עברים.

 

עבריים.

מי הם/ן העבריים?

כשאני מתכוון לעבריים, הכוונה לאותה קבוצת אנשים שהחלו להאמין בבורא לבריאה שיצאו ממצרים, ועברו דרך מסע התפתחותי עד לתקופה זו.
שעברו גלגול נשמות ביחד, ובנו את התשתית המודעת לגאולה שתאפשר חיי נצח.

נביאים

נביאים.

מה משמעות התואר נביא?
למדנו שנביאים מהעבר ההיסטורי שלנו מספרים לנו על מאורעות שיתרחשו בעתיד.
אבל, מה בפועל קורה על מנת שנביא יוכל לנבא את העתיד?
כדי להבין מה בפועל קורה על מנת שנביא ינבא את העתיד רצוי להבין מהי ההוויה, כשנבין מהי ההוויה נבין שאין עתיד.
אם כך איך יכול היה הנביא לנבא את העתיד?
הנביא מספר לנו את מה שקורה בהוויה ולא בעתיד.
מה שקרה במשך הדורות שאת ההוויה חילקו לנו לעבר הווה ועתיד.
איך נביא יכול היה לספר לנו את מה שקורה בהוויה?
כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין שבבריאה של הבורא היכולת לצפות בהוויה נתונה למי שמודע להוויה, הרי איך נצפה בהוויה אם אנחנו לא יודעים שקיימת ההוויה? איך נצפה בעתיד אם אין עתיד? לכן הכול תלוי בהבנה שלנו את הבריאה של הבורא.
היכולת של הנביא לנבא נוצרת מהיכולת שלו "לצפות בהווה" ולא כמו שמוזכר "לנסוע בזמן" כי אין זמן.
כלומר, כול אחד יכול "לצפות בהוויה" בבריאה שהיא יצירה דמיונית של הבורא שאין בה זמן מרחק מהירות חומר, כלומר אין כלום, אנחנו כנשמות מבחינה רוחנית בסך הכול צופים במה שמתרחש, אבל רצוי להבין שני דברים חשובים במידה וכיוונו את עצמנו "לצפות בהוויה" דבר ראשון כדי לא ללכת לאיבוד תמיד לחזור לתקופה שבה נולדנו ואנחנו חיים, דבר שני לשאול את עצמנו מה ייתן לנו המסע בהוויה אם מה שאמור לקרות יקרה, אין לנו שליטה על הבריאה של הבורא, כי הבורא ברא את הבריאה כהוויה מתחילתה ועד סופה.
 לכן, נביא לא מנבא לנו את העתיד, אלא "צופה בהוויה" ומספר לנו על ההתרחשויות שיהיו

העם הנבחר

העם הנבחר.

לבריאה של הבורא יש מהות ויש מטרה כהוויה מתחילתה ועד סופה.
תהליך האבולוציה שזו תכניתו של הבורא לשם התפתחותנו קיימים בה שלבים.
למה קיימת בה שלבים? כדי שתהיה דרך, והדרך נועדה ליצור הקשרים רבים לנושאים רבים למימוש עצמי בתהליך האבולוציוני למימוש התהליך הרוחני למודעות הנשמה ונצחיותה.
כדי שתהיה היכולת לבצע את ההקשרים הרבים בתהליך האבולוציוני, וכדי שתהיה לנו היכולת לממש את המטרה הסופית, נבחרו פורצי דרך שעברו גלגולים רבים וחוו את חיי הסבל הקשים לשם התעוררותם ובניית היכולת לבצע את המשימה, כדי שיוכלו להעיר ולהאיר את האחרים, כי עד שלב התעוררותנו הדרך עוברת דרך הסבל.
קבוצת האנשים שנבחרה למשימה הזאת היא בני ישראל, שמאז שהייתה במצרים כעבדים ויציאתם ממצרים ועד היום עברו את הדרך, דרך שתאפשר בעת הנכונה את המדרגה לשלב ההתפתחותי המתקדם יותר שלהם ושל האחרים שיבואו אחריהם.
לכן, אין כאן גזענות, אין כאן עם נבחר, אין כאן דת נבחרת, אין כאן מדינה נבחרת, אין כאן העדפות כאלו ואחרות, יש כאן תהליך רציונאלי וענייני לשם מימוש מהות ומטרת החיים הן מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הרוחנית שהיא מודעות עצמית ונצחיות הנשמה כמו הבורא.

עולמות עליונים

 עולמות עליונים.

עולמות עליונים במימד הנוסף הקיים.
שמים, כלומר שם מים, השאלה המתבקשת, איך יכול להיות שאם מעלינו יש שם מים הם לא נשפכים עלינו על העולם התחתון שלמטה? ובכן הכול קשור לדחיסות האנרגיה, כלומר ה שם מים (שמים) בעולמות העליונים לא יכולים להישפך עלינו כי האנרגיה דחוסה יותר מהאנרגיה שבה אנחנו נמצאים וחיים כאן למטה.
מה קשורה דחיסות האנרגיה בעולמות העליונים אלינו היצורים החיים כאן למטה? ובכן גם עלינו פועלת הדחיסות האנרגטית אומנם קצת באופן שונה מהעולמות העליונים אבל היא מקשרת אותנו אליהם, כדי להבין את כול התהליך רצוי להתחיל מהתחלה, כלומר מרגע היווצרותנו כיצורים חיים.
בן אנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, מרגע היווצרותנו לאחר שהזרע חדר לביצית נוצרת ריאקציה שיוצרת את התודעה שבונה לנו את הגוף הפיזי באמצעות המידע הנוסחה ה די.אן.איי. שמועבר מתודעת האם לתודעת העתיד להיות עובר שנמצא ברחמה באופן טלפתי, כאשר התודעה בונה באופן עצמוני את גוף העובר על ידי תזונה מים ואוויר שהוא מקבל מאמו, הריון שיערך כתשעה חודשים לערך עד השלמת הגוף הפיזי שיהיה מוכן לצאת לחיים, מרגע הלידה אנחנו מתחילים במסע לבניה עצמית משפחתית חברתית מה שנעשה במשך דורות רבים לשם הבנת ומימוש מהות ומטרת החיים.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת החיים שנעבור שינוי אישיותי ומעבר מבני אנוש שלא מודעים לעצמם ולעצם קיומם למודעים לעצמם ולעצם קיומם שאחראיים הבלעדיים לתכנון ובריאת חייהם ונצחיים עד רמת הנשמה.
מה כול זה קשור לעולמות העליונים? הקשר הוא  שבתהליך האבולוציה בעולם התחתון יש שלבים שעלינו לחקור ולהבין במסע לגילוי מי אנחנו ומהי המציאות האמתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הבניה חייבת להיות אחראית ויציבה ויש לבנות את יסודות הצמיחה באופן איתן, וזאת כדי שלא נתפרק ונאבד שפיות בהמשך המסע הפנימי שלנו לגילוי האמת.
תהליך האבולוציה בעולם התחתון הוא בית הספר שברא הבורא לשם התעוררות הנשמה למודעות ונצחיות בסוף תהליך הבריאה.
בשלב קדום באבולוציה ההתפתחותית שלנו חיינו בפרדיגמה ללא מודעות לרגשות הפנימיים שבנו, ולכן לא התייחסנו לחלומות שחלמנו, כי חיינו מתוך אינסטינקט הישרדותי.
שלב ביניים בתהליך האבולוציה שלנו היא הפרדיגמה שבה יצאנו מהאינסטינקט שאיתו חיינו והתחלנו את המסע שלנו למודעות עצמית והבנו שבן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, ושהתודעה יכולה לצאת מהגוף ולשוטט בעולם התחתון, וזה קרה לרוב בעת שהתחלנו להיות מודעים לרגשות הפנימיים שבנו שהכתיבו את חיינו לטוב ולרע שפיצלו את אישיותנו וניפצו אותה ככול שפיתחנו את הרגשות החיוביים והשליליים שבנו.
השלב המתקדם בתהליך האבולוציוני שלנו למודעות עצמית והתפתחותית היא הפרדיגמה שבה הבנו מהי זהותנו האמתית מהו ה"אני" העצמי שלנו ומתי מתאפשר לנו להיות אנרגיה דחוסה בעולם התחתון, מה שיאפשר לנו את ההבנה למציאות שבה אנחנו נמצאים בעולמות באופן השפוי, השפיות תאפשר לנו להתחיל את המסע לעולמות העליונים באופן רגוע ויציב ללא תנודות בהתקדמותנו בעולמות העליונים.
בפרדיגמה זו שתייצב אותנו מבחינת שפיות, נבין שהגוף שלנו היה מעיין בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו כינינו אותם רגשות חיוביים ורגשות שליליים שגרמו לנו להזיה ויצירת תדמיות במציאויות שהן אשליה, ולכן נרגיע עצמנו מאותם רגשות מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת לכך, כדי שנוכל לשמור על השפיות בהמשך המסע לעולמות העליונים.
איך נעשה המסע שלנו לעולמות העליונים? האמת היא שאנחנו שם ללא כול מודעות עצמית לכך, בעיקר בעת מדיטציה ושינה כשהגוף בהרפיה מלאה, כשכול אחד/ת בהתאם למודעות העצמית שבה הוא נמצא בעולם התחתון עם השלכות לעולמות העליונים.
בשלושת הפרדיגמות שציינתי התייחסנו לנושא החלימה בהתאם לרמת המודעות שהיינו בה לאותה תקופה.
למשל, בפרדיגמה הראשונה החלימה לא הייתה במודעות.
בפרדיגמה השנייה התחלנו את המסע פנימה והתחלנו להתייחס לחלימה כול אחד/ת בהתאם לרמת המודעות שלו.
בפרדיגמה השלישית ההתייחסות שלנו למה שהגדרנו כחלומות בשלבי ההתפתחות הקדומים ישודרג למימד הנוסף הקיים שהוא יהיה חלק מהמציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מימד שנבין שאנחנו לא מתים אף פעם כי כביכול המת הופך להיות אנרגיה דחוסה שאנחנו במימד התחתון לא יכולים לראות, שמימד הזמן והמרחב דחוס יותר, מימד שבו יש עולמות שנוכל להגיע אליהם בהתאם לרמת המודעות ולתיקון האישיותי שנעשה בעולם התחתון שבו ניוולד בגלגולים עד לתיקון הסופי.
התיקון הסופי יוביל אותנו לעולם העליון ביותר שבו נמצא הבורא ישות מודעת ונצחית שבראה את כול העולמות וזה מהות ומטרת החיים.
בעת מדיטציה ושינה עמוקה הגוף הפיזי נימצא בהרפיה מלאה, וזה מאפשר לנו כעת כאנרגיה לא דחוסה להשיל מעלינו את אותה האנרגיה שאינה דחוסה ולהיות אנרגיה דחוסה ולעבור לעולמות העליונים ששם האנרגיה דחוסה בהתאמה, כשכול אחד/ת עובר לעולמו הוא בהתאם למודעות מהעולם התחתון, כשכול התהליך לרוב נעשה בשלב זה ללא כול מודעות עצמית לכך באופן אינסטינקטיבי ויעלה למודע כשהידע ישותף ואנשים יחלו לחוות.
בתפיסת ה"אני" והמציאות בעולם התחתון אנחנו חושבים שאנחנו "מבלים" את רוב חיינו כאן, אבל לא כך הדבר בעולמות העליונים הזמן דחוס יותר ולכן אנחנו נמצאים וחיים בעולמות העליונים הרבה יותר, כמו לדוגמה שעת מדיטציה או שינה היא שבוע בעולמות העליונים לערך המחשה לפרופורציה שבין העולמות, כי מימד הזמן לא קיים באמת, ורצוי לדעת שאם השינה אינה רצופה הטרטור שלנו גדל במעבר בין העולמות.
מסקנה, קיים מימד נוסף שקיימים בו עולמות עליונים, שנוכל להגיע אליהם בהתאם למודעות העצמית ולידע לכך, ושנוכל להתקדם בעולמות העליונים בהתאם לתיקון האישיותי בעולם התחתון.
לסיכום, בפרדיגמה השלישית ניחשף לעולמות העליונים ששם האנרגיה דחוסה יותר מהעולם התחתון שבו נולדנו, ושכדי שנוכל להיכנס אליהם יש באפשרותנו להשיל את האנרגיה הלא דחוסה מעלינו בעולם התחתון בעת מדיטציה ושינה ולהיכנס לעולמות העליונים, וכול אחד/ת בהתאם לרמת המודעות ותיקון האישיותי שביצע.
המסר במאמר, כדי לממש את מהות ומטרת החיים בבריאה שברא הבורא עלינו לטפס עד העולם העליון שבו שוכן הבורא, כי מטרת בריאת העולמות שנהיה כמו הבורא, מודעים ונצחיים.

העולם השטוח

העולם השטוח.

האם העולם הוא כדורי?
מחויה חוץ גופית שחוויתי ראיתי מלמעלה את כול היבשות שלמדנו עליהם על משטח אחד.
כלומר, אני בטוח שהעולם שבו אנחנו חיים הוא אינו כדורי.  

יום הדין

 יום הדין.

הבורא ברא את הבריאה למטרה ספציפית אחת ויחידה, המטרה היא לברוא נשמות שבתהליך החיים הן תעבורנה תהליך, שינוי, טרנספורמציה, ומנשמות לא מודעות לעצמן ולעצם קיומן לנשמות מודעות לעצמן ונצחיות וזה מהות ומטרת הבריאה.
כאשר נברא בן/ת האנוש הם נבראו שלמים ורגועים, אך לא מודעים ולא נצחיים, ולכן לשם הטרנספורמציה למודעות ונצחיות היה צורך בניגודיות ולשם כך קיים הטוב והרע כדי שבתהליך אישיותי חברתי נגיע לרוגע שיאפשר את המודעות והנצחיות.
כול המסע שהזכרתי מצריך גלגולים רבים הנמשכים על פני תקופות רבות.
למה הרבייה וההתרבות? המטרה היא שתוך כדי השינוי האישיותי תיווצר גם חברה קהילה.
למה הצורך ביצירת חברה קהילה? הצורך הוא לשם המודעות, כי דרך האינטראקציה עם האחר/ת ניתן לנו לראות את עצמנו במראה, והחברה משמשת לנו כהשתקפות למעשינו הטובים והרעים מה שמאפשר לנו את התיקון האישיותי.
מה כול זה קשור ליום הדין? יום הדין הוא לא בא מתוך שפיטה, יום הדין הוא תוצאה של מימוש הרוע המוחלט את עצמו בעידן הנוכחי, כקארמה.
קארמה נועדה לשמש לנו כחברה את ההשתקפות לתוצאות המעשים שלנו.
מה הקשר של כול זה להיום? הקשר הוא שנוצרה חברה שהתפתחה במשך תקופה ארוכה שהפכה את הרוע לדרך חיים והם רואים עצמם כמוארים כשהם חשוכים, לכן מעשיהם מתבטאים באידיאולוגיה שמבוססת על מעשים רעים.
יום הדין יהיה מימוש ההשתקפות.
מי שמבטל את בורא הבריאה למען השטן או כול אל אחר ההשתקפות היא ביטול עצמי.
מימוש ההשתקפות יוצרת קארמה, שתכחיד את כול מי שרוצה להכחיד וזה מהות ומטרת התהליך.
יום הדין הוא יום ההכחדה של כול מי ששותף לניסיון הכחדת המין האנושי והעולם ברמת הנשמה.  
העידן החדש שיבוא עלינו יהיה מבוסס על התובנות מהעידן הקודם.
בעידן החדש מניסיון שצברנו והתפתחנו נדע מהי השתקפות ומהי קארמה, כדי להגיע ליעד שלשמו נבראנו, נשמות מודעות ונצחיות.

יצר מיני

מה המהות והמטרה של קיום יחסי מין? מהות ומטרת קיום יחסי המין זה להביא תינוק לעולם.

אם המהות והמטרה של קיום יחסי מין זה להביא תינוק לעולם, אז למה אנחנו מקיימים יחסי מין גם שלא על מנת להביא תינוק לעולם?
כול הפעלה של גופנו הפיזי, שנעשית שלא לשם מימוש המהות והמטרה שלשמה היא יועדה, יוצר בנו פיצול, קונפליקט, ניגוד תודעתי, מה שגורם לנו לפרוש שגוי לזהותנו האמיתית, מה שיכול להוביל לפגיעה בריאותית.
הצורך והנזקקות היצרית הרגשית שלנו, שכתוצאה מכך אנחנו מקיימים יחסי מין לשם ההנאה, נובע בעיקר מחוסר ידיעה, חוסר הבנה, מחשבות שגויות, וכתוצאה מחוסר ביכולת של שליטה על הרגשות הפנימיים שבנו, אם המעשה נעשה במודע או שלא במודע.
הרגשות הפנימיים שבנו מובילים אותנו לכול אותן המחשבות, ולכל אותם מצבי הדמיון ובעיות אישיות.
ברמת המודעות שלנו בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף ככה שנחיה אך ורק עם הרגשות הפנימיים שבנו, ובעיקר עם אלו שגורמים לנו להרגשה הטובה, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, תשוקה, תאווה ועוד.
האמצעי להשגת ההנאה מעצם קיום יחסי המין, נעשה באמצעות פנטזיה שממומשת באקט טקס הפולחן הרגשי של קיום יחסי מין, כשבאמצעות התנהגות זו השאיפה שלנו היא ליהנות מהפעולה עצמה, כשהשאיפה המתמדת היא להגיע לפורקן, לאורגזמה ולשפיכה, ובכך להיות מסופקים מינית, ליהנות ולהרגיש טוב עם עצמנו וזו אשליה.
מה מטרת טקס הפולחן הרגשי? מטרת טקס הפולחן הרגשי, שמתרחש במקרה זה באמצעות של קיום יחסי המין, מאפשר לנו את המעבר הרגשי מהרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו כמו, פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד, ולעבור לאותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו כמו, אהבה, אושר, שמחה, הנאה, צחוק, תשוקה, תאווה, יצר מיני ועוד.
עם המצבים הרגשיים המשתנים האלו, ועם הזיגזג הרגשי, עם הנדנדה הרגשית הזו, אנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות שבה אנחנו חיים, אם המעשה נעשה במודע או שלא במודע.
כתוצאה מכך, אנחנו לא יכולים להיות רגועים.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי יתאפשר לנו ללא הנדנדה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו לבין הרגשות השליליים שבנו, מה שמנטרל את כל המחשבות, הדמיון, הפנטזיות הנלווים ובעיקר את בעיות האישיות.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו את הרציונליות ואת ההתייחסות העניינית לגופנו ולמהות ומטרת חיינו.
חשוב להבין שכאשר אנחנו רגועים, רציונליים ועניינים, כלומר כאשר אנחנו נטולי רגשות, ואנחנו לא מקיימים יחסי מין לשם ההנאה, אנחנו לא נמצאים בנדנדה, בזיגזג, שנע בין אי סיפוק מיני לסיפוק מיני.
קיום של יחסי מין שנעשה שלא על מנת להביא תינוק לעולם אלא לשם ההנאה, יגרום לכך שכול אחד מבני הזוג מתנהג ומתייחס לבן זוגו או לבת זוגתו כאל אובייקט מיני, שיענה או תענה על צרכיו או צרכיה הרגשיים היצריים המיניים, גם אם הניצול, השימוש, אחת את השני נעשה מתוך הסכמה הדדית.
לכן אם אחד מהקריטריונים שלנו לבחירת בן/בת הזוג נעשה על פי היצר המיני, תאווה, תשוקה, נוצר מצב שבו בני הזוג אינם מכירים אחד את השני, אלא משתמשים אחד בשני לסיפוק צרכיהם המינים הרגשיים היצריים, האישיים, האינטרסנטיים והאגואיסטיים, ולכן התנהגותם נעשית באופן מניפולטיבי לשם השגת מטרתם.
כאשר הקריטריונים לזוגיות הם יצרים מיניים, תאווה ותשוקה, הבסיס למערכת היחסים היא אינה יכולה להיות איתנה, ואף יכולה להביא לפרוק הזוגיות, כי בשלב מסוים נגמרת היכולת לריגוש, ואז לרוב האשמה נופלת על הצד השני.
כאשר אנחנו מתכננים להביא תינוק לעולם, מעצם ההחלטה, אנחנו מפעילים את הגוף הפיזי שלנו ומכינים אותו למצב של ייחום, ואז מקימים יחסי מין, כשבסוף התהליך הזרע של הגבר חודר את הביצית של האישה, מצב זה מאפשר את מימוש מהות ומטרת יחסי המין והיעוד של מערכת הזוגיות.
מעצם קיום יחסי מין שנעשה שלא לשם מימוש המהות והמטרה שלשמה היא מיועדת, הדבר גורם לנו לקונפליקט, ניגוד תודעתי, שאנחנו איננו מודעים לו, מצב זה גורם לנו לאי שקט פנימי, מועקה, ומצב רגשי מעורער ולא יציב, וזאת כיוון שהגוף אינו מתפקד באופן מאוזן ויציב, כלומר הוא אינו מכוון, מצב זה נובע בגלל הרגשות הפנימיים המשתנים שבנו, ואשר גורמים לנו להתנהגות שמשתנה בהתאם, כלומר אישיותנו משתנה באופן תדיר, פעם טובה ופעם רעה.
כתוצאה מכך שאנחנו מקיימים יחסי מין שלא על מנת להביא תינוק לעולם, אלא לשם ההנאה, ואנחנו מייצרים הורמונים על מנת לממש את מהות יעודנו הטבעי, כשבפועל אנחנו לא רוצים לממש את יעודנו הטבעי, ולא רוצים להביא תינוק לעולם, הדבר יוצר בנו שתי דמויות, דמות אחת רציונלית שרוצה להביא תינוק לעולם, כי זה דרך הטבע והמהות ולשם כך אנחנו מתנהגים באופן הטבעי ומקימים יחסי מין, ואילו הדמות שנייה האמוציונלית שאינה רוצה להביא תינוק לעולם, כי הדמות השנייה רוצה ליהנות, להרגיש את הרגש הטוב, וזה מצב שנובע מאי הבנה בהפעלה נכונה ובריאה של הגוף, שגורם לנו להיות במצב של הזיה רגשית, שיוצרת מציאות שהיא אשליה, שנובע מקונפליקט.
אישה שמקיימת יחסי מין וזאת על מנת ליהנות, ומשתמשת באמצעי מניעה, וזאת כדי שלא להיכנס להריון, מכניסה את עצמה לקונפליקט, שנע בין האמוציונליות שבה לבין הרציונליות שבה.
דמות אחת מקיימת יחסי מין, ובכך היא מכינה את גופה כדי להיכנס להיריון, כי זו המהות וזו המטרה לעצם המעשה, ואילו דמות שנייה שרוצה ליהנות מונעת מעצמה מלהיכנס להריון, בדרך כזו או אחרת, כיוון שמטרתה היא ליהנות מעצם קיום יחסי המין.
בגלל הפעלה והתנהגות שגויה של הגוף הנשי, ומעצם של קיום יחסי מין שנעשה לשם ההנאה, האישה מייצרת ביצית פעם בחודש ומקבלת מחזור פעם בחודש, ומאחר והביצית אינה אמורה לממש את יעודה, כיוון שהאישה אינה רוצה להיכנס להריון, נוצר מצב שבו הגוף מפיל או פולט את הביצית שצריכה הייתה לעבור הפריה על ידי הזרע של הגבר, כי לשם קח הביצית נוצרה בגופה של האישה וזו מטרת הביצית מעצם ייצורה, אך בפועל זה לא מה שקורה הביצית לא מופרת, אם ככה בשביל מה לייצר את הביצית, ולעבור את כל התהליך של המחזור החודשי?
ברמה התפתחותית מתקדמת יותר, יהיה אפשר להפעיל את הגוף הנשי אחרת, ולהפסיק את יצור הביציות במידה ולא רוצים ללדת ילדים, ובמידה שמבינים ורוצים ובונים את היכולת הפיזיולוגית לכך, מעצם ההבנה שקיום יחסי המין מטרתו להביא תינוק לעולם בלבד, ומשנים את ההרגל היצרי המיני הרגשי השגוי הקודם.
בשלב התפתחותי מתקדם יותר, אישה שנמצאת במודעות לכך, תייצר ביציות ותקיים יחסי מין אך ורק כדי להיכנס להריון, וזאת כאשר היא תרצה להביא תינוק לעולם, הפעלת הגוף באופן מכוון יגרום לכך שהאישה תימנע מייצור אותם ההורמונים, ובכך היא לא תייצר את הביצית, ולא יהיה לה מחזור פעם בחודש, ואז היא גם לא תחווה ביוץ, והיא גם לא תחווה את הפלת הביצית ללא מטרת הפריה פעם בחודש.
כלומר, רק כאשר האישה תרצה ללדת היא תאפשר לעצמה להיות מיוחמת, ואז היא תייצר את אותם הורמונים, ואז היא תייצר את הביצית ותגיע למצב של ביוץ, וזאת כדי להיכנס להיריון בלבד, והאישה לא תפעיל את כל מערכת הרבייה שלה במחזוריות קבועה של פעם בחודש ללא מטרה, מה שנעשה כיום ללא ההבנה שיש אפשרות נוספת להפעלה עצמית.
סדר חדש יאפשר לאישה להפעיל בעצמה את גופה, ולהחליט אם היא רוצה להיות בביוץ, ולהכין את עצמה להריון או שלא, ככה האישה מתקנת את עצמה את אישיותה, והיא פועלת כדרך הטבע ושומרת על עצמה ועל בריאותה.
גבר שמקיים יחסי מין וזאת כדי להפרות את האישה, שזו המהות והמטרה מעצם קיום יחסי מין, מתייחס לגופו ומפעיל אותו באופן המכוון והבריא.                                  
גבר שמקיים יחסי מין וזאת שלא על מנת להפרות את האישה, אלא מסיבות של צורך ונזקקות רגשית שנעשה לשם ההנאה, יוצר לעצמו קונפליקט, ניגוד תודעתי, כתוצאה מהאמוציונליות שבו לבין הרציונליות שבו.
גבר שמקיים יחסי מין וזאת על מנת שלא להפרות את האישה, מייצר הורמונים שמאפשרים את ייצור הזרע, וזאת כדי להפרות את האישה, אך בפועל זוהי לא מטרתו, המצב הזה יוצר בו קונפליקט, כי דמות אחת בו רוצה להפרות את האישה, כי זוהי המהות והמטרה מעצם ייצור הזרע וקיום יחסי המין, ולכן ככה הוא מתנהג, ואילו הדמות השנייה אינה רוצה להפרות את האישה, כי המטרה היא להגיע לאורגזמה, שפיכה וליהנות, כלמור לספק את עצמו רגשית מינית.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה, כאשר באפשרותו של הגבר יהיה לשלוט ברגשותיו היצרים המיניים, ובמערכת הרבייה שלו ולהחליט לייצר את הזרע רק כדי להפרות את האישה ולהכניסה להריון.
שלב התפתחותי מתקדם יותר במערכת הזוגיות בין הגבר והאישה, מעצם הזיווג ביניהם, יאפשר להם את מימוש ייעודם הטבעי, וזאת כאשר הם יחליטו לקיים יחסי מין אך ורק כדי שהאישה תיכנס להיריון ושתלד תינוק, מעצם ההבנה והפעולה הרציונלית והעניינית, כול המוליכים העצבים וההורמונים, יפעילו את המערכות הרבייה הביולוגיות לשם ההתרבות, גם של הגבר וגם של האישה באופן המיועד לכך.
כשהגבר והאישה מתוך בחירה אישית, בשלב מסוים בחייהם לא יהיו מעוניינים לממש את ייעודם ולהביא תינוק לעולם יותר, אז הם לא יקימו יחסי מין כדי ליהנות, וזאת מתוך הבנה הדדית למהות והמטרה, אז הגוף של כול אחת ואחד מהם ימצא במצב של רוגע פנימי, ולכן הגוף שלהם יפעל ויתפקד באופן מאוזן ויציב כלומר מכוון, ומערכת היחסים בין בני הזוג תהיה רגועה ולא רגשית, אמוציונלית, מה שמאפשר זוגיות על בסיס איתן ויציב.
מעצם קיום יחסי מין במסגרת יצירת הזוגיות, לשם הקמתה של משפחה והבאת ילדים לעולם ובנייתה של שושלת יציבה, בריאה, ומאריכת חיים, אנו גורמים לכך שאנחנו שומרים על המשכיות, מעצם שמירה על העברת הידע הגנטי שירשנו ושמשודרג בכול דור ודור לדורות הבאים שלנו.
מצב פיזיולוגי מתקדם זה ישדרג אותנו מבחינה התפתחותית בתהליך האבולוציה שאנחנו חווים ועוברים.
מסקנה: קיום יחסי מין מטרתו להביא תינוק לעולם.
כאשר הגבר מייצר בגופו הפיזי את הזרע, וכאשר האישה מייצר בגופה הפיזי את הביצית, יש לכך יעוד.
ייצור הרגש היצרי המיני הפנימי שבנו, גורם לנו למחשבות ודמיונות, לפנטזיות ואשליות, שאין להם כול קשר עם זהותנו האמיתית והמציאות האמיתית. 
סיכום: המהות והמטרת של קיום יחסי מין היא להביא תינוק לעולם, וזהו הרציונל וההתייחסות העניינית לנושא, וזוהי התייחסות עניינית בהפעלה נכונה ובריאה של גופנו, שמותאם למהות ומטרת חיינו מבחינה אבולוציונית.
קיום יחסי מין לשם ההנאה, השפיכה, האורגזמה, והסיפוק היצרי המיני שלנו, משקף את האמוציונליות שבנו וההתייחסות הלא עניינית לגופנו, וההתייחסות הלא עניינית למהות ומטרת חיינו מבחינה אבולוציונית.
שתי גישות אלו לחיים, הרציונלית והאמוציונלית, יוצרות בנו את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי עם השלכות פיזיות.
התייחסות רגשית, אמוציונלית, שהיא אינה עניינית מנתקת אותנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ומהיכולת שלנו לפרש באופן האמיתי את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים בה, באופן הברור, השפוי.
התייחסות רגועה, רציונלית והעניינית, משקפת את האני העצמי שלנו, את זהותנו האמיתית.
המסר במאמר: קיום יחסי מין לשם ההנאה זהו טקס פולחן רגשי לשם מימוש פנטזיות, שמטרתו לגאול אותנו מההרגשה הרעה שבה אנחנו שרועים ונתונים, ולהעביר אותנו להרגשה הפנימית הטובה.
הרוגע הפנימי יתפשר לנו כאשר נפסיק את ייצור הרגשות השליליים והחיוביים הפנימיים שבנו, החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והשליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, ואז ננטרל את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי בתוכנו, מה שיפסיק את הקונפליקט.
תיקון אישיותי זה יאפשר לנו להירגע, ולהתייחס למהות ומטרת קיום יחסי המין באופן הרציונלי והענייני.