אוננות.
למה יש לנו את הצורך והנזקקות הרגשית לאונן? אוננות היא פעולה פיזית, שמטרתה נעשית לשם הסיפוק הרגשי העצמי והפורקן, מעצם ההגעה לאורגזמה, ומעצם ההנאה הרגשית הכרוכה מכך.
אקט האוננות מאפשר לנו להשתחרר מהסבל שבו אנחנו נתונים, שנוצר כתוצאה מגירוי רגשי מיני.
האוננות היא פעולה עצמית, שנעשית ללא אמצעי עזר כמו בן/בת זוג.
אקט האוננות הוא דפוס התנהגות אינסטינקטיבי שאיתו נולדנו, ושעובר מדור לדור, והוא מתעורר בנו בשלב מסוים בחיינו, כלומר גם הורינו נהגו היו לאונן או שנוהגים לאונן.
אקט האוננות נעשה שלא לשם הרבייה וההתרבות.
אצל האישה מימוש הגירוי המיני הרגשי הפיזי, והצורך באוננות נעשה במגע עם הפות ו/או הדגדגן.
אצל הגבר מימוש הגירוי המיני הרגשי הפיזי והצורך באוננות נעשה במגע עם הפין.
אקט האוננות הוא אינו חטא, אקט האוננות הוא אינו דבר שלילי.
אין צורך להיות מובכים מעצם האוננות, כלומר האוננות אינה צריכה לטמון בחובה רגשי אשם.
רצוי לדבר על הנושא ולשתף, כמו כן רצוי שלא להדחיק.
הדחקה של הגירוי המיני והצורך והנזקקות לאקט האוננות גורמים לסבל.
למה יש לנו את הצורך לאונן וליהנות? כדי לענות על השאלה הזו, קודם כל רצוי להבין מה מהות ומטרת קיום יחסי המין?
מבחינה רציונאלית, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם.
הגבר מייצר את הזרע בגופו הפיזי, והאישה מייצרת את הביצית בגופה הפיזי, ומטרת המפגש בין הביצית והזרע לאחר קיום יחסי המין הוא, ביצירת הוולד ברחמה של האישה, והבאת תינוק לעולם, וזה יעודנו בחיים בעת קיום יחסי המין, וזהו הרציונאל, כלומר זוהי פעולה עניינית בתהליך האבולוציה.
אבל, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, והתנהגותנו משקפת זאת.
הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו להתנהג בהתאם לרגשותינו, ולפעול בהתאם לצרכים הרגשיים שלנו מתוך אינסטינקט, פעולה התנהגותית זו נעשית באופן אוטומטי.
כלומר, הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, גורמת לכך שאנחנו רוצים להרגיש ולחיות את חיינו, אך ורק עם הרגשות הפנימיים החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, תשוקה, תאווה, יצר מיני ועוד, והעיקר שלא נרגיש את אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע איתם כמו, פחד, חרדה, דיכאון, לחץ, כעס, צער, עצב ועוד.
הרגשות הפנימיים שבנו שאנחנו מייצרים בגופנו, גורמים לנו למצבי הזיה, ויצירת מציאויות שהן אשליה.
הרגשות הפנימיים שבנו פשוט מסממים אותנו וגורמים לנו לנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין ההרגשה החיובית שבנו, לבין ההרגשה השלילית שבנו, וההפך.
אורח חיים שכזה, שבמהותו ומטרתו היא החיפוש המתמיד והאובססיבי אחר ההרגשה החיובית הטובה, ורק שלא להרגיש רע עם עצמנו, גרם לנו לחפש לעצמנו את טקסי הפולחן הרגשי.
מה מטרת טקס הפולחן הרגשי? מטרת טקס הפולחן הרגשי, מאלץ אותנו להמציא אירועים, חוויות, שבהם נוכל להרגיש טוב עם עצמנו, ובכך לשחרר את עצמנו מההרגשה הרעה שבנו.
טקס הפולחן הרגשי, מלווה אותנו באורח החיים שיצרנו לעצמנו, והוא קיים בכל תחום ותחום בחיינו.
אחד מהאמצעים לטקס הפולחן הרגשי הוא אקט האוננות.
כאשר אנחנו מאוננים, ואנחנו מגיעים לסיפוק שמתבטא בפורקן, באורגזמה, הפעולה מאפשרת לנו ליהנות, כלומר להרגיש טוב עם עצמו, במעשה זה אנחנו משתחררים מההרגשה הרעה שליוותה אותנו, ושאותה אנחנו לא היינו רוצים להרגיש, פעולה זו נעשית אם במודע או שהיא נעשית שלא במודע.
ברגע שאנחנו מבינים את מטרת מעשנו, שנובע מעצם הצורך והנזקקות הרגשית שלנו לאונן וליהנות, ולהגיע לפורקן, לאורגזמה, בכך אנחנו מודעים למעשינו.
שלב מתקדם יותר בתהליך ההתפתחות שלנו יהיה, כאשר אנחנו נלמד להרגיע את עצמנו מבחינה מינית רגשית, מעשה זה יאפשר לנו להיפטר מהצורך והנזקקות הרגשית באקט האוננות.
אקט האוננות הוא גם שלב התנהגותי כאמצעי עזר לחקירה, למידה, לשם המודעות העצמית וההתפתחות אישית.
האוננות מאפשרת לנו גם ללמוד ולהכיר את זהותנו המינית.
אקט האוננות הוא שלב במסע חיינו שיעזור לנו להתחבר לעצמנו, לזהותנו האמיתית, כי באנו לעולם כאשר אנחנו חיים באופן אינסטינקטיבי ללא כל מודעות עצמית לעצמנו.
מה קורה לבן האנוש שמאונן? בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו, הגוף הפיזי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
התודעה ביכולתה לדמיין, וכאשר אנחנו מאוננים, אנחנו מדמיינים, מפנטזים, שאנחנו מקיימים יחסי מין עם בן/בת זוג או יותר בדמיוננו, מה שלא קורה לנו במציאות האמיתית.
כאשר אנחנו מדמיינים, מפנטזים, שאנחנו מקיימים יחסי מין, אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ועוברים לעולם הדמיון והפנטזיות.
כלומר, הדמות הדמיונית בתודעתנו היא אינה אנחנו, דמיון זה לא המציאות האמיתית.
הדמיון מאפשר לנו מבחינה פיזית, להגיע לפורקן, לאורגזמה וליהנות.
רצוי לזכור שכאשר אנחנו מאוננים, ומכניסים את עצמנו לעולם הדמיון, למציאות דמיונית, אנחנו מתנתקים מהמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
אקט האוננות הוא אמצעי להשתחרר מהסבל הפיזי שבו אנחנו נתונים, בגלל שאנחנו מגורים מינית, רגשית, והפורקן עצמו עוזר לו להשתחרר מהסבל.
לכן, רצוי שנרגיע את עצמנו ושלא נגיע למצב שבו אנחנו סובלים, ואז לא יהיה לנו את הצורך באוננות.
מהו הנזק שבאוננות? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו עדיין איננו יודעים מהי זהותנו האמיתית, ואנחנו גם איננו יודעים לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים חיים באופן הברור, השפוי.
כתוצאה מכך, כאשר אנחנו מאוננים ונעזרים, משתמשים, ביכולת שלנו לדמיין, לפנטז, אז אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותו האמיתית, הבעיה היא שאנחנו לא תמיד יודעים לאיזו דמות לחזור ולהתחבר אליה, כיוון שכמו שציינתי, אנחנו עדיין איננו יודעים מהי זהותנו האמיתית, ולאיזו מציאות אנחנו צריכים לחזור.
אקט האוננות יוצר בנו פיצול, קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי.
כאשר בן האנוש מאונן ומגיע לסיפוק עצמי, לפורקן, לאורגזמה ולהנאה שכרוחה מכך, גופו הפיזי נחלש מעצם אקט האוננות, טמפרטורת הגוף שלו משתנה, הנשימות שלו משתנות, וישנן הפרעות שינה מעצם המאמץ וההתרגשות, ועוד.
כלומר, כול תפקוד הגוף של מי שמאונן, יוצא מהתפקוד המאוזן והיציב והמכוון, שלו הוא זקוק כדי לפעול ולתפקד באופן הבריא.
מצב כזה יוצר אצלנו בלבול שלאחר האוננות, כי גם ככה אנחנו איננו יודעים ברמת המודעות שלנו כיום, מהו התפקוד המאוזן, היציב והמכוון של הגוף הפיזי שלנו.
מצב זה גורם לכך שאנחנו נחלשים, ואז אנחנו מחלישים את המערכת החיסונית שלנו, מצב שחושף אותנו למחלות, ולכל אותן תופעות פיזיולוגיות שנובעות מכך.
קיום יחסי המין, הוא לרוב בסדר העדיפויות הראשון והחשוב במעלה.
אחד הקריטריונים מהראשונים ומהחשובים ביותר, בבחירת בן/בת הזוג הוא המשיכה המינית הרגשית, התשוקה, התאווה, היצר המיני.
רצוי לזכור, שכאשר אנחנו מקיימים יחסי מין שנעשים לשם ההנאה אנחנו נעזרים, משתמשים, מנצלים את בן/בת הזוג שלנו באופן אגואיסטי, וזאת כדי להגיע לפורקן האישי, לאורגזמה ולהנאה המרבית, כשלרוב זה נעשה באופן ההדדי.
פעולה זו היא צורך ונזקקות רגשית מינית, אישית, אגואיסטית ואינטרסנטית של כל אחד/ת מהצדדים שמקיימים יחסי מין לשם ההנאה.
מה הקשר לאוננות? כאשר אין את היכולת להגיע לסיפוק היצר המיני הקיים בנו, בעזרת או באמצעות בן/בת הזוג, גורם הדבר אצלנו בצורך לאונן, כאשר לא נמשכים לבן/בת הזוג מסיבה כזו או אחרת.
כתוצאה מכך שהכל סובב סביב הפולחן המיני הרגשי, האנשים משדרים, אם במודע או שלא במודע את התשוקה, את התאווה ואת היצרים המיניים שבהם, בחברה שבה אנחנו חיים, דבר שנמצא גם בכול אמצעי תקשורת האפשריים, בקיצור בכול מקום שסובב אותנו, מה שגורם לנו להיות מגורים מינית רגשית רוב הזמן.
החיפוש אחר הריגוש המיני, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין, גורם לנו לרצות יותר ויותר לקיים יחסי מין, וזהו מרוץ אין סופי, מרוץ אין סופי זה מחליש ואף מתיש.
לכן, הגירוי המיני אצל רוב אם לא כל האנשים נמצא באופן תמידי.
לכן, הצורך להשתחרר מהגירוי הרגשי המיני הוא תמידי.
הצורך הוא להשתחרר מהסבל, מעצם היותנו מגורים רגשית מינית.
מציאות זו מגבירה את הצורך שלנו באקט האוננות.
אקט האוננות יכול להתבצע בכל גיל, כמובן שבהתאם לכשרות הפיזית של בן האנוש.
מסקנה: מהות ומטרת האוננות היא להשתחרר מהסבל, ליהנות ולהגיע לפורקן, לאורגזמה, אבל המלכוד הוא גם מעצם מההנאה.
סיכום: אקט האוננות זהו טקס פולחן רגשי מיני אישי.
כדי להגיע לפורקן, לאורגזמה, ולהנאה המקסימלית, המאונן מדמיין ומפנטז לעצמו שהוא נמצא במציאות דמיונית ומאונן.
כאשר המאונן מדמיין ומפנטז לעצמו, הוא מתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית.
כאשר המאונן מתנתק מזהותו האמיתית, מדמיין, ומפנטז, הוא מתנתק גם מהמציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
אקט האוננות מחליש אותנו, מחליש את המערכת החיסונית שלנו, חושף אותנו למחלות, ואף לכל מיני תופעות פיזיולוגיות.
המסר במאמר: שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כאשר נלמד להרגיע את עצמנו.
הרוגע הפנימי יגאל אותנו מהייסורים הפנימיים, שהגורם העיקרי לכך הם הרגשות היצריים הפנימיים שבנו.
הרוגע הפנימי יאפשר לנו להיגמל מהצורך והנזקקות הרגשית המינית שלנו לאונן.
הגירוי הרגשי המיני גורם לסבל, והוא אינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
פעולת האוננות מאפשרת לנו להשתחרר מהגירוי הרגשי המיני שממנו סבלנו, ולעבור לסבר מסוג אחר.
כאשר אומרים ו/או כותבים אל תשפוך את זרעך לחינם, כנראה שלא מבינים את המשמעות שנובעת מכך.
כלומר, הפרוש הוא תמשיכו לסבול, רק אל תשפוך את זרעך לחינם.
לכן, רצוי לאונן ולהשתחרר ולא לסבול עד שנלמד איך להירגע.
למה יש לנו את הצורך והנזקקות הרגשית לאונן? אוננות היא פעולה פיזית, שמטרתה נעשית לשם הסיפוק הרגשי העצמי והפורקן, מעצם ההגעה לאורגזמה, ומעצם ההנאה הרגשית הכרוכה מכך.
אקט האוננות מאפשר לנו להשתחרר מהסבל שבו אנחנו נתונים, שנוצר כתוצאה מגירוי רגשי מיני.
האוננות היא פעולה עצמית, שנעשית ללא אמצעי עזר כמו בן/בת זוג.
אקט האוננות הוא דפוס התנהגות אינסטינקטיבי שאיתו נולדנו, ושעובר מדור לדור, והוא מתעורר בנו בשלב מסוים בחיינו, כלומר גם הורינו נהגו היו לאונן או שנוהגים לאונן.
אקט האוננות נעשה שלא לשם הרבייה וההתרבות.
אצל האישה מימוש הגירוי המיני הרגשי הפיזי, והצורך באוננות נעשה במגע עם הפות ו/או הדגדגן.
אצל הגבר מימוש הגירוי המיני הרגשי הפיזי והצורך באוננות נעשה במגע עם הפין.
אקט האוננות הוא אינו חטא, אקט האוננות הוא אינו דבר שלילי.
אין צורך להיות מובכים מעצם האוננות, כלומר האוננות אינה צריכה לטמון בחובה רגשי אשם.
רצוי לדבר על הנושא ולשתף, כמו כן רצוי שלא להדחיק.
הדחקה של הגירוי המיני והצורך והנזקקות לאקט האוננות גורמים לסבל.
למה יש לנו את הצורך לאונן וליהנות? כדי לענות על השאלה הזו, קודם כל רצוי להבין מה מהות ומטרת קיום יחסי המין?
מבחינה רציונאלית, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם.
הגבר מייצר את הזרע בגופו הפיזי, והאישה מייצרת את הביצית בגופה הפיזי, ומטרת המפגש בין הביצית והזרע לאחר קיום יחסי המין הוא, ביצירת הוולד ברחמה של האישה, והבאת תינוק לעולם, וזה יעודנו בחיים בעת קיום יחסי המין, וזהו הרציונאל, כלומר זוהי פעולה עניינית בתהליך האבולוציה.
אבל, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, והתנהגותנו משקפת זאת.
הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו להתנהג בהתאם לרגשותינו, ולפעול בהתאם לצרכים הרגשיים שלנו מתוך אינסטינקט, פעולה התנהגותית זו נעשית באופן אוטומטי.
כלומר, הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, גורמת לכך שאנחנו רוצים להרגיש ולחיות את חיינו, אך ורק עם הרגשות הפנימיים החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, תשוקה, תאווה, יצר מיני ועוד, והעיקר שלא נרגיש את אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע איתם כמו, פחד, חרדה, דיכאון, לחץ, כעס, צער, עצב ועוד.
הרגשות הפנימיים שבנו שאנחנו מייצרים בגופנו, גורמים לנו למצבי הזיה, ויצירת מציאויות שהן אשליה.
הרגשות הפנימיים שבנו פשוט מסממים אותנו וגורמים לנו לנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין ההרגשה החיובית שבנו, לבין ההרגשה השלילית שבנו, וההפך.
אורח חיים שכזה, שבמהותו ומטרתו היא החיפוש המתמיד והאובססיבי אחר ההרגשה החיובית הטובה, ורק שלא להרגיש רע עם עצמנו, גרם לנו לחפש לעצמנו את טקסי הפולחן הרגשי.
מה מטרת טקס הפולחן הרגשי? מטרת טקס הפולחן הרגשי, מאלץ אותנו להמציא אירועים, חוויות, שבהם נוכל להרגיש טוב עם עצמנו, ובכך לשחרר את עצמנו מההרגשה הרעה שבנו.
טקס הפולחן הרגשי, מלווה אותנו באורח החיים שיצרנו לעצמנו, והוא קיים בכל תחום ותחום בחיינו.
אחד מהאמצעים לטקס הפולחן הרגשי הוא אקט האוננות.
כאשר אנחנו מאוננים, ואנחנו מגיעים לסיפוק שמתבטא בפורקן, באורגזמה, הפעולה מאפשרת לנו ליהנות, כלומר להרגיש טוב עם עצמו, במעשה זה אנחנו משתחררים מההרגשה הרעה שליוותה אותנו, ושאותה אנחנו לא היינו רוצים להרגיש, פעולה זו נעשית אם במודע או שהיא נעשית שלא במודע.
ברגע שאנחנו מבינים את מטרת מעשנו, שנובע מעצם הצורך והנזקקות הרגשית שלנו לאונן וליהנות, ולהגיע לפורקן, לאורגזמה, בכך אנחנו מודעים למעשינו.
שלב מתקדם יותר בתהליך ההתפתחות שלנו יהיה, כאשר אנחנו נלמד להרגיע את עצמנו מבחינה מינית רגשית, מעשה זה יאפשר לנו להיפטר מהצורך והנזקקות הרגשית באקט האוננות.
אקט האוננות הוא גם שלב התנהגותי כאמצעי עזר לחקירה, למידה, לשם המודעות העצמית וההתפתחות אישית.
האוננות מאפשרת לנו גם ללמוד ולהכיר את זהותנו המינית.
אקט האוננות הוא שלב במסע חיינו שיעזור לנו להתחבר לעצמנו, לזהותנו האמיתית, כי באנו לעולם כאשר אנחנו חיים באופן אינסטינקטיבי ללא כל מודעות עצמית לעצמנו.
מה קורה לבן האנוש שמאונן? בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו, הגוף הפיזי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
התודעה ביכולתה לדמיין, וכאשר אנחנו מאוננים, אנחנו מדמיינים, מפנטזים, שאנחנו מקיימים יחסי מין עם בן/בת זוג או יותר בדמיוננו, מה שלא קורה לנו במציאות האמיתית.
כאשר אנחנו מדמיינים, מפנטזים, שאנחנו מקיימים יחסי מין, אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ועוברים לעולם הדמיון והפנטזיות.
כלומר, הדמות הדמיונית בתודעתנו היא אינה אנחנו, דמיון זה לא המציאות האמיתית.
הדמיון מאפשר לנו מבחינה פיזית, להגיע לפורקן, לאורגזמה וליהנות.
רצוי לזכור שכאשר אנחנו מאוננים, ומכניסים את עצמנו לעולם הדמיון, למציאות דמיונית, אנחנו מתנתקים מהמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
אקט האוננות הוא אמצעי להשתחרר מהסבל הפיזי שבו אנחנו נתונים, בגלל שאנחנו מגורים מינית, רגשית, והפורקן עצמו עוזר לו להשתחרר מהסבל.
לכן, רצוי שנרגיע את עצמנו ושלא נגיע למצב שבו אנחנו סובלים, ואז לא יהיה לנו את הצורך באוננות.
מהו הנזק שבאוננות? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו עדיין איננו יודעים מהי זהותנו האמיתית, ואנחנו גם איננו יודעים לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים חיים באופן הברור, השפוי.
כתוצאה מכך, כאשר אנחנו מאוננים ונעזרים, משתמשים, ביכולת שלנו לדמיין, לפנטז, אז אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותו האמיתית, הבעיה היא שאנחנו לא תמיד יודעים לאיזו דמות לחזור ולהתחבר אליה, כיוון שכמו שציינתי, אנחנו עדיין איננו יודעים מהי זהותנו האמיתית, ולאיזו מציאות אנחנו צריכים לחזור.
אקט האוננות יוצר בנו פיצול, קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי.
כאשר בן האנוש מאונן ומגיע לסיפוק עצמי, לפורקן, לאורגזמה ולהנאה שכרוחה מכך, גופו הפיזי נחלש מעצם אקט האוננות, טמפרטורת הגוף שלו משתנה, הנשימות שלו משתנות, וישנן הפרעות שינה מעצם המאמץ וההתרגשות, ועוד.
כלומר, כול תפקוד הגוף של מי שמאונן, יוצא מהתפקוד המאוזן והיציב והמכוון, שלו הוא זקוק כדי לפעול ולתפקד באופן הבריא.
מצב כזה יוצר אצלנו בלבול שלאחר האוננות, כי גם ככה אנחנו איננו יודעים ברמת המודעות שלנו כיום, מהו התפקוד המאוזן, היציב והמכוון של הגוף הפיזי שלנו.
מצב זה גורם לכך שאנחנו נחלשים, ואז אנחנו מחלישים את המערכת החיסונית שלנו, מצב שחושף אותנו למחלות, ולכל אותן תופעות פיזיולוגיות שנובעות מכך.
קיום יחסי המין, הוא לרוב בסדר העדיפויות הראשון והחשוב במעלה.
אחד הקריטריונים מהראשונים ומהחשובים ביותר, בבחירת בן/בת הזוג הוא המשיכה המינית הרגשית, התשוקה, התאווה, היצר המיני.
רצוי לזכור, שכאשר אנחנו מקיימים יחסי מין שנעשים לשם ההנאה אנחנו נעזרים, משתמשים, מנצלים את בן/בת הזוג שלנו באופן אגואיסטי, וזאת כדי להגיע לפורקן האישי, לאורגזמה ולהנאה המרבית, כשלרוב זה נעשה באופן ההדדי.
פעולה זו היא צורך ונזקקות רגשית מינית, אישית, אגואיסטית ואינטרסנטית של כל אחד/ת מהצדדים שמקיימים יחסי מין לשם ההנאה.
מה הקשר לאוננות? כאשר אין את היכולת להגיע לסיפוק היצר המיני הקיים בנו, בעזרת או באמצעות בן/בת הזוג, גורם הדבר אצלנו בצורך לאונן, כאשר לא נמשכים לבן/בת הזוג מסיבה כזו או אחרת.
כתוצאה מכך שהכל סובב סביב הפולחן המיני הרגשי, האנשים משדרים, אם במודע או שלא במודע את התשוקה, את התאווה ואת היצרים המיניים שבהם, בחברה שבה אנחנו חיים, דבר שנמצא גם בכול אמצעי תקשורת האפשריים, בקיצור בכול מקום שסובב אותנו, מה שגורם לנו להיות מגורים מינית רגשית רוב הזמן.
החיפוש אחר הריגוש המיני, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין, גורם לנו לרצות יותר ויותר לקיים יחסי מין, וזהו מרוץ אין סופי, מרוץ אין סופי זה מחליש ואף מתיש.
לכן, הגירוי המיני אצל רוב אם לא כל האנשים נמצא באופן תמידי.
לכן, הצורך להשתחרר מהגירוי הרגשי המיני הוא תמידי.
הצורך הוא להשתחרר מהסבל, מעצם היותנו מגורים רגשית מינית.
מציאות זו מגבירה את הצורך שלנו באקט האוננות.
אקט האוננות יכול להתבצע בכל גיל, כמובן שבהתאם לכשרות הפיזית של בן האנוש.
מסקנה: מהות ומטרת האוננות היא להשתחרר מהסבל, ליהנות ולהגיע לפורקן, לאורגזמה, אבל המלכוד הוא גם מעצם מההנאה.
סיכום: אקט האוננות זהו טקס פולחן רגשי מיני אישי.
כדי להגיע לפורקן, לאורגזמה, ולהנאה המקסימלית, המאונן מדמיין ומפנטז לעצמו שהוא נמצא במציאות דמיונית ומאונן.
כאשר המאונן מדמיין ומפנטז לעצמו, הוא מתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית.
כאשר המאונן מתנתק מזהותו האמיתית, מדמיין, ומפנטז, הוא מתנתק גם מהמציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
אקט האוננות מחליש אותנו, מחליש את המערכת החיסונית שלנו, חושף אותנו למחלות, ואף לכל מיני תופעות פיזיולוגיות.
המסר במאמר: שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כאשר נלמד להרגיע את עצמנו.
הרוגע הפנימי יגאל אותנו מהייסורים הפנימיים, שהגורם העיקרי לכך הם הרגשות היצריים הפנימיים שבנו.
הרוגע הפנימי יאפשר לנו להיגמל מהצורך והנזקקות הרגשית המינית שלנו לאונן.
הגירוי הרגשי המיני גורם לסבל, והוא אינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
פעולת האוננות מאפשרת לנו להשתחרר מהגירוי הרגשי המיני שממנו סבלנו, ולעבור לסבר מסוג אחר.
כאשר אומרים ו/או כותבים אל תשפוך את זרעך לחינם, כנראה שלא מבינים את המשמעות שנובעת מכך.
כלומר, הפרוש הוא תמשיכו לסבול, רק אל תשפוך את זרעך לחינם.
לכן, רצוי לאונן ולהשתחרר ולא לסבול עד שנלמד איך להירגע.
