אימא אבא.
למה רובנו קוראים להורים שלנו אימא ואבא? אימא ואבא הם זוג הורים שהביאו ילדים לעולם והקימו משפחה, ההתייחסות החברתית להורים ברוב התרבויות בעולם היא, שההורים הם הדמויות הסמכותיות והמחנכות בבית.
התייחסות זו של ההורים המחנכים יוצרת מציאות, שהגישה היא שליטה על הילדים.
למה, כיוון שחינוך שנעשה ללא מודעות עצמית, אינו מאפשר להקנות את הסדר שלו זקוק הילד להתפתחותו.
כאשר ההורים שולטים הילדים נשלטים, וכשיש שולטים ונשלטים, כול המעורבים במציאות שנוצרה נאבקים וסובלים מהמצב.
מטרתה של השליטה היא לקחת אחריות ולנהל לאחר את חייו שנעשה מתוך כוחניות.
כלומר, נושא העצמאות והחופש שלו זקוק כל אחד ואחת, שמטרתו לעזור לנו לממש את תהליך ההתפתחות שלנו, כשכול אחד צריך לעשות זאת בדרכו שלו נשלל מאיתנו.
למה? כיוון שללא העצמאות והחופש, ואי היכולת שלנו לבחון ולגלות את עצמנו בעצמנו במציאויות שאנחנו יצרנו לעצמנו, ובעיקר דרך עשיית הטעויות שלנו, אז לא נוכל להכיר את עצמנו בעצמנו ואת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מצב זה עוצר את תהליך ההתפתחות שלנו.
מערכת יחסים זו של שולטים ונשלטים, אין לה כול קשר לתהליך הטבעי לשם הלימוד וההדרכה שלה זקוק הילד וכול אחד אחר, בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלו.
מערכת יחסים זאת יוצרת אנטגוניזם.
מערכת יחסים של אבא ואימא השולטים על הילדים הנשלטים, נובעת מהצורך הרגשי, האמוציונאלי והלא ענייני, התנהגות שהיא אינה רגועה שמשתקפת בגידולם של הילדים הנשלטים.
איך רצוי שיהיה? רצוי לזכור, הילדים הם התוצר של ההורים שלהם, ולכן גנטית הם דומים.
כלומר, הילדים בהתנהגותם משקפים את התנהגות הוריהם, הילדים מחקים את התנהגות הוריהם.
כדי שהילדים ישנו את התנהגותם, במידה והיא אינה רגועה, על ההורים לשאול את עצמם אם הם רגועים, לפני שהם באים בטענות לילדיהם?
הכל תלוי בתובנות הקיימות אצל ההורים.
כלומר, הורים שמקנים לילדיהם את התובנות שלהם, התובנות שלהם ישתקפו בהתנהגות ילדיהם.
ההתייחסות למערכת היחסים בין ההורים לילדיהם, רצוי שתהיה רגועה, רציונאלית ועניינית, שתואמת למהות ומטרת החיים.
ללא ההבנה לעצם מהות הבאת ילדים לעולם ומטרת גידולם, הלימוד וההדרכה שאמורים לכוון את ילדיהם להשגת המטרות שלהם בחייהם לא תועבר, מה שיגרום לילדים לבלבול, הבלבול מוביל לפחד, שמשתקף בהתנהגות סהרורית והלא רגועה אצל הילדים.
במקרים כאלו ההורים מאבדים את היכולת לתקשר עם ילדיהם.
חוסר היכולת לתקשר מוביל לצורך ולנזקקות הרגשית לשלוט.
מכאן נובע הצורך בשם התואר אימא ואבא.
שם תואר שניתן למי ששולט ורוצה לחנך, לאלף, לתכנת.
רצוי שהילדים יקראו להוריהם בשמם הפרטי, מה שיכול להקטין ואף לנטרל את הדיסטנס הקיים במערכת יחסים הלא רגועה,ה רגשית, האמוציונלית, והלא עניינית זו, שגורמת סבל לכולם בתא המשפחתי שהופכת את כולם לקורבנות.
מסקנה: אימא ואבא הם שני שמות תואר, שמשקפים את הצורך לשלוט, לחנך, לתכנת, ולאלף את הילדים, כי מהות ומטרת השליטה באחר היא שלילת העצמאות והחופש ועיצוב אישיותו על פי צרכים לא ענייניים.
סיכום: הורים הם הורים, ואין צורך במעמדות של שולטים ונשלטים.
לכן, רצוי להימנע משמות התואר אימא ואבא.
המסר במאמר: הורים לפני שהם מביאים ילדים לעולם, רצוי שיבינו שהילדים לומדים ומחקים אותם, וזו נקודת ההתחלה של כל משפחה בתהליך ההתפתחות שלה.
במידה וההורים רוצים לתקן, עליהם קודם כל לתקן את עצמם, והילדים יבחינו בשינוי ויתקנו את עצמם בעצמם.
אם רוצים לאבחן את התנהגות ההורים, אפשר לאבחן זאת על ילדיהם.
הילדים משמשים כהשתקפות, כמראה, לאישיותם של ההורים.
התארים אימא ואבא משקפים את הצורך במעמדות של שולטים ונשלטים בתוך המשפחה הרגשית, האמוציונלית.
למה רובנו קוראים להורים שלנו אימא ואבא? אימא ואבא הם זוג הורים שהביאו ילדים לעולם והקימו משפחה, ההתייחסות החברתית להורים ברוב התרבויות בעולם היא, שההורים הם הדמויות הסמכותיות והמחנכות בבית.
התייחסות זו של ההורים המחנכים יוצרת מציאות, שהגישה היא שליטה על הילדים.
למה, כיוון שחינוך שנעשה ללא מודעות עצמית, אינו מאפשר להקנות את הסדר שלו זקוק הילד להתפתחותו.
כאשר ההורים שולטים הילדים נשלטים, וכשיש שולטים ונשלטים, כול המעורבים במציאות שנוצרה נאבקים וסובלים מהמצב.
מטרתה של השליטה היא לקחת אחריות ולנהל לאחר את חייו שנעשה מתוך כוחניות.
כלומר, נושא העצמאות והחופש שלו זקוק כל אחד ואחת, שמטרתו לעזור לנו לממש את תהליך ההתפתחות שלנו, כשכול אחד צריך לעשות זאת בדרכו שלו נשלל מאיתנו.
למה? כיוון שללא העצמאות והחופש, ואי היכולת שלנו לבחון ולגלות את עצמנו בעצמנו במציאויות שאנחנו יצרנו לעצמנו, ובעיקר דרך עשיית הטעויות שלנו, אז לא נוכל להכיר את עצמנו בעצמנו ואת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מצב זה עוצר את תהליך ההתפתחות שלנו.
מערכת יחסים זו של שולטים ונשלטים, אין לה כול קשר לתהליך הטבעי לשם הלימוד וההדרכה שלה זקוק הילד וכול אחד אחר, בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות שלו.
מערכת יחסים זאת יוצרת אנטגוניזם.
מערכת יחסים של אבא ואימא השולטים על הילדים הנשלטים, נובעת מהצורך הרגשי, האמוציונאלי והלא ענייני, התנהגות שהיא אינה רגועה שמשתקפת בגידולם של הילדים הנשלטים.
איך רצוי שיהיה? רצוי לזכור, הילדים הם התוצר של ההורים שלהם, ולכן גנטית הם דומים.
כלומר, הילדים בהתנהגותם משקפים את התנהגות הוריהם, הילדים מחקים את התנהגות הוריהם.
כדי שהילדים ישנו את התנהגותם, במידה והיא אינה רגועה, על ההורים לשאול את עצמם אם הם רגועים, לפני שהם באים בטענות לילדיהם?
הכל תלוי בתובנות הקיימות אצל ההורים.
כלומר, הורים שמקנים לילדיהם את התובנות שלהם, התובנות שלהם ישתקפו בהתנהגות ילדיהם.
ההתייחסות למערכת היחסים בין ההורים לילדיהם, רצוי שתהיה רגועה, רציונאלית ועניינית, שתואמת למהות ומטרת החיים.
ללא ההבנה לעצם מהות הבאת ילדים לעולם ומטרת גידולם, הלימוד וההדרכה שאמורים לכוון את ילדיהם להשגת המטרות שלהם בחייהם לא תועבר, מה שיגרום לילדים לבלבול, הבלבול מוביל לפחד, שמשתקף בהתנהגות סהרורית והלא רגועה אצל הילדים.
במקרים כאלו ההורים מאבדים את היכולת לתקשר עם ילדיהם.
חוסר היכולת לתקשר מוביל לצורך ולנזקקות הרגשית לשלוט.
מכאן נובע הצורך בשם התואר אימא ואבא.
שם תואר שניתן למי ששולט ורוצה לחנך, לאלף, לתכנת.
רצוי שהילדים יקראו להוריהם בשמם הפרטי, מה שיכול להקטין ואף לנטרל את הדיסטנס הקיים במערכת יחסים הלא רגועה,ה רגשית, האמוציונלית, והלא עניינית זו, שגורמת סבל לכולם בתא המשפחתי שהופכת את כולם לקורבנות.
מסקנה: אימא ואבא הם שני שמות תואר, שמשקפים את הצורך לשלוט, לחנך, לתכנת, ולאלף את הילדים, כי מהות ומטרת השליטה באחר היא שלילת העצמאות והחופש ועיצוב אישיותו על פי צרכים לא ענייניים.
סיכום: הורים הם הורים, ואין צורך במעמדות של שולטים ונשלטים.
לכן, רצוי להימנע משמות התואר אימא ואבא.
המסר במאמר: הורים לפני שהם מביאים ילדים לעולם, רצוי שיבינו שהילדים לומדים ומחקים אותם, וזו נקודת ההתחלה של כל משפחה בתהליך ההתפתחות שלה.
במידה וההורים רוצים לתקן, עליהם קודם כל לתקן את עצמם, והילדים יבחינו בשינוי ויתקנו את עצמם בעצמם.
אם רוצים לאבחן את התנהגות ההורים, אפשר לאבחן זאת על ילדיהם.
הילדים משמשים כהשתקפות, כמראה, לאישיותם של ההורים.
התארים אימא ואבא משקפים את הצורך במעמדות של שולטים ונשלטים בתוך המשפחה הרגשית, האמוציונלית.
