חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות חישוב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חישוב. הצג את כל הרשומות

מהירות האור

מהירות האור.
האם חישוב מהירות האור אפשרי במציאות האמיתית? מדענים קבעו שמהירות האור בריק היא כשלוש מאות אלף ק"מ לשנייה לערך ושהיא קבועה.
מהירות האור זהו מושג דמיוני שמתורגם באופן שגוי, ולכן היא אינה יכולה להיות קבועה ולהתקיים במציאות האמיתית שבמרחבי היקום.
למה? כי המושג מהירות כולל בתוכו את מימד הזמן, שאינו קיים ביקום במציאות האמיתית.
מה שכן רצוי להגיד הוא עד כמה שאפשר לתאר במילים שהאור נע, זז, עבר, גמע.
כמו כן המושג קבוע אינו יכול להתקיים ביקום, שנוצר כתוצאה מהמפץ הגדול, כיוון שהכול משתנה ואין שלב אחד בתהליך שעובר על היקום שזהה לקודמו.
לכן, אם הכול משתנה באופן תדיר, לא יכול להיווצר מצב שמשהו ביקום יהיה קבוע, ניתן להבין את המציאות המשתנה ביקום אך ורק מתוך צפייה, מתוך ניסיון להבין את תהליך השתלשלות האירועים המתרחשים ביקום שלב אחר שלב, אבל חשוב להבין מה יעדו הסופי של היקום בסוף התהליך.
הניסיון לחשב את מהירות האור בואקום, ולייחס זאת לתהליך שעובר על האור הקיים ביקום הוא שגוי, כיוון שעל האור פועלים כוחות, שמשפיעים עליו במרחבי היקום.
כדי להבין למה האור גומע, נע, זז, ובאופן שהוא אינו קבוע ושאינו ניתן למדידה ביקום, רצוי להבין בעיקר מהו מימד הזמן? מימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית אלא בדמיונו של בן האנוש, שיצר לעצמו מציאות שהוא נמצא וכלוא בה תודעתית, ושכתוצאה מכך הוא חי את חייו בלחץ על פי מימד הזמן.
זמן הוא תוצאה של ייצור רגש פנימי, של הורמון, שמייצר בן האנוש בגופו הפיזי אשר גורם לבן האנוש לחיות במצב של הזיה רגשית שמשפיעה תודעתית, מצב אשר גורם לפרש באופן שגוי את זהותו האמיתית, ואת המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, ולפרש אותה כאשליה.
כלומר, מי שחושב במושגים של זמן ושחי בלחץ של זמן חושב שגם היקום מתפקד כך.
לאט ומהר משקפים לחץ רגשי פנימי, מה שגורם לפרוש שגוי בהתייחסות למעבר, לתזוזת, לתנועת האור ביקום.
כתוצאה מכך בן האנוש מנהל וחי את חייו בלחץ של זמן על פי מכשיר שנקרא שעון, ולכן הוא מרגיש, חושב, ומדמיין שהוא יכול לשחק עם הזמן, וכמו שציינתי מקודם לאט ומהר משקפים זאת.
לכן, המושג מהירות האור מעצם סיפוח המילה מהירות שכולל בתוכו את מימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית של היקום.
ההתייחסות רצוי שתהיה, מעבר, תנועה, תזוזה, גמיעה של אנרגית האור, המשקף באופן ברור יותר את התהליך שעובר על אנרגית האור ביקום, תהליך שאינו יכול להיות מפורש באופן האמיתי על פי נוסחאות, וזאת כיוון שהאור אשר נמצא בדרכו מושפע ומתעוות ביקום.
רצוי לזכור שאין שלב הזהה, השווה, לשלב אחר בתהליך שעובר על היקום שכולל גם את התהליך שעובר האור.
את הסתירה שמהירות האור היא קבועה ניתן למצוא בעולמנו, כמו במכשירי הטלסקופ והמיקרוסקופ שמעוותים את האור.
איך רצוי להתייחס לאור? התזוזה, התנועה, המעבר של אנרגית האור נעשית באופן יחסי, אבל השאלה היא יחסי למה? ההתייחסות המדויקת עד כמה שאפשר יכולה להתבצע אך ורק למקור, כלומר לאותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
מסקנה: כול ניסיון להציג נתון שהוא קבוע, שווה, זהה, וזאת כדי לחשב באמצעות נוסחאות מתמטיות הוא שגוי, והוא אינו מאפשר לפרש ולשקף את המציאות האמיתית הקיימת ביקום באופן הברור, השפוי.
רצוי לזכור ששפת המתמטיקה הומצאה כאמצעי שיוכל לתת לאנושות תשובות לגבי חידות שהתעוררו, אך שפה זו אינה מאפשרת את הבנת האירועים המשתנים ביקום שנעשים באופן תמידי, וזאת בגלל שבבסיס לשפה זו קיים הקבוע, השווה, הזהה, כמו למשל שאחד שווה לאחד, כאשר אין דבר שזהה לדבר אחר ביקום, אלא בדמיון שלנו בלבד.
לכן, מהירות האור זהו מושג שהומצא ונלקח מדמיונו של בן האנוש, שמפרש באופן דמיוני את התהליך שעובר על האור ביקום. 
סיכום: שפת המתמטיקה וההנדסה, חישוב, קבוע, חוקים, נוסחאות, מהירות קבועה, זמן קבוע, מסה קבועה, שווה, זהה, וגם את הנוסחה לחישוב מהירות האור, שנחשבת למהירות קבועה ועוד, לא יכולים לשקף את המציאות האמיתית, אלא את המציאות הדמיונית, שאליה נקלע בן האנוש ושבה הוא כלוא מבחינה תודעתית, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלו.
המסר במאמר: מימד הזמן הוא אחד המרכיבים לחישוב נוסחת מהירות האור.
מימד הזמן קיים בתודעתו של בן האנוש שמרגיש, חושב, ומדמיין וחי בלחץ של זמן, שזה בסך הכול הורמון שגורם לבן האנוש למצבי הזיה רגשית, ולחיות במציאות שבה כביכול האירועים מתרחשים להם ביקום באופן של מהר או לאט ושאפשר לשחק עם הזמן שזו אשליה.
לכן, המושג מהירות האור אינו קיים במציאות האמיתית, ביקום.
את התנהגות האנרגיה כולל את התנהגות האור אפשר להבין אך ורק מתוך צפייה והתבוננות בתהליך, כיוון שהכול משתנה ולא יחזור לקדמותו.
במציאות האמיתית, ביקום, אין שום דבר שהוא קבוע, זהה, שווה, כלומר אחד אינו שווה לאחד, שפת המתמטיקה היא תוצר שנבע מדמיונו של בן האנוש, שהמציא את המושג קבוע ומהירות, וייחס אותם גם לאנרגית האור.