נוסטרדמוס

נוסטרדמוס.
האם אפשר לחזות את העתיד? נוסטרדמוס חי במאה השש עשרה לספירה, והוא היה בין יתר עיסוקיו אסטרולוג שניבא את העתיד.
האם ניתן לצפות מה יתרחש בעתיד? כי אם ניתן לצפות את העתיד, אז לא קיים עתיד.
כלומר, אם מההווה ניתן לדעת ולצפות מה יקרה בעתיד, והעתיד כבר קיים ונראה בהווה, אז זה לא עתיד.
מהו זמן? ברגע שהתחלנו לייצר ולהפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים, התחלנו לחיות גם בלחץ, וכך הומצא לו מימד הזמן.
הלחץ נוצר מרגש מהורמון שנקרא קורטיזון, שגורם לנו להזיה רגשית, ולחשוב ולדמיין במושגים של זמן, ולכן אנחנו מדמיינים שאנחנו יכולים לשחק עם הזמן, וכך נוצרו להם המושגים של מהירות, מהר, לאט, עבר, הווה, עתיד.
הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, רגשות שגורמים למצבי הזיה, וכתוצאה מכך לדמיין וליצור מציאויות שהן אשליה.
מצב אישיותי רגשי זה, הביא אותנו לדמיין ולפרש את המציאות שבה כביכול קיים עבר, הווה, ועתיד, כלומר שקיים מימד הזמן, מה שלא קיים במציאות האמיתית.
מה כן קיים במציאות האמיתית? במציאות האמיתית קיימת ההוויה, ההוויה היא מציאות שבה לא קיים מימד הזמן, כלומר אין עבר, הווה ועתיד.
כדי להבין מה ראה נוסטרדמוס, ראשית רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא אמצעי ביולוגי, כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית לשם ההתעוררות והתיקון שעל התודעה לבצע לעצמה למודעות עצמית ונצחיות.
בעת התרחשות תופעת המוות התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
כלומר, כתודעה אנחנו חשופים לקלוט ולצפות בכול המתרחש, ולמצב זה הביא עצמו נוסטרדמוס הוא התחבר להוויה.
אם נחזור להתייחסות חיזוי העתיד, אז הבנו שאין עתיד כי מימד הזמן לא קיים במציאות האמיתית, לכן כהוויה הכול ידוע, מה שצריך לעשות זה להתחבר להוויה וזה כנראה מה שקרה לנוסטרדמוס.
הוא בנה את עצמו כך שהוא התחבר להוויה, אבל הוא התפרק בריאותית חלה ומת בגיל צעיר יחסית.
מה השתבש אצל נוסטרדמוס? זה קרה לו כיוון שהוא בנה את עצמו כך שהגוף לא יפריע לו להתחבר להוויה, והוא פעל כאילו רק התודעה קיימת, כלומר הוא נטרל את גופו.
כלומר, כדי להתחבר להוויה נוסטרדמוס הדחיק וביטל את כול השדרים שהצביעו על מצוקה ששודרו אליו מהגוף, והוא עשה זאת כדי שהגוף לא יפריע לו להתחבר להוויה, אבל בגלל שהוא רצה להתחבר להוויה הוא בנה את עצמו בהתאם ולכן הוא פגע בעצמו בריאותית.
הדחקה וביטול של חלק או כול השדרים ששודרו מהגוף, ובעיקר שדרים של מצוקת הגוף לבעיות בריאות גרמו לו למות מדום לב בגיל 63.
נוסטרדמוס אפשר לנו להיות מודעים להוויה, אבל במעשה זה הוא נתן לאנושות דוגמית קטנה ממה שקורה למי שמתחבר להוויה ולא מוכן פיזית לכך.
מה שקרה לנוסטרדמוס קורה לרוב האנשים שרוצים להתחבר להוויה, אך מתפרקים בדרך בגלל שהם אינם בונים את עצמם כך שהגוף ישמש להם כבסיס איתן ובריא.
מסקנה: נוסטרדמוס אם אכן הוא התחבר להוויה הוא לא צפה את העתיד.
ההתחברות להוויה אפשרה לנוסטרדמוס להתבונן במימד אחר, לצפות במימד ההוויה שלא קיים בו עבר, הווה, עתיד.
סיכום: כיום הפרוש שלנו למציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים הוא שקיים בו מימד הזמן, ולכן אנחנו חושבים במושגים של מהר, לאט, מהירות, עבר, עובר, עתיד, אך זו אינה המציאות האמיתית אלא אשליה, נוסטרדמוס ניפץ לנו את אשליית מימד הזמן ברגע שהוא גילה שקיים עתיד.   
המסר במאמר: קיימת ההוויה, אין עבר, אין הווה, ואין עתיד, לכן מה שקרה, קורה, ויקרה, נחשף לנוסטרדמוס.
 

מרכבות האלים

מרכבות האלים.
האם הדמות שבספר משקפת חייזר? אריך פון דניקן נולד ב-14 באפריל 1935 הוא סופר ומדען שוויצרי, ידוע במיוחד בתיאוריות שלו אודות ביקור חייזרים על פני הכוכב והשפעתם על האנושות.
בספרו הוא מנסה להוכיח על קיומם של חייזרים שביקרו כאן בעבר.
עדויות לכך הוא מביא גם מאיורים מן העבר.
דוגמה לכך  נמצאת בתמונה על כריכת הספר שכתב ששמו מרכבות האלים.

אם נסתכל על שתי התמונות שנמצאות מעל גבי הכריחה של הספר ישנו דמיון רב בין מה שהמחבר טוען שהוא חייזר הנמצא יושב בכלי הטיס שלו בחלק התחתון של הכריכה, לבין התמונה של האסטרונאוט שצולמה בתקופתנו שנמצא גם כן יושב בכלי הטייס שלו בתמונה העליונה של הכריכה.
האם הדמות בתמונה שנמצאת בחלק התחתון שעל הכריכה היא של חייזר? התשובה היא שלא.
למה לא? כיוון שאותם הקדמונים שציירו את התמונה המדוברת, ושהמחבר חושב שהיא משקפת חייזר אשר ביקר כאן בעבר, אותם הקדמונים הצליחו להתחבר, לצפות, ולאחר מכן לצייר או לפסל את האסטרונאוטים של ימינו.
הכיצד? הם הצליחו להתחבר להוויה.
מהי ההוויה? הנוכחות של עצם קיומנו ביחס למציאות שבה אנחנו נמצאים משקפת את ההוויה.
לכן, ההתייחסות שלנו להוויה צריכה להיות הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
מבחינה אבולוציונית ההוויה היא בהבנה שמרגע היווצרותנו ועד סוף החיים הכול תוכנן כבר.
לכן, מבחינה אבולוציונית אנחנו עדים למה שתוכנן כבר בעבורנו.
מבחינה קוסמית ההוויה היא בהבנה שמימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית.
כלומר, אין עבר, אין הווה, אין עתיד, קיימת ההוויה.
האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול כבר חזרה לעצמה, התובנה הזו מבחינה תודעתית קיימת אצלנו בתת מודע, ולכן אנחנו רק יכולים לצפות במתרחש, אך לא בעזרת היכולות המוגבלות של הגוף הפיזי שלנו בגלל הפער במהירויות האנרגיה הנקלטת.
כלומר, היקום כבר אינו קיים.
מבחינה רוחנית ההוויה היא בהבנה שהמפץ הגדול לא היה יכול להתרחש בכלל.
לכן, אנחנו כנשמות שמהופנטות על ידי הבורא צופים במתרחש, ללא היכולת שלנו להשפיע על מהלך העניינים שהבורא תכנן ויצר בעבורנו עד לסיום כול התיקונים וההתעוררות הנשמות בעולם האמיתי, כשהנשמה מודעת לעצמה ונצחית.
איך אפשר להגיע לרמת מודעות זו?
פתרון החידה לזהותנו האמיתית יוביל אותנו להבנת הנושא האבולוציוני.
פתרון החידה לנושא האבולוציוני יוביל אותנו להבנת הנושא הקוסמי.
פתרון החידה לנושא הקוסמי יוביל אותנו להבנת הנושא הרוחני.
פתרון החידה לנושא הרוחני יוביל אותנו להבנת ההוויה.
לכן, כדי לפתור לעצמנו את החידה לכול, ובעיקר כדי להבין את ההוויה שבה אנחנו נמצאים, רצוי קודם כול להבין מהי זהותנו האמיתית כבני אנוש.
מה כול זה קשור לאותם הקדמונים? אותם קדמונים הצליחו להגיע לרמת מודעות עצמית שבה הם יכלו להתחבר ולצפות בהוויה, כלומר הקדמונים צפו בתקופתנו.
התמונה שעל גבי כריכת הספר שבה מצולם האסטרונאוט, משקפת את תקופתנו שבה אנחנו שולחים אסטרונאוטים לחלל.
לכן, אותו קדמון צייר או פיסל את האסטרונאוט של ימינו, ואפשר לראות את הדמיון הרב בין שתי התמונות.
אפשר להשוות את אותם קדמונים עם הנביאים ועם אנשים כמו נוסטרדמוס ואחרים, שהתחברו וצפו בהוויה, ושיתפו בפיסול, בציורים, ובכתוביהם גם אותנו.
מסקנה: אריך פון דניקן לתומו חשב ודמיין שאותו ציור מהעבר משקף חייזר שהגיע וביקר את כוכב הלכת שלנו, ועל סמך זה הוא בנה לעצמו תיאוריה שלמה, כי לא הייתה לו היכולת בהבנת נושא ההוויה.
היכולת להתחבר ולצפות בהוויה מאפשרת לראות את הסרט מתחילתו ועד סופו.
הדבר דומה לחלום שאנחנו חולמים בעת היותנו ישנים, חלום שבו אנחנו כביכול צופים בעצמנו ובמציאות שבה אנחנו נמצאים, אך לא כך הדבר באמת, האמת היא שאנחנו ישנים במיטה שבבתינו וצופים בסרט, בחלום, עם כול השוני בין שני הנושאים הדבר דומה.
ההוויה, הסרט הוא תלת מימד.
סיכום: ההוויה פרושה שאין עבר, עובר ועתיד, שאלה הם מושגים שנלקחו ממימד הזמן שהמצאנו ושבו אנחנו לחוצים וכלואים, וחיים במציאות שיצרנו לעצמנו, שמשתקפת במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, שאין לכך כול קשר למציאות האמיתית, מה שיוצר את האשליה, ומשקף את רמת המודעות שלנו כיום בשלב זה בהתפתחותנו.
ההוויה היא סרט שבו הכול ידוע מראש.
הרעיון הוא להיות מודע לו, כי ידע זה קיים אצלנו בתת מודע.
המסר במאמר: התמונה שנמצאת על כריכת הספר מרכבות האלים, שלדעת המחבר היא של חייזר היא של אסטרונאוט מתקופתנו, שהקדמונים יכלו להתחבר להוויה ולצפות בו.