חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות חלומות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חלומות. הצג את כל הרשומות

שינה

שינה.
למה אנחנו זקוקים וחייבים לישון? כמה שעות צריך לישון בלילה? מה קורה לנו בתהליך השינה?
שינה היא פעולה פיזיולוגית שבה הגוף נמצא בהרפיה, ורצוי שההרפיה תהיה מקסימאלית, וזאת כדי שנוכל להיטען מבחינה אנרגטית.
הגוף צריך וזקוק לשינה על מנת להיטען אנרגטית, כדי לתפקד במשך היום וכדי לחיות.
הטעינה האנרגטית, זהו תהליך שמתרחש בעת שאנחנו ישנים.
הטעינה האנרגטית לאחר השינה, מאפשרת לנו להפעיל את הגוף כשאנחנו נמצאים במצב של ערות.
במצב של חוסר בשינה או ללא שינה בכלל, הדבר גורם לעייפות שמוביל לתשישות, שיכול להוביל אף למוות.
בלילה כאשר אנרגית השמש לא מגיעה אל הגוף, מתאפשר לנו להימצא במצב של שינה, הרפיה, וככה הגוף מטעין את עצמו, ורצוי להבין איך לגרום לו להיטען באופן המקסימלי.
האפשרות לטעינה אנרגטית מקסימלית בתהליך השינה, קשורה באופן ישיר לאורח החיים שלנו.
השינה משקפת את רמת הרוגע הפנימי שאליו הגענו.
השינה משקפת את הסדר והשגרה באורח החיים שאנחנו מנהלים, ועד כמה חיינו הם שלווים.
כלומר, הרוגע הפנימי והשלווה באורח חיינו, ישתקף אצלנו תוך כדי תהליך השינה בלילה.
ככול שהשינה תהיה רצופה, כלומר ללא כל הפרעות, וככול שההרפיה תהיה מקסימלית, ככה הטעינה תהיה מקסימלית גם כן, ולמצב זה עלינו לשאוף.
אורח החיים שלנו כיום, אינו מאפשר לנו את הטעינה האנרגטית המקסימלית.
כתוצאה מכך, אנחנו חיים וצוברים עייפות, ומגיעים אף לתשישות במהלך חיינו.
סדר תודעתי חדש, שמאפשר אורח חיים שהוא רגוע ושלוו, יאפשר את הטעינה המקסימלית.
אנרגית השמש מפריעה להטענת הגוף באנרגיה בעת תהליך השינה.
רצוי לזכור שהורמון השינה שמאפשר לנו את ההרפיה המקסימלית מופרש בעת התהליך לשינה בעיקר בלילה ו/או כשחשוך.
אנחנו ערים ומפעילים את הגוף במהלך היום, כי עלינו לתפקד ולחיות ולהיות ערניים ודרוכים, וזאת כדי לשמור ולהגן על עצמנו.
כלומר, המצב האנרגטי שלנו צריך לאפשר לנו במהלך ההתנהלות היומית את התפקוד הערני והבריא.
אם אנחנו חשים בעייפות כאשר אנחנו ערים, כי לא ישנו במהלך הלילה, וקשה לנו לתפקד ולהפעיל את הגוף, זה אומר שאנרגטית אנחנו בשלבי התרוקנות, והמצב נובע בגלל מכלול שלם של נושאים שעלינו להבין אותם ולחיות על פיהם.
כלומר, עלינו לחיות באורח חיים רגוע ושלוו שבריא לגוף, אורח חיים שקיים בו סדר ושיגרה, שמכיל מגוון נושאים החשובים לעצם קיומנו, כמו רוגע שזה מצב שבו בן האנוש אינו מייצר ומפעיל את גופו באמצעות רגשותיו הפנימיים לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים, שינה, תזונה אורגנית מתאימה, שתייה מתאימה, פעילות גופנית ולא ספורטיבית תחרותית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, לחיות ללא לחץ זמן, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא בעיות הישרדות ועוד.
עייפות זהו מצב פיזיולוגי שבו אנחנו נמצאים כשרמת הטעינה האנרגטית שלנו בשלבי התרוקנות.
תשישות זהו מצב פיזיולוגי שבו אנחנו נמצאים כשרמת הטעינה האנרגטית שלנו במצב של התרוקנות.
ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף האנושי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית.
התודעה שהיא מי שאנחנו, מפקחת, מבקרת, ומפעילה את הגוף.
המוח האנושי הוא ממיר ומתרגם אנרגטי, שמקשר בין התודעה לגוף וההפך.
האנרגיה שאנחנו מספקים לגוף כמו מזון, שתייה, וחמצן, מאפשרים לנו להפעיל את הגוף גם בתהליך ההרפיה והטעינה בעת תהליך השינה, מה שמאפשר את תהליך הערות, כלומר מאפשר לנו לתפקד ולחיות.
תהליך השינה בלילה רצוי שיהיה לפי בדיקה שלי על עצמי כשמונה שעות לערך, כשהרצוי הוא ללא כל הפרעות בתהליך עצמו.
גם אם מסיבה כלשהי אנחנו איננו מצליחים לישון בלילה, בגלל סיבה כזו או אחרת, חשוב לשכב את שמונה השעות ולנוח, גם מצב זה מאפשר טעינה מסוימת.
במידה והצלחנו להביא את הגוף כאשר אנחנו ישנים בלילה למצב שהוא ימצא בהרפיה מלאה, שיאפשר את הטעינה המקסימלית, וללא כל הפרעות בתהליך השינה, אז התפקוד שלנו בהפעלת הגוף בעת ערות יהיה רגוע, נוכל להיות רגועים יותר, נוכל להיות מרוכזים יותר, הפעילות שלנו תהיה תקינה יותר, נהיה מפוקחים יותר, נוכל לשמור ולהגן על עצמנו, ובעיקר נתפקד ללא שחיקת הגוף שגורם לנו לסבל בריאותי.
במידה והשינה שלנו לא מאפשרת לנו את ההרפיה המלאה, כלומר את הטעינה מקסימאלית, את השינה הרצופה במשך הלילה, בגלל סיבות כאלו ואחרות, שיכולות להיגרם כתוצאה מגורמים שהם חיצוניים לגוף הפיזי ו/או אם אלו הם הפרעות שהם כתוצאה מגורמים שהם פנימיים לגוף, אז הגוף יתפקד ככה שהצריכה האנרגטית שלו תהיה מינימלית, תלוי באיזה רמה אנרגטית נמצא הגוף, ותספק את תצרוכת האנרגיה הדרושה לאיברים הפנימיים החיוניים, ככה שהגוף ישתדל לשמור על המצב הבסיסי ביותר, כדי לשמור על עצמו בריא, ובעיקר חי עד לתיקון.
דבר חשוב נוסף שרצוי לדעת, שבעת תהליך השינה אנחנו מאפשרים לגוף להיטען אנרגטית, אבל גם לרפא, לתקן, לחדש ואף לנקות ולבנות את עצמו, מקלקולים שנובעים מאורח החיים הלא בריא שאנחנו מנהלים, וגם מהתחלואה היום יומית מעצם היותנו חיים ומתפקדים.
שינה רצופה וללא הפרעות תוכל להתבצע, אם נבין מהם אותם הגורמים להפרעות השינה החיצוניים ו/או פנימיים לגוף.
אם נוכל לזהות ולהבין את אותם הגורמים החיצוניים ו/או הפנימיים שנקלטים ו/או משודרים מהגוף לתודעה שמפריעים לתהליך השינה שלנו בלילה, נוכל לתקן ולמזער את אותם הגורמים ואף לבטלם.
מסקנה: אורח חיים רגוע ושלוו שכולל בתוכו מגוון רחב של נושאים, שרצוי ללמוד ולהבין אותם, כשאחד מהנושאים הוא שינה, יאפשר לנו להיות בריאים יותר ולסבול פחות.
שינה זהו מצב פיזיולוגי שבו הגוף נמצא בהרפיה, כשהורמון השינה מאפשר זאת.
כאשר הגוף נמצא בהרפיה מלאה, יש באפשרותנו להיטען אנרגטית באופן המקסימלי, הדבר דומה לקבל אלקטרוני שנטען ומתפרק בעת פריקה חשמלית.
טעינה מקסימאלית מאפשרת לנו לתפקד בחיינו באופן המלא.
כאשר אנחנו עייפים או מותשים, זהו שדר מהגוף שמבחינה אנרגטית אנחנו מתרוקנים או מרוקנים.
סיכום: נושא השינה הוא אחד מהנושאים החשובים ביותר בחיינו, ובמידה ולא נאפשר לעצמנו את תהליך השינה הרצוי רצוף בלילה, פשוט נגרום לגוף להתרוקן אנרגטית, להתנוונות, לשחיקה, כלומר להיחלש, מצב זה מוביל לסבל אנושי.
כאשר הגוף נחלש, אז גם המערכת החיסונית שלו נחלשת, וכאשר המערכת החיסונית שלו נחלשת, הגוף נחשף לכול אותם חיידקים, וירוסים, וטפילים אחרים, מה שיכול לגרום למחלות ואף למות.
חוסר שינה מקשה עלינו את השמירה וההגנה על גופנו.
חוסר שינה יכול לגרום למצבי הזיה, לבלבול, לסהרוריות, וליצירת מציאויות שהן אשליה.
כלומר, חוסר בשינה אינו מאפשר לנו להיות רגועים, ומנתק אותנו מזהותנו האמיתית, ומהיכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
המסר במאמר: כדי להביא את הגוף לתפקוד מאוזן ויציב, מכוון, עלינו לישון שמונה שעות לערך בלילה ולחיות בסדר ובשגרה, רגועים ושלווים.
כדי לשדרג את המודעות העצמית לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, עלינו לישון ולהיטען באופן מקסימלי.
אורח חיים בריא, מאפשר לנו שינה של שמונה שעות לערך בלילה באופן רצוף וקבוע, ולמצב זה עלינו לשאוף.
 
 

נוסטרדמוס

נוסטרדמוס.
האם אפשר לחזות את העתיד? נוסטרדמוס חי במאה השש עשרה לספירה, והוא היה בין יתר עיסוקיו אסטרולוג שניבא את העתיד.
האם ניתן לצפות מה יתרחש בעתיד? כי אם ניתן לצפות את העתיד, אז לא קיים עתיד.
כלומר, אם מההווה ניתן לדעת ולצפות מה יקרה בעתיד, והעתיד כבר קיים ונראה בהווה, אז זה לא עתיד.
מהו זמן? ברגע שהתחלנו לייצר ולהפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים, התחלנו לחיות גם בלחץ, וכך הומצא לו מימד הזמן.
הלחץ נוצר מרגש מהורמון שנקרא קורטיזון, שגורם לנו להזיה רגשית, ולחשוב ולדמיין במושגים של זמן, ולכן אנחנו מדמיינים שאנחנו יכולים לשחק עם הזמן, וכך נוצרו להם המושגים של מהירות, מהר, לאט, עבר, הווה, עתיד.
הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, רגשות שגורמים למצבי הזיה, וכתוצאה מכך לדמיין וליצור מציאויות שהן אשליה.
מצב אישיותי רגשי זה, הביא אותנו לדמיין ולפרש את המציאות שבה כביכול קיים עבר, הווה, ועתיד, כלומר שקיים מימד הזמן, מה שלא קיים במציאות האמיתית.
מה כן קיים במציאות האמיתית? במציאות האמיתית קיימת ההוויה, ההוויה היא מציאות שבה לא קיים מימד הזמן, כלומר אין עבר, הווה ועתיד.
כדי להבין מה ראה נוסטרדמוס, ראשית רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא אמצעי ביולוגי, כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית לשם ההתעוררות והתיקון שעל התודעה לבצע לעצמה למודעות עצמית ונצחיות.
בעת התרחשות תופעת המוות התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
כלומר, כתודעה אנחנו חשופים לקלוט ולצפות בכול המתרחש, ולמצב זה הביא עצמו נוסטרדמוס הוא התחבר להוויה.
אם נחזור להתייחסות חיזוי העתיד, אז הבנו שאין עתיד כי מימד הזמן לא קיים במציאות האמיתית, לכן כהוויה הכול ידוע, מה שצריך לעשות זה להתחבר להוויה וזה כנראה מה שקרה לנוסטרדמוס.
הוא בנה את עצמו כך שהוא התחבר להוויה, אבל הוא התפרק בריאותית חלה ומת בגיל צעיר יחסית.
מה השתבש אצל נוסטרדמוס? זה קרה לו כיוון שהוא בנה את עצמו כך שהגוף לא יפריע לו להתחבר להוויה, והוא פעל כאילו רק התודעה קיימת, כלומר הוא נטרל את גופו.
כלומר, כדי להתחבר להוויה נוסטרדמוס הדחיק וביטל את כול השדרים שהצביעו על מצוקה ששודרו אליו מהגוף, והוא עשה זאת כדי שהגוף לא יפריע לו להתחבר להוויה, אבל בגלל שהוא רצה להתחבר להוויה הוא בנה את עצמו בהתאם ולכן הוא פגע בעצמו בריאותית.
הדחקה וביטול של חלק או כול השדרים ששודרו מהגוף, ובעיקר שדרים של מצוקת הגוף לבעיות בריאות גרמו לו למות מדום לב בגיל 63.
נוסטרדמוס אפשר לנו להיות מודעים להוויה, אבל במעשה זה הוא נתן לאנושות דוגמית קטנה ממה שקורה למי שמתחבר להוויה ולא מוכן פיזית לכך.
מה שקרה לנוסטרדמוס קורה לרוב האנשים שרוצים להתחבר להוויה, אך מתפרקים בדרך בגלל שהם אינם בונים את עצמם כך שהגוף ישמש להם כבסיס איתן ובריא.
מסקנה: נוסטרדמוס אם אכן הוא התחבר להוויה הוא לא צפה את העתיד.
ההתחברות להוויה אפשרה לנוסטרדמוס להתבונן במימד אחר, לצפות במימד ההוויה שלא קיים בו עבר, הווה, עתיד.
סיכום: כיום הפרוש שלנו למציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים הוא שקיים בו מימד הזמן, ולכן אנחנו חושבים במושגים של מהר, לאט, מהירות, עבר, עובר, עתיד, אך זו אינה המציאות האמיתית אלא אשליה, נוסטרדמוס ניפץ לנו את אשליית מימד הזמן ברגע שהוא גילה שקיים עתיד.   
המסר במאמר: קיימת ההוויה, אין עבר, אין הווה, ואין עתיד, לכן מה שקרה, קורה, ויקרה, נחשף לנוסטרדמוס.
 

חלומות

חלומות.
מהו חלום? חלום הוא מצב תודעתי שמתרחש בעת השינה.
רצוי להתייחס לחלום בשני אופנים: מבחינה אבולוציונית ומבחינה רוחנית, כול אחד/ת היכן שהוא נמצא מבחינה התפתחותית
למה? כדי להבין למה מתרחש החלום רצוי להבין במספר נושאים עיקריים הקשורים לנושא החלומות מבחינה אבולוציונית כמו, ממה מורכב בן האנוש? מה מטרת השינה? מהו אורח חיים רגוע ושלו?
ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו, התודעה היא אנרגיה כדורית.
המוח הוא איבר המקשר בין הגוף לבין התודעה, כשהמוח תפקידו לתרגם שדרים אנרגטיים שמשודרים מהתודעה לגוף, ולהמיר שדרים שמשודרים מהגוף באמצעות המוח לתודעה, כשהתודעה אחראית על הפיקוח, השליטה, והבקרה על הגוף.
הגוף הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
כלומר, התודעה קולטת באמצעות שדרים אנרגטיים שמגיעים מהמוח את הגוף ואת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, שמומרת באמצעות המוח לשדרים אנרגטיים שנקלטים בתודעה, אנרגיה זו נקלטת בתוך התודעה ודומה לסרט שהוא תלת מימד, כהולוגרמה, ולכן החלום שאנחנו חולמים אנחנו קולטים אותו כסרט שהוא בתלת מימד.
מה מטרת השינה? השינה זהו דפוס פעולה שמאפשר לגוף להיטען אנרגטית.
אנחנו זקוקים וצרכים את השינה, כי ללא שינה לא נוכל להיטען אנרגטית, וכתוצאה מכך נצבור עייפות עד כדי תשישות שיכול להוביל אף למוות, כלומר ללא שינה אנחנו מתרוקנים אנרגטית.
הגוף דומה לקבל אלקטרוני שברגע שהוא טעון חשמלית ניתן לעבוד איתו והוא מספק חשמל לרכיבים שזקוקים, ואילו כאשר הקבל מתרוקן הוא אינו יכול לספק חשמל לרכיבים שלהם הוא צריך לספק חשמל, מצב כזה מפסיק את פעולת המכשיר, וכך גם עם הגוף.
כשאנחנו ישנים המטרה היא להיכנס למצב של הרפיה עמוקה כדי להיטען אנרגטית.
טעינה אנרגטית מלאה מאפשרת את הפעלת הגוף באופן תקין בעת ערות, ולשם כך אנחנו צרכים וזקוקים לשינה.
כמובן שנושא השינה הוא נושא אחד מתוך מגוון רחב של נושאים לאורח חיים בריא.
מהו אורח חיים בריא? אורח חיים בריא משקף חיים רגועים ושלווים שקיים בהם סדר ושיגרה שלו זקוק הגוף.
אורח חיים רגוע ושלו מאפשר את החיים הבריאים שהם נטולי סבל אנושי, אבל בעיקר מאפשרים לנו את השינה הרצופה שהיא ללא הפרעות שגורמות לנו להתעורר מהשינה.
רוגע ושלווה הם שתי מילים, ולכול מילה המשמעות שלה.
רוגע הוא מצב שבו הגוף מתפקד ופועל ללא ייצור הרגשות הפנימיים החיוביים והשליליים.
כאשר הגוף מתפקד ופועל ללא ייצור הרגשות החיוביים והשליליים הוא פועל באופן מאוזן ויציב, כלומר מכוון.
חינכו, תכנתו, אילפו אותנו שיש ושצריך לחיות ולהפעיל את הגוף עם ייצור הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד, והעיקר שלא נחיה עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה כמו פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
אבל ישנו מצב נוסף שבו הגוף יכול לתפקד ולפעול ללא ייצור הרגשות החיוביים והשליליים וזהו הרוגע הפנימי.
מי שרגוע מחובר לעצמו, לזהותו האמתית, מה שמאפשר לו לפרש באופן שפוי את המציאות האמתית שבה הוא נמצא וחי.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, רגשות שגורמים למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, ושאר בעיות האישיות.
השלווה משלימה את הרוגע הפנימי והיא מכילה בתוכה מגוון רחב של נושאים כמו, תזונה, שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, לחיות ללא לחץ של זמן, חיים שהם ללא בעיות הישרדות, שמירה על הגוף מפני פגעי החיים והטבע ועוד.
מה כול זה קשור לחלומות? ברגע שאנחנו הולכים לישון ומתחילים את תהליך ההרפיה הפיזית לשם השינה שמאפשרת לנו את הטעינה האנרגטית, השדרים האנרגטיים מוקרנים לתודעה כי מבחינה אבולוציונית אנחנו התודעה, ולכן נוצרת בתודעתנו מציאות שאנחנו מכנים אותה חלום.
כאשר אנחנו יוצאים מההרפיה, השינה, מתקבלת בתודעתנו מציאות מעוותת שאנחנו מכנים אותה חלום עד לשלב הערות ואז החלום נגמר, כשלרוב הוא לא ברור לנו.
להזכירכם/ן: ההסבר הוא על ההתייחסות שלנו לחלום מבחינה אבולוציונית ולא רוחנית שזה שלב מתקדם ומפותח יותר.
למה הדבר דומה? הדבר דומה למכשיר רדיו, שברגע שאנחנו מדליקים אותו באמצעות מפסק ומאפשרים למתח חשמלי להפעיל את הרדיו, נשמע קול מעוות בהתחלה עד אשר הקול שבוקע מהרדיו ישמע באופן ברור.
דוגמה נוספת, הדבר דומה גם למכשיר טלוויזיה שברגע שמדליקים אותו באמצעות מפסק ומאפשרים למתח חשמלי להפעיל אותו נשמע קול מעוות והתמונה נראית מעוותת בהתחלה, עד אשר הקול שבוקע מהטלוויזיה ישמע באופן ברור וגם התמונה.
איך רצוי להתייחס לחלום מבחינה אבולוציונית? העצה שלי היא פשוט לא להתייחס, כלומר למחוק את החלום מהזיכרון כיוון שאין בו כול תועלת, כי אותי אז החלומות בלבלו.
למה? כי בשלב התפתחותי זה החלום מייצג עיוות של האני העצמי ועיוות של המציאות האמתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, כלומר החולם לא נמצא בחלום, והחולם גם לא נמצא במציאות שבחלום כי היא אינה המציאות האמתית, החולם נמצא במיטה שבה הוא ישן והגוף נמצא במציאות האמתית.
כול התייחסות לחלום בשלב זה יגרום לפרוש שגוי של האני העצמי האמתי והמציאות האמתית.
כול התייחסות לדמות או לדמויות ולאירועים במציאות שבחלום מנתקת את בן האנוש מזהותו האמתית ומהמציאות האמתית.
פירוש חלומות: מאז שהתחלנו להיות מודעים לכך שאנחנו חולמים נתנו לחלומות פירושים שונים ומגוונים.
כתוצאה מהחלומות אנשים חשבו שהם מקבלים מסרים מהעולם שמעבר שזה נכון מבחינה רוחנית למי שמודע לרוחניות ולעולמות העליונים.
כתוצאה מהחלומות אנשים חשבו שהם חלק מהחלום שזה נכון למי שמודע לעולמות העליונים.
כתוצאה מהחלומות אנשים חשבו שהם חלק ממציאות אחרת שנמצאת בחלום שוב שזה נכון למי שמחובר לעולמות העליונים.
כול זה הוביל את בן האנוש לפרש את עצמו ואת המציאות שבה הוא נמצא וחי באופן שגוי מה שהוביל לבעיות אישיותיות.
עד עכשיו כול זה גרם לבן האנוש לתת פירוש לכול חלום וחלום באופן שגוי כי הוא לא היה מודע לנושא הרוחניות.
כשמודעים לנושא הרוחני זה אומר שמבחינה התפתחותית התפיסה והפירוש של עצמנו בעולמות העליונים משתנה במאה שמונים מעלות.
זה אומר שאנחנו מזהים את עצמנו ומחוברים לאני שלנו והמציאות שבה אנחנו נמצאים בעולמות העליונים, וכאשר אנחנו מתעוררים אנחנו מודעים לכך שחזרנו מהעולמות העליונים.
הסבר על העולמות העליונים:
עולמות עליונים.
עולמות עליונים במימד הנוסף הקיים.
שמים, כלומר שם מים, השאלה המתבקשת, איך יכול להיות שאם מעלינו יש שם מים הם לא נשפכים עלינו על העולם התחתון שלמטה? ובכן הכול קשור לדחיסות האנרגיה, כלומר ה שם מים (שמים) בעולמות העליונים לא יכולים להישפך עלינו כי האנרגיה דחוסה יותר מהאנרגיה שבה אנחנו נמצאים וחיים כאן למטה.
מה קשורה דחיסות האנרגיה בעולמות העליונים אלינו היצורים החיים כאן למטה? ובכן גם עלינו פועלת הדחיסות האנרגטית אומנם קצת באופן שונה מהעולמות העליונים אבל היא מקשרת אותנו אליהם, כדי להבין את כול התהליך רצוי להתחיל מהתחלה, כלומר מרגע היווצרותנו כיצורים חיים.
בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, מרגע היווצרותנו לאחר שהזרע חדר לביצית נוצרת ריאקציה שיוצרת את התודעה שבונה לנו את הגוף הפיזי באמצעות המידע הנוסחה ה די.אן.איי. שמועבר מתודעת האם לתודעת העתיד להיות עובר שנמצא ברחמה באופן טלפתי, כאשר התודעה בונה באופן עצמוני את גוף העובר על ידי תזונה מים ואוויר שהוא מקבל מאמו, הריון שיערך כתשעה חודשים לערך עד השלמת הגוף הפיזי שיהיה מוכן לצאת לחיים, מרגע הלידה אנחנו מתחילים במסע לבניה עצמית משפחתית חברתית מה שנעשה במשך דורות רבים לשם הבנת ומימוש מהות ומטרת החיים.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת החיים שנעבור שינוי אישיותי ומעבר מבני אנוש שלא מודעים לעצמם ולעצם קיומם למודעים לעצמם ולעצם קיומם שאחראיים הבלעדיים לתכנון ובריאת חייהם ונצחיים עד רמת הנשמה.
מה כול זה קשור לעולמות העליונים? הקשר הוא  שבתהליך האבולוציה בעולם התחתון יש שלבים שעלינו לחקור ולהבין במסע לגילוי מי אנחנו ומהי המציאות האמתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הבניה חייבת להיות אחראית ויציבה ויש לבנות את יסודות הצמיחה באופן איתן, וזאת כדי שלא נתפרק ונאבד שפיות בהמשך המסע הפנימי שלנו לגילוי האמת.
תהליך האבולוציה בעולם התחתון הוא בית הספר שברא הבורא לשם התעוררות הנשמה למודעות ונצחיות בסוף תהליך הבריאה.
בשלב קדום באבולוציה ההתפתחותית שלנו חיינו בפרדיגמה ללא מודעות לרגשות הפנימיים שבנו, ולכן לא התייחסנו לחלומות שחלמנו, כי חיינו מתוך אינסטינקט הישרדותי.
שלב ביניים בתהליך האבולוציה שלנו היא הפרדיגמה שבה יצאנו מהאינסטינקט שאיתו חיינו והתחלנו את המסע שלנו למודעות עצמית והבנו שבן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, ושהתודעה יכולה לצאת מהגוף ולשוטט בעולם התחתון, וזה קרה לרוב בעת שהתחלנו להיות מודעים לרגשות הפנימיים שבנו שהכתיבו את חיינו לטוב ולרע שפיצלו את אישיותנו וניפצו אותה ככול שפיתחנו את הרגשות החיוביים והשליליים שבנו.
השלב המתקדם בתהליך האבולוציוני שלנו למודעות עצמית והתפתחותית היא הפרדיגמה שבה הבנו מהי זהותנו האמתית מהו ה"אני" העצמי שלנו ומתי מתאפשר לנו להיות אנרגיה דחוסה בעולם התחתון, מה שיאפשר לנו את ההבנה למציאות שבה אנחנו נמצאים בעולמות באופן השפוי, השפיות תאפשר לנו להתחיל את המסע לעולמות העליונים באופן רגוע ויציב ללא תנודות בהתקדמותנו בעולמות העליונים.
בפרדיגמה זו שתייצב אותנו מבחינת שפיות, נבין שהגוף שלנו היה מעיין בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו כינינו אותם רגשות חיוביים ורגשות שליליים שגרמו לנו להזיה ויצירת תדמיות במציאויות שהן אשליה, ולכן נרגיע עצמנו מאותם רגשות מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת לכך, כדי שנוכל לשמור על השפיות בהמשך המסע לעולמות העליונים.
איך נעשה המסע שלנו לעולמות העליונים? האמת היא שאנחנו שם ללא כול מודעות עצמית לכך, בעיקר בעת מדיטציה ושינה כשהגוף בהרפיה מלאה, כשכול אחד/ת בהתאם למודעות העצמית שבה הוא נמצא בעולם התחתון עם השלכות לעולמות העליונים.
בשלושת הפרדיגמות שציינתי התייחסנו לנושא החלימה בהתאם לרמת המודעות שהיינו בה לאותה תקופה.
למשל, בפרדיגמה הראשונה החלימה לא הייתה במודעות.
בפרדיגמה השנייה התחלנו את המסע פנימה והתחלנו להתייחס לחלימה כול אחד/ת בהתאם לרמת המודעות שלו.
בפרדיגמה השלישית ההתייחסות שלנו למה שהגדרנו כחלומות בשלבי ההתפתחות הקדומים ישודרג למימד הנוסף הקיים שהוא יהיה חלק מהמציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מימד שנבין שאנחנו לא מתים אף פעם כי כביכול המת הופך להיות אנרגיה דחוסה שאנחנו במימד התחתון לא יכולים לראות, שמימד הזמן והמרחב דחוס יותר, מימד שבו יש עולמות שנוכל להגיע אליהם בהתאם לרמת המודעות ולתיקון האישיותי שנעשה בעולם התחתון שבו ניוולד בגלגולים עד לתיקון הסופי.
התיקון הסופי יוביל אותנו לעולם העליון ביותר שבו נמצא הבורא ישות מודעת ונצחית שבראה את כול העולמות וזה מהות ומטרת החיים.
בעת מדיטציה ושינה עמוקה הגוף הפיזי נימצא בהרפיה מלאה, וזה מאפשר לנו כעת כאנרגיה לא דחוסה להשיל מעלינו את אותה האנרגיה שאינה דחוסה ולהיות אנרגיה דחוסה ולעבור לעולמות העליונים ששם האנרגיה דחוסה בהתאמה, כשכול אחד/ת עובר לעולמו הוא בהתאם למודעות מהעולם התחתון, כשכול התהליך לרוב נעשה בשלב זה ללא כול מודעות עצמית לכך באופן אינסטינקטיבי ויעלה למודע כשהידע ישותף ואנשים יחלו לחוות.
בתפיסת ה"אני" והמציאות בעולם התחתון אנחנו חושבים שאנחנו "מבלים" את רוב חיינו כאן, אבל לא כך הדבר בעולמות העליונים הזמן דחוס יותר ולכן אנחנו נמצאים וחיים בעולמות העליונים הרבה יותר, כמו לדוגמה שעת מדיטציה או שינה היא שבוע בעולמות העליונים לערך המחשה לפרופורציה שבין העולמות, כי מימד הזמן לא קיים באמת, ורצוי לדעת שאם השינה אינה רצופה הטרטור שלנו גדל במעבר בין העולמות.
מסקנה, קיים מימד נוסף שקיימים בו עולמות עליונים, שנוכל להגיע אליהם בהתאם למודעות העצמית ולידע לכך, ושנוכל להתקדם בעולמות העליונים בהתאם לתיקון האישיותי בעולם התחתון.
לסיכום, בפרדיגמה השלישית ניחשף לעולמות העליונים ששם האנרגיה דחוסה יותר מהעולם התחתון שבו נולדנו, ושכדי שנוכל להיכנס אליהם יש באפשרותנו להשיל את האנרגיה הלא דחוסה מעלינו בעולם התחתון בעת מדיטציה ושינה ולהיכנס לעולמות העליונים, וכול אחד/ת בהתאם לרמת המודעות ותיקון האישיותי שביצע.
המסר במאמר, כדי לממש את מהות ומטרת החיים בבריאה שברא הבורא עלינו לטפס עד העולם העליון שבו שוכן הבורא, כי מטרת בריאת העולמות שנהיה כמו הבורא, מודעים ונצחיים.
ואז החלום הופך להיות מציאות בשילוב עם חיינו.