חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות שפה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שפה. הצג את כל הרשומות

תקשורת

תקשורת.
באיזה טון רצוי לדבר? כשאנחנו משוחחים הטון דיבור שלנו משתנה, וזאת בעיקר ובהתאם לרגשות הפנימיים שבנו.
כלומר, טון הדיבור שלנו משתנה בהתאם לרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
והטון דיבור שלנו משתנה גם בהתאם לרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע כמו, פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כלומר, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו הטונים ועוצמת הדיבור שלנו משתנים בהתאם ובאופן תדיר.
כשהדיבור נעשה באופן אמוציונלי הטון דיבור והעוצמה משתנים בהתאם.
כשהדיבור נעשה באופן רגוע הטון דיבור שלנו אינו משתנה, ולכן הוא רציונלי, מונוטוני, קבוע.
הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לנו לטון דיבור שמשתנה בהתאם, כמו כן גם ההתנהגות שלנו משתנה בהתאם לרגשות החיוביים והשליליים.
באמצעות שמיעה עצמית לקול שנובע מגרוננו, בדרך כלל אפשר לזהות באיזה מצב רגשי אנחנו נמצאים.
כלומר, מה שקורה לנו כשאנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי ומרגישים הוא, שהרגשות הפנימיים שבנו משתנים, ההתנהגות שלנו משתנה, הטון בדיבור שלנו משתנה, עוצמת הקול משתנה, המסר משתנה ולרוב הוא לא מובן כלומר מבולבל, כמו כן אנחנו משתנים.
אבל, כאשר בקולנו אפשר לשמוע טון דיבור שנובע מממצב של רוגע, שנובע ללא אותם הרגשות הפנימיים שציינתי שמשתנים ואינם יציבים, התנהגותו אינה משתנה, המסר הוא ענייני וברור, ואנחנו לא משתנים.
כאשר אנחנו רגועים זה אומר שאנחנו מחוברים לאני העצמי שלנו לזהותנו האמיתית, ולכן אנחנו לא משתנים מבחינה רגשית, כי אנחנו לא מרגישים מצב שהוא בריא לגוף הפיזי שלנו.
דיבור ברוגע שנעשה ללא הרגשות הפנימיים שבנו ובאופן מונוטוני שהוא קבוע, כאמצעי תקשורת שנעשה באופן ענייני להעברת המסר מאפשר את הבהירות, את השפיות, ולכן המסר עובר ונקלט באופן ברור יותר.
ישנם אנשים שמדחיקים את רגשותיהם, אבל גם כשמדחיקים את הרגשות הם עדיין קיימים, ולכן לרוב לא יכולה להיות יציבות לא בהתנהגות ולא בקול ובטון דיבור.
כיום, הדיבור הוא האמצעי תקשורת בין האנשים, וזאת כדי להעביר מסרים בינינו, וזאת כדי שנוכל להבין אחד את השני, וכדי להעביר את המסר באופן הברור והקליט עד כמה שאפשר.
השמעת קול החלה בשלב מסוים בתהליך האבולוציה שלנו, ומטרת השמעת הקול לפני שהפך לדיבור הייתה כדי לתקשר ולהעביר מסר, כמו אזהרת החברים באמצעות צעקות לשם הפחדת האויב וגם מפני איום שיטרפו אותנו ומניעת סכנה על חיינו, והרחקתו של האיום ועוד.
חשוב להבין שאומנם מאז שהתחלנו להשמיע קולות, פיתחנו אותם לשם התקשורת בין בני מיננו, אך התקשורת שהייתה בינינו עוד מתחילת ההתפתחות והמעבר להשמעת קולות הייתה באמצעות שפת הטלפתיה, וזו השפה האמיתית שלנו כאמצעי להעברת המסרים שברצוננו להעביר.
כלומר, כיום יש כששת אלפים שפות לערך, שפת הדיבור ממחישה עד כמה אנחנו איננו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית והמדיה כיום ממחישה זאת.
שפת הטלפתיה מאפשרת את תקשורת העברת המסרים בינינו באופן המדויק שאפשר בתנאי שהתחברנו לזהות הרגועה שמשקפת את הזהות האמיתית שלנו, וזו גם השפה היחידה שבה כל בני האנוש יכולים לתקשר ביניהם, כיוון שהמסר מועבר כסרט דומה לחלום שאנחנו חולמים בלילה.
לכן, עלינו לבצע לעצמנו תיקון אישיותי, וללמוד ולחזור לשפה המקורית שלנו.
שפת הטלפתיה נעשית שלא באמצעות הגוף הפיזי שלנו אלא באמצעות התודעה.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה בעת התרחשות תופעת המוות משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת.
הגוף הוא כלי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו לשם תיקון התודעה באמצעות הגוף והחיים, לכן שפת הטלפתיה מתאפשר תודעתית ובין התודעות.
מסקנה: כאשר אנחנו רגועים טון הדיבור שלו הוא קבוע ויציב, ולכן המסר מועבר באופן ברור יחסית.
כאשר אנחנו לא רגועים, טון הדיבור שלנו משתנה, ולכן הוא אינו קבוע ויציב, מה שמשתקף בהתנהגותנו הרגשית והאמוציונלית שלנו, מה שלא משקף אצלנו את הרציונליות וההתייחסות העניינית, ולכן המסר אינו מועבר ונקלט באופן הברור.
סיכום: כיום הדיבור הוא אמצעי התקשורת להעברת מסרים באמצעות כששת אלפים שפות לערך.
ככל שהמסר ישודר והוא יהיה ברור, כך המסר ייקלט באופן ברור יותר, ואת זאת ניתן לעשות אך ורק כאשר אנחנו במצב של רוגע, כול ניסיון לשלב רגש בדיבור משנה את טון הדיבור ומשבש את אופן העברת המסר המקורי וקליטתו.
המסר במאמר: שפת הטלפתיה היא השפה המקורית המשותפת לנו, שאותה אנחנו צריכים ללמוד מחדש, שמאפשרת את התקשורת בין כל בני האנוש בעולם באופן הברור ביותר להעברת המסרים שברצוננו לשדר ולשתף כדי לתקשר, לשם כך רצוי לבצע תיקון אישיותי וללמוד מהו הרוגע הפנימי שיחבר אותנו לזהותנו האמיתית.
  


תקשורת עתידית

תקשורת עתידית.
מהי התקשורת האמיתית? מאז ועד שלב זה שבו אנחנו נמצאים בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, התקשורת בינינו נעשית בעיקר באמצעות קולות בעוצמות ובווריאציות שונות, כלומר יצרנו לעצמנו את היכולת לדבר, כשהדיבור נעשה במגוון רחב של שפות, כששת אלפי שפות לערך לשם העברת המסרים וקליטתם באמצעות השמיעה.
אמצעי נוסף נעשה באמצעות הכתיבה, כלומר צירנו ויצרנו לעצמנו סימנים וקראנו להם אותיות, סימנים שיצרו מילים, שיצרו משפטים לשם העברת המסרים.
כלומר, שפת הדיבור והכתיבה, אלה הם האמצעים העיקריים להעברת מסרים שפיתחנו לעצמנו כדי שנוכל לתקשר בנינו.
בתהליך ההתפתחות פיתחנו לעצמנו את הטכנולוגיה שתאפשר את העברת אותם המסרים לשם יצירת תקשורת, כשבאמצעותם המרחק אינו מהווה בעבורנו בעיה אם זה באמצעות, טלפון, פלאפון, טלגרף, טלוויזיה, אינטרנט ומחשבים, לוויינים ועוד.
אמצעים אלו שפתחנו ושאותם שיכללנו ושיפרנו באופן תדיר במהלך ההתפתחות, שיפרו את תחום התקשורת בנינו.
ככה יצרנו לעצמנו אורח חיים כשהאמצעי הבסיסי והעיקרי ליצירת התקשורת בנינו הם הדיבור והכתב.
תינוק שבא לעולם הוריו מלמדים ומחנכים אותו לדבר ולכתוב את השפה, וזאת כדי שתהיה בניהם תקשורת להעברת המסרים.
כדי לשפר את אמצעי התקשורת באמצעות הדיבור והכתב, ההורים שולחים את הילד לבית הספר שילמד בהתחלה את הבסיס, כלומר את שפת הדיבור והכתב, ושבאמצעותם הוא יוכל לתקשר עם הוריו והאנשים שסביבו ושהוא גם יוכל לרכוש לעצמו ידע ומקצוע.
ככה אנחנו חיים, כשהבסיס ליצירת תקשורת והעברת המסרים הוא על פי אורח חיים של דיבור וכתיבה.
אבל, שפת הדיבור והכתיבה הם לא האמצעי האמיתי לתקשורת בנינו.
קיימת אפשרות נוספת להעברת מסרים ליצירת תקשורת בנינו, שיכולה להיעשות ללא דיבור וכתיבה.
הדיבור והכתיבה ממחישים עד כמה אנחנו לא מחוברים לעצמנו, כלומר לזהותנו האמיתית, ועד כמה אין לנו את היכולת לפרש באופן הברור את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים.
כדי להבין מי אנחנו, ראשית רצוי שנבין ממה אנחנו מורכבים.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה בנויה כאנרגיה כדורית המאפשרת את ההולוגרמה.
הגוף הפיזי הוא אמצעי ביולוגי, כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית.
לאחר התרחשות תופעת המוות התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
מה הקשר לתקשורת האמיתית? התקשורת האמיתית העתידית תעשה באמצעות התודעה בלבד.
תקשורת באמצעות התודעה מאפשרת לשדר את המסר שברצוננו לשלוח ישירות מהתודעה ולקלוט את המסר ששודר אלינו ישירות לתודעה וללא עזרת הגוף.
בתקשורת באמצעות התודעה, השדר האנרגטי נעשה בעזרת אנרגיה שהיא גומעת את המרחק אחרת מהידוע לנו כיום.
תקשורת באמצעות התודעה אינה יכולה להיחסם ואין לה מגבלה של מיקום ומרחק בכול היקום.
תקשורת באמצעות התודעה נקראת שפת הטלפתיה.
תקשורת באמצעות שפת הטלפתיה שונה מהתקשורת שנעשית באמצעות דיבור, שמיעה וכתיבה, שמתבצע באמצעות הגוף, תקשורת שמשתבשת בדרך העברתה, ואף אינה מאפשרת דיוק בהעברת המסרים.
תקשורת באמצעות שפת טלפתיה נעשית על ידי תכנון ובניית תסריט, תסריט שמשודר מהתודעה ונקלט בתודעה שאליה שודר המסר, כסרט.
תכנון ובניית התסריט, כלומר השדר האנרגטי לשם העברת המסר מתרחש כסרט שהוא תלת מימד, ונקלט כהולוגרמה בתודעה, שדרים שמשודרים מתודעתו של בן אנוש אחד לשני, דומה לסרט בחלום כשאנחנו ישנים, אך החלום בלילה הוא תוצר של שיבוש שמתרחש בשלב שבין ערות לשינה ובין שינה לערות, ולכן זו דוגמה דומה עד כמה שאפשר אך היא אינה מדויקת, והיא נעשית אך ורק כניסיון להמחיש את כוונתי.
מסקנה: התקשורת שתעשה באמצעות שפת הטלפתיה תהיה שלב חשוב בתהליך לצמצום הפער שבין תת המודע למודע, וישקף תיקון אישיותי משמעותי, וזהו גם אחד מהנושאים החשובים שעלינו ללמוד אותו, וזאת כדי להתחבר לזהותנו האמיתית.
כדי לממש את שפת הטלפתיה עלינו להביא את עצמנו לרוגע פנימי, וזה אומר שהפעלת הגוף צריכה להיות ללא ייצור והפעלת הרגשות החיוביים והשליליים שמנתקים אותנו מזהותנו האמיתית ולא מאפשרים לנו להיות רגועים, וכמובן שרצוי ללמוד איך לחיות בשלווה, שזה אומר להתאים לעצמנו אורח חיים בריא שכולל בתוכו נושאים כמו, שינה, פעילות גופנית, תזונה, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ של זמן, ולחיות ללא בעיות הישרדות ועוד..
סיכום: כיום תינוק רגע לפני שהוא בא לעולם הוא מתוכנת לתקשורת באמצעות שפת הטלפתיה.
אבל בגלל הפער הקיים אצלנו בין המודע לתת מודע שמשתקף ברמת המודעות שלנו, נוצר מצב שמרגע שהתינוק בא לעולם הוריו מלמדים אותו לדבר ובהמשך לכתוב, ובכך מבלבלים ומנתקים אותו מהתקשורת הטלפתית שאיתה הוא אמור היה לתקשר ולהעביר מסרים עם הוריו בתחילת חייו, וככה המידע המוטעה הזה עובר מדור לדור.
התקשורת העתידית תעשה באופן טלפתי, כי לכך אנחנו בנויים וזו זהותנו.
התקשורת העתידית באמצעות שפת הטלפתיה יכולה להכיל ידע אין סופי.
התודעה מכילה אין סוף של ידע.
המסר במאמר: התקשורת העתידית תעשה באמצעות שפת הטלפתיה ותשחרר את המין האנושי מכול האמצעים הטכנולוגים הקיימים כיום, כולל גם משפת הדיבור והכתיבה שהם אמצעים שנעזרנו ונעזרים בהם להעברת המסרים שלנו, אבל בעיקר שפת הטלפתיה תקדם אותנו לרמת התפתחותית מתקדמת יותר.


תקשור עם המתים

תקשור עם המתים.  
האם אפשר לתקשר עם המתים? ההבדל בין מי שכבר מת לבין מי שעדיין עוד בחיים הוא, שמי שמת הוא כבר ללא הגוף הפיזי שהיה לו, ואילו מי שחי הוא עם הגוף הפיזי שלו, כשהתודעה היא מה שמשותף למי שחי וגם למי שכבר מת.
ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף אמצעי ביולוגי, כלי ביולוגי שנבנה, בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
התודעה בעת התרחשות תופעת המוות, משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
התודעה זקוקה לגוף כדי שישמש לה כהשתקפות, כמראה, לשם התיקון, לשם הטרנספורמציה, לשם השינוי והמעבר למודעות עצמית וישות נצחית.
כלומר, התודעה והגוף משלימים ומרכיבים את מי שאנחנו בעודנו בחיים, ואילו לאחר התרחשות תופעת המוות של הגוף, התודעה שזה מי שאנחנו משתחררת ועוזבת את הגוף המת.
בעודנו בחיים תפקיד הגוף הוא לשמש כאמצעי, ככלי, שאיתו יהיה ניתן לתודעה לבצע לעצמה תיקון, ובכך היא תוכל לממש לעצמה את מהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית, והן מהבחינה הקוסמית.
מהי השפה האמיתית שלנו? התקשורת האמיתית בינינו היא באמצעות שפת הטלפתיה.
שפת הטלפתיה מתרחשת אך ורק באמצעות התודעה.
התודעה משדרת את השדר הטלפתי ליעד המכוון שברצונה לשדר, והיא גם קולטת את השדר הטלפתי המיועד אליה.
בשלב מסוים בתהליך ההתפתחות האבולוציונית שלנו, התנתקנו מהתקשורת שנעשתה באמצעות שפת הטלפתיה, לתקשורת שנעשית בעיקר באמצעות הגוף דיבור ושמיעה, מה שניתק אותנו מהיכולת שלנו לתקשר באמצעות שפת הטלפתיה בינינו, שזוהי השפה המקורית, האמיתית שלנו.
בהמשך תהליך ההתפתחות, ובעיקר בהמשך החיפוש אחר זהותנו האמיתית שאליה נשאף להתחבר, נחזור לתקשר באמצעות השפה המקורית האמיתית שלנו, שהיא התקשורת באמצעות שפת הטלפתיה.
מה כול זה קשור לתקשורת עם המתים? הקשר הוא בכך שאם רוצים לתקשר, רצוי לבנות את היכולת הפיזיולוגית לתקשר עם המתים, אשר צריכה להתבצע באופן טלפתי.
כלומר, התקשורת היא באמצעות שדר אנרגטי טלפתי, שתודעתית משודר ונקלט מהתודעה ובתודעה של מי שחי וגם במי שכבר מת, מה שמאפשר את התקשורת ההדדית.
השדר האנרגטי התודעתי שנעשה באמצעות שפת הטלפתיה, מאפשר את העברה וקליטת המסרים באופן הברור ביותר שאפשר.
כדי להיות מודעים ולקלוט ו/או לשדר באופן טלפתי, רצוי שרמת הרוגע והשקט הפנימי תהיה ברמה  מפותחת ומתקדמת יותר מהידוע ומהקיימת לנו כיום.
מה הקשר בין תקשור עם המתים לזהותנו האמיתית? הקשר הוא בכך שרק כאשר בן האנוש הוא רגוע, כלומר כשהוא אינו מייצר ומפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים שבו הוא מחובר לעצמו, לזהותו האמיתית, מה שמאפשר לו לפרש באופן הברור יותר את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, הרוגע הפנימי מאפשר את התקשורת הטלפתית עם החיים וגם עם המתים, כי זוהי שפתנו האמיתית.
נושא הרוגע הפנימי קשור למגוון רחב של נושאים שמאפשרים לנו את אורח החיים הרגוע והשלוו, שעלינו ללמוד אותם ולחיות על פיהם כמו, שינה, תזונה, פעילות גופנית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות לשם העברת כמות מספקת של חמצן בעיקר למוח, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ של זמן ועוד.
במה דומה השדר האנרגטי אשר יוצר את שפת הטלפתיה? השדר האנרגטי שמשודר דומה לחלום שאנחנו חולמים בלילה, שאנחנו נחשפים אליו ואשר מתרחש בעת תהליך השינה, שקורה לנו בין ערות לשינה ובין שינה לערות.
רמה התפתחותית מתקדמת זו, תאפשר לנו לתקשר באמצעות שפת הטלפתיה בהיותנו בחיים עם החיים ועם המתים, וגם לאחר המוות לתקשר עם החיים ועם המתים.
רצוי לזכור שהמתים יכולים ליצור איתנו קשר טלפתי, אבל ברמת המודעות שלנו כיום מעטים הם האנשים שבעודם בחיים שיכולים ליצור קשר עם המתים.
לכן, קיים כמעט נתק מוחלט בין מי שחי למי שמת.
מסקנה: אפשר ליצור קשר עם המתים באמצעות שפת הטלפתיה, אך רצוי להניח למתים ולהתמקד בחיים.
סיכום: התקשורת המקורית שלנו צריכה להתבצע באמצעות שפת הטלפתיה, ולא באמצעות שפת הדיבור והשמיעה.
התקשורת באמצעות שפת הטלפתיה מאפשרת את התקשורת עם המתים.
המסר של המאמר: כדי ללמוד לתקשר באופן טלפתי עם מי שחי ועם מי שכבר מת, רצוי קודם כול להבין שקיימת האפשרות הזו, ברגע שמובנת לנו האפשרות, רצוי להתחיל לבנות את הרצון והיכולת הפיזיולוגית לכך, כלומר להתכוונן לרוגע הפנימי מבחינה פיזיולוגית ולחיות באורח חיים רוגע ושלוו, ואז יהיה אפשרי לתקשר עם המתים באופן טלפתי.
      

טלפתיה

טלפתיה.
מהי טלפתיה? טלפתיה היא שפה, שפת הטלפתיה היא השפה האמיתית שלנו.
השפות שאנחנו משתמשים בהן באמצעות הדיבור והכתיבה לסוגיהם הרבים, משמשים אותנו ליצירת קשר והעברת מסרים בינינו, אך הם אינם השפה האמיתית שלנו, והם משקפים את הפרוד והחלוקה של המין האנושי לקבוצות קבוצות בעלות שפה שונה, והניתוק שלנו מזהותנו האמיתית.
שפת הטלפתיה זהו אמצעי תקשורת להעברת מסרים, הדומה לחלום.
כדי להבין באופן ברור יותר מהי שפת הטלפתיה ואיך מתבצעת התקשורת בינינו? ראשית יש להבין ממה מורכב בן האנוש?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי שהם המכלול השלם לעצם קיומו בחיים.
התודעה היא מי שאנחנו, הגוף הפיזי הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה והשתכלל תוך כדי תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, לגוף יש יעוד והוא נוצר לשם מטרה אחת ויחידה.
הגוף תפקידו לשמש כהשתקפות, כמראה לתודעה, לשם התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות, באמצעות צבירת ידע תוך כדי ניסיון חיים.
לאחר התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
מהי התודעה ואיך היא נוצרה? כאשר זוג הורים, גבר ואישה, מחליטים להביא תינוק לעולם כדרך הטבע הם מקיימים יחסי מין.
מעצם קיום יחסי המין בין הגבר לאישה, הגבר פולט זרע לתוך נרתיקה של האישה.
מתוך נרתיקה של האישה, הזרע של הגבר מגיע אל הביצית, שנמצאת ברחמה של האישה.
כאשר שני סוגי האנרגיות הזרע של הגבר והביצית של האישה נפגשים, נוצרת ריאקציה, שיוצרת התרכבות בין שתי האנרגיות.
ברגע היווצרותה של ההתרכבות בין שני סוגי האנרגיות, כלומר בין הזרע של הגבר לביצית של האישה, נוצרת לה סוג אחר של אנרגיה שהיא התודעה שלנו.
איך עובר המטען הגנטי לבניית הגוף הפיזי שלנו? התודעה קולטת את הקוד, את המטען הגנטי שמשודר אליה מתודעתה של האם באמצעות שפת הטלפתיה, שדר שנקלט בתודעתו של מי שאמור להתפתח כעובר, מה שמאפשר לו לבנות את עצמו בהתאם לאותו המטען הגנטי שיצרה אימו בעבורו ושידרה אליו, וכך הוא גודל ומתפתח בעצמו ברחמה של אימו.
כמובן שהעובר תלוי בהספקת מזון, מים, חמצן וטמפרטורה מהאם, מה שמאפשר לעובר את החיים.
כלומר, התקשורת באמצעות שפת הטלפתיה היא זו שמאפשרת לנו להעביר את הגנים שלנו מדור לדור וליצור את עצמנו, לכן קיים קשר טלפתי בין האם לעובר.
מה תפקידו של המוח שלנו? המוח הוא ממיר ומתרגם שדרים אנרגטיים שמשודרים מהתודעה ולתודעה מהגוף, כאשר השדרים מהמוח לתודעה יוצרים את ההולוגרמה, כשבעצם אנחנו כתודעה צופים בתוכנו בכול המשודר אלינו מהמוח, כלומר המוח הוא מקרן שמקרין סרט שהוא תלת מימד לתודעה.
התודעה היא אנרגיה כדורית המאפשרת את ההולוגרמה.
המוח האנושי הוא איבר מקשר.
המוח הוא איבר שמקשר בין הגוף הפיזי שלנו והתודעה וההפך.
התודעה נמצאת בגזע המוח, המקום הקדום ביותר לפני התפתחות המוח האנושי שלנו למצב שהוא מפותח כיום.
למה אנחנו צריכים את זה? בהתייחסות אבולוציונית לחיים יש מהות ויש להם מטרה, המהות והמטרה היא ליצור את אותם התנאים שיאפשרו לנו לשנות את ההרכב האנרגטי שנוצר ושהוא בעל צורה שאינו מודע לעצמו, ולהיות הרכב אנרגטי שהוא בעל הרכב וצורה שמודע לעצמו ולעצם קיומו ונצחי.
מהם האפשרויות של התודעה? יש אפשרות לצאת מבחינה תודעתית אל מחוץ לגוף עוד בהיותנו בחיים ולהיות בכול מקום, אפשרות זאת נקראת יציאה חוץ גופית של התודעה.
ישנה אפשרות נוספת והיא לא ליזום יציאה חוץ גופית.
למה? כיוון שהתודעה באפשרותה לקלוט כול סוג של אנרגיה הקיימת ביקום, גם כאשר היא אינה יוצאת מחוץ לגוף.
בנוסף לאפשרות לתקשר באופן טלפתי בין מי שחי, יש אפשרות לתקשר עם המתים באופן טלפתי.
לאחר שהבנו ממה מורכב בן האנוש ואת הקשר בין התודעה לגוף שנעשה באמצעות תרגום והמרה של המוח, ניתן להבין שהתקשורת באמצעות שפת הטלפתיה יכולה להתבצע באמצעות התודעה, אם המעשה נעשה במודע או שלא במודע.
התקשורת נעשית באופן טלפתי לשני הכיוונים, כלומר דרך התודעה אפשר גם לשדר ואפשר גם לקלוט ללא כול צורך באמצעים של הגוף.
שדר ששודר הוא אינו חסום בפני אף אחד. 
כדי להגיע לרמה התפתחותית שתאפשר תקשורת באמצעות שפת הטלפתיה, כך שיהיה אפשר לשדר ולקלוט בצורה ברורה את המסרים האנרגטיים שמשודרים, אז ישנם אנשים שאינם מתייחסים לשדרים האנרגטיים שמשודרים מהגוף שלהם כלומר הם מדחיקים אותם, וזאת כיוון שהשדרים האנרגטיים שמשודרים מהגוף מפריעים ומשבשים את האפשרות לקלוט ולהתייחס אל אותם השדרים האנרגטיים שמשודרים אלינו באופן טלפתי, מה שלא בריא לעשות, כיוון שאז אנחנו מונעים מעצמנו את הפיקוח והבקרה על גופנו הפיזי, ולכן רצוי ללמוד איך להביא את הגוף לתפקוד מכוון ובריא.
אנחנו נשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית כאשר נלמד ונתקשר בינינו באופן טלפתי, כי זו השפה האמיתית שלנו שממנה התנתקנו.
כך תיראה התקשורת העתידית שלנו, הכול יהיה באמצעות שדרים אנרגטיים בשפת הטלפתיה.
כדי ליצור את המציאות הזו, הרוגע הפנימי חיוני לכך, והוא מצריך מאיתנו שינוי באורח החיים הידוע לנו כיום, מה שיאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית ולפרש את המציאות באופן שפוי.
כאשר נגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה לא יהיה כל צורך באמצעי התקשורת האלקטרוניים למיניהם שהמצאנו והקיימים בחיינו כיום.
מסקנה: שפת הדיבור והכתיבה הקיימים כיום, משקפים את הנתק שלנו מהשפה המקורית שלנו שהיא שפת הטלפתיה. 
סיכום: בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
כיום התקשורת נעשית באמצעות הגוף, בעתיד התקשורת תעשה באמצעות התודעה.
התקשורת באמצעות התודעה, נעשית על ידי שדר אנרגטי שמשודר מהתודעה וגם נקלט בתודעה.
שדרים אנרגטיים אלו מאפשרים את קליטתם של המסרים שלנו בתוך התודעה כסרט תלת מימד, כהולוגרמה, שפה זו נקראת שפת הטלפתיה.
המסר במאמר: שפת הטלפתיה מאפשרת לנו את התקשורת בינינו ואת העברת המסרים באופן ובצורה הכי ברורה, דומה לחלום.


גמגום

גמגום.
מהי הסיבה לגמגום? תופעת הגמגום זו אינה מחלה, היא תופעה פיזיולוגית, שבה המגמגם איבד את שטף הדיבור שלו.
הסיבה העיקרית לתופעת הגמגום היא, הרגשות הפנימיים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו, שהם הסיבה העיקרית לתופעת הגמגום, נובעים בעיקר כתוצאה מרגש הלחץ, פחד, חרדה ועוד, כל אחד והאישיות שלו, והם הגורמים העיקריים לתופעת הגמגום.
כלומר, אי הפעלה נכונה של הגוף הפיזי מבחינה רגשית.
איך אפשר להפסיק את תופעת הגמגום?
כדי להפסיק את תופעת הגמגום, רצוי להבין מהו אותו רוגע פנימי, וללמוד איך להירגע.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו, אנחנו לא מייצרים ומפעילים את הרגשות הפנימיים שבנו.
כלומר, לא מייצרים את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם לא את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
כלומר, הפסקת הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שחיינו על פיו, שנע בין הרגשות החיוביים, לבין הרגשות השליליים ולהפך, שמשתקף בהתנהגות רגשית, אמוציונאלית ולא רציונאלית ועניינית.
כלומר, להתרגש זה לא בריא.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות החיוביים הטובים שבנו, כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים הרעים שבנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
בעת ייצור הרגשות הפנימיים שבנו, מיד מתחילות כל אותן המחשבות, הדמיונות, הבלבול, הבעיות האישיותיות, וההתנהגויות שנלוות לייצור אותם הרגשות הפנימיים.
כתוצאה מכך, אנחנו בונים את עצמנו והורסים את עצמנו, מה שנקרא תופעת ההרס העצמי.
הרגשות הם סמים, הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
מה כל זה קשור לתופעת הגמגום? הקשר הוא בכך, שהרוגע הפנימי מאפשר לבעל תופעת הגמגום להתחבר לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלו לתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי, יעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
הרוגע הפנימי יאפשר את תיקון האישיות המגמגמת.
עד היום התפיסה הייתה שבעל תופעת הגמגום, צריך להשתחרר רק מאותם הרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש רע עם עצמו, כי הם אלו הגורמים העיקרים לתופעת הגמגום.
לכן, בגלל תפיסה שגויה זו, השאיפה של בעל תופעת הגמגום לשאוף ולהרגיש אך ורק את אותם הרגשות החיוביים שגורמים לו להרגיש טוב, אך שאיפה זו מחזירה אותו שוב לדפוס ההתנהגות הרגשי הקודם שבו הוא מגמגם, וחוזר על כך.
לכן, כדי לתקן ולהפסיק את תופעת הגמגום, רצוי קודם כל להבין מהו אותו הרוגע הפנימי, ואז לבנות את הרצון והיכולת הפיזיולוגית לכך, וזאת כדי להשתחרר מאותו דפוס ההתנהגות הרגשי המקובע בנו, שגורם לתופעת הגמגום.
מסקנה: גמגום נובע, מתוך דפוס התנהגות רגשי, הקיים באישיותו של בעל תופעת הגמגום.
סיכום: בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו מייצרים ופעילים את גופנו הפיזי בעזרת הרגשות הפנימיים שבנו, והם אלו שמשקפים את אישיותנו ובהתאם את התנהגותנו.
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים הפנימיים שגורמים לנו להרגיש טוב, וכוללים בתוכם גם את הרגשות השליליים הפנימיים שגורמים לנו להרגיש רע איתם.
כתוצאה מכך, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגש השליליים הרעים שבנו, מצב זה גורם לנו להתנתק מזהותנו האמיתית שאמורה להיות רגועה, זהות ללא הרגשות החיוביים הטובים וללא הרגשות השליליים הרעים שבתוכנו, שגורמים לנו לקונפליקט, לניגוד, לפיצול אישיותי, מצב חדש זה לאחר תיקון האישיות יאפשר לגוף לעבוד ולתפקד באופן מכוון, מה שמאפשר לנו את השפיות, כמו כן הרוגע הפנימי מאפשר את נטרולן של כל אותן התופעות הפיזיולוגיות הנובעות מהרגשות הפנימיים שבנו, כולל את תופעת הגמגום.
המסר במאמר: הרוגע הפנימי מאפשר לבעל תופעת הגמגום להתחבר לזהותו האמיתית, ולהחזיר לעצמו את שטף הדיבור.



אוטיזם

אוטיזם.
מהו הגורם העיקרי לאוטיזם, קשיי תקשורת? אוטיסטים מוגדרים כבעלי ליקויים אישיותיים, ליקויים שאינם מאפשרים להם תקשורת ואינטראקציה עם הסובבים אותם, ברמה כזו או אחרת.
זוג הורים מחליטים להביא תינוק לעולם, והם מגלים בשלב מסוים, שהילד שלהם מתנהג באופן שהוא אינו נורמטיבי, והוא מאובחן כאוטיסט ברמה כזו או אחרת.
לאחר שלב האבחון, מתחיל המסע של ההורים בחיפוש אחר הפתרון לתעלומה.
כדי להבין את הבעיה, רצוי להבין איך צריך היה להיות המקור.
כלומר, רצוי להבין מה אמורה הייתה להיות האישיות, מה הייתה אמורה להיות הזהות האמיתית?
כשמבינים מהי האישיות שאמורה הייתה להיות, רק אז ניתן יהיה לנסות ולהבין היכן ובאיזה שלב בתהליך ההתפתחות הכל התבלבל לבעל הלקות, וזאת כדי לנסות ולעזור לו לתקן את עצמו.
כמובן שלא כל הלוקים בתופעה הם בעלי מוגבלויות זהות, ישנן רמות שונות של קשיים שהחברה הנורמטיבית מגדירה אותם באופן כזה או אחר.
האם הנורמטיבי הוא השפוי? הנורמטיבי שהחברה מגדירה, הוא בעל אישיות שהתנהגותו תואמת את הקולקטיב, חברה שהחליטה שצריך להתנהג באופן מסוים.
כלומר, חברה שהתנהגותה מוגדרת לה, יצרה לעצמה שיטה שמתאימה לאורח החיים המוגדר כנורמטיבי.
כיום, ההתנהגות המוגדרת כנורמטיבית היא התנהגות שמשקפת רגשות, אמוציות, ולכן כתוצאה מכך התנהגות זו גורמת להפעלת הגוף באופן שהוא אינו מתאים, ולכן הוא גם אינו בריא, התנהגות זו גם אינה תואמת למהות ומטרת החיים.
התנהגות זו משקפת את האישיות שנוצרה כתוצאה מכך.
אישיות מוגדרת זו של החברה משקפת זהות.
זהות מוגדרת זו של החברה היא הנורמטיבית.
הזהות הנורמטיבית יוצרת זהות אחידה לכולם.
זהות אחידה משמעותה שכולם צריכים להיות זהים.
מכאן השיטה יוצרת מכונה משומנת היטב, ליצירת אנשים שהם מחונכים, מתוכנתים, מאולפים.
כלומר, הנורמטיביות אינה יכולה לאפשר את השפיות.
כשהנורמטיביות אינה מאפשרת את השפיות, צצות להן כל אותן התופעות הבריאותיות, שכוללות בתוכן גם את תופעת האוטיזם.
השפיות מתאפשרת רק כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים, וכשהתייחסות לגוף שלנו נעשית באופן המתאים, הענייני והבריא לו, ושמתאימה למהות ומטרת החיים, מה שאינו קיים כיום.
מה כל זה קשור לאוטיזם? זוג הורים נורמטיבי שמחליטים להביא תינוק לעולם, חושבים שהילד שלהם צריך להיות נורמטיבי, כי גם הם נורמטיביים.
אבל, כיוון שהזהות הנורמטיבית אינה הזהות האמיתית שמאפרת את השפיות, נוצר פער שיוצר את התופעה שהחברה מגדירה אותה כאוטיזם.
אוטיזם היא תופעה שנובעת כתוצאה מתפיסה שגויה, ולכן היא נובעת מטעות בפרוש שגוי למי אנחנו, שיוצרת תופעה זו שעוברת מדור לדור.
החברה מגדירה את האוטיסט כאחד שיש לו חוסר ביכולת לתקשר עם האנשים שסביבו, אם זה בדיבור ואם זה במבט או בהבעה כלשהי, וכן חוסר היכולת שלו להיות מודע לעצמו, להתנהגותו, לצרכיו ולסביבה שבה הוא נמצא וחי.
כלומר, מבחינה תודעתית בעל האוטיזם נמצא בתוך מבוך ושם הוא כלוא, בגלל הפחד והבלבול שנגרם לו מהוריו הנורמטיביים שחיים בחברה נורמטיבית, שמנסים ליצור ילד אחרת ממה שהוא צריך להיות.
כלומר, רוצים להתאים את האישיות האמיתית שצריכה להיות לבעל הלקות לאישיות נורמטיבית.
כדי לשחרר את האוטיסט מאותו התא שבו הוא כלוא מבחינה תודעתית, ולשחרר אותו מאותה הדמות, שנמצאת בבית הסוהר התודעתי, שזה להוציא אותו מהמבוך שבו הוא נמצא תקוע, רצוי להבין איך לעשות זאת.
כלומר, הייתי צריך לעבור את המסע האישי הזה, שאפשר לי את ניסיון החיים והידע, וכול זאת כדי להבין את הדרך החוצה אל החופש.
כלומר, רצוי להבין באיזה מצב תודעתי נמצא בו הלוקה בקשיי התקשורת, ובכך לגרום לו להבין, לרצות ולבנות את היכולת לראות את הדרך החוצה משם, כמובן שהכול תלוי במצב ההתחלתי שלו.
רצוי לזכור שהתקשורת כיום היא אינה התקשורת האמיתית שלנו.
התקשורת כיום נעשית באמצעות דיבור על המגוון הרחב של השפות שיצרנו לעצמנו, כאשר השפה האמיתית היא שפת הטלפתיה שמשותפת לכולנו, אך בשלב זה אנחנו לא מודעים לה.
לכן, אם בעל האוטיזם כביכול אינו מקשיב ומתייחס, זה לא אומר שהוא אינו קולט ומבין, רק אין תאום תקשורתי, כל אחד והשפה שלו.
כיוון שבשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, האנושות עדיין מחפשת את הפתרון לחידה, מהי הזהות האמיתית של בן האנוש, ומהי המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, כל ניסיון ליצור מציאות שבה אנחנו מנסים להתאים את האישיות שלנו לאורח חיים, לשיטה מסוימת, שהיא אינה תואמת, הדבר יגרום לפחד ולבלבול, כשאוטיזם קשיי תקשורת הם רק תופעה אחת מתוך מגוון רחב של תופעות ומחלות.
את המאמר הזה אני כותב מתוך התובנות שלי, שנובעות מתוך ניסיון החיים והידע שאני צברתי.
ניסיון חיים וידע זה מתאפשר לי, כאחד שהיו לו קשיי תקשורת, היפראקטיביות, ועד היום עם דיסלקציה מתוקנת, בתקופה שהחברה עדיין לא ידעה לאבחן זאת בשנות השישים והשבעים.
קצת עלי: נולדתי להורים נורמטיביים שניסו להתאים לי אישיות באמצעות חינוך, וניסו גם להתאים את אישיותי לחברה הנורמטיבית, כמו כולם לאותה תקופה.
מבחינת מערכת החינוך הציונים שלי היו נמוכים מאד, האישיות שלי לא אפשרה את ההשתלבות שלי במערכת החינוך, למרות שבסוף סיימתי את לימודי, וזאת בעיקר לאחר בקשות ותחנונים חוזרים של אימי למחנכות שהיו לי בבקשה שהן לא ישאירו אותי כיתה, אז הוגדרתי כעצלן, מה שמשקף את הסטיגמה שנוצרה לי ושאיתה הייתי צריך לחיות, כנראה שלא רק אני, אבל מבחינה חברתית הייתי חברותי ומקובל.
כלומר, שרדתי את השנים שהייתי צריך ללמוד בבית הספר.
האבחון מהמחנכות שקיבלתי במשך אותם שנים בתעודות סיום השנה היה, שאינני מקשיב ואינני משתתף בשיעורים, ועל זה קיבלתי את הציון הנמוך ביותר שהיה אפשרי לאותה תקופה, כי לא יכולתי ולא הייתי מסוגל להתאים את עצמי למערכת החינוך, ומצב זה השתקף בתעודות סוף השנה ובציונים הנמוכים ביותר שקיבלתי ברוב שנות לימודי.
בבית הספר את רוב השיעורים ביליתי מחוץ לכיתה.
כיום אני מבין, שאני הייתי בסדר, בסך הכל הייתי ילד, שרוצה להיות חופשי וללמוד על עצמו ועל החיים בדרכו שלו.
הבעיה הייתה אז וגם כיום, בניסיון של ההורים והחברה להתאים את ילדיהם לזהות ולמציאות שאינם מתאימים ואינה תואמים לזהות האמיתית ולמציאות האמיתית שלהם.
כלומר, יוצרים את האשליה, ומנסים להתאים את הילד לאשליה.
מצב זה גורם לכך, שמנסים וגם מצליחים לחנך, לתכנת, לאלף את הילד, ולכן נוטלים ממנו את אישיותו.
ואז, גורמים לילד שמתקשה להשתלב ושהוא זה שלא בסדר, וגורמים לו להאמין ולחיות עם הרגשת הנחיתות הזו.
כמה נושאים שכדאי לדעת: החיסונים והתרופות שמקבלת האם, במידה והיא מקבלת, לפני ובעיקר בתהליך ההריון יש להם השפעה התנהגותית על האם וגם על העובר.
החיסונים והתרופות שמקבל התינוק, במידה והוא מקבל יש להם השפעה התנהגותית.
הורים ובעיקר האם בתהליך ההריון, אשר אורח החיים שלה אינו רגוע ושלוו, שאין לה את ההבנה איך להפעיל את הגוף, ואם זה בלהזין את הגוף, ואם זה בלתחזק את הגוף, באופן הבריא יש לכך השפעה על הוולד ועל התינוק שיולד, מבחינה התנהגותית.
תהליך הגדילה וההתפתחות של הילד עשוי מתהליך שכולל בתוכו שלבים רבים, כאשר לכל אחד יש את קצב החקירה, הלמידה וההתפתחות האישית שלו, ואת קצב המעבר שלו משלב לשלב.
אי הבנה של ההורים ובעיקר של האם לתהליך זה, יוצר פחד ובלבול אצל הילד.
מצב זה יכול ליצור אצל ההורים את חוסר היכולת שלהם לתקשר עם הילד, כלומר לנתק תקשורתי.
גם אם מבחינה גנטית בעברם המשפחתי של הזוג היה אוטיזם, אין הדבר אומר שמתוך הבנה ורצון אי אפשר לתקן ולשנות הרגלים התנהגותיים שגויים, רק שרצוי להבין איך, ולעשות את התיקון ואת השינוי לפני שמביאים תינוק לעולם.
חשוב להבין, שהמחלות והתופעות הפיזיולוגיות הרבות, שכוללות בתוכן גם את האוטיזם, החלו בעיקר כאשר התחלנו להרגיש, גם אם זה את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, כמו: אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד, וגם אם זה את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, עצב, צער ועוד.
רגשות פנימיים אלו גורמים לזיגזג רגשי, לנדנדה רגשית, שגורמת להתנהגויות משתנות בהתאם.
ואז נוצרת לה מערכת יחסיים שבה ההורים רוצים, צריכים וזקוקים להרגיש, ולכן הם משליכים את רגשותיהם הפנימיים על הילד.
כתוצאה מכך, נוצר מצב שהילד הופך להיות אובייקט וקורבן לרגשותיהם של הוריו.
התנהגות זו מבלבלת את הילד, שאינו מבין מה הוריו רוצים ממנו, שגורמת לו לפחד וחרדה, שמוביל לניתוק מהמציאות ומעבר לעולם הדמיון.
למה? כיוון, שהרגשות הפנימיים, אינם מאפשרים לנו את הרוגע הפנימי.
כאשר אנחנו לא רגועים, אנחנו נחלשים, מערכת החיסונית שלנו נחלשת, ואז אנחנו חשופים למחלות, אבל בעיקר אנחנו לא מחוברים לזהותנו האמיתית ולמציאות האמיתית, ואז מופיעות להן כל אותן התופעות הפיזיולוגיות, כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מגוון רחב של נושאים, שרצוי להבין בהם ורצוי לחיות על פיהם על מנת שנאפשר לעצמנו את הבריאות.
לכן, כשמביאים ילד לעולם, רצוי להבין, שכתוצאה מהרגשות הפנימיים המשתנים, וההתנהגות המשתנה שנעשית באופן תדיר עם כל המחשבות, הדמיונות, ההזיות, הקולות הפנימיים וההרס העצמי שמלווים את ההורים לרוב שלא במודע, יוצר המצב פחד ובלבול אצל הילד, שמנתק אותו מעצמו ומהסביבה לעולם הדמיוני שלו, ששם הוא כביכול מוגן ובטוח, מה שמוביל את מערכת היחסים הבלתי אפשרית הזו לקשיי תקשורת בין ההורים לילד ובין הילד להורים.
מהו הרוגע הפנימי שאליו ההורים רצוי שישאפו?
הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את גופנו בעזרת הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים, ואז ההתנהגות אינה משתנה.
הרוגע הפנימי משקף את האישיות האמיתית שלנו, את האישיות הרציונאלית, שמתייחסת לגוף שלה באופן הענייני והבריא, ומתאימה את אורח החיים שלה למהות ומטרת החיים.
כשנגיע לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, ורמת ההתפתחות שלנו תשודרג, ייעלמו להן כל אותן התופעות הפיזיולוגיות הקימות, שכוללות בתוכן גם את תופעת האוטיזם.
ואז תתאפשר לנו השפיות. 
מסקנה: אוטיזם זוהי התנהגות שמשקפת בעיקר פחד, חרדה, שגורמים לבלבול אצל הילד, התנהגות שמנתקת אותו מהאני העצמי שלו ומהמציאות האמתית שבה הוא נמצא וחי לעולם הדמיוני שבו הילד מרגיש כביכול מוגן ובטוח, מצב שמנתק אותו מהסובבים אותו ברמה כזו או אחרת. 
סיכום: מצב של אוטיזם משקף מצב תודעתי שבו נמצא הילד, שנובע כתוצאה מחוסר ההבנה של ההורים לאינטראקציה תקשורתית עם ילדם.
כלא תודעתי זה הוא מעיין מבוך שרצוי להבין היכן נמצא בעל התופעה ובכך לעזור לו לצאת מהמבוך הזה, כשבמסע הזה ישנם מגוון רחב של דרכים שהם ללא מוצא עם יציאה אחת בלבד.
היציאה מהמבוך צריכה להיות הדרך שבה הילד יתחבר חזרה לזהותו האמיתית, הרגועה, הרציונאלית והעניינית, כשנקודת ההתחלה של הילד ושל הוריו לחיים הייתה זו שהובילה אותו למצב הקיים שהיא זהות רגשית, אמוציונאלית ולא עניינית, אישיות רגישה שהוא ירש מהוריו שהובילה אותו למצב שבו הוא נמצא.
המסר במאמר: ההגדרה לחברה נורמטיבית אינה משקפת את החברה השפויה, כיוון שהנורמטיבי במסע חיפוש אחר השפיות.
הורים נורמטיביים יביאו ילד נורמטיבי.
הורים בריאים ושפויים יביאו ילד בריא ושפוי, אבל לשלב התפתחותי זה עדיין לא הגענו.
לכן, רצוי להבין מהי זהותנו האמיתית והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים ורצוי לפני שמבאים ילד לעולם, שיאפשר לנו את תיקון האישיות שיוביל לשפיות.