חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות רגשות חיוביים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רגשות חיוביים. הצג את כל הרשומות

אוטיזם

אוטיזם.
מהו הגורם העיקרי לאוטיזם, קשיי תקשורת? אוטיסטים מוגדרים כבעלי ליקויים אישיותיים, ליקויים שאינם מאפשרים להם תקשורת ואינטראקציה עם הסובבים אותם, ברמה כזו או אחרת.
זוג הורים מחליטים להביא תינוק לעולם, והם מגלים בשלב מסוים, שהילד שלהם מתנהג באופן שהוא אינו נורמטיבי, והוא מאובחן כאוטיסט ברמה כזו או אחרת.
לאחר שלב האבחון, מתחיל המסע של ההורים בחיפוש אחר הפתרון לתעלומה.
כדי להבין את הבעיה, רצוי להבין איך צריך היה להיות המקור.
כלומר, רצוי להבין מה אמורה הייתה להיות האישיות, מה הייתה אמורה להיות הזהות האמיתית?
כשמבינים מהי האישיות שאמורה הייתה להיות, רק אז ניתן יהיה לנסות ולהבין היכן ובאיזה שלב בתהליך ההתפתחות הכל התבלבל לבעל הלקות, וזאת כדי לנסות ולעזור לו לתקן את עצמו.
כמובן שלא כל הלוקים בתופעה הם בעלי מוגבלויות זהות, ישנן רמות שונות של קשיים שהחברה הנורמטיבית מגדירה אותם באופן כזה או אחר.
האם הנורמטיבי הוא השפוי? הנורמטיבי שהחברה מגדירה, הוא בעל אישיות שהתנהגותו תואמת את הקולקטיב, חברה שהחליטה שצריך להתנהג באופן מסוים.
כלומר, חברה שהתנהגותה מוגדרת לה, יצרה לעצמה שיטה שמתאימה לאורח החיים המוגדר כנורמטיבי.
כיום, ההתנהגות המוגדרת כנורמטיבית היא התנהגות שמשקפת רגשות, אמוציות, ולכן כתוצאה מכך התנהגות זו גורמת להפעלת הגוף באופן שהוא אינו מתאים, ולכן הוא גם אינו בריא, התנהגות זו גם אינה תואמת למהות ומטרת החיים.
התנהגות זו משקפת את האישיות שנוצרה כתוצאה מכך.
אישיות מוגדרת זו של החברה משקפת זהות.
זהות מוגדרת זו של החברה היא הנורמטיבית.
הזהות הנורמטיבית יוצרת זהות אחידה לכולם.
זהות אחידה משמעותה שכולם צריכים להיות זהים.
מכאן השיטה יוצרת מכונה משומנת היטב, ליצירת אנשים שהם מחונכים, מתוכנתים, מאולפים.
כלומר, הנורמטיביות אינה יכולה לאפשר את השפיות.
כשהנורמטיביות אינה מאפשרת את השפיות, צצות להן כל אותן התופעות הבריאותיות, שכוללות בתוכן גם את תופעת האוטיזם.
השפיות מתאפשרת רק כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים, וכשהתייחסות לגוף שלנו נעשית באופן המתאים, הענייני והבריא לו, ושמתאימה למהות ומטרת החיים, מה שאינו קיים כיום.
מה כל זה קשור לאוטיזם? זוג הורים נורמטיבי שמחליטים להביא תינוק לעולם, חושבים שהילד שלהם צריך להיות נורמטיבי, כי גם הם נורמטיביים.
אבל, כיוון שהזהות הנורמטיבית אינה הזהות האמיתית שמאפרת את השפיות, נוצר פער שיוצר את התופעה שהחברה מגדירה אותה כאוטיזם.
אוטיזם היא תופעה שנובעת כתוצאה מתפיסה שגויה, ולכן היא נובעת מטעות בפרוש שגוי למי אנחנו, שיוצרת תופעה זו שעוברת מדור לדור.
החברה מגדירה את האוטיסט כאחד שיש לו חוסר ביכולת לתקשר עם האנשים שסביבו, אם זה בדיבור ואם זה במבט או בהבעה כלשהי, וכן חוסר היכולת שלו להיות מודע לעצמו, להתנהגותו, לצרכיו ולסביבה שבה הוא נמצא וחי.
כלומר, מבחינה תודעתית בעל האוטיזם נמצא בתוך מבוך ושם הוא כלוא, בגלל הפחד והבלבול שנגרם לו מהוריו הנורמטיביים שחיים בחברה נורמטיבית, שמנסים ליצור ילד אחרת ממה שהוא צריך להיות.
כלומר, רוצים להתאים את האישיות האמיתית שצריכה להיות לבעל הלקות לאישיות נורמטיבית.
כדי לשחרר את האוטיסט מאותו התא שבו הוא כלוא מבחינה תודעתית, ולשחרר אותו מאותה הדמות, שנמצאת בבית הסוהר התודעתי, שזה להוציא אותו מהמבוך שבו הוא נמצא תקוע, רצוי להבין איך לעשות זאת.
כלומר, הייתי צריך לעבור את המסע האישי הזה, שאפשר לי את ניסיון החיים והידע, וכול זאת כדי להבין את הדרך החוצה אל החופש.
כלומר, רצוי להבין באיזה מצב תודעתי נמצא בו הלוקה בקשיי התקשורת, ובכך לגרום לו להבין, לרצות ולבנות את היכולת לראות את הדרך החוצה משם, כמובן שהכול תלוי במצב ההתחלתי שלו.
רצוי לזכור שהתקשורת כיום היא אינה התקשורת האמיתית שלנו.
התקשורת כיום נעשית באמצעות דיבור על המגוון הרחב של השפות שיצרנו לעצמנו, כאשר השפה האמיתית היא שפת הטלפתיה שמשותפת לכולנו, אך בשלב זה אנחנו לא מודעים לה.
לכן, אם בעל האוטיזם כביכול אינו מקשיב ומתייחס, זה לא אומר שהוא אינו קולט ומבין, רק אין תאום תקשורתי, כל אחד והשפה שלו.
כיוון שבשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, האנושות עדיין מחפשת את הפתרון לחידה, מהי הזהות האמיתית של בן האנוש, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, כל ניסיון ליצור מציאות שבה אנחנו מנסים להתאים את האישיות שלנו לאורח חיים, לשיטה מסוימת, שהיא אינה תואמת, הדבר יגרום לפחד ולבלבול, כשאוטיזם קשיי תקשורת הם רק תופעה אחת מתוך מגוון רחב של תופעות ומחלות.
את המאמר הזה אני כותב מתוך התובנות שלי, שנובעות מתוך ניסיון החיים והידע שאני צברתי.
ניסיון חיים וידע זה מתאפשר לי, כאחד שהיו לו קשיי תקשורת, היפראקטיביות, ועד היום עם דיסלקציה מתוקנת, בתקופה שהחברה עדיין לא ידעה לאבחן זאת בשנות השישים והשבעים.
קצת עלי: נולדתי להורים נורמטיביים שניסו להתאים לי אישיות באמצעות חינוך, וניסו גם להתאים את אישיותי לחברה הנורמטיבית, כמו כולם לאותה תקופה.
מבחינת מערכת החינוך הציונים שלי היו נמוכים מאד, האישיות שלי לא אפשרה את ההשתלבות שלי במערכת החינוך, למרות שבסוף סיימתי את לימודי, וזאת בעיקר לאחר בקשות ותחנונים חוזרים של אימי למחנכות שהיו לי בבקשה שהן לא ישאירו אותי כיתה, אז הוגדרתי כעצלן, מה שמשקף את הסטיגמה שנוצרה לי ושאיתה הייתי צריך לחיות, כנראה שלא רק אני, אבל מבחינה חברתית הייתי חברותי ומקובל.
כלומר, שרדתי את השנים שהייתי צריך ללמוד בבית הספר.
האבחון מהמחנכות שקיבלתי במשך אותם שנים בתעודות סיום השנה היה, שאינני מקשיב ואינני משתתף בשיעורים, ועל זה קיבלתי את הציון הנמוך ביותר שהיה אפשרי לאותה תקופה, כי לא יכולתי ולא הייתי מסוגל להתאים את עצמי למערכת החינוך, ומצב זה השתקף בתעודות סוף השנה ובציונים הנמוכים ביותר שקיבלתי ברוב שנות לימודי.
בבית הספר את רוב השיעורים ביליתי מחוץ לכיתה.
כיום אני מבין, שאני הייתי בסדר, בסך הכל הייתי ילד, שרוצה להיות חופשי וללמוד על עצמו ועל החיים בדרכו שלו.
הבעיה הייתה אז וגם כיום, בניסיון של ההורים והחברה להתאים את ילדיהם לזהות ולמציאות שאינם מתאימים ואינה תואמים לזהות האמיתית ולמציאות האמיתית שלהם.
כלומר, יוצרים את האשליה, ומנסים להתאים את הילד לאשליה.
מצב זה גורם לכך, שמנסים וגם מצליחים לחנך, לתכנת, לאלף את הילד, ולכן נוטלים ממנו את אישיותו.
ואז, גורמים לילד שמתקשה להשתלב ושהוא זה שלא בסדר, וגורמים לו להאמין ולחיות עם הרגשת הנחיתות הזו.
כמה נושאים שכדאי לדעת: החיסונים והתרופות שמקבלת האם, במידה והיא מקבלת, לפני ובעיקר בתהליך ההריון יש להם השפעה התנהגותית על האם וגם על העובר.
החיסונים והתרופות שמקבל התינוק, במידה והוא מקבל יש להם השפעה התנהגותית.
הורים ובעיקר האם בתהליך ההריון, אשר אורח החיים שלה אינו רגוע ושלוו, שאין לה את ההבנה איך להפעיל את הגוף, ואם זה בלהזין את הגוף, ואם זה בלתחזק את הגוף, באופן הבריא יש לכך השפעה על הוולד ועל התינוק שיולד, מבחינה התנהגותית.
תהליך הגדילה וההתפתחות של הילד עשוי מתהליך שכולל בתוכו שלבים רבים, כאשר לכל אחד יש את קצב החקירה, הלמידה וההתפתחות האישית שלו, ואת קצב המעבר שלו משלב לשלב.
אי הבנה של ההורים ובעיקר של האם לתהליך זה, יוצר פחד ובלבול אצל הילד.
מצב זה יכול ליצור אצל ההורים את חוסר היכולת שלהם לתקשר עם הילד, כלומר לנתק תקשורתי.
גם אם מבחינה גנטית בעברם המשפחתי של הזוג היה אוטיזם, אין הדבר אומר שמתוך הבנה ורצון אי אפשר לתקן ולשנות הרגלים התנהגותיים שגויים, רק שרצוי להבין איך, ולעשות את התיקון ואת השינוי לפני שמביאים תינוק לעולם.
חשוב להבין, שהמחלות והתופעות הפיזיולוגיות הרבות, שכוללות בתוכן גם את האוטיזם, החלו בעיקר כאשר התחלנו להרגיש, גם אם זה את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, כמו: אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד, וגם אם זה את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, עצב, צער ועוד.
רגשות פנימיים אלו גורמים לזיגזג רגשי, לנדנדה רגשית, שגורמת להתנהגויות משתנות בהתאם.
ואז נוצרת לה מערכת יחסיים שבה ההורים רוצים, צריכים וזקוקים להרגיש, ולכן הם משליכים את רגשותיהם הפנימיים על הילד.
כתוצאה מכך, נוצר מצב שהילד הופך להיות אובייקט וקורבן לרגשותיהם של הוריו.
התנהגות זו מבלבלת את הילד, שאינו מבין מה הוריו רוצים ממנו, שגורמת לו לפחד וחרדה, שמוביל לניתוק מהמציאות ומעבר לעולם הדמיון.
למה? כיוון, שהרגשות הפנימיים, אינם מאפשרים לנו את הרוגע הפנימי.
כאשר אנחנו לא רגועים, אנחנו נחלשים, מערכת החיסונית שלנו נחלשת, ואז אנחנו חשופים למחלות, אבל בעיקר אנחנו לא מחוברים לזהותנו האמיתית ולמציאות האמיתית, ואז מופיעות להן כל אותן התופעות הפיזיולוגיות, כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מגוון רחב של נושאים, שרצוי להבין בהם ורצוי לחיות על פיהם על מנת שנאפשר לעצמנו את הבריאות.
לכן, כשמביאים ילד לעולם, רצוי להבין, שכתוצאה מהרגשות הפנימיים המשתנים, וההתנהגות המשתנה שנעשית באופן תדיר עם כל המחשבות, הדמיונות, ההזיות, הקולות הפנימיים וההרס העצמי שמלווים את ההורים לרוב שלא במודע, יוצר המצב פחד ובלבול אצל הילד, שמנתק אותו מעצמו ומהסביבה לעולם הדמיוני שלו, ששם הוא כביכול מוגן ובטוח, מה שמוביל את מערכת היחסים הבלתי אפשרית הזו לקשיי תקשורת בין ההורים לילד ובין הילד להורים.
מהו הרוגע הפנימי שאליו ההורים רצוי שישאפו?
הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את גופנו בעזרת הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים, ואז ההתנהגות אינה משתנה.
הרוגע הפנימי משקף את האישיות האמיתית שלנו, את האישיות הרציונאלית, שמתייחסת לגוף שלה באופן הענייני והבריא, ומתאימה את אורח החיים שלה למהות ומטרת החיים.
כשנגיע לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, ורמת ההתפתחות שלנו תשודרג, ייעלמו להן כל אותן התופעות הפיזיולוגיות הקימות, שכוללות בתוכן גם את תופעת האוטיזם.
ואז תתאפשר לנו השפיות. 
מסקנה: אוטיזם זוהי התנהגות שמשקפת בעיקר פחד, חרדה, שגורמים לבלבול אצל הילד, התנהגות שמנתקת אותו מהאני העצמי שלו ומהמציאות האמתית שבה הוא נמצא וחי לעולם הדמיוני שבו הילד מרגיש כביכול מוגן ובטוח, מצב שמנתק אותו מהסובבים אותו ברמה כזו או אחרת. 
סיכום: מצב של אוטיזם משקף מצב תודעתי שבו נמצא הילד, שנובע כתוצאה מחוסר ההבנה של ההורים לאינטראקציה תקשורתית עם ילדם.
כלא תודעתי זה הוא מעיין מבוך שרצוי להבין היכן נמצא בעל התופעה ובכך לעזור לו לצאת מהמבוך הזה, כשבמסע הזה ישנם מגוון רחב של דרכים שהם ללא מוצא עם יציאה אחת בלבד.
היציאה מהמבוך צריכה להיות הדרך שבה הילד יתחבר חזרה לזהותו האמיתית, הרגועה, הרציונאלית והעניינית, כשנקודת ההתחלה של הילד ושל הוריו לחיים הייתה זו שהובילה אותו למצב הקיים שהיא זהות רגשית, אמוציונאלית ולא עניינית, אישיות רגישה שהוא ירש מהוריו שהובילה אותו למצב שבו הוא נמצא.
המסר במאמר: ההגדרה לחברה נורמטיבית אינה משקפת את החברה השפויה, כיוון שהנורמטיבי במסע חיפוש אחר השפיות.
הורים נורמטיביים יביאו ילד נורמטיבי.
הורים בריאים ושפויים יביאו ילד בריא ושפוי, אבל לשלב התפתחותי זה עדיין לא הגענו.
לכן, רצוי להבין מהי זהותנו האמיתית והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים ורצוי לפני שמבאים ילד לעולם, שיאפשר לנו את תיקון האישיות שיוביל לשפיות.
 
 

רגשות חיוביים רגשות שליליים

רגשות חיוביים רגשות שליליים.
מה כוללים בתוכם אותם הרגשות? הרגשות הפנימיים שבנו מחולקים לרגשות חיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, ולרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, ייאוש, עצב, צער, ועוד.
האם קיים נזק בריאותי, מאותם הרגשות הפנימיים שבנו שאנחנו מייצרים?
כתוצאה מהרגשות החיוביים והשליליים, שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות הטובים שבנו לבין הרגשות הרעים שבנו וההפך.
כתוצאה מכך, התנהגותנו משתנה, אנחנו משתנים.
כתוצאה מכך, המחשבות שלנו מתחלפות באופן תדיר.
כתוצאה מכך אנחנו מדמיינים, ויוצרים מציאויות שהן אשליות, שאין להן כול קשר למציאות האמיתית.
למה הדבר גורם? הרגשות החיוביים והשליליים יוצרים בנו את הפיצול, הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי.
מצב זה מבלבל אותנו, ולכן אנחנו מתנהגים באופן סהרורי.
מצב זה גורם לכך, שאנחנו מתנתקים מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית.
ברגע שאנחנו איננו מפרשים את זהותנו האמיתית ואת המציאות האמיתית באופן האמיתי, הברור, השפוי מבחינה תודעתית, גופנו הפיזי פועל ומתפקד באופן שהוא אינו מכוון.
הגוף הפיזי האנושי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
לכן, חשוב להבין איך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו באופן הבריא.
יכולת זו תאפשר לנו לשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית ובריאותית.
מהי האלטרנטיבה, האפשרות האחרת הנוספת?
מרגע שנולדנו אנחנו חיים ויוצרים לעצמנו מציאויות, שבהן המטרה שלנו היא ליהנות ולהרגיש את הרגשות החיוביים, אבל בעיקר אנחנו שואפים שלא להרגיש את אותם הרגשות השליליים שבנו.
מצב זה מחליש אותנו, מחליש את המערכת החיסונית שלנו, גורם לנו לחלות, גורם לנו לכל התופעות הפיזיולוגיות למיניהן, גורם לשחיקה ולבלאי של הגוף הפיזי שלנו, גורם להאצת הזקנה, ואף למוות.
ככה אנחנו חיים את חיינו עם הסבל הזה ללא הידיעה שאפשר אחרת, שאפשר ללמוד לחיות ברוגע ובשלווה.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מאפשר את הפעלת ותפקוד הגוף ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו וההפך.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית, ולפרש את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שמאפשר לנו את הבריאות.
הרוגע הפנימי מאפשר לגוף לעבוד ולתפקד באופן מכוון, מה שמנטרל את כל המחשבות שווא והדמיונות, שכתוצאה מהם אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליות, שמתנפצות לנו במבחן המציאות האמיתית בתחומי החיים שלנו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתייחס באופן הענייני לעצמנו ולמציאות, ובאופן הרציונלי ולא האמוציונלי.
כמובן שנושא הרגשות החיוביים והרגשות השליליים הם נושא אחד, מתוך מגוון רחב של נושאים שרצוי ללמוד אותם ולחיות על פיהם, כמו: רוגע, תזונה, פעילות גופנית, שינה, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
אורח חיים רגוע ושלוו, שקיים בו סדר ושיגרה, מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
מסקנה: הרגשות החיוביים והשליליים, הטובים והרעים, יוצרים את המחשבות החיוביות והשליליות, הטובות והרעות, שיוצרים את הדמיון החיובי ואת הדמיון השלילי, את הטוב ואת הרע, שמנתקים אותנו מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית, וגורם לנו ליצור מציאויות שהן אשליות.
אבל בעיקר פוגעים לנו בבריאות.
סיכום: הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתנתק מאותם הרגשות החיוביים והשליליים, להתחבר לזהותנו האמיתית, ומאפשר לנו להתחבר למציאות האמיתית.
כדי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, רצוי קודם כול ללמוד לזהות אותם ורק לאחר מכן, לא לייצר אותם, וזאת מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיק אותם, כי אז הם קיימים בנו.
המסר במאמר: הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות שגורמים לנו למצבי הזיה, לכן כשאנחנו מרגישים אנחנו מסוממים מהם.
הרוגע הפנימי שהוא ללא הרגשות החיוביים והשליליים, הטובים והרעים, מאפשר לנו את השפיות.
זכרו לרגשות הפנימיים שבנו אין כל קשר לחיצוני אלא אך ורק לפנימי לנו.
 

אהבה

אהבה.
איך רצוי להתייחס לרגש האהבה? דוגמה לפרוש שמוביל למחשבה שגויה, לרגש שגורם לנו להרגיש טוב כמו האהבה, שנכון גם לגבי שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
אם אני מרגיש את רגש האהבה, ואני אומר לחברה שלי, אני אוהב אותך.     
אז אני זה שמרגיש את רגש האהבה, רגש האהבה זה פנימי, זה בי, רגש האהבה זה בגופי, זה בתוכי.
לכן, אני אוהב אך ורק את עצמי, ואז אני נכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש האהבה.
אני לא אוהב את החברה שלי, אני גם לא אוהב כול דבר אחר שהוא חיצוני לי.
אני מייחס, אני משליך, את מה שרק אני מרגיש בתוכי, שזה את רגש האהבה שקיים בי, כלפי החברה שלי, שהופכת להיות האובייקט והקורבן לצורך והנזקקות שלי לאהוב.
בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני אוהב את החברה שלי, וככה אני מאבד את זהותי.
למה אני מאבד את זהותי? אני מאבד את זהותי, כיוון שאם אני חושב שרגש האהבה שנמצא בי, נמצא בה, כי אני זה שמרגיש את רגש האהבה, ואני זה שאומר לחברה שלי שאני אוהב אותה, כשבעצם אני אוהב אך ורק את עצמי, אז אני חושב ומדמיין, שהיא זה אני.
הנזק הבריאותי הוא בפיצול האישיות, זה מצב של איבוד האני העצמי שלנו, מה שלא נכון לעשות, וזה איבוד הזהות האמיתית שלנו.
זה נכון גם לגבי כול הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם הפעלתם אישיותנו תתנפץ לה לאין סוף דמויות.
בן אנוש רגוע, חי ללא הפעלת הרגשות הפנימיים.
הרגשות הפנימיים יוצרים את הפיצול, הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, ולכן השאיפה רצוי שתהיה להתחברות הרוגע הפנימי.
בן אנוש רגוע אינו מתנדנד, מזגזג, בין הרגשות החיוביים שגורמים לו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד, לרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
הרגשות גורמים לאי הפעלה נכונה של הגוף, וכתוצאה מהם הוא אינו מתפקד ופועל באופן מכוון.
מצב בריאותי זה גורם לנו להיחלש, להחלשות המערכת החיסונית, לתופעות פיזיולוגיות, לחלות, לבלאי, לזקנה, לסבל ואף למוות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות מחוברים לאני העצמי, הפעלת רגש ולא משנה איזה מהם, מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נעשית באופן שהוא אינו ברור לנו.
מטרת הזוגיות באספקט הרציונלי נעשית לשם הרבייה וההתרבות.
לכן, המטרה האבולוציונית בהבאת ילדים לעולם, היא לשדרג עם בן/בת הזוג הנבחר מבחינה גנטית את הילדים המשותפים לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, בריאה יותר, ככה שהם יסבלו כמה שפחות בחייהם.
כשאנחנו מעוניינים בבחירת בן/בת זוג, כשהמטרה העיקרית שלנו היא לשם הזוגיות והקמתה של משפחה, והבאת ילדים לעולם, ובנייתה של שושלת, שכוללת נכדים ונינים, וגם בקשר זוגי שנעשה מאותו המין, הטעות שאנחנו עושים היא בכך, שהבחירה שלנו נעשית באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, שזו בחירה אמוציונאלית, שהיא אינה עניינית ואינה תואמת למהות ומטרת החיים כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, יופי, משיכה רגשית מינית, תשוקה, ייצר מיני, הפחד מלהיות לבד, ועוד סיבות רגשיות רבות אחרות.
כאשר בפועל הבחירה של בן/בת הזוג, רצוי שתעשה באופן הרגוע, הרציונאלי, שנעשה באופן ענייני, לשם מימוש מהות ומטרת החיים.
בחירה רציונלית שרצוי שתעשה על פי המראה, מבנה הגוף, האישיות, מצב בריאותי, ורמת התובנות שמאפשרות חיים רגועים משותפים, שלווים ובריאים יותר.
תובנות אלו מאפשרות לנו להבין איך לבנות את עצמנו מבחינה גנטית, באופן הבריא ביותר, ולבצע את הבחירה הבריאה ביותר, והעברת הידע הגנטי הנרכש מכך לדורות הבאים.
מסקנה: רגש האהבה וגם שאר הרגשות הפנימיים שבנו, הם בסך הכל כימיקלים שאנחנו מייצרים בגופנו, שגורמים לנו למצבי הזיה, שכתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, כשאשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
נרקומן שנמצא בקריז וזקוק לסם, מזריק את הסם לגופו באמצעות מזרק לתוך מחזור הדם.
ההבדל בין נרקומן למי שאוהב הוא, שאת הסם שנקרא רגש האהבה, מייצר בן האנוש האוהב בתוך גופו.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
סיכום: הגורם העיקרי לסבל האנושי, לכול התופעות הפיזיולוגיות, להחלשות המערכת החיסונית, המחלות, הבלאי, הזקנה, הייסורים הפנימיים, ואף למוות, אלה הם הרגשות הפנימיים.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים, הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, וגם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע, אנחנו נכנסים למצב תודעתי של הזיות, מחשבות שגויות, דמיון, בעיות אישיות, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך לפרוש שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים בגופנו, ואנחנו נכנסים למצב של הזיה, אנחנו יוצרים לעצמנו דמויות בתודעה שהופכות לתדמיות שלנו בחיי היום יום, שאלה הן אינן הזהות האמיתית שלנו.
אהבה זה רגש שגורם לנו להזיה, לראות, לחשוב, ולדמיין את עצמנו ואת בן/בת הזוג הנבחר והמציאות, כאשליה.
כל מי שאוהב מתענה ומתייסר בתוכו, והוא אינו יכול לעבד נתונים באופן הברור, השפוי, ולהגיע למסקנות האמיתיות, לא של עצמו ולא בבחירת בן/בת הזוג.
לכן, כדי לשמור על עצמנו ולא לאבד את זהותנו האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש האהבה ואת שאר הרגשות הפנימיים שבנו, להתנתק מהם ולהירגע, יש לבצע זאת במודע ומתוך רצון, ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות קיימים, ובכך הגוף יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן ומכוונן, ואז יתאפשר לנו להיות רגועים יותר, ובכך נאפשר לגוף לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו בעצמו.
רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת לשינוי הרגלים שגויים, יכול לתקן את עצמו בעצמו.
המסר במאמר: רגש האהבה גורם למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה, כי כשאתם אוהבים אתם אוהבים אך ורק את עצמכם.
לכן, רגש האהבה הוא אינו קריטריון לבחירת בן/בת זוג, אם רוצים שהזוגיות תתנהל באופן הרגוע, הרציונאלי ושתתנהל באופן הענייני, שיאפשר בסיס לקשר איתן, קשר יציב וקבוע.
רגש האהבה בשלב מסוים נמוג, ואז הוא גורם לייסורים פנימיים, ואף פוגע בבריאות.