חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות משפחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משפחה. הצג את כל הרשומות

כניסה להריון

כניסה להריון.
איך רצוי שהמעשה יעשה? הכניסה להריון כדרך הטבע יכולה להתבצע בין גבר לאישה בלבד.
האישה היא זו שמופרת על ידי הגבר באמצעות הזרע שהוא פולט מאיבר מינו לתוך נרתיקה של האישה, כשהמעשה מתאפשר באמצעות פעולה פיזית שנעשית באמצעות של קיום יחסי מין.
הזרע של הגבר חודר לביצית שנמצאת ברחמה של האישה, שגורם להפרייתה ולתחילת היווצרותו של הוולד, והאישה היא זו שנושאת את העובר ברחמה, בבטנה, למשך תקופה של כתשעה חודשים לערך.
כיום, לפני שמחליטים להביא תינוק לעולם על הגבר והאישה לעבור את כל הבדיקות הנחוצות והדרושות על פי המלצה ו/או הדרישה של הרופא המטפל.
אנחנו זקוקים לבדיקות ולידע הרפואי לגבי מצבנו הגופני בגלל שזו רמת המודעות העצמית שלנו לגבי מה שמתחולל בתוכנו.
כשרמת המודעות שלנו תשודרג לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, כלומר כשנהיה מודעים יותר למתרחש בתוך גופנו באופן ברור יותר נזדקק פחות לגורם חיצוני כמו בדיקה של רופא למשל, שיגיד לנו מה קורה בתוך גופנו, ולכך אנחנו שואפים למודעות זו.
כאשר מחליטים להיות זוג ולהביא תינוק לעולם, רצוי להבין ולדעת כול שלב ושלב בתהליך ההכרות, הזוגיות, הזיווג, והשלבים שלאחר מכן.
רצוי גם להבין איך לחיות באורח חיים בריא, רגוע ושלוו.
רצוי גם ללמוד איך להפעיל את הגוף בעיקר מהבחינה הרגשית, וגם בנושא הזנת הגוף, ותחזוקת הגוף.
אבל חשוב להבין מה מהות ומטרת ההריון?
חשוב להבין גם בנושאים חשובים נוספים לפני הכניסה להריון כמו,למה צריך בן/בת זוג?
מהם הקריטריונים לבחירת בן/בת זוג? מה מהות ומטרת זוגיות?
מה מהות ומטרת המשפחה? מה המהות והמטרה בקיום יחסי מין?
למה מביאים תינוק לעולם? איך נכנסים להריון?
איך מתרחש בעברת הידע הגנטי לוולד? איך מתבצעת התקשורת בין האם לעובר?
איך לשמור על העובר בתהליך ההריון? איך לגדל את התינוק, הילד, הנער?
איך צריכה להיות בנויה מערכת היחסים במשפחה?
איך לגדל את הילד ולשאוף לשלמות בריאותית והתפתחותית? ועוד.
איך מתבצע התהליך הטבעי בעת הכניסה להריון? התנוחה הרצויה והטבעית לנו בני האנוש בעת של קיום יחסי מין עם בן/בת הזוג, וזאת כדי להיכנס להריון ושהביצית תופרה מזרעו של הגבר, היא כאשר האישה שוכבת על הגב והגבר שוכב על האישה, כך שבתנוחה זו תתבצע החדירה של איבר המין הגברי לתוך איבר מינה של האישה, וזה המצב הרצוי והטבעי לנו בני האנוש לשם הרבייה וההתעברות בשלב זה בהתפתחותנו.
כול תנוחה אחרת בשלב זה בהתפתחותנו נוצרה עקב הזיה רגשית, פנטזיה, מחשבות ודמיון, בגלל הצורך והנזקקות שלנו לריגושים, להנאה, לתשוקה, לתאווה, לשם האורגזמה והפורקן המיני, מה שלא מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד.
אפשרות שנייה היא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
אבל לא לימדו אותנו, כי לא ידעו כנראה, שישנה אפשרות נוספת.
אפשרות שלישית היא להפעיל את הגוף שלנו ללא ייצור הרגשות הפנימיים שבנו.
הפעלת הגוף ללא הרגשות הפנימיים לא החיוביים ולא השליליים, מביאה את הגוף למצב של רוגע פנימי.
רוגע פנימי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים נעשית באופן ברור יותר, שפוי יותר.
התייחסות רגועה, רציונלית ועניינית זו, תגרום לנו להתייחסות שונה במהותה מההתייחסות הרגשית, האמוציונלית והלא עניינית שאיתה חיינו עד כה בעיקר בכול הנושא המיני.
כמה דוגמאות, מהות ומטרת קיום יחסי המין היא לאפשר לאישה להיכנס להריון, כול התנהגות אחרת שהיא לשם הריגוש וההנאה שהיא לשם האורגזמה והפורקן, כלומר לשם האמוציונליות מנתקת את בן האנוש מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, התנהגות שיוצרת מציאות שהיא אינה המציאות אמיתית, אלא אשליה.
בן אנוש רגוע, רציונלי וענייני, יקיים יחסי מין לשם המטרה הטבעית שלשמה היא נועדה.
כאשר זוג, גבר ואישה מחליטים להביא תינוק לעולם, והאישה רוצה להיכנס להריון כדרך הטבע, האישה והגבר רצוי שיהיו במצב של ייחום ולא במצב של גירוי מיני רגשי, שנובע כתוצאה מהרגשות שבנו כמו, יצר מיני, תשוקה, תאווה ועוד, כיוון שהצורך שלנו לריגושים גורם לנו לפיצול, לקונפליקט, ניגוד תודעתי.
גבר ואישה שמחליטים להביא תינוק לעולם, רצוי שידע זה יהיה קיים אצלם.
מה רצוי לדעת בעת תהליך הכניסה להריון, קיום יחסי מין בעת הייחום, אבר המין הגברי חודר לאבר המין הנשי כדי לשפוך את הזרע לתוך איבר המין, נרתיקה של האישה, כשהאישה צריכה להיות במצב של ביוץ, כדי שהזרע יחדור את הביצית בדיוק ברגע הנכון, ורצוי שהאישה תחוש את הביוץ במודע.
כניסה להריון, ההפריה, נוצרת כתוצאה מפעולה של חדירת הזרע, שזה סוג של אנרגיה, לביצית שזה גם סוג של אנרגיה, שיוצר תהליך של התרכבות.
כלומר, נוצרת ראקציה בין שני סוגים של אנרגיות.
כאשר נוצרת הראקציה מתגבשת לה התודעה של הוולד.
התודעה של הוולד זהו מבנה אנרגטי, שנוצר מהראקציה שנוצרה בין הזרע והביצית, וזהו השלב הראשוני והבסיסי ביותר להיווצרותו של הוולד ברחמה של האם.
ברגע שנוצרה התודעה מתחיל להתפתח ברחמה של האם העובר.
התודעה שזה מי שאנחנו, מרגע שהיא נוצרה, מאפשרת את תחילתה של בנית הגוף, שאותו צריך להזין ולבנות, וזה מתחיל לקרות מתחילת ייצור התא הראשון של מה שיתפתח בהמשך כוולד, ואת הידע הגנטי לבניה עצמית הוולד קולט מתודעתה של אימו באמצעות שדר אנרגטי שנעשה באופן טלפתי.
את הידע שקולטת תודעתו של הוולד על מנת לבנות את עצמו באופן עצמאי, הוא קולט כשדר אנרגטי, שנעשה בשידור ישיר מהתודעה של אימו.
הסבר קצר על מבנה הגוף הפיזי שלנו, בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
הגוף הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו,  לאחר התרחשות תופעת המוות, התודעה שהיא מי שאנחנו, משתחררת ועוזבת את הגוף המת באופן אינסטינקטיבי.
הסיבה הטבעית שבגללה יש לנו את הרצון והצורך להביא תינוק לעולם הוא כדי להוריש את מבנה הדי.אן.אי. כלומר את הידע הגנטי שלנו לילדנו, לשם המשך ההתפתחות האישית והחברתית ושמירה על המשכיות המין האנושי לשם מימוש והגשמת מהות ומטרת החיים.
הצורך של המין האנושי לרבייה והתרבות נעשה לשם השגת היעד, כי ללא התרבות לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח לבד, כי תינוק שבא לעולם צריך את הוריו ואת האנשים שסביבו, וזאת כדי לחקות, לחקור, וללמוד על עצמו כדי לגדול ולהתפתח, בגלל שהוא אינו מודע לעצמו ואינו יכול לראות את עצמו בעצמו.
מהות ומטרת החיים היא תיקון ושינוי מדפוס התנהגות אינסטינקטיבי מרגע הלידה והתנהגות התפתחותית שנעשית באופן אוטומטי ללא היכולת להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומו, להפוך מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, שהאחראים הבלעדיים לתכנון חיינו ונצחיים, גם בחיינו וגם כתודעה ללא הגוף הפיזי לאחר התרחשות תופעת המוות.
מסקנה: הכניסה להריון כדרך הטבע צריכה להתבצע באמצעות של קיום יחסי מין בין הגבר והאישה, וזה הסדר בתהליך הטבעי.
סיכום: הכניסה להריון מאפשרת את היווצרותו של הוולד ברחמה, בבטנה של האישה, וזאת לאחר שהופרתה על ידי הגבר כדרך הטבע.
רצוי לבצע את הכניסה להריון במודעות למצב הייחום והביוץ.
מרגע שהופרתה הביצית נוצרת התודעה של מה שעתיד להיות הוולד.
האם משדרת לתודעתו של הוולד, ובכך היא מזינה את הידע הגנטי שלה לבניה ולהתפתחות הוולד, באמצעות שפת הטלפתיה.
השדר האנרגטי שמשודר מתודעתה של האם נקלט בתודעתו של העובר שבונה את עצמו באופן עצמאי, והוא נעזר וניזון לשם הבנייה העצמית באימו.
לכן, ישנו קשר טלפתי חזק מאד בין האם לוולד, לתינוק, והילד לכול החיים.
המסר במאמר: לאחר קיום יחסי המין נוצרת התודעה של הוולד שניזון מהידע הגנטי של האם, שמשודר אליו באופן טלפתי, הוולד בונה את עצמו באופן עצמאי, כאשר את המזון, המים, החמצן, שמירה על הטמפרטורה ועוד לשם הגדילה וההתפתחות הוא ניזון מהאם.

גילוי עריות

גילוי עריות.
למה גילוי עריות מתרחש במשפחה? גילוי עריות הוא מונח שמתאר מערכת של קיום יחסי מין, שנעשית בין הורים לילדיהם ו/או בין הילדים בינם לבין עצמם.
הסדר הקיים במשפחה בכול הקשור לקיום יחסי מין שנעשה לשם ההנאה הוא, שההורים יכולים לקיים יחסי מין בינם לבין עצמם וליהנות, ואילו קיום יחסי מין בין ההורים לילדיהם ו/או בין הילדים בינם לבין עצמם הוא אסור על פי הסדר המשפחתי והחברתי הקיים כיום ועל פי חוק, אבל בתא המשפחתי קיימים יצרים מיניים, כי בשלב זה בתהליך האבולוציה רמת המודעות העצמית וההתפתחות החברתית שלנו אנחנו יצורים רגישים, יצריים, ואמוציונליים.
במשפחה מסוימת ההורים יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, ולכן הם לא יקימו יחסי מין עם ילדיהם, ויש להם ילדים שחונכו שקיום יחסי מין בין הילדים לבין עצמם הוא אסור, ולכן הם לא יקיימו יחסי מין בניהם.
במשפחה אחרת ההורים אינם יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, כי זו רמת המודעות שלהם, ולכן הם יקיימו יחסי מין עם ילדיהם, ויש ילדים שהם אינם מחונכים לכך, או שהם אינם יכולים לשלוט ביצרים הרגשיים המיניים שלהם, ולכן הם כן יקימו יחסי מין ביניהם, ולכן גילוי עריות קורה אצלם במשפחה, למרות האיסור על פי החוק.
במשפחה שההורים וגם הילדים שולטים ביצרים הרגשיים המינים שלהם אין גילוי עריות.
במשפחה שבה ההורים וגם הילדים אינם שולטים ביצרים הרגשיים המינים שלהם, יכולים להתרחש מצבים שבהם יתרחש גילויי עריות, אבל בשתי המשפחות ישנם וקיימים מתחים יצריים רגשיים מיניים.
כתוצאה מהמצב שבו יש מתח יצרי רגשי מיני במשפחה, ולא משנה כרגע באיזו מהמשפחות, נוצרת מציאות משפחתית, שכול המעורבים בה הם אינם רגועים מבחינה רגשית ובעיקר מינית, מה שגורם סבל לכל המעורבים.
למה? כיוון שמהות ומטרת קיום יחסי המין, מנקודת התייחסות רציונלית ולא אמוציונלית היא להביא תינוק לעולם.
הצורך והנזקקות היצרית הרגשית המינית שלנו לקיים יחסי מין לשם ההנאה, משקף פיצול, קונפליקט, ניגוד תודעתי, בשלב זה בהתפתחותנו שנע בין הרציונל לאמוציונל לרוב שלא במודע.
ברמת המודעות העצמית שלנו כיום, המציאות היצרית הרגשית מינית, גורמת למשפחות לחיות את חייהן על פי אורח חיים אשר משקף את מה שקורה בתוך המשפחה.
כלומר, ההתנהגות במשפחה נובעת מהרגשות הפנימיים של כול אחד ואחת מהמשפחה, מציאות אשר יוצרת את אורח החיים הרגשי, האמוציונלי.
אורח חיים רגשי, אמוציונאלי, כשההתייחסות לנושא קיום יחסי המין היא אינה עניינית כלומר רציונלית, אינה מאפשרת את אורח החיים הרגוע, הרציונלי, ואת ההתייחסות העניינית והבריאה לגוף הפיזי שלנו ולחיים עצמם.
כדי להימנע מאורח החיים הלא רגוע, האמוציונלי והלא ענייני, רצוי להבין את האפשרות הנוספת, שהיא שמהות ומטרת קיום יחסי מין היא להביא תינוק לעולם, ובכך לרצות את השינוי, ואז לבנות את היכולת הפיזיולוגית לשינוי הרגלים שגויים.
ברמת המודעות שלנו כיום כחברה, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה הוא לרוב בסדר העדיפויות הראשון במעלה אצלנו, והחשוב ביותר כטקס שנעשה לשם הפולחן הרגשי, כאחד מתוך אין סוף האפשרויות לטקסים שיצרנו לעצמנו.
מהו טקס הפולחן הרגשי? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות הטובים כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגש הרע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כיוון, שברמת המודעות העצמית שלנו בשלב זה בהתפתחותנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו ומתנהגים באופן רגשי, אמוציונלי בלבד, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו, לבין הרגשות השליליים שבנו, וההפך, מה שמוביל למגוון רחב של בעיות אישיות.
טקס הפולחן הרגשי מאפשר לנו את היציאה מאותם הרגשות השליליים שבנו, ובכך להרגיש את אותם הרגשות החיוביים שבנו, המגוון הרחב של הטקסים הפולחניים הרגשיים, כולל בתוכו גם את טקס קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, כמו כן הוא כולל בתוכו גם את תופעת התנהגות גילוי העריות במשפחה הרגשית, האמוציונלית כיום, במאבק האישי האגואיסטי, האינטרסנטי להישרדות רגשית.
ברוב אם לא בכול המקרים היצר המיני, התשוקה, התאווה, הם הקריטריונים הרגשיים שלנו לשם בחירת בן/בת זוג, ובמערכות היחסים שלנו קיום יחסי מין הוא החשוב מכול, אם המעשה נעשה לשם החברות, זוגיות, נישואים, מה שהופך את בן/בת הזוג לאובייקט מיני גם אם המעשה נעשה בהסכמה הדדית, התייחסות זו עוברת מדור לדור, וזה המסר שעובר לילדים.
איך רצוי להתייחס לנושא? ישנם הורים ו/או ילדים שהם אינם יכולים לשלוט ביצריהם הרגשיים המיניים, וכתוצאה מכך מתרחשים להם מעשים של גילוי עריות, אפשר להעניש אותם, אפשר לכעוס עליהם, אפשר לנדות אותם, אפשר להחרים אותם ואף לכלוא אותם, אבל גילוי עריות במשפחה לא יפסק בחברה שלנו כול עוד לא נבין ונלמד שיש אפשרות נוספת אחרת, מעצם ההתייחסות הרגועה, הרציונלית והעניינית לקיום של יחסי מין שמהות ומטרתו היא להביא תינוק לעולם, ורצוי לבצע זאת כדי להשתנות ולהתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, שהיא הזהות הרגועה, הרציונלית, זהות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, זהות שמתייחסת למהות ומטרת החיים באופן הענייני.
אפשרות זו תאפשר לנו לחיות את חיינו ברמת מודעות עצמית מתקדמת יותר ומפותחת יותר מהידועה לנו כיום, מציאות שהיא רגועה ושלווה, מה שיקטין ואף יעלים את התרחשות גילוי העריות בתא המשפחתי.
מסקנה: תופעת גילוי העריות במשפחה כאשר היא מתרחשת, היא משקפת את רמת המודעות הרגשית, היצרית המינית, האמוציונלית שיוצרת מציאות קשה, שגורמת סבל רב לכל המעורבים במעשה.
גם במשפחות שאין בהם גילוי עריות, יש יצרים, יש תאוות, יש תשוקות, ויש מתחים מיניים, למרות שלא נעשה דבר, אם הדבר ידוע במודע או שלא במודע.
סיכום: כדי להימנע מגילוי עריות רצוי להבין איך לחיות באורח חיים שונה מהמוכר לנו כיום, כלומר אנחנו רצוי שנבצע לעצמנו סדר תודעתי חדש.
סדר תודעתי חדש מצריך מאיתנו לשנות הרגלים שגויים, ובכך לתקן את עצמנו, את אישיותנו ולהשתנות.
השינוי יתרחש כאשר נבין איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק את גופנו הפיזי באופן הבריא, וניצור בעבורנו מציאות שמתאימה לאישיות החדשה ושמותאמת למהות ומטרת החיים.
מציאות שתאפשר לנו את אורח החיים הזה היא מציאות רגועה ושלווה.
המסר במאמר: בן אנוש רגוע, רציונאלי, אשר מתייחס לגופו ולחיים באופן הענייני והבריא, חי ללא ייצור והפעלת הרגשות הפנימיים שבו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים, ורצוי שהתיקון האישיותי יעשה מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לכך, אך לא מתוך הדחקתם של הרגשות, כי אז הם יהיו קיימים בתוכנו.
כאשר נגיע לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, תופעת גילוי העריות במשפחה תקטן ואף תיפסק.
כאשר נגיע לרמת מודעות והתפתחות מתקדמת זו, הסבל המשפחתי והחברתי יקטן ואף יפסק.
 

בגידות

 בגידות.
למה יש לגברים וגם לנשים את הצורך לבגוד מינית? בגידה מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג מקיים יחסי מין ללא ידיעתו וללא הסכמתו של בן/בת הזוג.
שתי סיבות עיקריות לכך שאנשים בוגדים, סיבה אחת שאנשים בוגדים היא, הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, והאגואיסטית לשם טקס הפולחן הרגשי, שכולל בתוכו גם את הצורך לבגידה מינית בבן/בת הזוג.
סיבה שנייה שאנשים בוגדים, נובעת מכך שאנחנו מחקים את דפוס ההתנהגות של הורינו שבגדו בנו.
לפני ההסבר כמה נושאים שרצוי לדעת.
מהי המהות והמטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין?
המהות והמטרה שלנו מעצם קיום יחסי המין היא להביא תינוק לעולם, כדרך הטבע בתהליך האבולוציה.
מגוון הרגשות היצריים המיניים, שכוללים בתוכם את התשוקה והתאווה שבנו, גורם לנו לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, והם מתנגשים עם המהות והמטרה האמיתית, הרציונאלית לעצם קיום יחסי מין, מה שגורם למערכת היחסים הזוגית לאין סוף בעיות, ולנו סבל בחיינו.
כלומר, הקונפליקט התודעתי שלנו הוא בין הרציונל לאמוציונל.
התפיסה שאם אנחנו נהנים מעצם קיום יחסי המין, אז אין בכך כול פגיעה בריאותית, שמובילה לסבל הוא שגוי.
זאת כיוון שמעצם ההתנהגות המינית שלנו שנעשית לשם ההנאה, אנחנו איננו מפעילים את הכלי הביולוגי, את גופנו הפיזי, בהתאם ליעוד הטבעי שלו.
למה? אישה שמקיימת יחסי מין ומטרתה להביא תינוק לעולם, מכינה את גופה לשם כך, כלומר כדי להיכנס להיריון.
אותה אישה, אם היא רוצה ליהנות מעצם קיום יחסי המין ולא להביא תינוק לעולם, היא מונעת מעצמה מלהיכנס להיריון, מצב זה שהאישה מכניסה את עצמה אליו, גורם לה לקונפליקט תודעתי.
כלומר, בעת קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, היא גם כן מכינה את גופה וזאת כדי לממש את המהות והמטרה שלשם כך נועד הדבר, כלומר כדי להביא תינוק לעולם, אך מצד שני היא מונעת מעצמה למממש את המטרה.
אותו הדבר לגבי הגבר, גבר שמקיים יחסי מין לשם הפרית האישה והבאת תינוק לעולם, מכין את גופו כדי להפרות את האישה, הזרע שהוא פולט מטרתו וייעודו להפרות את האישה, אבל אם הוא רוצה ליהנות מעצם קיום יחסי המין ולא להפרות את האישה ולהביא ילד לעולם, אז הוא מונע מעצמו מלממש את המהות, שוב קונפליקט תודעתי.
פולחן רגשי, הצורך והנזקקות הרגשית שלנו, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין הוא לשם טקס הפולחן הרגשי.
הצורך והנזקקות שלנו לטקס הפולחן הרגשי, נובע בעיקר בגלל הרגשות הפנימיים שבנו.
למה? כי הפולחן הרגשי מאפשר לנו להשתחרר מאותם הרגשות הפנימיים שבנו, מאותם רגשות שליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע כמו, פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, ובכך לעבור ולהרגיש את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם כמו, אהבה, אושר, צחוק, הנאה, שמחה, יצר מיני, תשוקה, תאווה, ועוד.
מציאות זאת גורמת לנו לחיות בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנעה בין הרגשות השליליים שבנו לבין הרגשות החיוביים שבנו, וההפך.
כלומר, מעצם קיום יחסי המין שנעשה לשם ההנאה, הפורקן, וההגעה לאורגזמה, שמשקף את טקס הפולחן הרגשי, אנחנו משחררים את עצמנו מההרגשה הרעה שבתוכנו, ומעבירים את עצמנו להרגשה הטובה שבתוכנו, וזה בעצם מהות ומטרת טקס הפולחן הרגשי, מה שאינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, ללא ייצור והפעלת הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, ללא הרגשות השליליים שבנו, וללא הרגשות החיוביים שבנו, מה שמשתקף בהתנהגות רגועה.
מה גורמת ההתייחסות השגויה במערכת יחסים?
אחד מהקריטריונים החשובים ביותר שלנו, לבחירת בן או בת זוג הוא המשיכה הרגשית המינית, שמטרתה היא לשם ההנאה.
כלומר, בזוגיות שהמשיכה הרגשית המינית היא הבסיס, המהות והמטרה למערכת היחסים, אז מערכת היחסים אינה יכולה להיות איתנה ויציבה, כי הבסיס שלה הוא אינו איתן, וזאת בגלל שהרגש היצרי המיני, התשוקה, התאווה, משתנים והם אינם יכולים לגרום לנו להנאה באופן קבוע.
חשוב לזכור שכאשר אנחנו מקיימים יחסי מין לשם הנאה אנחנו משתמשים, מנצלים את בן/בת הזוג שלנו לשם ההנאה האישית, האינדיבידואלית, האגואיסטית והאינטרסנטית שלנו, גם אם הדבר נעשה בהסכמה.
לכן, אנחנו איננו מכירים את בן/בת הזוג שלנו באופן האמיתי, אלא כאובייקט מיני, שאמור לענות לנו על הצרכים הרגשיים היצרים האישיים שלנו.
החיפוש אחר הריגושים המיניים הוא חיפוש אין סופי, ואם לא מחדשים ושומרים על הריגוש המיני אז משעמם, מה שגורם לשקיעה באותם הרגשות השליליים, וכך הלאה.
בגידה כפולחן רגשי, מאחר וישנו ההרגל במערכת היחסים הרגשית המינית במערכת הזוגיות, ולאט לאט הריגוש מעצם קיום יחסי המין דועך או שהוא כבר כמעט ואינו קיים, נוצר מצב שהפולחן הרגשי המיני, אשר נועד לשם ההנאה והפורקן במערכת היחסים הזוגית, שהוא הבסיס לזוגיות ולמציאות שהזוג יצר לעצמו, המצב הזה אינו מאפשר לאחד מבני הזוג או לשניהם את היציאה מהרגשות השליליים שגורמים לו או לה להרגשה הרעה הפנימית, אז יש כאלה שיש להם את הצורך והנזקקות לצאת מהמצב וליהנות ולכן הם בוגדים, כי הם צרכים ונזקקים לריגוש החיובי, כדי ליהנות מעצם קיום יחסי המין, מה שמוציא אותם מההרגשה הלא טובה שבה הם נמצאים.
יש כאלה שהופכים את הבגידה המינית בזוגיות לפולחן רגשי, כדי להשתחרר מאותם הרגשות שגורמים להם להרגיש רע, ויש כאלה שמחפשים את טקס הפולחן הרגשי, כלומר את ההנאה במשהו אחר כמו, אוכל, ספורט תחרותי, דת, ועוד, מה שמאפשר להם אחיזה ברגשות החיוביים הטובים ולא לשקוע לתוך אותם הרגשות השליליים הרעים.
ברוב המקרים בן/בת הזוג שבוגדים מינית, אינם מודעים לתהליך הרגשי שהם עוברים עם עצמם, ולכן הם כל כך צרכים וזקוקים להנאה המינית כדי לבגוד והם עושים זאת באופן אינסטינקטיבי.
תמיד ישנו הצד השני האשם, כביכול האשם, במצב שנוצר עקב הבגידה המינית של בן/בת הזוג, ואף אחד מהבוגדים בדרך כלל אינו יכול לראות את עצמו במצבו בעצמו, כלומר להבין שהסיבה לבגידה נובעת ממצבו הרגשי האישי, שנובע מעצם הצורך והנזקקות שלו להשתחרר מאותם הרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש רע איתם, לכן האשמה נופלת על הנבגד/ת.
הבגידה הרגשית המינית יכולה לנבוע גם מדפוס התנהגות שרואים בבית, כלומר מאחד ההורים, או כנקמה בבן/בת הזוג שבגד או שמאמצים את הריגוש שבבגידה מהחברים שבוגדים, או אפילו מאמצים מתוכניות טלביזיה למיניהן שבהן רואים בגידות ועוד, וכך לאט לאט המעשה יכול להפוך לדפוס התנהגות.
הנבגד או הנבגדת בדרך כלל לאחר הגילוי, יוצאים הכי פגועים מעצם הבגידה, ובדרך כלל הם חושבים שהם האשמים, אבל זו טעות לחשוב כך, כי הם אינם אשמים.
הבוגד והבוגדת הם גם כן אינם אשמים, אין כאן עניין של להאשים אחת את השני.
שני בני הזוג הם הקורבנות של עצמם, ולחוסר המודעות העצמית ולפרוש וההבנה שגויים שלהם לרגשותיהם הפנימיים ולעצם השאלה הבסיסית שהיא, איך להפעיל את הכלי הביולוגי הזה שנקרא הגוף הפיזי, כך שההפעלה תהיה מתאימה לבריאותנו ותואמת למהות ומטרת החיים, אבל בעיקר שתהיה מותאמת למהות ומטרת הזוגיות?
לכן, לא כדאי להיכנס להאשמות הדדיות עקב הבגידה הרגשית המינית, אפשר ורצוי לסלוח ולהשלים.
אם בני הזוג מבינים את מכלול הנושאים שציינתי, יהיה להם קל יותר להבין את עצמם ואת בן או בת הזוג שלהם וההתנהגויות הרגשיות המיניות שנובעות מכך, שכוללות בעיקר את הצורך לבגוד. 
במקרה של בגידה מינית רגשית במערכת היחסים, רצוי להבין שהצד הבוגד נמצא במשבר רגשי, במצוקה רגשית, כלומר הוא מרגיש שרע לו או לה, ומכך נובעת הבגידה, כי אם הוא לא יבגוד וישתמש בטקס פולחן הרגשי המיני ויבגוד הוא או היא ישקעו עמוק לתוך אותם הרגשות השליליים שגורמים להם להרגיש רע עם עצמם ומשם קשה לצאת.
רצוי שבני הזוג ילמדו ויביאו את עצמם למצב של רוגע פנימי.
חשוב לא לפרק את הזוגיות, המשפחה והשושלת, כי זה חלק עיקרי ממהות ומטרת החיים.
הבחירה והפרוק נעשים באופן אמוציונאלי ולא רציונאלי.
איך ההורים קשורים לנושא הבגידה? בתפיסה שלנו כחברה, וברמת המודעות שלנו נכון לשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, אנחנו מתייחסים לקיום יחסי המין לשם ההנאה כאל אחד מהנושאים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, במגוון הקריטריונים והאפשרויות שלנו כדי ליהנות מהחיים וזאת כדי שלא נרגיש רע עם עצמנו, וההתייחסות הזו היא גם לשם בחירת חבר או חברה, או לבחירת בן או בת זוג לחיי זוגיות והקמת משפחה עם ילדים ויצירת שושלת.
הצורך והנזקקות הרגשית היצרית המינית של רובנו לקיים יחסי מין, היא חלק בלתי נפרד מהמחשבות היום יומיות שלנו, אם אנחנו מודעים לכך או שאנחנו איננו מודעים לכך.
כיוון שבמערכת היחסים בין ההורים שלנו יש לרוב רגשות יצריים, תשוקה, תאווה, והם צריכים ונזקקים אחת לשני כתוצאה מכך, וקיום יחסי המין הוא חלק אינטגראלי מאורח החיים המיני שלהם, וכיוון שהילדים הם גם כן יצרים, נוצר מצב שבו ההורים מקימים יחסי מין ביניהם לשם ההנאה, ואילו הילדים שהם גם יצרים לא מקימים יחסי מין לשם ההנאה, הפורקן, וההגעה לאורגזמה, מצב זה גורם להם לא להיות רגועים ולסבל.
למה? כיוון שהילד אמור לחקות את הוריו, ולכן כאשר ההורה מקיים יחסי מין לשם ההנאה, הילד רוצה גם כן לקיים יחסי מין לשם ההנאה, והוא לא מבין למה לא מאפשרים לו הוריו לעשות מה שהם עושים, מה שגורם לילד לבלבול, תסכול, לפחד וסבל, שגורם לו לחפש איך להוציא את האגרסיות המיניות שבו החוצה ולהתפרק.
הבלבול, התסכול, והפחד גורם לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי אצל הילד.
לכן, ההרגשה והתפיסה המחשבתית האינסטינקטיבית של הילד היא שההורים בוגדים בו.
למה? כי הוא אינו מבין למה ההורים שלו כן נהנים והוא אינו יכול ליהנות גם כן?
מה שגורם למערכת היחסים במשפחה להיות יצרית, אמוציונאלית, רגשית, שאינה יכולה להיות רגועה, אינה יכולה להיות רציונאלית ועניינית, מציאות זו גורמת סבל רב לכל המשפחה.
מהם הקשרים הרגשיים היצריים המיניים במשפחה?
כיוון שהילדים מחקים את הוריהם לרוב, חוץ מהנושא היצרי מיני, שאינו מורשה להם.
הבת שואלת את עצמה, למה אבא שלי מקיים יחסי מין ונהנה עם אימא שלי ואיתי לא?
כלומר, הבת גם כן רוצה ליהנות, כי גם היא צריכה וזקוקה רגשית להנאה ולפורקן המיני, אחרת היא תסבול.
הבן שואל את עצמו, למה אימא שלי מקיימת יחסי מין ונהנית עם אבא שלי ואיתי לא?
כלומר, הבן גם כן רוצה ליהנות, כי גם הוא צריך וזקוק רגשית להנאה ולפורקן המיני, אחרת הוא יסבול.
כלומר, נוצרת לה מערכת יחסים שבה האם בוגדת בבן שלה, כיוון שהיא אינה מקיימת עימו יחסי מין, והאבא בוגד בבת שלו, כיוון שהוא אינו מקיים איתה יחסי מין לשם ההנאה.
כולם רוצים ליהנות, אך לא לכולם מתאפשר.
ההורים מדחיקים: רצוי לזכור שבבית רואים, נוגעים, מריחים, שומעים הכול לרוב שלא במודע, ולכן היצריות היא משני הצדדים גם מצד ההורים כלפי הילדים וההפך בין הילדים להורים, וגם בין הילדים בינם לבין עצמם, אך ברוב המקרים מצליחים כולם להדחיק אותם, כלומר הרגשות היצרים המינים קיימים בין כל בני ובנות המשפחה, אך הם מודחקים.
עם תחושת הרגשת הבגידה המינית של הילדים מצד ההורים, שיוצרת את דפוס ההתנהגות הרגשי האינסטינקטיבי וההתנהגות האוטומטית אנחנו חיים, ומאוחר יותר אנחנו יוצרים לעצמנו מציאות שמשקפת את תחושת הרגשת הבגידה המינית האישית, שאנחנו סוחבים אותה איתנו מאז הילדות.
ולכן, המציאות שאנחנו יוצרים לעצמנו היא או שנבגוד או שיבגדו בנו, ואם זה לא קורה לנו בפועל, לפחות נחשוב על זה.
הסבל האישי, המשפחתי, והחברתי של המין האנושי, נובע כתוצאה מפרוש ומהפעלה שגויה של הכלי הביולוגית שנקרא הגוף הפיזי, שמופעל באמצעות ייצור הרגשות הפנימיים ושמתנהג בהתאם.
לכן, רצוי לעשות סדר תודעתי אחר, חדש שמתאים לאני העצמי האמיתי שלנו.
מסקנה: הסיבה לצורך ולנזקקות הרגשית מעצם הבגידה המינית, נובעת מהרגשות הפנימיים שבנו, מעצם הרגשות החיוביים שגורמים לבוגד להרגיש טוב עם עצמנו, כי ללא הבגידה הוא ישקע לתוך הרגשות השליליים.
בשלב מסוים כיוון שקיום יחסי המין בין בני הזוג כבר אינו מרגש ומהנה יותר, או שאינו נעשה במידה מספקת לשם ההנאה והפורקן וההגעה לאורגזמה או שהוא אינו מתרחש כלל, וזאת כדי שיאפשר את טקס הפולחן הרגשי, ומצב כזה שנוצר הוא ללא הבגידה המינית, יגרום הדבר לשקיעתו של הבוגד לתוך הרגשות השליליים שבו, עם כל המחשבות והדמיון המתלווים מכך, מה שיכול להוביל לאיבוד השפיות.
סיכום: רצוי לזכור שהרגשנו את הבגידה הרגשית המינית עוד מהורינו בהיותנו ילדים, שלא אפשרו לנו לחקות אותם וליהנות גם כן מיחסי מין, מצב טראומטי זה מתפרש אצלנו כבגידה מצידם בנו, ועם דפוס ההתנהגות הבוגדני הזה, רובנו יצרנו לעצמנו בהמשך חיינו את המציאות שבה או שנבגוד או שיבגדו בנו, או שלפחות נחשוב על זה.
חשוב להבין מה מהות ומטרת הזוגיות, ובעיקר מה מהות ומטרת קיום יחסי המין, ולמה מביאים ילדים לעולם?
במידה ובזוגיות יש את הצורך בקיום יחסי המין, שנעשה לשם ההנאה והפורקן הרגשי, רצוי להבין שכול צד משתמש, מנצל, את הצד השני כדי ליהנות ולהגיע לפורקן רגשי מיני, מה שמונע את ההכרות העמוקה ובסיס איתן לקשר.
מטרת ההנאה והפורקן בקיום יחסי המין היא לא לשקוע לאותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, שמשם קשה יהיה לנו להוציא את עצמנו.
הבגידה המינית היא צורך רגשי קיומי מבחינתו של הבוגד/ת.
ללא הבגידה המינית שזקוק לו הבוגד/ת הוא יכול ללכת לאיבוד מבחינה רגשית.
לכן, חשוב להבין איך להיות רגועים ולחיות בשלווה, כי כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, יעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
אם מבינים את מגוון ההתנהגויות, שנובעות מהצרכים הרגשיים שלנו ובעיקר המיניים, אז ניתן גם לסלוח לבוגד/ת, למרות הקושי שכרוך בכך.
המסר במאמר:
בגידה מינית נעשית לשם הצורך והנזקקות הרגשית המינית של הבוגד/ת והריגוש שנובע מכך.
הבוגד/ת מעצם המעשה, אם במודע או שלא במודע, מנסה להציל את עצמו מבחינה רגשית.
לכן, המסקנה שלי היא שברוב מקרי מעשה הבגידה המינית, הם אינם נעשים לשם הפגיעה במתכוון בבן/בת הזוג, למרות שבפועל כך מתפרש מעשה הבגידה המינית.
לרובנו הכי קשה זה לסלוח, אבל מעצם היכולת לסלוח המעשה משקף את היכולות שלנו.
 

אימא אבא

אימא אבא.
למה רובנו קוראים להורים שלנו אימא ואבא? אימא ואבא הם זוג הורים שהביאו ילדים לעולם והקימו משפחה, ההתייחסות החברתית להורים ברוב התרבויות בעולם היא, שההורים הם הדמויות הסמכותיות והמחנכות בבית.
התייחסות זו של ההורים המחנכים יוצרת מציאות, שהגישה היא שליטה על הילדים.
למה, כיוון שחינוך שנעשה ללא מודעות עצמית, אינו מאפשר להקנות את הסדר שלו זקוק הילד להתפתחותו.
כאשר ההורים שולטים הילדים נשלטים, וכשיש שולטים ונשלטים, כול המעורבים במציאות שנוצרה נאבקים וסובלים מהמצב.
מטרתה של השליטה היא לקחת אחריות ולנהל לאחר את חייו שנעשה מתוך כוחניות.
כלומר, נושא העצמאות והחופש שלו זקוק כל אחד ואחת, שמטרתו לעזור לנו לממש את תהליך ההתפתחות שלנו, כשכול אחד צריך לעשות זאת בדרכו שלו נשלל מאיתנו.
למה? כיוון שללא העצמאות והחופש, ואי היכולת שלנו לבחון ולגלות את עצמנו בעצמנו במציאויות שאנחנו יצרנו לעצמנו, ובעיקר דרך עשיית הטעויות שלנו, אז לא נוכל להכיר את עצמנו בעצמנו ואת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מצב זה עוצר את תהליך ההתפתחות שלנו.
מערכת יחסים זו של שולטים ונשלטים, אין לה כול קשר לתהליך הטבעי לשם הלימוד וההדרכה שלה זקוק הילד וכול אחד אחר, בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלו.
מערכת יחסים זאת יוצרת אנטגוניזם.
מערכת יחסים של אבא ואימא השולטים על הילדים הנשלטים, נובעת מהצורך הרגשי, האמוציונאלי והלא ענייני, התנהגות שהיא אינה רגועה שמשתקפת בגידולם של הילדים הנשלטים.
איך רצוי שיהיה? רצוי לזכור, הילדים הם התוצר של ההורים שלהם, ולכן גנטית הם דומים.
כלומר, הילדים בהתנהגותם משקפים את התנהגות הוריהם, הילדים מחקים את התנהגות הוריהם.
כדי שהילדים ישנו את התנהגותם, במידה והיא אינה רגועה, על ההורים לשאול את עצמם אם הם רגועים, לפני שהם באים בטענות לילדיהם?
הכל תלוי בתובנות הקיימות אצל ההורים.
כלומר, הורים שמקנים לילדיהם את התובנות שלהם, התובנות שלהם ישתקפו בהתנהגות ילדיהם.
ההתייחסות למערכת היחסים בין ההורים לילדיהם, רצוי שתהיה רגועה, רציונאלית ועניינית, שתואמת למהות ומטרת החיים.
ללא ההבנה לעצם מהות הבאת ילדים לעולם ומטרת גידולם, הלימוד וההדרכה שאמורים לכוון את ילדיהם להשגת המטרות שלהם בחייהם לא תועבר, מה שיגרום לילדים לבלבול, הבלבול מוביל לפחד, שמשתקף בהתנהגות סהרורית והלא רגועה אצל הילדים.
במקרים כאלו ההורים מאבדים את היכולת לתקשר עם ילדיהם.
חוסר היכולת לתקשר מוביל לצורך ולנזקקות הרגשית לשלוט.
מכאן נובע הצורך בשם התואר אימא ואבא.
שם תואר שניתן למי ששולט ורוצה לחנך, לאלף, לתכנת.
רצוי שהילדים יקראו להוריהם בשמם הפרטי, מה שיכול להקטין ואף לנטרל את הדיסטנס הקיים במערכת יחסים הלא רגועה,ה רגשית, האמוציונלית, והלא עניינית זו, שגורמת סבל לכולם בתא המשפחתי שהופכת את כולם לקורבנות.
מסקנה: אימא ואבא הם שני שמות תואר, שמשקפים את הצורך לשלוט, לחנך, לתכנת, ולאלף את הילדים, כי מהות ומטרת השליטה באחר היא שלילת העצמאות והחופש ועיצוב אישיותו על פי צרכים לא ענייניים.
סיכום: הורים הם הורים, ואין צורך במעמדות של שולטים ונשלטים.
לכן, רצוי להימנע משמות התואר אימא ואבא.
המסר במאמר: הורים לפני שהם מביאים ילדים לעולם, רצוי שיבינו שהילדים לומדים ומחקים אותם, וזו נקודת ההתחלה של כל משפחה בתהליך ההתפתחות שלה.
במידה וההורים רוצים לתקן, עליהם קודם כל לתקן את עצמם, והילדים יבחינו בשינוי ויתקנו את עצמם בעצמם.
אם רוצים לאבחן את התנהגות ההורים, אפשר לאבחן זאת על ילדיהם.
הילדים משמשים כהשתקפות, כמראה, לאישיותם של ההורים.
התארים אימא ואבא משקפים את הצורך במעמדות של שולטים ונשלטים בתוך המשפחה הרגשית, האמוציונלית.


בן או בת

בן או בת.
האם ניתן לקבוע את מין הילוד? החשיבה המדעית כיום אינה משקפת מודעות עצמית, אלא חשיבה ספקולטיבית.
לעומת זאת החשיבה הדתית מאז ועד היום אינה משקפת מודעות עצמית, אלא חשיבה מיסטית.
כתוצאה של חוסר במודעות עצמית ומהמחשבה המדעית והדתית שרוב האנושות מסתמכת עליהם, התנתקנו מהיכולת שלנו להיות מודעים ליכולות הטמונות בנו.
למה? כיוון שאם המדענים קבעו שמין הילוד נקבע באופן שהוא גורל, מזל, אקראי, ולאנושות אין את היכולת להחליט ולקבוע את מין הילוד, ואם ככה המאמינים בתורת המדע חושבים שצריך להיות, אז הם מאמצים את דעתם של המדענים וחיים בהתאם.
ככה גם בתחום הדתי, המאמינים מאמינים שאלוהים הוא זה שקובע בעבורם את מין הילוד, כי הכול אלוהים מחליט, ואז את האמונה הזו המאמינים מאמצים, ואיתה הם יוצרים לעצמם את המציאות שבה הם חיים.
כלומר אמונה בכך שאין ביכולתנו לקבוע בעבור עצמנו.
מהי האפשרות הנוספת? ישנה אפשרות נוספת שהיא מאפשרת לנו להבין ולא להאמין.
יכולת זו מתאפשרת לנו באמצעות ההתבוננות שלנו בעצמנו, בתוכנו, יכולת זו נקראת מודעות עצמית, שמאפשרת לנו להכיר את עצמנו ולקבוע בעבור עצמנו, כיוון שרק אנחנו אלו שקובעים לעצמנו ובעצמנו את המציאות שבה נרצה לחיות, כולל בקביעת מין הילוד.
איך זה נעשה? לפני שאענה על שאלה זו, הבסיס לכול הוא להבין ממה אנחנו מורכבים.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת באופן אינסטינקטיבי.
הגוף הפיזי שלנו הוא כלי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
הגוף הוא האמצעי שמשמש לתודעה את ההשתקפות שלה היא זקוקה, לשם המודעות העצמית והנצחיות באמצעות תהליך החיים.
כלומר, כשנולדנו חיינו מתוך אינסטינקטיביות והתנהגותנו התנהלה באופן אוטומטית ללא כל מודעות עצמית, לרוב עד שלב מסוים בחיינו שבו אנחנו מתחילים את התהליך שלנו למודעות עצמית והתפתחות אישית, תהליך שמטרתו שנהיה מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, שנכיר את גופנו הפיזי ויכולותיו לפרטי פרטים, ושנבין איך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו באופן הבריא ביותר, ושנבין שאנחנו האחראים הבלעדיים לתכנון חיינו, כשהמטרה היא באמצעות היכולת המודעת שלנו להיות בריאים יותר, לבטל את תהליך הזיקנה ואף להגיע לרמה התפתחותית שבה יתאפשר לנו להיות נצחיים.
מה כל זה קשור למין הילוד? הקשר הוא שמודעות עצמית מנטרלת ומבטלת את התפיסה המחשבתית שרק אנחנו אלו שלא קובעים לעצמנו ובעצמנו.
כול הידע הגנטי שנצבר לאורך ההיסטוריה האנושית נמצא אצלנו בתודעה והוא מועבר מדור לדור.
בשלב זה המטרה שלנו היא להעלות את הידע שנצבר בתת מודע אצלנו בתודעה למודע, כולל את היכולת שלנו לקבוע לעצמנו ובעצמנו את מין הילוד.
לפני שהאישה נכנסת להריון הזוג מחליט על מין הילוד, אבל רק האישה היא זו שקובעת בסופו של דבר את מין הילוד, כי בגופה, ברחמה הכול מתרחש.
בעת קיום יחסי מין בין הגבר לאישה, הזרע של הגבר מפרה את הביצית של האישה.
תהליך זה יוצר קודם כול ולפני הכל את התודעה, כשבשלב זה הוא עדיין לא התפתח כעובר ברחמה של האם.
כאשר נוצרת התודעה האם היא זו שמזינה את התודעה של מי שעתיד להיות עובר ברחמה בכול הידע הגנטי לבניית הגוף הפיזי שלו, והוא זה אשר בונה את עצמו בעצמו.
כלומר, אנחנו בנינו את עצמנו בעצמנו, מהתא הראשון ועד האחרון.
תהליך בנייתו של הגוף הפיזי של מי שעתיד להיות עובר, מתרחש כאשר הוא מקבל את כל העזרה הלוגיסטית מהאם כדי לגדול ולהתפתח.
כול הידע הגנטי מועבר לעובר באמצעות שפת הטלפתיה, שזהו שדר אנרגטי, כאשר את האמצעים לבניית הגוף כמו, מזון, מים, חמצן, טמפרטורה, וכמובן שמירה והגנה בעת תהליך ההיריון, העובר מקבל מהאם.
האם היא זו שקובעת את מין הילוד, אך בגלל שהיא אינה מודעת לכך היא מבולבלת.
לכן, חשוב שהאפשרות שהעליתי תהיה במודע.
מסקנה: התודעה היא מי שאנחנו, השפה האמיתית שלנו היא שפת הטלפתיה, לכן קיים קשר טלפתי בין האם לעובר.
חוסר למודעות עצמית והמדע והדת גרמו לכך, שנחשוב שאין ביכולתנו להיות אחראיים על עצמנו ובעצמנו, כולל בבחירת מין הילוד.
סיכום: בעת התרחשות הראקציה שבין הזרע לביצית נוצרת התודעה של מי שעתיד להתפתח ולהיות כעובר, הידע לבניית הגוף הפיזי של העובר משודר מתודעתה של האם לתודעתו של מי שעתיד להתפתח כעובר באמצעות שפת הטלפתיה, ידע שמועבר מדור לדור ושעבר מוטציה גנטית בתהליך האבולוציה.
עם הידע ששודר מהאם ושנקלט בתודעתו של מי שאמור להתפתח כעובר, העובר הוא זה שבונה את עצמו בעצמו.
לאחר שהידע ששודר באופן טלפתי מהאם, ונקלט בתודעתו של מי שעתיד לגדול ולהתפתח כעובר, הוא מקבל את כל העזרה הלוגיסטית לכך מהאם ברחמה כמו, מזון, מים, חמצן, טמפרטורה, והגנה ושמירה על העובר בעת הגדילה וההתפתחות שלו עד הלידה.  
המסר במאמר: האישה היא המחליטה והאחראית הבלעדית על גופה הפיזי, לכן האם היא זו שקובעת לעצמה ובעצמה את מין הילוד, והיא זו שמחליטה האם ברחמה יגדל ויתפתח בן או שזו תהיה בת.