צדק.
מהו צדק? צדק אמור לשקף את היושר ואת האמת, האומנם?
צדק משקף את מה שהחברה קובעת לעצמה על פי אותה רמת המודעות שלה לאותה תקופה.
רמת המודעות החברתית יוצרת אידיאולוגיה, האידיאולוגיה גם אמורה לשקף את מה שהחברה מגדירה לעצמה מי הוא הצודק ומי הוא זה שאינו צודק.
בשלב זה בהתפתחותנו אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו ומתנהגים באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים שפיצלו את אישיותנו, מה שיצר ומשתקף במציאות שבה החברה מחולקת לטובים ורעים.
לכן, הבסיס לעשיית צדק הוא רגשי, אמוציונלי ושאינו ענייני, מציאות זו אינה יכולה לאפשר את השפיות, ולכן הצדק אינו יכול לשקף את השפיות.
רצוי להבין מהי שפיות? אבל לפני שמבינים מהי שפיות, רצוי להבין מהי זהותנו האמיתית, שתאפשר לנו את השפיות?
כשנבין מהי זהותנו האמיתית, נוכל לפרש ולהבין וליצור ולהתאים לעצמנו מציאות המתאימה לאישיותנו ומותאמת למהות ומטרת החיים.
מהי זהותו האמיתית של בן האנוש? בן האנוש מייצר ומפעיל את גופו באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים, ולכן הוא מתנהג בהתאם לרגשותיו שמשתנים באופן תדיר, וכול פעם בהתאם לסוג רגש אחר.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, כעס, לחץ, צער עצב ועוד.
זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
מהו רוגע? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים ומפעילים את גופנו באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים, מצב זה יוצר התנהגות יציבה שהיא רגועה, רציונלית ועניינית.
כאשר בן האנוש הוא רגוע מתאפשרת לו השפיות.
כל מצב רגשי מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ומהמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים שגורם לנו ליצור מציאות שהיא אשליה, שאינה מאפשרת לנו את השפיות.
מהי שפיות? השפיות מאפשרת לנו לקלוט את הנתונים האמיתיים, לעבד אותם ולהגיע למסקנות האמיתיות.
בן האנוש הוא מחשב על שרצוי שיבין איך לכוון את עצמו בכדי שהוא יהיה שפוי.
מה כול זה קשור לצדק? לפני שאענה על שאלה זו רצוי להבין ממה נובע הצורך האנושי לקבוע מי צודק ומי אינו צודק?
הצדק נעשה באמצעות שפיטה, השפיטה נעשית מתוך הצורך והנזקקות הרגשית לשלוט באחר, ולקבוע לו מה נכון ומה לא נכון.
הצורך והנזקקות הרגשית להגיע לשליטה שמאפשרת את השפיטה והצדק שנובעים מתוך הצורך לחנך, לתכנת, לאלף את האזרח לחיות על פי אידיאולוגיה כזו או אחרת.
למה זה קורה? כי מי שאינו שולט מרגיש רדוף, מרגיש נשלט.
ומי שמרגיש רדוף ונשלט, מרגיש שהוא אינו בשליטה עצמית לרוב הוא מייחס זאת לחיצוני לו, ולכן קיים בו הפחד מאיבוד על השליטה העצמית שלו, שמשתקף ברצונו לשלוט באחרים.
כלומר, משטר שיש בו מנהיג ששולט, משקף את הצורך הרגשי שלו לשלוט ולהשליט סדר חברתי באמצעות משפט צדק, מצב זה שולל את החופש והחרות שלו זקוק בן האנוש לשם ההתפתחות.
היכן שיש שליט ישנם הנשלטים, שליט הוא צורך של הנשלטים שישלטו בהם.
הנשלטים הם צורך של השליט, וזאת כדי שישלוט בנשלטים.
כלומר, ברגע שרמת המודעות העצמית תאפשר לנו את החופש והחרות, יעלם הצורך והנזקקות הרגשית ההדדית לשולט ונשלט.
ברמת מודעות מתקדמת זו לא יהיה צורך בשופט שישקף את האידיאולוגיה של המשטר השולט, שמשליט סדר באזרחים באמצעות חוקים, שמשקפים את הצדק החברתי.
החופש המוחלט מאפשר לנו להיות מי שאנחנו, יצורים חופשים במסע לחיפוש זהות או שמחוברים לזהותנו האמיתית.
כול אחד הוא האחראי הבלעדי לתכנון חייו, אך ברמת המודעות כיום הדבר אינו במודע, כלומר אם קורה לנו משהו זה בגלל שאנחנו הבאנו את זה על עצמנו.
לכן צריכה להישאל השאלה, היכן טעינו בתכנון חיינו? ולתקן.
מה קורה כיום? כיום עשית הצדק הוא הבסיס למשטרים רבים שמבוססים בעיקרן על רגשות שמובילים לאידיאולוגיות.
הרגש הוא הגורם העיקרי למצבי ההזיה וליצירת מציאות שהיא אשליה.
לכן, הבסיס הרגשי החברתי לעשיית צדק אינו יכול לשמש כבסיס איתן שאפשר יהיה להגיע באמצעותו למסקנות אמיתיות, לשפיות.
איך נוצרה לה המציאות שבה אנחנו חיים כיום? כתוצאה מהרצון ליצור צדק אישי וחברתי, יצר בן האנוש את המושג משפט.
כאשר החלו בני האנוש לשפוט אחד את השני מי צודק ומי לא, המציא בן האנוש את החוקים.
כאשר החלו בני האנוש להמציא את החוקים, הם גם המציאו את המושג עורכי הדין וגם את השופטים וגם את מערכת המשפט, ולאחר מכן הקימו ובנו להם בני האנוש את היכלי הצדק המפוארים, וככה נוצרה לה דינאמיקה חברתית שבה השופט שופט את בן האנוש ויוצר צדק חברתי.
ככה נוצרה לה מציאות של טקס פולחן רגשי חברתי.
בן האנוש שנשפט מקבל קנס ו/או עבודות שרות ו/או מאסר ו/או מעונה ו/או גזר דין מוות במשטרים מסוימים, וככה החליט השופט שהוא לא צודק או כן צודק, כן אשם או לא אשם.
ואז יצר בן האנוש את המשטרה שמעסיקה שוטרים, ואת בתי הסוהר שמעסיקים סוהרים, וזאת כדי לכלוא את העבריינים שעברו על החוק, וככה נוצרה לה מציאות של רדיפה לשם עשיית צדק חברתי.
אבל שכחו בני האנוש שהמציאו את השיטה שצדק לא יכול להתקיים במציאות האמיתית.
שכחו שהצדק הוא סובייקטיבי המבוסס על אישיות רגישה, ולכן הוא אינו יכול להיות אובייקטיבי ונטרלי.
כלומר, הרצון לצדק חברתי יצר מציאות שהבסיס שלה הוא רגשי, אמוציונלי ולא רגוע ורציונלי.
רוגע הוא מצב שבו בן האנוש הוא נטול רגשות חיוביים ושליליים שגורמים להזיות.
הסבל האנושי נוצר כתוצאה מפרוש מוטעה של השופט להבנה מהי שפיות, וכתוצאה מכך לאי הבנה עצמית ואת המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
לכן, המסקנות, שיקול הדעת של מי שקובע מי צודק או שלא אינה משקפת אישיות רגועה, רציונלית, עניינית ואמיתית.
מסקנה: מושג צדק משקף אישיות בעלת אידיאולוגיה שמבוססת על רגשות, מה שמנתק את בן האנוש מזהותו והמציאות האמיתית.
סיכום: הפעלת רגש פנימי זה מצב של איבוד הזהות האמיתית שלנו, מה שגורם לנו לאיבוד השפיות, מה שלא בריא לעשות, וזה נכון לגבי כול הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם ייצורם אישיותנו תתנפץ לה למגוון רחב של דמויות.
בן אנוש רגוע חי ללא הרגשות החיוביים והשליליים, שיוצרים את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי, ואישיותו אינה משתנה כתוצאה מהרגשות החיוביים שגורמים לו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד, והרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, שאלה הם מצבים רגשיים משתנים שאינם מאפשרים את השפיות.
רצוי לזכור שאנחנו לא שווים, לא זהים, כול אחד והאישיות הייחודית שלו.
היכן שיש צדק שהוא תולדה של מצב רגשי לא יכולה להתקיים השפיות והאמת.
המסר במאמר: צדק משקף מסקנה והתייחסות שגויה, שנעשה כתוצאה מפרוש שגוי לשפיות.
מהו צדק? צדק אמור לשקף את היושר ואת האמת, האומנם?
צדק משקף את מה שהחברה קובעת לעצמה על פי אותה רמת המודעות שלה לאותה תקופה.
רמת המודעות החברתית יוצרת אידיאולוגיה, האידיאולוגיה גם אמורה לשקף את מה שהחברה מגדירה לעצמה מי הוא הצודק ומי הוא זה שאינו צודק.
בשלב זה בהתפתחותנו אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו ומתנהגים באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים שפיצלו את אישיותנו, מה שיצר ומשתקף במציאות שבה החברה מחולקת לטובים ורעים.
לכן, הבסיס לעשיית צדק הוא רגשי, אמוציונלי ושאינו ענייני, מציאות זו אינה יכולה לאפשר את השפיות, ולכן הצדק אינו יכול לשקף את השפיות.
רצוי להבין מהי שפיות? אבל לפני שמבינים מהי שפיות, רצוי להבין מהי זהותנו האמיתית, שתאפשר לנו את השפיות?
כשנבין מהי זהותנו האמיתית, נוכל לפרש ולהבין וליצור ולהתאים לעצמנו מציאות המתאימה לאישיותנו ומותאמת למהות ומטרת החיים.
מהי זהותו האמיתית של בן האנוש? בן האנוש מייצר ומפעיל את גופו באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים, ולכן הוא מתנהג בהתאם לרגשותיו שמשתנים באופן תדיר, וכול פעם בהתאם לסוג רגש אחר.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, כעס, לחץ, צער עצב ועוד.
זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
מהו רוגע? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים ומפעילים את גופנו באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים, מצב זה יוצר התנהגות יציבה שהיא רגועה, רציונלית ועניינית.
כאשר בן האנוש הוא רגוע מתאפשרת לו השפיות.
כל מצב רגשי מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ומהמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים שגורם לנו ליצור מציאות שהיא אשליה, שאינה מאפשרת לנו את השפיות.
מהי שפיות? השפיות מאפשרת לנו לקלוט את הנתונים האמיתיים, לעבד אותם ולהגיע למסקנות האמיתיות.
בן האנוש הוא מחשב על שרצוי שיבין איך לכוון את עצמו בכדי שהוא יהיה שפוי.
מה כול זה קשור לצדק? לפני שאענה על שאלה זו רצוי להבין ממה נובע הצורך האנושי לקבוע מי צודק ומי אינו צודק?
הצדק נעשה באמצעות שפיטה, השפיטה נעשית מתוך הצורך והנזקקות הרגשית לשלוט באחר, ולקבוע לו מה נכון ומה לא נכון.
הצורך והנזקקות הרגשית להגיע לשליטה שמאפשרת את השפיטה והצדק שנובעים מתוך הצורך לחנך, לתכנת, לאלף את האזרח לחיות על פי אידיאולוגיה כזו או אחרת.
למה זה קורה? כי מי שאינו שולט מרגיש רדוף, מרגיש נשלט.
ומי שמרגיש רדוף ונשלט, מרגיש שהוא אינו בשליטה עצמית לרוב הוא מייחס זאת לחיצוני לו, ולכן קיים בו הפחד מאיבוד על השליטה העצמית שלו, שמשתקף ברצונו לשלוט באחרים.
כלומר, משטר שיש בו מנהיג ששולט, משקף את הצורך הרגשי שלו לשלוט ולהשליט סדר חברתי באמצעות משפט צדק, מצב זה שולל את החופש והחרות שלו זקוק בן האנוש לשם ההתפתחות.
היכן שיש שליט ישנם הנשלטים, שליט הוא צורך של הנשלטים שישלטו בהם.
הנשלטים הם צורך של השליט, וזאת כדי שישלוט בנשלטים.
כלומר, ברגע שרמת המודעות העצמית תאפשר לנו את החופש והחרות, יעלם הצורך והנזקקות הרגשית ההדדית לשולט ונשלט.
ברמת מודעות מתקדמת זו לא יהיה צורך בשופט שישקף את האידיאולוגיה של המשטר השולט, שמשליט סדר באזרחים באמצעות חוקים, שמשקפים את הצדק החברתי.
החופש המוחלט מאפשר לנו להיות מי שאנחנו, יצורים חופשים במסע לחיפוש זהות או שמחוברים לזהותנו האמיתית.
כול אחד הוא האחראי הבלעדי לתכנון חייו, אך ברמת המודעות כיום הדבר אינו במודע, כלומר אם קורה לנו משהו זה בגלל שאנחנו הבאנו את זה על עצמנו.
לכן צריכה להישאל השאלה, היכן טעינו בתכנון חיינו? ולתקן.
מה קורה כיום? כיום עשית הצדק הוא הבסיס למשטרים רבים שמבוססים בעיקרן על רגשות שמובילים לאידיאולוגיות.
הרגש הוא הגורם העיקרי למצבי ההזיה וליצירת מציאות שהיא אשליה.
לכן, הבסיס הרגשי החברתי לעשיית צדק אינו יכול לשמש כבסיס איתן שאפשר יהיה להגיע באמצעותו למסקנות אמיתיות, לשפיות.
איך נוצרה לה המציאות שבה אנחנו חיים כיום? כתוצאה מהרצון ליצור צדק אישי וחברתי, יצר בן האנוש את המושג משפט.
כאשר החלו בני האנוש לשפוט אחד את השני מי צודק ומי לא, המציא בן האנוש את החוקים.
כאשר החלו בני האנוש להמציא את החוקים, הם גם המציאו את המושג עורכי הדין וגם את השופטים וגם את מערכת המשפט, ולאחר מכן הקימו ובנו להם בני האנוש את היכלי הצדק המפוארים, וככה נוצרה לה דינאמיקה חברתית שבה השופט שופט את בן האנוש ויוצר צדק חברתי.
ככה נוצרה לה מציאות של טקס פולחן רגשי חברתי.
בן האנוש שנשפט מקבל קנס ו/או עבודות שרות ו/או מאסר ו/או מעונה ו/או גזר דין מוות במשטרים מסוימים, וככה החליט השופט שהוא לא צודק או כן צודק, כן אשם או לא אשם.
ואז יצר בן האנוש את המשטרה שמעסיקה שוטרים, ואת בתי הסוהר שמעסיקים סוהרים, וזאת כדי לכלוא את העבריינים שעברו על החוק, וככה נוצרה לה מציאות של רדיפה לשם עשיית צדק חברתי.
אבל שכחו בני האנוש שהמציאו את השיטה שצדק לא יכול להתקיים במציאות האמיתית.
שכחו שהצדק הוא סובייקטיבי המבוסס על אישיות רגישה, ולכן הוא אינו יכול להיות אובייקטיבי ונטרלי.
כלומר, הרצון לצדק חברתי יצר מציאות שהבסיס שלה הוא רגשי, אמוציונלי ולא רגוע ורציונלי.
רוגע הוא מצב שבו בן האנוש הוא נטול רגשות חיוביים ושליליים שגורמים להזיות.
הסבל האנושי נוצר כתוצאה מפרוש מוטעה של השופט להבנה מהי שפיות, וכתוצאה מכך לאי הבנה עצמית ואת המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
לכן, המסקנות, שיקול הדעת של מי שקובע מי צודק או שלא אינה משקפת אישיות רגועה, רציונלית, עניינית ואמיתית.
מסקנה: מושג צדק משקף אישיות בעלת אידיאולוגיה שמבוססת על רגשות, מה שמנתק את בן האנוש מזהותו והמציאות האמיתית.
סיכום: הפעלת רגש פנימי זה מצב של איבוד הזהות האמיתית שלנו, מה שגורם לנו לאיבוד השפיות, מה שלא בריא לעשות, וזה נכון לגבי כול הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם ייצורם אישיותנו תתנפץ לה למגוון רחב של דמויות.
בן אנוש רגוע חי ללא הרגשות החיוביים והשליליים, שיוצרים את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי, ואישיותו אינה משתנה כתוצאה מהרגשות החיוביים שגורמים לו להרגיש טוב כמו, אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד, והרגשות השליליים שגורמים לו להרגיש רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, שאלה הם מצבים רגשיים משתנים שאינם מאפשרים את השפיות.
רצוי לזכור שאנחנו לא שווים, לא זהים, כול אחד והאישיות הייחודית שלו.
היכן שיש צדק שהוא תולדה של מצב רגשי לא יכולה להתקיים השפיות והאמת.
המסר במאמר: צדק משקף מסקנה והתייחסות שגויה, שנעשה כתוצאה מפרוש שגוי לשפיות.
