תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 0522798272

יוסי קרמר Yossi Kramer מייעץ בחינם למודעות רגשית והתפתחות אישית פל. 0522798272
המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, הדיכאון, הפחד, החרדה, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים. האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים. רוצים לדעת איך יוצאים מהבלבול המוחי הזה...? דברו איתי! הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה, מחשבות שווא, דמיון, קולות, הרס עצמי וכל אותן תופעות אישיותיות. זכרו שלרגשות הפנימיים שבנו אין כול קשר לחיצוני.Self-awareness, sanity, post-schizophrenia, manic depression, depression, fear, anxiety, inner voices, self-destruction, etc., and I experienced the process without help and pills. Can you identify your inner feelings? Do you suffer from your feelings? Do you interpret your feelings correctly? Because if not the ego and reality are confused by what creates chaos in life. Want to know how to get out of this mental confusion ...? Talk to me! The body is a drug factory only we call those positive and negative emotions that cause us to hallucinations, delusions, imagination, voices, self-destruction and all these personality phenomena. Remember that our inner feelings have nothing to do with the exterior.

השואה הדור השני

השואה הדור השני.
איך רצוי להתייחס לנושא? בראשית כתובי ברצוני להבהיר, שלכל אחת ואחד מילדי, נכדי, וניני ניצולי השואה יש את הדרך שלהם להתמודד עם המצב שאליו הם נקלעו.
במאמר זה אני אשתדל להביע ולכתוב את מקצת מהתובנות שהגעתי אליהן בכוחות עצמי, ואת התייחסותי האישית להתמודדות שלי לדרך שאני אימצתי, שעזרה לי לעבור את החוויה הרגשית באופן השפוי והיחסי, לדעתי.
משפחתי מצד אימי במלחמת העולם השנייה חיו ביוגוסלביה.
משפחתי מצד אבי במלחמת העולם השנייה חיו ברומניה.
רוב המשפחה מצד אימי נרצחו.
כול המשפחה מצד אבי ברחו וניצלו.
שתי דמויות בילדותי היו דומיננטיות לגבי בנושא השואה, אלה הם היו סבי ג'ק שנפטר בגיל 98 ואבי קרול שחי והוא בן 86.
מסבי ג'ק ומאבי קרול שמעתי את סיפור ההישרדות המרתק שלהם כדי לחיות, בתקופה האכזרית ביותר שידעה האנושות.
מאמי ומשאר בני המשפחה שמעתי תקצירי האירועים שהם חוו, בדרך כלל רק אם אני יזמתי ושאלתי.
כיום שבגרתי וצברתי קצת ניסיון חיים וידע, אני יכול להיות רגוע יחסית.
למה? כיוון שללא האירועים והחוויות שחוו משפחתי בתקופת השואה וששמעתי עליהם לא הייתי מי שאני כיום.
ואני מבחינתי מרוצה מהבסיס לחיים שהקנו לי התובנות שהם צברו בחייהם, ושאני אימצתי את רובם.
בסיס זה אפשר לי לבנות אישיות שכמו שהם שרדו את השואה, כול אחד בדרכו שלו, כך גם אני שרדתי את האי שפיות שאליה נקלעתי בשלב מסוים בחיי.
סבתא שלי, כלומר אימא של אימא שלי נכנסה לתהליך שהחברה מגדירה אותה ומקטלגת אותה כסכיזופרניה, מניה דפרסיה, דיכאון בגיל שלושים וארבע בעקבות אירועי השואה ומתה כתוצאה מכך, ואילו אני נכנסתי לתהליך בגיל שלושים ושבע, ושרדתי את המעבר ללא עזרה וללא כדורים, באופן שפוי יחסית.
בילדותי סקרנה אותי דמותה של סבתא שלי, מה שהתברר לי בהמשך חיי שאת הסקרנות הזאת אחקור בהמשך, וכדי לחקור אצטרך לחוות את תופעות האישיות.
המסר שלי הוא שללא האירועים שחוותה משפחתי בעת התרחשות השואה, והתובנות שלהם להישרדות שאותם אימצתי עוד בילדותי, לא הייתי שורד את התהליך שנכנסתי אליו, ואת היכולת שלי לצאת מהסכיזופרניה באופן שפוי יחסית.
כלומר, בניתי את עצמי כך, שהרצון לשרוד, וההבנה איך לצאת מכול אירוע שאכניס את עצמי שלא במודע, אצא ממנו בריא ושלם, יחסית לרמת המודעות שלי.
זה אומר שהרצון שלי לחיות יתאפשר לי בכול מצב שאקלע אליו בחיי, ושהחיים הם מעל לכול המחשבות שווא, כי זה מה שלמדתי בילדותי ממשפחתי.
כלומר, המוות לא היה קיים ברצון התודעתי המשפחתי בשום מקרה ובשום מצב.
רצון זה שלי שירשתי אותו ממשפחתי ששרדה את השואה, כשלכול אחד מהצדדים במשפחתי, יש סיפור מרתק בפני עצמו, עזר לי להתמודדויות שנקלעתי אליהן בשלב מסוים בחיי.
מצב זה שהגעתי אליו אפשר לי את השפיות היחסית, שאפשרה לי לשדרג את עצמי מבחינת רמת המודעות העצמית שלי לשלב התפתחותי מתקדם יותר, כמובן שלדעתי.
לכן, אני מגדיר את משפחתי לא כניצולי השואה, אלא כאנשים שהצילו את עצמם מהשואה.
איך התייחסתי למציאות שבה חייתי ושרדתי כבן לניצולי השואה? היו לי כללים ברורים, שבהם החלטתי שאני לא מחשיב את עצמי כדור שני לניצולי שואה, היה דור אחד, שאלה הם היו הורי ושאר המשפחה ואצלם מבחינתי זה מסתיים.
כל האירועים שהם חוו אותם הם חוו, ולא אני.
ידעתי, שכול ניסיון שלי להזדהות עם מצבם הרגשי, יגרום לכך שאכניס את עצמי למציאות שבה הם חיו בעבר, שיגרום לי לסבל רגשי.
הסבל של הורי זה הסבל שלהם.
עשיתי הפרדה רגשית מוחלטת ביניהם לביני.
כלומר, לא הדחקתי את רגשותיי, כי אם מדחיקים רגשות הם עדיין קיימים בתוכנו, אלא התנתקתי מהם מתוך הבנה ורצון, ובניתי לעצמי את היכולת הפיזיולוגית לכך, מה שאפשר לי את הרוגע הפנימי היחסי כמובן, כי תמיד יהיה מה לשפר.
מציאות זאת שיצרתי לעצמי אפשרה לי ולהורי, ליצור מציאות רגועה יחסית, שאני רציתי ושאותה אני יזמתי עם כול הקושי הראשוני שהיה כרוך מכך.
כשהמציאות היא רגועה יחסית, אז אפשר להיות חברים, אפשר לתקשר, אפשר להבין.
כשיש הבנה, אפשר להתחיל לרפא, לתקן, אבל בעיקר להשתחרר מאותם הרגשות שתקעו ותוקעים את הורי מבחינה התפתחותית כיחידים וגם כמשפחה.
מסקנה: היה דור אחד שהיה שותף לשואה, שהוא הדור של הורי, אבל הוא לא הדור שלי.
כילד שנולד לניצולי השואה אני לא מחשיב את עצמי ולא מקטלג את עצמי כדור שני לניצולי השואה, ככה שחררתי את עצמי מהעול הרגשי הקשה והכבד שרבץ עלי.
סיכום: התובנות שירשתי ממשפחתי ששרדה את השואה, אפשרו לי בעת התהליך שחוויתי, שהחברה מגדירה אותה ואשר נקראת סכיזופרניה, מניה דפרסיה, דיכאון לצאת מזה באופן רגוע ושפוי יותר ללא עזרה וללא כדורים, מה ששדרג אותי מבחינה התפתחותית, לדעתי כמובן.
המסר במאמר: השואה הייתה האירוע האכזרי ביותר שידעה האנושות מעודה, ומשפחתי עדה לכך.
אנחנו שנולדנו להורים ניצולי השואה שהצילו את עצמם מהשואה, יכולים לקחת את החוויה הזו, ולשדרג את עצמנו לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, שתאפשר לנו את החיים הרגועים והשלווים יותר, הבריאים יותר , ובעיקר השפויים יותר.
כלומר, מהמצב הכי קשה שיכול להיות ושנקלענו אליו, רצוי שתהיה רק דרך אחת, והיא למנף אותה ולצאת ממנה בעלי מודעות עצמית והתפתחותית מתקדמת יותר, שפויה יותר.
  

מתן תרומה קראתם השכלתם ואתם רוצים לתרום בנק הפועלים יוסי קרמר מספר חשבון 379379 סניף 70200