חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272

החזון של יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 052-2798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.
‏הצגת רשומות עם תוויות זמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זמן. הצג את כל הרשומות

זמן

זמן.
איך רצוי להתייחס למימד הזמן? מימד הזמן מבחינת תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, בשלב זה אנחנו חיים ומרגישים בגופנו הפיזי את רגש הלחץ.
רגש הלחץ שנובע מהורמון הלחץ הוא הגורם העיקרי להמצאת מימד הזמן.
כתוצאה מרגש הלחץ אנחנו כלואים תודעתית כדמות בדמיוננו, וכתדמית שמיושמת וחיה במציאות שנוצרה שיוצרת אשליה.
כלומר, למימד הזמן אין כול קשר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ולמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים.
תודעתית רגש הלחץ שיוצר בדמיוננו את מימד הזמן, גורם לנו לחיות במצב של הזיה רגשית, מציאות שבה אנחנו כביכול יכולים לשחק עם הזמן, מה שהוביל אותנו להתייחס לעצמנו ולמציאות במושגים של עבר, הווה, עתיד, מהר ולאט, ולהמציא נוסחאות על מהירות ולחיות את האשליה שיצרנו.
רגש הלחץ הוא בסך הכל הורמון, כימיקל, שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי שגורם לנו להזיה, שגורם לנו למחשבות שווא, לדמיון, ולהתנהגות שהיא בהתאם לרגש.
כלומר, מימד הזמן לא קיים בתהליך שעובר על היקום, אלא אך ורק בדמיונו של בן האנוש שחי בלחץ עם עצמו ומפרש באופן שגוי את עצמו והמציאות.
איך החל הכול? בתחילה גילינו וחשבנו שקיימת מחזוריות קבועה של הכוכבים שנעים סביב הכוכב שלנו.
המחשבה הזו גרמה לפחד מהלא נודע, ולחשוב שאת הסדר של מחזוריות הכוכבים שנעים סביבנו יוצר ומנהל איזה שהוא כוח עליון, ואז התחלנו את הטקסים והפולחנים התרבותיים דתיים שבהם התחלנו להאמין.
כלומר, כתוצאה מחוסר ההבנה למתרחש סביבנו בחלל, התחלנו ליצור לעצמנו אידיאולוגיות, תרבויות, ואז התחלנו להתייחס למחזוריות הכוכבים שנעים סביבנו, ואימצנו מחזוריות זאת לאורח החיים שלנו, שבתהליך האבולוציה הפך להיות כחלק מדפוס ההתנהגות ותפיסת החיים שהושרש בנו.
וכך במשך דורות רבים שיפרנו ושיפרנו את המחזוריות הטקסית עד שהגענו למצב שאנחנו נמצאים בו כיום, פעם זה נחשב למחזוריות טקסית, פולחן רגשי, והיום אנחנו מתייחסים למחזוריות הכוכבים כאל מימד הזמן.
המצאנו לעצמנו את מימד הזמן ובנינו לעצמנו בהתחלה את שעון השמש, ובמשך הדורות השתכללנו ובנינו לעצמנו שעונים משוכללים יותר ויותר.
החלטנו לחלק את היממה לעשרים וארבע שעות, וקבענו שבכול שעה יש שישים דקות, ובכול דקה יש שישים שניות, ובתחרויות ספורטיביות אף חילקנו את השנייה לעוד ועוד, קבענו לעצמנו שיש בחודש בערך שלושים ימים, שבעה ימים בשבוע, ארבע שבועות בחודש בערך, ובשנה יש שניים עשר חודשים, שהם שלוש מאות שישים וחמישה ימים, וזו המחזוריות שרוב בני האנוש חיים לפיה, ובנוסף אנחנו מזכירים לעצמנו את יום ההולדת שלנו כול שנה. 
הטקסים והפולחנים בתרבויות ובדתות מאז ועד היום, נבעו מהצורך שלנו להביע דרכם את הרגשות הפנימיים שבו.
כאשר התחלנו לשלב את רגש הלחץ עם כל הטקסים והפולחנים, הכנסנו מחזוריות קבועה לאורח החיים שלנו שנבעה בעיקרה באמצעות כביכול מחזוריות קבועה של הכוכבים, אז התחלנו להתנהג בהתאם למה שיצרנו, כלומר הכנסנו את עצמנו למצב תודעתי דמיוני של לחץ רגשי פנימי, ויצרנו לעצמנו את האשליה. 
למה? כיוון שאם אנחנו חיים במצב תודעתי של מימד הזמן, אשר אינו קיים במציאות האמיתית, גרמנו לכך שהתנתקנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו ומהמציאות האמיתית.
כתוצאה מכך אנחנו חיים במציאות שהיא אשליה, וכתוצאה מכך אנחנו מתנהגים באופן סהרורי.
מצב התנהגותי סהרורי זה נובע כתוצאה מקונפליקט, ניגוד תודעתי, שנובע כתוצאה מרגש הלחץ.
כלומר, המצאנו את מה שלא קיים במציאות האמיתית, אלא בהרגשתנו הפנימית בלבד.
מבחינה אבולוציונית קוסמית, מרגע המפץ הגדול ועד לסיומו של היקום מתרחש לו תהליך שיש לו מהות ושיש לו מטרה, וככה צריכה להיות ההתייחסות שלנו בניסיון שלנו להבין את המציאות האמיתית, להבין את ההקשרים בכול שלב שמוביל לשלב הבא.
מדענים ריגשו אותנו עם תיאוריות שהן מהדמיון הפורה שלהם על מימד הזמן.
אלברט איינשטיין נחשב בעיני רבים כגאון, בעיקר בנושא תורת היחסות שהוא המציא.
בתורת היחסות של אלברט איינשטיין הוא השתמש במימד הזמן, כמרכיב חשוב ועיקרי בבניית התיאוריה שעליה הוא התבסס.
ברגע שהמדען אלברט איינשטיין תודעתית חי בלחץ של מימד הזמן, הוא הכניס את עצמו למצב תודעתי של הזיה רגשית, וברגע שהוא התייחס למימד הזמן הוא פשוט הכניס את עצמו למצב שבו הוא מדמיין דברים, כמו שאפשר לשחק עם הזמן דוגמת מהר ולאט.
מרגע שהמדען אלברט איינשטיין הכניס עצמו תודעתית להזיה רגשית של מימד הזמן, הוא כלא את עצמו במימד זה, ולכן כול הנתונים ועיבודם והמסקנות הסופיות שהוא הגיע אליהן היו שגויות.
אז איך רצוי להתייחס למימד הזמן? אם רוצים להבין מהי האמת, רצוי שלא להתייחס למימד הזמן, ורצוי ללמוד ולהבין מהו אותו מצב פיזיולוגי של רוגע פנימי.
הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הורמון הלחץ, הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ולפרש באופן הברור, באופן השפוי יותר את המציאות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו לאסוף את הנתונים האמיתיים, לעבדם, ולהגיע למסקנות האמיתיות.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו הם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והם גם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, צער, עצב, לחץ ועוד.
מצב זה גרם לאישיות שלנו מבחינה תודעתית להתנפץ למגוון רחב של דמויות שהפכו לתדמית היום יומית שלנו.
הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, והם אינם יציבים וגורמים להתנהגות שהיא אינה רגועה, כלומר סהרורית.
למה? כיוון שזהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
מהו רוגע פנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו כאשר אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים הטובים, ולא את הרגשות השליליים הרעים שבנו, שציינתי קודם לכן.
במצב זה אין בנו את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים ושליליים.
רמה התפתחותית מתקדמת זו מאפשרת לנו את הרוגע הפנימי, שמשתקפת בהתנהגות רגועה.
הרוגע הפנימי שבנו מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית.
כאשר אנחנו רגועים מתאפשר לנו להתנהג באופן רגוע, באופן רציונלי, שמתאים ובריא לגוף שלנו ותואם למהות ומטרת החיים.
כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מגוון רחב של נושאים שרצוי לחיות לפיהם, כמו: רוגע, שינה, תזונה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, חיים ללא לחץ של זמן, חיים ללא בעיות הישרדותיות ועוד.
ללא אורח חיים שיש בו סדר ושיגרה שכוללים את הנושאים שציינתי, יהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, וזה הבסיס לכול במידה ורוצים לפרש את המציאות באופן השפוי.
אפשר להשתמש בהמצאת השעון ולוח השנה כאמצעי עזר בחיינו, אך רצוי להתנתק במודע מרגש הלחץ שמשפיע ופוגע בבריאותנו ושפיותנו, ורצוי שלא לחיות באשליית מימד הזמן.
אם מימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית, אז אלברט איינשטיין בהתייחסו למימד הזמן טעה.
מסקנה: מימד הזמן הוא תולדה של הורמון הלחץ, שגורם לנו לפרש את עצמנו ואת המציאות באופן שגוי, פרוש שהוא אינו שפוי שכתוצאה ממנו אנחנו מתנהגים כסהרורים.
סיכום: בהתחלה זיהינו שקיימת מחזוריות בפעילותם של הכוכבים, ואז התחלנו ליצור לעצמנו אידיאולוגיות שאפשרו לנו לקיים את הטקסים והפולחנים הרגשיים, ובהדרגה התחלנו לנהל את חיינו בהתאם לאותה מחזוריות, ואז המצאנו את שעון השמש, את השעון המכאני, את השעון הדיגיטאלי, מה שהוביל אותנו לחיות בלחץ ולהמציא את מימד הזמן, מה שהוביל לתיאוריות שמשקפות בתוכן את מימד הזמן, וכך התנתקנו מזהותנו ומהמציאות האמיתית לעולם האשליות.
המסר במאמר: הרוגע הפנימי זהו מצב פיזיולוגי שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הורמון הלחץ, שגורם לנו למחשבות שווא ולדמיין שאנחנו חיים ונמצאים במציאות שבה קיים מימד הזמן ושאיתו אפשר לשחק ולהתנהל.


חור התולעת

חור התולעת.
מהו חור התולעת? חור התולעת הוא מושג מדעי המסמל כניסה למנהרת זמן, תופעה שמאפשר מעבר מקוצר במרחב ובזמן בחלל.
כלומר, מסדרון בחלל שמאפשר מסע במרחב ובזמן על פי תורת היחסות.
האם אפשרי הדבר? כדי להבין האם אפשרי הדבר, רצוי להתייחס לשני מימדים עיקריים.
מימד ראשון הוא מימד הדמיון, המימד השני הוא מימד המציאות האמיתית.
מהו מימד הדמיון? במימד הדמיון קיים זמן וקיימת מהירות.
מהו מימד המציאות האמיתית? במימד המציאות האמיתית לא קיים זמן ולא קיימת מהירות?
זמן משקף את המצאת השעון, מכשיר מכני כיום גם אלקטרוני, דיגיטלי, שנוצר מתוך מחשבה דמיונית ומוטעית, שקיימים חוקים בחלל שבו אנחנו נמצאים ושבו אנחנו חיים שמתנהל על פי מימד הזמן, בחלל אין חוקים אך קיים סדר שאפשר וניתן להבינו.
זמן גם משקף את אורח החיים שיצר לעצמו המין האנושי בעקבות המצאת השעון, שהכניס את האנשים ללחץ וליצירת אורח חיים שמבוסס על פי רגש הלחץ.
רגש הלחץ שאנחנו מרגישים בתוך גופנו נוצר כתוצאה מהורמון שאנחנו מייצרים בתוך גופנו, שגורם לנו להרגיש לחוצים ולהתנהג בהתאם, רגש זה שגורם לנו להרגיש לחוצים גורם לנו למצבי הזיה, ומכאן המצאת המושג חור התולעת.
הרגשת הלחץ הפנימי מתעתעת זו גורמת לנו למחשבות ולדמיון, שכביכול אפשר וניתן לאבחן ולשחק עם הזמן גם בחלל, כתוצאה מכך שאנחנו הוזים ומפרשים באופן שגוי את זהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
אז מה כן קיים? במציאות האמיתית קיימת ההוויה, מציאות שאין בה עבר, אין בה הווה, ואין בה עתיד, כלומר מימד הזמן אינו קיים, ההתייחסות מבחינה אבולוציונית קוסמית רצוי שתהיה כתהליך שעובר היקום, תהליך שמורכב משלבים שלבים ורצוי להבין את ההקשרים ביניהם, כמו סרט שנערך כבר.
מה הקשר לחור התולעת? עצם השימוש במימד הזמן וחישוב המהירות בחלל שכולל בתוכו את מרכיב הזמן, יוצר מציאות דמיונית שאינה קשורה להבנת המציאות האמיתית בחלל.
כלומר, לא קיים חור התולעת בחלל, כי לא קיים מימד הזמן בחלל.
כדי לעבור מנקודה
א' לנקודה ב' בחלל, רצוי להבין שקיימים שתי קבוצות של אנרגיות, כאשר לכול קבוצה התנהגות ואפשרות שונה לתמרון, אך משמעותית מאד בהתייחסות.
קבוצה אחת היא אנרגיה שהיא אינה ניטראלית ושהיא אינה נקייה.
קבוצה שנייה היא אנרגיה שהיא ניטראלית ושהיא נקייה.
מה זה אומר? ההבדל בין שתי קבוצות האנרגיה היא, שאנרגיה ניטראלית נקייה היא אנרגיה שנחשבת כישות, ישות זו מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית.
ישות זו אינה בנויה ואינה מכילה בתוכה שדה אלקטרומגנטי, משקל, טמפרטורה וכול דבר אחר שיכול לקשור אותה או לכבול אותה או להגביל אותה מהחופש והחרות העצמית המוחלטת.
אנרגיה ניטראלית נקייה זו חופשית מכול תלות בגורם כלשהו.
אנרגיה ניטראלית נקייה זו, ישות זו אינה עוברת מנקודה א' לנקודה ב' אלא היא גומעת את המעבר.
כלומר, אנרגיה זו יכולה להימצא במקום א' ולאחר מכן להימצא במקום ב', ללא דרך ללא הצורך לעבור את המרחק.
לעומת אנרגיה שהיא אינה ניטראלית ושהיא אינה נקייה, שהיא בעלת טמפרטורה, משקל, שדה אלקטרומגנטי ואחר, שצריכה לעבור את המרחק עם כול ההשפעות החיצוניות עליה, ושניתן באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, שסביר להניח שלא הגענו לידע זה, למזער את התלות.
המחשבה שקיים חור התולעת שדרכו אפשר להיכנס לתוך מנהרת זמן בחלל, מחשבה זו נגרמת כתוצאה מפרוש שגוי של המדענים לזהות האמיתית של בן האנוש, וכתוצאה מכך לפרוש שגוי של המציאות האמיתית בחלל.
למה? כיוון שלא ניתן להבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, מבלי שתהיה לנו את היכולת להבין מהי הזהות האמיתית שלנו.
כלומר, לא ניתן להבין את הדברים בסדר ההפוך, קודם כול להבין את היקום ואחר כך להבין את זהותנו האמיתית, לכן קיים חוסר ביכולתם של המדענים להבין את הסדר ביקום, ואת סוגי קבוצות האנרגיות הקיימות ביקום והתנהגותן בהתייחסותם אלינו.
קודם כול אנחנו גם צריכים להבין מה מהות ומטרת חיינו, כסוג של הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה, אנרגיה שנמצאת בתהליך שאנחנו מגדירים אותו כאבולוציה, תהליך שהוא חלק שעובר על היקום.
ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה לאחר התרחשות תופעת המוות משתחררת ועוזבת את הגוף המת באופן אינסטינקטיבי.
השאלה שצריכה להישאל היא, באיזה מצב התודעה משתחררת ועוזבת, האם היא מודעת או שלא? בתהליך האבולוציה מהות ומטרת התודעה, כשהגוף תפקידו וייעודו לשמש לתודעה כהשתקפות לבנייה עצמית, הוא לבצע את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר מאנרגיה שהיא אינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, לאנרגיה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, שמגובשת והאחראית הבלעדית על עצמה ונצחית.
מה מהות היקום? מרגע המפץ הגדול ועד חזרתה של האנרגיה שהתנפצה לה למצב הצבירה הראשוני שלה, היקום הוא בית חרושת לייצור תודעות, אנרגיות ניטראליות נקיות שצריכות להפוך לישויות עצמאיות ונצחיות תוך כדי התהליך הקוסמי על מגוון רחב של אפשרויות.
מהי אותה אנרגיה ניטראלית נקייה? אנרגיה ניטראלית נקייה היא אנרגיה הדומה לאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
לכן, כדי ליצור את אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול, נוצרים להם כול אותם ההרכבים והצורות האנרגטיים הקיימים ביקום, שמשמשים להיווצרותן של תודעות, ככלי המשמש כהשתקפות לתודעה למימוש התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות בתהליך החיים, כמו במקרה שלנו כדי להעלות את הידע מתת המודע למודע.
לאחר התיקון של התודעה שהיא אנרגיה ניטראלית נקייה כמו שציינתי, הדומה לאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול שמודעת לעצמה וליכולותיה ונצחית, יש לה את היכולת לגמוע, כלומר להיות במקום א' ולאחר מכן להיות במקום ב', ללא המעבר של מרחק, זמן, מהירות, אך רצוי לדעת שכשאין מרחק אין צורך לעבור ממקום למקום, כי כול הידע שקיים מגיע אלינו.
לכן, חור התולעת ומנהרת זמן בחלל, הם מושגים שאינם תואמים את המציאות האמיתית בחלל.
מסקנה: חור התולעת הוא מושג מדעי שהומצא כתוצאה מפרוש שגוי ליכולת של המדענים למודעות עצמית, כלומר חוסר היכולת להבין מהי הזהות האמיתית וממה מורכב בן האנוש.
כתוצאה מכך, נעשה פרוש שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
לכן, חשוב להבין את הדברים בסדר הנכון, קודם להבין את זהותנו ומהות ומטרת חיינו, ולאחר מכן יהיה ניתן יהיה לפרש את המציאות האמיתית ביקום.
סיכום: ישנן ביקום שתי קבוצות עיקריות של אנרגיות.
אנרגיה שהיא אינה ניטראלית ושהיא אינה נקייה, ואנרגיה שהיא ניטראלית ונקייה.
אנרגיה ניטראלית נקייה היא ישות שעברה תיקון, טרנספורמציה, שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, האחראית הבלעדית לעצמה ונצחית, אנרגיה זו חופשית מכול קשר או מגבלה כלשהי.
לכן, ביכולתה לגמוע את המעבר ביקום ללא מרחק וללא זמן וללא מהירות, כי כשאין מרחק אין צורך לעבור את המרחק.
המסר במאמר: ניתן לנוע ממקום אחד למקום שני, וניתן לגמוע ללא דרך, זמן, ומהירות ממקום א' למקום ב'.
כלומר, להיות כאן, להיות שם.
ישות אנרגטית שהיא ניטראלית ונקייה, לאחר סיום התהליך הגיבוש למודעות עצמית ונצחיות מסוגלת לכך, לכן ההמצאה לתופעה דמיונית המכונה חור התולעת, אינה קיימת במציאות האמיתית ביקום.


מנהרת הזמן

מנהרת הזמן.
מהי מנהרת הזמן? הכוונה במנהרת הזמן היא שניתן לעבור ולצפות בעבר או בעתיד להתרחש מין ההווה.
זמן זהו מושג שהמציא בן האנוש שאין לו כול קשר בהבנת המציאות האמיתית.
למה? כיוון שמושג הזמן לא קיים במציאות האמיתית, אלא בדמיונו של בן האנוש שיצר לעצמו וחי במימד הזמן, כלומר מימד הזמן הוא מימד דמיוני שבו תודעתית כלוא בן האנוש בשלב זה.
מה הניע את בן האנוש להמציא את מימד הזמן? כמה סיבות, בתחילה המציא בן האנוש את שעון השמש ושעון החול, בעיקר כדי לקבל מושג היכן נמצאת השמש במשך היום ביחס לכוכב הלכת, ולאחר מכן המציא בן האנוש את השעון המכני, ולאחר מכן את השעון הדיגיטלי והאנלוגי, ולאחר שבן האנוש המציא את השעון לסוגיו, הוא החל לחיות את חייו בהתאם לשעון שהוא המציא.
ככה החלה האנושות להתמכר למימד הזמן, ולבנות לעצמה אורח חיים שמתאים למימד הזמן, כאשר השעון הוא האמצעי לאינדיקציה.
המצאת השעון שהובילה לאורח החיים על פי מימד הזמן, גרם לכך שאנשים החלו לייצר בגופם הפיזי את הורמון הלחץ, וליצור לעצמם מציאות שהיא בהתאם להרגשת הלחץ הפנימי.
כלומר, אנשים החלו לחיות את חייהם כשהם בהזיה רגשית ובהרגשת לחץ מתמיד, ואורח חייהם מותאם לכך.
אך זוהי מציאות שהיא אשליה, ועם האשליה הלא בריאה הזו החלו המדענים לפתח תיאוריות אבולוציוניות קוסמיות, וכך מצא עצמו מקצוע המדע מתאים את התיאוריות שלו למימד הזמן.
אז מה כן קיים במציאות האמיתית? במציאות האמיתית מימד הזמן אינו קיים, ולכן להמצאת השעון אין כול ערך, כי במציאות האמיתית קיימת ההוויה.
מהי ההוויה? ההוויה היא מימד שמשקף את המציאות האמיתית, מימד שבו לא קיים עבר, ולא קיים הווה, ולא קיים עתיד.
מה הכוונה? הכוונה היא שמה שאנחנו תופסים ומפרשים כעבר הווה ועתיד, לא קיים במציאות האמיתית.
זה אומר שהאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול ושיצרה את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, שכולל אותנו בתוכו חזרה לה כבר למצב הצבירה הראשוני שלה, אך אנחנו שעדיין חושבים במושגים של מימד הזמן כמו עבר הווה ועתיד, ועדיין לא מסוגלים לפרש את ההתרחשות שקרתה כתופעה שכבר קרתה.
למה? כיוון שבתפיסה המוגבלת שמתאפשרת באמצעות הגוף הפיזי שלנו לא ניתן להבין זאת.
אז איך כן ניתן להבין זאת? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש? 
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא אמצעי, כלי רובוט ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
כלומר, באמצעות התודעה ניתן להבין זאת, אך ידע זה קיים אצלנו בתת מודע, וכדי להעלותו למודע רצוי להבין איך להביא את הגוף למצב של רוגע פנימי ולהתחבר לזהותנו האמיתית, וכך באמצעות האפשרות שלנו לחיות ולצבור ניסיון חיים וידע יהיה ניתן להעלותו, כלומר את הידע הזה שנמצא בתת מודע שלנו למודע, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תתאפשר לנו באופן הברור, השפוי יותר.
אז מה כן קרה? מה שקרה כבר קרה, כלומר הפרוש האמיתי לכול שהכול כבר קרה.
כשחיים במושגי הזמן ומפרשים את המציאות באמצעות היכולות הפיזיות המוגבלות שלנו, אז מרגישים, חושבים, ומדמיינים שיש עבר הווה ועתיד.
אך ברציונליות אין רגשות אין מחשבות ואין דמיון ולכן גם לא קיים מימד הזמן, שהוא רגש הלחץ שגורם לנו למצבי הזיה ולדמיין וליצור לעצמנו מציאויות שהן אינן אמיתיות אלא אשליה.
מה הקשר למדע? המדענים ותורת המדע מנסים להבין את המציאות שבה הם נמצאים בהתאם ליכולות הפיזיות והטכנולוגיות הקיימות כיום, ובהתאם לרמת המודעות העצמית שלהם.
לכן, כול עוד רמת המודעות העצמית אינה מאפשרת לנו לשדרג את עצמה לרמה התפתחותית מפותחת יותר, הרעיונות וההמצאות שנובעות מעצם המצאת מימד הזמן ימשיכו לקרות, וכשזה קורה אז מדמיינים שקיימת מנהרת זמן ושאפשר ליצור מכונת זמן, ועל סמך זה קמות להן גם תיאוריות על איך מתנהל היקום על פי מימד הזמן.
אך במציאות האמיתית אין מנהרת זמן ולא יכולה להיבנות לה מכונת זמן, ואם מנסים להבין את היקום באמצעות מימד הזמן שאינו קיים במציאות האמיתית יוצרים אשליה.
במציאות האמיתית ישנה ההוויה, וכדי להבין שקיימת הוויה קודם כול על בן האנוש להבין ממה הוא מורכב, ומי הוא בכלל, ומה מהות ומטרת חייו, הן מהבחינה האבולוציונית הקוסמית ורק אחר כך יהיה ניתן להבין גם את המימד הרוחני.
כיום מנסים להבין את הנושאים שציינתי בסדר הפוך.
איך רצוי להתייחס לנושא? ראשית ישנם אנשים שהביאו את עצמם לאפשרות להתחבר להוויה, כמו נוסטרדמוס ושאר כביכול מגלי העתידות למיניהם, אך הם עשו ועושים זאת מתוך חוסר הבנה ובניה עצמית שגויה שלא בהתאם לסדר הקיים, ולכן מבחינה בריאותית הם התפרקו, מתפרקים ואף מתים.
כדי להגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זאת, רצוי להבין איך לבנות את עצמנו באופן היציב והבריא וזאת כדי שלא נתפרק ונמות, לאן שעדיין לא הגענו מבחינה התפתחותית.
שנית, חשוב להבין שמבחינה קוסמית כול ההתרחשויות והאירועים הקורים ביקום כמו שאנחנו תופסים אותם במוגבלויות הפיזיות שלנו ושאנחנו חלק מהתהליך, אין לנו את היכולת על היווצרותם והתנהלותם, ואין לנו אף את היכולת על עצם היווצרותנו, קיומנו, חיינו ומותנו.
התהליך למודעות עצמית ונצחיות מתאפשר לנו מבחינה קוסמית באמצעות תהליך האבולוציה, כשבשלב מסוים בתהליך ההתפתחות שלנו נגיע ליכולת שלנו להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו בתהליך החיים שאנחנו חווים אותו ללא כול אפשרות לשנות את מהלך חיינו.
כלומר, היכולת שלנו בתהליך מוגבלת אך ורק לצפייה במתרחש, ואין לנו כול יכולת לשנות משהו במהלך חיינו. 
מסקנה: מימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית.
סיכום: ברמת המודעות הנוכחית שלנו כיום, האנושות בוחנת את המציאות על פי היכולת הפיזית שהובילה ליכולת טכנולוגית, וכך מתפרשת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, אך תודעתית הדברים מובנים אחרת.
רמת המודעות הובילה את האנושות להמציא את מימד הזמן.
מימד הזמן חילק את ההוויה לעבר הווה ועתיד, לכן בחשיבה של המדענים ובתורתם קיימת האפשרות למנהרת זמן בחלל, ואף אולי ליצור את מכונת הזמן, אך זו מציאות שהיא אשליה.
במציאות האמיתית קיימת ההוויה, שזהו מימד שבו אין זמן, אין עבר, הווה ועתיד, ולכן רצוי להעלות ידע זה מתת המודע למודע, מה שישדרג אותנו מבחינה התפתחותית ויאפשר לנו לחיות ללא לחץ.
כלומר, מרגע המפץ הגדול וחזרתה של האנרגיה למצב הצבירה שלה, מה שקרה כבר קרה.
כלומר, מה שאנחנו עדים לו באמצעות היכולות הפיזיות והטכנולוגיות המוגדלות שלנו כבר קרה ואיננו, הסתיים.
המסר במאמר: במציאות האמיתית מימד הזמן אינו קיים, קיימת ההוויה.