בעיה נפשית

בעיה נפשית.

האם חיבור בין גוף לנפש אפשרי? החיבור בין גוף לנפש הוא אינו אפשרי.
למה? כיוון, שאין איבר בגוף הפיזי שלנו, שמוגדר ונקרא נפש.
לכן, לחבר את הנפש כמשהו שהוא אינו קיים לגוף לא יכול להתרחש.
אז מה כן אפשרי? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש.
בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא האמצעי, הכלי הביולוגי, שנבנה מתאים תאים בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, וזאת כדי שנוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
התודעה היא התוכנה, והגוף הוא החומרה.
בעת התרחשות תופעת המוות של הגוף, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי, ועוזבת אוטומטית את הגוף המת.
המושג נפש, בעיה נפשית, מצב נפשי, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שגויים ומטעים.
מה שכן רצוי לציין ושכדאי להתייחס אליו הוא נושא הפרוש שלנו לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שימנע מאיתנו את כול אותן הבעיות האישיות הקיימות בנו.
היכולת שלנו לפרש את זהותנו האמיתית, תאפשר לנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
דבר נוסף הוא, שכאשר אנחנו מבחינה תודעתית איננו מפעילים, מזינים ומתחזקים את גופנו באופן הבריא, ככה שהגוף יוכל לתפקד ולהתנהג באופן יציב, מאוזן ומכוון, אז נגרמת לו פגיעה בריאותית.
בנוסף רצוי להבין מהו אורח החיים הרגוע והשלו שמאפשר לנו את הבריאות, שכולל בתוכו את הסדר והשגרה שלו זקוק הגוף כדי לשרוד ולחיות.
חשוב לזכור, שלגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, אך רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע זאת.
התייחסות זו משקפת את הבנת האפשרויות לחיים בריאים יותר.
מסקנה: בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, אין איבר בגוף שמוגדר ונקרא נפש.
סיכום: נפש, מחלה נפשית, מצב נפשי, בעיה נפשית, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שאינם נלקחו מתוך הכרה והבנת הרכבו של בן האנוש וזהותו.
רצוי להבין ממה בן האנוש מורכב, ומהי זהותו והמציאות האמיתית, ואיך להפעיל, איך להזין ואיך לתחזק את הגוף, ובכך ליצור בעבורו את אורח החיים הרגוע והשלוו, כך שבריאותנו לא תיפגע.
המסר במאמר: התייחסות לאיבר בגוף שנקרא נפש אשר אינו קיים היא התייחסות שגויה שמטעה.
רוב בעיות האישיות הקיימות בשלב זה בהתפתחותנו נובעות בעיקר מהרגשות הפנימיים שבנו, שהם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים, כאשר הרוגע הפנימי מאפשר לנו לנטרל את אותם הרגשות, ורצוי לבצע זאת מתוך רצון ובמודעות עצמית ולא מתוך הדחקה ובכך תתאפשר לנו השפיות.
    

נפש

נפש.

האם חיבור בין גוף לנפש אפשרי? החיבור בין גוף לנפש הוא אינו אפשרי.
למה? כיוון, שאין איבר בגוף הפיזי שלנו שמוגדר ונקרא נפש.
לכן, לחבר את הנפש כמשהו שהוא אינו קיים לגוף לא יכול להתרחש.
אז מה כן אפשרי? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש.
בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא האמצעי, הכלי הביולוגי, שנבנה מתאים תאים בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, וזאת כדי שנוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
התודעה היא התוכנה, והגוף הוא החומרה.
בעת התרחשות תופעת המוות של הגוף, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי, ועוזבת אוטומטית את הגוף המת.
המושג נפש, בעיה נפשית, מצב נפשי, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שגויים ומטעים.
מה שכן רצוי לציין ושכדאי להתייחס אליו הוא נושא הפרוש שלנו לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שימנע מאיתנו את כול אותן הבעיות האישיות הקיימות בנו.
היכולת שלנו לפרש את זהותנו האמיתית, תאפשר לנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
דבר נוסף הוא, שכאשר אנחנו מבחינה תודעתית איננו מפעילים, מזינים ומתחזקים את גופנו באופן הבריא, ככה שהגוף יוכל לתפקד ולהתנהג באופן יציב, מאוזן ומכוון, אז נגרמת לו פגיעה בריאותית.
בנוסף רצוי להבין מהו אורח החיים הרגוע והשלוו שמאפשר לנו את הבריאות, שכולל בתוכו את הסדר והשגרה שלו זקוק הגוף כדי לשרוד ולחיות.
חשוב לזכור, שלגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, אך רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע זאת.
התייחסות זו משקפת את הבנת האפשרויות לחיים בריאים יותר.
מסקנה: בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, אין איבר בגוף שמוגדר ונקרא נפש.
סיכום: נפש, מחלה נפשית, מצב נפשי, בעיה נפשית, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שאינם נלקחו מתוך הכרה והבנת הרכבו של בן האנוש וזהותו.
רצוי להבין ממה בן האנוש מורכב, ומהי זהותו והמציאות האמיתית, ואיך להפעיל, איך להזין ואיך לתחזק את הגוף, ובכך ליצור בעבורו את אורח החיים הרגוע והשלוו, כך שבריאותנו לא תיפגע.
המסר במאמר: התייחסות לאיבר בגוף שנקרא נפש אשר אינו קיים היא התייחסות שגויה שמטעה.
רוב בעיות האישיות הקיימות בשלב זה בהתפתחותנו נובעות בעיקר מהרגשות הפנימיים שבנו, שהם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים, כאשר הרוגע הפנימי מאפשר לנו לנטרל את אותם הרגשות, ורצוי לבצע זאת מתוך רצון ובמודעות עצמית ולא מתוך הדחקה ובכך תתאפשר לנו השפיות.
 

סכיזופרניה

סכיזופרניה.

שסעת בעברית, מהי שסעת? השפיות, המודעות העצמית, שהגעתי אליה לאחר הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, דיכאון, שכוללים את הרגשת הנרדפות ושאר הרגשות החיוביים והשליליים, המחשבות שווא, הדמיון, ההזיות, החלומות, ההרס העצמי, הקולות הפנימיים ועוד, שחוויתי אותם, שפענחתי אותם, שהתגברתי עליהם, ושרדתי אותם בכוחות עצמי ללא כל עזרה וללא כדורים.
השסעת נובעת כתוצאה מחוסר למודעות עצמית, מאי הכרה עצמית, מפרוש שגוי למציאות האמיתית, שנובע מאי הבנה בהפעלה מתאימה ובריאה של הגוף הפיזי בעיקר מהבחינה הרגשית.
המצב שבו נמצא ועובר מי שמאובחן ומוגדר כבעל תופעת השסעת, משקף תחילתו של תהליך אישי וקשה למודעות של חקירה ולמידה עצמית, ובמידה ומבינים ויש את הכלים איך לעבור את התהליך, אז שדרגנו את עצמנו לשלב התפתחותי מתקדם יותר, וככה רצוי להתייחס לתופעת השסעת.
במאמר אני אמשיך לקרוא למצב אישיותי זה שסעת, וזאת כדי שאני אהיה מובן יותר, אבל מבחינתי הקטלוג הזה מיותר לחלוטין.
מרגע היוולדנו ועד לשלב מסוים בחיינו, אנחנו חיים את חיינו מתוך דפוס התנהגות שמתנהל באופן אינסטינקטיבי ואנחנו מתנהגים רגשית באופן אוטומטי, וככה אנחנו מתאימים את אישיותנו למציאות שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, וזו ההתנהגות המוכרת לנו, למשפחה שלנו, לחברים שלנו, ולאנשים אחרים שמכירים אותנו, כי זו התדמית שיצרנו לעצמנו שלא במודע.
דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבית וההתנהגות האוטומטית שלנו, שנראית לנו מוכרת וטבעית, כי אנחנו לא מכירים את עצמנו אחרת, נובעת מתוך הרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו להתנהג כפי שאנחנו רגילים להתנהג.
ככה אנחנו מחונכים, ככה אנחנו מתוכנתים, וככה אנחנו מאולפים, ומתנהגים בהתאם מרגע שנולדנו עד ש...בשלב מסוים בחיינו, בעיקר לאחר שצברנו ניסיון חיים וידע, כמובן שהכל יחסית לכול אחד ואחת, אנחנו מתחילים לשאול את עצמנו שאלות, שנובעות בעיקרן בגלל חוויות ואירועים שחווינו.
מציאות זאת מביאה אותנו לשלב בחיינו שבו אנחנו מתחילים לזהות, להכיר, להיות מודעים יותר, ומתחילים להתחבר לעצמנו מבחינה רגשית, כי הכל בחיינו מנוהל על פי הרגשות הפנימיים שבנו, אבל הכל.
עד לשלב זה כול המידעים, עיבוד המידעים, והמסקנות הסופיות שהגענו אליהן וההחלטות שלקחנו וביצענו בחיינו נעשו באופן רגשי, אמוציונאלי, החלטות שאינן ענייניות ואינן בעלות בסיס איתן, ושאינן מתאימות לזהות האמיתית שלנו ולתפקוד בריא של הגוף, ושאינן תואמות למהות ומטרת החיים.
בשלב מסוים כתוצאה מכך הכול משתבש לנו ואנחנו מפוחדים ומבולבלים ומתנהלים באופן סהרורי, והמציאות שיצרנו לעצמנו וחשבנו שככה היא צריכה להיות מתנפצת לנו.
למה? זאת כיוון שזוהי רמת המודעות שלנו בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כאשר נלמד להיות רגועים, רציונאליים, שמתייחסים באופן ענייני ובריא לגופנו ולמהות ומטרת החיים שלנו, כי לחיים יש מהות ויש להם מטרה, ואז הנתונים שבהם נזין את עצמנו יהיו אמיתיים, עיבוד הנתונים שנבצע והמסקנות הסופיות שנגיע אליהן וההחלטות שנקבל יהיו אמיתיות, מה שיאפשר לנו את  הבהירות, את השפיות.
כלומר, אנחנו מחשב על ביולוגי שרצוי ללמוד איך להשתמש בו, ובמידה ולא נזין אותו בנתונים האמיתיים הוא יתבלבל, ישתבש, ויאבד את שפיותו.
וכול זאת קורה לנו בגלל הרגשות הפנימיים שבנו שאינם יציבים, כי אנחנו מרגישים את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השליליים ולכן הבסיס לכול אינו איתן, מה שמנתק אותנו מזהותנו האמיתית ומוביל למחשבות שווא ולדמיון, וככה אנחנו מאבדים את שפיותינו, מה שיוצר את המסקנות השגויות, לכן אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, שמתנפצת לנו במבחן המציאות האמיתית.
מה הקשר לשסעת? זהו שלב שבו אנחנו עוברים עם עצמנו ובעצמנו מהתכנות הרגשי, מדפוס ההתנהגות שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו באופן אינסטינקטיבי והתנהגנו רגשית באופן אוטומטי, לשלב שבו אנחנו מתחילים לצאת מאותו דפוס התנהגותי, מאותו תכנות שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו, ואנחנו מתחילים את התהליך שלנו לשלב ההתפתחותי מתקדם יותר, לשלב של מודעות עצמית.
כלומר, השסעת נגרמת כתוצאה מכך, שאנחנו מתחילים להתחבר לרגשות הפנימיים שבנו, ולהיות מודעים אליהם, מה שלא קרה לנו לפני כן, למרות שהרגשות הפנימיים שבנו תמיד היו בתוכנו.
החיבור לרגשות הפנימיים שבנו והמעבר למודעות עצמית, זהו השלב המפחיד והמבלבל, וכאשר זה קורה כול הסדר שעל פיו בנינו את אישיותנו וחיינו על פיה, התפרק, השתבש, קרס.
למה? כיוון שבנינו, כיוון שהרכבנו את האישיות שלנו באופן מסוים שאינו מתאים, וכתוצאה מהתהליך למודעות עצמית אותו ההרכב שהיה יציב עד לאותו השלב התפרק לנו, התבלגן לנו, מה שמוביל אותנו לכאוס.
כלומר, למרות התהליך הקשה שגורם לבלבול, זהו תחילתו של שלב התפתחותי מתקדם למודעות עצמית, כאשר המטרה היא שנבנה, שנסדר, שנרכיב את האישיות שלנו הפעם אחרת, אך הפעם באופן כזה שיתאים לזהותנו האמיתית ולמציאות האמיתית.
שינוי אישיותי זה גורם למצב התנהגותי שונה משהיה מוכר לנו ולסובבים אותנו בעבר, המצב הקודם כבר לא יחזור להיות כפי שהיה בעבר.
השינוי הרגשי שגורם לנו להתחיל ולהיות מודעים יותר לרגשותינו הפנימיים, ולסבל הכרוך מכך מתעצם.
המעבר מהתכנות הרגשי האינסטינקטיבי שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו מוביל אותנו לשלב אחר, חדש, שונה, למודעות עצמית שזהו השלב הקשה ביותר בחיינו מבחינת החקירה והלמידה התפתחותית, אבל כיוון שאנשים לא יודעים מהו מסע חייהם ולאן מובילה הדרך והם אינם מתכוננים לתהליך נוצר מצב שאנשים מתפרקים ואינם יודעים איך להרכיב ולבנות את אישיותם מחדש.
למה? מבחינה חברתית הסיבה העיקרית לכך היא חוסר ההבנה לתופעה, שנראית לנו כחברה מוזרה ומפחידה, מהשינוי שבעל התופעה חווה ועובר.
מבחינה משפחתית וחברתית כולם דואגים לבריאותו של בעל התופעה, והם אינם מבינים למה? ואיך? יכול מישהו להשתנות פתאום בשלב מסוים בחייו?
תהליך השסעת זהו שלב למודעות עצמית, שבו אנחנו מתחברים לרגשות ומתחילים את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, כמו: הרגשת הנרדפות, פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, עצב, צער ועוד, לבין הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, ועוד, אך הפעם באופן קיצוני מבעבר.
יש החושבים ששסעת היא מחלה, להגדרתי מחלה נגרמת כתוצאה מווירוס, חיידק, טפיל, שחודר לגוף ופוגע לנו בבריאות.
שסעת היא תופעה פיזיולוגית שנובעת מהפעלה לקויה של הגוף, וכמו שציינתי מפרוש מוטעה ומהתייחסות שגויה לעצמנו מבחינת הרגשות הפנימיים שבנו.
אבל בגלל שאנחנו לא מפעילים, מזינים, ומתחזקים את הגוף באופן המתאים והבריא, המצב יכול לגרום לנו להיחלש, להחליש את המערכת החיסונית שלנו, מה שיכול להוביל למחלות.
חשוב להבין, שנטרול הרגשות הפנימיים שבנו כדי להגיע לרוגע הפנימי, רצוי שיעשה מתוך מודעות ולא מתוך הדחקת הרגשות הפנימיים, כי אז הם עדיין יהיו ויישארו קיימים בנו.
כמו כן, רק אנחנו בעצמנו, מתוך הבנה, רצון, ובנית היכולת לתיקון ולשינוי הרגלים שגויים, יכולים לתקן, לרפא, לחדש, ולבנות את אישיותנו מחדש בעצמנו.
אף אחד אחר מלבדנו לא יוכל לבצע את המשימה בשבילנו, לא פסיכולוגים וגם לא פסיכיאטרים או מאמנים, מטפלים ומרפאים למינם, אבל כמובן שאפשר להיעזר בהם.
במי כן רצוי להיעזר? במי שכבר עבר את התהליך, שיוכל במידה מסוימת לשמש לבעל התופעה כהשתקפות ברורה מתוך הבנה לתהליך, כי הוא חווה את החוויה.
ההחלטה על טיפול תרופתי ברוב המקרים רצוי שתהיה שלנו, הטיפול התרופתי מאפשר את האיזון הכימי.
רצוי, להגיע לאיזון הכימי בתוך גופנו בכוחות עצמנו ולא להזדקק לתרופות.
לטיפול התרופתי במידה ונידרש, רצוי להתייחס כאל עזרה זמנית שתאפשר לנו לעבור את השלב הקשה לקראת הרגיעה מהרגשות.
חשוב לדעת, שברגע שנכנסים לתהליך מתחילים להיות מודעים יותר למגוון רחב של שדרים שמשדר הגוף במגוון רחב של תחומים, כמו: רגשות, מחשבות, דמיון, מחושים פנימיים, הזיות, חלומות, אשליות, קולות פנימיים, עייפות, תשישות, מכאובים, רעב, שובע, חוסר בפעילות גופנית, חולשה, סחרחורות, מחלות, תופעות פיזיולוגיות, ועוד.
מי שחווה ועבר את השלב הקשה, כמובן שהתהליך למודעות עצמית הוא אין סופי, הוא כבר לא יהיה אותו אחד שנכנס לתהליך.
מי שעבר את התהליך יהיה מתוקן יותר, שונה באישיותו מהנורמה החברתית, מפותח יותר, רגוע יותר ובריא יותר.
כמובן שנושא הבריאות קשור למכלול שלם של נושאים נוספים, שרצוי להבין איך לחיות על פיהם בשלווה, בסדר ובשגרה, כמו רוגע, שינה, תזונה, פעילות גופנית, נשימות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ של זמן ובעיות הישרדות, ועוד.
למה הדבר דומה? תהליך זה דומה למבוך, מבוך שנכנסים אליו ושרצוי גם לדעת היכן היציאה ואיך לצאת מהמבוך.
כדי לצאת מהמבוך רצוי שיהיה לנו את הידע לכך.
את הידע לכך אפשר לקבל אך ורק ממי שנכנס למבוך ושיצא ממנו, ושעבר את האירועים והחוויה והגיע לשלב התפתחותי מתקדם יותר, ובכך מימש את המהות של התהליך ונעשה מודע יותר לעצמו, אך השלב הקשה הוא השלב ההתחלתי, שרצוי ללמוד איך להתכונן אליו עוד לפני שנגיע אליו, ובעיקר רצוי ללמוד איך לחצות אותו ולעבור אותו באופן הבריא ובעיקר השפוי.

מסקנה: סכיזופרניה ובעברית שסעת, זהו מעבר לשלב התפתחותי מתקדם יותר, בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו לקראת ההתחברות לזהותנו האמיתית.
שלב זה משקף את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר, מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, אשר נולד וחי את חייו מתוך אינסטינקט, שזהו דפוס התנהגות רגשי שגורם לו לפעול באופן אוטומטי, לשינוי ומעבר לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, האחראי הבלעדי לתכנון חייו, שחי באורח חיים רגוע ושלוו, מצב אישיותי שמאפשר את השפיות, את הבריאות, את ביטול הזקנה, אריכות חיים, ואת הנצחיות, שזוהי המטרה האבולוציונית שאליה המין האנושי שואף להגיע לרוב שלא במודע.
סיכום: שסעת או סכיזופרניה בלועזית זו אינה מחלה.
זוהי תופעה פיזיולוגית של תהליך פנימי, שנובעת כתוצאה מכך שאנחנו לא מודעים לעצמנו.
מרגע תחילת התהליך, אנחנו בעיקר מתחילים להתחבר ולהיות מודעים יותר ויותר לרגשותינו הפנימיים.
התהליך הוא אינו קל ואף קשה ויש שיומרו שבלתי אפשרי, כיוון שעלינו לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר אישיותי.
השינוי הוא מעבר מבן אנוש שחי על פי דפוס התנהגות רגשי, אמוציונאלי, שחיי את חייו באופן שאינו מתאים ובריא לגוף, ושאינו תואם למהות ומטרת החיים, ולכן הגוף פועל ומתפקד באופן שהוא אינו מכוון כלומר אינו שפוי, למעבר לבן אנוש רגוע, רציונאלי, שגופו מתפקד באופן מאוזן, יציב, מכוון, שמתאים ובריא לגופו ושתואם למהות ומטרת החיים באופן הענייני.
בן אנוש רגוע אינו מייצר את אותם החומרים הכימיים, ולכן הוא אינו מפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים שבו, לא באמצעות הרגשות החיוביים הטובים שבו וגם לא באמצעות הרגשות השליליים הרעים שבו, ולכן הוא מפעיל את גופו הפיזי ומתנהג באופן רגוע, שפוי.
הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות חיוביים ושליליים.
לאחר המעבר מהשלב שציינתי והשינוי האישיותי לרוגע פנימי, כל הנתונים ועיבוד הנתונים מאפשרים לנו להגיע למסקנות האמיתיות, מסקנות שמאפשרות לנו לבנות אישיות מגובשת וליצור מציאות איתנה, ובעיקר אישיות שמאפשרת לנו את השפיות.
בן האנוש שיש לו את היכולת להגיע בעיבוד הנתונים שהוא מבצע למסקנות האמיתיות, יש לו את היכולת להבין ולתרגם את האני העצמי האמיתי שלו, כלומר את זהותו האמיתית, ולתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי באופן ברור יותר, שפוי יותר.

המסר במאמר: בשלב מסוים בתהליך האבולוציה שלנו איבדנו את ההבנה מהי זהותנו האמיתית, וזאת כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו שניפצו את אישיותנו, כתוצאה מרגשות שהם גם החיוביים וגם הרגשות השליליים הקיימים בכל אחד ואחת מאיתנו.
כדי לתקן ולשנות את הקלקול שחל באישיותנו, ולהתחיל להתחבר חזרה לזהותנו האמיתית, אך מודעים יותר לעצמנו ולעצם קיומנו, וזאת כדי לממש את יעודנו בחיים עלינו לעבור תהליך.
את התהליך הזה החברה מגדירה כמחלה, כסכיזופרניה, כשסעת בעברית, כנפש שסועה, כתוצאה מחוסר ההבנה לתיקון שאנחנו אמורים לעבור בעצמנו ועם עצמנו.
לכן, לדעתי ומניסיוני האישי, לאחר שחוויתי את התהליך הזה, שהבנתי ועברתי אותו ללא כל עזרה וללא כדורים, השפיות שהגעתי אליה מאפשרת לי להבין מה קורה לאחר התיקון, לאחר הטרנספורמציה, לאחר השינוי האישיותי, לאחר המעבר והחזרה וההתחברות לזהותי האמיתית, לרוגע הפנימי, וליכולת שלי לתרגם באופן ברור יותר את המציאות האמיתית שבה אני נמצא וחי ולחיות בשלווה, כמובן שהכול יחסי, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית, כי בסופו של דבר כול הנושאים שציינתי קשורים אחד לשני, לדעתי ומניסיוני.
רוצים לדעת איך לצאת מהמבוך המוחי הזה מתוך ניסיון החיים והידע שצברתי?