חפש בבלוג זה

קוראים נכבדים

מאז שהתעוררתי ב 1999 אני מעלה בכתב את התובנות שלי לאותה תקופה, כמו שאתם/ן יודעים הידע הוא אין סופי. אני משתדל לעדכן את המאמרים שכתבתי. ממליץ גם לעקוב אחרי ברשתות החברתיות ולהתעדכן. תודה שאתם/ן מתעניינים וקוראים את מאמרי.

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

בינה מלאכותית.

בינה מלאכותית.

בינה מלאכותית ששולטת בחיינו:
אין לבינה המלאכותית נשמה ולכן היא לא יכולה להיות נצחית.
לבינה אין מודעות עצמית כי אין לה את הגוף הפיזי שבאמצעותו ניתן להגיע למודעות עצמית,.
לבינה אין שושלת שרק באמצעותה ניתן לממש את המודעות והנצחיות בבריאה של הבורא.
לכן הנשמה שלנו היא מעל הבינה המלאכותית.
ועוד תוסיפו גלגול נשמות שאין לבינה ויש לאנושות.
אז בכלל אין לבינה המלאכותית יכולת עלינו
.
עכשיו רצוי שנשאל את עצמנו איך מתחברים לנשמה
?

עבריים.

עבריים.
מי הם/ן העבריים?
כשאני מתכוון לעבריים, הכוונה לאותה קבוצת אנשים שהחלו להאמין בבורא לבריאה הנצחי שיצאו ממצרים, ועברו דרך מסע התפתחותי עד לתקופה זו.
שעברו גלגול נשמות ביחד, ובנו את התשתית המודעת לתודעה נצחית שתאפשר את הגאולה שתאפשר את חיי נצח
.


נביאים

נביאים.

מה משמעות התואר נביא?
למדנו שנביאים מהעבר ההיסטורי שלנו מספרים לנו על מאורעות שיתרחשו בעתיד.
אבל, מה בפועל קורה על מנת שנביא יוכל לנבא את העתיד?
כדי להבין מה בפועל קורה על מנת שנביא ינבא את העתיד רצוי להבין מהי ההוויה, כשנבין מהי ההוויה נבין שאין עתיד.
אם כך איך יכול היה הנביא לנבא את העתיד?
הנביא מספר לנו את מה שקורה בהוויה ולא בעתיד.
מה שקרה במשך הדורות שאת ההוויה חילקו לנו לעבר הווה ועתיד.
איך נביא יכול היה לספר לנו את מה שקורה בהוויה?
כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין שבבריאה של הבורא היכולת לצפות בהוויה נתונה למי שמודע להוויה, הרי איך נצפה בהוויה אם אנחנו לא יודעים שקיימת ההוויה? איך נצפה בעתיד אם אין עתיד? לכן הכול תלוי בהבנה שלנו את הבריאה של הבורא.
היכולת של הנביא לנבא נוצרת מהיכולת שלו "לצפות בהווה" ולא כמו שמוזכר "לנסוע בזמן" כי אין זמן.
כלומר, כול אחד יכול "לצפות בהוויה" בבריאה שהיא יצירה דמיונית של הבורא שאין בה זמן מרחק מהירות חומר, כלומר אין כלום, אנחנו כנשמות מבחינה רוחנית בסך הכול צופים במה שמתרחש, אבל רצוי להבין שני דברים חשובים במידה וכיוונו את עצמנו "לצפות בהוויה" דבר ראשון כדי לא ללכת לאיבוד תמיד לחזור לתקופה שבה נולדנו ואנחנו חיים, דבר שני לשאול את עצמנו מה ייתן לנו המסע בהוויה אם מה שאמור לקרות יקרה, אין לנו שליטה על הבריאה של הבורא, כי הבורא ברא את הבריאה כהוויה מתחילתה ועד סופה.
 לכן, נביא לא מנבא לנו את העתיד, אלא "צופה בהוויה" ומספר לנו על ההתרחשויות שיהיו

העם הנבחר

העם הנבחר.

לבריאה של הבורא יש מהות ויש מטרה כהוויה מתחילתה ועד סופה.
תהליך האבולוציה שזו תכניתו של הבורא לשם התפתחותנו קיימים בה שלבים.
למה קיימת בה שלבים? כדי שתהיה דרך, והדרך נועדה ליצור הקשרים רבים לנושאים רבים למימוש עצמי בתהליך האבולוציוני למימוש התהליך הרוחני למודעות הנשמה ונצחיותה.
כדי שתהיה היכולת לבצע את ההקשרים הרבים בתהליך האבולוציוני, וכדי שתהיה לנו היכולת לממש את המטרה הסופית, נבחרו פורצי דרך שעברו גלגולים רבים וחוו את חיי הסבל הקשים לשם התעוררותם ובניית היכולת לבצע את המשימה, כדי שיוכלו להעיר ולהאיר את האחרים, כי עד שלב התעוררותנו הדרך עוברת דרך הסבל.
קבוצת האנשים שנבחרה למשימה הזאת היא בני ישראל, שמאז שהייתה במצרים כעבדים ויציאתם ממצרים ועד היום עברו את הדרך, דרך שתאפשר בעת הנכונה את המדרגה לשלב ההתפתחותי המתקדם יותר שלהם ושל האחרים שיבואו אחריהם.
לכן, אין כאן גזענות, אין כאן עם נבחר, אין כאן דת נבחרת, אין כאן מדינה נבחרת, אין כאן העדפות כאלו ואחרות, יש כאן תהליך רציונאלי וענייני לשם מימוש מהות ומטרת החיים הן מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הרוחנית שהיא מודעות עצמית ונצחיות הנשמה כמו הבורא.

עולמות עליונים

 עולמות עליונים.

עולמות עליונים במימד הנוסף הקיים.
שמים, כלומר שם מים, השאלה המתבקשת, איך יכול להיות שאם מעלינו יש שם מים הם לא נשפכים עלינו על העולם התחתון שלמטה? ובכן הכול קשור לדחיסות האנרגיה, כלומר ה שם מים (שמים) בעולמות העליונים לא יכולים להישפך עלינו כי האנרגיה דחוסה יותר מהאנרגיה שבה אנחנו נמצאים וחיים כאן למטה.
מה קשורה דחיסות האנרגיה בעולמות העליונים אלינו היצורים החיים כאן למטה? ובכן גם עלינו פועלת הדחיסות האנרגטית אומנם קצת באופן שונה מהעולמות העליונים אבל היא מקשרת אותנו אליהם, כדי להבין את כול התהליך רצוי להתחיל מהתחלה, כלומר מרגע היווצרותנו כיצורים חיים.
בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, מרגע היווצרותנו לאחר שהזרע חדר לביצית נוצרת ריאקציה שיוצרת את התודעה שבונה לנו את הגוף הפיזי באמצעות המידע הנוסחה ה די.אן.איי. שמועבר מתודעת האם לתודעת העתיד להיות עובר שנמצא ברחמה באופן טלפתי, כאשר התודעה בונה באופן עצמוני את גוף העובר על ידי תזונה מים ואוויר שהוא מקבל מאמו, הריון שיערך כתשעה חודשים לערך עד השלמת הגוף הפיזי שיהיה מוכן לצאת לחיים, מרגע הלידה אנחנו מתחילים במסע לבניה עצמית משפחתית חברתית מה שנעשה במשך דורות רבים לשם הבנת ומימוש מהות ומטרת החיים.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת החיים שנעבור שינוי אישיותי ומעבר מבני אנוש שלא מודעים לעצמם ולעצם קיומם למודעים לעצמם ולעצם קיומם שאחראיים הבלעדיים לתכנון ובריאת חייהם ונצחיים עד רמת הנשמה.
מה כול זה קשור לעולמות העליונים? הקשר הוא  שבתהליך האבולוציה בעולם התחתון יש שלבים שעלינו לחקור ולהבין במסע לגילוי מי אנחנו ומהי המציאות האמתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הבניה חייבת להיות אחראית ויציבה ויש לבנות את יסודות הצמיחה באופן איתן, וזאת כדי שלא נתפרק ונאבד שפיות בהמשך המסע הפנימי שלנו לגילוי האמת.
תהליך האבולוציה בעולם התחתון הוא בית הספר שברא הבורא לשם התעוררות הנשמה למודעות ונצחיות בסוף תהליך הבריאה.
בשלב קדום באבולוציה ההתפתחותית שלנו חיינו בפרדיגמה ללא מודעות לרגשות הפנימיים שבנו, ולכן לא התייחסנו לחלומות שחלמנו, כי חיינו מתוך אינסטינקט הישרדותי.
שלב ביניים בתהליך האבולוציה שלנו היא הפרדיגמה שבה יצאנו מהאינסטינקט שאיתו חיינו והתחלנו את המסע שלנו למודעות עצמית והבנו שבן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, ושהתודעה יכולה לצאת מהגוף ולשוטט בעולם התחתון, וזה קרה לרוב בעת שהתחלנו להיות מודעים לרגשות הפנימיים שבנו שהכתיבו את חיינו לטוב ולרע שפיצלו את אישיותנו וניפצו אותה ככול שפיתחנו את הרגשות החיוביים והשליליים שבנו.
השלב המתקדם בתהליך האבולוציוני שלנו למודעות עצמית והתפתחותית היא הפרדיגמה שבה הבנו מהי זהותנו האמתית מהו ה"אני" העצמי שלנו ומתי מתאפשר לנו להיות אנרגיה דחוסה בעולם התחתון, מה שיאפשר לנו את ההבנה למציאות שבה אנחנו נמצאים בעולמות באופן השפוי, השפיות תאפשר לנו להתחיל את המסע לעולמות העליונים באופן רגוע ויציב ללא תנודות בהתקדמותנו בעולמות העליונים.
בפרדיגמה זו שתייצב אותנו מבחינת שפיות, נבין שהגוף שלנו היה מעיין בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו כינינו אותם רגשות חיוביים ורגשות שליליים שגרמו לנו להזיה ויצירת תדמיות במציאויות שהן אשליה, ולכן נרגיע עצמנו מאותם רגשות מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת לכך, כדי שנוכל לשמור על השפיות בהמשך המסע לעולמות העליונים.
איך נעשה המסע שלנו לעולמות העליונים? האמת היא שאנחנו שם ללא כול מודעות עצמית לכך, בעיקר בעת מדיטציה ושינה כשהגוף בהרפיה מלאה, כשכול אחד/ת בהתאם למודעות העצמית שבה הוא נמצא בעולם התחתון עם השלכות לעולמות העליונים.
בשלושת הפרדיגמות שציינתי התייחסנו לנושא החלימה בהתאם לרמת המודעות שהיינו בה לאותה תקופה.
למשל, בפרדיגמה הראשונה החלימה לא הייתה במודעות.
בפרדיגמה השנייה התחלנו את המסע פנימה והתחלנו להתייחס לחלימה כול אחד/ת בהתאם לרמת המודעות שלו.
בפרדיגמה השלישית ההתייחסות שלנו למה שהגדרנו כחלומות בשלבי ההתפתחות הקדומים ישודרג למימד הנוסף הקיים שהוא יהיה חלק מהמציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מימד שנבין שאנחנו לא מתים אף פעם כי כביכול המת הופך להיות אנרגיה דחוסה שאנחנו במימד התחתון לא יכולים לראות, שמימד הזמן והמרחב דחוס יותר, מימד שבו יש עולמות שנוכל להגיע אליהם בהתאם לרמת המודעות ולתיקון האישיותי שנעשה בעולם התחתון שבו ניוולד בגלגולים עד לתיקון הסופי.
התיקון הסופי יוביל אותנו לעולם העליון ביותר שבו נמצא הבורא ישות מודעת ונצחית שבראה את כול העולמות וזה מהות ומטרת החיים.
בעת מדיטציה ושינה עמוקה הגוף הפיזי נימצא בהרפיה מלאה, וזה מאפשר לנו כעת כאנרגיה לא דחוסה להשיל מעלינו את אותה האנרגיה שאינה דחוסה ולהיות אנרגיה דחוסה ולעבור לעולמות העליונים ששם האנרגיה דחוסה בהתאמה, כשכול אחד/ת עובר לעולמו הוא בהתאם למודעות מהעולם התחתון, כשכול התהליך לרוב נעשה בשלב זה ללא כול מודעות עצמית לכך באופן אינסטינקטיבי ויעלה למודע כשהידע ישותף ואנשים יחלו לחוות.
בתפיסת ה"אני" והמציאות בעולם התחתון אנחנו חושבים שאנחנו "מבלים" את רוב חיינו כאן, אבל לא כך הדבר בעולמות העליונים הזמן דחוס יותר ולכן אנחנו נמצאים וחיים בעולמות העליונים הרבה יותר, כמו לדוגמה שעת מדיטציה או שינה היא שבוע בעולמות העליונים לערך המחשה לפרופורציה שבין העולמות, כי מימד הזמן לא קיים באמת, ורצוי לדעת שאם השינה אינה רצופה הטרטור שלנו גדל במעבר בין העולמות.
מסקנה, קיים מימד נוסף שקיימים בו עולמות עליונים, שנוכל להגיע אליהם בהתאם למודעות העצמית ולידע לכך, ושנוכל להתקדם בעולמות העליונים בהתאם לתיקון האישיותי בעולם התחתון.
לסיכום, בפרדיגמה השלישית ניחשף לעולמות העליונים ששם האנרגיה דחוסה יותר מהעולם התחתון שבו נולדנו, ושכדי שנוכל להיכנס אליהם יש באפשרותנו להשיל את האנרגיה הלא דחוסה מעלינו בעולם התחתון בעת מדיטציה ושינה ולהיכנס לעולמות העליונים, וכול אחד/ת בהתאם לרמת המודעות ותיקון האישיותי שביצע.
המסר במאמר, כדי לממש את מהות ומטרת החיים בבריאה שברא הבורא עלינו לטפס עד העולם העליון שבו שוכן הבורא, כי מטרת בריאת העולמות שנהיה כמו הבורא, מודעים ונצחיים.

העולם השטוח

העולם השטוח.

האם העולם הוא כדורי?
מחויה חוץ גופית שחוויתי ראיתי מלמעלה את כול היבשות שלמדנו עליהם על משטח אחד.
כלומר, אני בטוח שהעולם שבו אנחנו חיים הוא אינו כדורי.  

יום הדין

 יום הדין.

הבורא ברא את הבריאה למטרה ספציפית אחת ויחידה, המטרה היא לברוא נשמות שבתהליך החיים הן תעבורנה תהליך, שינוי, טרנספורמציה, ומנשמות לא מודעות לעצמן ולעצם קיומן לנשמות מודעות לעצמן ונצחיות וזה מהות ומטרת הבריאה.
כאשר נברא בן/ת האנוש הם נבראו שלמים ורגועים, אך לא מודעים ולא נצחיים, ולכן לשם הטרנספורמציה למודעות ונצחיות היה צורך בניגודיות ולשם כך קיים הטוב והרע כדי שבתהליך אישיותי חברתי נגיע לרוגע שיאפשר את המודעות והנצחיות.
כול המסע שהזכרתי מצריך גלגולים רבים הנמשכים על פני תקופות רבות.
למה הרבייה וההתרבות? המטרה היא שתוך כדי השינוי האישיותי תיווצר גם חברה קהילה.
למה הצורך ביצירת חברה קהילה? הצורך הוא לשם המודעות, כי דרך האינטראקציה עם האחר/ת ניתן לנו לראות את עצמנו במראה, והחברה משמשת לנו כהשתקפות למעשינו הטובים והרעים מה שמאפשר לנו את התיקון האישיותי.
מה כול זה קשור ליום הדין? יום הדין הוא לא בא מתוך שפיטה, יום הדין הוא תוצאה של מימוש הרוע המוחלט את עצמו בעידן הנוכחי, כקארמה.
קארמה נועדה לשמש לנו כחברה את ההשתקפות לתוצאות המעשים שלנו.
מה הקשר של כול זה להיום? הקשר הוא שנוצרה חברה שהתפתחה במשך תקופה ארוכה שהפכה את הרוע לדרך חיים והם רואים עצמם כמוארים כשהם חשוכים, לכן מעשיהם מתבטאים באידיאולוגיה שמבוססת על מעשים רעים.
יום הדין יהיה מימוש ההשתקפות.
מי שמבטל את בורא הבריאה למען השטן או כול אל אחר ההשתקפות היא ביטול עצמי.
מימוש ההשתקפות יוצרת קארמה, שתכחיד את כול מי שרוצה להכחיד וזה מהות ומטרת התהליך.
יום הדין הוא יום ההכחדה של כול מי ששותף לניסיון הכחדת המין האנושי והעולם ברמת הנשמה.  
העידן החדש שיבוא עלינו יהיה מבוסס על התובנות מהעידן הקודם.
בעידן החדש מניסיון שצברנו והתפתחנו נדע מהי השתקפות ומהי קארמה, כדי להגיע ליעד שלשמו נבראנו, נשמות מודעות ונצחיות.

יצר מיני

מה המהות והמטרה של קיום יחסי מין? מהות ומטרת קיום יחסי המין זה להביא תינוק לעולם.

אם המהות והמטרה של קיום יחסי מין זה להביא תינוק לעולם, אז למה אנחנו מקיימים יחסי מין גם שלא על מנת להביא תינוק לעולם?
כול הפעלה של גופנו הפיזי, שנעשית שלא לשם מימוש המהות והמטרה שלשמה היא יועדה
, יוצר בנו פיצול, קונפליקט, ניגוד תודעתי, מה שגורם לנו לפרוש שגוי לזהותנו האמיתית, מה שיכול להוביל לפגיעה בריאותית.
הצורך והנזקקות היצרית הרגשית שלנו, שכתוצאה מכך אנחנו מקיימים יחסי מין לשם ההנאה, נובע בעיקר מחוסר ידיעה, חוסר הבנה, מחשבות שגויות, וכתוצאה מחוסר ביכולת של שליטה על הרגשות הפנימיים שבנו, אם המעשה נעשה במודע או שלא במודע.
הרגשות הפנימיים שבנו מובילים אותנו לכול אותן המחשבות, ולכל אותם מצבי הדמיון ובעיות אישיות.
ברמת המודעות שלנו בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף ככה שנחיה אך ורק עם הרגשות הפנימיים שבנו, ובעיקר עם אלו שגורמים לנו להרגשה הטובה, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, תשוקה, תאווה ועוד.
האמצעי להשגת ההנאה מעצם קיום יחסי המין, נעשה באמצעות פנטזיה שממומשת באקט טקס הפולחן הרגשי של קיום יחסי מין, כשבאמצעות התנהגות זו השאיפה שלנו היא ליהנות מהפעולה עצמה, כשהשאיפה המתמדת היא להגיע לפורקן, לאורגזמה ולשפיכה, ובכך להיות מסופקים מינית, ליהנות ולהרגיש טוב עם עצמנו וזו אשליה.
מה מטרת טקס הפולחן הרגשי? מטרת טקס הפולחן הרגשי, שמתרחש במקרה זה באמצעות של קיום יחסי המין, מאפשר לנו את המעבר הרגשי מהרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, ולעבור לאותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו כמו, אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, תשוקה, תאווה, יצר מיני ועוד.
עם המצבים הרגשיים המשתנים האלו, ועם הזיגזג הרגשי, עם הנדנדה הרגשית הזו, אנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות שבה אנחנו חיים, אם המעשה נעשה במודע או שלא במודע.
כתוצאה מכך, אנחנו לא יכולים להיות רגועים.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי יתאפשר לנו ללא הנדנדה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו לבין הרגשות השליליים שבנו, מה שמנטרל את כל המחשבות, הדמיון, הפנטזיות הנלווים ובעיקר את בעיות האישיות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו את הרציונליות ואת ההתייחסות העניינית לגופנו ולמהות ומטרת חיינו.
חשוב להבין שכאשר אנחנו רגועים, רציונליים ועניינים, כלומר כאשר אנחנו נטולי רגשות, ואנחנו לא מקיימים יחסי מין לשם ההנאה, אנחנו לא נמצאים בנדנדה, בזיגזג, שנע בין אי סיפוק מיני לסיפוק מיני.
קיום של יחסי מין שנעשה שלא על מנת להביא תינוק לעולם אלא לשם ההנאה, יגרום לכך שכול אחד מבני הזוג מתנהג ומתייחס לבן זוגו או לבת זוגתו כאל אובייקט מיני, שיענה או תענה על צרכיו או צרכיה הרגשיים היצריים המיניים, גם אם הניצול, השימוש, אחת את השני נעשה מתוך הסכמה הדדית.
לכן אם אחד מהקריטריונים שלנו לבחירת בן/בת הזוג נעשה על פי היצר המיני, תאווה, תשוקה, נוצר מצב שבו בני הזוג אינם מכירים אחד את השני, אלא משתמשים אחד בשני לסיפוק צרכיהם המינים הרגשיים היצריים, האישיים, האינטרסנטיים והאגואיסטיים, ולכן התנהגותם נעשית באופן מניפולטיבי לשם השגת מטרתם.
כאשר הקריטריונים לזוגיות הם יצרים מיניים, תאווה ותשוקה, הבסיס למערכת היחסים היא אינה יכולה להיות איתנה, ואף יכולה להביא לפרוק הזוגיות, כי בשלב מסוים נגמרת היכולת לריגוש, ואז לרוב האשמה נופלת על הצד השני.
כאשר אנחנו מתכננים להביא תינוק לעולם, מעצם ההחלטה, אנחנו מפעילים את הגוף הפיזי שלנו ומכינים אותו למצב של ייחום, ואז מקימים יחסי מין, כשבסוף התהליך הזרע של הגבר חודר את הביצית של האישה, מצב זה מאפשר את מימוש מהות ומטרת יחסי המין והיעוד של מערכת הזוגיות.
מעצם קיום יחסי מין שנעשה שלא לשם מימוש המהות והמטרה שלשמה היא מיועדת, הדבר גורם לנו לקונפליקט, ניגוד תודעתי, שאנחנו איננו מודעים לו, מצב זה גורם לנו לאי שקט פנימי, מועקה, ומצב רגשי מעורער ולא יציב, וזאת כיוון שהגוף אינו מתפקד באופן מאוזן ויציב, כלומר הוא אינו מכוון, מצב זה נובע בגלל הרגשות הפנימיים המשתנים שבנו, ואשר גורמים לנו להתנהגות שמשתנה בהתאם, כלומר אישיותנו משתנה באופן תדיר, פעם טובה ופעם רעה.
כתוצאה מכך שאנחנו מקיימים יחסי מין שלא על מנת להביא תינוק לעולם, אלא לשם ההנאה, ואנחנו מייצרים הורמונים על מנת לממש את מהות יעודנו הטבעי, כשבפועל אנחנו לא רוצים לממש את יעודנו הטבעי, ולא רוצים להביא תינוק לעולם, הדבר יוצר בנו שתי דמויות, דמות אחת רציונלית שרוצה להביא תינוק לעולם, כי זה דרך הטבע והמהות ולשם כך אנחנו מתנהגים באופן הטבעי ומקימים יחסי מין, ואילו הדמות שנייה האמוציונלית שאינה רוצה להביא תינוק לעולם, כי הדמות השנייה רוצה ליהנות, להרגיש את הרגש הטוב, וזה מצב שנובע מאי הבנה בהפעלה נכונה ובריאה של הגוף, שגורם לנו להיות במצב של הזיה רגשית, שיוצרת מציאות שהיא אשליה, שנובע מקונפליקט.
אישה שמקיימת יחסי מין וזאת על מנת ליהנות, ומשתמשת באמצעי מניעה, וזאת כדי שלא להיכנס להריון, מכניסה את עצמה לקונפליקט, שנע בין האמוציונליות שבה לבין הרציונליות שבה.
דמות אחת מקיימת יחסי מין, ובכך היא מכינה את גופה כדי להיכנס להיריון, כי זו המהות וזו המטרה לעצם המעשה, ואילו דמות שנייה שרוצה ליהנות מונעת מעצמה מלהיכנס להריון, בדרך כזו או אחרת, כיוון שמטרתה היא ליהנות מעצם קיום יחסי המין.
בגלל הפעלה והתנהגות שגויה של הגוף הנשי, ומעצם של קיום יחסי מין שנעשה לשם ההנאה, האישה מייצרת ביצית פעם בחודש ומקבלת מחזור פעם בחודש, ומאחר והביצית אינה אמורה לממש את יעודה, כיוון שהאישה אינה רוצה להיכנס להריון, נוצר מצב שבו הגוף מפיל או פולט את הביצית שצריכה הייתה לעבור הפריה על ידי הזרע של הגבר, כי לשם קח הביצית נוצרה בגופה של האישה וזו מטרת הביצית מעצם ייצורה, אך בפועל זה לא מה שקורה הביצית לא מופרת, אם ככה בשביל מה לייצר את הביצית, ולעבור את כל התהליך של המחזור החודשי?
ברמה התפתחותית מתקדמת יותר, יהיה אפשר להפעיל את הגוף הנשי אחרת, ולהפסיק את יצור הביציות במידה ולא רוצים ללדת ילדים, ובמידה שמבינים ורוצים ובונים את היכולת הפיזיולוגית לכך, מעצם ההבנה שקיום יחסי המין מטרתו להביא תינוק לעולם בלבד, ומשנים את ההרגל היצרי המיני הרגשי השגוי הקודם.
בשלב התפתחותי מתקדם יותר, אישה שנמצאת במודעות לכך, תייצר ביציות ותקיים יחסי מין אך ורק כדי להיכנס להריון, וזאת כאשר היא תרצה להביא תינוק לעולם, הפעלת הגוף באופן מכוון יגרום לכך שהאישה תימנע מייצור אותם ההורמונים, ובכך היא לא תייצר את הביצית, ולא יהיה לה מחזור פעם בחודש, ואז היא גם לא תחווה ביוץ, והיא גם לא תחווה את הפלת הביצית ללא מטרת הפריה פעם בחודש.
כלומר, רק כאשר האישה תרצה ללדת היא תאפשר לעצמה להיות מיוחמת, ואז היא תייצר את אותם הורמונים, ואז היא תייצר את הביצית ותגיע למצב של ביוץ, וזאת כדי להיכנס להיריון בלבד, והאישה לא תפעיל את כל מערכת הרבייה שלה במחזוריות קבועה של פעם בחודש ללא מטרה, מה שנעשה כיום ללא ההבנה שיש אפשרות נוספת להפעלה עצמית.
סדר חדש יאפשר לאישה להפעיל בעצמה את גופה, ולהחליט אם היא רוצה להיות בביוץ, ולהכין את עצמה להריון או שלא, ככה האישה מתקנת את עצמה את אישיותה, והיא פועלת כדרך הטבע ושומרת על עצמה ועל בריאותה.
גבר שמקיים יחסי מין וזאת כדי להפרות את האישה, שזו המהות והמטרה מעצם קיום יחסי מין, מתייחס לגופו ומפעיל אותו באופן המכוון והבריא.                                  
גבר שמקיים יחסי מין וזאת שלא על מנת להפרות את האישה, אלא מסיבות של צורך ונזקקות רגשית שנעשה לשם ההנאה, יוצר לעצמו קונפליקט, ניגוד תודעתי, כתוצאה מהאמוציונליות שבו לבין הרציונליות שבו.
גבר שמקיים יחסי מין וזאת על מנת שלא להפרות את האישה, מייצר הורמונים שמאפשרים את ייצור הזרע, וזאת כדי להפרות את האישה, אך בפועל זוהי לא מטרתו, המצב הזה יוצר בו קונפליקט, כי דמות אחת בו רוצה להפרות את האישה, כי זוהי המהות והמטרה מעצם ייצור הזרע וקיום יחסי המין, ולכן ככה הוא מתנהג, ואילו הדמות השנייה אינה רוצה להפרות את האישה, כי המטרה היא להגיע לאורגזמה, שפיכה וליהנות, כלמור לספק את עצמו רגשית מינית.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה, כאשר באפשרותו של הגבר יהיה לשלוט ברגשותיו היצרים המיניים, ובמערכת הרבייה שלו ולהחליט לייצר את הזרע רק כדי להפרות את האישה ולהכניסה להריון.
שלב התפתחותי מתקדם יותר במערכת הזוגיות בין הגבר והאישה, מעצם הזיווג ביניהם, יאפשר להם את מימוש ייעודם הטבעי, וזאת כאשר הם יחליטו לקיים יחסי מין אך ורק כדי שהאישה תיכנס להיריון ושתלד תינוק, מעצם ההבנה והפעולה הרציונלית והעניינית, כול המוליכים העצבים וההורמונים, יפעילו את המערכות הרבייה הביולוגיות לשם ההתרבות, גם של הגבר וגם של האישה באופן המיועד לכך.
כשהגבר והאישה מתוך בחירה אישית, בשלב מסוים בחייהם לא יהיו מעוניינים לממש את ייעודם ולהביא תינוק לעולם יותר, אז הם לא יקימו יחסי מין כדי ליהנות, וזאת מתוך הבנה הדדית למהות והמטרה, אז הגוף של כול אחת ואחד מהם ימצא במצב של רוגע פנימי, ולכן הגוף שלהם יפעל ויתפקד באופן מאוזן ויציב כלומר מכוון, ומערכת היחסים בין בני הזוג תהיה רגועה ולא רגשית, אמוציונלית, מה שמאפשר זוגיות על בסיס איתן ויציב.
מעצם קיום יחסי מין במסגרת יצירת הזוגיות, לשם הקמתה של משפחה והבאת ילדים לעולם ובנייתה של שושלת יציבה, בריאה, ומאריכת חיים, אנו גורמים לכך שאנחנו שומרים על המשכיות, מעצם שמירה על העברת הידע הגנטי שירשנו ושמשודרג בכול דור ודור לדורות הבאים שלנו.
מצב פיזיולוגי מתקדם זה ישדרג אותנו מבחינה התפתחותית בתהליך האבולוציה שאנחנו חווים ועוברים.
מסקנה: קיום יחסי מין מטרתו להביא תינוק לעולם.
כאשר הגבר מייצר בגופו הפיזי את הזרע, וכאשר האישה מייצר בגופה הפיזי את הביצית, יש לכך יעוד.
ייצור הרגש היצרי המיני הפנימי שבנו, גורם לנו למחשבות ודמיונות, לפנטזיות ואשליות, שאין להם כול קשר עם זהותנו האמיתית והמציאות האמיתית. 
סיכום: המהות והמטרת של קיום יחסי מין היא להביא תינוק לעולם, וזהו הרציונל וההתייחסות העניינית לנושא, וזוהי התייחסות עניינית בהפעלה נכונה ובריאה של גופנו, שמותאם למהות ומטרת חיינו מבחינה אבולוציונית.
קיום יחסי מין לשם ההנאה, השפיכה, האורגזמה, והסיפוק היצרי המיני שלנו, משקף את האמוציונליות שבנו וההתייחסות הלא עניינית לגופנו, וההתייחסות הלא עניינית למהות ומטרת חיינו מבחינה אבולוציונית.
שתי גישות אלו לחיים, הרציונלית והאמוציונלית, יוצרות בנו את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי עם השלכות פיזיות.
התייחסות רגשית, אמוציונלית, שהיא אינה עניינית מנתקת אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ומהיכולת שלנו לפרש באופן האמיתי את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים בה, באופן הברור, השפוי.
התייחסות רגועה, רציונלית והעניינית, משקפת את האני העצמי שלנו, את זהותנו האמיתית.
המסר במאמר: קיום יחסי מין לשם ההנאה זהו טקס פולחן רגשי לשם מימוש פנטזיות, שמטרתו לגאול אותנו מההרגשה הרעה שבה אנחנו שרועים ונתונים, ולהעביר אותנו להרגשה הפנימית הטובה.
הרוגע הפנימי יתפשר לנו כאשר נפסיק את ייצור הרגשות השליליים והחיוביים הפנימיים שבנו, החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והשליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, ואז ננטרל את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי בתוכנו, מה שיפסיק את הקונפליקט.
תיקון אישיותי זה יאפשר לנו להירגע, ולהתייחס למהות ומטרת קיום יחסי המין באופן הרציונלי והענייני.
 
 

החזון של יוסי קרמר

החזון של יוסי קרמר.

אתם/ן יכולים לתאר לעצמכם חזון כזה?

1. מקום ראשון בריאות וטבע שמירה על העולם שלנו.

2 הקניית ידע (מה שנקרא בטעות חינוך).

3. אין כלכלה (סוף לכסף לקפיטליזם הכול בחינם חיים נטולי אינטרסים).

4. אין צבאות (אין אויבים באמת).

5. אין מדינות (כל בני האנוש קהילה אחת).

6. אין דתות (המסקנה שהכתובים ההיסטוריים ברובם הם הונאה).

6. אין עניים אין עשיריים.

7. אין בעיית דיור.

8. אנרגיה נקייה (שימוש והתאמה לאנרגיה האלקטרומגנטית של הארץ).

9. נפתרה בעיית הזהות (המסקנה שהרגשות הפנימיים שבנו החיוביים והשליליים ניפצו את אישיותנו, ה"אני" "הזהות" האמתית שלנו היא רגועה, רציונלית ועניינית).

10. נפתרה תעלומת הבורא הנצחי (הבנת ההבדל בין אלקים אל-קים שזה אל שמסתתר מאחורי שמות רבים ולא הבורא הנצחי).

11. תחיית המתים, איך הם יכולים לקום לתחייה? מה שמוביל לפתרון לכל.

12. תודעה נצחית, כולנו נשמות נצחיות, כולנו הבורא הנצחי, כולנו אחד.

13. מי שמבטל את הבורא הנצחי מבטל את עצמו בעצמו.

14. קארמת יום הדין בעיצומה על כול מי שפשע כנגד האנושות וביטל את הבורא הנצחי.

והכי חשוב שהכול נעשה מתוך הבנת מהות החיים, רצון ובניית היכולת של כל אחד ואחת מאתנו במסע חיינו האישיים האבולוציוניים והרוחניים.

עכשיו תתעוררו אנחנו עוד לא שם.

אבל נהיה.


טרשת נפוצה

טרשת נפוצה.
מהי הסיבה לתופעה טרשת נפוצה? הגורם העיקרי לתופעה הפיזיולוגית הוא פגיעה במערכת העצבים.
כלומר הפגיעה במערכת העצבים גורמת לבעל התופעה להרס עצמי פנימי, וכאן נשאלת השאלה למה הגוף ירצה לפגוע בעצמו? והתשובה לחידה היא הרס עצמי פנימי שנובע מהרגשות הפנימיים השליליים, שיוצרים את דפוס התנהגות להרס העצמי הפנימי הזה, וזאת כדי לחבל ולדחות את הגוף לשם השמדתו ומימוש התרחשות תופעת המוות, וזאת למה? כיוון שהמחשבה האינסטינקטיבית המקובעת אך הלא מודעת אצל בעל תופעת הטרשת הנפוצה, שברגע שהרגשות השליליים מיוצרים ומורגשים בעוצמה ואין את הידע והאפשרות להתמודד להכיל  ולהירגע מהם, אז האינסטינקט הוא לדחות ולהשמיד את הגוף ולמות, שנובע מדפוס התנהגות שמשקף אישיות רגישה  אמוציונאלית שמתייחסת באופן שהוא אינו ענייני לגוף, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו בדרך למימוש מהות ומטרת חיינו שהוא ההבנה והתחברות לאני העצמי, לזהותנו האמיתית הרגועה הרציונלית והעניינית, מה שיאפשר לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר, ולאחר המעבר והתיקון האישיותי יתאפשר לבעל התופעה שלא לגרום לעצמו להרס עצמי פנימי, וכל זה קורה עקב כך שבעל התופעה מפרש באופן שגוי את רגשותיו הפנימיים ואת האני העצמי שלו, ולכן הוא מנותק מזהותו האמיתית.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים והשליליים.
הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, שנאה, כעס, לחץ, עצב, צער ועוד.
רגשות פנימיים אלו ניפצו את אישיותנו שאמורה להיות רגועה נטולת רגשות שנעשית מתוך יכולת זיהוים והבנה איך לנטרלם, אישיות רגועה עם היכולת לנטרל את הזיגזג את הנדנדה הרגשית שנעה בין הרגשות החיוביים והשליליים שכוללים בתוכם את כל התדמיות האמוציונאליות בחיינו.
מהו הרס עצמי? הרס עצמי ובמקרה של תופעת טרשת נפוצה הוא פנימי, כי קיים גם הרס עצמי חיצוני, משקף מאבק בין הרגשות הטובים לרעים שיוצר את הקונפליקט, הניגוד, הפיצול באישיות.
הרס עצמי מתרחש כאשר במאבק בין הטוב לרע שאנחנו מנהלים בתוכנו הרגשות השליליים דומיננטיים, והם אלו שיוצרים את כל המחשבות שווא והדמיון השליליים, שכוללים בתוכם אינסטינקטיבית את הרצון להרס עצמי פנימי שממומש באמצעות פגיעה פיזית פנימית ולפעמים עד כדי מוות וזאת כתוצאה מחוסר היכולת המודעת איך להירגע מאותם הרגשות השליליים.
כלומר, הסיבה לתופעה הפיזיולוגית טרשת נפוצה היא בבסיסה רגשית (נפשית}, וכדי לתקן את התופעה ראשית רצוי להבין את הסיבה להיווצרותה ורק לאחר ההבנה המסע הפנימי הוא לזיהוי אותם הרגשות השליליים ולהירגע מהם, כשהרוגע מנטרל את ההרס העצמי הפנימי, כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מגוון רחב של נושאים לאורח חיים בריא רגוע ושלו כמו, תזונה, שינה, פעילות גופנית, שמירה על טמפרטורת גוף יציבה, היגיינה, רוגע ועוד.
מסקנה: הסיבה לטרשת נפוצה היא רגשית (נפשית), כלומר חוסר היכולת להתמודד בעיקר עם אותם הרגשות השליליים והשלכותיהם, שמונע תפקוד של מערכת העצבים באופן תקין מתוך רצון של בעל התופעה לפגוע בעצמו.
סיכום: חוסר במודעות עצמית שאינו מאפשר לפרש באופן הנכון את כל נושא הרגשות הפנימיים שבנו, גורם לכך שאנחנו מנותקים מהאני העצמי האמיתי שלנו, והמאבק הפנימי בין הטוב והרע שמתרחש בתוכנו יוצר את כל התופעות הפיזיולוגיות למיניהן בכללן טרשת נפוצה.
הסיבה לתופעה הפיזיולוגית טרשת נפוצה מתרחשת עקב המאבק הפנימי המתרחש בין הטוב והרע, כשהרגשות השליליים כמו הפחד, החרדה, הדיכאון ועוד על כל מגוון ההזיות, המחשבות שווא, הדמיון, הקולות הפנימיים ושאר הבעיות האישיות שמתעצמים באופן כזה שבעל התופעה אינו יודע איך להכיל להתמודד ולהירגע מהם, אינסטינקטיבית שלא במודע הרצון הוא לחבל ולהרוס את הגוף ולהשתחרר ממנו ולמות, כשבתופעה זו בעל התופעה מנטרל את מערכת העצבים כנגד גופו.
המסר במאמר: כדי לצאת מתופעת טרשת נפוצה רצוי לזהות את הרגשות החיוביים והשליליים ולהירגע מהם מה שמחבר לאני העצמי.
היכולת לזהות בעיקר את הרגשות השליליים להכיל אותם ולהירגע מהם עם כל תופעות הלוואי שהם יוצרים, יאפשר לגוף לחזור לתפקוד בריא וינטרל מהמערכת העצבים לפגוע בגוף עם כל ההשלכות הבריאותיות שנובעות מהתופעה, כמובן שהכול תלוי באיזה מצב גופני נמצא בעל התופעה.
רצוי לדעת שלרגשות הפנימיים שבנו אין כל קשר לחיצוני, אלא אך ורק לפנימי לנו.
הרגשות החיוביים והשליליים הם סמים שאנחנו מייצרים בתוך גופנו לרוב שלא במודע רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, שגורמים לנו לחיות כסהרוריים ולהתייחס לגוף ולחיים באופן רגשי, אמוציונאלי ובאופן שהוא אינו ענייני במקום באופן רציונאלי רגוע וענייני.

העין השלישית

העין השלישית.
העין השלישית היא התודעה, אז מהי התודעה? התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה היא אנרגיה ששוחזרה ושוכפלה לה על המגוון האפשרויות הרחבות הקיימות ביקום.
התודעה דומה לאותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
התודעה היא מצב הצבירה של האנרגיה ביקום שלאחר המפץ הגדול.
כדי להתחיל להבין איך ולמה, רצוי להבין ממה מורכבות להן כול צורות החיים, ולמה הם נוצרו?
כלומר, המסע לגילוי המציאות האמיתית מתחיל בנו, ובשאלה ממה אנחנו מורכבים?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה היא זהותנו האמיתית שאותה אנחנו מנסים להבין ושאליה אנחנו שואפים להתחבר, כאשר בשלב זה בהתפתחותנו המעשה נעשה שלא במודע.
התודעה נמצאת בגזע המוח, התודעה היא אנרגיה כדורית המאפשרת את ההולוגרמה.
כלומר, התודעה צופה בתוכה, בסרט תלת מימד שמוקרן אליה מהמוח.
מה תפקידו של המוח? המוח הוא מקרן, המוח קולט את כל השדרים הפנימיים והחיצוניים שנקלטים ואשר משודרים מהגוף ומועברים למוח, כשהמוח הוא מנגנון המקשר.
המוח ממיר את אותם השדרים ומקרין את כל הידע שנאגר ומתנקז בו אל התודעה, שמוקרן כסרט בתלת ממד, שיוצר את ההולוגרמה ונקלט בתוך התודעה.
כמו כן המוח הוא איבר הקולט ומתרגם את השדרים המשודרים מהתודעה, לשם הפיקוח, הבקרה וההפעלה של הגוף.
בעת התרחשות תופעת המוות התודעה משתחררת באופן אוטומטי ועוזבת את הגוף המת.
הגוף הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
למה צריכה התודעה את הגוף? התודעה צריכה את הגוף הפיזי לשם התיקון, לשם הטרנספורמציה, לשם השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות.
התודעה לשם מימוש המודעות העצמית שלה והנצחיות, צריכה את הגוף כדי שישמש לה כהשתקפות, שישמש לה כמראה לשם ביצוע המשימה שמאפשרים לה החיים.
הבנייה למימוש מטרה זו מתרחשת בתהליך שנקרא אבולוציה, ולכן הגוף עובר מוטציה גנטית ומתפתח ומשתנה מדור לדור עד לבניית היכולת הפיזיולוגית, יכולת שתאפשר לתודעה לממש את יעודה.
לכן לחיים יש מהות ויש להם מטרה, לכן נוצרו להם כול אותם ההרכבים וצורות החיים, כשלכל אחד הדרך והמסע הייחודי לו, כאשר כולם מתנהלים בהרמוניה ביניהם.
איך נוצרה לה התודעה? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין בנושא היווצרותם של החיים.
היווצרותם של החיים משקפת את התהליך שעובר היקום ומטרותיו מרגע המפץ הגדול ועד לסיומו.
החיים משקפים את הצורך האינסטינקטיבי של האנרגיה ביקום, ליצור את התנאים שיאפשרו את שכפולה והתרבותה של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
כלומר, האנרגיה הקיימת ביקום לסוגיה הרבים, שואפת ליצור את התנאים שיאפשרו את היכולת למחזור האנרגיה הקיימת למצב הצבירה שלה.
מצב הצבירה הוא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
מהי אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול? האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול היא ישות אנרגטית ניטראלית ונקייה שמודעת לעצמה ונצחית.
אנרגיה ניטראלית נקייה זו אינה מכילה בהרכבה טמפרטורה, משקל, ושדה אלקטרומגנטי או כל הרכב אנרגטי אחר שיגביל אותה או שימנע ממנה את החופש והחרות.
התודעה נוצרה לה במקרה שלנו בני האנוש, כאשר התאפשרו להם התנאים על פני כוכב הלכת.
התנאים החלו בשלב מסוים כאשר הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה נבנה לו באופן אינסטינקטיבי, כשבשלב מסוים הרכב זה התפצל לו להרכב זכרי והרכב נקבי, מצב זה אפשר את ההזדווגות ביניהם.
ההזדווגות מטרתה להתרבות ולהשתכפל, בעת תהליך ההזדווגות בין הזכר לנקבה נוצרת לה התודעה.
בעת היווצרותה של התודעה, התודעה נמצאת במצב הצבירה והיא חשופה לכול, ולכן היא מכילה בתוכה את כל הידע הקיים.
כדי להעלות את הידע הקיים בתודעה מתת המודע למודע, צריכה התודעה לבנות את הגוף הפיזי שלה בתהליך שנקרא אבולוציה, כך שבאמצעות החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, תוכל התודעה מתוך ניסיון החיים והידע שהיא תצבור במהלך חייה ובעזרת הגוף, להעלות את הידע הקיים בה מתת המודע למודע.
במידה ולא כך נעשה הדבר עוד בהיותה של התודעה עם הגוף, התודעה שעזבה את הגוף המת לא תהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה ולידע וליכולות הקיימות בה והיא לא תהיה נצחית.
כלומר, התודעה לא מימשה את יעודה בעודה הייתה בחיים עם הגוף.
אך כשהיא הייתה בחיים, הידע שהיא צברה מתוך ניסיון החיים שלה עובר לדור הבא, וכך הלאה עד למימוש מהות ומטרת החיים.
מסקנה: התודעה היא אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
התודעה היא מצב הצבירה שאליו האנרגיות לסוגיהן הקיימות ביקום שואפות להגיע.
מבחינה אבולוציונית מרגע היווצרותה של התודעה, השאיפה באמצעות הגוף, שהוא הכלי, שהוא האמצעי, לעבור תיקון, לעבור טרנספורמציה, לעבור שינוי, ולהפוך ולהיות תודעה שהיא מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, לכן לחיים יש מהות ויש להם מטרה.
סיכום: השאיפה של כול ההרכבים ההתחלתיים שהם בעלי הצורה ביקום, ליצור את התנאים להיווצרות מצב הצבירה של אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול, כלומר למצב הצבירה הראשוני של האנרגיה.
מרגע ההגעה למטרה זו שנעשית באופן אינסטינקטיבי, נוצרת לה ההזדמנות שיוצרת את התודעה שמשכפלת את עצמה ומתרבה במגוון רחב של אפשרויות הקיימות ביקום כשבמקרה שלנו נעשה הדבר באמצעות הגוף, כשהשאיפה של התודעה היא להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית, וזה מסע התיקונים שעליה לעבור בעצמה ועם עצמה ובעזרת הגוף והחיים.
המסר במאמר: העין השלישית היא התודעה והתודעה היא מי שאנחנו, ואנחנו בתהליך האבולוציה שואפים להעלות את כל הידע הקיים בתת המודע שלנו למודע, ובכך להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.

חינוך מחדש במשטרים אפלים

חינוך מחדש.
איך יצרו הנאצים ומשטרים אפלים דומים אחרים זן שחונך מחדש לשם מימוש האידיאולוגיה האפלה שלהם?
"פיהרר, תן פקודה ואנו נבצע
".
איך יצרו הנאצים בן אנוש אפל שמחובר לרגשות השליליים ובעיקר לרגש הרוע? יוצרים את מה שנקרא "הדחליל החלול" לוקחים בן אנוש ומעבירים אותו חינוך מחדש מגיל צעיר מאד, כשמתוכו מוציאים את כול הערכים המשקפים את ה"אני" העצמי האמתי הרגוע והשלו ומרוקנים אותו מכול הרגשות החיוביים, ויוצקים לתוכו ערכים אפלים רעים שכוללים דפוסי התנהגות אך ורק מהרגשות השליליים.
לאחר החינוך מחדש נוצר בן אנוש שמפוצל, שמאולף, שמתוכנת לרוע, וכשאילוף זה נעשה להמונים מתקבלת חברה משוכפלת שנאמנה לאג'נדה שיצר הפיהרר במקרה של הנאצים ונאמנות מוחלטת לו, ללא כול יכולת למחשבה אחרת, אלטרנטיבית שתאפשר יציאה מהתבנית המחשבתית שבה הוא כלוא, מה שיוצר נאמנות פנאטית עד המוות.

מחלה נפשית

מחלה נפשית.
האם חיבור בין גוף לנפש אפשרי? החיבור בין גוף לנפש הוא אינו אפשרי.
למה? כיוון, שאין איבר בגוף הפיזי שלנו, שמוגדר ונקרא נפש.
לכן, לחבר את הנפש כמשהו שהוא אינו קיים לגוף לא יכול להתרחש.
אז מה כן אפשרי? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש.
בן האנוש מורכב מהתודעה ומהגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא האמצעי, הכלי הביולוגי, שנבנה מתאים תאים בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, וזאת כדי שנוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
התודעה היא התוכנה, והגוף הוא החומרה.
בעת התרחשות תופעת המוות של הגוף, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי, ועוזבת אוטומטית את הגוף המת.
המושג נפש, מחלת נפש, בעיה נפשית, מצב נפשי, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שגויים ומטעים.
מה שכן רצוי לציין ושכדאי להתייחס אליו הוא נושא הפרוש שלנו לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שימנע מאיתנו את כול אותן הבעיות האישיות הקיימות בנו.
היכולת שלנו לפרש את זהותנו האמיתית, תאפשר לנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
דבר נוסף הוא, שכאשר אנחנו מבחינה תודעתית איננו מפעילים, מזינים ומתחזקים את גופנו באופן הבריא, ככה שהגוף יוכל לתפקד ולהתנהג באופן יציב, מאוזן ומכוון, אז נגרמת לו פגיעה בריאותית.
בנוסף רצוי להבין מהו אורח החיים הרגוע והשלוו שמאפשר לנו את הבריאות, שכולל בתוכו את הסדר והשגרה שלו זקוק הגוף כדי לשרוד ולחיות.
חשוב לזכור, שלגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, אך רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע זאת.
התייחסות זו משקפת את הבנת האפשרויות לחיים בריאים יותר.
מסקנה: בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, אין איבר בגוף שמוגדר ונקרא נפש.
סיכום: נפש, מחלה נפשית, מצב נפשי, בעיה נפשית, בריאות נפשית, חיבור בין גוף לנפש, אלה הם מושגים שאינם נלקחו מתוך הכרה והבנת הרכבו של בן האנוש וזהותו.
רצוי להבין ממה בן האנוש מורכב, ומהי זהותו והמציאות האמיתית, ואיך להפעיל, איך להזין ואיך לתחזק את הגוף, ובכך ליצור בעבורו את אורח החיים הרגוע והשלו ככה שבריאותנו לא תיפגע.
המסר במאמר: התייחסות לאיבר בגוף שנקרא נפש אשר אינו קיים היא התייחסות שגויה ושמטעה.
רוב בעיות האישיות הקיימות בשלב זה בהתפתחותנו נובעות בעיקר מהרגשות הפנימיים שבנו, שהם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים, כאשר הרוגע הפנימי מאפשר לנו לנטרל את אותם הרגשות, ורצוי לבצע זאת מתוך רצון ובמודעות עצמית ולא מתוך הדחקה, ובכך תתאפשר לנו השפיות.
הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות שגורמים לנו למצבי הזיה ולהתנתק מהאני הרגוע הנטול רגשות.
זכרו שלרגשות החיוביים והשליליים אין כל קשר לחיצוני אלא אך ורק לפנימי לנו.
    

מפונים

מפונים.
מה עובר על המפונה? מפונה נאלץ לעזוב את ביתו שלא מרצונו אלא בכפיה.
המפנה את המפונה בכפיה ושלא מרצונו החופשי ובכוח גורם לאנטגוניזם אצל המפונה.
מעשה הפינוי גורם למפונה לטראומה להרגשה של דחוי לא רצוי ומושפל שגורש מביתו מסיבה כזו או אחרת, מה שיוצר מצב שבו המפונה אם במודע או שלא במודע ירצה לחזור למקום שממנו הוא נאלץ להתפנות, ואם לא יעשה זאת המפונה בחייו, אז השאיפה והצפייה להגשים את החזרה למקום שממנו נעשה הפינוי עוברת מדור לדור והיא לא תישכח עד לרגיעה ולפתרון הסכסוך.
כלומר, הרצון הקיים אצל המפונה שמרגיש דחוי ומושפל לחזור למקום שממנו הוא פונה יהיה קיים כל עוד הרגשת הדחוי וההשפלה הפנימית תהיה קיימת בו, והרגשה הזו עוברת מדור לדור.
בהיסטוריה האנושית ישנם דוגמאות רבות לכך.
רוב הסכסוכים בעולם הם על קרקעות, והם תוצאה של פינוי מתיישבים שנעשה בכוח.
לכן, אם בהיסטוריה היהודית פינו את היהודים בכוח לרוב הם רצו וגם חזרו למקום שממנו הם פונו, ואכן לרוב הם מימשו את חלומם.
אם פינו מביתם את הערבים בכוח לרוב הם ירצו לחזור למקום שממנו הם פונו.
אם פינו את המתנחלים מביתם בכוח לרוב הם ירצו לחזור למקום שממנו הם פונו.
אם פינו את האינדיאנים מביתם בכוח לרוב הם ירצו לחזור למקום שממנו הם פונו.
אם פינו את הבוריג'ינים מביתם בכוח לרוב הם ירצו לחזור למקום שממנו הם פונו ועוד.
לכן, לרוב כל מי שמפונה שלא מרצונו שואף לחזור למקום מגוריו וזהו דפוס התנהגות שמושרש באישיותו של המפונה.
כתוצאה מכך נמצאת האנושות בבלגן חברתי.
כדי לחיות ברוגע ובשלווה רצוי להבין שפינוי אנשים מבתיהם גורם למפונים לרצון עז לחזור לבתיהם.
כדי לשנות את המציאות הקיימת יש שלוש אפשרויות עיקריות, לפחות:
אפשרות אחת היא להירגע מהרגשת הדחוי וההשפלה, ואז להשלים עם המצב הקיים לסלוח ולוותר ולהמשיך את החיים.
אפשרות שנייה היא שמאפשרים למפונה לחזור למקום מגוריו.
אפשרות שלישית היא שמאפשרים למפונה לבחור בהסדר כזה או אחר ומרצונו החופשי לוותר על החזרה למקום מגוריו, ובכך לסיים את הסכסוך, רצוי שהבחירה תהיה בהסכמה.
כדאי לשני הצדדים לסיים את הסכסוך ביניהם וזאת למען ביטחונם ובריאותם של כל המעורבים בסכסוך.
למה כדאי לשני הצדדים לסיים את הסכסוך? כי כשאתה מפנה או מפונה ולא משנה באיזה צד אתם נמצאים, אז חיים עם הרגשה שלילית רעה אם במודע או שלא במודע, ולחיות עם ההרגשה השלילית הרעה יש בכך פגיעה בריאותית.
מסקנה: המפנה את המפונה גורם לרוב למציאות זמנית במושגים היסטוריים אצל המפונה שברצונו לחזור בשלב מסוים בחייו למקום מגוריו, ואם הוא לא יעשה זאת אז המפונה יעביר זאת הרצון לדורות הבאים שירצו לבצע זאת.
המפנה חי באשליה שאם יש באפשרותו הכוחנית לפנות אנשים מבתיהם, אז הוא יוכל לחיות ברוגע ובשלווה עם המציאות שהוא דמיין ויצר, אך זו אשליה, כי במציאות האמיתית זה לא כך.
סיכום: היהודים פונו מבתיהם לאורך ההיסטוריה האנושית והם חזרו לבתיהם.
הערבים פונו מבתיהם והם רוצים לחזור לבתיהם.
המתנחלים, האינדיאנים, הבוריג'ינים ועוד קבוצות פונו מבתיהם והם רוצים לחזור לבתיהם.
כל מפונה רוצה לחזור למקום מגוריו והוא לא ישקוט עד אשר הוא יבצע את מבוקשו.
המסר במאמר: רצוי לזכור העולם לא שייך לאף אחד.
המין האנושי שכולל את כל בני האנוש בעולם הם קהילה אחת, ואנחנו בסך הכל דיירים שגרים על כוכב הלכת שזהו ביתנו.
לחיים יש מהות ויש להם מטרה ולכולנו יש את אותן המטרות המשותפות בחיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.

זאבת לופוס

זאבת לופוס.
מהי הסיבה לתופעה? הגורם העיקרי לזאבת שבה מערכת החיסונית במקום להתמקד בתפקידה, שהיא לרפא את הגוף מחיידקים וירוסים וטפילים אחרים שחודרים לגוף ופוגעים בו ושגורמים למחלות לסוגיהן, המערכת החיסונית פועלת כנגד הגוף ופוגעת בו מה שגורם למגוון רחב של תופעות פיזיולוגיות שמשקפות את התופעה ואבחונה, כלומר המערכת החיסונית במצב של זאבת גורמת לבעל התופעה להרס עצמי פנימי, וכאן נשאלת השאלה למה הגוף ירצה לפגוע בעצמו? והתשובה לחידה היא הרס עצמי פנימי שנובע מהרגשות הפנימיים, שיוצרים את דפוס התנהגות להרס העצמי הפנימי הזה, וזאת כדי לחבל ולדחות את הגוף לשם השמדתו ומימוש התרחשות תופעת המוות, וזאת למה? כיוון שהמחשבה האינסטינקטיבית המקובעת אך הלא מודעת אצל בעל תופעת הזאבת, שברגע שהרגשות השליליים מיוצרים ומורגשים בעוצמה ואין את הידע והאפשרות להתמודד ולהירגע מהם, אז האינסטינקט הוא לדחות ולהשמיד את הגוף ולמות, שנובע מדפוס התנהגות שמשקף אישיות רגישה  אמוציונאלית שמתייחסת באופן שהוא אינו ענייני לגוף, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו בדרך למימוש מהות ומטרת חיינו שהוא ההבנה והתחברות לאני העצמי, לזהותנו האמיתית הרגועה הרציונלית והעניינית, מה שיאפשר לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר, ולאחר המעבר והתיקון האישיותי יתאפשר לבעל התופעה שלא לגרום לעצמו להרס עצמי פנימי, וכל זה קורה עקב כך שבעל התופעה מפרש באופן שגוי את רגשותיו הפנימיים ואת האני העצמי שלו, ולכן הוא מנותק מזהותו האמיתית.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים והשליליים.
הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, שנאה, כעס, לחץ, עצב, צער ועוד.
רגשות פנימיים אלו ניפצו את אישיותנו שאמורה להיות רגועה נטולת רגשות, אישיות רגועה שמנטרלת את הזיגזג את הנדנדה הרגשית שנעה בין הרגשות החיוביים והשליליים שכוללים בתוכם את כל התדמיות האמוציונאליות בחיינו.
מהו הרס עצמי? הרס עצמי ובמקרה של תופעת הזאבת הוא פנימי, כי קיים גם הרס עצמי חיצוני, משקף מאבק בין הרגשות הטובים לרעים שיוצר את הקונפליקט, הניגוד, הפיצול באישיות.
הרס עצמי מתרחש כאשר במאבק בין הטוב לרע שאנחנו מנהלים בתוכנו הרגשות השליליים דומיננטיים, והם אלו שיוצרים את כל המחשבות שווא והדמיון השליליים, שכוללים בתוכם אינסטינקטיבית את הרצון להרס עצמי פנימי שממומש באמצעות פגיעה פיזית פנימית ולפעמים עד כדי מוות וזאת כתוצאה מחוסר היכולת המודעת איך להירגע מאותם הרגשות השליליים.
כלומר, הסיבה לתופעה הפיזיולוגית זאבת היא בבסיסה רגשית, וכדי לתקן את התופעה ראשית רצוי להבין את הסיבה להיווצרותה ורק לאחר ההבנה המסע הפנימי הוא לזיהוי אותם הרגשות השליליים ולהירגע מהם, כשהרוגע מנטרל את ההרס העצמי הפנימי, כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מגוון רחב של נושאים לאורח חיים בריא רגוע ושלו כמו, תזונה, שינה, פעילות גופנית, שמירה על טמפרטורת גוף יציבה, היגיינה, רוגע ועוד.
מסקנה: הסיבה לזאבת היא רגשית, כלומר חוסר היכולת להתמודד בעיקר עם אותם הרגשות השליליים והשלכותיהם, שמפעילים את המערכת החיסונית מתוך רצון של בעל התופעה לפגוע בעצמו.
סיכום: חוסר במודעות עצמית שאינו מאפשר לפרש באופן הנכון את כל נושא הרגשות הפנימיים שבנו, גורם לכך שאנחנו מנותקים מהאני העצמי האמיתי שלנו, והמאבק הפנימי בין הטוב והרע שמתרחש בתוכנו יוצר את כל התופעות הפיזיולוגיות למיניהן בכללן זאבת.
הסיבה לתופעה הפיזיולוגית זאבת נגרמת עקב המאבק הפנימי המתרחש בין הטוב והרע, כשהרגשות השליליים כמו הפחד, החרדה, הדיכאון ועוד על כל מגוון ההזיות, המחשבות שווא, הדמיון, הקולות הפנימיים שמתעצמים באופן כזה שבעל התופעה אינו יודע איך להתמודד ולהירגע מהם, אינסטינקטיבית שלא במודע הרצון הוא לחבל ולהרוס את הגוף ולהשתחרר ממנו ולמות, כשבתופעה זו בעל התופעה מפנה את המערכת החיסונית כנגד גופו.
המסר במאמר: כדי לצאת מתופעת הזאבת רצוי לזהות את הרגשות החיוביים והשליליים ולהירגע מהם מה שמחבר לאני העצמי.
היכולת לזהות בעיקר את הרגשות השליליים ולהירגע מהם, יאפשר לגוף לחזור לתפקוד בריא וינטרל מהמערכת החיסונית לתקוף ולפגוע בגוף עם כל ההשלכות הבריאותיות שנובעות מהתופעה, כמובן שהכול תלוי באיזה מצב גופני נמצא בעל התופעה.
רצוי לדעת שלרגשות הפנימיים שבנו אין כל קשר לחיצוני, אלא אך ורק לפנימי לנו.
הרגשות החיוביים והשליליים הם סמים שאנחנו מייצרים בתוך גופנו לרוב שלא במודע רק שאנחנו מכנים אותם רגשות, שגורמים לנו לחיות כסהרוריים ולהתייחס לגוף ולחיים באופן רגשי, אמוציונאלי ובאופן שהוא אינו ענייני.



בריחת שתן ילדים

בריחת שתן ילדים.
למה לילדים בורח השתן? ההורים בחיים המודרניים מתייחסים לכל נושא בריחת השתן אצל ילדים באופן שהוא אינו ענייני, למה? כי שכחנו איך התנהגנו כשהיינו בטבע.
כשהיינו צרכים בטבע לעשות את צרכינו עשינו ללא כל צורך להתאפק, כלומר היה לנו צורך שחררנו, וככה זה עבר מדור לדור.
כיום בעידן המודרני אורח החיים שלנו שונה מאז אבל בעיקר לחוץ, ורמת ההיגיינה שלנו התפתחה ואנחנו חיים בבתים מסודרים עם שירותים סטריליים מה שמאפשר לנו בריאות ואריכות חיים מעצם כך שאנחנו פחות חולים, כי שדרגנו את עצמנו מבחינה היגיינית ורפואית.
היכן החלה הבעיה? הבעיה החלה מכך שההורים שכחו מהו אותו דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי שאיתו נולדים ילדים, למה? כי התנתקנו מהטבע, כלומר דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי של הילד הוא לשחרר שתן וצואה ללא הצורך להתאפק, מתי ואיפה שיש לו צורך ולחץ הוא משחרר.
בעידן המודרני ההורים שכחו את הסדר שבו עליהם ללמד את ילדיהם את האלטרנטיבה לאינסטינקט שאיתו הם נולדו ושאיתו הם חיים בגלל שהתפתחנו אבולוציונית, כי ההורים אינם מודעים ליכולתם איך להוציא את הילד שלהם מהאינסטינקט וללמד אותו את האלטרנטיבה לאינסטינקט, ולכן הבלבול עובר מדור לדור עם כל שלל הבעיות שנוצרות.
אז איך רצוי שהלמידה תעשה? הלמידה רצוי שתעשה מתוך הסתכלות ולמידה של הילדים בהוריהם איך ואיפה עושים את הצרכים, ובכוונה אני לא משתמש במילה חינוך, כיוון שחינוך כופה על הילד את רצון ההורים, שמפחיד את הילד וגורם לו לטראומה והתעקשות והתמשכות דפוס האינסטינקט, ואילו הלמידה מאפשרת לילד לראות ולהפנים ולבצע בזמנו החופשי וללא לחץ את היציאות בשירותים, ובעת שההבנה, הרצון, והיכולת יאפשרו לילד זאת אז הוא יבצע, אז מה הבעיה? הבעיה העיקרית היא שההורים אינם מודעים לדרך זו, ואם ההורים מודעים אז הם בעיקר מתביישים לבצע את דרך הלמידה שאמורה לשקף פתיחות שלפעמים מביכה אותם מלעשות את הצרכים עם הילד.
כלומר, למידת האלטרנטיבה לאינסטינקט מאפשרת לילד לראות ולחקות את ההורים, אגב זה מה שהילדים עושים בתהליך ההתפתחותי שלהם בתא המשפחתי במגוון רחב של נושאים אחרים.
שלב ראשון לתת לילד לממש את האינסטינקט ולאפשר לו לעשות את צרכיו מתי שהוא צריך, השלב הבא לצרף את הילד להורה כדי שילמד איך מתבצע דפוס ההתנהגות בשירותים בעת הצורך ביציאות, וזאת כדי שיראה וילמד את האלטרנטיבה לאינסטינקט.
בשלב זה הילד בחלק מהפעמים יעשה את צרכיו שלא בשירותים וחלק מהפעמים בשירותים עד השלב האחרון שבו הילד יקבע את דפוס ההתנהגות שלו וילמד להתאפק ויבצע את צרכיו אך ורק בשירותים.
תהליך זה אינו ניתן למדידת זמן, כי כל ילד עובר את התהליך בעצמו ועם עצמו בקצב שלו למרות עזרת ההורים.
רצוי לזכור שכיוון שאנחנו אנשים רגישים הילדים גם כן רגישים, ולכן כל שינוי מפחיד ואת זה רצוי לזכור ולכן מה שמנטרל את הפחד הוא האפשרות לילד לחקות את ההורה.
מסקנה: בריחת שתן אצל ילדים הוא מושג שהומצא בעידן המודרני.
סיכום: ילדים נולדים עם האינסטינקט לשחרר את צורכיהם ללא התאפקות, וכדי לשנות את האינסטינקט על ההורים להראות לילד את האלטרנטיבה, ובאמצעות שיתוף פעולה הילד לומד לחקות את דפוס ההתנהגות של ההורה בשירותים מה שמאפשר לו את האלטרנטיבה לאינסטינקט שאיתו הוא נולד ושאיתו הוא חי עד לשלב הקיבעון של דפוס ההתנהגות להתאפקות ולביצוע צרכיו בשירותים.
המסר במאמר: ילד נולד עם אינסטינקט לשחרר צרכים ללא התאפקות, כדי לשנות הרגל זה רצוי להראות לילד את האפשרות האחרת, ואז נוצרת הנדנדה, הזיגזג של הילד שפעם הוא משחרר את צרכיו ללא התאפקות ופעם הוא מתאפק ומשחרר בשירותים, תהליך זה יאפשר לילד את קיבוע ביצוע השינוי שיאפשר לו לבצע את צרכיו אך ורק בשירותים.
כל ניסיון להלחיץ, לזרז, לכעוס, לכפות, לצעוק עליו, יגרום לילד לפחד, בלבול, ולטראומה שתאריך את משך זמן השינוי המיוחל.



לוקמיה

לוקמיה.
מהי הסיבה ללוקמיה? לוקמיה היא תופעה פיזיולוגית שמטרתה השמדה עצמית פנימית לשם מימוש הרצון למות.
לוקמיה מחולקת לשתי תופעות פיזיולוגיות, אחת שנפוצה בקרב הילדים הנקראת לימפוציטית ואחת שנפוצה אצל מבוגרים הנקראת מיאלואידית.
היווצרות לא תקינה ומוגברת של תאי דם במח העצם גורם לנטרול תאי הדם הלבנים, האדומים והטסיות, התנהגות שמשקפת השמדה עצמית פנימית, אבל למה שירצה מישהו להשמיד את עצמו? התשובה היא הרגשות הפנימיים שכוללים בתוכם את הרגשות החיוביים והשליליים, אבל בעיקר בגלל השקיעה לתוך אותם הרגשות השליליים שאחראיים על הרצון להרוס את גופנו מבפנים ולמות, למה? בגלל פרוש שגוי לכל נושא הרגשות שמוביל לחוסר היכולת להתמודד איתם, רגשות שיוצרים את מגוון הבעיות האישיות שהמין האנושי נחשף אליהם בשלב זה של התפתחותנו, כלומר לוקמיה נובעת מבעיה רגשית {נפשית} ולכן הטיפול, העזרה, רצוי שיהיה בהתאם.
למה לאנשים יש סרטן? נכנסתי לאנציקלופדיה כדי לקרוא ולהבין איך מגדירים את התופעה הפיזיולוגית שנקראת סרטן?
כך כתוב שם באופן כללי, סרטן הוא שם כללי למחלות שונות שבהן מספר תאים בגוף מתחלקים בצורה שהיא אינה נשלטת.
האסופה של תאים אלו יוצרים גידול ממאיר ("נאופלסיה") או שתאים אלו מתקדמים למקומות שונים בגוף (גרורות).
שדה המחקר והטיפול במחלת הסרטן ברפואה נקרא אונקולוגיה.
סרטן הוא נושא מחקר חשוב עם עליית תוחלת החיים, מפני שככל שייווצרו פחות מוטציות בגנום, כך האדם יחיה יותר.
למרות התקדמות ניכרת בפיתוח תרופות עבור הסרטן, גילוי של סרטן בשלבים מאוחרים עדיין לא ניתן לריפוי, ויכול להוביל למוות, אם כי ישנם כאלו שחיים איתו עשורים ארוכים, ככה מגדירים את מחלת הסרטן.
הייתי רוצה לחזור ולהדגיש את המשפט הבא שנכתב, "סרטן נגרם כתוצאה ממספר תאים בגוף הפיזי, שמתחלקים בצורה שהיא אינה נשלטת".
שאלה, מי אמור לבקר, לפקח, ולשלוט על התאים שלנו עצמנו, כך שהתאים לא יתחלקו בצורה שהיא אינה נשלטת? תשובה, אך ורק אנחנו ובעצמו.
שאלה, אם ככה למה אנחנו מגיעים למצב שבו אין ביכולתנו לפיקוח, בקרה, ושליטה על גופנו, כלומר על התאים שלנו עצמנו? תשובה, איבוד הפיקוח, הבקרה, והשליטה על התאים קורה לנו, כיוון שברמת המודעות העצמית, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו איננו מפרשים באופן האמיתי את עצמנו, את האני העצמי, כלומר את זהותנו האמיתית.
לכן, אנחנו גם איננו מפרשים באופן הברור את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כתוצאה מחוסר ההבנה לזהותנו ולמציאות, איננו יכולים להבין את מהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
רמת מודעות זו גורמת לנו להיות מנותקים, כלומר לא להיות מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו.
בשלב זה אנחנו מנותקים מבחינה תודעתית מגופנו הפיזי, וחיים במצב תודעתי של דמיון, ולכן אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, דבר שאינו מאפשר לנו את המודעות העצמית ואת היכולת לפקח, לבקר ולשלוט בכל המתרחש בגופנו, כשהתאים הם חלקים שמרכיבים ויוצרים את הגוף שלנו, שיוצרים בעצם את מי שאנחנו מבחינה פיזיולוגית, לכן אנחנו חיים במצב של אי שפיות.
השפיות תתאפשר לנו כאשר יהיה ביכולתנו לאסוף ולעבד את הנתונים האמיתיים ולהגיע למסקנות האמיתיות.
כשאנחנו בריאים, הפיקוח, הבקרה והשליטה, נעשה מבחינה תודעתית באופן כזה שהתאים לא יתחלקו בצורה שהיא אינה נשלטת, אך פעולה זו נעשית באופן אינסטינקטיבי ושלא במודע בשלב התפתחותי זה של המין האנושי כיום.
דוגמה מהחיים שמשקפת מצב שמנתק אותנו מבחינה תודעתית מגופנו:
שחקן שמשחק בתיאטרון מציג דמות שהיא אינה האני העצמי שלו, כלומר הדמות היא אינה זהותו האמיתית.
השחקן שמייצג את הדמות שהיא אינה זהותו האמיתית בהצגה, מציג אותה בתיאטרון על הבמה שיוצרת מציאות שהיא דמיונית, שייצר אותה הבמאי של ההצגה, מציאות זו היא אשליה.
מצב זה שבו הכניס את עצמו השחקן גורם לו להתנתק מזהותו האמיתית ומהמציאות האמיתית.
דוגמה זו משקפת את המצב שבו אנחנו כחברה נמצאים וחיים ביום יום שלנו.
כלומר, מנותקים מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית, וחיים כסהרוריים.
לכן, איך אפשר יהיה לפקח, לבקר, ולשלוט על הגוף הפיזי שלנו ללא המודעות העצמית לכך?
ההשלכות הבריאותיות כתוצאה ממצב זה, גורמות למגוון רחב של תופעות פיזיולוגיות, שכוללות בתוכן גם את התופעה הפיזיולוגית שאנחנו כחברה מגדירים אותה כסרטן.
אם ככה, למה אנחנו מסתבכים עם הסרטן? אנחנו מסתבכים עם הסרטן, כיוון שאורח החיים שאנחנו מנהלים אינו מתאים ובריא לגוף, ואינו תואם למהות ומטרת החיים.
אורח החיים הנוכחי אינו מאפשר לנו להפעיל את הגוף, להזין, ולתחזק אותו באופן המתאים והבריא.
אורח חיים רגוע ושלוו שמתנהל על פי סדר ושיגרה, מאפשר לגוף העדין, המורכב, והשברירי שלנו לתפקד באופן מאוזן ויציב, כלומר מכוון, מה שמאפשר לנו את השפיות.
הרוגע והשלווה הן שתי מילים בעלות משמעות רבה בעבור בריאותנו, והן כוללות בתוכן מכלול שלם של נושאים שעלינו להבין בהם ולחיות על פי הם, וזאת כדי שבעזרת אורח חיים זה אנחנו נהיה בריאים ונחייה ללא תופעת סרטן.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב תפעולי, שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את גופנו באמצעות הרגשות הפנימיים, לא בעזרת הרגשות החיוביים שבנו וגם לא בעזרת הרגשות השליליים שבנו.
מצב תפעולי זה מנטרל אותנו מהנדנדה הרגשית, מהזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות הטובים שבנו לבין הרגשות הרעים שבנו, מצב שאיתו אנחנו חיים כיום.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים שאינם יציבים, אישיותנו התנפצה לה למגוון רחב של דמויות.
כיום אישיותנו היא רגישה, אמוציונלית, שאינה מתייחס באופן הבריא והענייני לגוף, אישיותנו האמיתית היא אישיות רגועה, רציונלית, שמתייחסת לגוף באופן הבריא והענייני.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו ? הרגשות הפנימיים החיוביים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות הפנימיים השליליים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע איתם, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות.
הרגשות זה דבר שהוא אינו יציב, ולכן ההתנהגות שלנו משתנה, התנהגותנו משתנה אנחנו משתנים, כשאנחנו משתנים אנחנו מתנתקים מהאני העצמי שלנו.
הרגשות יוצרים בנו מחשבות שווא, דמיון, הזיות, קולות פנימיים, הרס עצמי, ושאר הבעיות האישיות הקיימות בנו, מחלישות אותנו, מחלישות את המערכת החיסונית שלנו, למחלות, לתופעות פיזיולוגיות ואף למוות, כשהרוגע הפנימי מנטרל את כול אותן התופעות שציינתי. 
מהי השלווה? השלווה משלימה את הרוגע הפנימי והיא כוללת בתוכה מגוון רחב של נושאים, שרצוי להבין אותם ולחיות על פיהם, כמו: תזונה, שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות בהרמוניה עם הטבע, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, שמירה על גופנו הפיזי מפני מפגעים חיצוניים, לחיות ללא לחץ של זמן, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
מה הקשר בין הרס עצמי לסרטן? הרס עצמי זהו מצב שבו לבעל התופעה אין יותר את הרצון לחיות מסיבה כזו או אחרת, בעיקר בגלל הרגשות השליליים.
הרצון לחיות או למות לפעמים נמצא אצלנו במודע, אך לרוב הוא נמצא אצלנו בתת מודע.
לכן, מגוון האפשרויות להרס עצמי וזאת כדי לממש את הרצון למות, יכול להתבצע באמצעות גורמים שהם חיצונים לנו, והוא יכול להתבצע גם באמצעות גורמים שהם פנימיים לנו, כל אחד והבחירות שלו.
אפשרויות פנימיות הן מגוונות, כמו למשל לנתק את עצמנו מהפיקוח, מהבקרה, ומהשליטה על גופנו, מה שמשתקף במגוון הרחב של תופעות פיזיולוגיות להשמדה עצמית כמו אלצהיימר, סוכרת, פרקינסון, ניוון שרירים איי אל אס, אפילפסיה, שכוללות בתוכן גם את התופעה הפיזיולוגית שנקראת סרטן.
איך רצוי במידה ובעל התופעה רוצה לחיות לנטרל את הסרטן?
הכל תלוי במצב הבריאותי וכול אחד וההבנות שלו, רצונותיו, ובחירתו בדרך, במסע, להירגע ולהירפא מהסרטן.
הגישה ברוב המקרים וגם בפרסומות היא שצריך להילחם בסרטן.
משמעות המעשה להילחם היא קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, קיבוע הפיצול, התנהגות זו מנטרלת ומחלישה את היכולות הפיזיולוגיות שלנו, כי במי אנחנו נלחמים? בעצמנו.
לכן, רצוי להתייחס לתופעה כשהגישה היא לא להילחם, אלא לטפל בתופעה, לתקן, לרפא את עצמנו, גישה זו רגועה ומרגיעה, הבדלי הגישות יכולים להיות משמעותיים לחיים ולמוות.
כדי לטפל ולנטרל את הסרטן, רצוי לעבור תיקון, לעבור טרנספורמציה, לעבור שינוי אישיותי, שכולל למידה והתמודדות עם הרגשות השליליים שהם לרוב הגורם למצב של איבוד הרצון לחיות, שמוביל להרס עצמי פנימי עד כדי מוות שמלווה בסבל רב.
שינוי אישיותי כשבמקביל גם תיקון ושינוי אורח החיים הלא בריא הקודם, מצב חדש זה יאפשר לנו את ההתחברות לאני העצמי, לזהות האמיתית שלנו, מה שיאפשר לנו להחזיר לעצמנו את לקיחת האחריות של הפיקוח, הבקרה והתפעול על גופנו הפיזי.
במידה והסרטן נגרם כתוצאה מהחלטה להרס עצמי פנימי, וזהו רצונו של בעל התופעה הרוצה למות, זוהי זכותו המלאה על גופו ועל חייו.
אבל, ישנם מצבים שבעל התופעה אינו מודע לבחירתו למות, ולהשמדה העצמית הפנימית שהוא עורך לעצמו, ומעצם העלאת בחירתו למות מתת המודע למודע יכולה לגרום לו לשנות את דעתו, ובכך לבחור בחיים ולא במוות, רק מעצם הבחירה לחיות הגוף כבר משנה כיוון ומתחיל לרפא את עצמו ולא להרוס את עצמו.   
חשוב לדעת שלגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, אבל רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע זאת.
גורמים חיצונים נוספים שכדאי להיזהר מהם, הגורמים החיצוניות לתופעת הסרטן הן כל הקרינות לסוגיהן, שרצוי להיזהר מהן.
מקורות הקרינה שאנחנו בני האנוש מייצרים ואחראיים להן שכן בשליטה שלנו רצוי להפסיקם, ולהציב את אורח החיים הבריא שלנו כחברה לפני כל אינטרס כלכלי ו/או אחר.
כמו כן יש להיזהר מקרינות קוסמיות וטבעיות הקיימות סביבנו.
מסקנה: התופעה הפיזיולוגית שנקראת סרטן, משקפת את רמת המודעות העצמית ואורח החיים הנלווה מכך, רמת מודעות שגורמת לבעל התופעה לנתק ולאבד את השליטה על גופו המורכב מתאים תאים.
הפיקוח והבקרה על גופנו הוא בשליטתנו הבלעדית, כשהתופעה הפיזיולוגית הנקראת סרטן ממחישה את הניתוק מהפיקוח והבקרה על גופנו שאמור להיות בשליטתנו כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו החיוביים והשליליים שניפצו את אישיותנו האמורה להיות רגועה ונטולת רגשות, רצוי לזכור שהגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים.
הגוף הוא כלי ביולוגי שרצוי להכיר אותו ולהבין איך להפעיל, איך להזין, ואיך לתחזק אותו, וזאת כדי להימנע מכל אותן התופעות הפיזיולוגיות כולל סרטן, תופעות שגורמות לסבל רב ואף למוות.  
סיכום: חיי רוגע ושלווה מאפשרים לנו להיות מחוברים לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, וליצור לעצמנו מציאות שתאפשר לנו להיות בריאים.
אישיות ומציאות זו יאפשרו לנו להתייחס לגופנו באופן המתאים והבריא, וליצור לעצמנו מציאות שתואמת למהות ומטרת החיים.
ההגעה לרמת מודעות עצמית זו תאפשר לנו לשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית, ותגרום לכל אותן התופעות הפיזיולוגיות להיעלם להן, ובכללן הסרטן.  
המסר במאמר: תיקון אישיותי, תיקון אורח חיים, תיקון גישה ובחירה בחיים ולא במוות שהיא בעיקרה בחירה שמושפעת מהרגשות השליליים וגם כתוצאה מסבל פיזי, שמירה על גופנו מפני קרינות שאנחנו מייצרים והאחראיים להם, שמירה על גופנו מפני קרינות קוסמיות וקרינות מהטבע שסביבנו שפוגעות בנו, כל מכלול הנושאים שציינתי, אמורים לנטרל ואף למנוע מאיתנו את תופעת הסרטן.
הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות שגורמים לנו למצבי הזיה.
זכרו לרגשות הפנימיים שבנו אין כל קשר לחיצוני, אלא אך ורק לפנימי מה שיוצר בלבול בזהות ובמציאות.



סוכרת

סוכרת.
מהי הסיבה לסוכרת? סוכרת היא תופעה פיזיולוגית שבה הגוף אינו מיצר אינסולין באופן יציב מסיבה כזו או אחרת, וזאת כדי שהגלוקוז הנמצא בדם יהיה ברמה הרצויה והבריאה לשם תפקוד מכוון של הגוף, שיוצר תהליך של שחיקה שפוגע באופן תקינות ובריאות הגוף.
חוסר יכולת זו מסיבה כזו או אחרת יוצר את תופעת הסוכרת שלהגדרת הרפואה מחולקת לשלושה סוגים, למה? כי הגוף יוצר התנגדות.
במאמר אנסה להתייחס לסיבה ולא לגורמים שנוצרו כתוצאה מהסיבה.
אורח חיים שכולל בתוכו את הזנת הגוף באופן המתאים והבריא לו, ובנוסף פעילות גופנית יכולים להקל על תופעת הסוכרת.
אבל, הסיבה העיקרית לכל אותן התופעות הפיזיולוגיות שאנחנו נחשפים אליהן כמו, סרטן, איי.אל.אס ניוון שרירים, אלצהיימר, אנורקסיה, פרוגריה, סוכרת ועוד, בשלב זה של תהליך ההתפתחות האבולוציוני של המין האנושי הם הרגשות הפנימיים שבנו, שכוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים, שהם אלו שיוצרים את הפעילות הלא תקינה שיוצרת גם את תופעת הסוכרת, תופעה אחת מיני תופעות פיזיולוגיות רבות שנוצרות בגופנו וזאת בגלל שהרגשות שציינתי אינן מאפשרים את הרוגע הפנימי שהוא נטול הרגשות החיוביים והשליליים, והם הסיבה לכך שמנתקת אותנו מה"אני העצמי" שלנו.
מה כוללים בתוכם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות החיוביים הם, אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים הם, פחד, חרדה, דיכאון, רוע, כעס, צער, עצב, לחץ ועוד.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא נטול הרגשות החיוביים והשליליים, שמחבר אותנו לאני העצמי ומאפשר לנו את הבריאות ואת השפיות.
הרוגע הפנימי מאפשר את פעילות הגוף באופן המאוזן והמכוון, שמאפשר את תקינותו ובריאותו של הגוף.
מהו הרס עצמי? הרס עצמי נובע מתוך אותם הרגשות השליליים, שגורמים למרגיש אותם לא לפרש את האני העצמי והמציאות באופן הבריא והשפוי, שגורם לביטול האני העצמי עד כדי חוסר הרצון לחיות, מה שמוביל למגוון התופעות הפיזיולוגיות שמובילות להרס הגוף ושמוביל עד מוות.
לרגשות הפנימיים שבנו החיוביים והשליליים אין כל קשר לחיצוני אלא אך ורק לפנימי לנו, שיוצרים את כל המחשבות שווא, דמיון, קולות פנימיים, הרס עצמי, התאבדויות ושאר בעיות האישיות הידועות והקיימות.
הרגשות החיוביים והשליליים הם בסך הכל סמים שמייצר הגוף, רק שאנחנו מכנים אותם רגשות שגורמים לנו למצבי הזיה.
מה הקשר לסוכרת? מי אחראי לייצור האינסולין? מי אחראי לחוסר הייצור באינסולין? מי אחראי לעודף באינסולין שאינו מפרק את הגלוקוז? לכל אותן פעולות בעלי התופעה אחראיים, אבל מה מונע מבעלי התופעה את האפשרות לפעולה תקינה של מערכת פרוק הגלוקוז בגוף? התשובה היא שבעלי הסוכרת בעצמם, למה זה קורה? כי הם מנותקים מה"אני" העצמי הרגוע הנטול רגשות שליליים, רגשות שלא מפורשים נכון על ידי בעלי התופעה, שיוצרים בתוכם את פעולת ההרס העצמי בגלל חוסר הרצון שלהם לחיות, שמתבטא בפעולה לא תקינה של פירוק הגלוקוז, ושחיקת הגוף בתהליך איטי יחסית עד כדי מוות, לרוב שלא במודע.
תיקון הסוכרת קשור באופן ישיר לשינוי אישיותי שעל בעל התופעה לעבור מאישיות אמוציונלית, רגישה, שאינה מתייחסת לגוף ולחיים באופן הבריא והשפוי שצריך וזקוק לחיים רגועים ושלווים, תיקון לאישיות רציונלית, עניינית, שמתייחסת לגוף ולחיים באופן הבריא והשפוי ושחי חיים רגועים ושלווים, יאפשר לגוף לתקן את עצמו בעצמו, כמובן שתלוי ברצונו ויכולותיו ובאיזה שלב נמצא בעל התופעה.
מסקנה: הסוכרת היא תופעה פיזיולוגית שמטרתה הרס עצמי פנימי של הגוף, וזאת בכוונה לממש את תופעת המוות, לרוב שלא במודע.
סיכום: הסוכרת היא תופעה פיזיולוגית שנובעת כתוצאה מחוסר הבנה והיכולת לתהליך מהות ומטרת החיים למודעות עצמית, ולפרוש שגוי לרגשות הפנימיים, ובעיקר לאותם רגשות שליליים שגורמים להרס עצמי פנימי, שמתבטא בפעולה לא תקינה של פרוק הגלוקוז על ידי האינסולין שמיוצר בלבלב, שמשקף פעולה לא תקינה של תפקוד הגוף באופן בריא.      
המסר במאמר: מטרתם של כל התופעות הפיזיולוגיות למיניהן וגוניהם, כמו, סרטן, איי.אל.אס ניוון שרירים, אלצהיימר, אנורקסיה, פרוגריה, סוכרת ועוד, שהמין האנושי נחשף אליהם בשלב זה של תהליך ההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי הוא הרצון לממש את תופעת המוות, תהליך הרסני עצמי פנימי שמתרחש בגוף לרוב ללא כל מודעות עצמית לתהליך היזום. 

 

כישוף מאגיה שחורה פולסא דנורא

כישוף מאגיה שחורה פולסא דנורא.
מה המשמעות של אותם מעשים? מעשים אלו אולי נקראים בשמות שונים, אך כולם נועדו לשם מטרה אחת והיא לפגוע ברגשותיו עד שיגעון ובגופו של הקורבן ואף לגרום למותו, מעשים שמשקפים את הרוע הקיים בבן האנוש.
מעשים אלו שנועדו לשם הפגיעה באחר נעשים באמצעות שפת הטלפתיה וההיפנוזה ללא כל צורך במגע עם הקורבן.
כלומר, הקורבן מבצע לעצמו את אשר רוצה הפוגע בו באמצעות שדר טלפתי הנושא את המסר.
כדי להבין את משמעות המעשים, רצוי לדעת מהי טלפתיה? טלפתיה היא שפה, שפת הטלפתיה היא השפה האמיתית שלנו.
השפות שאנחנו משתמשים בהן באמצעות הדיבור והכתיבה לסוגיהם הרבים, משמשים אותנו ליצירת קשר והעברת מסרים בינינו, אך הם אינם השפה האמיתית שלנו, והם משקפים את הפרוד והחלוקה של המין האנושי להרבה קבוצות בעלות שפה שונה, והניתוק שלנו מזהותנו האמיתית.
שפת הטלפתיה זהו אמצעי תקשורת להעברת מסרים, הדומה לחלום.
כדי להבין באופן ברור יותר מהי שפת הטלפתיה ואיך מתבצעת התקשורת בינינו? ראשית יש להבין ממה מורכב בן האנוש?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי שהם המכלול השלם לעצם קיומו בחיים.
התודעה היא מי שאנחנו, הגוף הפיזי הוא כלי ביולוגי, אמצעי ביולוגי, שנבנה והשתכלל תוך כדי תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, לגוף יש יעוד והוא נוצר לשם מטרה אחת ויחידה.
הגוף תפקידו לשמש לנו כהשתקפות, כמראה לתודעה, לשם התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר למודעות עצמית ונצחיות, שמתבצע באמצעות צבירת ידע תוך כדי ניסיון חיים.
לאחר התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
מה תפקידו של המוח שלנו? המוח הוא ממיר ומתרגם שדרים אנרגטיים, שמשודרים מהתודעה למוח שמועבר לגוף ולתודעה מהגוף דרך המוח, כאשר השדרים מהמוח לתודעה יוצרים את ההולוגרמה, כשבעצם אנחנו כתודעה צופים בתוכנו בכול המשודר אלינו מהמוח באמצעות הגוף, כלומר המוח הוא מקרן שמקרין סרט שהוא תלת מימד לתודעה.
התודעה היא אנרגיה כדורית המאפשרת את ההולוגרמה.
המוח האנושי הוא איבר מקשר.
המוח הוא איבר שמקשר בין הגוף הפיזי שלנו והתודעה וההפך.
לאחר שהבנו ממה מורכב בן האנוש ואת הקשר בין התודעה לגוף שנעשה באמצעות תרגום והמרה של המוח, ניתן להבין שהתקשורת באמצעות שפת הטלפתיה יכולה להתבצע באמצעות התודעה, הכל תלוי ברמת המודעות ואם המעשה נעשה במודע או שלא במודע.
התקשורת נעשית באופן טלפתי לשני הכיוונים, כלומר דרך התודעה אפשר גם לשדר ואפשר גם לקלוט ללא כול צורך באמצעים של הגוף, אבל כדי להגיע לרמת מודעות מתקדמת זו רצוי להבין איך להרגיע את הרגשות ואיך להפעיל את הגוף באופן המתאים והבריא לו.
שדר ששודר הוא אינו חסום בפני אף אחד גם אם הוא מיועד באופן ספציפי למישהו, כלומר הכל גלוי. 
היפנוזה מיועדת להפנט, כשהמהופנט מוכן במודע לאפשר למהפנט שליטה מוחלטת על גופו למשל לצרכים רפואיים, אבל ניתן לבצע הפנוט גם ללא רשות במידה ורוצים לפגוע במישהו שאינו מגובש באישיותו.
מה כל זה קשור לכישוף, מאגיה שחורה ופולסא דנורא? הקשר הוא בכך שבמידה והקורבן שרוצים לפגוע בו אינו מודע לכל הנושא הטלפתי וההיפנוזה ולמעשיהם של פוגעיו הם יכולים להשפיע עליו באמצעות שפת הטלפתיה ולהפנט אותו ולגרום לכך שהוא יצור לעצמו מציאות שתאפשר לו לבצע את אותם המעשים שפוגעיו מעוניינים בהם כשהוא בכלל אינו מודע לכך.
למה הדבר דומה? אם חבר אומר לחברו לקפוץ מהגג באמצעות שפת הדיבור הוא ישמע את המסר ויבין שזו בקשת חברו ושזה לא הרעיון שלו, ירצה יקפוץ לא ירצה לא יקפוץ.
אבל, אם החבר ישדר לחברו מסר טלפתי לדרישה ממנו לקפוץ מהגג, הקורבן ישמע מעיין קול פנימי שאומר לו לקפוץ מהגג שיגרום לו לחשוב שזה בא מתוך רעיון ורצון שלו למות מה שיכול להוביל אותו לבצע את המעשה במידה והוא נמצא במצוקה רגשית וליצור לעצמו מציאות כזו.
בהיפנוזה כאשר הקורבן אינו מגובש באישיותו ואינו מודע לאפשרות העברת מסרים באופן טלפתי וזיהוי המסר הטלפתי, ניתן להפנטו ולגרום לכך שהוא יבצע את המעשה ויקפוץ מהגג ללא יכולתו למנוע זאת, כלומר השליטה על גופו של הקורבן מנוטרלת.
חשוב להבין שמי שמשתמש בכישוף מאגיה שחורה ופולסא דנורא מסכן את עצמו, למה? כיוון שכביכול הקורבן משמש לפוגע כהשתקפות, כמראה למעשיו.
מהי השתקפות? השתקפות באמצעות האנשים הסובבים אותנו ושאיתם אנחנו באינטראקציה, משמשים לנו כמראה שתפקידה להראות לנו מי אנחנו באמת מה שיאפשר את תיקון האישיות שהתנפצה לה.
כלומר, אם חבר כועס על חברו ההשתקפות מראה שהכועס בעצם כועס על עצמו בלבד.
אם חבר רוצה להרוג את חברו ההשתקפות מראה שהרוצה להרוג בעצם רוצה למות.
דוגמה נוספת, אם חבר שונא את חברו ההשתקפות מראה שהשונא שונא את עצמו בלבד, וככה גם עם שאר הרגשות החיוביים והשליליים שבנו, שכתוצאה מפרוש שגוי לרגשותינו אנחנו חושבים שיש קשר בינם לבין החיצוני לנו, כשעצם הכל מתרחש בתוכנו ולרגשות הפנימיים שבנו אין כל קשר לחיצוני, כי אנחנו רק מייחסים אותם לחיצוני, פרוש שגוי לרגשות גורם לכך שאנחנו זקוקים לאנשים לחברה סביבנו כדי שישמשו לנו כהשתקפות, וזאת כדי שנדע מי אנחנו ומה יש לתקן באישיותנו ושנוכל לשדרג את עצמנו לרמת מודעות מפותחת יותר.
לכן, המסקנה היא שהמבצע אקט רגשי, אמוציונאלי שנעשה באמצעות הכישוף, כישוף טקס הוודו, המאגיה השחורה והפולסא דנורא יגרום לכך שהוא יכול אומנם לפגוע בקורבן במידה והקורבן אינו מגובש באישיותו, אבל ההשתקפות יוצרת את הקארמה שבעצם תפגע בפוגע.
כלומר, הפוגע פוגע בעצמו ומה שהוא תכנן כדי לפגוע בקורבן הוא בעצם תכנן לעצמו.
הרציונל בשפת הטלפתיה מאפשר תקשורת בנינו והעברת מסרים, במידה והשימוש בשפת הטלפתיה נעשה בו שימוש באופן אמוציונאלי ולא ענייני, המעשה גורם לכך שהמשתמש יפגע בבריאותו בכך שהוא יתנתק מהאני העצמי שלו ומהמציאות האמיתית לעולם האשליות, ואשליות מתנפצות להן במבחן המציאות האמיתית מה שיכול לגרום לסבל רב ואף למוות.
מסקנה: השימוש בכישוף, כישוף טקס הוודו, מאגיה שחורה, פולסא דנורא אינו מומלץ.
טלפתיה היא השפה שלנו לתקשורת והעברת מסרים, כל שימוש אחר אינו בריא. 


תסמונת טורט

תסמונת טורט.
ממה נובעת תסמונת טורט? הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון ושאר בעיות האישיות הקיימות בנו שכוללות גם את תסמונת טורט.
כלומר, הסיבה לתופעה הפיזיולוגית שמכונה טורט שמלווה בטיקים שיוצר דפוס התנהגות רגשי שחוזר על עצמו מפעם לפעם באופן תדיר ושיוצר עיוות התנהגותי שמלווה לפעמים בדיבור לא ענייני, הסיבה היא הרגשות הפנימיים החיוביים והשליליים שמשקפים חוסר רוגע פנימי כשהגורם לתופעה הוא טראומה שחווה בעל התסמונת בעברו.
מה כוללים בתוכם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים והשליליים.
הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, עצב, צער ועוד.
הרגשות הפנימיים שבנו החיוביים והשליליים מנתקים אותנו מהאני העצמי שלנו והם שיוצרים בנו את דפוס ההתנהגות הרגיש, האמוציונאלי והלא ענייני והם שיוצרים את הנדנדה, הזיגזג הרגשי שבגללם אנחנו נעים בין הרגשות החיוביים לשליליים ולהפך שמלווה בקונפליקט, ניגוד, פיצול אישיותי.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מחבר אותנו לאני העצמי, לזהותנו האמתית והוא מתאפשר לנו ללא ייצור והפעלת הגוף באמצעות הרגשות החיוביים והשליליים, ניתן להגיע לשלב התפתחותי זה מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת הפיזיולוגית לכך אך רצוי שלא להדחיק את הרגשות כי אז הם עדיין קיימים, מצב שמאפשר את ההתנהגות הרגועה, הרציונלית והעניינית שמאפשר לנו את הבהירות את השפיות.
מהי טראומה? טראומה או טראומות נוצרות עקב אירוע או אירועים שחווינו בעברנו שבאמצעותם התחברנו והרגשנו לרוב בעוצמה את הרגשות השליליים, בניגוד לדעה הרווחת שטראומה נגרמת אך ורק מהרגשות השליליים, טראומה נגרמת גם כתוצאה מאירוע שבו הרגשנו בעוצמה את הרגשות החיוביים שגרמו לנו להתנהג בהתאם לאותם הרגשות.
האם תסמונת טורט יכולה להיעלם? ניתן להעלים את תסמונת טורט מעצם זיהוי הרגש בעת התרחשות הטיקים ולקשר את הרגש שגורם לטיקים לאותו אירוע טראומטי שמלכתחילה יצר את התופעה, ברגע שבעל התופעה זכר וקישר את הרגש שגורם לתסמונת לאותו אירוע התיקון האישיותי יעשה מעצם ההרגעה של אותו הרגש, ברגע שנרגע בעל התסמונת מהרגש הסיבה לטיקים נוטרלה, זהו תהליך והתיקון מצריך תרגולת.