חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות יחסים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יחסים. הצג את כל הרשומות

כניסה להריון

כניסה להריון.
איך רצוי שהמעשה יעשה? הכניסה להריון כדרך הטבע יכולה להתבצע בין גבר לאישה בלבד.
האישה היא זו שמופרת על ידי הגבר באמצעות הזרע שהוא פולט מאיבר מינו לתוך נרתיקה של האישה, כשהמעשה מתאפשר באמצעות פעולה פיזית שנעשית באמצעות של קיום יחסי מין.
הזרע של הגבר חודר לביצית שנמצאת ברחמה של האישה, שגורם להפרייתה ולתחילת היווצרותו של הוולד, והאישה היא זו שנושאת את העובר ברחמה, בבטנה, למשך תקופה של כתשעה חודשים לערך.
כיום, לפני שמחליטים להביא תינוק לעולם על הגבר והאישה לעבור את כל הבדיקות הנחוצות והדרושות על פי המלצה ו/או הדרישה של הרופא המטפל.
אנחנו זקוקים לבדיקות ולידע הרפואי לגבי מצבנו הגופני בגלל שזו רמת המודעות העצמית שלנו לגבי מה שמתחולל בתוכנו.
כשרמת המודעות שלנו תשודרג לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, כלומר כשנהיה מודעים יותר למתרחש בתוך גופנו באופן ברור יותר נזדקק פחות לגורם חיצוני כמו בדיקה של רופא למשל, שיגיד לנו מה קורה בתוך גופנו, ולכך אנחנו שואפים למודעות זו.
כאשר מחליטים להיות זוג ולהביא תינוק לעולם, רצוי להבין ולדעת כול שלב ושלב בתהליך ההכרות, הזוגיות, הזיווג, והשלבים שלאחר מכן.
רצוי גם להבין איך לחיות באורח חיים בריא, רגוע ושלוו.
רצוי גם ללמוד איך להפעיל את הגוף בעיקר מהבחינה הרגשית, וגם בנושא הזנת הגוף, ותחזוקת הגוף.
אבל חשוב להבין מה מהות ומטרת ההריון?
חשוב להבין גם בנושאים חשובים נוספים לפני הכניסה להריון כמו,למה צריך בן/בת זוג?
מהם הקריטריונים לבחירת בן/בת זוג? מה מהות ומטרת זוגיות?
מה מהות ומטרת המשפחה? מה המהות והמטרה בקיום יחסי מין?
למה מביאים תינוק לעולם? איך נכנסים להריון?
איך מתרחש בעברת הידע הגנטי לוולד? איך מתבצעת התקשורת בין האם לעובר?
איך לשמור על העובר בתהליך ההריון? איך לגדל את התינוק, הילד, הנער?
איך צריכה להיות בנויה מערכת היחסים במשפחה?
איך לגדל את הילד ולשאוף לשלמות בריאותית והתפתחותית? ועוד.
איך מתבצע התהליך הטבעי בעת הכניסה להריון? התנוחה הרצויה והטבעית לנו בני האנוש בעת של קיום יחסי מין עם בן/בת הזוג, וזאת כדי להיכנס להריון ושהביצית תופרה מזרעו של הגבר, היא כאשר האישה שוכבת על הגב והגבר שוכב על האישה, כך שבתנוחה זו תתבצע החדירה של איבר המין הגברי לתוך איבר מינה של האישה, וזה המצב הרצוי והטבעי לנו בני האנוש לשם הרבייה וההתעברות בשלב זה בהתפתחותנו.
כול תנוחה אחרת בשלב זה בהתפתחותנו נוצרה עקב הזיה רגשית, פנטזיה, מחשבות ודמיון, בגלל הצורך והנזקקות שלנו לריגושים, להנאה, לתשוקה, לתאווה, לשם האורגזמה והפורקן המיני, מה שלא מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
אבל לא לימדו אותנו, כי לא ידעו כנראה, שישנה אפשרות נוספת.
אפשרות שלישית היא להפעיל את הגוף שלנו ללא ייצור הרגשות הפנימיים שבנו.
הפעלת הגוף ללא הרגשות הפנימיים לא החיוביים ולא השליליים, מביאה את הגוף למצב של רוגע פנימי.
רוגע פנימי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים נעשית באופן ברור יותר, שפוי יותר.
התייחסות רגועה, רציונלית ועניינית זו, תגרום לנו להתייחסות שונה במהותה מההתייחסות הרגשית, האמוציונלית והלא עניינית שאיתה חיינו עד כה בעיקר בכול הנושא המיני.
כמה דוגמאות, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא לאפשר לאישה להיכנס להריון, כול התנהגות אחרת שהיא לשם הריגוש וההנאה שהיא לשם האורגזמה והפורקן, כלומר לשם האמוציונליות מנתקת את בן האנוש מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, התנהגות שיוצרת מציאות שהיא אינה המציאות אמיתית, אלא אשליה.
בן אנוש רגוע, רציונלי וענייני, יקיים יחסי מין לשם המטרה הטבעית שלשמה היא נועדה.
כאשר זוג, גבר ואישה מחליטים להביא תינוק לעולם, והאישה רוצה להיכנס להריון כדרך הטבע, האישה והגבר רצוי שיהיו במצב של ייחום ולא במצב של גירוי מיני רגשי, שנובע כתוצאה מהרגשות שבנו כמו, יצר מיני, תשוקה, תאווה ועוד, כיוון שהצורך שלנו לריגושים גורם לנו לפיצול, לקונפליקט, ניגוד תודעתי.
גבר ואישה שמחליטים להביא תינוק לעולם, רצוי שידע זה יהיה קיים אצלם.
מה רצוי לדעת בעת תהליך הכניסה להריון, קיום יחסי מין בעת הייחום, אבר המין הגברי חודר לאבר המין הנשי כדי לשפוך את הזרע לתוך איבר המין, נרתיקה של האישה, כשהאישה צריכה להיות במצב של ביוץ, כדי שהזרע יחדור את הביצית בדיוק ברגע הנכון, ורצוי שהאישה תחוש את הביוץ במודע.
כניסה להריון, ההפריה, נוצרת כתוצאה מפעולה של חדירת הזרע, שזה סוג של אנרגיה, לביצית שזה גם סוג של אנרגיה, שיוצר תהליך של התרכבות.
כלומר, נוצרת ראקציה בין שני סוגים של אנרגיות.
כאשר נוצרת הראקציה מתגבשת לה התודעה של הוולד.
התודעה של הוולד זהו מבנה אנרגטי, שנוצר מהראקציה שנוצרה בין הזרע והביצית, וזהו השלב הראשוני והבסיסי ביותר להיווצרותו של הוולד ברחמה של האם.
ברגע שנוצרה התודעה מתחיל להתפתח ברחמה של האם העובר.
התודעה שזה מי שאנחנו, מרגע שהיא נוצרה, מאפשרת את תחילתה של בנית הגוף, שאותו צריך להזין ולבנות, וזה מתחיל לקרות מתחילת ייצור התא הראשון של מה שיתפתח בהמשך כוולד, ואת הידע הגנטי לבניה עצמית הוולד קולט מתודעתה של אימו באמצעות שדר אנרגטי שנעשה באופן טלפתי.
את הידע שקולטת תודעתו של הוולד על מנת לבנות את עצמו באופן עצמאי, הוא קולט כשדר אנרגטי, שנעשה בשידור ישיר מהתודעה של אימו.
הסבר קצר על מבנה הגוף הפיזי שלנו, בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
הגוף הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו,  לאחר התרחשות תופעת המוות, התודעה שהיא מי שאנחנו, משתחררת ועוזבת את הגוף המת באופן אינסטינקטיבי.
הסיבה הטבעית שבגללה יש לנו את הרצון והצורך להביא תינוק לעולם הוא כדי להוריש את מבנה הדי.אן.אי. כלומר את הידע הגנטי שלנו לילדנו, לשם המשך ההתפתחות האישית והחברתית ושמירה על המשכיות המין האנושי לשם מימוש והגשמת מהות ומטרת החיים.
הצורך של המין האנושי לרבייה והתרבות נעשה לשם השגת היעד, כי ללא התרבות לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח לבד, כי תינוק שבא לעולם צריך את הוריו ואת האנשים שסביבו, וזאת כדי לחקות, לחקור, וללמוד על עצמו כדי לגדול ולהתפתח, בגלל שהוא אינו מודע לעצמו ואינו יכול לראות את עצמו בעצמו.
מהות ומטרת החיים היא תיקון ושינוי מדפוס התנהגות אינסטינקטיבי מרגע הלידה והתנהגות התפתחותית שנעשית באופן אוטומטי ללא היכולת להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומו, להפוך מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, שהאחראים הבלעדיים לתכנון חיינו ונצחיים, גם בחיינו וגם כתודעה ללא הגוף הפיזי לאחר התרחשות תופעת המוות.
מסקנה: הכניסה להריון כדרך הטבע צריכה להתבצע באמצעות של קיום יחסי מין בין הגבר והאישה, וזה הסדר בתהליך הטבעי.
סיכום: הכניסה להריון מאפשרת את היווצרותו של הוולד ברחמה, בבטנה של האישה, וזאת לאחר שהופרתה על ידי הגבר כדרך הטבע.
רצוי לבצע את הכניסה להריון במודעות למצב הייחום והביוץ.
מרגע שהופרתה הביצית נוצרת התודעה של מה שעתיד להיות הוולד.
האם משדרת לתודעתו של הוולד, ובכך היא מזינה את הידע הגנטי שלה לבניה ולהתפתחות הוולד, באמצעות שפת הטלפתיה.
השדר האנרגטי שמשודר מתודעתה של האם נקלט בתודעתו של העובר שבונה את עצמו באופן עצמאי, והוא נעזר וניזון לשם הבנייה העצמית באימו.
לכן, ישנו קשר טלפתי חזק מאד בין האם לוולד, לתינוק, והילד לכול החיים.
המסר במאמר: לאחר קיום יחסי המין נוצרת התודעה של הוולד שניזון מהידע הגנטי של האם, שמשודר אליו באופן טלפתי, הוולד בונה את עצמו באופן עצמאי, כאשר את המזון, המים, החמצן, שמירה על הטמפרטורה ועוד לשם הגדילה וההתפתחות הוא ניזון מהאם.

משברים רגשיים

משברים רגשיים.
איך רצוי להתייחס למשברים רגשיים בחיים? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו.
כלומר, כיום אנחנו חיים באורח חיים שהוא רגשי, אמוציונאלי, ולכן הוא אינו יכול להתנהל באופן ענייני.
אורח חיים אמוציונלי זה אינו מתאים ואינו בריא לגוף, ואינו תואם למהות ומטרת החיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שמשתנים, התנהגותנו משתנה בהתאם לכל סוג רגש, מה שמלווה בהזיות, במחשבות שווא, דמיון, קולות פנימיים, הרס עצמי, ושאר בעיות אישיות הקיימות.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות, מה שמוביל אותנו למשברים רגשיים.
מהי זהותנו האמיתית? זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם לא את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
כאשר אנחנו רגועים מתאפשר לנו להיות רציונאליים, ולכן רק אז תתאפשר לנו היכולת להתייחס לאורח חיינו באופן ענייני, שמתאים ובריא לגוף ותואם למהות ומטרת החיים.
כתוצאה מהרוגע הפנימי ההתנהגות שלנו היא רגועה, מה שישתקף במציאות שניצור לעצמנו, שתהיה גם כן רגועה ושלווה.
עד שנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה נחווה משברים רגשיים בחיינו בעוצמה כזו או אחרת.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו שגורמים לנו לאותם המשברים, אם הם אישיים ו/או משפחתיים ו/או במערכת היחסים הזוגית ו/או החברתיים?
חינכו, תכנתו, אילפו אותנו, שיש רק שתי אפשרויות שאיתם אנחנו צרכים להתמודד בחיינו.
אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדה, שנאה, רוע, כעס, דיכאון, לחץ, צער, עצב ועוד.
בגלל שהרגשות משתנים הם יוצרים נדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים לבין הרגשות השליליים וככה אנחנו חיים את חיינו עם כול הסבל הכרוך מכך.
מתי אנחנו כן מודעים למשברים רגשיים? כשאנחנו נולדים אנחנו מרגישים וחיים את חיינו מתוך אינסטינקט ומתנהגים רגשית באופן אוטומטי ללא כול מודעות לכך, ולכן בתקופה זו אנחנו לא מודעים לרגשות הפנימיים שבנו, וזאת למרות שאנחנו מרגישים, מה שמוביל אותנו לחוות משברים רגשיים בחיינו שההתייחסות שלנו כלפיהם נלקחת כמובן מאליו.
בשלב מסוים בחיינו אנחנו מתחילים להתחבר ולהיות מודעים לרגשות הפנימיים שבנו ו/או לכך שאנחנו סובלים מבעיה בריאותית, ולכן שלב זה הוא תחילתו של תהליך למודעות עצמית, ויציאה מתוך דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי וההתנהגות הרגשית האוטומטית שאיתה נולדנו ואיתה חיינו.
שלב זה בחייהם של האנשים הבוגרים כשהם מתחילים להיות מודעים יותר לרגשותיהם הפנימיים ו/או לסבל הבריאותי האישי, גורם להם המצב להעצמת הפחד והבלבול מה שמוביל להתנהגות סהרורית, כלומר קיימת בהלה מעצם השינוי האישיותי, ולכן מתרחשים להם המשברים הרגשיים שמתעצמים.
בשלב זה של תחילת המודעות העצמית לרגשות הפנימיים ולסבל, כל עוד אנחנו מרגישים את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב אז נדמה לנו שהכל בסדר.
אבל ברגע שאנחנו מתחילים להיות מודעים יותר ויותר לרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, אז אנחנו מתחילים להיות מודעים יותר לכך שמשהו אינו כשורה בנו, ולכן אנחנו מתחילים בדרך כלל לשאול את השאלה, מה קורה איתי ולמה זה קורה לי? מה שמשקף התעוררות.
בגלל פרוש, תרגום, שגוי לרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו מיחסים, משליכים, את מה שרק אנחנו מרגישים בתוכנו כלפי כול מיני גורמים שהם חיצוניים לנו ו/או דמיוניים ומאשימים אותם במה שאנחנו מרגישים, כשבעצם מה שאנחנו מרגישים קשור אך ורק אלינו.
כלומר, אם אני אומר לחברה שלי שאני אוהב אותה, אז אני אוהב אך ורק את עצמי כי רק אני מרגיש, ולכן אני לא אוהב את החברה שלי.
אם אני פוחד מהחבר שלי, אז פוחד אך ורק מעצמי, ולא מהחבר שלי.
אם אני מתעצבן על איישתי, אז אני עצבני אך ורק על עצמי ולא על איישתי.
אם אני שונא את השכן שלי, אז אני שונא אך ורק את עצמי, ולא את השכן שלי.
כלומר, האנשים שאנחנו מייחסים כלפיהם את רגשותינו הם אובייקטים, שכלפיהם אנחנו מייחסים את רגשותינו, ולכן הם הופכים להיות הקורבן.
המשברים הרגשיים הם תוצאה ישירה של פרוש שגוי לרגשותינו.
מסקנה: הפירוש השגוי לרגשותינו הפנימיים גורם לנו לא להבין את עצמנו, את זהותנו באופן האמיתי, הברור, השפוי, כתוצאה מכך אנחנו בונים לעצמנו אורח חיים, יוצרים מציאות, כשהבסיס אינו איתן, וזאת כיוון שהקריטריונים שלנו לבחירה, ליצירה של המציאות הם רגשיים ורגשות הם משהו שהוא אינו יציב, ולכן כל עיבוד המידעים שאנחנו עושים גורמים לנו למסקנות שגויות, שבמבחן המציאות האמיתית האשליה תתנפץ לנו.
המשברים הרגשיים בחיינו נובעים מרגשות שגורמים לנו למצבי הזיה למחשבות שווא, דמיון, קולות פנימיים, הרס עצמי, ולמגוון בעיות אישיות.
סיכום: כשמתחילים להתחבר לגוף ולהיות מודעים לרגשות הפנימיים שבנו, רצוי להבין שמה שאנחנו מרגישים רק אנחנו יכולים להרגיש ולא אף אחד אחר.
מעצם ההבנה עצמה, זהו מרכיב עיקרי וחשוב ליכולת שלנו בעת משבר רגשי אישי להבין שעלינו להימנע מלהאשים את האחר, את הקורבן שבחרנו בגלל רגשותינו, במידה וניקח אחריות על עצמנו הדבר יכול להקטין או למנוע את המשברים הרגשיים, האישיים, החברתיים, המשפחתיים, ובזוגיות שלנו.
המסר במאמר: אנחנו נולדים עם דפוס התנהגות רגשי שמלווה אותנו לאורך חיינו.
לכן, המשברים הרגשיים קיימים במשפחה שבה נולדנו ושבה גדלנו, והמשברים יהיו גם במשפחה שאותה נקים, והם ילוו אותנו בכל מקום ומסגרת שבה נהיה, אם בבית הספר, בצבא, בהשכלה הגבוה, בחברה, בזוגיות, במסגרת העבודה ועוד, עד שנלמד להירגע מייצור והפעלת אותם הרגשות הפנימיים שבנו, ואז ההתנהגות שלנו תהיה רגועה, ובעיקר נהיה ברורים יותר בהעברת המסר, ושפויים יותר.
אנחנו אלו שבונים את עצמנו, ואנחנו אלו שיוצרים לעצמנו את המציאות שבה נחיה, ולכן חשוב להבין ולהיות מודעים לרוגע הפנימי שבנו שמחבר אותנו לאני העצמי שלנו
.



משיכה רגשית מינית

משיכה רגשית מינית.
מהי משיכה רגשית מינית? משיכה מינית מתרחשת כאשר מבחינה רגשית אנחנו מגורים מינית.
כלומר, אנחנו מפעילים את מערכת הרבייה שלנו למטרת הריגוש, ההנאה, שהיא אינה למטרת הרבייה וההתרבות שלשם כך היא נועדה, ובכך אנחנו מצליחים בעזרת הפרטנר הנבחר, ושאליו אנחנו מייחסים את רגשותינו המיניים, להביא את עצמו ביחד איתו לפורקן מיני, אורגזמה, פרטנר שבעצם הופך להיות האובייקט המיני שלנו, שיעדנו אותו לשם ההנאה וסיפוק היצרים המיניים שבנו, גם אם המעשה נעשה בהסכמה.
ישנם שני מצבים עיקריים להתייחסות לנושא של קיום יחסיי מין.
מצב אחד ההתייחסות היא רציונלית ועניינית, כאשר זוג שהם גבר ואישה רוצים להביא תינוק לעולם כדרך הטבע למטרת רבייה והתרבות, וזאת לשם הקמתה של משפחה עם ילדים ושושלת, ואז הגבר באמצעות של קיום יחסיי המין מפרה את האישה.
מצב שני ההתייחסות היא רגשית, אמוציונלית שהיא אינה עניינית, כאשר בן האנוש רגשית מגורה מינית, ובאמצעות הפרטנר שבחר שהוא כביכול נמשך אליו מינית, הוא מביא את עצמו למצב של פורקן מיני, אורגזמה, שנעשה לשם ההנאה והסיפוק הרגשי המיני האישי והאגואיסטי, וזהו טקס הפולחן הרגשי.
מה מטרת טקס הפולחן הרגשי, שכולל בתוכו גם את קיום יחסי המין שנעשה לשם הריגוש?
חינכו אותנו שיש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים הפנימיים שבנו שגורמים לנו להרגשה הטובה כמו, אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, תאווה, תשוקה ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים הפנימיים שבנו שגורמים לנו להרגשה הרעה כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
אורח חיים זה משקף את התנהגותנו הרגשית שגורמת לנו לשינוי התנהגותי תמידי עם כל המחשבות הנלוות והדמיונות, מצב שגורם לנדנדה רגשית, לזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו לבין הרגשות השליליים שבנו, מה שאינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי, את הרציונליות ואת ההתייחסות העניינית לגופנו, ולאורח החיים הרגוע והשלוו.
מטרת טקס הפולחן הרגשי הוא לאפשר לנו את ההרגשה החיובית, ובכך להוציא אותנו מההרגשה השלילית באמצעות יצירת מציאות שמאפשרת את האירוע והחוויה הנבחרים והמתאים למימוש המטרה.
מהו הרוגע הפנימי? אפשרות שלישית נוספת שאותה לא לימדו אותנו היא להיות רגועים.
כלומר, לא לייצר ולהפעיל את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, לא החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, וגם לא את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע.
כלומר, הרוגע הפנימי הוא ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים לשליליים ולהפך, מה שמאפשר לנו את ההתנהגות היציבה שלא משתנה והשפויה.
כלומר, ייצור והפעלת היצר הרגשי המיני, מעצם המשיכה הרגשית המינית שבנו וקיום יחסי המין לשם ההנאה, זהו טקס הפולחן הרגשי שמטרתו להוציא אותנו מהרגשה הרעה, מצב זה מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן שגוי, ותהפוך את המציאות לאשליה, אשליה במבחן המציאות האמיתית תתנפץ לה.
למה? כי מהות והמטרה של קיום יחסי המין היא לשם הרבייה וההתרבות.
המצב הפיזיולוגי שבו אנחנו מכניסים את עצמנו ומגורים רגשית מינית, שמביא אותנו להנאה ולפורקן, שנעשה לשם הסיפוק המיני מעצם קיום יחסי מין, משקף את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי הקיים בנו, שנע בין הרציונל שמשקף את מי שאנחנו את זהותנו האמיתית, לבין הרגשות, האמוציונליות שבנו, שמנתקים אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, מה שגורם לנו להיזרק לעולם הדמיון ולהתנהג בהתאם לפנטזיות, מה שמבלבל אותנו ואת הבניה ויצירת המציאות האמיתית שאליה אנחנו צריכים לשאוף ולהתאים את עצמנו.
איך המשיכה הרגשית המינית משתקפת מבחינה תודעתית בדמיוננו?
כאשר המטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין, נעשית לשם ההנאה הרגשית בלבד, אז אנחנו מכניסים את עצמו למצב של הזיה, הזיה רגשית זו נובעת מעצם ייצור הרגש הפנימי שבנו, אם הדבר נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע, יוצר בתודעתו מציאות דמיונית שאותה אנחנו מנסים לממש במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, דמות דמיונית זו שנבעה מההזיה הרגשית הופכת להיות התדמית שלנו בחיינו, וכול זאת נעשה בהקשר לנושא זה על מנת שנוכל לממש את הפנטזיות המיניות שלנו, מצב זה יוצר מציאות שהיא אשליה.
במצב של דמיון תודעתי, איך אנחנו מתייחסים לפרטנר שלנו?
משיכה רגשית מינית היא צורך ונזקקות רגשית, אישית, אינדיבידואלית ואגואיסטית, מצב שאנחנו יוצרים לעצמנו בתודעתו כתסריט דמיוני, ובתסריט שאנחנו מביימים לעצמנו ישנם שחקנים, והשחקנים האלו אמורים להביא אותנו לפורקן מיני במבחן המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, והדמות הנבחרת גם אמורה לגרום לנו להימשך אליה רגשית מינית.
כתוצאה מהמצב הרגשי והמשיכה המינית שאנחנו מייחסים כלפי האחר, אנחנו מפצלים את זהותנו המינית, ובכך אנחנו מאבדים את זהותנו המינית המקורית.
למה? אם בן אנוש שהוא זכר נמשך רגשית מינית לנקבה, אז הוא יוצר לעצמו בתודעתו שתי דמויות שהן גם זכר וגם נקבה, שהן נמצאות בדמיונו, וזה מצב של קונפליקט, תוצאת לוואי של הזיה שנוצרת כתוצאה מהרגש, כשבעצם הוא נמשך אך ורק לעצמו לדמות הנשית הדמיונית שבתודעתו.
לכן, המשיכה הרגשית המינית גורמת לנו לבלבול, וגורמת לכך שזהותו המינית בתודעתו, בדמיוננו תפוצל.
כמה דוגמאות לקונפליקט התודעתי הפנימי הרגשי המיני שמתרחש בתודעתנו באמצעות הדמיון.
זכר שנמשך רגשית ומינית לזכר, אז הוא יוצר בתודעתו, בדמיונו, שתי דמויות שהם זכר.
זכר שנמשך רגשית ומינית לנקבה, יוצר בתודעתו, בדמיונו, שתי דמויות שאחד הוא זכר והשנייה היא נקבה.
זכר שנמשך רגשית מינית לזכר שהוא מרגיש, חושב, ומדמיין שהוא נקבה, יוצר בתודעתו, בדמיונו, שתי דמויות, שאחד הוא זכר והשנייה היא נקבה.
זכר שמרגיש, חושב, ומדמיין שהוא נקבה ונמשך מינית לזכר, יוצר בתודעתו, בדמיונו, שתי דמויות שאחת היא נקבה והשני הוא זכר.
נקבה שנמשכת מינית ורגשית לנקבה, יוצרת בתודעתה, בדמיונה, שתי דמויות דמיוניות שהן נקבות.
נקבה שנמשכת רגשית ומינית לזכר, יוצרת בתודעתה, בדמיונה, שתי דמויות שאחת היא נקבה והשנייה היא זכר.
נקבה שמרגישה, חושבת, ומדמיינת שהיא זכר ונמשכת רגשית ומינית לנקבה, יוצר בתודעתה, בדמיונה, שתי דמויות שאחד הוא זכר והשנייה היא נקבה.
תודעתית מצבים רגשיים אלו משקפים את המחשבות והדמיונות, שגורמים לנו ליצור תדמית ומציאות שאינם תואמים לאני העצמי שלנו ולמציאות האמיתית.
למה? כיוון שמהות ומטרת קיום יחסי מין היא לשם הרבייה וההתרבות ולא לשם ההנאה.
התייחסות רציונלית זו מחברת אותנו לאני העצמי שלנו, ומעלימה את אותן הדמויות הדמיוניות, שיצרנו לעצמנו בתודעתנו, שהפכו להיות התדמית שלנו בחיי היום יום, ושניתקו וניפצו את אישיותנו בגלל ההזיה הרגשית שבה היינו שרויים.
מסקנה: המשיכה הרגשית המינית מתרחשת כתוצאה מהצורך ומהנזקקות הרגשית שלנו לטקס הפולחן המיני הרגשי באמצעות של קיום יחסי מין.
צורך ונזקקות רגשית שנגרמת לנו כתוצאה מהרגשות הפנימיים השליליים שבנו, שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו ושאותם אנחנו לא רוצים להרגיש, כשבאמצעות קיום יחסיי המין שנעשה לשם ההנאה והפורקן, אנחנו מרגישים את אותם הרגשות החיוביים שבנו ושאיתם אנחנו מרגישים טוב.
טקס הפולחן הרגשי המיני מאפשר לנו להשתחרר מאותם הרגשות השליליים שבנו, לפרק זמן מסוים, ואז התנהגות זו חוזרת על עצמה.
סיכום: המשיכה הרגשית המינית גורמת לנו לבלבול תודעתי בזהותנו המינית.
המשיכה הרגשית המינית גורמת לנו לייחס את רגשותינו המיניים כלפי הפרטנר הנבחר, כשבעצם מה שקורה בתודעתנו הוא שהמשיכה הרגשית המינית היא תופעת לוואי רגשית אישית, אינדיבידואלית, למשיכה המינית שמתרחשת בתודעתנו ובגופנו הפיזי, שנעשית בייננו לבין עצמנו בגלל ההזיה הרגשית.
המסר במאמר: המשיכה הרגשית המינית היא תוצאה של הזיה, ההזיה היא תוצאה של רגש יצרי פנימי.
ההזיה הרגשית המינית גורמת לנו לממש את הפנטזיות המיניות, וליצור לעצמנו מציאות שהיא אשליה.
כתוצאה מכך בהתחלה הבן/בת זוג הופכים להיות דמות וירטואלית, בתסריטו הדמיוני של בן/בת הזוג שמנצל, משתמש בבן/בת הזוג הנבחר לצרכיו ולנזקקותו הרגשית המינית האישית, האינטרסנטיים והאגואיסטים לשם פורקן ולהנאה, שהופך להיות הקורבן גם אם המעשה נעשה בהסכמה.
מטרת קיום יחסי המין היא לשם הרבייה וההתרבות, כול התייחסות אחרת שהיא אינה רציונלית מנפצת את אישיותנו.
 

בגידות

 בגידות.
למה יש לגברים וגם לנשים את הצורך לבגוד מינית? בגידה מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג מקיים יחסי מין ללא ידיעתו וללא הסכמתו של בן/בת הזוג.
שתי סיבות עיקריות לכך שאנשים בוגדים, סיבה אחת שאנשים בוגדים היא, הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, והאגואיסטית לשם טקס הפולחן הרגשי, שכולל בתוכו גם את הצורך לבגידה מינית בבן/בת הזוג.
סיבה שנייה שאנשים בוגדים, נובעת מכך שאנחנו מחקים את דפוס ההתנהגות של הורינו שבגדו בנו.
לפני ההסבר כמה נושאים שרצוי לדעת.
מהי המהות והמטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין?
המהות והמטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם, כדרך הטבע בתהליך האבולוציה.
מגוון הרגשות היצריים המיניים, שכוללים בתוכם את התשוקה והתאווה שבנו, גורם לנו לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, והם מתנגשים עם המהות והמטרה האמיתית, הרציונאלית לעצם קיום יחסי מין, מה שגורם למערכת היחסים הזוגית לאין סוף בעיות, ולנו סבל בחיינו.
כלומר, הקונפליקט התודעתי שלנו הוא בין הרציונל לאמוציונל.
התפיסה שאם אנחנו נהנים מעצם קיום יחסי המין, אז אין בכך כול פגיעה בריאותית, שמובילה לסבל הוא שגוי.
זאת כיוון שמעצם ההתנהגות המינית שלנו שנעשית לשם ההנאה, אנחנו איננו מפעילים את הכלי הביולוגי, את גופנו הפיזי, בהתאם ליעוד הטבעי שלו.
למה? אישה שמקיימת יחסי מין ומטרתה להביא תינוק לעולם, מכינה את גופה לשם כך, כלומר כדי להיכנס להיריון.
אותה אישה, אם היא רוצה ליהנות מעצם קיום יחסי המין ולא להביא תינוק לעולם, היא מונעת מעצמה מלהיכנס להיריון, מצב זה שהאישה מכניסה את עצמה אליו, גורם לה לקונפליקט תודעתי.
כלומר, בעת קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, היא גם כן מכינה את גופה וזאת כדי לממש את המהות והמטרה שלשם כך נועד הדבר, כלומר כדי להביא תינוק לעולם, אך מצד שני היא מונעת מעצמה למממש את המטרה.
אותו הדבר לגבי הגבר, גבר שמקיים יחסי מין לשם הפרית האישה והבאת תינוק לעולם, מכין את גופו כדי להפרות את האישה, הזרע שהוא פולט מטרתו וייעודו להפרות את האישה, אבל אם הוא רוצה ליהנות מעצם קיום יחסי המין ולא להפרות את האישה ולהביא ילד לעולם, אז הוא מונע מעצמו מלממש את המהות, שוב קונפליקט תודעתי.
פולחן רגשי, הצורך והנזקקות הרגשית שלנו, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין הוא לשם טקס הפולחן הרגשי.
הצורך והנזקקות שלנו לטקס הפולחן הרגשי, נובע בעיקר בגלל הרגשות הפנימיים שבנו.
למה? כי הפולחן הרגשי מאפשר לנו להשתחרר מאותם הרגשות הפנימיים שבנו, מאותם רגשות שליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע כמו, פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, ובכך לעבור ולהרגיש את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, יצר מיני, תשוקה, תאווה, ועוד.
מציאות זאת גורמת לנו לחיות בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנעה בין הרגשות השליליים שבנו לבין הרגשות החיוביים שבנו, וההפך.
כלומר, מעצם קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, הפורקן, וההגעה לאורגזמה, שמשקף את טקס הפולחן הרגשי, אנחנו משחררים את עצמנו מההרגשה הרעה שבתוכנו, ומעבירים את עצמנו להרגשה הטובה שבתוכנו, וזה בעצם מהות ומטרת טקס הפולחן הרגשי, מה שאינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, ללא ייצור והפעלת הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, ללא הרגשות השליליים שבנו, וללא הרגשות החיוביים שבנו, מה שמשתקף בהתנהגות רגועה.
מה גורמת ההתייחסות השגויה במערכת יחסים?
אחד מהקריטריונים החשובים ביותר שלנו, לבחירת בן או בת זוג הוא המשיכה הרגשית המינית, שמטרתה היא לשם ההנאה.
כלומר, בזוגיות שהמשיכה הרגשית המינית היא הבסיס, המהות והמטרה למערכת היחסים, אז מערכת היחסים אינה יכולה להיות איתנה ויציבה, כי הבסיס שלה הוא אינו איתן, וזאת בגלל שהרגש היצרי המיני, התשוקה, התאווה, משתנים והם אינם יכולים לגרום לנו להנאה באופן קבוע.
חשוב לזכור שכאשר אנחנו מקיימים יחסי מין לשם הנאה אנחנו משתמשים, מנצלים את בן/בת הזוג שלנו לשם ההנאה האישית, האינדיבידואלית, האגואיסטית והאינטרסנטית שלנו, גם אם הדבר נעשה בהסכמה.
לכן, אנחנו איננו מכירים את בן/בת הזוג שלנו באופן האמיתי, אלא כאובייקט מיני, שאמור לענות לנו על הצרכים הרגשיים היצרים האישיים שלנו.
החיפוש אחר הריגושים המיניים הוא חיפוש אין סופי, ואם לא מחדשים ושומרים על הריגוש המיני אז משעמם, מה שגורם לשקיעה באותם הרגשות השליליים, וכך הלאה.
בגידה כפולחן רגשי, מאחר וישנו ההרגל במערכת היחסים הרגשית המינית במערכת הזוגיות, ולאט לאט הריגוש מעצם קיום יחסי המין דועך או שהוא כבר כמעט ואינו קיים, נוצר מצב שהפולחן הרגשי המיני, אשר נועד לשם ההנאה והפורקן במערכת היחסים הזוגית, שהוא הבסיס לזוגיות ולמציאות שהזוג יצר לעצמו, המצב הזה אינו מאפשר לאחד מבני הזוג או לשניהם את היציאה מהרגשות השליליים שגורמים לו או לה להרגשה הרעה הפנימית, אז יש כאלה שיש להם את הצורך והנזקקות לצאת מהמצב וליהנות ולכן הם בוגדים, כי הם צרכים ונזקקים לריגוש החיובי, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין, מה שמוציא אותם מההרגשה הלא טובה שבה הם נמצאים.
יש כאלה שהופכים את הבגידה המינית בזוגיות לפולחן רגשי, כדי להשתחרר מאותם הרגשות שגורמים להם להרגיש רע, ויש כאלה שמחפשים את טקס הפולחן הרגשי, כלומר את ההנאה במשהו אחר כמו, אוכל, ספורט תחרותי, דת, ועוד, מה שמאפשר להם אחיזה ברגשות החיוביים הטובים ולא לשקוע לתוך אותם הרגשות השליליים הרעים.
ברוב המקרים בן/בת הזוג שבוגדים מינית, אינם מודעים לתהליך הרגשי שהם עוברים עם עצמם, ולכן הם כל כך צרכים וזקוקים להנאה המינית כדי לבגוד והם עושים זאת באופן אינסטינקטיבי.
תמיד ישנו הצד השני האשם, כביכול האשם, במצב שנוצר עקב הבגידה המינית של בן/בת הזוג, ואף אחד מהבוגדים בדרך כלל אינו יכול לראות את עצמו במצבו בעצמו, כלומר להבין שהסיבה לבגידה נובעת ממצבו הרגשי האישי, שנובע מעצם הצורך והנזקקות שלו להשתחרר מאותם הרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש רע איתם, לכן האשמה נופלת על הנבגד/ת.
הבגידה הרגשית המינית יכולה לנבוע גם מדפוס התנהגות שרואים בבית, כלומר מאחד ההורים, או כנקמה בבן/בת הזוג שבגד או שמאמצים את הריגוש שבבגידה מהחברים שבוגדים, או אפילו מאמצים מתוכניות טלביזיה למיניהן שבהן רואים בגידות ועוד, וכך לאט לאט המעשה יכול להפוך לדפוס התנהגות.
הנבגד או הנבגדת בדרך כלל לאחר הגילוי, יוצאים הכי פגועים מעצם הבגידה, ובדרך כלל הם חושבים שהם האשמים, אבל זו טעות לחשוב כך, כי הם אינם אשמים.
הבוגד והבוגדת הם גם כן אינם אשמים, אין כאן עניין של להאשים אחת את השני.
שני בני הזוג הם הקורבנות של עצמם, ולחוסר המודעות העצמית ולפרוש וההבנה שגויים שלהם לרגשותיהם הפנימיים ולעצם השאלה הבסיסית שהיא, איך להפעיל את הכלי הביולוגי הזה שנקרא הגוף הפיזי, כך שההפעלה תהיה מתאימה לבריאותנו ותואמת למהות ומטרת החיים, אבל בעיקר שתהיה מותאמת למהות ומטרת הזוגיות?
לכן, לא כדאי להיכנס להאשמות הדדיות עקב הבגידה הרגשית המינית, אפשר ורצוי לסלוח ולהשלים.
אם בני הזוג מבינים את מכלול הנושאים שציינתי, יהיה להם קל יותר להבין את עצמם ואת בן או בת הזוג שלהם וההתנהגויות הרגשיות המיניות שנובעות מכך, שכוללות בעיקר את הצורך לבגוד. 
במקרה של בגידה מינית רגשית במערכת היחסים, רצוי להבין שהצד הבוגד נמצא במשבר רגשי, במצוקה רגשית, כלומר הוא מרגיש שרע לו או לה, ומכך נובעת הבגידה, כי אם הוא לא יבגוד וישתמש בטקס פולחן הרגשי המיני ויבגוד הוא או היא ישקעו עמוק לתוך אותם הרגשות השליליים שגורמים להם להרגיש רע עם עצמם ומשם קשה לצאת.
רצוי שבני הזוג ילמדו ויביאו את עצמם למצב של רוגע פנימי.
חשוב לא לפרק את הזוגיות, המשפחה והשושלת, כי זה חלק עיקרי ממהות ומטרת החיים.
הבחירה והפרוק נעשים באופן אמוציונאלי ולא רציונאלי.
איך ההורים קשורים לנושא הבגידה? בתפיסה שלנו כחברה, וברמת המודעות שלנו נכון לשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, אנחנו מתייחסים לקיום יחסי המין לשם ההנאה כאל אחד מהנושאים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, במגוון הקריטריונים והאפשרויות שלנו כדי ליהנות מהחיים וזאת כדי שלא נרגיש רע עם עצמנו, וההתייחסות הזו היא גם לשם בחירת חבר או חברה, או לבחירת בן או בת זוג לחיי זוגיות והקמת משפחה עם ילדים ויצירת שושלת.
הצורך והנזקקות הרגשית היצרית המינית של רובנו לקיים יחסי מין, היא חלק בלתי נפרד מהמחשבות היום יומיות שלנו, אם אנחנו מודעים לכך או שאנחנו איננו מודעים לכך.
כיוון שבמערכת היחסים בין ההורים שלנו יש לרוב רגשות יצריים, תשוקה, תאווה, והם צריכים ונזקקים אחת לשני כתוצאה מכך, וקיום יחסי המין הוא חלק אינטגראלי מאורח החיים המיני שלהם, וכיוון שהילדים הם גם כן יצרים, נוצר מצב שבו ההורים מקימים יחסי מין ביניהם לשם ההנאה, ואילו הילדים שהם גם יצרים לא מקימים יחסי מין לשם ההנאה, הפורקן, וההגעה לאורגזמה, מצב זה גורם להם לא להיות רגועים ולסבל.
למה? כיוון שהילד אמור לחקות את הוריו, ולכן כאשר ההורה מקיים יחסי מין לשם ההנאה, הילד רוצה גם כן לקיים יחסי מין לשם ההנאה, והוא לא מבין למה לא מאפשרים לו הוריו לעשות מה שהם עושים, מה שגורם לילד לבלבול, תסכול, לפחד וסבל, שגורם לו לחפש איך להוציא את האגרסיות המיניות שבו החוצה ולהתפרק.
הבלבול, התסכול, והפחד גורם לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי אצל הילד.
לכן, ההרגשה והתפיסה המחשבתית האינסטינקטיבית של הילד היא שההורים בוגדים בו.
למה? כי הוא אינו מבין למה ההורים שלו כן נהנים והוא אינו יכול ליהנות גם כן?
מה שגורם למערכת היחסים במשפחה להיות יצרית, אמוציונאלית, רגשית, שאינה יכולה להיות רגועה, אינה יכולה להיות רציונאלית ועניינית, מציאות זו גורמת סבל רב לכל המשפחה.
מהם הקשרים הרגשיים היצריים המיניים במשפחה?
כיוון שהילדים מחקים את הוריהם לרוב, חוץ מהנושא היצרי מיני, שאינו מורשה להם.
הבת שואלת את עצמה, למה אבא שלי מקיים יחסי מין ונהנה עם אימא שלי ואיתי לא?
כלומר, הבת גם כן רוצה ליהנות, כי גם היא צריכה וזקוקה רגשית להנאה ולפורקן המיני, אחרת היא תסבול.
הבן שואל את עצמו, למה אימא שלי מקיימת יחסי מין ונהנית עם אבא שלי ואיתי לא?
כלומר, הבן גם כן רוצה ליהנות, כי גם הוא צריך וזקוק רגשית להנאה ולפורקן המיני, אחרת הוא יסבול.
כלומר, נוצרת לה מערכת יחסים שבה האם בוגדת בבן שלה, כיוון שהיא אינה מקיימת עימו יחסי מין, והאבא בוגד בבת שלו, כיוון שהוא אינו מקיים איתה יחסי מין לשם ההנאה.
כולם רוצים ליהנות, אך לא לכולם מתאפשר.
ההורים מדחיקים: רצוי לזכור שבבית רואים, נוגעים, מריחים, שומעים הכול לרוב שלא במודע, ולכן היצריות היא משני הצדדים גם מצד ההורים כלפי הילדים וההפך בין הילדים להורים, וגם בין הילדים בינם לבין עצמם, אך ברוב המקרים מצליחים כולם להדחיק אותם, כלומר הרגשות היצרים המינים קיימים בין כל בני ובנות המשפחה, אך הם מודחקים.
עם תחושת הרגשת הבגידה המינית של הילדים מצד ההורים, שיוצרת את דפוס ההתנהגות הרגשי האינסטינקטיבי וההתנהגות האוטומטית אנחנו חיים, ומאוחר יותר אנחנו יוצרים לעצמנו מציאות שמשקפת את תחושת הרגשת הבגידה המינית האישית, שאנחנו סוחבים אותה איתנו מאז הילדות.
ולכן, המציאות שאנחנו יוצרים לעצמנו היא או שנבגוד או שיבגדו בנו, ואם זה לא קורה לנו בפועל, לפחות נחשוב על זה.
הסבל האישי, המשפחתי, והחברתי של המין האנושי, נובע כתוצאה מפרוש ומהפעלה שגויה של הכלי הביולוגית שנקרא הגוף הפיזי, שמופעל באמצעות ייצור הרגשות הפנימיים ושמתנהג בהתאם.
לכן, רצוי לעשות סדר תודעתי אחר, חדש שמתאים לאני העצמי האמיתי שלנו.
מסקנה: הסיבה לצורך ולנזקקות הרגשית מעצם הבגידה המינית, נובעת מהרגשות הפנימיים שבנו, מעצם הרגשות החיוביים שגורמים לבוגד להרגיש טוב עם עצמנו, כי ללא הבגידה הוא ישקע לתוך הרגשות השליליים.
בשלב מסוים כיוון שקיום יחסי המין בין בני הזוג כבר אינו מרגש ומהנה יותר, או שאינו נעשה במידה מספקת לשם ההנאה והפורקן וההגעה לאורגזמה או שהוא אינו מתרחש כלל, וזאת כדי שיאפשר את טקס הפולחן הרגשי, ומצב כזה שנוצר הוא ללא הבגידה המינית, יגרום הדבר לשקיעתו של הבוגד לתוך הרגשות השליליים שבו, עם כל המחשבות והדמיון המתלווים מכך, מה שיכול להוביל לאיבוד השפיות.
סיכום: רצוי לזכור שהרגשנו את הבגידה הרגשית המינית עוד מהורינו בהיותנו ילדים, שלא אפשרו לנו לחקות אותם וליהנות גם כן מיחסי מין, מצב טראומטי זה מתפרש אצלנו כבגידה מצידם בנו, ועם דפוס ההתנהגות הבוגדני הזה, רובנו יצרנו לעצמנו בהמשך חיינו את המציאות שבה או שנבגוד או שיבגדו בנו, או שלפחות נחשוב על זה.
חשוב להבין מה מהות ומטרת הזוגיות, ובעיקר מה מהות ומטרת קיום יחסי המין, ולמה מביאים ילדים לעולם?
במידה ובזוגיות יש את הצורך בקיום יחסי המין, שנעשה לשם ההנאה והפורקן הרגשי, רצוי להבין שכול צד משתמש, מנצל, את הצד השני כדי ליהנות ולהגיע לפורקן רגשי מיני, מה שמונע את ההכרות העמוקה ובסיס איתן לקשר.
מטרת ההנאה והפורקן בקיום יחסי המין היא לא לשקוע לאותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, שמשם קשה יהיה לנו להוציא את עצמנו.
הבגידה המינית היא צורך רגשי קיומי מבחינתו של הבוגד/ת.
ללא הבגידה המינית שזקוק לו הבוגד/ת הוא יכול ללכת לאיבוד מבחינה רגשית.
לכן, חשוב להבין איך להיות רגועים ולחיות בשלווה, כי כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, יעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
אם מבינים את מגוון ההתנהגויות, שנובעות מהצרכים הרגשיים שלנו ובעיקר המיניים, אז ניתן גם לסלוח לבוגד/ת, למרות הקושי שכרוך בכך.
המסר במאמר:
בגידה מינית נעשית לשם הצורך והנזקקות הרגשית המינית של הבוגד/ת והריגוש שנובע מכך.
הבוגד/ת מעצם המעשה, אם במודע או שלא במודע, מנסה להציל את עצמו מבחינה רגשית.
לכן, המסקנה שלי היא שברוב מקרי מעשה הבגידה המינית, הם אינם נעשים לשם הפגיעה במתכוון בבן/בת הזוג, למרות שבפועל כך מתפרש מעשה הבגידה המינית.
לרובנו הכי קשה זה לסלוח, אבל מעצם היכולת לסלוח המעשה משקף את היכולות שלנו.
 

רוגע ושלווה

רוגע ושלווה.
מהו הרוגע הפנימי ומהי השלווה? הרוגע והשלווה הן שתי מילים נפרדות, כשביחד הן משקפות את אורח החיים הרגוע והשלוו, מה שמאפשר לנו את הבריאות.
מהו הרוגע הפנימי? כשאנחנו מרגישים אנחנו לא רגועים, וכשאנחנו רגועים אנחנו לא מרגישים.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, ברמת המודעות העצמית הנוכחית שלנו, סיגלנו לעצמנו אישיות רגישה, אמוציונלית, שבה אנחנו מייצרים, מתנהגים, ויוצרים לעצמנו מציאות, בהתאם לרגשות הפנימיים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לנו להתנהג כל פעם בהתאם לסוג הרגש שאנחנו מייצרים.
כתוצאה מכך שהרגשות אינם יציבים, התנהגותנו משתנה באופן תדיר, כלומר האישיות משתנה.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השלילים.
הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב באמצעותם, כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע באמצעותם, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, ועוד.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו חיים את חיינו בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנעה בין הרגשות החיוביים שבנו לבין הרגשות השליליים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו, ניתקו אותנו מהאני העצמי שלנו ומהמציאות האמיתית.
כלומר, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שגורמים לנו למצבי הזיה, הפרוש למי שאנחנו באמת, והפרוש למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים הוא שגוי.
למה? כיוון, שכשאנחנו מרגישים, רק אנחנו מרגישים את מה שאנחנו מייצרים ולא אף אחד/ת אחר, הטעות שלנו היא בחשיבה, בחשיבה המוטעית שיש קשר למה שאנחנו מרגישים למשהו שהוא חיצוני לנו, ולכן אנחנו משייכים, משליכים, את הרגשתנו הפנימית לכול מיני גורמים שהם חיצוניים לנו.
דוגמה: כשאני אוהב, רק אני מרגיש את רגש האהבה, לכן אני אוהב אך ורק את עצמי.
כשאני מפחד, רק אני מרגיש את רגש הפחד, לכן אני מפחד אך ורק מעצמי, וככה גם עם כול שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
כתוצאה מפרוש שגוי, הרגשות הפנימיים שבנו ניפצו ופיצלו את אישיותנו למגוון רחב של דמויות דמיוניות.
את הדמויות הדמיוניות שיצרנו לעצמנו בתודעתנו, אנחנו מנסים לממש במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, כתוצאה מכך אנחנו מחליפים תדמיות, מצב זה גורם לנו ליצור לעצמנו מציאויות שהן אשליה.
כלומר, הפכנו כול תחום ותחום בחיינו לפולחן רגשי, שבו אנחנו שואפים להרגיש את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וזאת רק כדי שלא נרגיש את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
הגוף הפיזי הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
מציאויות שהן אשליה שיצרנו לעצמנו, שאינן תואמות לאני העצמי ולמהות ומטרת החיים, יתנפצו להן במבחן המציאות האמיתית.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השלילים שבנו.
כתוצאה מכך התנהגותנו אינה משתנה, כלומר היא רגועה ויציבה.
לכן, אין את התנודתיות הרגשית, את הזיגזג הרגשי, את הנדנדה הרגשית, שהייתה לנו כאשר ייצרנו וחיינו באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו.
כמו כן, נעלמים להן כל המחשבות, הדמיון, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי, ושאר בעיות האישיות הקיימות, מה שמאפשר את השקט הפנימי.
הרוגע הפנימי מחבר אותנו לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, מה שמאפשר לנו לפרש וליצור לעצמנו מציאות שמותאמת למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים וזאת לשם מימוש מהות ומטרת חיינו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות רציונאליים וענייניים, הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
וזאת בניגוד לרגשות הפנימיים שבנו, שגרמו לנו להיות רגישים, אמוציונאליים, ולא עניינים.
כלומר, ההתייחסות הרגשית לגופנו נעשתה באופן שהוא אינו מתאים, אינו בריא, כמו כן כתוצאה מכך ההתייחסות לתכנון חיינו אינו היה תואם למהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
חשוב לדעת, כדי להגיע לרוגע הפנימי שבנו, רצוי להבין, לרצות, ולבנות לעצמנו את היכולת הפיזיולוגית לכך, לכן רצוי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, אך רצוי שלא להדחיקם כי אז הם ימשיכו ויהיו קיימים בנו, כמו כן רצוי לפני ללמוד לזהות את הרגשות הפנימיים שבנו, כי רק אז יהיה אפשר להתנתק מהם.
רמת מודעות שמאפשרת לנו להיות רגועים, משדרגת אותנו מבחינה התפתחותית ובריאותית.
מהי השלווה? השלווה משלימה את הרוגע הפנימי לשם יצירת אורח חיים בריא, אורח חיים בריא שעלינו לסגל לעצמנו במגוון רחב של נושאים כמו, תזונה, שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, הרצון לחיות, שמירה והגנה על הגוף מפני מפגעים כאלו ואחרים, לחיות ללא לחץ של זמן, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
השלווה מאפשרת לנו תכנון ויצירת מציאות שמתאימה לגוף, ותואמת למהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
אורח חיים שיש בו סדר ושיגרה, מאפשר לגוף את הצורך ביציבות שלו הוא זקוק, כדי לתפקד באופן הבריא.
הרוגע והשלווה מאפשרים לנו להיות בריאים, להאריך חיים, לביטול תהליך הזקנה, ואף את הנצחיות.
רצוי לזכור שלגוף שלנו יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, רק רצוי להיות מודעים לכך, ולדעת איך לאפשר לו לבצע זאת.
כאשר נגיע לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, נשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית.
מסקנה: הרגשות הפנימיים שבנו אינם מאפשרים לנו את הרוגע הפנימי, כי כשאנחנו מרגישים אנחנו לא יכולים להיות רגועים, וכשאנחנו רגועים אנחנו לא מרגישים מה שבריא לגוף.
השלווה משלימה את הרוגע הפנימי, והיא כוללת בתוכה מגוון רחב של נושאים, וביחד הם יוצרים מציאות שבריאה לגוף, ומותאמת למהות ומטרת חיים.
סיכום: חינכו, תכנתו, ואילפו אותנו שיש רק שתי אפשרויות לחיות על פיהם.
אפשרות אחת היא לחיות באמצעות הרגשות החיוביים, ואפשרות שנייה היא לחיות באמצעות הרגשות השליליים, ואמרו לנו שעלינו לשאוף תמיד לחיות באמצעות הרגשות החיוביים.
אבל, קיימת אפשרות נוספת, והיא לא לחיות באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, לא החיוביים ולא השליליים, כלומר להתנתק מהם במודע, מתוך הבנה, רצון, ובנית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיקם, כי אז הרגשות ימשיכו ויהיו קיימים בנו.
כלומר, רצוי שלא לחיות בנדנה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב לבין הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע.
אפשרות שלישית זו נקראת הרוגע הפנימי, הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות בריאים יותר, שפויים יותר.
כמובן שנושא הבריאות שלנו קשור למגוון רחב של נושאים נוספים, שמאפשרים את אורח החיים הבריא הרגוע והשלוו בעל הסדר והשגרה שלהם זקוק הגוף.
המסר במאמר: חיים רגועים ושלווים, שכוללים בתוכם סדר ושיגרה מאפשרים לנו את הבריאות.




אהבה

אהבה.
איך רצוי להתייחס לרגש האהבה? דוגמה לפרוש שמוביל למחשבה שגויה, לרגש שגורם לנו להרגיש טוב כמו האהבה, שנכון גם לגבי שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
אם אני מרגיש את רגש האהבה, ואני אומר לחברה שלי, אני אוהב אותך.     
אז אני זה שמרגיש את רגש האהבה, רגש האהבה זה פנימי, זה בי, רגש האהבה זה בגופי, זה בתוכי.
לכן, אני אוהב אך ורק את עצמי, ואז אני נכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש האהבה.
אני לא אוהב את החברה שלי, אני גם לא אוהב כול דבר אחר שהוא חיצוני לי.
אני מייחס, אני משליך, את מה שרק אני מרגיש בתוכי, שזה את רגש האהבה שקיים בי, כלפי החברה שלי, שהופכת להיות האובייקט והקורבן לצורך והנזקקות שלי לאהוב.
בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני אוהב את החברה שלי, וככה אני מאבד את זהותי.
למה אני מאבד את זהותי? אני מאבד את זהותי, כיוון שאם אני חושב שרגש האהבה שנמצא בי, נמצא בה, כי אני זה שמרגיש את רגש האהבה, ואני זה שאומר לחברה שלי שאני אוהב אותה, כשבעצם אני אוהב אך ורק את עצמי, אז אני חושב ומדמיין, שהיא זה אני.
הנזק הבריאותי הוא בפיצול האישיות, זה מצב של איבוד האני העצמי שלנו, מה שלא נכון לעשות, וזה איבוד הזהות האמיתית שלנו.
זה נכון גם לגבי כול הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם הפעלתם אישיותנו תתנפץ לה לאין סוף דמויות.
בן אנוש רגוע, חי ללא הפעלת הרגשות הפנימיים.
הרגשות הפנימיים יוצרים את הפיצול, הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, ולכן השאיפה רצוי שתהיה להתחברות הרוגע הפנימי.
בן אנוש רגוע אינו מתנדנד, מזגזג, בין הרגשות החיוביים שגורמים לו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד, לרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
הרגשות גורמים לאי הפעלה נכונה של הגוף, וכתוצאה מהם הוא אינו מתפקד ופועל באופן מכוון.
מצב בריאותי זה גורם לנו להיחלש, להחלשות המערכת החיסונית, לתופעות פיזיולוגיות, לחלות, לבלאי, לזקנה, לסבל ואף למוות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות מחוברים לאני העצמי, הפעלת רגש ולא משנה איזה מהם, מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נעשית באופן שהוא אינו ברור לנו.
מטרת הזוגיות באספקט הרציונלי נעשית לשם הרבייה וההתרבות.
לכן, המטרה האבולוציונית בהבאת ילדים לעולם, היא לשדרג עם בן/בת הזוג הנבחר מבחינה גנטית את הילדים המשותפים לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, בריאה יותר, ככה שהם יסבלו כמה שפחות בחייהם.
כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן/בת זוג, כשהמטרה העיקרית שלנו היא לשם הזוגיות והקמתה של משפחה, והבאת ילדים לעולם, ובנייתה של שושלת, שכוללת נכדים ונינים, וגם בקשר זוגי שנעשה מאותו המין, הטעות שאנחנו עושים היא בכך, שהבחירה שלנו נעשית באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, שזו בחירה אמוציונאלית, שהיא אינה עניינית ואינה תואמת למהות ומטרת החיים כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, יופי, משיכה רגשית מינית, תשוקה, ייצר מיני, הפחד מלהיות לבד, ועוד סיבות רגשיות רבות אחרות.
כאשר בפועל הבחירה של בן/בת הזוג, רצוי שתעשה באופן הרגוע, הרציונאלי, שנעשה באופן ענייני, לשם מימוש מהות ומטרת החיים.
בחירה רציונלית שרצוי שתעשה על פי המראה, מבנה הגוף, האישיות, מצב בריאותי, ורמת התובנות שמאפשרות חיים רגועים משותפים, שלווים ובריאים יותר.
תובנות אלו מאפשרות לנו להבין איך לבנות את עצמנו מבחינה גנטית, באופן הבריא ביותר, ולבצע את הבחירה הבריאה ביותר, והעברת הידע הגנטי הנרכש מכך לדורות הבאים.
מסקנה: רגש האהבה וגם שאר הרגשות הפנימיים שבנו, הם בסך הכל כימיקלים שאנחנו מייצרים בגופנו, שגורמים לנו למצבי הזיה, שכתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, כשאשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
נרקומן שנמצא בקריז וזקוק לסם, מזריק את הסם לגופו באמצעות מזרק לתוך מחזור הדם.
ההבדל בין נרקומן למי שאוהב הוא, שאת הסם שנקרא רגש האהבה, מייצר בן האנוש האוהב בתוך גופו.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
סיכום: הגורם העיקרי לסבל האנושי, לכול התופעות הפיזיולוגיות, להחלשות המערכת החיסונית, המחלות, הבלאי, הזקנה, הייסורים הפנימיים, ואף למוות, אלה הם הרגשות הפנימיים.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים, הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, וגם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע, אנחנו נכנסים למצב תודעתי של הזיות, מחשבות שגויות, דמיון, בעיות אישיות, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך לפרוש שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים בגופנו, ואנחנו נכנסים למצב של הזיה, אנחנו יוצרים לעצמנו דמויות בתודעה שהופכות לתדמיות שלנו בחיי היום יום, שאלה הן אינן הזהות האמיתית שלנו.
אהבה זה רגש שגורם לנו להזיה, לראות, לחשוב, ולדמיין את עצמנו ואת בן/בת הזוג הנבחר והמציאות, כאשליה.
כל מי שאוהב מתענה ומתייסר בתוכו, והוא אינו יכול לעבד נתונים באופן הברור, השפוי, ולהגיע למסקנות האמיתיות, לא של עצמו ולא בבחירת בן/בת הזוג.
לכן, כדי לשמור על עצמנו ולא לאבד את זהותנו האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש האהבה ואת שאר הרגשות הפנימיים שבנו, להתנתק מהם ולהירגע, יש לבצע זאת במודע ומתוך רצון, ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות קיימים, ובכך הגוף יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן ומכוונן, ואז יתאפשר לנו להיות רגועים יותר, ובכך נאפשר לגוף לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו בעצמו.
רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לשינוי הרגלים שגויים, יכול לתקן את עצמו בעצמו.
המסר במאמר: רגש האהבה גורם למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה, כי כשאתם אוהבים אתם אוהבים אך ורק את עצמכם.
לכן, רגש האהבה הוא אינו קריטריון לבחירת בן/בת זוג, אם רוצים שהזוגיות תתנהל באופן הרגוע, הרציונאלי ושתתנהל באופן הענייני, שיאפשר בסיס לקשר איתן, קשר יציב וקבוע.
רגש האהבה בשלב מסוים נמוג, ואז הוא גורם לייסורים פנימיים, ואף פוגע בבריאות.