בעיה נפשית

בעיה נפשית.

האם חיבור בין גוף לנפש אפשרי? החיבור בין גוף לנפש הוא אינו אפשרי.
למה? כיוון, שאין איבר בגוף הפיזי שלנו, שמוגדר ונקרא נפש.
לכן, לחבר את הנפש כמשהו שהוא אינו קיים לגוף לא יכול להתרחש.
אז מה כן אפשרי? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש.
בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא האמצעי, הכלי הביולוגי, שנבנה מתאים תאים בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, וזאת כדי שנוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
התודעה היא התוכנה, והגוף הוא החומרה.
בעת התרחשות תופעת המוות של הגוף, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי, ועוזבת אוטומטית את הגוף המת.
המושג נפש, בעיה נפשית, מצב נפשי, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שגויים ומטעים.
מה שכן רצוי לציין ושכדאי להתייחס אליו הוא נושא הפרוש שלנו לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שימנע מאיתנו את כול אותן הבעיות האישיות הקיימות בנו.
היכולת שלנו לפרש את זהותנו האמיתית, תאפשר לנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
דבר נוסף הוא, שכאשר אנחנו מבחינה תודעתית איננו מפעילים, מזינים ומתחזקים את גופנו באופן הבריא, ככה שהגוף יוכל לתפקד ולהתנהג באופן יציב, מאוזן ומכוון, אז נגרמת לו פגיעה בריאותית.
בנוסף רצוי להבין מהו אורח החיים הרגוע והשלו שמאפשר לנו את הבריאות, שכולל בתוכו את הסדר והשגרה שלו זקוק הגוף כדי לשרוד ולחיות.
חשוב לזכור, שלגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, אך רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע זאת.
התייחסות זו משקפת את הבנת האפשרויות לחיים בריאים יותר.
מסקנה: בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, אין איבר בגוף שמוגדר ונקרא נפש.
סיכום: נפש, מחלה נפשית, מצב נפשי, בעיה נפשית, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שאינם נלקחו מתוך הכרה והבנת הרכבו של בן האנוש וזהותו.
רצוי להבין ממה בן האנוש מורכב, ומהי זהותו והמציאות האמיתית, ואיך להפעיל, איך להזין ואיך לתחזק את הגוף, ובכך ליצור בעבורו את אורח החיים הרגוע והשלוו, כך שבריאותנו לא תיפגע.
המסר במאמר: התייחסות לאיבר בגוף שנקרא נפש אשר אינו קיים היא התייחסות שגויה שמטעה.
רוב בעיות האישיות הקיימות בשלב זה בהתפתחותנו נובעות בעיקר מהרגשות הפנימיים שבנו, שהם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים, כאשר הרוגע הפנימי מאפשר לנו לנטרל את אותם הרגשות, ורצוי לבצע זאת מתוך רצון ובמודעות עצמית ולא מתוך הדחקה ובכך תתאפשר לנו השפיות.
    

נפש

נפש.

האם חיבור בין גוף לנפש אפשרי? החיבור בין גוף לנפש הוא אינו אפשרי.
למה? כיוון, שאין איבר בגוף הפיזי שלנו שמוגדר ונקרא נפש.
לכן, לחבר את הנפש כמשהו שהוא אינו קיים לגוף לא יכול להתרחש.
אז מה כן אפשרי? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש.
בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא האמצעי, הכלי הביולוגי, שנבנה מתאים תאים בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, וזאת כדי שנוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
התודעה היא התוכנה, והגוף הוא החומרה.
בעת התרחשות תופעת המוות של הגוף, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי, ועוזבת אוטומטית את הגוף המת.
המושג נפש, בעיה נפשית, מצב נפשי, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שגויים ומטעים.
מה שכן רצוי לציין ושכדאי להתייחס אליו הוא נושא הפרוש שלנו לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שימנע מאיתנו את כול אותן הבעיות האישיות הקיימות בנו.
היכולת שלנו לפרש את זהותנו האמיתית, תאפשר לנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
דבר נוסף הוא, שכאשר אנחנו מבחינה תודעתית איננו מפעילים, מזינים ומתחזקים את גופנו באופן הבריא, ככה שהגוף יוכל לתפקד ולהתנהג באופן יציב, מאוזן ומכוון, אז נגרמת לו פגיעה בריאותית.
בנוסף רצוי להבין מהו אורח החיים הרגוע והשלוו שמאפשר לנו את הבריאות, שכולל בתוכו את הסדר והשגרה שלו זקוק הגוף כדי לשרוד ולחיות.
חשוב לזכור, שלגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, אך רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע זאת.
התייחסות זו משקפת את הבנת האפשרויות לחיים בריאים יותר.
מסקנה: בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, אין איבר בגוף שמוגדר ונקרא נפש.
סיכום: נפש, מחלה נפשית, מצב נפשי, בעיה נפשית, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שאינם נלקחו מתוך הכרה והבנת הרכבו של בן האנוש וזהותו.
רצוי להבין ממה בן האנוש מורכב, ומהי זהותו והמציאות האמיתית, ואיך להפעיל, איך להזין ואיך לתחזק את הגוף, ובכך ליצור בעבורו את אורח החיים הרגוע והשלוו, כך שבריאותנו לא תיפגע.
המסר במאמר: התייחסות לאיבר בגוף שנקרא נפש אשר אינו קיים היא התייחסות שגויה שמטעה.
רוב בעיות האישיות הקיימות בשלב זה בהתפתחותנו נובעות בעיקר מהרגשות הפנימיים שבנו, שהם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים, כאשר הרוגע הפנימי מאפשר לנו לנטרל את אותם הרגשות, ורצוי לבצע זאת מתוך רצון ובמודעות עצמית ולא מתוך הדחקה ובכך תתאפשר לנו השפיות.
 

תודעה

תודעה.
מהי התודעה? התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה היא אנרגיה ששוחזרה ושוכפלה לה על המגוון האפשרויות הרחבות הקיימות ביקום.
התודעה דומה לאותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
התודעה היא מצב הצבירה של האנרגיה ביקום שלאחר המפץ הגדול.
כדי להתחיל להבין איך ולמה, רצוי להבין ממה מורכבות להן כול צורות החיים, ולמה הם נוצרו?
כלומר, המסע לגילוי המציאות האמיתית מתחיל בנו, ובשאלה ממה אנחנו מורכבים?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה היא זהותנו האמיתית שאותה אנחנו מנסים להבין ושאליה אנחנו שואפים להתחבר, כאשר בשלב זה בהתפתחותנו המעשה נעשה שלא במודע.
התודעה נמצאת בגזע המוח, התודעה היא אנרגיה כדורית המאפשרת את ההולוגרמה.
כלומר, התודעה צופה בתוכה, בסרט תלת מימד שמוקרן אליה מהמוח.
מה תפקידו של המוח? המוח הוא מקרן, המוח קולט את כל השדרים הפנימיים והחיצוניים שנקלטים ואשר משודרים מהגוף ומועברים למוח, כשהמוח הוא מנגנון המקשר.
המוח ממיר את אותם השדרים ומקרין את כל הידע שנאגר ומתנקז בו אל התודעה, שמוקרן כסרט בתלת ממד, שיוצר את ההולוגרמה ונקלט בתוך התודעה.
כמו כן המוח הוא איבר הקולט ומתרגם את השדרים המשודרים מהתודעה, לשם הפיקוח, הבקרה וההפעלה של הגוף.
בעת התרחשות תופעת המוות התודעה משתחררת באופן אוטומטי ועוזבת את הגוף המת.
הגוף הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
למה צריכה התודעה את הגוף? התודעה צריכה את הגוף הפיזי לשם התיקון, לשם הטרנספורמציה, לשם השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות.
התודעה לשם מימוש המודעות העצמית שלה והנצחיות, צריכה את הגוף כדי שישמש לה כהשתקפות, שישמש לה כמראה לשם ביצוע המשימה שמאפשרים לה החיים.
הבנייה למימוש מטרה זו מתרחשת בתהליך שנקרא אבולוציה, ולכן הגוף עובר מוטציה גנטית ומתפתח ומשתנה מדור לדור עד לבניית היכולת הפיזיולוגית, יכולת שתאפשר לתודעה לממש את יעודה.
לכן לחיים יש מהות ויש להם מטרה, לכן נוצרו להם כול אותם ההרכבים וצורות החיים, כשלכל אחד הדרך והמסע הייחודי לו, כאשר כולם מתנהלים בהרמוניה ביניהם.
איך נוצרה לה התודעה? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין בנושא היווצרותם של החיים.
היווצרותם של החיים משקפת את התהליך שעובר היקום ומטרותיו מרגע המפץ הגדול ועד לסיומו.
החיים משקפים את הצורך האינסטינקטיבי של האנרגיה ביקום, ליצור את התנאים שיאפשרו את שכפולה והתרבותה של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
כלומר, האנרגיה הקיימת ביקום לסוגיה הרבים, שואפת ליצור את התנאים שיאפשרו את היכולת למחזור האנרגיה הקיימת למצב הצבירה שלה.
מצב הצבירה הוא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
מהי אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול? האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול היא ישות אנרגטית ניטראלית ונקייה שמודעת לעצמה ונצחית.
אנרגיה ניטראלית נקייה זו אינה מכילה בהרכבה טמפרטורה, משקל, ושדה אלקטרומגנטי או כל הרכב אנרגטי אחר שיגביל אותה או שימנע ממנה את החופש והחרות.
התודעה נוצרה לה במקרה שלנו בני האנוש, כאשר התאפשרו להם התנאים על פני כוכב הלכת.
התנאים החלו בשלב מסוים כאשר הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה נבנה לו באופן אינסטינקטיבי, כשבשלב מסוים הרכב זה התפצל לו להרכב זכרי והרכב נקבי, מצב זה אפשר את ההזדווגות ביניהם.
ההזדווגות מטרתה להתרבות ולהשתכפל, בעת תהליך ההזדווגות בין הזכר לנקבה נוצרת לה התודעה.
בעת היווצרותה של התודעה, התודעה נמצאת במצב הצבירה והיא חשופה לכול, ולכן היא מכילה בתוכה את כל הידע הקיים.
כדי להעלות את הידע הקיים בתודעה מתת המודע למודע, צריכה התודעה לבנות את הגוף הפיזי שלה בתהליך שנקרא אבולוציה, כך שבאמצעות החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, תוכל התודעה מתוך ניסיון החיים והידע שהיא תצבור במהלך חייה ובעזרת הגוף, להעלות את הידע הקיים בה מתת המודע למודע.
במידה ולא כך נעשה הדבר עוד בהיותה של התודעה עם הגוף, התודעה שעזבה את הגוף המת לא תהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה ולידע וליכולות הקיימות בה והיא לא תהיה נצחית.
כלומר, התודעה לא מימשה את יעודה בעודה הייתה בחיים עם הגוף.
אך כשהיא הייתה בחיים, הידע שהיא צברה מתוך ניסיון החיים שלה עובר לדור הבא, וכך הלאה עד למימוש מהות ומטרת החיים.
מסקנה: התודעה היא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
התודעה היא מצב הצבירה שאליו האנרגיות לסוגיהן הקיימות ביקום שואפות להגיע.
מבחינה אבולוציונית מרגע היווצרותה של התודעה, השאיפה באמצעות הגוף, שהוא הכלי, שהוא האמצעי, לעבור תיקון, לעבור טרנספורמציה, לעבור שינוי, ולהפוך ולהיות תודעה שהיא מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, לכן לחיים יש מהות ויש להם מטרה.
סיכום: השאיפה של כול ההרכבים ההתחלתיים שהם בעלי הצורה ביקום, ליצור את התנאים להיווצרות מצב הצבירה של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול, כלומר למצב הצבירה הראשוני של האנרגיה.
מרגע ההגעה למטרה זו שנעשית באופן אינסטינקטיבי, נוצרת לה ההזדמנות שיוצרת את התודעה שמשכפלת את עצמה ומתרבה במגוון רחב של אפשרויות הקיימות ביקום כשבמקרה שלנו נעשה הדבר באמצעות הגוף, כשהשאיפה של התודעה היא להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, וזה מסע התיקונים שעליה לעבור בעצמה ועם עצמה ובעזרת הגוף והחיים.
המסר במאמר: התודעה היא מי שאנחנו, ואנחנו בתהליך האבולוציה שואפים להעלות את כל הידע הקיים בתת המודע שלנו למודע, ובכך להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.
 

החיים

החיים.
מהי ההגדרה לחיים? החיים הם מכלול התופעות ההתנהגותיות של האורגניזם החי, המסוגל להזדווג וליצור את התודעה והגוף הפיזי ולהתרבות, התנהגויות שנובעות כתוצאה מהשפעות חיצוניות לו, וגם אם זה כתוצאה משינוים והשפעות פנימיות לו, מרגע היווצרותו של האורגניזם החי ועד לרגע מותו.
בגלל המגוון הרחב של אפשרויות החיים הקיימות, ובגלל אין ספור האפשרויות ההתנהגותיות של האורגניזם החי, וגם כיוון שאין אף צורת חיים שזהה אחת לשנייה, אולי דומה, ניתן לנסות ולהבין את דפוס ההתנהגות של האורגניזם באמצעות התבוננות בלבד.
כול ניסיון לנסות ולהבין את החיים אחרת, יוצר מציאות שמתפרשת באופן שגוי, כלומר אי הבנת זהותו של האורגניזם החי והמציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
להיווצרות האורגניזם החי יש מהות ויש מטרה לחייו, והיא לעורר במסע חייו ודורותיו את התודעה למודעות עצמית ונצחיות בתהליך האבולוציה.
מסקנה: האורגניזם החי הוא הרכב אנרגטי מסוים שהוא בעל צורה, שניסיון החיים, חווית האירועים, החיים והידע שנצבר כתוצאה מכך, מאפשרים לו להשתנות, כלומר לעבור מוטציה גנטית.
סיכום: את השינוי ההתנהגותי והמבני, את המוטציה הגנטית שעובר האורגניזם החי בחייו ניתן להבין אך ורק מתוך צפייה והתבוננות בו.
השינוי ההתנהגותי והמבני מאפשר את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר האנרגטי של התודעה באמצעות הכלי, האמצעי שהוא הגוף הפיזי לשם ההתפתחות למודעות עצמית ונצחיות.
מטרת התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר ההתנהגותי והבניה הפיזית של האנרגיה מרגע היווצרות האורגניזם החי היא להיות מודע לעצמו ולעצם קיומו האחראי הבלעדי לתכנון חייו ונצחי בתהליך שנקרא אבולוציה.
המסר במאמר: החיים הם מכלול ההתנהגויות והשינויים שעובר האורגניזם החי מרגע היווצרותו ועד לרגע מותו או נצחיותו בסוף המסע האבולוציוני.

    

גוף האדם

גוף האדם.
מהו היעוד של הגוף שלנו? הגוף הוא כלי, הוא אמצעי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, כשהתודעה היא מי שאנחנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף המת.
בעודנו בחיים המוח הוא איבר המקשר בין התודעה לגוף.
המוח הוא מתרגם שדרים שמשודרים מהתודעה אל הגוף, המוח תפקידו גם להמיר שדרים לתודעה שמגיעים מהגוף.
מהי התודעה? התודעה היא אנרגיה ששוחזרה ושוכפלה לה, והיא דומה לאותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול, התודעה היא מצב הצבירה של האנרגיה ביקום.
כדי להתחיל להבין איך ולמה, רצוי להבין ממה מורכבות להן כול צורות החיים, ולמה הן נוצרו.
כלומר, המסע לגילוי המציאות האמיתית ופתרון החידה לכול מתחיל בנו, מהשאלה ממה אנחנו מורכבים.
התודעה היא זהותנו האמיתית שאותה אנחנו מנסים להבין ושאליה אנחנו שואפים להתחבר ולעלות ידע זה למודע באמצעות הגוף והחיים, כאשר בשלב זה בהתפתחותנו המעשה נעשה שלא במודע.
התודעה נמצאת בגזע המוח, התודעה היא אנרגיה כדורית המאפשרת את ההולוגרמה.
כלומר, התודעה צופה בתוכה בסרט שמוקרן אליה מהמוח.
מה תפקידו של המוח? המוח הוא מקרן, המוח קולט את כל השדרים הפנימיים והחיצוניים שנקלטים ואשר משודרים מהגוף ומועברים למוח, כשהמוח הוא מנגנון המקשר.
המוח ממיר את אותם השדרים ומקרין את כל הידע שנאגר ושמתנקז אליו מהגוף אל התודעה, שמוקרן כסרט שהוא תלת ממד, שיוצר את ההולוגרמה ונקלט בתוך התודעה שצופה במתרחש.
כמו כן, המוח הוא איבר הקולט ומתרגם את השדרים המשודרים מהתודעה, לשם הפיקוח, הבקרה, וההפעלה של הגוף ויצירת המציאות.
למה צריכה התודעה את הגוף? התודעה צריכה וזקוקה לגוף לשם התיקון, לשם הטרנספורמציה, לשם השינוי, לשם המעבר למודעות עצמית ונצחיות.
התודעה לשם מימוש המודעות העצמית והנצחיות, צריכה את הגוף כדי שישמש לה כהשתקפות, כדי שישמש לה כמראה לביצוע המשימה באמצעות תהליך החיים.
הבנייה למימוש מטרה זו מתרחשת בתהליך שנקרא אבולוציה, ולכן הגוף עובר מוטציה גנטית ומתפתח ומשתנה מדור לדור עד לבניית היכולת הפיזיולוגית, עד ליכולת שתאפשר לתודעה לממש את יעודה, לכן לחיים יש מהות ויש להם מטרה שעלינו לממש אותה.
לכן נוצרו להם כל אותם ההרכבים וצורות החיים, כשלכל אחד הדרך והמסע הייחודי לו, כשכול התהליך מתרחש בהרמוניה.
איך נוצרה לה התודעה? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין בנושא היווצרותם של החיים.
היווצרותם של החיים משקפת את התהליך שעובר היקום ומטרותיו מרגע המפץ הגדול ועד לסיומו.
החיים משקפים את הצורך האינסטינקטיבי של האנרגיה ביקום ליצור את התנאים שיאפשרו את שכפולה והתרבותה של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
כלומר, האנרגיה הקיימת ביקום לסוגיה הרבים שואפת ליצור את התנאים שיאפשרו את היכולת למחזור האנרגיה הקיימת למצב הצבירה שלה.
מצב הצבירה הוא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
מהי אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול? האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול היא ישות אנרגטית ניטראלית ונקייה שמודעת לעצמה ונצחית.
אנרגיה ניטראלית נקייה זו אינה מכילה בהרכבה טמפרטורה, משקל, ושדה אלקטרומגנטי או כל הרכב אנרגטי אחר שיגביל אותה או שימנע ממנה את החופש והחרות המוחלט.
התודעה נוצרה לה במקרה שלנו בני האנוש, כאשר התאפשרו להם התנאים על פני כוכב הלכת.
התנאים החלו בשלב מסוים כאשר הרכב אנרגטי בעל צורה נבנה לו באופן אינסטינקטיבי, כשבשלב מסוים הרכב זה התפצל לו להרכב זכרי והרכב נקבי.
מצב זה אפשר את ההזדווגות ביניהם, ההזדווגות שמטרתה רבייה והתרבות לשם השכפול.
בעת תהליך ההזדווגות בין הזכר לנקבה נוצרת לה התודעה, שקולטת באופן טלפתי את הידע לבניית הגוף מההרכב הנקבי.
בעת היווצרותה של התודעה היא כבר נמצאת במצב צבירה, ולכן היא חשופה לכול, ולכן היא מכילה בתוכה את כל הידע הקיים.
כדי להעלות את הידע הקיים בתודעה מתת המודע למודע, צריכה התודעה לבנות את הגוף בתהליך שנקרא אבולוציה, כך שבאמצעות החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, תוכל התודעה מתוך ניסיון החיים והידע שהיא תצבור במהלך חייה ובעזרת הגוף להעלות את הידע הקיים בה מתת המודע למודע.
במידה ולא כך נעשה הדבר עוד בהיותה של התודעה עם הגוף, התודעה שעזבה את הגוף הפיזי שמת לא תהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה ולידע הקיים בה והיא לא תהיה נצחית.
כלומר, במקרה כזה התודעה לא מימשה את יעודה בעודה בחיים עם הגוף.
אך כשהיא כן הייתה עם הגוף בעודה בחיים, הידע שהיא צברה מתוך ניסיון החיים יעבור לדור הבא, וככה הלאה עד למימוש היעד.
מסקנה: התודעה היא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
התודעה היא מצב הצבירה שאליו האנרגיות לסוגיהן הקיימות ביקום שואפות להגיע.
מבחינה אבולוציונית מרגע היווצרותה של התודעה, השאיפה באמצעות הגוף שהוא הכלי, שהוא האמצעי, לעבור תיקון, לעבור טרנספורמציה, לעבור שינוי, ולהפוך ולהיות תודעה שהיא מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, אנרגיה ניטרלית ונקייה, לכן לחיים יש מהות ויש להם מטרה שאותם אנחנו שואפים לממש.
סיכום: השאיפה של כול ההרכבים ההתחלתיים שהם בעלי הצורה ביקום, ליצור את התנאים להיווצרות מצב הצבירה של האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול, כלומר למצב הצבירה הראשוני של האנרגיה.
מרגע ההגעה למטרה זו שנעשית באופן אינסטינקטיבי, נוצרת לה ההזדמנות שיוצרת את התודעה, שמשכפלת את עצמה ומתרבה במגוון רחב של אפשרויות הקיימות ביקום, כשהשאיפה של התודעה היא להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, וזה מסע התיקונים שעליה לעבור בעצמה ועם עצמה, כשבמקרה שלנו עם הגוף.
המסר במאמר: התודעה היא מי שאנחנו, הגוף הוא הכלי, הוא האמצעי, שצריכה התודעה שישמש לה כהשתקפות, כמראה, באמצעות תהליך החיים למודעות ונצחיות, כי ללא מודעות אין נצחיות.
ואנחנו בעודנו בחיים כבני אנוש שואפים בתהליך האבולוציה להגיע לרמת מודעות עצמית שתאפשר לנו לממש את יעודנו ולהיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.