אוטיזם וחיסונים.
האם יש קשר בין אוטיזם לחיסונים? ההגדרה החברתית לאוטיזם היא מגוונת ויש בה מגוון אבחונים לרמות התפתחותיות שונות.
תופעת האוטיזם נובעת מתוך הרגשות הפנימיים שבנו, שמבלבלים ומנתקים את בעלי התופעה מהמציאות, לדעתי ומתוך החוויה שחוויתי.
חיסונים, כלומר תרופות תפקידם וייעודם לרפא מחלות ו/או למנוע מחלות.
איך שני הדברים אוטיזם וחיסונים קשורים אחד לשני?
הקשר הוא בהשפעת החיסונים על ההתנהגות הרגשית כתוצאה מהחומרים, מהרגשות שמוצפים והנובעים מהחומרים שמובילים לחוסר היכולת לתקשר והיכולת ההתפתחותית ולא רק של ילדים.
כול תרופה כול חומר כימי שנכניס אותו לתוך גופנו יהיו לו תופעות לוואי והשפעה עלינו.
מה שצריך להיכנס לתוך גופנו הם מזון שתייה ואוויר שמתאימים ושלהם זקוק ואותם צריך הגוף כדי לשרוד ולחיות.
כול הכנסה של חומר כימי שהוא אינו תואם את מה שציינתי, יגרום לכך שהגוף שלנו יתפקד ויפעל באופן שהוא אינו מכוונן.
כלומר, התפקוד שלנו ישתנה ובעקבות כך התנהגותנו תשתנה וזה אומר שאנחנו משתנים.
אם קיבלנו חיסונים וההתנהגות שלנו משתנה ובעקבות כך אנחנו משתנים, יש לכך קשר ישיר לחיסונים שקיבלנו.
כשאנחנו משתנים כתוצאה מחיסונים וההתנהגות הרגשית מתערערת ומבולבלת והתקשורת לקויה, ניתן לייחס זאת לתופעת האוטיזם שנובעת מהרגשות.
כשאנחנו משתנים כתוצאה מכך אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן שגוי שהוא אינו ברור, ואינו שפוי.
קחו למשל אקמול, כדור שתפקידו לשכך גם את הכאבים שלנו והוא נפוץ ביותר בחיי היום יום הלחוצים שלנו, יש לכדור זה השפעה על תפקודנו ועל התנהגותנו, וזה יתרחש עד שהגוף ינקה את עצמו מאותם החומרים הכימיים שהכנסנו לתוכו, וזה מבדיקה עצמית ומניסיון אישי שלי על עצמי.
כלומר, אפשר להגיד זאת כך, שכול עוד החומר הכימי נמצא בתוך הגוף הוא גורם לטשטוש, לבלבול, לחוסר אפשרות להתרכז ולקושי ליצור קשר עם הסביבה הכול באופן יחסי עד הניקוי של הגוף מהרעלים.
במידה והחומר הכימי שמזריקים כחיסונים נשאר בתוך הגוף, והגוף אינו מנקה את עצמו או שהחומר הכימי מתנקה באיטיות, אז חיים עם הטשטוש, עם הבלבול, עם החוסר האפשרות להתרכז שגורם לקשיי תקשורת.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, רמת המודעות ובעקבות כך אורח החיים שלנו אינו מאפשר למערכת החיסונית שלנו למלא את תפקידה ויעודה באופן המלא.
כתוצאה מכך, לרוב כדי שלא לחלות אנחנו צריכים וזקוקים לקבל את אותם החיסונים, את התרופות.
לכן, ישנה בנושא זה דילמה.
כשרמת מודעות העצמית שלנו תתפתח לרמה מתקדמת יותר ואורח החיים שלנו ישתפר, ויתאפשר למערכת החיסונית שלנו לתפקד באופן המלא והיא תממש את יעודה, אולי אז לא נצטרך לצרוך תרופות או שנקטין את התלות שלנו בתרופות וחיסונים.
אך בשלב זה מי שאינו רוצה לחלות והוא בדרגת סיכון, רצוי שיחליט בעצמו ובעצת הרופא המטפל ועל אחריותו מה לעשות.
כאשר אני היום כבוגר ומנתח את ילדותי שבה חייתי עם קשיי תקשורת, אני יכול לקשר זאת גם לחיסונים שקיבלתי בילדותי.
מסקנה: הדילמה כיום היא, שמצד אחד ברמת המודעות שלנו כיום אנשים חולים וצריכים את החיסונים, אבל מצד שני לחיסונים יש השפעה על בריאותנו ועל חיינו ולפעמים מכרעת.
לכן, כול אחד/ת רצוי שילמד ויכיר את עצמו, ויבחר מה הכי בריא לו לעשות או לילדיו.
סיכום: כמו לכול תרופה כשאנחנו מכניסים את החומרים הכימיים שהתרופה מכילה על כול הרכביה ומרכיביה לגופנו יש לכך השפעה, לכן רצוי להיות במודעות עצמית כדי להבין זאת.
לכן, כתוצאה מתופעות הלוואי יש לחיסונים קשר גם לתופעת האוטיזם כשהמצב הרגשי נוסף.
אבל, תופעת האוטיזם איננה נגרמת אך ורק כתוצאה מהחיסונים, החיסונים הם יוצרים את המצב הרגשי שמוביל לאוטיזם.
המסר במאמר: ילדים כמבוגרים שמכניסים לגופם חומרים כימיים באופן כזה או אחר, במעשה זה הם גורמים לגופם לתופעות לוואי ולגוף לפעול ולהתנהג באופן שהוא אינו מאוזן ושהוא אינו יציב, כלומר אינו מכוון, ולכך יש השפעה על התנהגותנו וגם על קשיי התקשורת וההתפתחות שלנו.
האם יש קשר בין אוטיזם לחיסונים? ההגדרה החברתית לאוטיזם היא מגוונת ויש בה מגוון אבחונים לרמות התפתחותיות שונות.
תופעת האוטיזם נובעת מתוך הרגשות הפנימיים שבנו, שמבלבלים ומנתקים את בעלי התופעה מהמציאות, לדעתי ומתוך החוויה שחוויתי.
חיסונים, כלומר תרופות תפקידם וייעודם לרפא מחלות ו/או למנוע מחלות.
איך שני הדברים אוטיזם וחיסונים קשורים אחד לשני?
הקשר הוא בהשפעת החיסונים על ההתנהגות הרגשית כתוצאה מהחומרים, מהרגשות שמוצפים והנובעים מהחומרים שמובילים לחוסר היכולת לתקשר והיכולת ההתפתחותית ולא רק של ילדים.
כול תרופה כול חומר כימי שנכניס אותו לתוך גופנו יהיו לו תופעות לוואי והשפעה עלינו.
מה שצריך להיכנס לתוך גופנו הם מזון שתייה ואוויר שמתאימים ושלהם זקוק ואותם צריך הגוף כדי לשרוד ולחיות.
כול הכנסה של חומר כימי שהוא אינו תואם את מה שציינתי, יגרום לכך שהגוף שלנו יתפקד ויפעל באופן שהוא אינו מכוונן.
כלומר, התפקוד שלנו ישתנה ובעקבות כך התנהגותנו תשתנה וזה אומר שאנחנו משתנים.
אם קיבלנו חיסונים וההתנהגות שלנו משתנה ובעקבות כך אנחנו משתנים, יש לכך קשר ישיר לחיסונים שקיבלנו.
כשאנחנו משתנים כתוצאה מחיסונים וההתנהגות הרגשית מתערערת ומבולבלת והתקשורת לקויה, ניתן לייחס זאת לתופעת האוטיזם שנובעת מהרגשות.
כשאנחנו משתנים כתוצאה מכך אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים נעשית באופן שגוי שהוא אינו ברור, ואינו שפוי.
קחו למשל אקמול, כדור שתפקידו לשכך גם את הכאבים שלנו והוא נפוץ ביותר בחיי היום יום הלחוצים שלנו, יש לכדור זה השפעה על תפקודנו ועל התנהגותנו, וזה יתרחש עד שהגוף ינקה את עצמו מאותם החומרים הכימיים שהכנסנו לתוכו, וזה מבדיקה עצמית ומניסיון אישי שלי על עצמי.
כלומר, אפשר להגיד זאת כך, שכול עוד החומר הכימי נמצא בתוך הגוף הוא גורם לטשטוש, לבלבול, לחוסר אפשרות להתרכז ולקושי ליצור קשר עם הסביבה הכול באופן יחסי עד הניקוי של הגוף מהרעלים.
במידה והחומר הכימי שמזריקים כחיסונים נשאר בתוך הגוף, והגוף אינו מנקה את עצמו או שהחומר הכימי מתנקה באיטיות, אז חיים עם הטשטוש, עם הבלבול, עם החוסר האפשרות להתרכז שגורם לקשיי תקשורת.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, רמת המודעות ובעקבות כך אורח החיים שלנו אינו מאפשר למערכת החיסונית שלנו למלא את תפקידה ויעודה באופן המלא.
כתוצאה מכך, לרוב כדי שלא לחלות אנחנו צריכים וזקוקים לקבל את אותם החיסונים, את התרופות.
לכן, ישנה בנושא זה דילמה.
כשרמת מודעות העצמית שלנו תתפתח לרמה מתקדמת יותר ואורח החיים שלנו ישתפר, ויתאפשר למערכת החיסונית שלנו לתפקד באופן המלא והיא תממש את יעודה, אולי אז לא נצטרך לצרוך תרופות או שנקטין את התלות שלנו בתרופות וחיסונים.
אך בשלב זה מי שאינו רוצה לחלות והוא בדרגת סיכון, רצוי שיחליט בעצמו ובעצת הרופא המטפל ועל אחריותו מה לעשות.
כאשר אני היום כבוגר ומנתח את ילדותי שבה חייתי עם קשיי תקשורת, אני יכול לקשר זאת גם לחיסונים שקיבלתי בילדותי.
מסקנה: הדילמה כיום היא, שמצד אחד ברמת המודעות שלנו כיום אנשים חולים וצריכים את החיסונים, אבל מצד שני לחיסונים יש השפעה על בריאותנו ועל חיינו ולפעמים מכרעת.
לכן, כול אחד/ת רצוי שילמד ויכיר את עצמו, ויבחר מה הכי בריא לו לעשות או לילדיו.
סיכום: כמו לכול תרופה כשאנחנו מכניסים את החומרים הכימיים שהתרופה מכילה על כול הרכביה ומרכיביה לגופנו יש לכך השפעה, לכן רצוי להיות במודעות עצמית כדי להבין זאת.
לכן, כתוצאה מתופעות הלוואי יש לחיסונים קשר גם לתופעת האוטיזם כשהמצב הרגשי נוסף.
אבל, תופעת האוטיזם איננה נגרמת אך ורק כתוצאה מהחיסונים, החיסונים הם יוצרים את המצב הרגשי שמוביל לאוטיזם.
המסר במאמר: ילדים כמבוגרים שמכניסים לגופם חומרים כימיים באופן כזה או אחר, במעשה זה הם גורמים לגופם לתופעות לוואי ולגוף לפעול ולהתנהג באופן שהוא אינו מאוזן ושהוא אינו יציב, כלומר אינו מכוון, ולכך יש השפעה על התנהגותנו וגם על קשיי התקשורת וההתפתחות שלנו.
