צבעים

צבעים.
איך רצוי להתייחס לנושא הצבעים מבחינה רגשית? הצבע נוצר מריאקציה שבין כמה סוגים של אנרגיות שיוצרים את מה שאנחנו קולטים ורואים.
אם יש חושך מוחלט אין צבעים, וזאת כיוון שהאנרגיה שצריכה להיווצר כתוצאה מהריאקציה עם אנרגית השמש שמגיעה באנרגיה אחרת לא תוכל להתממש, ולכן לא נוכל לראות את הצבעים.
דוגמה, האנרגית שמגיעה מהשמש פוגעת בעלה של עץ שנקלטת דרך עינינו, ומתורגמת במוח ומוקרנת לתודעתנו כצבע ירוק, בחושך מוחלט לא נוכל לראות את צבע העלה הירוק.
כך מתבצע לו ההליך שאנו מודעים לו, כמובן שהליך זה הוא נמצא רק אצל אנשים שהמוח שלהם יכול לקלוט ולתרגם צבעים, וזאת כיוון שיש אנשים שהיכולת אצלם מוגבלת ואף לא קיימת, ולכן הנתונים שמגיעים לתודעה הם עם גוונים מסוימים של צבע או שחור ולבן.
איך רצוי להתייחס לנושא הצבעים? המסר שאני רוצה להעביר במאמר זה, הוא לגבי ההתייחסות שלנו לנושא הצבעים מבחינה רגשית, התייחסות שהיא רגשית, אמוציונלית ושהיא אינה עניינית.
כלומר, ישנם צבעים שגורמים לנו להרגיש טוב וישנם צבעים שגורמים לנו להרגיש רע, אבל צבע הוא צבע.
לרוב נבחר הצבע כי אנחנו אוהבים אותו, אך התייחסות זאת היא שגויה, לא את הצבע אנחנו אוהבים אלא את עצמנו בלבד, אנחנו מייחסים, משליכים, את מה שרק אנחנו מרגישים בגופנו כלפי הצבע הנבחר.
כול נושא שאנחנו נתקלים בו בחיינו, חשוב שנבין איך לפרש אותו באופן האמיתי, ושנתייחס אליו באופן הענייני, וזאת כיוון שאם לא נעשה זאת, היכולת שלנו להגיע למסקנות האמיתיות תהיינה שגויות, במידה ואנחנו שוגים במסקנה הסופית שלנו, היכולת שלנו לפרש באופן האמיתי את זהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים לא תוכל להתממש, ולכן ניצור לעצמו מציאות שהיא אשליה ושם נימצא ונחיה מה שלא בריא לעשות.
פרוש מוטעה בהתייחסות רגשית שלנו לנושא הצבעים, משקף הדבר שמבחינה התפתחותית אנחנו נמצאים בשלב מסוים בתהליך האבולוציה, כלומר התייחסות רגשית, אמוציונלית, שהיא אינה עניינית לנושא הצבעים מאובחנת כשלב מעבר בתהליך התפתחותי שבו ההתייחסות שלנו לצבעים לא תכלול בתוכנו את הנושא הרגשי.
התייחסות רגועה עניינית ומודעת לנושא הצבעים מאובחנת כתיקון אישיות, שמאפשר לנו להתקדם לשלב התפתחותי מתקדם יותר.

דוגמה, כשהשמש עומדת להופיע או להעלם אנשים מתלהבים ממגוון הצבעים שנוצרים, ומתייחסים ומתנהגים באופן רגשי לתופעה.
התנהגות זו נובעת ממצב של הזיה רגשית לתופעה שיוצרת מגוון רחב של צבעים, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, ולכן המציאות שאותה אנחנו מפרשים היא אשליה.
דוגמה, ילד שמצייר ציור בצבעים והוא מתרגש מהם, יוצר בדמיונו מציאות דמיונית, שכביכול הוא נמצא בה, שגורמת לו להתנתק מהאני העצמי שלו, ומהמציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי לעולם הדמיון.
דמיון זו אינה המציאות האמיתית, לכן רצוי להישאר מחוברים לאני העצמי שלנו ולהתמקד במציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
ההתייחסות הרגשית שלנו והלא עניינית לצבעים היא בכול תחום בחיינו כמו, פרחים, נופים, שקיעות וזריחות, צבע מי הים, צבע השמים, הצבעוניות של בעלי החיים, לבוש, ציורים, סרטים, צביעה, איפור, קעקועים, צבע הרכב, צבע המזון, צבע שתייה ועוד.
כלומר, אם ההתייחסות שלנו היא רגשית, והרגשות גורמים לנו להנאה, הדבר גורם לנו לקונפליקט, ניגוד תודעתי, בגלל ההזיה שהרגשות גורמים לנו, שנובעת מכך שהנושא אינו מפורש אצלנו באופן האמיתי.
מסקנה: פרוש שגוי שלנו לנושא הצבעים יגרום לנו להגיע למסקנות סופיות שגויות, שכתוצאה מכך הפרוש של האני העצמי שלנו, זהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים יהיו שגויות.
מצב רגשי זה מנתק אותנו מהאני העצמי שלנו ומהמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
סיכום: הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לנו להזיות, שכתוצאה מכך אנחנו מפרשים את עצמנו ואת המציאות באופן שגוי, כאשליה.
הקונפליקט התודעתי נוצר בין הרגשות הפנימיים לרוגע הפנימי.
המסר במאמר: כול התייחסות רגשית שכוללת בתוכה גם התייחסות רגשית לנושא הצבעים, נובע המעשה מהזיות.