הפרעות שינה

הפרעות שינה.

מהם הגורמים להפרעות בעת השינה? שינה זו אחת הפעולה החשובות שעלינו לבצע, וזאת כדי שהגוף הפיזי שלנו יתפקד בעת ערות, וכדי לחיות.
מטרת השינה היא לאפשר לגוף להיטען אנרגטית.
שינה מועטה או לילות שהם ללא שינה גורמים לעייפות ולתשישות.
עייפות ותשישות כשהם חלק מאורח החיים יכול לפגוע בבריאותינו.
ללא שינה בכלל לא נוכל לתפקד בעת ערות, ואף נסכן את חיינו.
בכדי לישון את שמונה השעות שינה רצופות בלילה ובהרפיה מלאה, וזאת כדי להיטען באופן מלא מבחינה אנרגטית, רצוי להבין מהם הגורמים שמונעים מאיתנו את השינה הרצופה ולהימנע מהם במידת האפשר.
אבל, לפני זה חשוב להבין מהם אותם מגוון הנושאים שעלינו לחיות על פיהם שמאפשרים את אורח החיים הרגוע ושלוו בעל הסדר והשגרה, וזאת כדי שיתאפשר לנו לישון באופן רצוף ובהרפיה מלאה, כל שנוכל לתפקד בעת ערות, להיות מרוכזים ובריאים יותר, ובעיקר שלא נסבול.
הגורמים החיצונים שגורמים להפרעות שינה, ויש להימנע מהם במידת האפשר הם, אור השמש, או תאורה ביתית, טמפרטורה חיצונית שהיא משתנה כלומר קר או חם, שינוי בלחות, חוסר בחמצן, לחץ ברומטרי משתנה, רעידות אדמה מהחלשות ועד החזקות ושאר פגעי מזג האוויר, זיהום אויר, ריחות, גזים, קרינה, שינויים בשדה האלקטרו מגנטי של כוכב הלכת שלנו, שינה עם בן/בת זוג  או ילדים או בעלי חיים שיכולים להפר את השינה הרצופה, שדות אלקטרומגנטים שנובעים ממכשירים חשמליים בחדר השינה או בבית, גם אם הם דלוקים או מכובים, שדה חשמלי שנובע מכבלי מתח או שנאים, רעש, החומר ממנו עשוי ביתכם, חומרים שאינם אורגניים ששמיים על העור כמו, איפור, צביעת שיער, קצף גילוח, אפטר שייב, בשמים, לק, משחות, קרמים, סבונים, שמפו ועוד, שחודרים את העור והופכים להיות חלק מהרכבו הכימי של מחזור הדם שאינם בריאים ומפריעים לתהליך השינה, ועוד. 
הגורמים הפנימיים שגורמים להפרעות שינה ויש להימנע מהם במידת האפשר הם, נושא התזונה שרצוי להבין, מה, כמה, מתי ואיך לאכול את המזון שאנחנו צורכים.
תזונה שהיא אינה מתאימה לגוף, שכתוצאה מכך יש לנו חוסר בויטמינים ומינראלים.
תזונה שהיא אינה אורגנית.
תזונה שאינה מתאימה להזנת הגוף שמכילה חומרי הדברה, שקיימים בפירות והירקות ואנטיביוטיקה, הורמונים, ותרופות בבשר שזה רעל לגוף, שתיית מים שהם אינם מים מינראליים נקיים, חלומות שמפריעים לנו, חוסר בפעילות גופנית, טמפרטורת הגוף במידה והיא אינה יציבה וקבועה, נשימות שאינן סדירות ולחץ דם לא יציב, אי שמירה על היגיינה אישית וסביבתית, תרופות, עישון, סמים, מחלות, תופעות פיזיולוגיות, רדיקאלים חופשיים, יציאות והצורך בשתן וצואה בעת השינה, ואורח חיים שגורם לנו ללחץ.
רוגע, כי רק כאשר אנחנו רגועים, כלומר כשאנחנו איננו מייצר ומפעילים את הרגשות הפנימיים שבנו לא החיוביים ולא השליליים מתאפשר לנו להיות מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
כאשר אנחנו רגועים ומחוברים לעצמנו, לזהותנו, השינה שלנו תיערך בהרפיה עמוקה ורצופה.
אורח חיים בריא, שהוא רגוע ושלוו שכולל סדר ושיגרה מאפשר ואף משפר את השינה.
השינה על הצד או שמאל או ימין לסירוגין היא נוחה יותר, והשינה על הגב או על הבטן היא אינה נוחה.
כמו כן חשוב שהמזרון יהיה נוח וגובה הכריות יהיו במצב כזה שהראש יהיה במצב מאוזן, מלבד מקרים של לחץ דם שהוא גבוה או נמוך, וגם חשוב שהמצעים יהיו מחומרים טבעיים, וגם שבגדי השינה יהיו מכותנה.
היגיינה אישית לפני השינה יכולה לעזור לנו לשיפור השינה הרצופה.
במידה ואחד או כמה מהגורמים שציינתי לא מאפשרים לנו את השינה הרצופה, חשוב לדעת שגם שכיבה במיטה ללא פעילות, במצב של הרפיה, מקטינה את מצב העיפות וממזערת נזקים.
מסקנה: היכולת לזהות את הגורמים החיצוניים והפנימיים להפרעות בעת תהליך השינה ולנטרולם, יאפשר שינה של שמונה שעות בלילה בהרפיה מלאה, מה שיאפשר לנו טעינה אנרגטית מלאה.
סיכום: נושא השינה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בחיינו, ובמידה ולא נאפשר לעצמנו את תהליך השינה הרצוי רצופה בלילה, פשוט נגרום לגוף שלנו להתרוקן אנרגטית, להתנוון ולהישחק, ובעיקר להיחלש, מה שמוביל לסבל אנושי.
כאשר הגוף נחלש גם המערכת החיסונית שלנו נחלשת, וכאשר המערכת החיסונית שלנו נחלשת, אנחנו חושפים את עצמנו לכל אותם חיידקים, וירוסים, וטפילים אחרים שיכולים לגרום לנו לחלות ואף למוות.
חוסר שינה יכול לגרום למצבי הזיה, חוסר ריכוז, סהרוריות, וליצירת מציאויות שהן אשליה.
כלומר, חוסר בשינה מנתק אותנו מזהותנו האמיתית, ומהיכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור, שפוי יותר.
המסר במאמר: שינה של שמונה שעות בלילה משקפת את רמת המודעות שלנו במהלך חיינו, ועד כמה החיים שלנו רגועים ושלווים ובעלי סדר ושגרה.
שינה לא רצופה שהיא בעלת הפרעות בעת השינה מהסיבות שציינתי, גורמת לעייפות עד כדי תשישות, מצב זה גורם לסבל ואף יכול לפגוע בבריאות.
 

שינה

שינה.

למה אנחנו זקוקים וחייבים לישון? כמה שעות צריך לישון בלילה? מה קורה לנו בתהליך השינה?
שינה היא פעולה פיזיולוגית שבה הגוף נמצא בהרפיה, ורצוי שההרפיה תהיה מקסימאלית, וזאת כדי שנוכל להיטען מבחינה אנרגטית.
הגוף צריך וזקוק לשינה על מנת להיטען אנרגטית, כדי לתפקד במשך היום וכדי לחיות.
הטעינה האנרגטית, זהו תהליך שמתרחש בעת שאנחנו ישנים.
הטעינה האנרגטית לאחר השינה, מאפשרת לנו להפעיל את הגוף כשאנחנו נמצאים במצב של ערות.
במצב של חוסר בשינה או ללא שינה בכלל, הדבר גורם לעייפות שמוביל לתשישות, שיכול להוביל אף למוות.
בלילה כאשר אנרגית השמש לא מגיעה אל הגוף, מתאפשר לנו להימצא במצב של שינה, הרפיה, וככה הגוף מטעין את עצמו, ורצוי להבין איך לגרום לו להיטען באופן המקסימלי.
האפשרות לטעינה אנרגטית מקסימלית בתהליך השינה, קשורה באופן ישיר לאורח החיים שלנו.
השינה משקפת את רמת הרוגע הפנימי שאליו הגענו.
השינה משקפת את הסדר והשגרה באורח החיים שאנחנו מנהלים, ועד כמה חיינו הם שלווים.
כלומר, הרוגע הפנימי והשלווה באורח חיינו, ישתקף אצלנו תוך כדי תהליך השינה בלילה.
ככול שהשינה תהיה רצופה, כלומר ללא כל הפרעות, וככול שההרפיה תהיה מקסימלית, ככה הטעינה תהיה מקסימלית גם כן, ולמצב זה עלינו לשאוף.
אורח החיים שלנו כיום, אינו מאפשר לנו את הטעינה האנרגטית המקסימלית.
כתוצאה מכך, אנחנו חיים וצוברים עייפות, ומגיעים אף לתשישות במהלך חיינו.
סדר תודעתי חדש, שמאפשר אורח חיים שהוא רגוע ושלוו, יאפשר את הטעינה המקסימלית.
אנרגית השמש מפריעה להטענת הגוף באנרגיה בעת תהליך השינה.
רצוי לזכור שהורמון השינה שמאפשר לנו את ההרפיה המקסימלית מופרש בעת התהליך לשינה בעיקר בלילה ו/או כשחשוך.
אנחנו ערים ומפעילים את הגוף במהלך היום, כי עלינו לתפקד ולחיות ולהיות ערניים ודרוכים, וזאת כדי לשמור ולהגן על עצמנו.
כלומר, המצב האנרגטי שלנו צריך לאפשר לנו במהלך ההתנהלות היומית את התפקוד הערני והבריא.
אם אנחנו חשים בעייפות כאשר אנחנו ערים, כי לא ישנו במהלך הלילה, וקשה לנו לתפקד ולהפעיל את הגוף, זה אומר שאנרגטית אנחנו בשלבי התרוקנות, והמצב נובע בגלל מכלול שלם של נושאים שעלינו להבין אותם ולחיות על פיהם.
כלומר, עלינו לחיות באורח חיים רגוע ושלוו שבריא לגוף, אורח חיים שקיים בו סדר ושיגרה, שמכיל מגוון נושאים החשובים לעצם קיומנו, כמו רוגע שזה מצב שבו בן האנוש אינו מייצר ומפעיל את גופו באמצעות רגשותיו הפנימיים לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים, שינה, תזונה אורגנית מתאימה, שתייה מתאימה, פעילות גופנית ולא ספורטיבית תחרותית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, לחיות ללא לחץ זמן, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא בעיות הישרדות ועוד.
עייפות זהו מצב פיזיולוגי שבו אנחנו נמצאים כשרמת הטעינה האנרגטית שלנו בשלבי התרוקנות.
תשישות זהו מצב פיזיולוגי שבו אנחנו נמצאים כשרמת הטעינה האנרגטית שלנו במצב של התרוקנות.
ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף האנושי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית.
התודעה שהיא מי שאנחנו, מפקחת, מבקרת, ומפעילה את הגוף.
המוח האנושי הוא ממיר ומתרגם אנרגטי, שמקשר בין התודעה לגוף וההפך.
האנרגיה שאנחנו מספקים לגוף כמו מזון, שתייה, וחמצן, מאפשרים לנו להפעיל את הגוף גם בתהליך ההרפיה והטעינה בעת תהליך השינה, מה שמאפשר את תהליך הערות, כלומר מאפשר לנו לתפקד ולחיות.
תהליך השינה בלילה רצוי שיהיה לפי בדיקה שלי על עצמי כשמונה שעות לערך, כשהרצוי הוא ללא כל הפרעות בתהליך עצמו.
גם אם מסיבה כלשהי אנחנו איננו מצליחים לישון בלילה, בגלל סיבה כזו או אחרת, חשוב לשכב את שמונה השעות ולנוח, גם מצב זה מאפשר טעינה מסוימת.
במידה והצלחנו להביא את הגוף כאשר אנחנו ישנים בלילה למצב שהוא ימצא בהרפיה מלאה, שיאפשר את הטעינה המקסימלית, וללא כל הפרעות בתהליך השינה, אז התפקוד שלנו בהפעלת הגוף בעת ערות יהיה רגוע, נוכל להיות רגועים יותר, נוכל להיות מרוכזים יותר, הפעילות שלנו תהיה תקינה יותר, נהיה מפוקחים יותר, נוכל לשמור ולהגן על עצמנו, ובעיקר נתפקד ללא שחיקת הגוף שגורם לנו לסבל בריאותי.
במידה והשינה שלנו לא מאפשרת לנו את ההרפיה המלאה, כלומר את הטעינה מקסימאלית, את השינה הרצופה במשך הלילה, בגלל סיבות כאלו ואחרות, שיכולות להיגרם כתוצאה מגורמים שהם חיצוניים לגוף הפיזי ו/או אם אלו הם הפרעות שהם כתוצאה מגורמים שהם פנימיים לגוף, אז הגוף יתפקד ככה שהצריכה האנרגטית שלו תהיה מינימלית, תלוי באיזה רמה אנרגטית נמצא הגוף, ותספק את תצרוכת האנרגיה הדרושה לאיברים הפנימיים החיוניים, ככה שהגוף ישתדל לשמור על המצב הבסיסי ביותר, כדי לשמור על עצמו בריא, ובעיקר חי עד לתיקון.
דבר חשוב נוסף שרצוי לדעת, שבעת תהליך השינה אנחנו מאפשרים לגוף להיטען אנרגטית, אבל גם לרפא, לתקן, לחדש ואף לנקות ולבנות את עצמו, מקלקולים שנובעים מאורח החיים הלא בריא שאנחנו מנהלים, וגם מהתחלואה היום יומית מעצם היותנו חיים ומתפקדים.
שינה רצופה וללא הפרעות תוכל להתבצע, אם נבין מהם אותם הגורמים להפרעות השינה החיצוניים ו/או פנימיים לגוף.
אם נוכל לזהות ולהבין את אותם הגורמים החיצוניים ו/או הפנימיים שנקלטים ו/או משודרים מהגוף לתודעה שמפריעים לתהליך השינה שלנו בלילה, נוכל לתקן ולמזער את אותם הגורמים ואף לבטלם.
מסקנה: אורח חיים רגוע ושלוו שכולל בתוכו מגוון רחב של נושאים, שרצוי ללמוד ולהבין אותם, כשאחד מהנושאים הוא שינה, יאפשר לנו להיות בריאים יותר ולסבול פחות.
שינה זהו מצב פיזיולוגי שבו הגוף נמצא בהרפיה, כשהורמון השינה מאפשר זאת.
כאשר הגוף נמצא בהרפיה מלאה, יש באפשרותנו להיטען אנרגטית באופן המקסימלי, הדבר דומה לקבל אלקטרוני שנטען ומתפרק בעת פריקה חשמלית.
טעינה מקסימאלית מאפשרת לנו לתפקד בחיינו באופן המלא.
כאשר אנחנו עייפים או מותשים, זהו שדר מהגוף שמבחינה אנרגטית אנחנו מתרוקנים או מרוקנים.
סיכום: נושא השינה הוא אחד מהנושאים החשובים ביותר בחיינו, ובמידה ולא נאפשר לעצמנו את תהליך השינה הרצוי רצוף בלילה, פשוט נגרום לגוף להתרוקן אנרגטית, להתנוונות, לשחיקה, כלומר להיחלש, מצב זה מוביל לסבל אנושי.
כאשר הגוף נחלש, אז גם המערכת החיסונית שלו נחלשת, וכאשר המערכת החיסונית שלו נחלשת, הגוף נחשף לכול אותם חיידקים, וירוסים, וטפילים אחרים, מה שיכול לגרום למחלות ואף למות.
חוסר שינה מקשה עלינו את השמירה וההגנה על גופנו.
חוסר שינה יכול לגרום למצבי הזיה, לבלבול, לסהרוריות, וליצירת מציאויות שהן אשליה.
כלומר, חוסר בשינה אינו מאפשר לנו להיות רגועים, ומנתק אותנו מזהותנו האמיתית, ומהיכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
המסר במאמר: כדי להביא את הגוף לתפקוד מאוזן ויציב, מכוון, עלינו לישון שמונה שעות לערך בלילה ולחיות בסדר ובשגרה, רגועים ושלווים.
כדי לשדרג את המודעות העצמית לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, עלינו לישון ולהיטען באופן מקסימלי.
אורח חיים בריא, מאפשר לנו שינה של שמונה שעות לערך בלילה באופן רצוף וקבוע, ולמצב זה עלינו לשאוף.
  

מוות בעריסה

מוות בעריסה.  

ממה נובעת תופעת מוות בעריסה? במאמר זה ברצוני להעלות אפשרות נוספת לסיבה שגורמת לתופעת מוות בעריסה.
תסמונת מוות בעריסה מתרחשת אצל תינוקות, בעיקר בחודשיים הראשונים לחייהם ולרוב בלילה, ותוך כדי כך שהם היו אמורים לישון.
הסיבה העיקרית למוות בעריסה נגרמת כתוצאה מטראומה.
טראומה רגשית זאת נגרמת לתינוק כתוצאה מהרגשת חרדת הנטישה.
הרגשת חרדת הנטישה שמרגיש התינוק עקב עזיבת האם את תינוקה, כשהיא מהווה בשבילו את הצורך והנזקקות הקיומית.
עומס רגשי זה גורם ללבו לקרוס, מה שמוביל למותו.
למה? כיוון שתינוק ששהה כתשעה חודשים בבטן אימו ושרק נולד, מהחודשים הראשונים לחייו הוא אינו מכיר מציאות אחרת מלבד המציאות שבה הוא היה צמוד לאימו.
בתהליך הלידה השינוי והמעבר של התינוק והיציאה מהרחם לחיים, משפיעים רגשית על התינוק.
בנוסף תינוק שנולד בבית החולים נלקח ומופרד, ולרוב הוא מנותק מאימו לאחר הלידה, לזמן, לתקופה, מסוימת ומועבר לחדר אחר.
בנוסף תינוק שנולד בבית החולים מגיע לבית הוריו החדש, והוא ברוב המקרים מובא ישירות לחדרו הפרטי החדש, כשהאם ברוב המקרים ישנה בלילה בחדר שהוא בנפרד מהחדר שבו נמצא תינוקה.
הניתוק של התינוק מאימו למשך הלילה בעת תהליך השינה, גורם או מעורר אצל התינוק טראומה רגשית שמתבטאת בחרדת הנטישה, וזאת כיוון שהתינוק היה רגיל במשך כתשעה חודשים לגור בתוך רחמה של אימו, והוא היה מחובר אליה מכול הבחינות כולל רגשית, וכך הוא היה מוגן ושמור וניזון מהאם, וקיבל את כל צרכיו כל אותה תקופה.
כיוון שבשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האנושית, האנושות מייצרת ומפעילה את הגוף הפיזי באמצעות הרגשות הפנימיים, הרגשות הפנימיים מורגשים ומועברים לעובר בעת שהותו ברחם מהאם, שלומד ומחקה את אותם דפוסי ההתנהגות הרגשיים של האם, וכך העובר מתאים את עצמו לאישיותו, ועם אותם דפוסי ההתנהגות שהעובר למד אותם מהאם עוד בהיותו ברחמה התינוק יולד ויצא לחיים, ויחיה באופן אינסטינקטיבי ויתנהג רגשית באופן אוטומטי, כשבשלב ראשוני זה בחייו אין לו את היכולת להיות מודע לעצמו, לעצם קיומו ובעיקר אין לו את היכולת לשלוט ברגשותיו.
האם שכנראה לא מודעת לתלות המוחלטת ובעיקר הרגשית של תינוקה בה, ועוזבת אותו אם זה בבית החולים או בבית במשך היום או במשך הלילה יוצר מצב שהתינוק מרגיש נטוש, מה שמעורר בתוכו את חרדת הנטישה, וגם אם זה לא יסתיים במוות בעריסה, הטראומה שבחרדת הנטישה תלווה את הילד במהלך חייו.
כדי להימנע מהתרחשות תופעת המוות בעריסה על התינוק להיות צמוד לאימו מרגע הלידה ועד שלב השחרור, כלומר מרגע יציאתו של התינוק לאוויר העולם רצוי שלא לעזוב אותו, ואף רצוי לכל תקופת ההנקה, ובמשך כל היום והלילה, ורצוי גם שהאם תישן עם תינוקה באופן צמוד ורצוף, כשהכוונה היא באותו החדר וביחד צמודים וישנים באותה מיטה, דומה להמשך הקשר שהיה בתהליך ההיריון, ורצוי להניק אותו מתי שהוא רוצה, כי כך הוא היה רגיל עוד בהיותו וולד ברחמה של אימו, רצוי לזכור שיש בכך סיכון כי נשים לא רגילות, ולכן יש ליועץ עם רופא וללמוד את הנושא.
מסקנה: הסיבה הנוספת לתסמונת מוות בעריסה, נגרמת כתוצאה מטראומה שבחרדת הנטישה שמרגיש התינוק בעיקר בשעות הלילה בעת תהליך השינה, כשהוא מרגיש בודד במיטתו וללא אימו לצידו, שאליה הוא היה רגיל ואליה הוא היה מחובר למשך כתשעה חודשים, שינוי פתאומי זה גורם לכך שליבו יפסיק מלפעום, אך מוות בעריסה יכול להתרחש לא רק בשעות הלילה.
לכן רצוי שהאם תהיה צמודה לתינוקה ולא תשאיר אותו בודד, בגלל שמבחינתו של התינוק מעשה הנטישה יעורר בתוכו את הרגשת חרדת הנטישה.
סיכום: מוות בעריסה נובע בעיקר, אך כנראה שלא רק, כתוצאה ממצב רגשי שאליו נקלע התינוק, עקב אירוע שמתפרש אצל התינוק כנטישה, כעזיבה, כפרדה, של אימו ממנו, מעשה שגורם לו לטראומה שמעורר בו את הרגשת חרדת הנטישה.
המסר במאמר: התייחסות עניינית למערכת היחסים המורכבת ובעלת שלבי התפתחות, שבין האם לתינוקה לאחר היוולדו, יכולה למנוע מהתרחשות תופעת מוות בעריסה שנובעת עקב חרדת הנטישה מלהתרחש.