורקן, שנעשה לשם הסיפוק המיני מעצם קיום יחסי מין, משקף את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי הקיים בנו, שנע בין הרציונל שמשקף את מי שאנחנו את זהותנו האמיתית, לבין הרגשות, האמוציונליות שבנו, שמנתקים אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, מה שגורם לנו להיזרק לעולם הדמיון ולהתנהג בהתאם לפנטזיות, מה שמבלבל אותנו ואת הבניה ויצירת המציאות האמיתית שאליה אנחנו צריכים לשאוף ולהתאים את עצמנו.
איך המשיכה הרגשית המינית משתקפת מבחינה תודעתית בדמיוננו?
כאשר המטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין, נעשית לשם ההנאה הרגשית בלבד, אז אנחנו מכניסים את עצמו למצב של הזיה, הזיה רגשית זו נובעת מעצם ייצור הרגש הפנימי שבנו, אם הדבר נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע, יוצר בתודעתו מציאות דמיונית שאותה אנחנו מנסים לממש במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, דמות דמיונית זו שנבעה מההזיה הרגשית הופכת להיות התדמית שלנו בחיינו, וכול זאת נעשה בהקשר לנושא זה על מנת שנוכל לממש את הפנטזיות המיניות שלנו, מצב זה יוצר מציאות שהיא אשליה.
במצב של דמיון תודעתי, איך אנחנו מתייחסים לפרטנר שלנו?
משיכה רגשית מינית היא צורך ונזקקות רגשית, אישית, אינדיבידואלית ואגואיסטית, מצב שאנחנו יוצרים לעצמנו בתודעתו כתסריט דמיוני, ובתסריט שאנחנו מביימים לעצמנו ישנם שחקנים, והשחקנים האלו אמורים להביא אותנו לפורקן מיני במבחן המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, והדמות הנבחרת גם אמורה לגרום לנו להימשך אליה רגשית מינית.
כתוצאה מהמצב הרגשי והמשיכה המינית שאנחנו מייחסים כלפי האחר, אנחנו מפצלים את זהותנו המינית, ובכך אנחנו מאבדים את זהותנו המינית המקורית.
למה? אם בן אנוש שהוא זכר נמשך רגשית מינית לנקבה, אז הוא יוצר לעצמו בתודעתו שתי דמויות שהן גם זכר וגם נקבה, שהן נמצאות בדמיונו, וזה מצב של קונפליקט, תוצאת לוואי של הזיה שנוצרת כתוצאה מהרגש, כשבעצם הוא נמשך אך ורק לעצמו לדמות הנשית הדמיונית שבתודעתו.
לכן, המשיכה הרגשית המינית גורמת לנו לבלבול, וגורמת לכך שזהותו המינית בתודעתו, בדמיוננו תפוצל.
כמה דוגמאות לקונפליקט התודעתי הפנימי הרגשי המיני שמתרחש בתודעתנו באמצעות הדמיון.
זכר שנמשך רגשית ומינית לזכר, אז הוא יוצר בתודעתו, בדמיונו, שתי דמויות שהם זכר.
זכר שנמשך רגשית ומינית לנקבה, יוצר בתודעתו, בדמיונו, שתי דמויות שאחד הוא זכר והשנייה היא נקבה.
זכר שנמשך רגשית מינית לזכר שהוא מרגיש, חושב, ומדמיין שהוא נקבה, יוצר בתודעתו, בדמיונו, שתי דמויות, שאחד הוא זכר והשנייה היא נקבה.
זכר שמרגיש, חושב, ומדמיין שהוא נקבה ונמשך מינית לזכר, יוצר בתודעתו, בדמיונו, שתי דמויות שאחת היא נקבה והשני הוא זכר.
נקבה שנמשכת מינית ורגשית לנקבה, יוצרת בתודעתה, בדמיונה, שתי דמויות דמיוניות שהן נקבות.
נקבה שנמשכת רגשית ומינית לזכר, יוצרת בתודעתה, בדמיונה, שתי דמויות שאחת היא נקבה והשנייה היא זכר.
נקבה שמרגישה, חושבת, ומדמיינת שהיא זכר ונמשכת רגשית ומינית לנקבה, יוצר בתודעתה, בדמיונה, שתי דמויות שאחד הוא זכר והשנייה היא נקבה.
תודעתית מצבים רגשיים אלו משקפים את המחשבות והדמיונות, שגורמים לנו ליצור תדמית ומציאות שאינם תואמים לאני העצמי שלנו ולמציאות האמיתית.
למה? כיוון שמהות ומטרת קיום יחסי מין היא לשם הרבייה וההתרבות ולא לשם ההנאה.
התייחסות רציונלית זו מחברת אותנו לאני העצמי שלנו, ומעלימה את אותן הדמויות הדמיוניות, שיצרנו לעצמנו בתודעתנו, שהפכו להיות התדמית שלנו בחיי היום יום, ושניתקו וניפצו את אישיותנו בגלל ההזיה הרגשית שבה היינו שרויים.
מסקנה: המשיכה הרגשית המינית מתרחשת כתוצאה מהצורך ומהנזקקות הרגשית שלנו לטקס הפולחן המיני הרגשי באמצעות של קיום יחסי מין.
צורך ונזקקות רגשית שנגרמת לנו כתוצאה מהרגשות הפנימיים השליליים שבנו, שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו ושאותם אנחנו לא רוצים להרגיש, כשבאמצעות קיום יחסיי המין שנעשה לשם ההנאה והפורקן, אנחנו מרגישים את אותם הרגשות החיוביים שבנו ושאיתם אנחנו מרגישים טוב.
טקס הפולחן הרגשי המיני מאפשר לנו להשתחרר מאותם הרגשות השליליים שבנו, לפרק זמן מסוים, ואז התנהגות זו חוזרת על עצמה.
סיכום: המשיכה הרגשית המינית גורמת לנו לבלבול תודעתי בזהותנו המינית.
המשיכה הרגשית המינית גורמת לנו לייחס את רגשותינו המיניים כלפי הפרטנר הנבחר, כשבעצם מה שקורה בתודעתנו הוא שהמשיכה הרגשית המינית היא תופעת לוואי רגשית אישית, אינדיבידואלית, למשיכה המינית שמתרחשת בתודעתנו ובגופנו הפיזי, שנעשית בייננו לבין עצמנו בגלל ההזיה הרגשית.
המסר במאמר: המשיכה הרגשית המינית היא תוצאה של הזיה, ההזיה היא תוצאה של רגש יצרי פנימי.
ההזיה הרגשית המינית גורמת לנו לממש את הפנטזיות המיניות, וליצור לעצמנו מציאות שהיא אשליה.
כתוצאה מכך בהתחלה הבן/בת זוג הופכים להיות דמות וירטואלית, בתסריטו הדמיוני של בן/בת הזוג שמנצל, משתמש בבן/בת הזוג הנבחר לצרכיו ולנזקקותו הרגשית המינית האישית, האינטרסנטיים והאגואיסטים לשם פורקן ולהנאה, שהופך להיות הקורבן גם אם המעשה נעשה בהסכמה.
מטרת קיום יחסי המין היא לשם הרבייה וההתרבות, כול התייחסות אחרת שהיא אינה רציונלית מנפצת את אישיותנו.
 

אוננות

אוננות.
למה יש לנו את הצורך והנזקקות הרגשית לאונן? אוננות היא פעולה פיזית, שמטרתה נעשית לשם הסיפוק הרגשי העצמי והפורקן, מעצם ההגעה לאורגזמה, ומעצם ההנאה הרגשית הכרוכה מכך.
אקט האוננות מאפשר לנו להשתחרר מהסבל שבו אנחנו נתונים, שנוצר כתוצאה מגירוי רגשי מיני.
האוננות היא פעולה עצמית, שנעשית ללא אמצעי עזר כמו בן/בת זוג.
אקט האוננות הוא דפוס התנהגות אינסטינקטיבי שאיתו נולדנו, ושעובר מדור לדור, והוא מתעורר בנו בשלב מסוים בחיינו, כלומר גם הורינו נהגו היו לאונן או שנוהגים לאונן.
אקט האוננות נעשה שלא לשם הרבייה וההתרבות.
אצל האישה מימוש הגירוי המיני הרגשי הפיזי, והצורך באוננות נעשה במגע עם הפות ו/או הדגדגן.
אצל הגבר מימוש הגירוי המיני הרגשי הפיזי והצורך באוננות נעשה במגע עם הפין.
אקט האוננות הוא אינו חטא, אקט האוננות הוא אינו דבר שלילי.
אין צורך להיות מובכים מעצם האוננות, כלומר האוננות אינה צריכה לטמון בחובה רגשי אשם.
רצוי לדבר על הנושא ולשתף, כמו כן רצוי שלא להדחיק.
הדחקה של הגירוי המיני והצורך והנזקקות לאקט האוננות גורמים לסבל.
למה יש לנו את הצורך לאונן וליהנות? כדי לענות על השאלה הזו, קודם כל רצוי להבין מה מהות ומטרת קיום יחסי המין?
מבחינה רציונאלית, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם.
הגבר מייצר את הזרע בגופו הפיזי, והאישה מייצרת את הביצית בגופה הפיזי, ומטרת המפגש בין הביצית והזרע לאחר קיום יחסי המין הוא, ביצירת הוולד ברחמה של האישה, והבאת תינוק לעולם, וזה יעודנו בחיים בעת קיום יחסי המין, וזהו הרציונאל, כלומר זוהי פעולה עניינית בתהליך האבולוציה.
אבל, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, והתנהגותנו משקפת זאת.
הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו להתנהג בהתאם לרגשותינו, ולפעול בהתאם לצרכים הרגשיים שלנו מתוך אינסטינקט, פעולה התנהגותית זו נעשית באופן אוטומטי.
כלומר, הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, גורמת לכך שאנחנו רוצים להרגיש ולחיות את חיינו, אך ורק עם הרגשות הפנימיים החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, תשוקה, תאווה, יצר מיני ועוד, והעיקר שלא נרגיש את אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע איתם כמו, פחד, חרדה, דיכאון, לחץ, כעס, צער, עצב ועוד.
הרגשות הפנימיים שבנו שאנחנו מייצרים בגופנו, גורמים לנו למצבי הזיה, ויצירת מציאויות שהן אשליה.
הרגשות הפנימיים שבנו פשוט מסממים אותנו וגורמים לנו לנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין ההרגשה החיובית שבנו, לבין ההרגשה השלילית שבנו, וההפך.
אורח חיים שכזה, שבמהותו ומטרתו היא החיפוש המתמיד והאובססיבי אחר ההרגשה החיובית הטובה, ורק שלא להרגיש רע עם עצמנו, גרם לנו לחפש לעצמנו את טקסי הפולחן הרגשי.
מה מטרת טקס הפולחן הרגשי? מטרת טקס הפולחן הרגשי, מאלץ אותנו להמציא אירועים, חוויות, שבהם נוכל להרגיש טוב עם עצמנו, ובכך לשחרר את עצמנו מההרגשה הרעה שבנו.
טקס הפולחן הרגשי, מלווה אותנו באורח החיים שיצרנו לעצמנו, והוא קיים בכל תחום ותחום בחיינו.
אחד מהאמצעים לטקס הפולחן הרגשי הוא אקט האוננות.
כאשר אנחנו מאוננים, ואנחנו מגיעים לסיפוק שמתבטא בפורקן, באורגזמה, הפעולה מאפשרת לנו ליהנות, כלומר להרגיש טוב עם עצמו, במעשה זה אנחנו משתחררים מההרגשה הרעה שליוותה אותנו, ושאותה אנחנו לא היינו רוצים להרגיש, פעולה זו נעשית אם במודע או שהיא נעשית שלא במודע.
ברגע שאנחנו מבינים את מטרת מעשנו, שנובע מעצם הצורך והנזקקות הרגשית שלנו לאונן וליהנות, ולהגיע לפורקן, לאורגזמה, בכך אנחנו מודעים למעשינו.
שלב מתקדם יותר בתהליך ההתפתחות שלנו יהיה, כאשר אנחנו נלמד להרגיע את עצמנו מבחינה מינית רגשית, מעשה זה יאפשר לנו להיפטר מהצורך והנזקקות הרגשית באקט האוננות.
אקט האוננות הוא גם שלב התנהגותי כאמצעי עזר לחקירה, למידה, לשם המודעות העצמית וההתפתחות אישית.
האוננות מאפשרת לנו גם ללמוד ולהכיר את זהותנו המינית.
אקט האוננות הוא שלב במסע חיינו שיעזור לנו להתחבר לעצמנו, לזהותנו האמיתית, כי באנו לעולם כאשר אנחנו חיים באופן אינסטינקטיבי ללא כל מודעות עצמית לעצמנו.
מה קורה לבן האנוש שמאונן? בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו, הגוף הפיזי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
התודעה ביכולתה לדמיין, וכאשר אנחנו מאוננים, אנחנו מדמיינים, מפנטזים, שאנחנו מקיימים יחסי מין עם בן/בת זוג או יותר בדמיוננו, מה שלא קורה לנו במציאות האמיתית.
כאשר אנחנו מדמיינים, מפנטזים, שאנחנו מקיימים יחסי מין, אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ועוברים לעולם הדמיון והפנטזיות.
כלומר, הדמות הדמיונית בתודעתנו היא אינה אנחנו, דמיון זה לא המציאות האמיתית.
הדמיון מאפשר לנו מבחינה פיזית, להגיע לפורקן, לאורגזמה וליהנות.
רצוי לזכור שכאשר אנחנו מאוננים, ומכניסים את עצמנו לעולם הדמיון, למציאות דמיונית, אנחנו מתנתקים מהמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
אקט האוננות הוא אמצעי להשתחרר מהסבל הפיזי שבו אנחנו נתונים, בגלל שאנחנו מגורים מינית, רגשית, והפורקן עצמו עוזר לו להשתחרר מהסבל.
לכן, רצוי שנרגיע את עצמנו ושלא נגיע למצב שבו אנחנו סובלים, ואז לא יהיה לנו את הצורך באוננות.
מהו הנזק שבאוננות? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו עדיין איננו יודעים מהי זהותנו האמיתית, ואנחנו גם איננו יודעים לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים חיים באופן הברור, השפוי.
כתוצאה מכך, כאשר אנחנו מאוננים ונעזרים, משתמשים, ביכולת שלנו לדמיין, לפנטז, אז אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותו האמיתית, הבעיה היא שאנחנו לא תמיד יודעים לאיזו דמות לחזור ולהתחבר אליה, כיוון שכמו שציינתי, אנחנו עדיין איננו יודעים מהי זהותנו האמיתית, ולאיזו מציאות אנחנו צריכים לחזור.
אקט האוננות יוצר בנו פיצול, קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי.
כאשר בן האנוש מאונן ומגיע לסיפוק עצמי, לפורקן, לאורגזמה ולהנאה שכרוחה מכך, גופו הפיזי נחלש מעצם אקט האוננות, טמפרטורת הגוף שלו משתנה, הנשימות שלו משתנות, וישנן הפרעות שינה מעצם המאמץ וההתרגשות, ועוד.
כלומר, כול תפקוד הגוף של מי שמאונן, יוצא מהתפקוד המאוזן והיציב והמכוון, שלו הוא זקוק כדי לפעול ולתפקד באופן הבריא.
מצב כזה יוצר אצלנו בלבול שלאחר האוננות, כי גם ככה אנחנו איננו יודעים ברמת המודעות שלנו כיום, מהו התפקוד המאוזן, היציב והמכוון של הגוף הפיזי שלנו.
מצב זה גורם לכך שאנחנו נחלשים, ואז אנחנו מחלישים את המערכת החיסונית שלנו, מצב שחושף אותנו למחלות, ולכל אותן תופעות פיזיולוגיות שנובעות מכך.
קיום יחסי המין, הוא לרוב בסדר העדיפויות הראשון והחשוב במעלה.
אחד הקריטריונים מהראשונים ומהחשובים ביותר, בבחירת בן/בת הזוג הוא המשיכה המינית הרגשית, התשוקה, התאווה, היצר המיני.
רצוי לזכור, שכאשר אנחנו מקיימים יחסי מין שנעשים לשם ההנאה אנחנו נעזרים, משתמשים, מנצלים את בן/בת הזוג שלנו באופן אגואיסטי, וזאת כדי להגיע לפורקן האישי, לאורגזמה ולהנאה המרבית, כשלרוב זה נעשה באופן ההדדי.
פעולה זו היא צורך ונזקקות רגשית מינית, אישית, אגואיסטית ואינטרסנטית של כל אחד/ת מהצדדים שמקיימים יחסי מין לשם ההנאה.
מה הקשר לאוננות? כאשר אין את היכולת להגיע לסיפוק היצר המיני הקיים בנו, בעזרת או באמצעות בן/בת הזוג, גורם הדבר אצלנו בצורך לאונן, כאשר לא נמשכים לבן/בת הזוג מסיבה כזו או אחרת.
כתוצאה מכך שהכל סובב סביב הפולחן המיני הרגשי, האנשים משדרים, אם במודע או שלא במודע את התשוקה, את התאווה ואת היצרים המיניים שבהם, בחברה שבה אנחנו חיים, דבר שנמצא גם בכול אמצעי תקשורת האפשריים, בקיצור בכול מקום שסובב אותנו, מה שגורם לנו להיות מגורים מינית רגשית רוב הזמן.
החיפוש אחר הריגוש המיני, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין, גורם לנו לרצות יותר ויותר לקיים יחסי מין, וזהו מרוץ אין סופי, מרוץ אין סופי זה מחליש ואף מתיש.
לכן, הגירוי המיני אצל רוב אם לא כל האנשים נמצא באופן תמידי.
לכן, הצורך להשתחרר מהגירוי הרגשי המיני הוא תמידי.
הצורך הוא להשתחרר מהסבל, מעצם היותנו מגורים רגשית מינית.
מציאות זו מגבירה את הצורך שלנו באקט האוננות.
אקט האוננות יכול להתבצע בכל גיל, כמובן שבהתאם לכשרות הפיזית של בן האנוש.
מסקנה: מהות ומטרת האוננות היא להשתחרר מהסבל, ליהנות ולהגיע לפורקן, לאורגזמה, אבל המלכוד הוא גם מעצם מההנאה.
סיכום: אקט האוננות זהו טקס פולחן רגשי מיני אישי.
כדי להגיע לפורקן, לאורגזמה, ולהנאה המקסימלית, המאונן מדמיין ומפנטז לעצמו שהוא נמצא במציאות דמיונית ומאונן.
כאשר המאונן מדמיין ומפנטז לעצמו, הוא מתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית.
כאשר המאונן מתנתק מזהותו האמיתית, מדמיין, ומפנטז, הוא מתנתק גם מהמציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
אקט האוננות מחליש אותנו, מחליש את המערכת החיסונית שלנו, חושף אותנו למחלות, ואף לכל מיני תופעות פיזיולוגיות.
המסר במאמר: שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כאשר נלמד להרגיע את עצמנו.
הרוגע הפנימי יגאל אותנו מהייסורים הפנימיים, שהגורם העיקרי לכך הם הרגשות היצריים הפנימיים שבנו.
הרוגע הפנימי יאפשר לנו להיגמל מהצורך והנזקקות הרגשית המינית שלנו לאונן.
הגירוי הרגשי המיני גורם לסבל, והוא אינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
פעולת האוננות מאפשרת לנו להשתחרר מהגירוי הרגשי המיני שממנו סבלנו, ולעבור לסבר מסוג אחר.
כאשר אומרים ו/או כותבים אל תשפוך את זרעך לחינם, כנראה שלא מבינים את המשמעות שנובעת מכך.
כלומר, הפרוש הוא תמשיכו לסבול, רק אל תשפוך את זרעך לחינם.
לכן, רצוי לאונן ולהשתחרר ולא לסבול עד שנלמד איך להירגע.

גילוי עריות

גילוי עריות.
למה גילוי עריות מתרחש במשפחה? גילוי עריות הוא מונח שמתאר מערכת של קיום יחסי מין, שנעשית בין הורים לילדיהם ו/או בין הילדים בינם לבין עצמם.
הסדר הקיים במשפחה בכול הקשור לקיום יחסי מין שנעשה לשם ההנאה הוא, שההורים יכולים לקיים יחסי מין בינם לבין עצמם וליהנות, ואילו קיום יחסי מין בין ההורים לילדיהם ו/או בין הילדים בינם לבין עצמם הוא אסור על פי הסדר המשפחתי והחברתי הקיים כיום ועל פי חוק, אבל בתא המשפחתי קיימים יצרים מיניים, כי בשלב זה בתהליך האבולוציה רמת המודעות העצמית וההתפתחות החברתית שלנו אנחנו יצורים רגישים, יצריים, ואמוציונליים.
במשפחה מסוימת ההורים יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, ולכן הם לא יקימו יחסי מין עם ילדיהם, ויש להם ילדים שחונכו שקיום יחסי מין בין הילדים לבין עצמם הוא אסור, ולכן הם לא יקיימו יחסי מין בניהם.
במשפחה אחרת ההורים אינם יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, כי זו רמת המודעות שלהם, ולכן הם יקיימו יחסי מין עם ילדיהם, ויש ילדים שהם אינם מחונכים לכך, או שהם אינם יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, ולכן הם כן יקימו יחסי מין ביניהם, ולכן גילוי עריות קורה אצלם במשפחה, למרות האיסור על פי החוק.
במשפחה שההורים וגם הילדים שולטים ביצרים הרגשיים המינים שלהם אין גילוי עריות.
במשפחה שבה ההורים וגם הילדים אינם שולטים ביצרים הרגשיים המינים שלהם, יכולים להתרחש מצבים שבהם יתרחש גילויי עריות, אבל בשתי המשפחות ישנם וקיימים מתחים יצריים רגשיים מיניים.
כתוצאה מהמצב שבו יש מתח יצרי רגשי מיני במשפחה, ולא משנה כרגע באיזו מהמשפחות, נוצרת מציאות משפחתית, שכול המעורבים בה הם אינם רגועים מבחינה רגשית ובעיקר מינית, מה שגורם סבל לכל המעורבים.
למה? כיוון שמהות ומטרת קיום יחסי המין, מנקודת התייחסות רציונלית ולא אמוציונלית היא להביא תינוק לעולם.
הצורך והנזקקות היצרית הרגשית המינית שלנו לקיים יחסי מין לשם ההנאה, משקף פיצול, קונפליקט, ניגוד תודעתי, בשלב זה בהתפתחותנו שנע בין הרציונל לאמוציונל לרוב שלא במודע.
ברמת המודעות העצמית שלנו כיום, המציאות היצרית הרגשית מינית, גורמת למשפחות לחיות את חייהן על פי אורח חיים אשר משקף את מה שקורה בתוך המשפחה.
כלומר, ההתנהגות במשפחה נובעת מהרגשות הפנימיים של כול אחד ואחת מהמשפחה, מציאות אשר יוצרת את אורח החיים הרגשי, האמוציונלי.
אורח חיים רגשי, אמוציונאלי, כשההתייחסות לנושא קיום יחסי המין היא אינה עניינית כלומר רציונלית, אינה מאפשרת את אורח החיים הרגוע, הרציונלי, ואת ההתייחסות העניינית והבריאה לגוף הפיזי שלנו ולחיים עצמם.
כדי להימנע מאורח החיים הלא רגוע, האמוציונלי והלא ענייני, רצוי להבין את האפשרות הנוספת, שהיא שמהות ומטרת קיום יחסי מין היא להביא תינוק לעולם, ובכך לרצות את השינוי, ואז לבנות את היכולת הפיזיולוגית לשינוי הרגלים שגויים.
ברמת המודעות שלנו כיום כחברה, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה הוא לרוב בסדר העדיפויות הראשון במעלה אצלנו, והחשוב ביותר כטקס שנעשה לשם הפולחן הרגשי, כאחד מתוך אין סוף האפשרויות לטקסים שיצרנו לעצמנו.
מהו טקס הפולחן הרגשי? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות הטובים כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגש הרע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כיוון, שברמת המודעות העצמית שלנו בשלב זה בהתפתחותנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו ומתנהגים באופן רגשי, אמוציונלי בלבד, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו, לבין הרגשות השליליים שבנו, וההפך, מה שמוביל למגוון רחב של בעיות אישיות.
טקס הפולחן הרגשי מאפשר לנו את היציאה מאותם הרגשות השליליים שבנו, ובכך להרגיש את אותם הרגשות החיוביים שבנו, המגוון הרחב של הטקסים הפולחניים הרגשיים, כולל בתוכו גם את טקס קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, כמו כן הוא כולל בתוכו גם את תופעת התנהגות גילוי העריות במשפחה הרגשית, האמוציונלית כיום, במאבק האישי האגואיסטי, האינטרסנטי להישרדות רגשית.
ברוב אם לא בכול המקרים היצר המיני, התשוקה, התאווה, הם הקריטריונים הרגשיים שלנו לשם בחירת בן/בת זוג, ובמערכות היחסים שלנו קיום יחסי מין הוא החשוב מכול, אם המעשה נעשה לשם החברות, זוגיות, נישואים, מה שהופך את בן/בת הזוג לאובייקט מיני גם אם המעשה נעשה בהסכמה הדדית, התייחסות זו עוברת מדור לדור, וזה המסר שעובר לילדים.
איך רצוי להתייחס לנושא? ישנם הורים ו/או ילדים שהם אינם יכולים לשלוט ביצריהם הרגשיים המיניים, וכתוצאה מכך מתרחשים להם מעשים של גילוי עריות, אפשר להעניש אותם, אפשר לכעוס עליהם, אפשר לנדות אותם, אפשר להחרים אותם ואף לכלוא אותם, אבל גילוי עריות במשפחה לא יפסק בחברה שלנו כול עוד לא נבין ונלמד שיש אפשרות נוספת אחרת, מעצם ההתייחסות הרגועה, הרציונלית והעניינית לקיום של יחסי מין שמהות ומטרתו היא להביא תינוק לעולם, ורצוי לבצע זאת כדי להשתנות ולהתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, שהיא הזהות הרגועה, הרציונלית, זהות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, זהות שמתייחסת למהות ומטרת החיים באופן הענייני.
אפשרות זו תאפשר לנו לחיות את חיינו ברמת מודעות עצמית מתקדמת יותר ומפותחת יותר מהידועה לנו כיום, מציאות שהיא רגועה ושלווה, מה שיקטין ואף יעלים את התרחשות גילוי העריות בתא המשפחתי.
מסקנה: תופעת גילוי העריות במשפחה כאשר היא מתרחשת, היא משקפת את רמת המודעות הרגשית, היצרית המינית, האמוציונלית שיוצרת מציאות קשה, שגורמת סבל רב לכל המעורבים במעשה.
גם במשפחות שאין בהם גילוי עריות, יש יצרים, יש תאוות, יש תשוקות, ויש מתחים מיניים, למרות שלא נעשה דבר, אם הדבר ידוע במודע או שלא במודע.
סיכום: כדי להימנע מגילוי עריות רצוי להבין איך לחיות באורח חיים שונה מהמוכר לנו כיום, כלומר אנחנו רצוי שנבצע לעצמנו סדר תודעתי חדש.
סדר תודעתי חדש מצריך מאיתנו לשנות הרגלים שגויים, ובכך לתקן את עצמנו, את אישיותנו ולהשתנות.
השינוי יתרחש כאשר נבין איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק את גופנו הפיזי באופן הבריא, וניצור בעבורנו מציאות שמתאימה לאישיות החדשה ושמותאמת למהות ומטרת החיים.
מציאות שתאפשר לנו את אורח החיים הזה היא מציאות רגועה ושלווה.
המסר במאמר: בן אנוש רגוע, רציונאלי, אשר מתייחס לגופו ולחיים באופן הענייני והבריא, חי ללא ייצור והפעלת הרגשות הפנימיים שבו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים, ורצוי שהתיקון האישיותי יעשה מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לכך, אך לא מתוך הדחקתם של הרגשות, כי אז הם יהיו קיימים בתוכנו.
כאשר נגיע לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, תופעת גילוי העריות במשפחה תקטן ואף תיפסק.
כאשר נגיע לרמת מודעות והתפתחות מתקדמת זו, הסבל המשפחתי והחברתי יקטן ואף יפסק.
 

בגידות

 בגידות.

למה יש לגברים וגם לנשים את הצורך לבגוד מינית? בגידה מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג מקיים יחסי מין ללא ידיעתו וללא הסכמתו של בן/בת הזוג.
שתי סיבות עיקריות לכך שאנשים בוגדים, סיבה אחת שאנשים בוגדים היא, הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, והאגואיסטית לשם טקס הפולחן הרגשי, שכולל בתוכו גם את הצורך לבגידה מינית בבן/בת הזוג.
סיבה שנייה שאנשים בוגדים, נובעת מכך שאנחנו מחקים את דפוס ההתנהגות של הורינו שבגדו בנו.
לפני ההסבר כמה נושאים שרצוי לדעת.
מהי המהות והמטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין?
המהות והמטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם, כדרך הטבע בתהליך האבולוציה.
מגוון הרגשות היצריים המיניים, שכוללים בתוכם את התשוקה והתאווה שבנו, גורם לנו לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, והם מתנגשים עם המהות והמטרה האמיתית, הרציונאלית לעצם קיום יחסי מין, מה שגורם למערכת היחסים הזוגית לאין סוף בעיות, ולנו סבל בחיינו.
כלומר, הקונפליקט התודעתי שלנו הוא בין הרציונל לאמוציונל.
התפיסה שאם אנחנו נהנים מעצם קיום יחסי המין, אז אין בכך כול פגיעה בריאותית, שמובילה לסבל הוא שגוי.
זאת כיוון שמעצם ההתנהגות המינית שלנו שנעשית לשם ההנאה, אנחנו איננו מפעילים את הכלי הביולוגי, את גופנו הפיזי, בהתאם ליעוד הטבעי שלו.
למה? אישה שמקיימת יחסי מין ומטרתה להביא תינוק לעולם, מכינה את גופה לשם כך, כלומר כדי להיכנס להיריון.
אותה אישה, אם היא רוצה ליהנות מעצם קיום יחסי המין ולא להביא תינוק לעולם, היא מונעת מעצמה מלהיכנס להיריון, מצב זה שהאישה מכניסה את עצמה אליו, גורם לה לקונפליקט תודעתי.
כלומר, בעת קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, היא גם כן מכינה את גופה וזאת כדי לממש את המהות והמטרה שלשם כך נועד הדבר, כלומר כדי להביא תינוק לעולם, אך מצד שני היא מונעת מעצמה למממש את המטרה.
אותו הדבר לגבי הגבר, גבר שמקיים יחסי מין לשם הפרית האישה והבאת תינוק לעולם, מכין את גופו כדי להפרות את האישה, הזרע שהוא פולט מטרתו וייעודו להפרות את האישה, אבל אם הוא רוצה ליהנות מעצם קיום יחסי המין ולא להפרות את האישה ולהביא ילד לעולם, אז הוא מונע מעצמו מלממש את המהות, שוב קונפליקט תודעתי.
פולחן רגשי, הצורך והנזקקות הרגשית שלנו, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין הוא לשם טקס הפולחן הרגשי.
הצורך והנזקקות שלנו לטקס הפולחן הרגשי, נובע בעיקר בגלל הרגשות הפנימיים שבנו.
למה? כי הפולחן הרגשי מאפשר לנו להשתחרר מאותם הרגשות הפנימיים שבנו, מאותם רגשות שליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע כמו, פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, ובכך לעבור ולהרגיש את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, יצר מיני, תשוקה, תאווה, ועוד.
מציאות זאת גורמת לנו לחיות בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנעה בין הרגשות השליליים שבנו לבין הרגשות החיוביים שבנו, וההפך.
כלומר, מעצם קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, הפורקן, וההגעה לאורגזמה, שמשקף את טקס הפולחן הרגשי, אנחנו משחררים את עצמנו מההרגשה הרעה שבתוכנו, ומעבירים את עצמנו להרגשה הטובה שבתוכנו, וזה בעצם מהות ומטרת טקס הפולחן הרגשי, מה שאינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, ללא ייצור והפעלת הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, ללא הרגשות השליליים שבנו, וללא הרגשות החיוביים שבנו, מה שמשתקף בהתנהגות רגועה.
מה גורמת ההתייחסות השגויה במערכת יחסים?
אחד מהקריטריונים החשובים ביותר שלנו, לבחירת בן או בת זוג הוא המשיכה הרגשית המינית, שמטרתה היא לשם ההנאה.
כלומר, בזוגיות שהמשיכה הרגשית המינית היא הבסיס, המהות והמטרה למערכת היחסים, אז מערכת היחסים אינה יכולה להיות איתנה ויציבה, כי הבסיס שלה הוא אינו איתן, וזאת בגלל שהרגש היצרי המיני, התשוקה, התאווה, משתנים והם אינם יכולים לגרום לנו להנאה באופן קבוע.
חשוב לזכור שכאשר אנחנו מקיימים יחסי מין לשם הנאה אנחנו משתמשים, מנצלים את בן/בת הזוג שלנו לשם ההנאה האישית, האינדיבידואלית, האגואיסטית והאינטרסנטית שלנו, גם אם הדבר נעשה בהסכמה.
לכן, אנחנו איננו מכירים את בן/בת הזוג שלנו באופן האמיתי, אלא כאובייקט מיני, שאמור לענות לנו על הצרכים הרגשיים היצרים האישיים שלנו.
החיפוש אחר הריגושים המיניים הוא חיפוש אין סופי, ואם לא מחדשים ושומרים על הריגוש המיני אז משעמם, מה שגורם לשקיעה באותם הרגשות השליליים, וכך הלאה.
בגידה כפולחן רגשי, מאחר וישנו ההרגל במערכת היחסים הרגשית המינית במערכת הזוגיות, ולאט לאט הריגוש מעצם קיום יחסי המין דועך או שהוא כבר כמעט ואינו קיים, נוצר מצב שהפולחן הרגשי המיני, אשר נועד לשם ההנאה והפורקן במערכת היחסים הזוגית, שהוא הבסיס לזוגיות ולמציאות שהזוג יצר לעצמו, המצב הזה אינו מאפשר לאחד מבני הזוג או לשניהם את היציאה מהרגשות השליליים שגורמים לו או לה להרגשה הרעה הפנימית, אז יש כאלה שיש להם את הצורך והנזקקות לצאת מהמצב וליהנות ולכן הם בוגדים, כי הם צרכים ונזקקים לריגוש החיובי, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין, מה שמוציא אותם מההרגשה הלא טובה שבה הם נמצאים.
יש כאלה שהופכים את הבגידה המינית בזוגיות לפולחן רגשי, כדי להשתחרר מאותם הרגשות שגורמים להם להרגיש רע, ויש כאלה שמחפשים את טקס הפולחן הרגשי, כלומר את ההנאה במשהו אחר כמו, אוכל, ספורט תחרותי, דת, ועוד, מה שמאפשר להם אחיזה ברגשות החיוביים הטובים ולא לשקוע לתוך אותם הרגשות השליליים הרעים.
ברוב המקרים בן/בת הזוג שבוגדים מינית, אינם מודעים לתהליך הרגשי שהם עוברים עם עצמם, ולכן הם כל כך צרכים וזקוקים להנאה המינית כדי לבגוד והם עושים זאת באופן אינסטינקטיבי.
תמיד ישנו הצד השני האשם, כביכול האשם, במצב שנוצר עקב הבגידה המינית של בן/בת הזוג, ואף אחד מהבוגדים בדרך כלל אינו יכול לראות את עצמו במצבו בעצמו, כלומר להבין שהסיבה לבגידה נובעת ממצבו הרגשי האישי, שנובע מעצם הצורך והנזקקות שלו להשתחרר מאותם הרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש רע איתם, לכן האשמה נופלת על הנבגד/ת.
הבגידה הרגשית המינית יכולה לנבוע גם מדפוס התנהגות שרואים בבית, כלומר מאחד ההורים, או כנקמה בבן/בת הזוג שבגד או שמאמצים את הריגוש שבבגידה מהחברים שבוגדים, או אפילו מאמצים מתוכניות טלביזיה למיניהן שבהן רואים בגידות ועוד, וכך לאט לאט המעשה יכול להפוך לדפוס התנהגות.
הנבגד או הנבגדת בדרך כלל לאחר הגילוי, יוצאים הכי פגועים מעצם הבגידה, ובדרך כלל הם חושבים שהם האשמים, אבל זו טעות לחשוב כך, כי הם אינם אשמים.
הבוגד והבוגדת הם גם כן אינם אשמים, אין כאן עניין של להאשים אחת את השני.
שני בני הזוג הם הקורבנות של עצמם, ולחוסר המודעות העצמית ולפרוש וההבנה שגויים שלהם לרגשותיהם הפנימיים ולעצם השאלה הבסיסית שהיא, איך להפעיל את הכלי הביולוגי הזה שנקרא הגוף הפיזי, כך שההפעלה תהיה מתאימה לבריאותנו ותואמת למהות ומטרת החיים, אבל בעיקר שתהיה מותאמת למהות ומטרת הזוגיות?
לכן, לא כדאי להיכנס להאשמות הדדיות עקב הבגידה הרגשית המינית, אפשר ורצוי לסלוח ולהשלים.
אם בני הזוג מבינים את מכלול הנושאים שציינתי, יהיה להם קל יותר להבין את עצמם ואת בן או בת הזוג שלהם וההתנהגויות הרגשיות המיניות שנובעות מכך, שכוללות בעיקר את הצורך לבגוד. 
במקרה של בגידה מינית רגשית במערכת היחסים, רצוי להבין שהצד הבוגד נמצא במשבר רגשי, במצוקה רגשית, כלומר הוא מרגיש שרע לו או לה, ומכך נובעת הבגידה, כי אם הוא לא יבגוד וישתמש בטקס פולחן הרגשי המיני ויבגוד הוא או היא ישקעו עמוק לתוך אותם הרגשות השליליים שגורמים להם להרגיש רע עם עצמם ומשם קשה לצאת.
רצוי שבני הזוג ילמדו ויביאו את עצמם למצב של רוגע פנימי.
חשוב לא לפרק את הזוגיות, המשפחה והשושלת, כי זה חלק עיקרי ממהות ומטרת החיים.
הבחירה והפרוק נעשים באופן אמוציונאלי ולא רציונאלי.
איך ההורים קשורים לנושא הבגידה? בתפיסה שלנו כחברה, וברמת המודעות שלנו נכון לשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, אנחנו מתייחסים לקיום יחסי המין לשם ההנאה כאל אחד מהנושאים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, במגוון הקריטריונים והאפשרויות שלנו כדי ליהנות מהחיים וזאת כדי שלא נרגיש רע עם עצמנו, וההתייחסות הזו היא גם לשם בחירת חבר או חברה, או לבחירת בן או בת זוג לחיי זוגיות והקמת משפחה עם ילדים ויצירת שושלת.
הצורך והנזקקות הרגשית היצרית המינית של רובנו לקיים יחסי מין, היא חלק בלתי נפרד מהמחשבות היום יומיות שלנו, אם אנחנו מודעים לכך או שאנחנו איננו מודעים לכך.
כיוון שבמערכת היחסים בין ההורים שלנו יש לרוב רגשות יצריים, תשוקה, תאווה, והם צריכים ונזקקים אחת לשני כתוצאה מכך, וקיום יחסי המין הוא חלק אינטגראלי מאורח החיים המיני שלהם, וכיוון שהילדים הם גם כן יצרים, נוצר מצב שבו ההורים מקימים יחסי מין ביניהם לשם ההנאה, ואילו הילדים שהם גם יצרים לא מקימים יחסי מין לשם ההנאה, הפורקן, וההגעה לאורגזמה, מצב זה גורם להם לא להיות רגועים ולסבל.
למה? כיוון שהילד אמור לחקות את הוריו, ולכן כאשר ההורה מקיים יחסי מין לשם ההנאה, הילד רוצה גם כן לקיים יחסי מין לשם ההנאה, והוא לא מבין למה לא מאפשרים לו הוריו לעשות מה שהם עושים, מה שגורם לילד לבלבול, תסכול, לפחד וסבל, שגורם לו לחפש איך להוציא את האגרסיות המיניות שבו החוצה ולהתפרק.
הבלבול, התסכול, והפחד גורם לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי אצל הילד.
לכן, ההרגשה והתפיסה המחשבתית האינסטינקטיבית של הילד היא שההורים בוגדים בו.
למה? כי הוא אינו מבין למה ההורים שלו כן נהנים והוא אינו יכול ליהנות גם כן?
מה שגורם למערכת היחסים במשפחה להיות יצרית, אמוציונאלית, רגשית, שאינה יכולה להיות רגועה, אינה יכולה להיות רציונאלית ועניינית, מציאות זו גורמת סבל רב לכל המשפחה.
מהם הקשרים הרגשיים היצריים המיניים במשפחה?
כיוון שהילדים מחקים את הוריהם לרוב, חוץ מהנושא היצרי מיני, שאינו מורשה להם.
הבת שואלת את עצמה, למה אבא שלי מקיים יחסי מין ונהנה עם אימא שלי ואיתי לא?
כלומר, הבת גם כן רוצה ליהנות, כי גם היא צריכה וזקוקה רגשית להנאה ולפורקן המיני, אחרת היא תסבול.
הבן שואל את עצמו, למה אימא שלי מקיימת יחסי מין ונהנית עם אבא שלי ואיתי לא?
כלומר, הבן גם כן רוצה ליהנות, כי גם הוא צריך וזקוק רגשית להנאה ולפורקן המיני, אחרת הוא יסבול.
כלומר, נוצרת לה מערכת יחסים שבה האם בוגדת בבן שלה, כיוון שהיא אינה מקיימת עימו יחסי מין, והאבא בוגד בבת שלו, כיוון שהוא אינו מקיים איתה יחסי מין לשם ההנאה.
כולם רוצים ליהנות, אך לא לכולם מתאפשר.
ההורים מדחיקים: רצוי לזכור שבבית רואים, נוגעים, מריחים, שומעים הכול לרוב שלא במודע, ולכן היצריות היא משני הצדדים גם מצד ההורים כלפי הילדים וההפך בין הילדים להורים, וגם בין הילדים בינם לבין עצמם, אך ברוב המקרים מצליחים כולם להדחיק אותם, כלומר הרגשות היצרים המינים קיימים בין כל בני ובנות המשפחה, אך הם מודחקים.
עם תחושת הרגשת הבגידה המינית של הילדים מצד ההורים, שיוצרת את דפוס ההתנהגות הרגשי האינסטינקטיבי וההתנהגות האוטומטית אנחנו חיים, ומאוחר יותר אנחנו יוצרים לעצמנו מציאות שמשקפת את תחושת הרגשת הבגידה המינית האישית, שאנחנו סוחבים אותה איתנו מאז הילדות.
ולכן, המציאות שאנחנו יוצרים לעצמנו היא או שנבגוד או שיבגדו בנו, ואם זה לא קורה לנו בפועל, לפחות נחשוב על זה.
הסבל האישי, המשפחתי, והחברתי של המין האנושי, נובע כתוצאה מפרוש ומהפעלה שגויה של הכלי הביולוגית שנקרא הגוף הפיזי, שמופעל באמצעות ייצור הרגשות הפנימיים ושמתנהג בהתאם.
לכן, רצוי לעשות סדר תודעתי אחר, חדש שמתאים לאני העצמי האמיתי שלנו.
מסקנה: הסיבה לצורך ולנזקקות הרגשית מעצם הבגידה המינית, נובעת מהרגשות הפנימיים שבנו, מעצם הרגשות החיוביים שגורמים לבוגד להרגיש טוב עם עצמנו, כי ללא הבגידה הוא ישקע לתוך הרגשות השליליים.
בשלב מסוים כיוון שקיום יחסי המין בין בני הזוג כבר אינו מרגש ומהנה יותר, או שאינו נעשה במידה מספקת לשם ההנאה והפורקן וההגעה לאורגזמה או שהוא אינו מתרחש כלל, וזאת כדי שיאפשר את טקס הפולחן הרגשי, ומצב כזה שנוצר הוא ללא הבגידה המינית, יגרום הדבר לשקיעתו של הבוגד לתוך הרגשות השליליים שבו, עם כל המחשבות והדמיון המתלווים מכך, מה שיכול להוביל לאיבוד השפיות.
סיכום: רצוי לזכור שהרגשנו את הבגידה הרגשית המינית עוד מהורינו בהיותנו ילדים, שלא אפשרו לנו לחקות אותם וליהנות גם כן מיחסי מין, מצב טראומטי זה מתפרש אצלנו כבגידה מצידם בנו, ועם דפוס ההתנהגות הבוגדני הזה, רובנו יצרנו לעצמנו בהמשך חיינו את המציאות שבה או שנבגוד או שיבגדו בנו, או שלפחות נחשוב על זה.
חשוב להבין מה מהות ומטרת הזוגיות, ובעיקר מה מהות ומטרת קיום יחסי המין, ולמה מביאים ילדים לעולם?
במידה ובזוגיות יש את הצורך בקיום יחסי המין, שנעשה לשם ההנאה והפורקן הרגשי, רצוי להבין שכול צד משתמש, מנצל, את הצד השני כדי ליהנות ולהגיע לפורקן רגשי מיני, מה שמונע את ההכרות העמוקה ובסיס איתן לקשר.
מטרת ההנאה והפורקן בקיום יחסי המין היא לא לשקוע לאותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, שמשם קשה יהיה לנו להוציא את עצמנו.
הבגידה המינית היא צורך רגשי קיומי מבחינתו של הבוגד/ת.
ללא הבגידה המינית שזקוק לו הבוגד/ת הוא יכול ללכת לאיבוד מבחינה רגשית.
לכן, חשוב להבין איך להיות רגועים ולחיות בשלווה, כי כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, יעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
אם מבינים את מגוון ההתנהגויות, שנובעות מהצרכים הרגשיים שלנו ובעיקר המיניים, אז ניתן גם לסלוח לבוגד/ת, למרות הקושי שכרוך בכך.
המסר במאמר: בגידה מינית נעשית לשם הצורך והנזקקות הרגשית המינית של הבוגד/ת והריגוש שנובע מכך.
הבוגד/ת מעצם המעשה, אם במודע או שלא במודע, מנסה להציל את עצמו מבחינה רגשית.
לכן, המסקנה שלי היא שברוב מקרי מעשה הבגידה המינית, הם אינם נעשים לשם הפגיעה במתכוון בבן/בת הזוג, למרות שבפועל כך מתפרש מעשה הבגידה המינית.
לרובנו הכי קשה זה לסלוח, אבל מעצם היכולת לסלוח המעשה משקף את היכולות שלנו.
 

פורנו

פורנו.
למה קיים בנו הצורך והנזקקות הרגשית המינית לצפות בסרטי פורנו? פורנו היא תעשיה שלמה שמייצרת סרטים שבהם מקיימים יחסיי מין.
הסרטים שמביימים ומצלמים ובהם משחקים שחקנים בתעשיית הפורנו, מספקת את הצורך בצפייה לשם הצרכים הרגשיים המיניים, על מגוון האפשרויות הרחב שבסרטים יוכל הצופה לצפות ולהביא את עצמו עם או בלי פרטנר לסיפוק מיני עם ההנאה המקסימלית הכרוכה מכך, מעצם הגעה לאורגזמה.
לפני שמנסים להבין למה תעשיית הפורנו גדלה והתפתחה לממדים שבה היא נמצאת כיום, רצוי להבין מהיכן החל הכול, כי ברגע שנבין מהיכן החל הכול, נוכל להבין את עצמנו באופן ברור יותר.
לקיום יחסי מין יש מהות ויש מטרה, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם.
כלומר, מרגע שהגבר מייצר בגופו את הזרע ופולט אותו לתוך נרתיקה של האישה, פעולה זו מטרתה להפרות את הביצית שהאישה ייצרה בגופה, תהליך זה מאפשר את הכניסה להריון כשבסוף התהליך נולד תינוק, וזה קורה בעת קיום יחסיי מין עם בן/בת הזוג באופן הטבעי.
אקט מיני זה שיש לו מהות ושיש לו מטרה אבולוציונית הוא אקט רציונלי, כשהתייחסות היא רגועה ועניינית, התנהגות שמשקפת את האני העצמי, את הזהות האמיתית שלנו.
למה? כיוון שיצור הזרע ויצור הביצית לא נעשה סתם ככה בשביל ההנאה שהיא הזיה רגשית זמנית, יש לכך מטרה רציונלית אבולוציונית.
אם כך הדבר, למה אנחנו מתנהגים באופן שהוא אינו רגוע, אינו רציונלי, ואינו ענייני?
התשובה היא שהאנושות בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, נמצאת בשלב שבו בן האנוש אינו מחובר לעצמו, כלומר לזהותו האמיתית, כתוצאה מכך היכולת שלו לפרש את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי, נעשית באופן שגוי ולכן הוא חי בפנטזיה.
מה גרם לכך? כדי לענות על שאלה זו, רצוי להבין למה הצורך והנזקקות הרגשית המינית שלנו, לעצם קיום יחסיי מין ו/או אוננות, שנעשה לשם ההנאה וההרגשה הטובה באמצעות ההגעה לאורגזמה, ללא כול כוונה לממש את האקט המיני למטרת רבייה והתרבות?
כלומר, למה הצורך של המין האנושי בטקס הפולחן הרגשי מעצם קיום יחסיי מין ו/או האוננות גם תוך כדי הצפייה בסרט פורנו?
כאשר מקיימים יחסי מין או מאוננים לשם ההנאה וההגעה לאורגזמה, הכוונה היא להרגיש את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, כי אנחנו לא רוצים להרגיש את אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע.
מהם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש באמצעותם טוב? הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, תשוקה, יצרים מיניים, תאווה ועוד, ולרגשות אילו אנחנו שואפים להגיע במשך כול מהלך חיינו, ככה אנחנו מחונכים, ככה אנחנו מאולפים ומתוכנתים להתנהג.
למה הצורך והנזקקות שלנו להרגיש את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמו?
הצורך והנזקקות שלנו להרגיש טוב עם עצמו, נעשה כיוון שאנחנו מרגישים רע עם עצמו.
מהם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש באמצעותם רע? הרגשות השליליים כוללים בתוכם את רגש הרוע, פחד, חרדה, דיכאון, לחץ, הרגשת הנרדפות, כעס, צער, עצב ועוד.
הרגשות החיוביים והשליליים, ממחישים את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי שנמצא בו בן האנוש שמייצר, מפעיל, ומתנהג באמצעות הרגשות הפנימיים שבו, האמוציונליות וההתייחסות הלא עניינית שלו למהות ומטרת החיים מכול הבחינות, לבין הרוגע הפנימי שזהו מצב פיזיולוגי שהוא ללא הרגשות החיוביים וללא הרגשות השליליים, שמאפשר את הרציונליות וההתייחסות העניינית למהות ומטרת החיים שמאפשרת את החיבור לאני העצמי, לזהות האמיתית.
כלומר, קיום יחסיי מין או אוננות לשם ההנאה וההגעה לאורגזמה, גורמת לנו להרגיש טוב עם הפנטזיה, וזה מאפשר לנו לצאת מהמצב שבו רע לנו עם עצמו, וזאת כדי שלא נשקע לאותם הרגשות, המחשבות, הדמיון שנלווים כשרע לנו, וזו מטרת טקס הפולחן הרגשי המיני.
כלומר, בשלב מסוים בהיסטוריה האנושית, התחלנו לייצר ולהפעיל את גופו ולהתנהג באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, והתחלנו את הנדנדה, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים לשליליים וההפך, כשטקס הפולחן הרגשי המיני הוא התחום בין הקדומים ביותר, תחום אחד מתוך מגוון רחב של תחומים שאותם הפכנו לצורך ולנזקקות רגשית, וכול זאת כדי להרגיש את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמו ולא את הרגשות השליליים.
מה כול זה קשור לתעשיית סרטי הפורנו? לפני הטכנולוגיה היה צורך לדמיין, המין האנושי הגיע בשלב זה בהתפתחותו שקיימת טכנולוגיה שהיא זמינה ומאפשרת תקשורת והעברת ידע ישירות לבית המגורים שכולל גם את סרטי הפורנו, פעם כדי לצפות בסרט פורנו שהיה מיצרך נדיר, היה צורך ללכת לבית הקולנוע ולצפות בסרט עם קהל אנשים רב שהגיע גם כן לאירוע.
כיום, בגלל ההתקדמות הטכנולוגית הצפייה בסרטי פורנו נעשית נגישה לכולם, בעיקר בגלל התפתחות האינטרנט בעולם, מצב זה מאפשר צפייה בסרטים רבים ומגוונים וגם בחינם.
מציאות זו העלתה את סף הריגוש, וגרמה לאנשים להיחשף למגוון רחב של אפשרויות מיניות, שהם לא היו מודעים להן קודם לכן, אפשרויות שמאפשרות סף ריגוש גבוה יותר מבעבר, ושאליהם רוב אנשים מנסים להגיע ולממשם במציאות שבה הם חיים, אך זאת אשליה.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כשרמת המודעות העצמית שלנו תתייחס לקיום יחסי מין באופן הרציונלי, ואז נהיה רגועים רגשית מינית, ולא יהיה צורך לפנטז גם באמצעות סרטי הפורנו.
מסקנה: בשלב זה בחיינו לסרטי הפורנו יש תפקיד חשוב כאמצעי טקסי לפולחן רגשי, שאותם אנשים צריכים ולהם הם זקוקים לשם ההנאה וההרגשה הטובה וההגעה לאורגזמה, אם באמצעות קיום יחסי מין או אוננות ואת זה לא יהיה ניתן למגר, אלא אך ורק מתוך הבנה, רצון, ובניה עצמית לתיקון האישיות שיאפשר התייחסות עניינית למהות ומטרת הרבייה.
סיכום: הרגשות הפנימיים שבנו הם הגורם לכך שאנחנו זקוקים לטקסים פולחניים רגשיים.
רמת המודעות העצמית וההתפתחותית כיום משקפת את חיי הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שאנשים חיים שנע בין הרגשות החיוביים לשליליים.
סרטי הפורנו הם אמצעי שיצרנו לעצמנו, כדי שיתאפשר לנו להגיע לפורקן מיני ולהרגיש טוב עם עצמו, אחרת נרגיש רע עם עצמו, מצב שממחיש את הסבל שאיתו אנשים חיים, למרות שהם אינם מודעים לכך שההנאה היא כסבל.
המסר במאמר: בשלב התפתחותי מתקדם יותר שבו נלמד להיות רגועים יותר, רציונליים וענייניים, וניצור לעצמנו אורח חיים בריא רגוע ושלוו, שמתאים לזהותנו האמיתית ומותאם למהות ומטרת החיים, לא יהיה צורך בסרטי פורנו.
 

מין במשפחה

מין במשפחה.
מתי מתרחשת מערכת יחסים מינית במשפחה? משפחה כוללת בתוכה הורים ולפחות ילד או ילדה.
כלומר, במשפחה שיש בה הורים וילדים, קיימים בתוכה משני המינים, בנים ובנות.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, אנחנו מייצרים, מפעילים, וחיים את חיינו באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו ומתנהגים בהתאם.
הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לכך, שהתנהגותנו תשתנה כול פעם באופן אחר ובהתאם לסוג הרגש שייצרנו בגופנו, כיוון שהרגשות אינם יציבים, כלומר התנהגותנו משתנה אנחנו משתנים, זהותנו משתנה.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, תשוקה, תאווה, ועוד.
הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
מהי זהותנו האמיתית? כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות שחלקן טובות וחלקן רעות, מצב שגורם לנו לחיות בנדנה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות השליליים והחיוביים, מה שמשקף ניתוק מהאני העצמי, מזהותנו האמיתית שאמורה להיות אישיות רגועה שאינה מייצרת ומפעילה את הרגשות הפנימיים לא החיוביים ולא השליליים.
קיום יחסי מין שנעשה לשם ההנאה וההגעה לאורגזמה, משקף את טקס הפולחן הרגשי, שמאפשר לנו להרגיש טוב וליהנות, ובכך להשתחרר מאותה ההרגשה הרעה שהיינו שרויים בה.
מצב זה גורם לכך שבן או בת הזוג שלנו משמשים לנו כאובייקט מיני, שתפקידם הוא לשמש לנו כאמצעי שיענה על צרכינו המיניים הרגשיים, גם עם המעשה נעשה בהסכמה.
כלומר, מערכת היחסים המינית רגשית, משקפת את האגואיסטיות שבנו, שגורמת לנו להתנהג באופן אינטרסנטי, שמאפשר לנו להשיג את מבוקשנו וצרכינו המיניים הרגשיים באופן מניפולטיבי גם כשיש שיתוף פעולה הדדי.
אבל, ישנה אפשרות נוספת, והיא להפעיל את הגוף ללא ייצור הרגשות הפנימיים שבנו, אפשרות זו מאפשרת לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? כדי להגיע לרוגע הפנימי, רצוי להפסיק את ייצור הרגשות הפנימיים שבנו החיוביים והשליליים , ובכך להתנתק מהם במודע ומתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיקם, כי אז הם קיימים ומשפיעים על התנהגותנו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו לפרש באופן הברור והאמיתי את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הרוגע הפנימי מאפשר לנו את הבהירות, את השפיות.
כלומר, הרוגע הפנימי מאפשר לנו לאסוף את הנתונים האמיתיים, לעבדם, ובכך להגיע למסקנות האמיתיות שמאפשרים לנו את השפיות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתייחס לנושא המין, באופן רציונלי וענייני, שזה אומר לשם הרבייה וההתרבות.
רצוי לזכור שאנחנו מחשב על שרצוי להבין איך לכוון אותו, והרוגע הפנימי מאפשר לנו לעשות זאת,
כשהרגשות הפנימיים שבנו אינם מאפשרים לנו לעשות זאת.
מה כול זה קשור לנושא מין במשפחה? כיום בתא המשפחתי כולם קורבנות רגשיים של עצמם, בגלל פרוש והתייחסות שגויים לרגשות, כששאר בני המשפחה הם האובייקטים שעליהם בני המשפחה מוציאים, משחררים, מייחסים, את רגשותינו החיוביים והשליליים.
רצוי לזכור, מה שאנחנו מרגישים רק אנחנו מרגישים, הרגש הוא בגופנו, הוא בתוכנו, הטעות היא בפרוש לרגשות הפנימיים שבנו, כלומר שאם אנחנו אוהבים, מפחדים, שונאים, כועסים ושאר סוגי הרגשות, רק אנחנו מרגשים את אותם הרגשות שייצרנו בגופנו, לכן אנחנו אוהבים, כועסים, מפחדים, שונאים רק את עצמנו, הטעות היא בייחוסם, בהשלכתם, כלפי האחר, ולכן אנחנו הופכים אותם לאובייקטים, וזהו מצב של הזיה רגשית.
הקשר לנושא המשפחתי הוא בכך, שכאשר נגיע לשלב התפתחותי מתקדם יותר, שבו נלמד לחיות ברוגע הנושא של המתח המיני יעלם ולא יהיה קיים יותר גם במשפחה.
למה? כיוון שאז נתייחס לגופנו באופן הרגוע, הרציונלי והענייני, כלומר נתייחס לנושא המין כדפוס התנהגות שיש לו מהות ושיש לו מטרה.
כיום בגלל הצורך שלנו בטקס הפולחן הרגשי, שמאפשר לנו להרגיש טוב וליהנות מקיום יחסי מין וההגעה לאורגזמה, הפכנו את קיום יחסי המין שלנו לצורך ולנזקקות רגשית, ובהתאם לצורך ולנזקקות הרגשית שלנו לפולחן הרגשי המיני אנחנו בוחרים את בן אות בת הזוג שלנו וזו אשליה, במציאות האמיתית קיום יחסי מין נועד לשם הרבייה וההתרבות.
כתוצאה מכך, זוגות שואפים לריגוש תמידי וקבוע במערכת היחסים ביניהם, מה שלא יכול ברוב המקרים להתרחש בחיים, ואז האשליה המשפחתית מתנפצת לה, כי הבן זוג או הבת זוג לא עונים על הצרכים הרגשיים המיניים של האחר, ולכן כל אחד מאשים את האחר במצב, כי לרוב אף אחד לא רואה את עצמו בעצמו. 
לגבר יש את מערכת הרבייה שלו והוא מייצר את הזרע, לאישה יש את מערכת הרבייה שלה והיא מייצרת את הביצית, ובאמצעות קיום יחסי המין בין הגבר לאישה, הזרע של הגבר מפרה את הביצית של האישה, מה שמאפשר לאישה ליצור ברחמה ולד, וללדת תינוק לאחר כתשעה חודשים לערך.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו שעל פיהם אנחנו חיים, נוצר בנו קונפליקט, הניגוד התודעתי שבין האמוציונלי לרציונאלי שבנו.
למה הדבר גורם? כתוצאה מכך משפחה שיש בה גם משני המינים, הם חיים ביניהם עם גירוי מיני מתמיד שגורם למתחים מיניים, כלומר קיים המתח המיני בין ההורים לבין עצמם, קיים המתח המיני בין הילדים לבין עצמם, קיים המתח המיני בין ההורים לבין הילדים.
לרוב בגלל רמת המודעות העצמית שלנו בשלב זה המתח המיני קיים, אך מתח זה אינו נמצא אצלנו במודע אלא בתת מודע.
כיוון, שהנורמה החברתית אינה מאפשרת קיום יחסי מין חופשי במשפחה, מה שהוחלט כאסור והוא מוגדר כגילוי עריות ומנוגד לחוק, המתח המיני מודחק, כלומר הוא קיים אך מתעלמים ממנו.
ישנן משפחות שמצליחות להדחיק את היצרים המיניים, אך ישנן משפחות שאינן מצליחות, ולכן אנחנו נחשפים כחברה לקיום יחסי מין בין ההורים לילדים, מה שהחברה מגדירה כגילוי עריות, וגם ליחסי מין בין הילדים.
משפחה שיש בה ילדים, ההורים מקיימים יחסי מין בינם לבין עצמם לשם ההנאה וההגעה לאורגזמה, מה שמאפשר להם ליהנות, לשחרר ולהשתחרר.
קיום יחסי מין בין ההורים מוסתרים מהילדים, ולרוב הדו שיח בנושא המיני קשה להורים להתמודד איתו, ולכן ההורים לרוב אינם מדברים עם הילדים על כך.
לרוב ההורים והילדים מפחדים ומתביישים לחשוף את גופם הפיזי.
כלומר, רוב ההורים מפחדים ומתביישים להתייחס לנושא המיני במשפחה, אבל המתח המיני קיים במשפחה.
אז מה יעשו הילדים עם הצרכים הרגשיים המיניים שבם, עם היצרים, עם התשוקה, עם התאווה למין?
בילדים קיים דחף הישרדותי ללמוד ולחקור את עצמם ועל עצמם, ובעיקר לעלות למודע את זהותם המינית, ואם הם לא יזכו להסבר, הדרכה, והכוונה על כך מהוריהם בבית, הם ימצאו את הדרך לעשות זאת בדרכים אחרות והאפשרויות קיימות.
רצוי לזכור שאת המתח הרגשי המיני צריכים לפרוק, אחרת הדבר גורם לסבל רב, כולל אצל הילדים, גם אם מערכת הרבייה שלהם אינה מפותחת, כי היצר הוא רגש.
כיוון שלא מדריכים איך לעשות זאת וסובלים, את הסבל הפנימי הם מפנים לצריכת אלכוהול, סמים, התנהגות אלימה, אונס, ועוד.
לכן, רצוי ללמד ולהדריך את הילדים מהו רוגע ומה מהות ומטרת יחסי מין, אבל גם לקיים יחסי מין מוגנים שלא במסגרת המשפחתית ולאונן.
ההורים מסתירים מהילדים את הנושא המיני, ולכן הם עצמם מקיימים יחסי מין בהסתר ולא בגלוי, אך ההתנהגות המינית של ההורים מסגירה אותם, ריחות ההורמונים שבאוויר הבית מסגירים אותם, הלבוש, או אי הלבוש, מה שהם רואים או שומעים, המגע, ועוד.
כלומר, נוצרת לה מערכת יחסים של מתח מיני במשפחה שגורם לסבל אצל כולם, כי ההתייחסות של ההורים לנושא שגויה.
למה? כיוון שהילדים לומדים ומחקים את ההורים שלהם ולא מתאפשר להם לעשות את מה שההורים שלהם עושים בנושא המיני, המעשה גורם לכך שהילדים ירגישו נבגדים.
אימא ואבא מקיימים יחסי מין משתחררים ונהנים, והילד או הילדה אינם יכולים, מה שמבלבל ומפחיד אותם וגורם להם לחיות בסבל מיני רגשי.
נושא הבגידה המינית בזוגיות שאנחנו עדים לו בחברה שלנו, היא תוצאה ישירה מכך שהורינו בגדו בנו, ועם דפוס ההתנהגות הזה אנחנו חיים, וגם אם לא בגדנו בפועל לאחר שבגרנו, הרעיון לעשות זאת קיים בנו, מצב של קונפליקט.
מסקנה: קיים מתח יצרי מיני ותחרות מתמדת במשפחה, שגורם למאבקים בין ההורים בינם לבין עצמם, בין הילדים בינם לבין עצמם, ובין ההורים לבין הילדים וההפך, מה שגורם במקרים מסוימים למין בתוך המשפחה.
סיכום: קיים גירוי מיני במשפחה, המתח המיני רגשי קיים, הרגשות, ההתנהגויות, ריחות ההורמונים באוויר הבית, הלבוש, מה שרואים ושומעים, חשיפת הגוף, כול אלה ועוד לרוב מעוררים את החשק המיני, לרוב שלא במודע.
המסר במאמר: שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה, וזה תהליך שייקח דורות כי מה שנבין היום יוכלו הדורות הבאים לתקן וליישם, יהיה כאשר ההורים יתייחסו לנושא קיום יחסי המין באופן הרציונלי והענייני, ולא כמו שנעשה כיום שההתייחסות היא רגשית, יצרית, אמוציונלית ולא עניינית, כי מהות ומטרת קיום יחסי מין היא לשם הרבייה וההתרבות.

בן או בת

בן או בת.

האם ניתן לקבוע את מין הילוד? החשיבה המדעית כיום אינה משקפת מודעות עצמית, אלא חשיבה ספקולטיבית.
לעומת זאת החשיבה הדתית מאז ועד היום אינה משקפת מודעות עצמית, אלא חשיבה מיסטית.
כתוצאה של חוסר במודעות עצמית ומהמחשבה המדעית והדתית שרוב האנושות מסתמכת עליהם, התנתקנו מהיכולת שלנו להיות מודעים ליכולות הטמונות בנו.
למה? כיוון שאם המדענים קבעו שמין הילוד נקבע באופן שהוא גורל, מזל, אקראי, ולאנושות אין את היכולת להחליט ולקבוע את מין הילוד, ואם ככה המאמינים בתורת המדע חושבים שצריך להיות, אז הם מאמצים את דעתם של המדענים וחיים בהתאם.
ככה גם בתחום הדתי, המאמינים מאמינים שאלוהים הוא זה שקובע בעבורם את מין הילוד, כי הכול אלוהים מחליט, ואז את האמונה הזו המאמינים מאמצים, ואיתה הם יוצרים לעצמם את המציאות שבה הם חיים.
כלומר אמונה בכך שאין ביכולתנו לקבוע בעבור עצמנו.
מהי האפשרות הנוספת? ישנה אפשרות נוספת שהיא מאפשרת לנו להבין ולא להאמין.
יכולת זו מתאפשרת לנו באמצעות ההתבוננות שלנו בעצמנו, בתוכנו, יכולת זו נקראת מודעות עצמית, שמאפשרת לנו להכיר את עצמנו ולקבוע בעבור עצמנו, כיוון שרק אנחנו אלו שקובעים לעצמנו ובעצמנו את המציאות שבה נרצה לחיות, כולל בקביעת מין הילוד.
איך זה נעשה? לפני שאענה על שאלה זו, הבסיס לכול הוא להבין ממה אנחנו מורכבים.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת באופן אינסטינקטיבי.
הגוף הפיזי שלנו הוא כלי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
הגוף הוא האמצעי שמשמש לתודעה את ההשתקפות שלה היא זקוקה, לשם המודעות העצמית והנצחיות באמצעות תהליך החיים.
כלומר, כשנולדנו חיינו מתוך אינסטינקטיביות והתנהגותנו התנהלה באופן אוטומטית ללא כל מודעות עצמית, לרוב עד שלב מסוים בחיינו שבו אנחנו מתחילים את התהליך שלנו למודעות עצמית והתפתחות אישית, תהליך שמטרתו שנהיה מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, שנכיר את גופנו הפיזי ויכולותיו לפרטי פרטים, ושנבין איך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו באופן הבריא ביותר, ושנבין שאנחנו האחראים הבלעדיים לתכנון חיינו, כשהמטרה היא באמצעות היכולת המודעת שלנו להיות בריאים יותר, לבטל את תהליך הזיקנה ואף להגיע לרמה התפתחותית שבה יתאפשר לנו להיות נצחיים.
מה כל זה קשור למין הילוד? הקשר הוא שמודעות עצמית מנטרלת ומבטלת את התפיסה המחשבתית שרק אנחנו אלו שלא קובעים לעצמנו ובעצמנו.
כול הידע הגנטי שנצבר לאורך ההיסטוריה האנושית נמצא אצלנו בתודעה והוא מועבר מדור לדור.
בשלב זה המטרה שלנו היא להעלות את הידע שנצבר בתת מודע אצלנו בתודעה למודע, כולל את היכולת שלנו לקבוע לעצמנו ובעצמנו את מין הילוד.
לפני שהאישה נכנסת להריון הזוג מחליט על מין הילוד, אבל רק האישה היא זו שקובעת בסופו של דבר את מין הילוד, כי בגופה, ברחמה הכול מתרחש.
בעת קיום יחסי מין בין הגבר לאישה, הזרע של הגבר מפרה את הביצית של האישה.
תהליך זה יוצר קודם כול ולפני הכל את התודעה, כשבשלב זה הוא עדיין לא התפתח כעובר ברחמה של האם.
כאשר נוצרת התודעה האם היא זו שמזינה את התודעה של מי שעתיד להיות עובר ברחמה בכול הידע הגנטי לבניית הגוף הפיזי שלו, והוא זה אשר בונה את עצמו בעצמו.
כלומר, אנחנו בנינו את עצמנו בעצמנו, מהתא הראשון ועד האחרון.
תהליך בנייתו של הגוף הפיזי של מי שעתיד להיות עובר, מתרחש כאשר הוא מקבל את כל העזרה הלוגיסטית מהאם כדי לגדול ולהתפתח.
כול הידע הגנטי מועבר לעובר באמצעות שפת הטלפתיה, שזהו שדר אנרגטי, כאשר את האמצעים לבניית הגוף כמו, מזון, מים, חמצן, טמפרטורה, וכמובן שמירה והגנה בעת תהליך ההיריון, העובר מקבל מהאם.
האם היא זו שקובעת את מין הילוד, אך בגלל שהיא אינה מודעת לכך היא מבולבלת.
לכן, חשוב שהאפשרות שהעליתי תהיה במודע.
מסקנה: התודעה היא מי שאנחנו, השפה האמיתית שלנו היא שפת הטלפתיה, לכן קיים קשר טלפתי בין האם לעובר.
חוסר למודעות עצמית והמדע והדת גרמו לכך, שנחשוב שאין ביכולתנו להיות אחראיים על עצמנו ובעצמנו, כולל בבחירת מין הילוד.
סיכום: בעת התרחשות הראקציה שבין הזרע לביצית נוצרת התודעה של מי שעתיד להתפתח ולהיות כעובר, הידע לבניית הגוף הפיזי של העובר משודר מתודעתה של האם לתודעתו של מי שעתיד להתפתח כעובר באמצעות שפת הטלפתיה, ידע שמועבר מדור לדור ושעבר מוטציה גנטית בתהליך האבולוציה.
עם הידע ששודר מהאם ושנקלט בתודעתו של מי שאמור להתפתח כעובר, העובר הוא זה שבונה את עצמו בעצמו.
לאחר שהידע ששודר באופן טלפתי מהאם, ונקלט בתודעתו של מי שעתיד לגדול ולהתפתח כעובר, הוא מקבל את כל העזרה הלוגיסטית לכך מהאם ברחמה כמו, מזון, מים, חמצן, טמפרטורה, והגנה ושמירה על העובר בעת הגדילה וההתפתחות שלו עד הלידה.  
המסר במאמר: האישה היא המחליטה והאחראית הבלעדית על גופה הפיזי, לכן האם היא זו שקובעת לעצמה ובעצמה את מין הילוד, והיא זו שמחליטה האם ברחמה יגדל ויתפתח בן או שזו תהיה בת.
  

אהבה

אהבה.

איך רצוי להתייחס לרגש האהבה? דוגמה לפרוש שמוביל למחשבה שגויה, לרגש שגורם לנו להרגיש טוב כמו האהבה, שנכון גם לגבי שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
אם אני מרגיש את רגש האהבה, ואני אומר לחברה שלי, אני אוהב אותך.     
אז אני זה שמרגיש את רגש האהבה, רגש האהבה זה פנימי, זה בי, רגש האהבה זה בגופי, זה בתוכי.
לכן, אני אוהב אך ורק את עצמי, ואז אני נכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש האהבה.
אני לא אוהב את החברה שלי, אני גם לא אוהב כול דבר אחר שהוא חיצוני לי.
אני מייחס, אני משליך, את מה שרק אני מרגיש בתוכי, שזה את רגש האהבה שקיים בי, כלפי החברה שלי, שהופכת להיות האובייקט והקורבן לצורך והנזקקות שלי לאהוב.
בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני אוהב את החברה שלי, וככה אני מאבד את זהותי.
למה אני מאבד את זהותי? אני מאבד את זהותי, כיוון שאם אני חושב שרגש האהבה שנמצא בי, נמצא בה, כי אני זה שמרגיש את רגש האהבה, ואני זה שאומר לחברה שלי שאני אוהב אותה, כשבעצם אני אוהב אך ורק את עצמי, אז אני חושב ומדמיין, שהיא זה אני.
הנזק הבריאותי הוא בפיצול האישיות, זה מצב של איבוד האני העצמי שלנו, מה שלא נכון לעשות, וזה איבוד הזהות האמיתית שלנו.
זה נכון גם לגבי כול הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם הפעלתם אישיותנו תתנפץ לה לאין סוף דמויות.
בן אנוש רגוע, חי ללא הפעלת הרגשות הפנימיים.
הרגשות הפנימיים יוצרים את הפיצול, הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, ולכן השאיפה רצוי שתהיה להתחברות הרוגע הפנימי.
בן אנוש רגוע אינו מתנדנד, מזגזג, בין הרגשות החיוביים שגורמים לו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד, לרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
הרגשות גורמים לאי הפעלה נכונה של הגוף, וכתוצאה מהם הוא אינו מתפקד ופועל באופן מכוון.
מצב בריאותי זה גורם לנו להיחלש, להחלשות המערכת החיסונית, לתופעות פיזיולוגיות, לחלות, לבלאי, לזקנה, לסבל ואף למוות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות מחוברים לאני העצמי, הפעלת רגש ולא משנה איזה מהם, מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נעשית באופן שהוא אינו ברור לנו.
מטרת הזוגיות באספקט הרציונלי נעשית לשם הרבייה וההתרבות.
לכן, המטרה האבולוציונית בהבאת ילדים לעולם, היא לשדרג עם בן/בת הזוג הנבחר מבחינה גנטית את הילדים המשותפים לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, בריאה יותר, ככה שהם יסבלו כמה שפחות בחייהם.
כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן/בת זוג, כשהמטרה העיקרית שלנו היא לשם הזוגיות והקמתה של משפחה, והבאת ילדים לעולם, ובנייתה של שושלת, שכוללת נכדים ונינים, וגם בקשר זוגי שנעשה מאותו המין, הטעות שאנחנו עושים היא בכך, שהבחירה שלנו נעשית באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, שזו בחירה אמוציונאלית, שהיא אינה עניינית ואינה תואמת למהות ומטרת החיים כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, יופי, משיכה רגשית מינית, תשוקה, ייצר מיני, הפחד מלהיות לבד, ועוד סיבות רגשיות רבות אחרות.
כאשר בפועל הבחירה של בן/בת הזוג, רצוי שתעשה באופן הרגוע, הרציונאלי, שנעשה באופן ענייני, לשם מימוש מהות ומטרת החיים.
בחירה רציונלית שרצוי שתעשה על פי המראה, מבנה הגוף, האישיות, מצב בריאותי, ורמת התובנות שמאפשרות חיים רגועים משותפים, שלווים ובריאים יותר.
תובנות אלו מאפשרות לנו להבין איך לבנות את עצמנו מבחינה גנטית, באופן הבריא ביותר, ולבצע את הבחירה הבריאה ביותר, והעברת הידע הגנטי הנרכש מכך לדורות הבאים.
מסקנה: רגש האהבה וגם שאר הרגשות הפנימיים שבנו, הם בסך הכל כימיקלים שאנחנו מייצרים בגופנו, שגורמים לנו למצבי הזיה, שכתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, כשאשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
נרקומן שנמצא בקריז וזקוק לסם, מזריק את הסם לגופו באמצעות מזרק לתוך מחזור הדם.
ההבדל בין נרקומן למי שאוהב הוא, שאת הסם שנקרא רגש האהבה, מייצר בן האנוש האוהב בתוך גופו.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
סיכום: הגורם העיקרי לסבל האנושי, לכול התופעות הפיזיולוגיות, להחלשות המערכת החיסונית, המחלות, הבלאי, הזקנה, הייסורים הפנימיים, ואף למוות, אלה הם הרגשות הפנימיים.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים, הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, וגם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע, אנחנו נכנסים למצב תודעתי של הזיות, מחשבות שגויות, דמיון, בעיות אישיות, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך לפרוש שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים בגופנו, ואנחנו נכנסים למצב של הזיה, אנחנו יוצרים לעצמנו דמויות בתודעה שהופכות לתדמיות שלנו בחיי היום יום, שאלה הן אינן הזהות האמיתית שלנו.
אהבה זה רגש שגורם לנו להזיה, לראות, לחשוב, ולדמיין את עצמנו ואת בן/בת הזוג הנבחר והמציאות, כאשליה.
כל מי שאוהב מתענה ומתייסר בתוכו, והוא אינו יכול לעבד נתונים באופן הברור, השפוי, ולהגיע למסקנות האמיתיות, לא של עצמו ולא בבחירת בן/בת הזוג.
לכן, כדי לשמור על עצמנו ולא לאבד את זהותנו האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש האהבה ואת שאר הרגשות הפנימיים שבנו, להתנתק מהם ולהירגע, יש לבצע זאת במודע ומתוך רצון, ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות קיימים, ובכך הגוף יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן ומכוונן, ואז יתאפשר לנו להיות רגועים יותר, ובכך נאפשר לגוף לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו בעצמו.
רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לשינוי הרגלים שגויים, יכול לתקן את עצמו בעצמו.
המסר במאמר: רגש האהבה גורם למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה, כי כשאתם אוהבים אתם אוהבים אך ורק את עצמכם.
לכן, רגש האהבה הוא אינו קריטריון לבחירת בן/בת זוג, אם רוצים שהזוגיות תתנהל באופן הרגוע, הרציונאלי ושתתנהל באופן הענייני, שיאפשר בסיס לקשר איתן, קשר יציב וקבוע.
רגש האהבה בשלב מסוים נמוג, ואז הוא גורם לייסורים פנימיים, ואף פוגע בבריאות.