שפיות

שפיות.

מהי שפיות? פירוש המילה שפיות היא, צלילות, בהירות, תקינות.
כלומר, השפיות משקפת את היכולת שלנו לפרש את עצמנו, כלומר את זהותנו האמיתית באופן הברור, הצלול והבהיר, כך שתתאפשר לנו גם היכולת לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים באופן הברור, הצלול והבהיר.
השינוי מאי שפיות לשפיות, זהו מעבר מבן אנוש שחי עם עצמו בבלבול בעיקר רגשי, מחשבתי, ועם הדמיון שנלוו לרגשות, ושאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, שחי את חייו מיום היוולדו באופן אינסטינקטיבי ומתנהג רגשית באופן אוטומטי, מעבר לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, ומבין שהוא האחראי הבלעדי לתכנון חייו, מבין לאורח החיים המתאים והבריא לגוף הפיזי שלו, כשהמהות והמטרה לחייו מובנים לו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית והן מהבחינה הרוחנית, מה שמאפשר את השפיות.
התנהגותנו היא בהתאם לרמת המודעות העצמית שלנו, כלומר שאם אנחנו שפויים, אז היכולת שלנו להבין את עצמנו ואת המציאות ברורה לנו, ואם אנחנו במצב של אי שפיות, אז היכולת שלנו להבין את עצמו ואת המציאות מוגבלת.
כלומר, יכולת השפיות מתאפשרת לנו, מעצם התיקון העצמי, מעצם תיקון האישיות.
תיקון האישיות שמאפשר את השפיות מצריך טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית.
הגורם העיקרי לאי שפיות ולהתנהגות שמשתנה ושאינה רגועה ויציבה, אלה הם בעיקר הרגשות הפנימיים שבנו.
כלומר, ייצור והפעלת הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, אינם מאפשרים לנו לפרש באופן הברור, השפוי את עצמנו, את זהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים תהיה שגויה.
כדי לתקן את עצמנו, ובכך להביא את הגוף הפיזי לשינוי, שיאפשר את השפיות מבחינה תודעתית והתנהגותית, המעשה מצריך מאיתנו להבין מהם אותם התיקונים האישיים שעלינו לבצע, ולבצע אותם.
מהם אותם הרגשות פנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את אותם הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע איתם, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
נטרול הרגשות שרצוי להיעשותו במודע, בהבנה, רצון ובניית היכולת הפיזיולוגית לכך, ולא מתוך הדחקה, כי כשמדחיקים אז הרגשות עדיין קיים בנו, מצב שמאפשר לנו את הרוגע הפנימי וההתחברות לאני העצמי, שרצוי להיעשותו מתוך תהליך של חקירה, למידה, והכרה עצמית על מכלול הרגשות הפנימיים הקיימים בנו, שאיתם נולדנו ושאיתם אנחנו חיים באופן אינסטינקטיבי, ושאיתם אנחנו מתנהגים באופן אוטומטי, תהליך שנלמד ונרכש מתוך האירועים וניסיון החיים והידע שצברנו על עצמנו במהלך חיינו.
כדי להביא ולאפשר לגוף את הרוגע הפנימי, עלינו לחיות את חיינו באורח חיים בריא.
אורח חיים בריא, זהו אורח חיים שהוא רגוע ושלוו, שקשור להבנה במגוון רחב של נושאים שקשורים לכך, כמו: רוגע, תזונה, פעילות גופנית, שינה, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, לחיות ללא לחץ של זמן, ללא בעיות הישרדות, ועוד.
חינכו, תכנתו ואילפו אותנו שיש שתי אפשרויות:
אפשרות אחת שהיא להפעיל את גופנו באמצעות הרגשות החיוביים, שגורמים לנו להרגיש טוב איתם.
אפשרות שנייה שהיא להפעיל את גופנו באמצעות הרגשות השליליים, שגורמים לנו להרגיש רע איתם, שאותם אנחנו לא רוצים להרגיש.
אבל ישנה אפשרות שלישית שהיא להפעיל את הגוף ללא הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם ללא הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, וזהו הרוגע הפנימי, וזהו השקט הפנימי, וזוהי זהותנו האמיתית.
מצב זה מנטרל בנו את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו, ולהפך.
אפשרות קיומית זו, לא רק שהיא מנטרלת את היכולת שלנו להרגיש, היא גם מונעת מאיתנו את כל אותן המחשבות, הדמיון, ההזיות, הקולות הפנימיים, הרגשת הנרדפות, ההרס העצמי, המחלות, התופעות הפיזיולוגיות ועוד, וזהו מצב הבריא לגוף.
התיקון האישיותי מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, מה שמאפשר לנו לפרש את המציאות שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים באופן ברור יותר, באופן בהיר יותר, באופן שפוי יותר.
אישיות מתוקנת זו, מאפשרת לנו להיות רגועים, רציונאליים, שמתייחסים לגוף באופן המתאים והבריא, שמותאם למהות ומטרת החיים.
אישיות מתוקנת זו מבטלת את האישיות הקודמת, הרגשית, האמוציונאלית, שהתייחסה לגוף באופן הלא מתאים והלא בריא, אישיות שלא הייתה מותאמת למהות ומטרת החיים.
מסקנה: יכולת השפיות יכולה להתאפשר לנו מעצם המודעות העצמית, וההבנה לזהותנו האמיתית, ומעצם ההבנה למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
סיכום: בן האנוש הוא כלי ביולוגי שמאפשר לו לשמש כמחשב על.
כדי למצות את עצמנו כמחשב על עלינו לקלוט ולאסוף את הנתונים האמיתיים, לעבדם, ובכך להגיע למסקנות האמיתיות.
כדי להגיע למסקנות האמיתיות, על הכלי הביולוגי להיות במצב שהוא מכוונן.
כדי להגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, עלינו לשנות את אישיותנו ואת אורח חיינו, מה שיאפשר לנו להיות בריאים יותר.
כשנגיע לרמת מודעות שתאפשר לנו את הבריאות, תתאפשר לנו השפיות.
המסר במאמר: הרגשות הפנימיים שבנו, גם החיוביים וגם השליליים, ואורח החיים הלא מתאים והלא בריא בהתייחסות שלנו לגוף, ופרוש שגוי למציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים יוצרים בנו את האי שפיות.
השפיות תתאפשר לנו כאשר אישיותנו תתוקן והיא תהיה רגועה, רציונאלית, אישיות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן המתאים והבריא, ושמותאם למהות ומטרת החיים.
אישיותנו תהיה שפויה, המציאות שבה נחיה תשקף זאת, ולא ההפך.
     

אוטיזם וחיסונים

אוטיזם וחיסונים.
האם יש קשר בין אוטיזם לחיסונים? ההגדרה החברתית לאוטיזם היא מגוונת ויש בה מגוון אבחונים לרמות התפתחותיות שונות.
תופעת האוטיזם נובעת מתוך הרגשות הפנימיים שבנו, שמבלבלים ומנתקים את בעלי התופעה מהמציאות, לדעתי ומתוך החוויה שחוויתי.
חיסונים, כלומר תרופות תפקידם וייעודם לרפא מחלות ו/או למנוע מחלות.
איך שני הדברים אוטיזם וחיסונים קשורים אחד לשני?
הקשר הוא בהשפעת החיסונים על ההתנהגות הרגשית כתוצאה מהחומרים, מהרגשות שמוצפים והנובעים מהחומרים שמובילים לחוסר היכולת לתקשר והיכולת ההתפתחותית ולא רק של ילדים.
כול תרופה כול חומר כימי שנכניס אותו לתוך גופנו יהיו לו תופעות לוואי והשפעה עלינו.
מה שצריך להיכנס לתוך גופנו הם מזון שתייה ואוויר שמתאימים ושלהם זקוק ואותם צריך הגוף כדי לשרוד ולחיות.
כול הכנסה של חומר כימי שהוא אינו תואם את מה שציינתי, יגרום לכך שהגוף שלנו יתפקד ויפעל באופן שהוא אינו מכוונן.
כלומר, התפקוד שלנו ישתנה ובעקבות כך התנהגותנו תשתנה וזה אומר שאנחנו משתנים.
אם קיבלנו חיסונים וההתנהגות שלנו משתנה ובעקבות כך אנחנו משתנים, יש לכך קשר ישיר לחיסונים שקיבלנו.
כשאנחנו משתנים כתוצאה מחיסונים וההתנהגות הרגשית מתערערת ומבולבלת והתקשורת לקויה, ניתן לייחס זאת לתופעת האוטיזם שנובעת מהרגשות.
כשאנחנו משתנים כתוצאה מכך אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן שגוי שהוא אינו ברור, ואינו שפוי.
קחו למשל אקמול, כדור שתפקידו לשכך גם את הכאבים שלנו והוא נפוץ ביותר בחיי היום יום הלחוצים שלנו, יש לכדור זה השפעה על תפקודנו ועל התנהגותנו, וזה יתרחש עד שהגוף ינקה את עצמו מאותם החומרים הכימיים שהכנסנו לתוכו, וזה מבדיקה עצמית ומניסיון אישי שלי על עצמי.
כלומר, אפשר להגיד זאת כך, שכול עוד החומר הכימי נמצא בתוך הגוף הוא גורם לטשטוש, לבלבול, לחוסר אפשרות להתרכז ולקושי ליצור קשר עם הסביבה הכול באופן יחסי עד הניקוי של הגוף מהרעלים.
במידה והחומר הכימי שמזריקים כחיסונים נשאר בתוך הגוף, והגוף אינו מנקה את עצמו או שהחומר הכימי מתנקה באיטיות, אז חיים עם הטשטוש, עם הבלבול, עם החוסר האפשרות להתרכז שגורם לקשיי תקשורת.  
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, רמת המודעות ובעקבות כך אורח החיים שלנו אינו מאפשר למערכת החיסונית שלנו למלא את תפקידה ויעודה באופן המלא.
כתוצאה מכך, לרוב כדי שלא לחלות אנחנו צריכים וזקוקים לקבל את אותם החיסונים, את התרופות.
לכן, ישנה בנושא זה דילמה.
כשרמת מודעות העצמית שלנו תתפתח לרמה מתקדמת יותר ואורח החיים שלנו ישתפר, ויתאפשר למערכת החיסונית שלנו לתפקד באופן המלא והיא תממש את יעודה, אולי אז לא נצטרך לצרוך תרופות או שנקטין את התלות שלנו בתרופות וחיסונים.
אך בשלב זה מי שאינו רוצה לחלות והוא בדרגת סיכון, רצוי שיחליט בעצמו ובעצת הרופא המטפל ועל אחריותו מה לעשות.
כאשר אני היום כבוגר ומנתח את ילדותי שבה חייתי עם קשיי תקשורת, אני יכול לקשר זאת גם לחיסונים שקיבלתי בילדותי.
מסקנה: הדילמה כיום היא, שמצד אחד ברמת המודעות שלנו כיום אנשים חולים וצריכים את החיסונים, אבל מצד שני לחיסונים יש השפעה על בריאותנו ועל חיינו ולפעמים מכרעת.
לכן, כול אחד/ת רצוי שילמד ויכיר את עצמו, ויבחר מה הכי בריא לו לעשות או לילדיו.
סיכום: כמו לכול תרופה כשאנחנו מכניסים את החומרים הכימיים שהתרופה מכילה על כול הרכביה ומרכיביה לגופנו יש לכך השפעה, לכן רצוי להיות במודעות עצמית כדי להבין זאת.
לכן, כתוצאה מתופעות הלוואי יש לחיסונים קשר גם לתופעת האוטיזם כשהמצב הרגשי נוסף.
אבל, תופעת האוטיזם איננה נגרמת אך ורק כתוצאה מהחיסונים, החיסונים הם יוצרים את המצב הרגשי שמוביל לאוטיזם. 
המסר במאמר: ילדים כמבוגרים שמכניסים לגופם חומרים כימיים באופן כזה או אחר, במעשה זה הם גורמים לגופם לתופעות לוואי ולגוף לפעול ולהתנהג באופן שהוא אינו מאוזן ושהוא אינו יציב, כלומר אינו מכוון, ולכך יש השפעה על התנהגותנו וגם על קשיי התקשורת וההתפתחות שלנו.
  

סרטן

סרטן.
למה לאנשים יש סרטן? נכנסתי לאנציקלופדיה כדי לקרוא ולהבין איך מגדירים את התופעה הפיזיולוגית שנקראת סרטן?
כך כתוב שם באופן כללי, סרטן הוא שם כללי למחלות שונות שבהן מספר תאים בגוף מתחלקים בצורה שהיא אינה נשלטת.
האסופה של תאים אלו יוצרים גידול ממאיר ("נאופלסיה") או שתאים אלו מתקדמים למקומות שונים בגוף (גרורות).
שדה המחקר והטיפול במחלת הסרטן ברפואה נקרא אונקולוגיה.
סרטן הוא נושא מחקר חשוב עם עליית תוחלת החיים, מפני שככל שייווצרו פחות מוטציות בגנום, כך האדם יחיה יותר.
למרות התקדמות ניכרת בפיתוח תרופות עבור הסרטן, גילוי של סרטן בשלבים מאוחרים עדיין לא ניתן לריפוי, ויכול להוביל למוות, אם כי ישנם כאלו שחיים איתו עשורים ארוכים, ככה מגדירים את מחלת הסרטן.
הייתי רוצה לחזור ולהדגיש את המשפט הבא שנכתב, "סרטן נגרם כתוצאה ממספר תאים בגוף הפיזי, שמתחלקים בצורה שהיא אינה נשלטת".
שאלה, מי אמור לבקר, לפקח, ולשלוט על התאים שלנו עצמנו, כך שהתאים לא יתחלקו בצורה שהיא אינה נשלטת? תשובה, אך ורק אנחנו ובעצמנו.
שאלה, אם ככה למה אנחנו מגיעים למצב שבו אין ביכולתנו לפיקוח, בקרה, ושליטה על גופנו, כלומר על התאים שלנו עצמנו? תשובה, איבוד הפיקוח, הבקרה, והשליטה על התאים קורה לנו, כיוון שברמת המודעות העצמית, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו איננו מפרשים באופן האמיתי את עצמנו, את האני העצמי, כלומר את זהותנו האמיתית.
לכן, אנחנו גם איננו מפרשים באופן הברור את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
כתוצאה מחוסר ההבנה לזהותנו ולמציאות, איננו יכולים להבין את מהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
רמת מודעות זו גורמת לנו להיות מנותקים, כלומר לא להיות מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו.
בשלב זה אנחנו מנותקים מבחינה תודעתית מגופנו הפיזי, וחיים במצב תודעתי של דמיון, ולכן אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, דבר שאינו מאפשר לנו את המודעות העצמית ואת היכולת לפקח, לבקר ולשלוט בכל המתרחש בגופנו, כשהתאים הם חלקים שמרכיבים ויוצרים את הגוף הפיזי שלנו, שיוצרים בעצם את מי שאנחנו מבחינה פיזיולוגית, לכן אנחנו חיים במצב של אי שפיות.
השפיות תתאפשר לנו כאשר יהיה ביכולתנו לאסוף ולעבד את הנתונים האמיתיים ולהגיע למסקנות האמיתיות.
כשאנחנו בריאים, הפיקוח, הבקרה והשליטה, נעשה מבחינה תודעתית באופן כזה שהתאים לא יתחלקו בצורה שהיא אינה נשלטת, אך פעולה זו נעשית באופן אינסטינקטיבי ושלא במודע בשלב התפתחותי זה של המין האנושי כיום.
דוגמה מהחיים שמשקפת מצב שמנתק אותנו מבחינה תודעתית מגופנו:
שחקן שמשחק בתיאטרון מציג דמות שהיא אינה האני העצמי שלו, כלומר הדמות היא אינה זהותו האמיתית.
השחקן שמייצג את הדמות שהיא אינה זהותו האמיתית בהצגה, מציג אותה בתיאטרון על הבמה שיוצרת מציאות שהיא דמיונית, שייצר אותה הבמאי של ההצגה, מציאות זו היא אשליה.
מצב זה שבו הכניס את עצמו השחקן, גורם לו להתנתק מזהותו האמיתית ומהמציאות האמיתית.
דוגמה זו משקפת את המצב שבו אנחנו כחברה נמצאים וחיים ביום יום שלנו.
כלומר, מנותקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית, וחיים כסהרוריים.
לכן, איך אפשר יהיה לפקח, לבקר, ולשלוט על הגוף הפיזי שלנו ללא המודעות העצמית לכך?
ההשלכות הבריאותיות כתוצאה ממצב זה, גורמות למגוון רחב של תופעות פיזיולוגיות, שכוללות בתוכן גם את התופעה הפיזיולוגית שאנחנו כחברה מגדירים אותה כסרטן.
אם ככה, למה אנחנו מסתבכים עם הסרטן? אנחנו מסתבכים עם הסרטן, כיוון שאורח החיים שאנחנו מנהלים אינו מתאים ובריא לגוף, ואינו תואם למהות ומטרת החיים.
אורח החיים הנוכחי אינו מאפשר לנו להפעיל את הגוף, להזין, ולתחזק אותו באופן המתאים והבריא.
אורח חיים רגוע ושלוו שמתנהל על פי סדר ושיגרה, מאפשר לגוף העדין, המורכב, והשברירי שלנו לתפקד באופן מאוזן ויציב, כלומר מכוון, מה שמאפשר לנו את השפיות.
הרוגע והשלווה הן שתי מילים בעלות משמעות רבה בעבור בראותנו, והן כוללות בתוכן מכלול שלם של נושאים שעלינו להבין בהם ולחיות על פי הם, וזאת כדי שבעזרת אורח חיים זה אנחנו נהיה בריאים ונחייה ללא תופעת סרטן.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב תפעולי, שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את גופנו באמצעות הרגשות הפנימיים, לא בעזרת הרגשות החיוביים שבנו וגם לא בעזרת הרגשות השליליים שבנו.
מצב תפעולי זה מנטרל אותנו מהנדנדה הרגשית, מהזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות הטובים שבנו לבין הרגשות הרעים שבנו, מצב שאיתו אנחנו חיים כיום.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים שאינם יציבים, אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות.
כיום אישיותנו היא רגישה, אמוציונלית, שאינה מתייחס באופן הבריא והענייני לגוף, אישיותנו האמיתית היא אישיות רגועה, רציונלית, שמתייחסת לגוף באופן הבריא והענייני.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו ? הרגשות הפנימיים החיוביים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות הפנימיים השליליים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע איתם, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
הרגשות זה דבר שהוא אינו יציב, ולכן ההתנהגות שלנו משתנה, התנהגותנו משתנה אנחנו משתנים, כשאנחנו משתנים אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו.
הרגשות יוצרים בנו מחשבות שווא, דמיון, הזיות, קולות פנימיים, הרס עצמי, ושאר הבעיות האישיות הקיימות בנו, מחלישות אותנו, מחלישות את המערכת החיסונית שלנו, מחלות, תופעות פיזיולוגיות, ואף מוות, כשהרוגע הפנימי מנטרל את כול אותן תופעות שציינתי.
מהי השלווה? השלווה משלימה את הרוגע הפנימי, והיא כוללת בתוכה מגוון רחב של נושאים, שרצוי להבין אותם ולחיות על פיהם, כמו: תזונה, שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות בהרמוניה עם הטבע, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, שמירה על גופנו הפיזי מפני מפגעים חיצוניים, לחיות ללא לחץ של זמן, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
מה הקשר בין הרס עצמי לסרטן? הרס עצמי זהו מצב שבו לבעל התופעה אין יותר את הרצון לחיות, מסיבה כזו או אחרת, בעיקר בגלל הרגשות השליליים.
הרצון לחיות או למות לפעמים נמצא אצלנו במודע, אך לרוב הוא נמצא אצלנו בתת מודע.
לכן, מגוון האפשרויות להרס עצמי, וזאת כדי לממש את הרצון שלנו למות, יכול להיות באמצעות גורמים שהם חיצונים לנו, והוא יכול להיות גם באמצעות גורמים שהם פנימיים לנו, כל אחד והבחירות שלו.
אפשרויות פנימיות הן מגוונות, כמו למשל לנתק את עצמנו מהפיקוח, מהבקרה, ומהשליטה על גופנו, מה שמשתקף במגוון הרחב של תופעות פיזיולוגיות כמו אלצהיימר, פרקינסון, ניוון שרירים איי אל אס, אפילפסיה, שכוללות בתוכן גם את התופעה הפיזיולוגית שנקראת סרטן.
איך רצוי במידה ובעל התופעה רוצה לחיות, לנטרל את הסרטן?
הכל תלוי במצב הבריאותי, וכול אחד וההבנות שלו, רצונותיו, ובחירתו בדרך, במסע, להירפא מהסרטן.
הגישה ברוב המקרים וגם בפרסומות היא, שצריך להילחם בסרטן.
משמעות המעשה להילחם היא קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, קיבוע הפיצול, התנהגות זו מנטרלת ומחלישה את היכולות הפיזיולוגיות שלנו, כי במי אנחנו נלחמים? בעצמנו.
לכן, רצוי להתייחס לתופעה כשהגישה היא לא להילחם, אלא לטפל בתופעה, לתקן, לרפא את עצמנו, גישה זו רגועה ומרגיעה, הבדלי הגישות יכולים להיות משמעותיים לחיים ולמוות.
כדי לטפל ולנטרל את הסרטן, רצוי לעבור תיקון, לעבור טרנספורמציה, לעבור שינוי אישיותי, שכולל למידה והתמודדות עם הרגשות השליליים שהם לרוב הגורם למצב של איבוד הרצון לחיות, שמוביל להרס עצמי פנימי עד כדי מוות שמלווה בסבל רב.
שינוי אישיותי כשבמקביל גם תיקון ושינוי אורח החיים הלא בריא הקודם, מצב חדש זה יאפשר לנו את ההתחברות לאני העצמי, לזהות האמיתית שלנו, מה שיאפשר לנו להחזיר לעצמנו את לקיחת האחריות של הפיקוח, הבקרה והתפעול על גופנו הפיזי.
במידה והסרטן נגרם כתוצאה מהחלטה להרס עצמי פנימי, וזהו רצונו של בעל התופעה הרוצה למות, זוהי זכותו המלאה על גופו ועל חייו.
אבל, ישנם מצבים שבעל התופעה אינו מודע לבחירתו למות, ולהשמדה העצמית הפנימית שהוא עורך לעצמו, ומעצם העלאת בחירתו למות מתת המודע למודע, יכולה לגרום לו לשנות את דעתו, ובכך לבחור בחיים ולא במוות, רק מעצם הבחירה לחיות הגוף כבר משנה כיוון ומתחיל לרפא את עצמו ולא להרוס את עצמו.   
חשוב לדעת שלגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, אבל רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע זאת.
גורמים חיצונים נוספים שכדאי להיזהר מהם, הגורמים החיצוניות לתופעת הסרטן הן כל הקרינות לסוגיהן, שרצוי להיזהר מהן.
מקורות הקרינה שאנחנו בני האנוש מייצרים ואחראיים להן שכן בשליטה שלנו רצוי להפסיקם, ולהציב את אורח החיים הבריא שלנו כחברה לפני כל אינטרס כלכלי ו/או אחר.
כמו כן יש להיזהר מקרינות קוסמיות וטבעיות הקיימות סביבנו.
מסקנה: התופעה הפיזיולוגית שנקראת סרטן, משקפת את רמת המודעות העצמית ואורח החיים הנלווה מכך, רמת מודעות שגורמת לבעל התופעה לנתק ולאבד את השליטה על גופו המורכב מתאים תאים.
הפיקוח והבקרה על גופנו הוא בשליטתנו הבלעדית, כשהתופעה הפיזיולוגית הנקראת סרטן ממחישה את הניתוק מהפיקוח והבקרה על גופנו שאמור להיות בשליטתנו כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו החיוביים והשליליים שניפצו את אישיותנו האמורה להיות רגועה ונטולת רגשות, רצוי לזכור שהגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים.
הגוף הוא כלי ביולוגי שרצוי להכיר אותו ולהבין איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק אותו, וזאת כדי להימנע מכל אותן התופעות הפיזיולוגיות כולל סרטן, תופעות שגורמות לסבל רב ואף למוות.
סיכום: חיי רוגע ושלווה מאפשרים לנו להיות מחוברים לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, וליצור לעצמנו מציאות שתאפשר לנו להיות בריאים.
אישיות ומציאות זו יאפשרו לנו להתייחס לגופנו באופן המתאים והבריא, וליצור לעצמנו מציאות שתואמת למהות ומטרת החיים.
ההגעה לרמת מודעות עצמית זו תאפשר לנו לשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית, ותגרום לכל אותן התופעות הפיזיולוגיות להיעלם להן, ובכללן הסרטן. 
המסר במאמר: תיקון אישיותי, תיקון אורח חיים, תיקון גישה ובחירה בחיים ולא במוות שהיא בעיקרה בחירה שמושפעת מהרגשות השליליים וגם כתוצאה מסבל פיזי, שמירה על גופנו מפני קרינות שאנחנו מייצרים והאחראיים להם, שמירה על גופנו מפני קרינות קוסמיות וקרינות מהטבע שסביבנו שפוגעות בנו, כל מכלול הנושאים שציינתי, אמורים לנטרל ואף למנוע מאיתנו את תופעת הסרטן.
הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות שגורמים לנו למצבי הזיה.
זכרו לרגשות הפנימיים שבנו אין כל קשר לחיצוני, אלא אך ורק לפנימי מה שיוצר בלבול בזהות ובמציאות.

טמפרטורת הגוף

טמפרטורת הגוף.

איך רצוי להתייחס לטמפרטורת הגוף? טמפרטורה זהו מדד שמבטא את רמת התנועה של חלקיקי האנרגיה.
חם וקר זהו מדד, שקבענו לעצמנו ביחס לעצמנו ולסביבה שבה אנחנו חיים.
המושגים חם וקר לא קיימים במציאות האמיתית, כלומר ביקום, כיוון שזהו מושג יחסי אך ורק אלינו.
מדידת הטמפרטורה, נעשית מתוך הצורך שלנו לחשב ולנסות להבין בעזרת שפת המתמטיקה את האנרגיה וגם כדי להתאימה לצרכינו.
אם תתבוננו בבעלי החיים בטבע, הם מתאימים את בנית גופם הפיזי לתנאי מזג האוויר והשטח שבהם הם חיים, ורובם עומדים במשימה ללא כל עזרים חיצוניים לשמירה על טמפרטורת הגוף שלהם.
הגוף הפיזי הוא סוג של הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה.
ההרכב האנרגטי שלנו הוא בעל טמפרטורה.
מי שטמפרטורת הגוף שלו תעלה או תרד באופן דרסטי, יכול הדבר לגרום לפגיעה בריאותית ואף למותו.
לכן, רצוי לשמור על טמפרטורת הגוף, שצריכה להיות טמפרטורה קבועה ויציבה כדי לשרוד ולחיות.
טמפרטורת הגוף צריכה להיות כזו, שלא נחוש שחם לנו וגם שלא נחוש שקר לנו, וזה האיזון הבריא שאליו אנחנו צריכים לשאוף, ולשם כך רצוי שנהיה במודעות עצמית לכך.
ברגע שאנחנו מבחינים שחם לנו או שקר לנו, זה סימן שהגוף שלנו יצא מהאיזון.
ברגע שהגוף יצא מהאיזון וטמפרטורת הגוף השתנתה, עלינו לברר עם עצמו מהי הסיבה לכך, לתקן ולהחזיר את המצב חזרה ליציבות.
בטמפרטורת גוף גבוהה ובטמפרטורת גוף נמוכה, ההשפעה יכולה להזיק לבריאותנו, אבל התרגום שלנו לחום ולקור יכול להטעות אותנו.
למה? כי רצוי להיות מודעים לכך, שהתופעה שאנחנו עדים לה בעת שטמפרטורת הגוף שלנו גבוהה היא שקר לנו, וכאשר היא נמוכה אז חם לנו.
כלומר, התרגום לשדרים שמגיעים מהגוף הם, כשחום הגוף הוא גבוה קר לנו, וכשחום הגוף הוא נמוך אז חם לנו, מצב זה מטעה, ולכן כדאי להיזהר, כדי שלא להחמיר את המצב הבריאותי.
חשוב לזכור, כשטמפרטורת הגוף יוצאת מהאיזון הדבר גורם להזיות, בעיקר כאשר טמפרטורת הגוף גבוה או נמוכה באופן חריג.
ההבדל בנינו לבין שאר בעלי החיים בטבע הוא בכך, שאנחנו נמצאים בשלב מתקדם יותר מבחינת תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו ביחס אליהם.
כלומר, אנחנו נעזרים באמצעים חיצוניים, לשם שמירה על טמפרטורת גוף יציבה ובריאה לנו, ואילו רוב בעלי החיים אינם מודעים לאפשרות זאת, ולכן הם אינם זקוקים לכך, כי הם מסתמכים על היכולות הפיזיולוגיות שלהם, מה שאנחנו כבר לא עושים.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות שבו אנחנו נמצאים, איננו מתרגמים נכון את האני העצמי שלנו, ולכן אנחנו מנותקים מזהותנו האמיתית, כתוצאה מכך, רמת המודעות העצמית שלנו לא מאפשרת לנו לפרש ולדעת בכוחות עצמנו מהי טמפרטורת הגוף שלנו באופן עצמאי.
כתוצאה מכך, אנחנו לא יודעים איך לשמור על טמפרטורת הגוף, ולכן אנחנו זקוקים לייעוץ רפואי ולעזרים חיצוניים, וזאת כדי למדוד ולדעת את טמפרטורת הגוף שלנו.
איך החל הכל? טמפרטורת הגוף החלה להיווצר, ברגע שנוצרה הריאקציה בין הזרע והביצית, שאפשרה את תהליך בנית התודעה והתא הראשון שלנו, בראשיתו של תהליך לבנייתו של הגוף מתאים תאים עד לשלמותו.
לכל תא ותא בגוף יש את הטמפרטורה הקבועה, שלו הוא זקוק וזאת כדי להתקיים, לשרוד ולחיות.
מה שמאפשר לכל תא ותא בגופנו את העבודה והטמפרטורה הקבועה, שקשור למספר נושאים שהם חיצוניים לגוף, ולמספר נושאים שהם פנימיים לגוף שרצוי להבין בהם.
הגורמים החיצוניים שמשפעים על טמפרטורת הגוף הם, תזונה, שתייה, חמצן, לבוש, בית, מזג אוויר, שקשורים לאורח חיים ועוד, וגם גורמים טכנולוגים שהמצאנו, שיכולים להשפיע על טמפרטורת הגוף, כמו: תנור, קמין, מזגים למיניהם ועוד.
הגורמים הפנימיים שמשפעים על טמפרטורת הגוף הם, תנועת הגוף, עבודת המוח, עבודת התא שיוצר ומשחרר אנרגיה שהיא בעלת טמפרטורה, עבודת האיברים הפנימיים, זרימת הדם, הורמונים, רגשות ועוד.
הגורמים החיצוניים והגורמים הפנימיים, משפיעים באופן ישיר על טמפרטורת הגוף שלנו.
גם על הגורמים החיצוניים וגם על הגורמים הפנימיים, אנחנו יכולים לבקר ולהתאימם לשמירת טמפרטורת הגוף, ולכן אנחנו האחראים הבלעדיים לכך שטמפרטורת גופנו תהיה קבועה, מאוזנת ויציבה.
כשהשאיפה היא להביא את תפקוד הגוף למצב שטמפרטורת הגוף תהיה לא חמה ולא קרה וזה המצב הקבוע, היציב והמאוזן, כלומר שלא יהיה לנו חם ושלא יהיה לנו קר.
אי שמירה על טמפרטורת גוף קבועה, מאוזנת ויציבה, יכולה לגרום לפגיעה בריאותית, לבלאי, להחלשת המערכת החיסונית שלנו, לשחיקה, לפגיעה בתאים, באיברים פנימיים, לתופעות פיזיולוגיות, הזיות, מחלות, זקנה ואף למוות.
חשוב להבין, שרק אנחנו בעצמנו מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת יכולים לקבע, לאזן, ולייצב את טמפרטורת הגוף שלנו בעצמנו.
אורח חיים רגוע ושלוו, מאפשר להביא את הגוף למצב שבו הוא יתפקד באופן הבריא, כאשר טמפרטורת הגוף זהו נושא אחד וחשוב מתוך מגוון רחב של נושאים הקשורים שיש להבין בהם ולחיות על פיהם.
איך נעשית הבקרה על טמפרטורת הגוף שלנו? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי קודם כל להבין ממה אנחנו מורכבים?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי שלנו הוא רובוט ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת.
האיבר המקשר בין התודעה לגוף הוא המוח.
המוח מתרגם את השדרים שמגיעים מהגוף אלינו לתודעה, המוח גם ממיר את השדרים שמשודרים מהתודעה לגוף לשם הפיקוח, הבקרה, השליטה וההפעלה.
נהוג לחשוב שהבקרה על טמפרטורת הגוף נעשית במוח, לכן כדאי לדעת שהבקרה נעשית אצלנו בתודעה.
התודעה מקבלת את השדרים על הטמפרטורה של הגוף שמתורגמים בעזרת המוח, בתודעה אנחנו מעבדים את הנתונים ומגיעים למסקנה, המסקנה שהגענו אליה בתודעה משודרת למוח, כלומר מהתודעה ניתנות הפקודות שעוברות דרך המוח לתיקון ולשינוי טמפרטורת הגוף במידת הצורך, הדבר נעשה באופן אינסטינקטיבי ושלא במודע, אבל אם אנחנו מבינים זאת הידע הזה עובר אלינו למודע.
מסקנה: כאשר אנחנו חשים שלא חם לנו ושלא קר לנו, זה סימן שהגוף מתפקד באופן קבוע, מאוזן, יציב ובריא, מבחינת טמפרטורת הגוף.
סיכום: טמפרטורה זהו מדד, שמבטא את רמת תנועת חלקיקי האנרגיה.
הגוף הפיזי האנושי, הוא גם כן סוג של הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה ובעל טמפרטורה.
חום וקור זהו מדד יחסי שהמצאנו לעצמנו, כדי שיתאפשר לנו למדוד ולהעריך את טמפרטורת הגוף, וזאת בגלל חוסר היכולת שלנו להיות מודעים לטמפרטורת הגוף שלנו בשלב זה.
במציאות האמיתית, ביקום, שאנחנו חלק ממנו, לא קיים המושג היחסי חום וקור, למרות שסיגלנו לעצמנו מדדי טמפרטורה.
במציאות האמיתית, אפשר אך ורק לנסות ולהבין את התנהגות האנרגיה.  
המסר במאמר: יש לשמור על טמפרטורת גוף קבועה, מאוזנת ויציבה.
שמירה על טמפרטורה גוף קבועה, יציבה ומאוזנת, מאפשרת לנו להיות בריאים יותר, כמובן שנושא הבריאות קשור למגוון רחב של נושאים שיש ללמוד וליישם אותם בחיינו.
 

איידס

איידס.

איך להימנע ולאפשר לגוף להירפא מאיידס? איידס פירושו תסמונת הכשל החיסוני.
אם כך, מדוע המערכת החיסונית שלנו נכשלת?
איידס הוא נגיף שחודר לגוף ופוגע בבריאותו של הנדבק, ואף יכול לגרום למותו.
ישנם נגיפים מסוגים שונים שפולשים לגופנו, ולמערכת החיסונית שלנו יש את הפתרון לריפוי עצמי, ויש נגיפים שהמערכת החיסונית שלנו אינה מסוגלת לנטרל אותם, נגיף האיידס הוא רק אחד מהם.
כתוצאה מכך שלמערכת החיסונית שלנו אין פתרון לריפוי עצמי מפני אותם טפילים, אז אנשים חולים, וללא אמצעים חיצוניים כמו תרופות, בריאותו של החולה נפגעת והוא אף יכול למות.
נגיף האיידס גורם לנו לחלות, כך שללא תרופות שמונעות או מעקבות מהנגיף להתפשט ולהרוס תאים ואיברים פנימיים, החולים באיידס מתים.
איך אפשר לשאוף לכך, ולהביא את המערכת החיסונית שלנו לתפקוד המקסימאלי והרצוי?
מערכת החיסונית תפקידה להגן על הגוף שלנו מפני אותם הפולשים, כמו: וירוסים, חיידקים ושאר טפילים, אשר חודרים לתוך הגוף על מנת לחיות ולהתרבות, ולכן הם גורמים לפגיעה בתאים, באיברים פנימיים, לחולשה, חום, כאבים, סבל, ואף למוות, כלומר המערכת החיסונית אינה ממלאת את תפקידה באופן הרצוי והמלא במקרים מסוימים.
למה? כי מצב בריאותי זה נגרם לנו, כתוצאה מאי הפעלה, הזנה ותחזוקה בריאה של הגוף.
כלומר, המצב הבריאותי שלנו משתקף באורח החיים השגוי שאנחנו מנהלים ושסיגלנו לעצמנו, שתואם לרמה ההתפתחותית שלנו בשלב זה.
אורח חיים שהוא אינו מתאים ובריא לגוף, והוא אינו תואם את מהות ומטרת החיים, חושף אותנו לטפילים, וללא מערכת חיסונית שתגן ותשמור עלינו.
אורח חיים זה נובע בעיקר מתרגום שגוי לזהותנו האמיתית, ומתרגום שגוי למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כלומר, אורח החיים שלנו משקף את רמת המודעות העצמית שלנו, אורח חיים שאין בו סדר ושאין בו שיגרה, שאותם צריך ולהם זקוק הגוף כדי לשרוד ולחיות.
כתוצאה מכך, הגוף אינו פועל ואינו מתפקד באופן המאוזן, באופן הבריא.
כאשר הגוף אינו פועל ואינו מתפקד באופן המאוזן, היציב והבריא זה אומר שהוא אינו מכוון.
למה? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו לא מפעילים, ולא מזינים, ולא מתחזקים את גופנו באופן הבריא.
רמת מודעות עצמית זו, גורמת למגוון רחב של בעיות פיזיולוגיות ומחלות בריאותיות, שכוללות גם את מחלת האיידס.
מה הכוונה הפעלה שגויה? כיום המין האנושי, מייצר ומפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים, מה שגורם לנו לשינוי התנהגותי מתמיד.
כתוצאה מכך, אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות.
מגוון הדמויות מבחינה תודעתית שאנחנו מדמיינים, את אותן הדמויות הדמיוניות אנחנו מנסים לממש ולהתנהג איתם בחיי היום יום, וליצור לעצמנו תדמיות שאינן משקפות את זהותנו האמיתית.
לכן, אנחנו מנותקים מעצמנו, מהאני העצמי שלנו.
הרגשות הפנימיים שבנו, מנתקים אותנו מזהותנו האמיתית.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השלילים.
הרגשות החיוביים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגשה הטובה כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השלילים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגשה הרעה כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו חיים עם הנדנדה הרגשית, עם הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע שבנו וההפך.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו לא יכולים להיות רגועים.
רק כאשר אנחנו רגועים, אנחנו מחוברים לאני העצמי לזהותנו האמיתית, ואז מתאפשר לעבוד באופן המכוון.
הרגשות הפנימיים שבנו, הם הגורם העיקרי לכך שאנחנו נחלשים, הם הגורם העיקרי לכך שהמערכת החיסונית שלנו נחלשת, והם הגורם העיקרי לאותן הבעיות הבריאותיות הקימות בנו, והם הגורם העיקרי לסבל האנושי, ואף למוות.
מהו אותו הרוגע הפנימי, שמאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית?
הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, ללא הנדנה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בן הרגשות החיוביים והרגשות השלילים שבנו.
כדי להגיע לרוגע הפנימי, צריך שלא לייצר את אותם הרגשות שציינתי, רגשות הם סמים, הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים טובים ורעים, רק שאנחנו קוראים רגשות, שגורמים לנו למצבי הזיה.
כלומר, צריך להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו.
רצוי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיקם, כי אז הם ימשיכו להיות קיימים בנו.
הרוגע הפנימי, משקף את זהותנו האמיתית.
איך להזין את הגוף שלנו? הגוף זקוק למזון, שתייה וחמצן, כדי לשרוד ולחיות.
הזנת הגוף רצוי שתהיה מדויקת עד כמה שאפשר.
כיום ההתייחסות להזנת הגוף לרוב היא רגשית.
כלומר, לרוב המטרה העיקרית היא ליהנות מהאוכל, מה שגורם לבעיות בריאותיות רבות.
רצוי להתייחס לנושא התזונה באופן הרגוע, הרציונאלי והענייני.
כיום, אפשרות הזנת הגוף, כוללת בתוכה סוגים רבים ומגוונים של מזון.
לכן, רצוי להבין מה, כמה, מתי ואיך להזין את האוכל.
הנדנדה, הזיגזג, במשקל שלנו שנע בין השמנה לרזון משקפת זאת.
לכן, רצוי לשאוף למשקל קבוע ויציב, למשקל שמתאים ובריא, כך שלא נהיה שמנים ולא נהיה רזים.
נשימות מאפשרות לחמצן להגיע לכל תא ותא בגופנו, לכן רצוי להקפיד על נשימות סדירות.
כל סטייה תגרום לגוף להיחלש, מה שמחליש את המערכת החיסונית שלנו.
איך לתחזק את הגוף? תחזוקת הגוף כוללת בתוכה נושאים רבים, כמו: פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, שינה, נשימות סדירות, חיים ללא לחץ, חיים ללא דאגות הישרדות ועוד.
קיום יחסי מין בטוחים, ורצוי לדעת שיחסי מין מבחינה רציונאלית ועניינית, המטרה היא להביא תינוק לעולם.
התייחסות שהיא אינה עניינית באחד או יותר מהנושאים שציינתי, יגרום הדבר לכך שניחלש.
כאשר אנחנו נחלשים, נחלשת המערכת החיסונית שלנו, ואז אנחנו חושפים את עצמנו למחלות.
מה כל זה קשור למחלת האיידס? כיום, רמת המודעות שלנו משקפת את אורח החיים שלנו.
אורח החיים שלנו, אינו מאפשר למערכת החיסונית שלנו לבצע את תפקידה באופן המלא, המקסימאלי שהיא יכולה, כי אנחנו חלשים ולכן מערכת החיסונית שלנו מתפקדת באופן חלש.
רצוי לזכור, שלכל אורך תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, בתודעתנו, כלומר בתת מודע שלנו, נשמר כל הידע שעבר אלינו מדור לדור, שמאפשר את זיהוי הפולש ונטרולו, גם כאשר הפולש משתנה ועובר מוטציה גנטית.
לכן, יש למערכת החיסונית שלנו אפשרות לתת פתרון גם למוטציה גנטית שעובר הפולש, אך אנחנו לא מודעים ליכולות שלנו, לכן חשוב שידע זה יהיה קיים אצלנו במודע.
חשוב לזכור, שלגוף יש יכולות הישרדות כדי שנישאר בחיים, הגוף יכול לרפא, לתקן, לנקות לחדש ואף לבנות את עצמו, יכולות שעזרו לו לשרוד את כל תהליך האבולוציה עד כה.
כלומר, לגוף יש את היכולת להיות בריא, להאריך חיים, ואף לבטל את תהליך הזקנה ולהיות נצחי, וזה יכול לקרות אך ורק אם נבין איך לאפשר לו את התנאים לבצע זאת, כלומר כשנבין מהו אותו הסדר התודעתי האחר, החדש, שמוביל לאורח החיים שמתאים לגוף, ותואם למהות ומטרת החיים שלנו, כך שהגוף יתפקד ויפעל באופן מכוון.
כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, רמת המודעות העצמית שלנו, תאפשר לנו לחזק באופן משמעותי את המערכת החיסונית, מה שיכול להביא אותנו למצב שבו נימנע מהאפשרות לחלות באיידס, ובמידה ונחלה באיידס, תהיה לנו את האפשרות להחזיר את המערכת החיסונית להיות אפקטיבית כך שתגן עלינו ותרפא אותנו באופן עצמאי מהנגיף הפולש.
חולה במחלת האיידס, יכול לשפר את תפקוד המערכת החיסונית שלו, במידה והוא יתחבר לזהותו האמיתית, וישנה את אורח חייו.
מסקנה: רמת המודעות האישית והחברתית שלנו, משתקפת באורח החיים שאנחנו מנהלים, וזו הרמה ההתפתחותית שלנו בשלב זה.
אורח החיים שאנחנו מנהלים כיום, גורם לנו להיחלש, כשאנחנו נחלשים המערכת החיסונית שלנו נחלשת, כאשר מערכת החיסונית שלנו נחלשת, היא אינה מתפקדת באופן הרצוי והבריא לנו, ולכן אנחנו חולים ומתים גם מאיידס.
סיכום: אורח חיים רגוע ושלוו שכולל בתוכו סדר ושיגרה, והפעלה, הזנה ותחזוקה, שמתאימים לגוף, ותואמים למהות ומטרת החיים, יאפשרו לנו להימנע מלחלות, כולל להימנע ממחלת האיידס.
כלומר, עלינו להתחבר מחדש לזהותנו האמיתית, שהיא צריכה להיות רגועה, רציונאלית ועניינית ולא כפי שהיא כיום, רגישה, אמוציונאלית ולא עניינית, שמחלישה אותנו ואת המערכת החיסונית שלנו.
כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, נוכל להיות בריאים יותר, נוכל להאריך חיים, נסבול פחות, נוכל לבטל את תהליך הזקנה, ואף נוכל להיות נצחיים.
רצוי לזכור, לגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף להשתנות ולבנות את עצמו, רק רצוי להבין שסדר תודעתי אחר יאפשר לו לבצע זאת, סדר תודעתי חדש מהידוע לנו והקיים כיום, שישדרג את בריאותנו לרמה התפתחותית ובריאותית מתקדמת יותר.
המסר במאמר: הפתרון למניעת מחלת האיידס הוא, בשינוי אישיותי ואורח החיים.
מדענים מחפשים את התרופה לאיידס, אבל בתת מודע שלנו המערכת החיסונית יודעת את הפתרון למחלה, אך ידע זה אינו קיים אצלנו במודע, כי עדיין לא הגענו לרמת מודעות עצמית מתקדמת יותר, שתאפשר לנו את התנאים, שיאפשרו למערכת החיסונית שלנו לבצע את עבודתה במלואה, כמובן שרצוי שלא להגיע למצב שבו נחלה באיידס, אבל במידה וזה קורה לנו כל התשובות והפתרונות בנו, בשלב זה התרופות הן הפתרון המצוי.