איידס.
איך להימנע ולאפשר לגוף להירפא מאיידס? איידס פירושו תסמונת הכשל החיסוני.
אם כך, מדוע המערכת החיסונית שלנו נכשלת?
איידס הוא נגיף שחודר לגוף ופוגע בבריאותו של הנדבק, ואף יכול לגרום למותו.
ישנם נגיפים מסוגים שונים שפולשים לגופנו, ולמערכת החיסונית שלנו יש את הפתרון לריפוי עצמי, ויש נגיפים שהמערכת החיסונית שלנו אינה מסוגלת לנטרל אותם, נגיף האיידס הוא רק אחד מהם.
כתוצאה מכך שלמערכת החיסונית שלנו אין פתרון לריפוי עצמי מפני אותם טפילים, אז אנשים חולים, וללא אמצעים חיצוניים כמו תרופות, בריאותו של החולה נפגעת והוא אף יכול למות.
נגיף האיידס גורם לנו לחלות, כך שללא תרופות שמונעות או מעקבות מהנגיף להתפשט ולהרוס תאים ואיברים פנימיים, החולים באיידס מתים.
איך אפשר לשאוף לכך, ולהביא את המערכת החיסונית שלנו לתפקוד המקסימאלי והרצוי?
מערכת החיסונית תפקידה להגן על הגוף שלנו מפני אותם הפולשים, כמו: וירוסים, חיידקים ושאר טפילים, אשר חודרים לתוך הגוף על מנת לחיות ולהתרבות, ולכן הם גורמים לפגיעה בתאים, באיברים פנימיים, לחולשה, חום, כאבים, סבל, ואף למוות, כלומר המערכת החיסונית אינה ממלאת את תפקידה באופן הרצוי והמלא במקרים מסוימים.
למה? כי מצב בריאותי זה נגרם לנו, כתוצאה מאי הפעלה, הזנה ותחזוקה בריאה של הגוף.
כלומר, המצב הבריאותי שלנו משתקף באורח החיים השגוי שאנחנו מנהלים ושסיגלנו לעצמנו, שתואם לרמה ההתפתחותית שלנו בשלב זה.
אורח חיים שהוא אינו מתאים ובריא לגוף, והוא אינו תואם את מהות ומטרת החיים, חושף אותנו לטפילים, וללא מערכת חיסונית שתגן ותשמור עלינו.
אורח חיים זה נובע בעיקר מתרגום שגוי לזהותנו האמיתית, ומתרגום שגוי למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כלומר, אורח החיים שלנו משקף את רמת המודעות העצמית שלנו, אורח חיים שאין בו סדר ושאין בו שיגרה, שאותם צריך ולהם זקוק הגוף כדי לשרוד ולחיות.
כתוצאה מכך, הגוף אינו פועל ואינו מתפקד באופן המאוזן, באופן הבריא.
כאשר הגוף אינו פועל ואינו מתפקד באופן המאוזן, היציב והבריא זה אומר שהוא אינו מכוון.
למה? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו לא מפעילים, ולא מזינים, ולא מתחזקים את גופנו באופן הבריא.
רמת מודעות עצמית זו, גורמת למגוון רחב של בעיות פיזיולוגיות ומחלות בריאותיות, שכוללות גם את מחלת האיידס.
מה הכוונה הפעלה שגויה? כיום המין האנושי, מייצר ומפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים, מה שגורם לנו לשינוי התנהגותי מתמיד.
כתוצאה מכך, אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות.
מגוון הדמויות מבחינה תודעתית שאנחנו מדמיינים, את אותן הדמויות הדמיוניות אנחנו מנסים לממש ולהתנהג איתם בחיי היום יום, וליצור לעצמנו תדמיות שאינן משקפות את זהותנו האמיתית.
לכן, אנחנו מנותקים מעצמנו, מהאני העצמי שלנו.
הרגשות הפנימיים שבנו, מנתקים אותנו מזהותנו האמיתית.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השלילים.
הרגשות החיוביים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגשה הטובה כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השלילים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגשה הרעה כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו חיים עם הנדנדה הרגשית, עם הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע שבנו וההפך.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו לא יכולים להיות רגועים.
רק כאשר אנחנו רגועים, אנחנו מחוברים לאני העצמי לזהותנו האמיתית, ואז מתאפשר לעבוד באופן המכוון.
הרגשות הפנימיים שבנו, הם הגורם העיקרי לכך שאנחנו נחלשים, הם הגורם העיקרי לכך שהמערכת החיסונית שלנו נחלשת, והם הגורם העיקרי לאותן הבעיות הבריאותיות הקימות בנו, והם הגורם העיקרי לסבל האנושי, ואף למוות.
מהו אותו הרוגע הפנימי, שמאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית?
הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, ללא הנדנה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בן הרגשות החיוביים והרגשות השלילים שבנו.
כדי להגיע לרוגע הפנימי, צריך שלא לייצר את אותם הרגשות שציינתי, רגשות הם סמים, הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים טובים ורעים, רק שאנחנו קוראים רגשות, שגורמים לנו למצבי הזיה.
כלומר, צריך להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו.
רצוי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיקם, כי אז הם ימשיכו להיות קיימים בנו.
הרוגע הפנימי, משקף את זהותנו האמיתית.
איך להזין את הגוף שלנו? הגוף זקוק למזון, שתייה וחמצן, כדי לשרוד ולחיות.
הזנת הגוף רצוי שתהיה מדויקת עד כמה שאפשר.
כיום ההתייחסות להזנת הגוף לרוב היא רגשית.
כלומר, לרוב המטרה העיקרית היא ליהנות מהאוכל, מה שגורם לבעיות בריאותיות רבות.
רצוי להתייחס לנושא התזונה באופן הרגוע, הרציונאלי והענייני.
כיום, אפשרות הזנת הגוף, כוללת בתוכה סוגים רבים ומגוונים של מזון.
לכן, רצוי להבין מה, כמה, מתי ואיך להזין את האוכל.
הנדנדה, הזיגזג, במשקל שלנו שנע בין השמנה לרזון משקפת זאת.
לכן, רצוי לשאוף למשקל קבוע ויציב, למשקל שמתאים ובריא, כך שלא נהיה שמנים ולא נהיה רזים.
נשימות מאפשרות לחמצן להגיע לכל תא ותא בגופנו, לכן רצוי להקפיד על נשימות סדירות.
כל סטייה תגרום לגוף להיחלש, מה שמחליש את המערכת החיסונית שלנו.
איך לתחזק את הגוף? תחזוקת הגוף כוללת בתוכה נושאים רבים, כמו: פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, שינה, נשימות סדירות, חיים ללא לחץ, חיים ללא דאגות הישרדות ועוד.
קיום יחסי מין בטוחים, ורצוי לדעת שיחסי מין מבחינה רציונאלית ועניינית, המטרה היא להביא תינוק לעולם.
התייחסות שהיא אינה עניינית באחד או יותר מהנושאים שציינתי, יגרום הדבר לכך שניחלש.
כאשר אנחנו נחלשים, נחלשת המערכת החיסונית שלנו, ואז אנחנו חושפים את עצמנו למחלות.
מה כל זה קשור למחלת האיידס? כיום, רמת המודעות שלנו משקפת את אורח החיים שלנו.
אורח החיים שלנו, אינו מאפשר למערכת החיסונית שלנו לבצע את תפקידה באופן המלא, המקסימאלי שהיא יכולה, כי אנחנו חלשים ולכן מערכת החיסונית שלנו מתפקדת באופן חלש.
רצוי לזכור, שלכל אורך תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, בתודעתנו, כלומר בתת מודע שלנו, נשמר כל הידע שעבר אלינו מדור לדור, שמאפשר את זיהוי הפולש ונטרולו, גם כאשר הפולש משתנה ועובר מוטציה גנטית.
לכן, יש למערכת החיסונית שלנו אפשרות לתת פתרון גם למוטציה גנטית שעובר הפולש, אך אנחנו לא מודעים ליכולות שלנו, לכן חשוב שידע זה יהיה קיים אצלנו במודע.
חשוב לזכור, שלגוף יש יכולות הישרדות כדי שנישאר בחיים, הגוף יכול לרפא, לתקן, לנקות לחדש ואף לבנות את עצמו, יכולות שעזרו לו לשרוד את כל תהליך האבולוציה עד כה.
כלומר, לגוף יש את היכולת להיות בריא, להאריך חיים, ואף לבטל את תהליך הזקנה ולהיות נצחי, וזה יכול לקרות אך ורק אם נבין איך לאפשר לו את התנאים לבצע זאת, כלומר כשנבין מהו אותו הסדר התודעתי האחר, החדש, שמוביל לאורח החיים שמתאים לגוף, ותואם למהות ומטרת החיים שלנו, כך שהגוף יתפקד ויפעל באופן מכוון.
כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, רמת המודעות העצמית שלנו, תאפשר לנו לחזק באופן משמעותי את המערכת החיסונית, מה שיכול להביא אותנו למצב שבו נימנע מהאפשרות לחלות באיידס, ובמידה ונחלה באיידס, תהיה לנו את האפשרות להחזיר את המערכת החיסונית להיות אפקטיבית כך שתגן עלינו ותרפא אותנו באופן עצמאי מהנגיף הפולש.
חולה במחלת האיידס, יכול לשפר את תפקוד המערכת החיסונית שלו, במידה והוא יתחבר לזהותו האמיתית, וישנה את אורח חייו.
מסקנה: רמת המודעות האישית והחברתית שלנו, משתקפת באורח החיים שאנחנו מנהלים, וזו הרמה ההתפתחותית שלנו בשלב זה.
אורח החיים שאנחנו מנהלים כיום, גורם לנו להיחלש, כשאנחנו נחלשים המערכת החיסונית שלנו נחלשת, כאשר מערכת החיסונית שלנו נחלשת, היא אינה מתפקדת באופן הרצוי והבריא לנו, ולכן אנחנו חולים ומתים גם מאיידס.
סיכום: אורח חיים רגוע ושלוו שכולל בתוכו סדר ושיגרה, והפעלה, הזנה ותחזוקה, שמתאימים לגוף, ותואמים למהות ומטרת החיים, יאפשרו לנו להימנע מלחלות, כולל להימנע ממחלת האיידס.
כלומר, עלינו להתחבר מחדש לזהותנו האמיתית, שהיא צריכה להיות רגועה, רציונאלית ועניינית ולא כפי שהיא כיום, רגישה, אמוציונאלית ולא עניינית, שמחלישה אותנו ואת המערכת החיסונית שלנו.
כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, נוכל להיות בריאים יותר, נוכל להאריך חיים, נסבול פחות, נוכל לבטל את תהליך הזקנה, ואף נוכל להיות נצחיים.
רצוי לזכור, לגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף להשתנות ולבנות את עצמו, רק רצוי להבין שסדר תודעתי אחר יאפשר לו לבצע זאת, סדר תודעתי חדש מהידוע לנו והקיים כיום, שישדרג את בריאותנו לרמה התפתחותית ובריאותית מתקדמת יותר.
המסר במאמר: הפתרון למניעת מחלת האיידס הוא, בשינוי אישיותי ואורח החיים.
מדענים מחפשים את התרופה לאיידס, אבל בתת מודע שלנו המערכת החיסונית יודעת את הפתרון למחלה, אך ידע זה אינו קיים אצלנו במודע, כי עדיין לא הגענו לרמת מודעות עצמית מתקדמת יותר, שתאפשר לנו את התנאים, שיאפשרו למערכת החיסונית שלנו לבצע את עבודתה במלואה, כמובן שרצוי שלא להגיע למצב שבו נחלה באיידס, אבל במידה וזה קורה לנו כל התשובות והפתרונות בנו, בשלב זה התרופות הן הפתרון המצוי.
אם כך, מדוע המערכת החיסונית שלנו נכשלת?
איידס הוא נגיף שחודר לגוף ופוגע בבריאותו של הנדבק, ואף יכול לגרום למותו.
ישנם נגיפים מסוגים שונים שפולשים לגופנו, ולמערכת החיסונית שלנו יש את הפתרון לריפוי עצמי, ויש נגיפים שהמערכת החיסונית שלנו אינה מסוגלת לנטרל אותם, נגיף האיידס הוא רק אחד מהם.
כתוצאה מכך שלמערכת החיסונית שלנו אין פתרון לריפוי עצמי מפני אותם טפילים, אז אנשים חולים, וללא אמצעים חיצוניים כמו תרופות, בריאותו של החולה נפגעת והוא אף יכול למות.
נגיף האיידס גורם לנו לחלות, כך שללא תרופות שמונעות או מעקבות מהנגיף להתפשט ולהרוס תאים ואיברים פנימיים, החולים באיידס מתים.
איך אפשר לשאוף לכך, ולהביא את המערכת החיסונית שלנו לתפקוד המקסימאלי והרצוי?
מערכת החיסונית תפקידה להגן על הגוף שלנו מפני אותם הפולשים, כמו: וירוסים, חיידקים ושאר טפילים, אשר חודרים לתוך הגוף על מנת לחיות ולהתרבות, ולכן הם גורמים לפגיעה בתאים, באיברים פנימיים, לחולשה, חום, כאבים, סבל, ואף למוות, כלומר המערכת החיסונית אינה ממלאת את תפקידה באופן הרצוי והמלא במקרים מסוימים.
למה? כי מצב בריאותי זה נגרם לנו, כתוצאה מאי הפעלה, הזנה ותחזוקה בריאה של הגוף.
כלומר, המצב הבריאותי שלנו משתקף באורח החיים השגוי שאנחנו מנהלים ושסיגלנו לעצמנו, שתואם לרמה ההתפתחותית שלנו בשלב זה.
אורח חיים שהוא אינו מתאים ובריא לגוף, והוא אינו תואם את מהות ומטרת החיים, חושף אותנו לטפילים, וללא מערכת חיסונית שתגן ותשמור עלינו.
אורח חיים זה נובע בעיקר מתרגום שגוי לזהותנו האמיתית, ומתרגום שגוי למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כלומר, אורח החיים שלנו משקף את רמת המודעות העצמית שלנו, אורח חיים שאין בו סדר ושאין בו שיגרה, שאותם צריך ולהם זקוק הגוף כדי לשרוד ולחיות.
כתוצאה מכך, הגוף אינו פועל ואינו מתפקד באופן המאוזן, באופן הבריא.
כאשר הגוף אינו פועל ואינו מתפקד באופן המאוזן, היציב והבריא זה אומר שהוא אינו מכוון.
למה? בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו לא מפעילים, ולא מזינים, ולא מתחזקים את גופנו באופן הבריא.
רמת מודעות עצמית זו, גורמת למגוון רחב של בעיות פיזיולוגיות ומחלות בריאותיות, שכוללות גם את מחלת האיידס.
מה הכוונה הפעלה שגויה? כיום המין האנושי, מייצר ומפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים, מה שגורם לנו לשינוי התנהגותי מתמיד.
כתוצאה מכך, אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות.
מגוון הדמויות מבחינה תודעתית שאנחנו מדמיינים, את אותן הדמויות הדמיוניות אנחנו מנסים לממש ולהתנהג איתם בחיי היום יום, וליצור לעצמנו תדמיות שאינן משקפות את זהותנו האמיתית.
לכן, אנחנו מנותקים מעצמנו, מהאני העצמי שלנו.
הרגשות הפנימיים שבנו, מנתקים אותנו מזהותנו האמיתית.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השלילים.
הרגשות החיוביים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגשה הטובה כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השלילים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגשה הרעה כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו חיים עם הנדנדה הרגשית, עם הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע שבנו וההפך.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו לא יכולים להיות רגועים.
רק כאשר אנחנו רגועים, אנחנו מחוברים לאני העצמי לזהותנו האמיתית, ואז מתאפשר לעבוד באופן המכוון.
הרגשות הפנימיים שבנו, הם הגורם העיקרי לכך שאנחנו נחלשים, הם הגורם העיקרי לכך שהמערכת החיסונית שלנו נחלשת, והם הגורם העיקרי לאותן הבעיות הבריאותיות הקימות בנו, והם הגורם העיקרי לסבל האנושי, ואף למוות.
מהו אותו הרוגע הפנימי, שמאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית?
הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, ללא הנדנה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בן הרגשות החיוביים והרגשות השלילים שבנו.
כדי להגיע לרוגע הפנימי, צריך שלא לייצר את אותם הרגשות שציינתי, רגשות הם סמים, הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים טובים ורעים, רק שאנחנו קוראים רגשות, שגורמים לנו למצבי הזיה.
כלומר, צריך להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו.
רצוי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיקם, כי אז הם ימשיכו להיות קיימים בנו.
הרוגע הפנימי, משקף את זהותנו האמיתית.
איך להזין את הגוף שלנו? הגוף זקוק למזון, שתייה וחמצן, כדי לשרוד ולחיות.
הזנת הגוף רצוי שתהיה מדויקת עד כמה שאפשר.
כיום ההתייחסות להזנת הגוף לרוב היא רגשית.
כלומר, לרוב המטרה העיקרית היא ליהנות מהאוכל, מה שגורם לבעיות בריאותיות רבות.
רצוי להתייחס לנושא התזונה באופן הרגוע, הרציונאלי והענייני.
כיום, אפשרות הזנת הגוף, כוללת בתוכה סוגים רבים ומגוונים של מזון.
לכן, רצוי להבין מה, כמה, מתי ואיך להזין את האוכל.
הנדנדה, הזיגזג, במשקל שלנו שנע בין השמנה לרזון משקפת זאת.
לכן, רצוי לשאוף למשקל קבוע ויציב, למשקל שמתאים ובריא, כך שלא נהיה שמנים ולא נהיה רזים.
נשימות מאפשרות לחמצן להגיע לכל תא ותא בגופנו, לכן רצוי להקפיד על נשימות סדירות.
כל סטייה תגרום לגוף להיחלש, מה שמחליש את המערכת החיסונית שלנו.
איך לתחזק את הגוף? תחזוקת הגוף כוללת בתוכה נושאים רבים, כמו: פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, שינה, נשימות סדירות, חיים ללא לחץ, חיים ללא דאגות הישרדות ועוד.
קיום יחסי מין בטוחים, ורצוי לדעת שיחסי מין מבחינה רציונאלית ועניינית, המטרה היא להביא תינוק לעולם.
התייחסות שהיא אינה עניינית באחד או יותר מהנושאים שציינתי, יגרום הדבר לכך שניחלש.
כאשר אנחנו נחלשים, נחלשת המערכת החיסונית שלנו, ואז אנחנו חושפים את עצמנו למחלות.
מה כל זה קשור למחלת האיידס? כיום, רמת המודעות שלנו משקפת את אורח החיים שלנו.
אורח החיים שלנו, אינו מאפשר למערכת החיסונית שלנו לבצע את תפקידה באופן המלא, המקסימאלי שהיא יכולה, כי אנחנו חלשים ולכן מערכת החיסונית שלנו מתפקדת באופן חלש.
רצוי לזכור, שלכל אורך תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, בתודעתנו, כלומר בתת מודע שלנו, נשמר כל הידע שעבר אלינו מדור לדור, שמאפשר את זיהוי הפולש ונטרולו, גם כאשר הפולש משתנה ועובר מוטציה גנטית.
לכן, יש למערכת החיסונית שלנו אפשרות לתת פתרון גם למוטציה גנטית שעובר הפולש, אך אנחנו לא מודעים ליכולות שלנו, לכן חשוב שידע זה יהיה קיים אצלנו במודע.
חשוב לזכור, שלגוף יש יכולות הישרדות כדי שנישאר בחיים, הגוף יכול לרפא, לתקן, לנקות לחדש ואף לבנות את עצמו, יכולות שעזרו לו לשרוד את כל תהליך האבולוציה עד כה.
כלומר, לגוף יש את היכולת להיות בריא, להאריך חיים, ואף לבטל את תהליך הזקנה ולהיות נצחי, וזה יכול לקרות אך ורק אם נבין איך לאפשר לו את התנאים לבצע זאת, כלומר כשנבין מהו אותו הסדר התודעתי האחר, החדש, שמוביל לאורח החיים שמתאים לגוף, ותואם למהות ומטרת החיים שלנו, כך שהגוף יתפקד ויפעל באופן מכוון.
כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, רמת המודעות העצמית שלנו, תאפשר לנו לחזק באופן משמעותי את המערכת החיסונית, מה שיכול להביא אותנו למצב שבו נימנע מהאפשרות לחלות באיידס, ובמידה ונחלה באיידס, תהיה לנו את האפשרות להחזיר את המערכת החיסונית להיות אפקטיבית כך שתגן עלינו ותרפא אותנו באופן עצמאי מהנגיף הפולש.
חולה במחלת האיידס, יכול לשפר את תפקוד המערכת החיסונית שלו, במידה והוא יתחבר לזהותו האמיתית, וישנה את אורח חייו.
מסקנה: רמת המודעות האישית והחברתית שלנו, משתקפת באורח החיים שאנחנו מנהלים, וזו הרמה ההתפתחותית שלנו בשלב זה.
אורח החיים שאנחנו מנהלים כיום, גורם לנו להיחלש, כשאנחנו נחלשים המערכת החיסונית שלנו נחלשת, כאשר מערכת החיסונית שלנו נחלשת, היא אינה מתפקדת באופן הרצוי והבריא לנו, ולכן אנחנו חולים ומתים גם מאיידס.
סיכום: אורח חיים רגוע ושלוו שכולל בתוכו סדר ושיגרה, והפעלה, הזנה ותחזוקה, שמתאימים לגוף, ותואמים למהות ומטרת החיים, יאפשרו לנו להימנע מלחלות, כולל להימנע ממחלת האיידס.
כלומר, עלינו להתחבר מחדש לזהותנו האמיתית, שהיא צריכה להיות רגועה, רציונאלית ועניינית ולא כפי שהיא כיום, רגישה, אמוציונאלית ולא עניינית, שמחלישה אותנו ואת המערכת החיסונית שלנו.
כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, נוכל להיות בריאים יותר, נוכל להאריך חיים, נסבול פחות, נוכל לבטל את תהליך הזקנה, ואף נוכל להיות נצחיים.
רצוי לזכור, לגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף להשתנות ולבנות את עצמו, רק רצוי להבין שסדר תודעתי אחר יאפשר לו לבצע זאת, סדר תודעתי חדש מהידוע לנו והקיים כיום, שישדרג את בריאותנו לרמה התפתחותית ובריאותית מתקדמת יותר.
המסר במאמר: הפתרון למניעת מחלת האיידס הוא, בשינוי אישיותי ואורח החיים.
מדענים מחפשים את התרופה לאיידס, אבל בתת מודע שלנו המערכת החיסונית יודעת את הפתרון למחלה, אך ידע זה אינו קיים אצלנו במודע, כי עדיין לא הגענו לרמת מודעות עצמית מתקדמת יותר, שתאפשר לנו את התנאים, שיאפשרו למערכת החיסונית שלנו לבצע את עבודתה במלואה, כמובן שרצוי שלא להגיע למצב שבו נחלה באיידס, אבל במידה וזה קורה לנו כל התשובות והפתרונות בנו, בשלב זה התרופות הן הפתרון המצוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה