חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות אור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אור. הצג את כל הרשומות

מהירות האור

מהירות האור.
האם חישוב מהירות האור אפשרי במציאות האמיתית? מדענים קבעו שמהירות האור בריק היא כשלוש מאות אלף ק"מ לשנייה לערך ושהיא קבועה.
מהירות האור זהו מושג דמיוני שמתורגם באופן שגוי, ולכן היא אינה יכולה להיות קבועה ולהתקיים במציאות האמיתית שבמרחבי היקום.
למה? כי המושג מהירות כולל בתוכו את מימד הזמן, שאינו קיים ביקום במציאות האמיתית.
מה שכן רצוי להגיד הוא עד כמה שאפשר לתאר במילים שהאור נע, זז, עבר, גמע.
כמו כן המושג קבוע אינו יכול להתקיים ביקום, שנוצר כתוצאה מהמפץ הגדול, כיוון שהכול משתנה ואין שלב אחד בתהליך שעובר על היקום שזהה לקודמו.
לכן, אם הכול משתנה באופן תדיר, לא יכול להיווצר מצב שמשהו ביקום יהיה קבוע, ניתן להבין את המציאות המשתנה ביקום אך ורק מתוך צפייה, מתוך ניסיון להבין את תהליך השתלשלות האירועים המתרחשים ביקום שלב אחר שלב, אבל חשוב להבין מה יעדו הסופי של היקום בסוף התהליך.
הניסיון לחשב את מהירות האור בואקום, ולייחס זאת לתהליך שעובר על האור הקיים ביקום הוא שגוי, כיוון שעל האור פועלים כוחות, שמשפיעים עליו במרחבי היקום.
כדי להבין למה האור גומע, נע, זז, ובאופן שהוא אינו קבוע ושאינו ניתן למדידה ביקום, רצוי להבין בעיקר מהו מימד הזמן? מימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית אלא בדמיונו של בן האנוש, שיצר לעצמו מציאות שהוא נמצא וכלוא בה תודעתית, ושכתוצאה מכך הוא חי את חייו בלחץ על פי מימד הזמן.
זמן הוא תוצאה של ייצור רגש פנימי, של הורמון, שמייצר בן האנוש בגופו הפיזי אשר גורם לבן האנוש לחיות במצב של הזיה רגשית שמשפיעה תודעתית, מצב אשר גורם לפרש באופן שגוי את זהותו האמיתית, ואת המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, ולפרש אותה כאשליה.
כלומר, מי שחושב במושגים של זמן ושחי בלחץ של זמן חושב שגם היקום מתפקד כך.
לאט ומהר משקפים לחץ רגשי פנימי, מה שגורם לפרוש שגוי בהתייחסות למעבר, לתזוזת, לתנועת האור ביקום.
כתוצאה מכך בן האנוש מנהל וחי את חייו בלחץ של זמן על פי מכשיר שנקרא שעון, ולכן הוא מרגיש, חושב, ומדמיין שהוא יכול לשחק עם הזמן, וכמו שציינתי מקודם לאט ומהר משקפים זאת.
לכן, המושג מהירות האור מעצם סיפוח המילה מהירות שכולל בתוכו את מימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית של היקום.
ההתייחסות רצוי שתהיה, מעבר, תנועה, תזוזה, גמיעה של אנרגית האור, המשקף באופן ברור יותר את התהליך שעובר על אנרגית האור ביקום, תהליך שאינו יכול להיות מפורש באופן האמיתי על פי נוסחאות, וזאת כיוון שהאור אשר נמצא בדרכו מושפע ומתעוות ביקום.
רצוי לזכור שאין שלב הזהה, השווה, לשלב אחר בתהליך שעובר על היקום שכולל גם את התהליך שעובר האור.
את הסתירה שמהירות האור היא קבועה ניתן למצוא בעולמנו, כמו במכשירי הטלסקופ והמיקרוסקופ שמעוותים את האור.
איך רצוי להתייחס לאור? התזוזה, התנועה, המעבר של אנרגית האור נעשית באופן יחסי, אבל השאלה היא יחסי למה? ההתייחסות המדויקת עד כמה שאפשר יכולה להתבצע אך ורק למקור, כלומר לאותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
מסקנה: כול ניסיון להציג נתון שהוא קבוע, שווה, זהה, וזאת כדי לחשב באמצעות נוסחאות מתמטיות הוא שגוי, והוא אינו מאפשר לפרש ולשקף את המציאות האמיתית הקיימת ביקום באופן הברור, השפוי.
רצוי לזכור ששפת המתמטיקה הומצאה כאמצעי שיוכל לתת לאנושות תשובות לגבי חידות שהתעוררו, אך שפה זו אינה מאפשרת את הבנת האירועים המשתנים ביקום שנעשים באופן תמידי, וזאת בגלל שבבסיס לשפה זו קיים הקבוע, השווה, הזהה, כמו למשל שאחד שווה לאחד, כאשר אין דבר שזהה לדבר אחר ביקום, אלא בדמיון שלנו בלבד.
לכן, מהירות האור זהו מושג שהומצא ונלקח מדמיונו של בן האנוש, שמפרש באופן דמיוני את התהליך שעובר על האור ביקום. 
סיכום: שפת המתמטיקה וההנדסה, חישוב, קבוע, חוקים, נוסחאות, מהירות קבועה, זמן קבוע, מסה קבועה, שווה, זהה, וגם את הנוסחה לחישוב מהירות האור, שנחשבת למהירות קבועה ועוד, לא יכולים לשקף את המציאות האמיתית, אלא את המציאות הדמיונית, שאליה נקלע בן האנוש ושבה הוא כלוא מבחינה תודעתית, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלו.
המסר במאמר: מימד הזמן הוא אחד המרכיבים לחישוב נוסחת מהירות האור.
מימד הזמן קיים בתודעתו של בן האנוש שמרגיש, חושב, ומדמיין וחי בלחץ של זמן, שזה בסך הכול הורמון שגורם לבן האנוש למצבי הזיה רגשית, ולחיות במציאות שבה כביכול האירועים מתרחשים להם ביקום באופן של מהר או לאט ושאפשר לשחק עם הזמן שזו אשליה.
לכן, המושג מהירות האור אינו קיים במציאות האמיתית, ביקום.
את התנהגות האנרגיה כולל את התנהגות האור אפשר להבין אך ורק מתוך צפייה והתבוננות בתהליך, כיוון שהכול משתנה ולא יחזור לקדמותו.
במציאות האמיתית, ביקום, אין שום דבר שהוא קבוע, זהה, שווה, כלומר אחד אינו שווה לאחד, שפת המתמטיקה היא תוצר שנבע מדמיונו של בן האנוש, שהמציא את המושג קבוע ומהירות, וייחס אותם גם לאנרגית האור.
 

גורו

גורו.
איך רצוי להתייחס לנושא? גורו נחשב כמנהיג דתי, מיסטי, רוחני שכמומחה בתחומו הוא מלמד ומדריך את קהל מאמיניו בתובנות שאליהן הוא הגיע במהלך חייו.
גורו נחשב כאחד שיש לו את היכולת להוציא את מאמיניו מהחושך אל האור.
גורו יכול להיות גבר והוא גם יכול להיות אישה.
למה אנשים צריכים וזקוקים לגורו? בעיקר כי אנשים מחפשים משמעות לחייהם.
גורו זהו שם תואר שמשקף דמות דמיונית שאותה הגורו מנסה לממש במציאות שבה הוא חי, התואר משקף תדמית שהגורו יצר לעצמו שמוצגת לקהל המאמינים או שקהל המאמינים יצרו בעבורו, ואין לתדמית כול קשר לזהותו האמיתית.
רצוי לזכור שמבחינתו של הגורו הוא גם נמצא בחיפוש עצמי.
ההתייחסות למי שהגיע לתובנות מסוימות בחייו שיכולות לקדם אותו ואותנו, רצוי שתהיה ללא שם תואר וללא קהל מאמינים, כלומר כול ניסיון לצבור קהל מאמינים שילכו בדרכו נעשה מתוך הצורך להנהיג.
כשמישהו רוצה להנהיג המעשה נעשה מתוך הצורך והנזקקות הרגשית האישית, האינדיבידואלית, האגואיסטית והאינטרסנטית שמושגת באופן מניפולטיבית וזאת כדי לשלוט באנשים.
אנחנו נולדים ומחונכים בבית ובחברה שיש בהם ערכים תרבותיים כאלו ואחרים, המסע והחיפוש שלנו הוא אחר האפשרויות האחרות שיובילו אותנו באמצעות האירועים שאנחנו חווים בחיינו למודעות עצמית ולאמת.
רצוי לזכור שללא האירועים שמתרחשים בחיינו לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח, כלומר אנחנו במתכוון יוצרים לעצמנו אירועים שאנחנו לוקחים בהם חלק ופוגשים אנשים כדי שנוכל ללמוד על עצמנו בעזרם.
לכן, להאמין בגורו משמעות הדבר שהמאמין מאמין אבל עדיין הוא לא הגיע להבנה שעליו לסמוך אך ורק על עצמו ולא ללכת אחרי אף אחד.
מסקנה: גורו הוא שם תואר למי שקיים בו אגו, שזקוק לקהל מאמינים שאותם הוא רוצה להנהיג וזאת כדי להיות השולט בקהל המאמינים מתוך אינטרס כזה או אחר.
סיכום: החיפוש אחר משמעות לחיים הביא למצב שבו יקומו אנשים שיקראו לעצמם גורו ויסחפו אחריהם מאמינים, אך רצוי לזכור שאם מאמינים במישהו עדיין לא הגיע השלב שבו אתם יכולים לסמוך על עצמכם.
המסר במאמר: גורו היו קיימים בעבר, גורו קיימים כיום, וגורו יהיו קיימים בעתיד, כול עוד אנשים יצטרכו גורו.
כאשר נגיע לשלב התפתחותי שבו נבין מהי זהותנו והמציאות האמיתית לא נצטרך גורו.